אני יודעת שאני לא מפה,פשוט זה נושא שבוער לי

אז בעצם את חושבת שפייר ששלושת העשירונים העליונים ישלמו לך על החינוך?

ייפתחו בתי ספר שונים במחירים שונים.

אני לא חושב שאחוז הפשיעה יעלה, כי אני חושב שהרמה תעלה של בתי הספר ואנשים ידאגו למצוא מקום הולם לילדים שלהם בכל מקרה.

את המס שהם משלמים הם מגלגלים
דרך המחיר על הלקוחות העניים יותר
שרוב הכסף שלהם הולך על צריכה

תוריד להם מס ויתפנה להם כסף
להוריד מחירים ולעוד משכורות
לעוד מקומות עבודה

דבר שני, זה מאוד מאוד משמעותי לעשירון הראשון וודאי שלעשירון השני. 

בניגוד לדעה הרווחת, שני העשירונים העליונים לא מרוויחים מליונים. 

כדי להיות בעשירון התשיעי, יש צורך במשכורת של בערך 15,000 שקלים בחודש. 

ודאי שהקלה במס - אפילו של 500-1000 שקלים תהיה משמעותית. 

אז אנשים מכל העשירונים יצטרכו לחשוב במה לחסוך, ישקיעו במה שחשוב ויביאו מספר ילדים בהתאם ליכולות שלהם - ואם הם צריכים, הם יכולים לבקש מלגות מאנשים פרטיים - כמו שיש מלגות ללימודים באוניברסיטאות. 

והיום בעידן האינטרנט, להורה שזה באמת חשוב לו - יש מספיק פתרונות. 

יש בתי ספר וירטואלים ויש קורסים חינמים בכל תחום - מרמת גן ועד לרמת תואר שני. 

אז מי שיש לו פחות יכולת כלכלית, יצטרך להתאמץ יותר - ולילדים שלו כבר תהיה יכולת כלכלית גבוהה יותר. 

התאגדות ספונטנית של הורים לטובת מודל מינימלי של חינוך,

הוא פחות ממשי מאשר הסתובבות רבתי ברחוב?

נגיד אפילו - שיהיה שלב ביניים כזה של הסתובבות ברחוב.

האם הוא יימשך לנצח?

או שהורים יבינו שאין ברירה, וביכולתם לייצר יחד אלטרנטיבה זולה?

שמסתמכת על היכולת להשתמש בידע וטכנולוגיה?

שמאמצת שיטות חדשות בחינוך - חווייתי על חשבון פרונטלי?

שמעודדת חניכים ליצור ולחקור במקום לשבת בכיתה ולהשתעמם?

יותר מלאכה והפעלה ורכישת מקצוע ממשי,

ופחות אגירת פרטי ידע רבים שיישכחו?

יש צורך בחינוך, קיימים מורים בשוק.

באותה הספונטניות שמרימים בית קפה שכונתי,

(ובעלות שבאופן דרמטי זולה הרבה יותר),

ככה בדיוק שוכרים דירה, שניים-שלושה מורים ואוספים

20-30 תלמידים כדי להרים כיתה.

כל כיתה תמצא את הדרך שלה בניסוי וטעיה,

לפי מה שמתאים לתלמידים וגורם להם להימשך יותר ללימוד,

ופחות לסבול.

כל משפחה בארץ יודעת לשכור דירה.

כל אדם שקיבל את האחריות על חייו של ילדיו,

על כלכלתם החומרית ומחייתם -

הוא זה שאחראי גם על כלכלתם הרוחנית.

אתה לא יכול? שכור מלמד או מורה לילדיך.

אתה לא יכול לבד? עשה זאת עם הורים נוספים

שרואים את החינוך כמוך, עין בעין.

האחריות באופן בסיסי חייבת להישאר על כתפי ההורים.

אסור שזה יהפוך ל-"המדינה צריכה לחנך לי את הילדים,

לא אני".

כשכל מה שאני מדבר מההתחלה זה לשנות אותה מהיסוד

מה שכתבתי ואחזור עליו:

לדון במצב ההיפותטי בו משאירים את המינימום ההכרחי בידי המדינה.

אם נדון בתסריט הזה, ונסכים שהוא תסריט סביר ולא כזה נורא

כמו שמספרים לנו -

נוכל לקדם אותו גם במישור הפוליטי.

הצעת לי להקים מפלגה.

עניתי שאני לא רוצה לקחת חלק בשיטה.

לא רוצה לוותר על עקרונות כחלק מהמשחק הפוליטי.

אני רוצה לקיים את הדיון ההיפותטי ולהבין ממה אנשים מפחדים

בתסריט הזה בו הממשלה קטנה.

אם זה לא בצדק - אולי אפשר להגיע למצב שאנשים משתכנעים

בכך שממשלה גדולה היא דבר מזיק.

ואם הציבור ישתכנע בכך - לא צריך אותי כדי להקים מפלגה

שתפנה לרצון ולדרישה שלהם.

מי ששולט בעברית ועקב אחרי דבריי

(בטח בתגובתי האחרונה אליך)

יבין שאני בעד שינוי דמוקרטי שמתחיל

בשינוי השיח.

אנרכיה היא בהגדרה ביטול הממשלה,

לא הקטנתה וייעולה.

לפני שניה כתבת שאני קורא למרד בדמוקרטיה.

שאני בעד מרד בדמוקרטיה.

עכשיו אתה אומר שאני בעד אנרכיה דמוקרטית.

ושוב דילגת על הערתי שאנרכיה היא נגד ממשל,

כשאמרתי פעמים רבות שאני בעד ממשל מינימלי.

מינרכיזם קוראים לזה.

שיח ודיון זה מרד בדמוקרטיה?

פעולה לשינוי התודעה שיוביל לשינוי פוליטי דרך הקלפי

זה מרד בדמוקרטיה?

פעם חמישית, 

אין דבר בעולם שישנה את ההגדרה של "אנרכיה".

אנרכיה היא ביטול הממשל כליל.

אם אתה מתעקש להדביק בי דברים שלא קשורים למה

שאני אומר במקום להתמודד עם הטיעונים שלי ישירות

ועם ההגדרות המקובלות -

אין טעם שאבזבז את זמני בדיון איתך.

זה נראה שבדיון שלך מולי יש התקדמות, איטית אמנם.

ואת היכולות שלהם בתחומים אחרים שהם לא אקדמיים וכולנו נרוויח מזה. 

שקלים מס לילד.

אם מישהו רוצה לחשב את זה יותר בדיוק - 

אפשר לקחת את השכר החציוני, לבחון במחשבון מס, מס הכנסה ע"פ נקודות זיכוי של משפחה עם 3-4 ילדים בגילאי גן- בית ספר, ולראות כמה מס הם משלמים. מהסכום הזה, עשירית בערך הולך לחינוך [יסודי ותיכון].

אפשר להוסיף גם עשירית מהסכום של המע"מ שהם משלמים.

[על חלק ניכר מההוצאות משלמים מע"מ, בגובה 17%. עשירית ממנו זה 1.7%).

55 מיליארד מתוך 376.

זה קרוב לנתונים שראיתי, אבל כתבתי עשירית כי חשבתי שתקציב משרד החינוך כולל גם את תקציב ההשכלה הגבוהה, וכנראה שטעיתי.

ועדיין, נראה לי שהתמונה הכללית היא כמו שכתבתי.

מע"מ הוא 17% אחוז מההוצאות החייבות במע"מ. אפילו אם נניח שכל ההכנסה הולכת על הוצאות כאלה [על אף שזה לא נכון], אז 14.6% מתוך 17% מהכנסות הולך לתקציב החינוך, כלומר, 2.5% מההכנסות נטו.

זה כמעט מכפיל את הסכום. (103 מליארד שקלים בסה"כ). 

זה כלל ההוצאה לאומית לחינוך, כולל תשלומי ההורים.

מהמיסים כנראה משולם בערך 80 מיליארד.

אבל העיקרון הבסיסי שהצגתי נכון.

הסכום היחסי של המיסים שהולך לחינוך, עבור רוב ההורים, קטן בהרבה מהעלת הריאלית של בתי הספר לילדיהם.

אבל מדובר על הכנסות המדינה ממקורות אחרים (משאבים טבעיים וכו') - שזה שייך לאזרחי ישראל כמו המסים שלהם. 

כלומר, זה עדיין יהיה סכום הכסף ה"מיותר" שיש להחזירו לאזרחים. 

לא מהמיסים, ולא ממקורות אחרים.

זה כולל את הסכום שההורים עצמם משלמים לילדיהם.

כנראה שמה שהמדינה משלמת, מכל מקורות ההכנסה שלה ביחד, הוא בסביבות ה80 מיליארד.

למיטב ידעתי, זה התקציב הממשלתי הכולל. (כולל העירוני). 

זה לא כולל תשלומי הורים. 

https://old.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201808248

כפי שאפשר לראות שם, 100 מיליארד זה כלל ההוצאה הלאומית לחינוך שכוללת גם את התשלומים הפרטיים והתרומות, וגם את תקציב המוסדות להשכלה גבוהה, וגם את תקציב הישיבות.

אם מחלקים את תקציב משרד החינוך במספר הילדים. 

כמחצית מתקציב המדינה מקורו במסים. 

זה אומר בערך 1500 שקלים בממוצע של הפחתת מס.

נדמה שרפורמות תמיד מציעים ועושים כדי לדחות את הקץ

ולתת כוח פוליטי לדמויות חדשות מן הסוג הישן.

האם יש מקום לחשיבה חדשה?

אתה ענית שיסתובבו ברחוב, ואני עניתי שזה לא מה שיקרה,

בטח לא לאורך זמן.

גם בריאות יכולה להיות זולה - ע"י ביטוח, למי שמכיר דוגמאות מארה"ב.

(אגב, מדברים על בריאות? המדינה עושה עבודה טובה עד שצריכים

ניתוח יקר ומציל חיים, ואז טסים לארה"ב - המדינה בה המעורבות הממשלתית

בתחום הבריאות היא מהנמוכות בעולם)

מורה, כמו כל בעל מקצוע אחר, לא יכול לקחת כמה שהוא רוצה

כי אנחנו לא חיים בעולם דמיוני בו ללקוחות אין אמירה בנוגע למחיר.

שבאופן יחסי למקובל בעולם המעורבות הממשלתית בארה"ב

(במדינות מסויימות שם) היא נמוכה?

למשל לגבי זה שכאשר "צריכים ניתוח יקר ומציל חיים" "טסים". נו באמת. מי טס? כמה זה עולה לו? כמה עולה הטיפול? תקשיב יום אחד לשידורים בתחנות הרדיו האזוריות בארץ ותשמע כמה בכיות וזעקות שבר נשמעות שם עבור מקרה אחר מקרה. אנשים מנסים לגייס מיליוני שקלים עבור חולה בודד. לעצם העניין, חבל לערב בכל הנושא כאן את שאלת מערכת הבריאות (וביטוחי הבריאות) של אמריקה. בסופו של דבר, לעשרות מיליוני אנשים שם אין שום ביטוח בריאות בכלל, והם עשויים להתפגר באמצע הרחוב. אני בספק שמכאן צריכה להיגזר איזו שהיא אנלוגיה לשאלות החינוך, אבל מה שפרטי לגמרי בנוגע לבריאות בטח לא מציע תוצאות נעימות במיוחד.

הכי גבוהה בעולם ביחס לתל"ג. 

בגלל זה היא במצב קטסטרופלי. 

כמו בכל תחום אחר. 

כל אחד יוכל להשיג לילדיו חינוך לפי היכולות הכלכליות שלו - במידה וירצה בכך. 

כל הסיפור כאן הוא של אנשים בעמדות כח שלא רוצים לוותר על הכח שלהם. 

אין כאן שום דאגה לאזרח או איזה אידיאל מהולל - מדובר באינטרסים של אנשים שצליחו לקמבן את עצמם לעמדות שהם לא מוכנים לוותר עליהן. 

כשהממשלה יוצאת מתחום נוצרים בו מגוון שירותים במגוון מחירים.  חלק באמת יקרים יותר.

מה שכן נכון זה שמכרו את המונופול לגוף פרטי (כמו בזק) והשאירו חלק גדול מאוד מהרגולציה עליו ובעיקר מגבילים את היכולת להתחרות בו...

בשביל להקים בית ספר היום אני צריך רשיון ממשרד החינוך. גגל על מאבקי בתי הספר הדמוקרטים למשל ותלמד כמה זה "קל".

נראה אותך רושם ילד בעיר גדולה לתיכון בעיר הסמוכה.

זה לא תמיד עובד, אבל יש בזה הרבה היגיון.

מה שאתה מציע, זה להרוס את כל מה שקיים, מתוך הנחה שבמקום זה תצמח מערכת טובה יותר.

המחשבה שלך שתצמח מערכת טובה יותר לא מבוססת על בדיקה מפורטת, ועל חישובים של ההיבטים הכלכליים של זה, ובוודאי לא מבוססת על ניסיון.

אתה מדבר באוויר, אם מדברים באוויר, אפשר גם להסביר למה הרעיון של חינוך שמאורגן ע"י המדינה הוא אוטופיה. ההבדל הוא רק, שהרעיון של חינוך שמאורגן ע"י המדינה נוסה בפועל, ולכן אנחנו מכירים את החסרונות שלו מקרוב.

אם אתה רוצה, המדינה השאירה לך חלק מהשנה, שבה אין בתי ספר שמופעלים על ידה.

זו הזדמנות שלך להפעיל מעין פיילוט של הרעיונות שלך.

אם תוכיח שאתה באופן פרטי מצליח ליצור מסגרות טובות יותר לחודשים האלה מאשר המדינה מצליחה בשאר השנה, יהיה אפשר בהדרגה ובזהירות להרחיב את הרעיון.

פוליטיים מיותרים לא מבוטלים,

היא שבעלי כוח לא מעוניינים לוותר עליו?

אני רוצה לקיים דיון היפותטי - נניח והם ויתרו עליו,

האם יהיה פה כזה נורא כמו שמספרים לנו?

אם נגיע להסכמה שלא יהיה כזה נורא,

זה יהיה צעד ראשון בדרך לפירוק הכוח מאלו שאוחזים בו נואשות,

והדיון ההיפותטי הזה הוא צעד ראשון בכיוון.

ואמרתי שבהחלט הורים יפתחו אלטרנטיבה ספונטנית.

יש בימינו את הכלים לכך,

ולדעתי ההנחה שההורים יניחו לתלמידים להסתובב ברחוב

לא נותנת להם מספיק קרדיט.

אולי אפילו קצת משחירה את פניהם במחילה (לא כהתרסה כלפיך חלילה

אלא מתייחס לעצם הטענה).

אני מרגיש שמורה שירצה ללמד באמת, 

יש מצב שתהיה לו הזדמנות טובה יותר לכך

והוא גם יתוגמל טוב יותר.

הרבה מורים 

(אולי אפילו כולם לפני שרבים מהם מתייאשים)

באמת רוצים להוביל שינוי אצל התלמידים שלהם

ולא לקבל את הגזרה שהם לא יותר מבייביסיטר.

אולי כל מה שצריך זה לאפשר את החיבור החופשי

בינם לבין הורים שמעוניינים להשקיע את זיעת אפם

קודם כל בחינוך טוב לילדים ורק אז למותרות החיים.

היא ציבורית ומצליחה מאוד [מצד שני, היא גם הצליחה לדרדר את השמאל העולמי,

במיוחד UCLA וברקלי, אז...])

אבל ליגת הקיסוס, MIT וסטנפורד פרטיות והן סיפורי הצלחה יוצאי דופן.

"האוניברסיטאות הטובות בעולם" הן היכן שהמוחות הטובים בעולם. והמוחות הטובים בעולם הולכים לאן שמממנים אותם, ולא היכן שהם בהכרח יכולים לשלם. את איינשטיין וגדל בפרינסטון מימנו פילנתרופים. לעומת זאת, כל התרבות האמריקאית מלאה בסיפורי התורמים שמכניסים את הילדים שלהם למוסדות הפרטיים תמורת תרומותיהם, מה שממש לא מוציא משם חכמים גדולים בהכרח. לעצם העניין, ובכן ראשית רבות מהתרומות הן דווקא למשרות קתדראיות במדעי הרוח, מה שמעיד שלמרות שהמוסד הוא פרטי, הוא לא באמת ממומן מכספי התלמידים. שנית, כשמדובר על מימון למוצר היקר הנוסף, שזה כמובן מעבדות ומכוני מחקר במדעים המדוייקים ובמדעי החיים, ברור שממשלות וסוכנויות ציבוריות שותפות בהם, לצורכי בטחון ומשאבים לאומיים וכדומה.

וגם לא את המוחות הטובים בעולם בהכרח. תהיה בטוח שאף אחד מבתי הספר הסובייטיים שבמסגרתם התפתח גרגורי פרלמן לא נמצא גבוה ברשימה הזאת. וגם אוקספורד לא תהיה ברשימה הזאת אם לא תהיה מאוכלסת באנשים טובים, והם נמצאים שם לאורך דורות בגלל שהממלכה הבריטית איכשהוא קיימה את המקום, הרבה יותר מאשר בגלל הכסף הפרטי של נדבנים. והפקולטות למתמטיקה ולפיסיקה תיאורטית באירופה, בקופנהגן, בגטינגן ובמינכן (שהציגו את מהפכות המתמטיקה והפיסיקה המודרנית של הילברט, לנדאו, נתר, בורן, בור וכל מי שתרצה) עד נפילת רפובליקת ויימאר מומנו ברובן על ידי הממשלות למיניהן. הדירוגים האלו היו חשובים לזמן מאוד לא רב, כשכסף פרטי כביכול ממש קידם את העבודה במקרים של מעבדות בסדר גודל בינוני (למשל בתחומי התרמודינמיקה והאי-לינאריות של שנות השבעים של המאה העשרים למניינם, למשל מנדלברוט במסגרת IBM). כיום הם שוב רחוקים מלתאר נכונה את המקום הממשי של מוסד ושל מכון, עקב הצורך במחשוב קוונטי (שממילא כבול בסבך של פיקוח וממשלות וממסדים בטחוניים וכדומה), מתקני האצה גרעיניים אדירים (ואפילו חוצי גבולות כגון בין צרפת ושווייץ), כלי חלל או מתקנים רפואיים סופר-מורכבים (למשל מדפסת תלת-מימד ביולוגית במתקן בית חולים מבוקר וגדול וכדומה).

אני לא מאחל לאיש את הסביבה שהיתה לו

או את בעיות האישיות שלו.

האם ליגת הקיסוס / MIT / סטנפורד

לא יכולות להעניק שירותי מחקר לגופי הביטחון

כשהן עצמן עדיין גופים פרטיים?

שהוא מבחינתי מאבד כל משמעות. "להעניק שירותי מחקר" זה כמובן לקבל כסף, וממי אם לא מהממשלה במקרה זה. לעצם העניין מבחינתי אין דבר כזה "גופים", יש אנשים, והם תזזיתיים ועושים מה שנראה להם. אני לא חושב שיש מחלוקת בינינו - או בכלל בין לא מעט מהמשתתפים בדיון הזה - על הבעיה המהותית והרעות החולות בחינוך המיינסטרימי, הדוגמאטי, "הממלכתי"-המערכתי הממומן לעייפה. כל השאלה היא אם ניתן להחליף אותו ובמה בדיוק. אני מתפלא שלא עולה כאן הדוגמה הכי רלוונטית, הכי אקטואלית והכי מתבקשת, דהיינו שר החינוך היוצא. מרוב שהוא עצמו נצמד בתפקידו להליכה זהירה בין הטיפות, בין ה"משהו חדש" שכל כך מזוהה עימו כסיסמה, לבין הממלכתיות וה"ישראליות" ה"סבירה" וה"מחבקת", הוא עצמו איבד את מקומו לטובת מי שלקח ממנו ("שתה לו בקשית") בדיוק את המקום החינוכי הזה, של עממיות "לאומית" "חזקה" אך "זהירה" וכדומה, ואידך זיל גמור.

ממשלות לדעתי עדיין יתפקדו כאחראיות על הבטחון 

ויספקו רשת בטחון של בריאות ורווחה לחסרי האמצעים ממש.

ככאלו, הגיוני שהן תהיינה לקוחות ושותפות למחקר גם של גופים

שהם פרטיים מבחינת מבנה הבעלות שלהן.

(מן הסתם שהן תזדקקנה - בכל היבט בטחוני - לערובות כאלה ואחרות).

אני גם לא כל כך בטוח במה שאני מציע,

כמו שאני רוצה למצות בו את הדיון הענייני ולשים את הפחדים בצד.

דברים שאתה ו-@אדם כל שהוא כותבים בהחלט סודקים לי את

הביטחון בכיוון הזה, כי אתם מקיימים את הדיון בנקודות הנכונות בעיני.

לגבי שרי החינוך האחרונים אני מסכים לגמרי שהם כושלים.

אני מבין שלדבריך, חברות ביטוח בינלאומיות של בריאות לא תוכלנה

לממן בצורה, אפילו קרובה למשביעת רצון, מחקר רציני שיחליף את

המעורבות הממשלתית המאסיבית.

(בנקודה הזו אני מודה שאין לי אפילו התחלה של משהו לומר)

מי שיש לו 40,000 ש"ח לשלם בשנה.

מי שיכול, שיהנה.

אבל יש אנשים שמתקשים לעשות את זה.

בעיני, חינוך שמותאם להעדפות ההורים ומושך את התלמידים

ללמידה שמשפרת אותם הוא חינוך ברמה טובה.

לאו דווקא חינוך שמאלץ אותם לעמוד בסילבוס ארצי רוחבי כלשהוא

כשהתוצאות הלא מוצלחות במיוחד עומדות לפנינו.

יהיה יותר כסף בידי האזרחים והעלויות שאתה מדבר עליהן היום

יוזלו באופן דרמטי.

כל סכום שאתה מביא פה רלוונטי רק למציאות של מעורבות ממשלתית עמוקה

שמונעת בכוח יוזמות פרטיות זולות ומקומיות.

כי חוק חינוך חובה זה גם חובה לשלוח למקום שהמדינה מגדירה בית ספר.

הורים ממוצעים נגיד מרוויחים כ- 16K ברוטו לחודש (סתם מספר, אבל אפשר לקחת אחר).

תוריד ממנו 50% מס שאתה משלם היום (כולל מע"מ).

הנה הכסף.

כל משפחה תעשה את התיעדוף שלה.

אפשר לעבור לשיטת השוברים, אפשר לייעל את המערכת. אי אפשר גם להטיל כאלה כמויות של מיסים וגם לא לתת שירות.

יש הרבה לאן להתקדם בנושא הזה.

נניח, שני בני זוג שכל אחד מהם מרוויח שכר חציוני [7500 כל אחד], ויש להם ילד אחד בגילאי בית ספר, הבעל משלם 314 שקל לחודש מס הכנסה, והאישה לא משלמת בכלל.

גם אם תוסיף לזה את ביטוח לאומי ומע"מ, זה לא מתקרב ל50%.

אוכלוסיה כזו, שמבחינתה לא בא בחשבון לגדל ילד בלי השכלה סבירה. 

לעומת זאת, דווקא אוכלוסיות חלשות יותר, ימשיכו להוליד ילדים, וישלחו אותם לחינוך זול, למספר מועט של שנים.

1. היה חינוך בסיסי, זול, שהרבה אנשים היו שולחים לשם.

לחינוך הזה לא היו חופשות כמעט, והרמה שלו הייתה בהתאם לתקציב. יכול להיות שזה יהיה פשוט פקידה בשכר מינימום שמריצה סרטים של מורה אמיתי שנמצא במקום אחר.

2. היו פחות שנות לימוד בממוצע, והניצול של כל שנת לימוד בנפרד היה עולה.

לא הייתה מערכת ש"מורחת" תלמידים כדי שיהיה להם 12 שנות לימוד. זה סתם בזבוז.

3. לא היו חופשות כ"כ ארוכות. בוודאי לא בכיתות נמוכות או בגנים.

4. המערכת הייתה נהיית יותר מגוונת: יותר תארים בגילאים צעירים, יותר לימוד של מקצוע מעשי, מלגות בתמורה לעבודה והרבה דברים אחרים.

אולי לימוד מרחוק עם מתרגל (בדומה למכללות)? יש הרבה חלופות אפשריות.

5. החרדים היו מלמדים מקצוע, בחלק משמעותי.

אבל עזוב, אין שום סיכוי שזה יקרה.

סרטים - לא בטוח שזה יהיה רק סרטים של מורה שנמצא במקום אחר.

מבחינתה, יותר קל להריץ סרטים עם תוכן לא לימודי, שמרתקים את התלמידים יותר, וחוסכים מאמץ של משמעת.

כך שסביר שבמקומות שההורים יהיו מוכנים לספוג את זה, מחוסר ברירה [חוסר אלטרנטיבות במרחק סביר ומחיר סביר] או חוסר איכפתיות, חלק משמעותי מהזמן בבית הספר יישרף על תכנים כאלה.

יהיה פקידה שמריצה סרט, ויהיה מקומות יותר רציניים עם סטודנטים (למשל) שידאגו שדברים כן יתקדמו.

אין לי מושג באמת מה יהיה. זה יהיה שוק חופשי אמיתי עם מליון מוצרים שכל אחד מהם קצת שונה. אולי אפילו בית ספר שלם שכולו מתבצע מהבית כמו אצל ילדי השלוחים החב"דיים, ואז אפשר לדלג על בעיות מרחק.

כבר היום חלק גדול מהזמן בבי"ס מתבזבז. סתם כי המערכת לא יעילה לאף תלמיד ומנסה להיות ממוצעת.

כמה בתי ספר אפשר לפתוח במקביל עבור ילדי בית אל? עבור ילדי שדרות?

[שלא לדבר על יישובים קטנים ומבודדים ממש].

אפילו מספר בתי הספר הדת"ל שאפשר לפתוח בגוש דן אינו כ"כ גדול.

לבתי ספר קטנים מאוד אין היתכנות כלכלית. [מלבד באוכלוסיה עשירה מאוד, בעלת נכונות לשלם על מוצר ייחודי].

ובית ספר מהבית, משאיר להורים את תפקיד הבייבי סיטר [וכנראה דורש יותר מעורבות גם בהיבטים חינוכיים וחברתיים], כך שכנראה לא יוכל להיות פיתרון בהיקף נרחב.

אולי אפשר להחזיק "בייביסיטר" מקומי ומורה מרוחק. אפילו לא לכל המקצועות, רק לחלק.

אולי אפשר ללמד את אותו חומר בפחות שנים (ולכן יותר זול).

אולי אפשר לבנות בתי ספר באזורי תעשיה (ואז אבא לוקח את הילד לעבודה יחד איתו וממילא הוא יותר גמיש)

המערכת היום בנויה במבנה אחיד. אני מאמין שיזם מספיק מוכשר יוכל לעשות אותה רזה יותר.

אתה מתכוון למורה בודד, ששוכר דירה ומלמד את התלמידים לבד, לאורך כל שעות היום?

אין סיבה גם להניח שזו תהיה העבודה הבלעדית שלהם.

וכל שעות היום = 8-13 עם הפסקות...

(אותה דירה יכולה לשמש לשימושים קהילתיים נוספים

שבזכותם אפשר להוזיל את העלות עבור שעות הלימודים)

גם מבחינת המודל העסקי שבזה.

מגיעים אנשים בלי יכולת כספית משמעותית, ושוכרים דירה. מנסים לאסוף תלמידים, ומתחילים ללמד.

האם הם מחוייבים כלפי ההורה לסיים את שנת הלימודים בכל מקרה?

עוזבים כמה תלמידים באמצע, המורים חייבים להמשיך?

אחד המורים עוזב באמצע, מה עושים? מי אחראי למצוא מישהו אחר במקומו? מה עושים בינתיים?

בשביל מורה בודד, ואפילו כמה מורים, זה סיכון להתחייב לשכירת כיתה לתקופה מראש, כשהתלמידים לא מחוייבים לכל התקופה. [ואולי בכלל הוא יצטרך לשכור לפני שהוא מוצא תלמידים].

ובכלל, שליש משרה בשעות הבוקר זה לא מציאה גדולה, וקשה לשלב את זה עם עבודות אחרות. 

הריכוז של כיתות לימוד במבנה אחד, עם הנהלה ומזכירות, מלבד זה שהוא מאפשר גיוון של צוות ההוראה, שעוברים מכיתה לכיתה, הוא פותר הרבה מאוד בעיות.

זה מאפשר מקום למשחק בהפסקה, שמצד אחד יש בו קצת מרחב, ומצד שני הוא סגור ומוגן יחסית.

יש יותר אפשרות להתמודד עם מצב שמורה לא מגיע.

זה חוסך בעיות מול שכנים.

בניין שתוכנן לבית ספר, מנצל הרבה יותר טוב את המקום ממבנה שתוכנן לדירת מגורים.

הבעיות שאתה מציב פה הן אמיתיות, 

כי חוסר הניסיון במודל החדש הזה הוא משמעותי.

כמו כל עסק קטן וכשמדובר על סכומים נמוכים -

מה שקל להקים קל לפרק, אבל גם קל להקים שוב.

ואם לא הצליח אז לא נורא - משנים קצת.

בשביל זה יש חוזים, 

מגדירים גמישות, תרחישים מסויימים,

נקודות יציאה להסכם, התראה מראש כדי לאפשר

הערכות מחדש.

הנקודה שלי היא, שלהבדיל מהמצב הקיים -

גם אם כיתה מסויימת תתפרק, אפשר יהיה לבנות

משהו חדש בקלות יחסית,

ולחשוב מראש על חלופות למקרים קיצוניים.

ושוב,

אין ספק שזה מודל ללא תקדימים וללא ניסיון.

השאלה מה המחיר לכישלונות שלו ועד כמה

הנזקים הם ברי שיקום.

- לגבי שכנים ורעשים -

הכול ייקבע ברמת השלטון המקומי, אני מניח.

- לגבי מורים מחליפים - 

במקרה היותר גרוע יאלתרו כמו שמאלתרים היום.

כשמדובר על כיתות נמוכות מן הסתם תהיה

יותר דחיפות לוודא שיש תמיד מורים מחליפים בהישג יד.

- לגבי מגרש - 

בגנים וכיתות קטנות גם כך יש פעילויות בגנים ציבוריים.

בכיתות גדולות יותר לא צריך לכלוא (כמדומני) את התלמידים,

רק שיגיעו בזמן חזרה.

החיבור שכל מורה הוא גם קצת מנהל, וקצת מזכירה, וקצת עמותה, לא יעיל.

זה יוצר הרבה בעיות, שהזכרתי מקצת מהן.

[ונקודתית - לקחת תלמידים בהפסקה לגנים ציבוריים, זה דורש הרבה יותר השגחה, וגם מבזבז זמן.

השלטון המקומי יכול להתיר או לאסור לימודים בדירות מגורים [בהנחה שיש לו את הסמכות לכך, או שהיא תנתן לו], אבל הוא לא יכול לאפשר את זה וגם לפתור את הבעיות הנלוות.]

וקבוצת לימוד שמתפרקת, זה לא דוכן בשוק שנסגר, שאין לזה השלכות מרחיקות לכת מבחינת הלקוחות, שהולכים לדוכן אחר.

 יש לי זה מחיר לימודי, ומחיר חברתי.

להערכתי, אם החינוך יעבור לידיים פרטיות, עיקר החינוך יהיה בבתי ספר, שעומדים מאחריהם אנשי עסקים/חברות, שמעסיקים מנהלים ואנשי חינוך וכו'.

הם יכולים לתת איזו שהיא יציבות להורים ולמורים, וגם להוזיל עלויות ע"י ריכוז למקום אחד.

כמובן, אנשי העסקים והחברות לא יעשו את זה בהתנדבות, אלא כדי להרוויח כסף. במקומות שאין הרבה תחרות, הם יוכלו להעלות מחירים בהתאם, ובמקומות שיש, התחרות תוריד מחירים, אבל עדיין, ישמר אחוז רווח מסויים עבור העסקים, שבלעדיהם ההשקעה לא כדאית מבחינתם.

אבל אני מנסה לחשוב על ה-Worst case scenario

ועד כמה הוא פחות נסבל מהמצב של היום על בעיותיו.

או על כל פנים לכל היותר כמצב ראשוני,

בזמן שהניסיון יצטבר אל עבר הנקודה שאתה מציין.

השאלה מהו המחיר לטווח הקצר, 

ואם הוא מוצדק לאור המצב שיתייצב בטווח הארוך.

חלק ניכר מהילדים והנוער של האוכלוסיות במצב סוציו אקנומי נמוך, נפלטים לרחוב, בכל מיני דרכים.

כבר בהתחלה יהיו הורים מעט הורים שלא מעונינים להשקיע בחינוך של הילדים, ועוד מעט הורים שממש לא יכולים.

יהיו מקומות שלוקח זמן עד שמישהו ייקח על עצמו לפתוח מסגרת חינוכית, וכשזה קורה, חלק מבני הנוער כבר התרגלו, ובהפקירא ניחא ליה, והם פשוט לא משתפים פעולה.

חלק יגיעו למסגרות חינוכיות באיכות ירודה מאוד, ויפלטו משם.

יהיו כאלה שיעבדו בשיטה שהתלמידים יוצאים בהפסקות החוצה, ולא צריך לכלוא. אבל דווקא ישמחו שהתלמידים המופרעים ביותר לא חזרו בסוף ההפסקה..

מורים ששוכרים דירות כדי ללמד, ואחרי כמה חודשים, מגלים שחצי מההורים לא משלמים שכר לימוד בזמן, ואין להם מה לעשות נגד זה, וסוגרים את העסק.

אלא על מה דורש פחות מאמץ ממי שתפקידו להשגיח על התלמידים.

ומי שמשגיח על התלמידים יכול לבחור מה הוא מראה להם. במקומות שתהיה מעורבות גדולה של ההורים, אם הם יעקבו ויראו שזה מה שמראים לתלמידים, הם יפנו לגורמים הרלוונטיים, וישנו את זה, או יעבירו בית ספר.

מסתבר שכל עוד מדובר 'רק' על עשרות אחוזים מזמנם של התלמידים, יהיו הרבה הורים שלא יאבקו על זה, ואולי בכלל לא ידעו על איזה כמויות של סרטים מדובר.

גם היום יש הרבה הזדמנויות להורים להציב דרישות מבית הספר, ורבים לא עושים את זה.

יעילות יותר, איכותיות יותר וזולות יותר. 

יהיו הורים שמן הסתם יוותרו על שליחת הילדים שלהם לאותן מערכות - אבל רוב מוחלט של ילדים והורים ירוויחו מאוד מהמצב החדש. 

הורה שרוצה לשלוח את ילדיו לתלמוד תורה בלי אנגלית - זו זכותו וזה לגיטימי. 

זה הטוב ביותר בעבורו. 

תרומה בשוק העבודה היא לא המדד למערכת חינוך טובה. 

יש אנשים כאלה שממיתים עצמם באהלה של תורה וחיים בעוני מחפיר - אבל מבחינתם, כל זמן שהם לומדים תורה, לא חסר להם דבר. 

המדד לטיב מערכת חינוך היא שביעות הרצון של ההורים. 

אכן, ההורים הם הלקוחות והמורים צריכים לרצות אותם. ברגע שהשוק יהיה פרטי, כל מייסד בית ספר יוכל לבחור קו לבית הספר שלו והורים שירצו לשלוח לשם את ילדיהם, יעשו זאת. הורים שיעדיפו קו חינוכי אחר, יבחרו במוסד אחר. 

וכן, בהחלט יש לבית הספר זכות להוציא תלמיד שלא עומד בדרישות מבית הספר - לימודיות או אחרות. 

אין סיבה לעכב או להרוס כיתה של 30 ילדים בגלל ילד אחד. 

אם מדובר בבית ספר תורני וילד אחד בגיל 7 מגיע עם עגיל באוזן, שיער בשלל צבעי הקשת וצ'יזבורגר ללימודים - לגיטימי שיגידו לו שיחפש לעצמו מקום אחר ללמוד בו. 

בדיוק כמו שלגיטימי שאם יש ילד אחד שלא עומד בקצב הלימודים, אז לא כל הכיתה צריכה לחכות לו ולהיפגע - ואז יש שתי אפשרויות: או שהוא יעבור לבית ספר ברמה לימודית פחות גבוהה או שהוא פשוט יישב בכיתה כמו גולם ולא יבין כלום. 

מה לדעתך עדיף? 

זה גרוע שמנסים להגיע לכולם. 

כן, כתבתי את זה. 

זה אומר שמה שהילדים מקבלים הוא המינימום. המכנה המשותף הנמוך ביותר. 

אין לך מושג כמה זה הורס לרוב הילדים את המשך החיים - ואני כותב את זה כמי שסבל משעמום טוטאלי בבית הספר. (הייתי פשוט יושב במקום שלי וקורא ספרים, מחסיר יום לימודים בשבוע בממוצע ומחפש מה לעשות בשאר הזמן כי פשוט היה לי משעמם. בתיכון, אם הייתי טורח להגיע לשיעורים, הייתי פשוט הולך לישון על השולחן). 

וזה עוד היה בבית ספר טוב. 

בבית ספר פחות טוב שהייתי בו, אני עד היום זוכר את כיתה א'. טראומה. 

אחרי חודשיים בערך: "היום נלמד את האות ש' עם סגול בשרשרת האותיות" - ארבע שעות למדנו מילים עם האות ש' בסגול בזמן שאני כבר קראתי ג'ינג'י.

אתה יודע מה זה עושה לילד? 

לא כולם צריכים להיות באותה מסגרת. לא לכולם מתאימה אותה מסגרת. 

לשים ילד שלומד לאט יותר בבית ספר שאליו הוא לא מתאים זו התעללות - בדיוק באותה מידה שבה לשים ילד שלומד מהר בבית ספר שאליו הוא לא מתאים זו התעללות. 

"להגיע לכולם" לא פותר שום שום דבר - זו פשוט מערכת שמתעללת בתלמידים שלה. 

בתואר השני שלי למד איתי תיכוניסט. בחור שהמילה "מבריק" אפילו לא מתחילה לתאר אותו. 

הוא פשוט סבל בתיכון שהתנכל לו על כל צעד ושעל בלימודים האקדמיים שלו. 

התעללות של ממש. 

רוצה להגיע לילדים מתקשים? חושב שאין לזה מענה? 

תקים בית ספר כזה ותראה אם יש לו ביקוש. 

זה היופי בשוק הפרטי - חושב שיש ביקוש? תציע. 

בהצלחה. 

בסופו של דבר, ההורה הוא זה שאחראי על חינוך ילדיו. 

לזרוק את האחריות על חבורת פקידים עם קביעות, לא תייצר שום דבר טוב. 

כן, הורים עושים טעויות - אבל זו זכותם לעשות את זה כשמדובר בילדים שלהם. 

להורים יש פריבילגיה שמותר להם לטעות על חשבון שלהם. לפקידים, לא. 

כיתה למחוננים זה לא מספיק - וגם שם יש פערים. 

את השיקול אם זה כלכלי או לא, אני חושב שעדיף להשאיר ליזמים. 

אני, בתור הורה, בטוח שזה המדד היחיד ואין בלתו לגבי טיב בית הספר. 

אני לא חושב שחייבים לחייב את כולם ללמוד גמרא ואני לא חושב שצריכים לחייב את כולם ללמוד מתמטיקה. אני גם לא חושב שכולם צריכים ללמוד טיפול באומנות. 

להורים יש זכות להכווין את הילד שלהם לכיוון שאליו הם רוצים - ורק להם יש את הזכות הזאת. 

מנהל צריך לשמור על הרמה של בית הספר. בסוף, אם מדובר על בית ספר ששם דגש על מצוינות לימודית, הוא יצטרך להראות כמה מהבוגרים שלו לומדים רפואה ומדעי המחשב, למשל. 

בסופו של דבר, כל ההורים יידעו איזה בית ספר הוא ברמה גבוהה ואיזה ברמה נמוכה. 

לכן, מנהל טוב של בית ספר טוב, לא יקל על התלמידים ולא יבטל להם משימות כי הוא צריך לשמור על השם של המוסד אותו הוא מנהל. 

זה שיקול כלכלי חזק בהרבה ממה שאיזה הורה יגיד או יוציא את הילד שלו מבית הספר. 

ילד לא יודע אם הוא ירצה להיות אברך או ייצא לעבוד - אבל מישהו צריך להחליט בעבורו לאיזה כיוון ללכת. (לכשיתבגר, יוכל לשנות כיוון). 

המישהו הזה צריך להיות אמא ואבא שלו ולא אף אחד אחר.  

את חושבת שהילד שלך צריך שתהיה לו בחירה ולכן הוא צריך ללמוד אנגלית? נפלא. 

את תשלחי את הילד שלך לבית ספר שלומדים בו אנגלית. 

הורה אחר חושב שזה לא הכרחי? באיזו זכות את רוצה לקבוע לו שהוא חייב ללמד את הילד *שלו* - ולא שלך -תחום מסוים? 

מה תאמרי אם מישהו יגיד שאת חייבת ללמד את הילד שלך גם ביקורת המקרא כדי שתהיה לו האופציה להיות אתאיסט?  

מה יאמר ההורה החילוני אם נכריח את הילדים שלו ללמוד גמרא כדי שתהיה לו האופציה להיות יום אחד דיין בבית הדין הרבני הגדול? 

הוכחת שלא קראת מילה ממה שנכתב בדיון

ועדיין יש לך דעה מנומקת

ואני תוהה אם מבעיה חמורה של הבנת הנקרא או מכוונת זדון.

קודמים לך לקחו חלק בדיון.

שכנעת אותי.

רוב המדינות לא היו דמוקרטיות והיו בהן מעמדות מובנים של אצולה, מעמד ביניים ומשרתים. 

כמו כן, העבדות פרחה ואף אחד כמעט לא שמע על זכויות אדם. 

לא היו חיסונים, טיפולים רפואיים הסתכמו בעיקר בהקזות דם ותותחלת החיים עמדה על בערך מחצית ממה שהיא עומדת היום. 

אין שום הגיון להשוות בין התקופה שלפני 200 שנים לבין תקופתינו בהקשר הזה ולהגיד שבלי משרד חינוך וחוקי עבודה זה מה שיהיה כאן היום, זו הצהרה חסרת בסיס בלשון המעטה. 

וזה מבלי להזכיר שאפילו בגולה, כמעט כל ילד יהודי ידע קרוא-וכתוב והיו לא מעט שגם הצטיינו במתמטיקה ובמדעים. 

הרבה יותר הגיוני לחשוב שאם לא היה משרד חינוך מלא בפקידים שלא צריכים לעבוד כיוון שיש להם קביעות  - בהינתן מצב העולם כיום מכל יתר הבחינות - החינוך וההשכלה היו ברמה גבוהה בהרבה. 

עד לפני שני עשורים, בקושי היה אינטרנט. 

את מדברת על תקופה שבה האצולה למעשה הפסיקה לקבל פריבילגיות שלא הגיעו להן, אבל עדיין החזיקו במוקדי הכח והעושר שלא בזכות ויכלו לנצל או להרעיב את מי שרצו.

זו היתה תקופה קצרה שכבר לא קיימת יותר. 

חוקי עבודה הם דבר נורא ואיום. הם מניחים שלהסכמה של שני אנשים בוגרים אין כל ערך אלא אם הפקיד אישר את ההסכמה ביניהם. 

בתי ספר הם דבר מאוד מאוד כלכלי. מעטים הדברים בהם אנשים מוכנים להשקיע כ"כ הרבה כמו חינוך הילדים שלהם. 

עבור חינוך איכותי באמת, אנשים ישלמו וישלמו היטב.  

מי שרוצה השכלה וידע, יכול בקלי קלות לעשות "קליק" עם העכבר - ולראות את טובי המורים והמרצים מסבירים כל תחום וכל נושא שהוא ובחינם. 

ואגב, לא לכולם השכלה חשובה או נצרכת. 

שוק העבודה זקוק נואשות לאנשים ללא השכלה גבוהה. יש מחסור עצום בבעלי מקצוע כמו רתכים, למשל. (שלא לדבר על ייבוא עובדי חקלאות מחו"ל). 

וכן, חלק מההורים יוותרו על בית הספר. מותר להם. לגיטימי לחלוטין. 

אם אני חושב שבית הספר הוא מיותר - מי את שתגידי לי איך לחנך את הילדים שלי? 

הורה שירצה שהילד שלו ילמד "חומר לא שימושי" ישלח לאותן גמנסיות. זו הבחירה שלו - לא שלך. 

כבר היום, טובי צעירנו שורפים שלוש שנים באוניברסיטה על תארים שלא נותנים להם שום יתרון בשוק התעסוקה. 

שוק פרטי ייתן לאנשים את מה שהם רוצים. מה שהם חושבים שטוב עבורם. זה מה ששוק פרטי עושה. 

למה את כ"כ להוטה לקבוע לאחרים מה טוב בעבורם?

זו השאלה היחידה שאני לא מצליח למצוא לה תשובה. 

"יש מצב ששוק פרטי גם לא יינתן מענה לצרכים כמו שלך כי אולי לא יהיה מספיק ביקוש ואז כמובן לא יהיה הצע" - כן. יש מצב שזה מה שיקרה - אבל זה בכל מקרה המצב כיום. 

הסיכוי ששוק פרטי יוכל להתאים את עצמו לכל הורה גבוה בהרבה מהסיכוי שמשרד ממשלתי יעשה זאת. 

ובמקרה הכי קיצוני, תמיד אפשר ללמד את הילד לבד בחינוך ביתי. 

ה"מישהו" האלה צריכים להיות אבא ואמא שלהם ולא את ולא פקיד של משרד החינוך ולא שרף ולא שליח. 

אני לא אמרתי שהפרטת מערכת החינוך תועיל לעובדה שעבור לא מעט אנשים, תחומי עיסוק אקדמיים\עיוניים לא מתאימים - רק כתבתי שבכל מקרה אנשים מכלים את זמנם על תחביבים ומבלבלים ביניהם לבין מקצוע. 

דווקא אם המערכת תופרט, אז יהיו גם בתי ספר מקצועיים איכותיים והורה שיבין שהבן שלו לא מתאים לאקדמיה, יוכל לתת לו מקצוע ריווחי ואיכותי מיד עם סיום התיכון. 

לא יצטרכו שום דבר בשביל חוזה עבודה - שני אנשים מסכימים על התנאים ובזה נגמר הסיפור. 

אני לא צריך חוזה עבודה כשאינסטלטור בא אלי הביתה, נכון?

מי שמפר חוזה - יחטוף תביעה. 

אם היה ריווחי להביא עובדים מחו"ל, היו עושים זאת. אגב, כבר עכשיו עושים מיקור חוץ להרבה עבודות תכנות לאוקראינה, למשל. 

אפשר ללמוד ממקורות מהימנים באינטרנט את רוב חומר הלימודים. אם זה מגיע מהאתר של הרווארד, כנראה שזה מידע מהימן. זה לא כזה מסובך. 

למה יש פריחה של הומאופתיה? זה לא קשור למידע שיש ברשת. יש אנשים שהם מאוד מאוד מאוד טיפשים. זה לא משנה מה תעשי ומה תגידי להם - הם פשוט לא יקלטו. 

תוסיפי לזה את העובדה שכל אדם רוצה להרגיש כמו פתית שלג מיוחד - וקיבלת אנשים שפונים להומאופתים. 

והורה שירצה שהילד שלו ילמד בבית ספר של מסדר הישועים - זכותו. אני לא אוהב את זה, אבל הוא לא יאהב שהילדים שלי ילמדו גמרא. 

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.