קריאה שלישי(ת) - רגע האמת הגיעמרדכי

בס"ד

 

-יום הבחירות -

יום הבחירות סוף סוף הגיע, אבל מי בכלל זוכר בגלל מה יצאנו למערכת הבחירות הזאת? מי זוכר בכלל את כל מה שקרה כאן פה בחודשים האחרונים מאז אותו הסיכום בין סיעות הקואליציה על כך שיוצאים לבחירות עד שבאמת הגענו לתאריך שעליו הם סיכמו? אז בדיוק למען המטרה הזאת נכתבות ומתפרסמות השורות הבאות. אז אם לא הצבעתם, קודם כל צאו, הצביעו והשפיעו. אם כבר הצבעתם, אתם מוזמנים להמשיך.

 

האמת היא שיצאנו למערכת הבחירות הזאת בהפתעה גמורה. נכון, הקואליציה הייתה בהרכב של 61 בלבד, בעקבות הפרישה של אביגדור ליברמן, אבל נתניהו היה נחוש להמשיך לשמור עליה למרות הקשיים. משהגיעה העת לחוקק את חוק הגיוס שכבר חצה כמה פעמים את תאריך היעד לחקיקה שהוצב לו על ידי בג"צ, הבין נתניהו שזה כמעט בלתי אפשרי. אומנם החרדים אהבו את חוק הגיוס, ואפילו יש עתיד הסכימו לתמוך בו מהאופוזיציה, בסוף הם החליטו לחזור בהם והכל ירד לטמיון.

 

בשלב הזה הבין נתניהו שאין לו ברירה ונפלה ההחלטה ללכת לבחירות, למרות שהוא קיווה שהממשלה תמלא את ימיה. מיד כינס נתניהו את ראשי מפלגות הקואליציה וגרם לכולם לנשום לרווחה, כי הם, בניגוד לראש הממשלה, דווקא מאוד רצו לקדם את הבחירות. מיד עלו שני תאריכים אפשריים - יום שלישי שעבר או יום שלישי הזה. ביהדות התורה, ש"ס והבית היהודי דחפו ליום שלישי הזה, מה שאכן קרה, ולהסבר לכך עוד נגיע בעז"ה בהמשך.

 

שיצאנו למערכת הבחירות הזאת היה מי שטען שזאת עומדת להיות מערכת בחירות משעממת בה הכל ידוע מראש. אבל בישראל, כמו בישראל, אף פעם לא משעמם. כמעט מיד לאחר ההכרזה על הבחירות הודיעו השרים בנט ושקד על כך שהם עוזבים את הבית היהודי ומקימים מפלגה חדשה - הימין החדש. בהתחלה הם עוד חשבו שהם מביאים בשורה חדשה לימין, אבל מהר מאוד התברר שממש לא.

 

העזיבה של בנט ושקד הפתיעה לחלוטין את המערכת. "בוום" הגדירו את זה בתקשורת, ופתחו בכך אופנה חדשה. אבל למעשה, אצל בנט ושקד זה היה מהלך שתוכנן מראש כבר זמן רב קודם לכן. ה"בוום" השני לא איחר לבוא בשעה שציפי ליבני הגיעה לישיבת סיעה רגילה, ופתאום גילתה שגבאי מדיח אותה בשידור חי ומסלק אותה מהמפלגה. בהתחלה עוד חשבה לבני שהיא תצליח להשתקם ולהקים מחדש את מפלגת התנועה שבראשותה, או לחלופין לחבור לבני גנץ, אך מגילתה ששני התרחישים לא אפשריים, היא הסירה את מועמדותה.

 

הפרישה של בנט ושקד פתחה אפשרות חדשה בציונות הדתית, איחוד רחב של כל מפלגות הימין האידאולוגיות. בהתחלה זה היה נראה שכולם רוצים את המהלך הזה, וזה בהחלט היה נכון, אבל לכל אחד היה קשה לוותר על העקרונות שלו. הרבה דם נשפך עד שהמהלך הזה הצליח. עם התמונות של הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ זה לצד זה, כבר כמעט הספקנו לשכוח את אותו הלילה שרדף סמוטריץ אחרי הרב פרץ עד בית מלון בים המלח, בלי תפילין ובלי בגדי החלפה.

 

אחרי הרבה מאמצים וממש ברגע האחרון הגיע גם החיבור עוצמה יהודית. בהתחלה היה קשה לשני הצדדים לעכל את בשורת האיחוד, אבל לכולם היה ברור שזה הדבר היחיד שיציל את קולות הימין וכך שום קול לא ילך לפח, כפי שכבר קרה במערכות בחירות קודמות. אלא שהיו עוד כמה אנשים שלא אהבו את האיחוד הזה, שהתוצאה שלו היא כניסה של תלמידי הרב כהנא לכנסת המערכת המשפטית כולה התגייסה על מנת לפגוע כמה שיותר במפלגה.

 

גולת הכותרת כמובן הייתה הפסילה של ח"כ לשעבר מיכאל בן ארי מלרוץ לכנסת, בעוד את מפלגת בל"ד ואת מועמד חד"ש-תע"ל, עופר כסיף מאשרים. לאחר מכן בג"צ לא מצא לנכון למצוא את הדרך לגרום לכך שההסכם בין המפלגות יתבצע, ואיתמר בן גביר יזוז למקום של בן ארי. כמו כן, גם סרטון של תעמולה של המפלגה נפסל לשידור בטלוויזיה, ואושר רק לאחר שהשופט חנן מלצר, יו"ר וועדת הבחירות, הכריח אותם להבהיר שמדובר בשחקנים. כאלו דברים לא נראו עוד מעולם.

 

עוד איחוד של הרגע האחרון, זה האיחוד בין גנץ ללפיד. השיחות בין השניים היו לאורך כל מערכת הבחירות, אבל רק ברגע אחרון הם הבשילו כדי ריצה משותפת. כך בין לילה אחד קמה לה מפלגת הגנרלים של כחול לבן, וכתב לשעבר בעיתון במחנה שיעשה להם את הקמפיין. מרגע שהוקמה המפלגה זה הציב את בני גנץ כמועמד שווה שבאמת יכול להיות אלטרנטיבה לראשות הממשלה, ברוטציה עם לפיד, כמובן.

 

אלא שבשביל להיות ראש ממשלה צריך עוד דבר חשוב - תמיכה של המפלגות השונות שימליצו על המועמד לנשיא. מכיוון שבכחול לבן מבהירים שוב ושוב שהם לא ישבו עם המפלגות הערביות, נדמה שקצת קשה להם להקים גוש חוסם שימליץ לנשיא על גנץ לראשות הממשלה. לממשלה שכזאת יהיה ניתן לצרף את העבודה ומרץ, מקסימום את כחלון, אבל לא מעבר לכך, וזה כמובן לא מספיק.

 

אבל גם לנתניהו יש את הצרות שלו. מפלגת זהות של משה פייגלין שהייתה בהתחלה רק חשש לאיבוד קולות לימין, הפכה לאיום הכי גדול של הימין. הצמיחה הפתאומית של זהות, כמפלגת האווירה של בחירות 2019, גרמה לכך שפתאום כל עניין הגושים ישתנה. מכיוון שפייגלין רוצה להיות לשון המאזניים, הוא משחק אותה קשה להשגה וכך שני הצדדים יציעו לו עולם ומלאו על מנת שיצטרף דווקא לממשלה בראשותם. כרגע זה עוד מצליח לו, אבל לפייגלין מאז ומתמיד היו שאיפות גדולות ושוהא לא היה מקבל אותם הוא היה זורק את הכל, וזאת הסכנה הכי גדולה איתו.

 

אופציה נוספת שעומדת על השולחן היא בכלל ממשלת אחדות בין בנימין לבני. נכון, כרגע אף אחד משני הצדדים מסרב לשבת עם רעהו, אבל האופציה הזאת עדיין המצאת על השולחן. נתניהו יוכל תמיד להגיד שהוא ניסה להקים ממשלת ימין, אבל הדרישות של המפלגות היו גבוהות ממה שהוא היה יכול לתת. גנץ יגיד לציבור הבחורים שלו שיש הזדמנות מיוחדת לקדם את יוזמת השלום של טראמפ וממשלת אחדות היא הפתרון המושלם עבור זה.

 

אבל יש עוד בעיה אחת שמונעת את התרחיש הזה עד כה נכתבו כאן כ-900 מילים וזה עוד מבלי להזכיר את ההמלצות על כתב אישום שפורסמו כנגד נתניהו ומרחפות כעננה שחורה מעליו. לפיד כבר הצהיר שלא ישב בשום פנים ואופן בממשלה שבראשה עומד ראש ממשלה עם המלצה לכתב אישום. אומנם גם גנץ אמר דברים דומים, אבל אצלו יש עוד יותר סיכוי שהוא עוד יחזור מהמילה שלו. כך שהסיכוי היחיד שהאיחוד בין גנץ ללפיד ישמר זה רק אם תקום ממשלה בראשותם, אחרת, גם אם שניהם ישבו באופוזיציה גורל המפלגה עוד לוט בערפל.

 

עוד דבר שצריך לזכור בהקשר הזה הוא שיום לאחר הבחירות, כל תיקי החקירות, והזבל שנמצא בתוכן, יפורסמו לציבור, דבר שיקשה עוד יותר על נתניהו. כזכור, היועמ"ש קיבל את בקשתם של פרקליטי ראש הממשלה ומנע את נתינתם של חומרי החקירה לעורכי הדין של כל הקשורים לסיפור. בכך מנע מנדלבליט את האפשרות שפרסום הראיות השונות יפגעו בתהליך הבחירות. כנראה זה מה שגרם לכך שכמעט וכבר לא מדברים על תיקי נתניהו והם ירדו כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי.

 

לא רק החקירות של נתניהו נשכחו כמעט לחלוטין, אלא גם פרשיית הטלפון של גנץ, שפורסמה אך ורק לפני מספר שבועות. גם הסיפור הזה כבר ירד מהכותרות והוא כבר לא איתנו. מי בכלל זוכר גם את אותו הפוסט באינסטגרם של השחקנית רותם סלע בו היא כתבה בין היתר "שישראל היא מדינת כלל אזרחיה" וחטפה על זה ביקורת רבה מימין.

 

אם משהו חושב שהיום ב22:00 כל זה יגמר, הוא טועה. לפניניו עוד לא מעט ימים שבהם ינסו שני הצדדים להקים כל אחד את הממשלה שלו וכל החגיגה הזאת על צדדיה הטובים ועל צדדיה הרעים והמכוערים ימשכו. את הנשימה לרווחה יהיה אפשר לעשות רק לאחר שתהיה ממשלה והכנסת ה-21 של מדינת ישראל תצא לדרך.

 

אז איפה עומדת כל מפלגה?

 

הליכוד

במפלגת השלטון עסוקים בימים האחרונים בעיקר בקמפיין הגוועלד שלהם. "בעוד ב-2015 השמאל היה שאנן והימין מגויס להצביע, היום קורה הפוך: הימין שאנן והשמאל מגויס להצבעה" אומר ראש הממשלה מעל כל מקרופון פתוח. אלא שהאמת היא שסרטון "הערבים נוהרים לקלפיות" שקבע את תצאות הבחירות הקודמות, יצא בדיוק מאותה הסיבה - שלדעת נתניהו הימין היה שאנן והיה צריך לתמרץ אותו. המטרה של הליכוד הוא בעיקר לצמצם את הפער מול כחול לבן, אבל לשים לב שיהיה להם גם עם מי להרכיב קואליציה ביום שאחרי.

 

כחול לבן

במפלגה שרוצה להיות מפלגת השלטון מנסים להרחיב את הפער שיש בינם לבין הליכוד. אותם פחות מעניין הגוש, הם חושבים אם יהיה להם מספר רב יותר של מנדטים, הנשיא יהיה חייב להטיל עליהם את הרכבת הממשלה, ומשם הם כבר יסתדרו. אבל כרגע, כפי שנכתב קודם, הם בבעיה. אף אחד עדיין לא מצא את התרחיש ההגיוני שבו כחול לבן מצליחה לגייס קואליציה של 61.

 

העבודה

מפלגת העבודה חוותה לא מעט משברים במערכת הבחירות הזאת. בנקודת השפל זכו במפלגה לשישה מנדטים בסקרים ואולי אפילו פחות. מה שהציל אותה, ומציב אותם ברוב הסקרים בין 9 ל 12 מנדטים זה הקמפיין שלהם שמסביר בצורה ברורה שמי שיקבע זה אם יהיה גוש שמאל ולא אם תהיה מפלגה אחת גדולה ושניים שקרובות לאחוז החסימה, כל אחת מצד שונה.

 

איחוד מפלגות הימין

שנתניהו פנה למפלגות הקואליציה וחיפש יחד איתם תאריך מוסכם לבחירות, במפלגות החרדיות ובבית היהודי דחפו לתאריך הזה, בבין הזמנים של בחורי הישיבות. ביומיים האחרונים, וכך ימשך גם היום, פשטו אלפי תלמידי ישיבות בכל הארץ על ארבע מטות מרכזיים ומשם יצאו לשלל פעילויות של הסברה, קמפיין וטלפונים. "מאבק בעוצמה ובהתארגנות שכזאת לא היה מאז המאבק של גוש קטיף" הסביר אחד המנהלים בשטח של המטות. כמו כן היה מטות נוספים, ונדמה שהמפלגה הגיע ערוכה היטב ליום הבחירות.

 

הימין החדש

במפלגת הימין החדש המצב כבר הרבה פחות טוב. במפלגה הבינו שהרעיון שלהם למפלגה של חצי דתיים חצי חילונים לא עובד. בשבועות האחרונים הם כבר מנסים לחזור הביתה, אל הציונות הדתית, למרות שהם הצהירו שהם יביאו בעיקר קולות מימין. אבל כרגע זה נדמה כי הציונות הדתית לא ממהרת לחזור למי שעזב בצורה מגעילה את הבית היהודי, ועשה סיבוב על המפלגה. לא זה המצב שחשבו בנט ושקד ברגע שהם הקימו את המפלגה.

 

יהדות התורה

אם יש מפלגה יציבה זאת מפלגת יהדות התורה. אולי זה בגלל שהסקרים לא מצליחים לסקור אותם נכון ולכן הם נותנים להם כמעט את אותו מספר המנדטים הקבוע, או שפשוט היא מפלגה שמורכבת מגרעין חזק שלא יזוז ימינה או שמאלה מצד אחד אבל מצד שני גם לא יביא אליו אף אחד מבחוץ. למרות שבבחירות האלו המצב קצת השתנה לאחר שמפלגת יחד של אלי ישי הסירה את מועמדותה והביעה תמיכה ביהדות התורה.

 

ש"ס

מי היה מאמין שבש"ס ישמחו משישה מנדטים בסקרים. המפלגה שכמעט ולא עברה את אחוז החסימה בתחילתה של מערכת הבחירות, הצליחה מעט להשתקם וכעת היא צולחת בוודאות את אחוז החסימה. אחרי הבחירות יצטרכו בש"ס לעשות חושבים בינם לבין עצמם איך המפלגה משתקמת מחדש. הפעם אין להם את אלי ישי שהם יכולים להאשים אותו שהוא נלחם בהם. נכון, הרב עובדיה כבר לא איתם, ולצערנו גם  לא איתנו, אבל בדיוק בגלל זה בש"ס צריכים לבנות את עצמם מחדש.

 

כולנו

את קמפיין הבחירות של 'כולנו' התחילה המפלגה עוד הרבה לפני מערכת הבחירות. אבל צביעת רחבי המדינה בשלטים ועליהם ההצלחות של כחלון במשרד האוצר, לא מצליחות להביא תוצאות. כחלון עוד טוען שהוא יעבור ובגדול, אבל בסופו של דבר גם הוא מבין את גודל הצרה שבה הוא נמצא. את משרד האוצר הוא לא יקבל כל כך מהר עם חמישה או שישה מנדטים, גם אם הוא מאוד ירצה.

 

זהות

כבר קשה להתייחס למפלגה הזאת כהפתעת הבחירות. למרות כל התחזיות מפלגת זהות הצליחה ליצור בארבעת השבועות האחרונים מומנטום מספיק חזק שייצב אותה מעל אחוז החסימה ויגרום לכך שהם יהיו שיחת הבחירות. כעת העיניים נשואות לראות על מי ימליץ פייגלין לראשות הממשלה. כנראה שזה יהיה נתניהו, אבל עד שנתניהו יזכה לקבל את התמיכה הזאת פייגלין יחזיר לו על כל הגיהינום שנתניהו עשה לו בזמן היותו בליכוד.

 

מרצ

מפלגת מרצ מגיע לבחירות האלו עם ראש מפלכה צעירה ותוססת שניסתה להפוך גם את המפלגה לצעירה יותר ורלוונטית יותר, אבל עד כה לא נראה שהיא מצליחה בכך.  גם במפלגת מרצ מזהירים בימים האחרונים שאם השמאל יחזק את כחול לבן על חשבונם ועל חשבון מפלגת העבודה, הליכוד ימשיך לקדנציה נוספת בשלטון.

 

רע"ם-בל"ד וחד"ש-תע"ל

בשתי המפלגות הערביות עסוקים בימים האחרונים בלהוציא את המצביעים הערבים קלפיות. לטענתם, השאננות במגזר הערבי גורמת לכך שרבים מבעלי זכות ההצבעה במגזר, כלל לא מתכוונים לממש את זכותם. לא סתם בחור בחד"ש-תע"ל לרכב על קמפיין "הערבים נוהרים לקלפיות" מהבחירות הקודמות, בכוונתם באמת לנסות שזאת תהיה המציאות בבחירות האלו.

 

כאמור, היום ב-22:00 הקלפיות יסגרו והתמונה תתחיל להתבהר ככול שיחלפו השעות. אבל תזכרו, גם אחרי הבחירות, וגם אם המפלגה שרציתם לא קיבלה את מספר המנדטים שרציתם, השמש תזרח פה גם מחר בבוקר כמו תמיד. בחירה מוצלחת לכולם.

 

לטור הקודם || לכל הטורים

יפה שאתה כותב בשש בבוקרמיכאלצ

"אם לא הצבעתם, קודם כל צאו, הצביעו והשפיעו"

זה נכתב אתמול עד 02:00 בלילה, הפרסום חיכה לבוקרמרדכי

בס"ד

 

(שכבר הייתי בעמדה בכניסה לקלפי )

בהזדמנות זו, תודה על כל הטוריםגלידת לימון


^^ טורים מצויינים!ברגועאחרונה


הממשלה הבאה צריכה…סיעתא דשמייא1

או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.

המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.

60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.

בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.

צודק 100% כולם חושבים כמוךשנונימי

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

אם כולם חושבים כך למה פוליטיקאים…סיעתא דשמייא1

… לא מדברים?

למה?ארץ השוקולד

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

למה הדיכוטמיה הזאת?הסטורי

כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.

כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.

מוסיף דברים חשובים שכתב בעניין מאיר אטינגרהסטורי

אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.

(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)

2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה

למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.

וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.

3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?

התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.

למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.

הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.

אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.

ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.

נקודה צדדית על הנושאארץ השוקולדאחרונה

הצלחה הרבה פעמים היא ברגע שמישהו אחר לוקח אחריות על זה כי הוא מבין שכדאי.

לקח יפה לחיים שלמדתי לא מזמן

הם מפחדיםshir20

נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .

הצד הימני לא מפחד הוא…סיעתא דשמייא1

… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.

אני מבין שלא נותרה לי ברירהאריק מהדרום

חייב להצביע למפלגת משפט צדק.

בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.

לא עדיף כבר עלה ירוק?משה

אני נגד לגליזציה של קנאביסאריק מהדרום

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

הדרייפוס?משה

טעות, טעותshaulreznik
  1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

  2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

..אריק מהדרוםאחרונה

יוסי בכר מצטרף לציונות הדתיתאיתן גיל

כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל

מי שלא טוב לו תמיד יכול להצביע נעםנקדימון

^^^^ יוסי בכר, כמו גם משה פלד, לא יוצב במקום ריאליהסטורי

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

בכר ופלד נועדו לעצב מחדש את ההות היהודית של הצה"דאיתן גיל

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

המצאות חסרות כל ביסוס...הסטורי

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

למה סמוטריץ' לא התאחד איתםאיתן גיל

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

אין לשנינו מושג, מה כל אחד דרש בתמורההסטורי

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

לפי המסתמן אין לימין יותר מדי סיכוי לקבל רובנוגע, לא נוגע

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

הפוך, הם לא באו כדי להיכנסארץ השוקולד

אלא כדי להביע תמיכה.

חשבתי שהוא הצטרף כשריוןנקדימון

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

ישימו אותו במקום סמלי ברשימה, לא במקום ריאליהסטורי

הוצב במקום 24מרדכי

אם הוא יכנס, לא נצטער...🙃הסטוריאחרונה

נכון, הוא סתם התפקד בשביל האמירהארץ השוקולד

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

בסופו של דבר, הוא הצטרף כהבעת תמיכה ולא כדי להיכנסארץ השוקולד

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

נסיעה לירושלים לתפילה בכותל המערבי בכביש 90….סיעתא דשמייא1

…מעורר את התקווה להתחדשות.

כל הכבוד🙂קעלעברימבאר

תזכה לחזור בתשובה שלמה ולהשאר על אדמת הקודשהסטורי

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

אמן . הרצון קיים אבל יש אילוצים.סיעתא דשמייא1

שמחתי באומרים לי בית השם נלך….סיעתא דשמייא1

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

ברוך שובך הביתהשנונימיאחרונה

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.

הלחץ של נתניהו על מעוז וסמוטריץ מוציא אותי מדעתימרדכי

בס"ד

הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי

מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.

למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.

אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.

נתניהו נתון ללחץ כפול- משני הצדדיםאיתן גיל

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

השוואה מדוייקת בעיניימרדכי

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

בסוף 2019 השתתף הרב טאו בהפגנה גדולה למען נתניהואיתן גיל

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

הטבלה מאוד ברורהמרדכי

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

לפי ההסבר שלךמשה

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

נכוןמרדכי

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

השנקל שלי לעניין זהאריק מהדרום

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

אני בכלל לא משוכנע שהלחץ הוא של נתניהוהסטורי

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

בגדול לכל החיבורים האלה יש מחירמשה

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

היו שני פרסומים הפוכים שמיוחסים לנתניהואיתן גיל

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

אכן ספין. לא היה שום לחץ.אריאל יוסף

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

לדעתי סמוטריץ עצמו צריך לרצות את החיבור הזהקורא נלהב לשעבר

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

ולשואלים אני אומר מדאגה לימין. מבחינתי הכי טובקורא נלהב לשעבר

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

החיבור הזה רק יזיק לו ולסיכוי שתהיה ממשלה לאומיתהסטורי

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הסיפור של אבי מעוזאיתן גיל

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

ההטרלות של אבי מעוז, ממש לא הסתיימו בדת ומדינההסטורי

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

שהימין לא יתבכן על שריפת חצי מנדטאיתן גיל

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

לזה יהיה אפשר להגיע גם בהמשךהסטורי

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

אני חושב שהוא ( לא) בכוונה עושה את זהנוגע, לא נוגע

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

אם וינטר יהיה גבולי בסוף המירוץאיתן גיל

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

אם וינטר לא עובר, הוא שרף את עצמו מכל הכיווניםנוגע, לא נוגע

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

אם היא לא תיסגר...קורא נלהב לשעבר

אם בגלל מעוז ווינטר, תעלה ממשלת ליברמן-עבאסהסטוריאחרונה

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

לזה אני מסכים ולכן אין שום תועלת לעם ישראלהסטורי

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

הרעש העצום עם בן זאיד פתח תיבת פנדורהhamedinai

הרעש העצום עם בן זאיד (שהיה או לא היה), פתח תיבת פנדורה אחרת שקצת נשכחה:

בימים שסביב 7 באוקטובר 2023, צייץ עיתונאי "הארץ" ניר גונטז' (@gontarzn) גילוי דרמטי: הוא סיפר כי מתוקף קשריו ברצועת עזה, הוא זיהה לפני ה-7 באוקטובר שצמרת חמאס ירדה מתחת לאדמה באופן מסונכרן ושקט. גונטז' פנה מיוזמתו לאחד מגופי הביטחון, התריע שזה סופר חריג וזעק ש"משהו קורה שם".

אם המידע על בן זאיד מעורר סערה, הידיעה הזו בוערת פי כמה - כי כאן לא מדובר בהערכה כללית, אלא במידע שטח מדויק בזמן אמת שהונח ישירות בידיים של גורמי הביטחון בישראל.

והשאלות הקשות חייבות להישאל:

* מי הם "אחד מגופי הביטחון הרלוונטיים" שניר גונטז' העביר להם את המידע הזה בזמן אמת?

* האם שב"כ או אמ"ן התעניינו בכלל? האם מישהו מהם חזר אליו בזמנו לשאול מה הסיפור, מי נעלם ומה הפרטים?

* מה קרה אחרי שפרצה המלחמה? האם לפחות אז, כשהבינו את גודל המחדל, מישהו ניסה לברר איתו מה בדיוק היה שם?

תמליל של הציוץ (תודה לגרוק):

:ציוץ 1 (11 באוקטובר 2023, 21:28):

יש לי מקורות בחמאס עזה. אני בקשר רציף עמם. מנטר בעזרתם את שקורה ברצועה בשגרה, ומה שקרה ולא קרה בנוגע לישראלים שמוחזקים אצלם מזה זמן.

לפני פרק זמן, שרלוונטי בעיני לאירוע השבת האחרונה, שמתי לב שצמרת חמאס עזה ירדה אל מתחת האדמה. הצלחתי להבין שמדובר על הצמרת ברחוב, ושהירידה נעשתה באופן מסונכרן ושקט.

ציוץ 2 (המשך):

פניתי לאחד מגופי הביטחון הרלוונטיים לניטור הביטחוני של הרצועה, ואמרתי: "אני מרגיש מחויב להגיד לכם, שמשהו קורה שם, ושצמרת הארגון ירדה מתחת לאדמה". אמרתי שזה סופר חריג בעיני ומעורר תשומת לב מיוחדת.

______

הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו?אריק מהדרום

מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.

נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.

בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.

אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.

אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.

רק בהקשר של היוקרה של המלוןזמירות

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

הנפשות הם וינטר ולייטנראריק מהדרום

וינטר עם לייטנר זה חיבור טובאיתן גיל

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

הלכתי לחפש ולקרוא מה קרהזמירות

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

זה משיקולי ארנונהמשה

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

משהו לא ברור שםברגוע

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

היה דיבור שוינטר יחבור לסמוטריץ'איתן גיל

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

מקווה שלייטנר ווינטר יפרשוברגוע

וינטר כבר הגישמשה

לפרוש אפשר גם ביום שלפני האחרוןאיתן גיל

וינטר לא יפרוש, מסתבר שהוא מגלומן רצינינוגע, לא נוגע

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

בתור חרדיקבלה

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

ברורמשה

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

הוא לא יהיה שווה כמעט כלום.קבלה

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

אם יקבל מעל אחוז? בטח שיהיה שווהמשה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

11חלקבלה

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

בוא נראהמשהאחרונה

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

מדינת יהודה וישראל? כבר ניסינו.hamedinai

רבים נוהגים לפנטז בצורה תיאורטית על חלוקה בין "מדינת יהודה" ל"מדינת ישראל" – לא מפני שמדובר בתרחיש מעשי, אלא כדי לחקור באופן ניסויי איזו גישה ביטחונית ואידיאולוגית באמת עובדת.

במלחמה האחרונה קיבלנו הזדמנות נדירה, כמעט במעבדה, לבחון את ההנחה הזו במציאות:

* זירת עזה: המקום שבו בוצעה התנתקות מלאה ופונתה הנוכחות האזרחית והצבאית.

* זירת יהודה ושומרון: המקום שבו לא הייתה התנתקות ונשמרו השליטה הביטחונית וההתיישבות.

הפער בין השטחים הללו אינו מבוטל – הוא תהומי, והנתונים מדברים בעד עצמם:

פער המחיר הדמים

* אבידות בקרב ישראלים: הרוב המוחלט של הנופלים והנרצחים במערכה – אזרחים וחיילים כאחד – הם מגזרת עזה (בשיעור של כ-95%–98% מכלל החללים במלחמה), לעומת אחוזים בודדים בלבד שנפלו בגזרת איו"ש.

* אבידות בקרב הפלסטינים: גם מהזווית של בלתי-מעורבים ונפגעים בצד השני, המספרים בעזה גבוהים בעשרות מונים מאשר ביהודה ושומרון (למעלה מ-95% מכלל ההרוגים הפלסטינים במערכה מרוכזים בעזה). ההתנתקות לא חסכה חיי אדם – היא הביאה להרס ולחורבן נרחב פי כמה לשני הצדדים.

ההשוואה הזו מתבססת אך ורק על המשתנה של ההתנתקות. אם נלך צעד אחד אחורה ונבחן מה היה קורה אלמלא הסכמי אוסלו והכנסת הרשות הפלסטינית, המצב הביטחוני והיציבות היו טובים פי כמה.

אין עוד צורך בניסויים מחשבתיים או בפנטזיות על חלוקת הארץ – הניסוי כבר בוצע במציאות, והתשובה ברורה לחלוטין.

אל תשווהנפשי תערוג

כרגע לרש"פ יש אינטרס ברור לא לחמם את הגזרה.

אם הרש"פ יחליטו לפתוח במלחמה דומה למה שהחמאס עשה.

ה7/10 יראה קטן לעומת מה שהם עלולים לעשות.

הם הרבה יותר מאורגנים. יותר חמושים. כמות גדולה יותר ופרוסים כל יותר שטח שמכיל אזרחים.

ה' עוזר לנו שזה לא יקרה.

התודעה היהודית שתכריע את האויבNachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).

אולי יעניין אותך