אתם יודעים מה אני חושבת על הפורום הזה?אהרון הגבר

אני חושבת שמשתמשיו לא מעריכים די את השירה והסיפורת הגבוהה.

 

מי מחליט מה גבוה ומה רדוד?סלט מקולף
אני מאמינה שאת\האהרון הגבר

תדע\י להבחין בהבדל בין שיר שאני אכתוב (לצורך העניין) לזה של ביאליק..

ברור שאדע להבחיןסלט מקולף
השאלה היא למה השיר של ביאליק נחשב יותר משיר שלך, לצורך העניין
^^השתדלות !
חוץ מזה,
הם יכולים להעריך, אבל לכתוב משהו שיוצא מהם.
מביאליק יצא מה שיצא, אנשים מוציאים מעצמם את עצמם...

אם לא תעשי סקר ותשאלי את חברי הפורום מה הערכתם כלפי ביאליק, לא תדעי לומר שהם לא מעריכים

@אהרון הגבר
שוב,אהרון הגבר

אני לא באה לומר שיצירה מוערכת יותר היא גם איכותית יותר, אני פשוט חושבת שהמשובחות ביצירות לא מקבלות די יחס וחשיבות, 

 

אנשים כאן נוהגים להתייחס יותר לשירים או קטעי קריאה בעלי תוכן מעניין יותר, ללא התייחסות מספקת למבנה היצירה ולאיכותה

כי תוכן הוא החלק הכי חשוב ביצירהסלט מקולף
אז כאן הנקודה.אהרון הגבר

אני חושבת שתוכן משמים במיוחד במעטפת של כתיבה כישרונית במיוחד יכול להפוך ליצירה משובבת נפש.

ואני חושבת שאנשים שמסתכלים על הקנקן הם טיפשים.סלט מקולף
יש כאן יצירות שאנשים כתבו שכתובות גרוע.
מה זה גרוע? נורא.

אבל האותנטיות, הכאב, העוצמה של הרגשות שנובעים מכל מילה!

ואם את בוחרת להסתכל רק על דברים מנוסחים, מסוגננים, מלוקקים ומדוייקים, את מפספסת את כל הדברים היפים בחיים.
ייתכן ואת צודקתאהרון הגבר

זכרו, ציינתי אך עובדה-

הנ"ל נזנחו.

 

השיתו לבכם לעניין

אנשים שיגיבו בנסיופ לפי העטיפה, הם טיפשים.לב סדוק

בפורום של כתיבה העניין הוא הכתיבה.

 

(כמובן שלצורך כתיבה טובה דרוש תוכן טוב. אבל לא כל תוכן טוב הוא כתיבה טובה)

ואני אומרת, מי מחליט מה כתיבה טובה ומה לאסלט מקולף
זה עניין אובייקטיבי לגמרי...
ממ גם,לב סדוק

אבל יש גם עניין של כללים ספרותיים.

 

אם לא קראת, ממליצה לך לקרוא את זה

היי אנשים בואו תציצו כמה רגעים, זה חשוב - פרוזה וכתיבה חופשית

שניכם צודקים ושניכם טועיםיעל

@סלט מקולף

שיר שכתוב טוב ומדויק ושקול אבל אין בו תוכן הוא חצי שיר.

שיר מרגש וסוחט דמעות (או הזדהות מכל סוג) שכתוב רע, הוא לא ממש שיר אבל אפשר לראות בו גם חצי שיר.

 

צריך את שניהם, מה לעשות. לכן לא כולנו ביאליק או רחל המשוררת או יהודה עמיחי או אלחנן ניר. כתיבה זו אומנות קשה, ולצערי לא הרבה אנשים יודעים את זה.

זה ברורסלט מקולף
צריך את שניהם

אני סתם לא אוהבת התנשאות
לקטעי השירה ולא לסיפורים?השתדלות !
אני אישית יותר מתחברת לשפה בגובה העיניים..
כמובן שזה גם מוערך, אבל לשמור תמיד על תבנית ספרותית מרגיש לי קצת מלאכותי...
אני לא משווה בין קטעים, גם זה טוב וגם זה טוב, באותה המידה. אני יותר מתחברת לסגנון מסויים..
נשגב מבינתי, כנראה🙈
מצוייןאהרון הגבר

כל אחד והדברים אליו מתחבר הוא

אין למדוד זאת במדד של "נחשב\לא",אהרון הגבר

הכוונה היא למה איכות הכתיבה 

אלא?סלט מקולף
אנא הסבר
ציינתי בתוך התגובה הקודמתאהרון הגבר

אנא לחץ

עוד לא הבנתי למה אתה חושב שמשתמשים פה לא מעריכיםסלט מקולף
אולי הם מעריכים אבל בעצמם לא יודעים לכתוב טוב, ומנסים לתרגל כדי לשפר את הכתיבה שלהם?

אגב ביאליק לא כותב משהו
לא הבנתיאהרון הגבר

מה הקשר בין להעריך יצירה לחוסר ידע בכתיבת יצירות ברמה גבוהה? 

מן ההווי כן בפורום עולה תחושה מיידית של זניחתן של המשובחות.

 

ביאליק כותב דווקא נחמד אולם זה עניין של טעם בלבד אז..

תוכלי לצרף קישור של קטע איכותי מכאן?סלט מקולף
אני רוצה לדעת מה נחשב בעיניך לאיכותי.

אגב, בתור בת ולניק שלך קוראים אהרון הגבר, את גם לא עומדת בכללים של כתיבה איכותית.

היא מדברת על מבנהפצלשכתיבה
עבר עריכה על ידי פצלשכתיבה בתאריך י"ט בניסן תשע"ט 10:37

שימוש במטאפורות, חזרה, כל רעיון המבניות. ככה הבנתי מ"אנשים כאן נוהגים להתייחס יותר לשירים או קטעי קריאה בעלי תוכן מעניין יותר, ללא התייחסות מספקת למבנה היצירה ולאיכותה"

 

אני חושבת שמדובר בתפיסה שגויה. ברור שיצירה עם מבנה ותוכן עולה על יצירה עם תוכן אבל גם יצירה ללא תוכן ועם מבנה פחותה בעיני מאשר יצירה עם מבנה ותוכן. השילוב של השנים מטורף ומעטים מצליחים ליצור אותו.  

 

אנשים רוצים להניח את שעל הלב שלהם.

לעיתים לחלוק מעצמם. בלי לקבל בהכרח תגובה או להפוך למפורסמים.

לכולם יש מקום כאן. מדוע לפגוע באלו שרוצים לחלוק?  

לא נאה, לא מעניין, לא טוב בעיניך - אל תקרא. 

 

אני נהנת מאוד לקרוא את כל הקטעים. גם הפחות טובים.

כמעט ואף פעם לא מגיבה. לא מוצאת בזה טעם רע.

מי שכותב לא רושם בהכרח כדי שיקראו אותו.  

זאת בעיה מאוד מאוד נפוצהאהרון הגבר

להמשיך ולהסיק מסקנות שגויות עד שכל העניין יוצא מכלל פרופורציה.

הבה נחזור לנקודת הבסיס,

 

בסך הכל טענתי שמקומן של היצירות האיכותיות (אנא סלחו לי על החזרתיות) נזנח.

כמובן שיש מקום לכולם

כמובן שלא כולם סופרים ולא מוכרחים להיות

כמובן שכולם ירצו לשתף.

 

אם תחליטו שזהו פורום של שירי תוכן ופריקה, שויין

 

ברכה והצלחה

אני חושבתאהרון הגבר

שזה לא יהיה מן הנכון לעשות כזה מעשה. אם תרצי אוכל לצרף קטע ממקור חיצוני.

 

ואמחל לך על ההערה בנושא שם המשתמש שלי

אף אחד לא החליט שום דברפצלשכתיבה

זה המצב שנוצר ומה שטוב לרב המשתמשים.

 

למה צריך הפרדה של פורומים?

יצירות מופת הן לא כה רבות. בוודאי לא נרשמות בכל יום.

 

למה אי אפשר לחלוק יחד?

למה לא נאה שעל אותו מדף יהיה זה מזה? 

מי יחליט מה שיך למדף הזה ומה שייך למדף הזה והיכן רוצה אדם לפרסם את החרוז שחבר?

 

לדעתי יש משהו עמוק יותר בביקורת שלך. איזה נקודה שכואבת. אולי חוסר התייחסות 

או אולי את צריכה ביקורת בעניין זה או אחר ובמקום לומר "אני צריכה ש..." 

את מבקרת ולא בוררת מה מטריד אותך באמת. 

 

 

אם הכוונה היא אליאהרון הגבר

אז ככה

 

מי לעזאזל אמר שצריך הפרדה בין הפורומים?? מאיפה הסקת את זה למען ה' הטוב?

 

מי אמר שאי אפשר לחלוק יחד?

מי אמר שלא נאה שעל אותו מדף יהיה זה מזה? 

מי החליט מה שיך למדף הזה ומה שייך למדף הזה והיכן רוצה אדם לפרסם את החרוז שחבר?

 

ויישר כוח על הרגישות! אני לא כותבת..

ולעניין הברירה שאינה מספקת- אנא שימי ליבך לכך שאינני מפרטת כיוון שאני רוצה למנוע אי נעימויות ופגיעה מיותרת

הטון שלך לא לרוחיפצלשכתיבה

הפרדה, כדבריך: "אם תחליטו שזהו פורום של שירי תוכן ופריקה, שויין"

 

את רוצה לרשום שירה נעלה - שויין. 

אל תבכי שהיא נזנחה. מוזמנת לרשום ממנה יותר!

בו בעת אל תצפי לאיזה יחס מעודף מאיזה קורא או לתגובה או למשהו מאיזה משהו 

או מכותב שיכתוב איך שלך נראה כי כך לדעתך נכון שכך צריך שהדבר יעשה

 

הטון כאן בפורום לא מקובעאהרון הגבר

ובוודאי שלא נקבע במיוחד לרוחך.

 

במידה ודעת הקהל כאן היא כשל "סלט מקולף", שירה נעלה לא מעניינת אף אחד- היידה תשנו את השם, לא צריך אפילו להוסיף פורום מיוחד לשירה נעלה, פשוט תגרשו את הכותבים שלשיטתכם כתיבתם טובה מדיי.

 

ותודה על ההצעה, אך אאלץ לדחות אותה. לא מעוניינת לכתוב שירה, נעלה או פחות.

אסור לי לציין עובדה פשוטה ולצפות שיתייחסו אליה מעט? למה אני חייבת לכתוב שירה נעלה על מנת שהביקורת שלי תהיה מוצדקת?

אוקיי, אשמח גם לקטע ממקור חיצוניסלט מקולף
אני לא חושבת שזה נזנח, זה פשוט מלכתחילה לא בעל חשיבות רבה

כי כמו שאמרתי, מי מחליט מה חשוב ומה לא?
פצלשכתיבה אומרת שכמובן ששילוב של צורה ותוכן הוא המוצלח ביותר, אני מסכימה אבל חלקית.
באיזשהו שלב כבר אין כוח לקרוא דברים שמוגדרים בתבניות ומסודרים בסדר שקבע מישהו מהאקדמיה ללשון, ואתה רוצה לקרוא חומר גלם בעל תוכן יצירתי ושונה בצורה מעניינת.

לגבי שם המשתמש, פשוט מוזר מאד שמשתמשת בת תהיה בעלת ניק גברי שכזה
מי אמראהרון הגבר

ששירה איכותית דווקא מוגדרת בתוך תבניות ומסודרת בסדר מסויים ומשמים (לשיטתך)?

להזכירך שכיום כללי הכתיבה נוקשים פחות, הכתיבה המודרנית חופשית ואינטואטיבית יותר.

 

אני מבינה את הרצון שלך "לקרוא חומר גלם בעל תוכן יצירתי ושונה בצורה מעניינת" ואת יודעת מה, תממשי אותו. את לא חייבת לשבת מול המחשב או הסמארטפון ולקרוא קטעים שאינם מעניינים אותך רק כיוון שמישהו החליט שהם איכותיים. תעשי 'מה בראש שלך'

 

ואחזור שוב על המנטרה שלי:
אני בסה"כ חושבת ש "    "     "    " !

 

 

שם המשתמש שלי מבוסס על דמות כלשהי, את מוזמנת ללחוץ עליו ואולי תכירי אותה

עושה מה שבראש שליסלט מקולף
וכנ''ל כל האנשים פה, זו הנקודה

את טוענת שיצירות משובחות נזנחו, ואני אומרת שלאף אחד פשוט לא אכפת מהן

זה הכל

הלכתי עכשיו לבדוק מי זה, הופתעתי
אוי אויאהרון הגבר

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

אני ידועה כאדם מגזימןסלט מקולף
לא חדש.

זה פשוט לא פורום שיתוף יצירות מופת ופלגריאזם אלא פורום פרוזה וכתיבה חופשית.

ואני עדיין אשמח לקטע כתיבה איכותי כדי להבין את הרמה אליה את שואפת.

זו דמות מצחיקה
כן הוא חמוד אהרוןאהרון הגבר

עכשיו אני מרגישה כבר מגוחכת לצרף קטע כתיבה כזה. זה סתם ייפתח דיון שטותי ומיותר של האם זה באמת כך או לא, ומי קבע ולמה וכיוב'..

 

תראו, אני לא רוצה שתבינו אותי לא נכון.

לרגע לא אמרתי ששירה שאינה תואמת נורמות או כללים מסויימים לא ראוייה.

בסך הכל רציתי שתשימו לב לעניין מסוים- כדאי להתייחס גם לשירים כאלה שתוכנם אומנם פחות מעניין אך הכתיבה פשוט טובה.

 

וכאן סיימתי.

זו בעיה נפוצה של דור הפייסבוק, אם מותר להכליליעל
המון המון אנשים כותבים ומעט מאוד אנשים קוראים.
ההשלכות ברורות, אני חושבת...
מדברייך ניתן להבין שאת חושבת שההשלכות הן לרעהסלט מקולף
כלומר שהיית מעדיפה שאנשים יותר יקראו מאשר יכתבו?
את מעדיפה שאנשים שלא קוראים לא יכתבו?

תראי, אנחנו בתקופה שבאמת יש בה שפע של מידע ורעיונות ליצירות ובאמת רובם זבל.
אנחנו מדשדשים ומידי פעם מוצאים משהו שווה הערכה, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לעצור את שטף היצירות ולומר מי ראוי ליצור ומי לא.

לא אנחנו המחליטים מי ראוי יותר ומי פחות.

זבל של אדם אחד הוא אוצרו של האחר, ואולי יצירה שלא מוצאת חן בעינייך תשנה את חייו של מישהו שונה.

את יודעת כמה לעגו לוואן גוך? כמה צחקו עליו? הוא היה המשוגע של העיר.
הוא זכה לתהילה רק הרבה אחרי מותו.

ומה אם הוא היה מקשיב למישהו שאמר לו די עם זה, אתה הורס קנבסים יפים ולבנים עם הקשקושים העגלוליים שלך?
מה אז?

די לחירטוטים אליטיסטיים
קראת לי אליטיסטית!יעל

געוואלד.

 

שמעי, אני ממש לא אומרת לאנשים להפסיק לכתוב, ולא להפסיק לפרסם. אני פשוט אומרת שאם מישהו רוצה לכתוב טוב הוא מוכרח לצרוך ספרות. מוכרח, כן. שמעתי פעם משל יפה - כוס שרוצה להשפיע מים על העולם חייבת להתמלא קודם בעצמה, ורק כשהיא מלאה המים יוכלו לזלוג החוצה. גם אם רוצים לפרוץ גבולות (וזה דבר יפה ונצרך מאוד באומנות), צריך לבוא מתוכם.

 

הדוגמה על ואן גוך יפה, ויש לא מעט דוגמאות גם מתחום הספרות. נתן זך, למשל. הוא תקף את הלשון השירית המקובעת של אלתרמן ודרש לצאת מהגבולות של חריזה ומשקל, והנה, זה עבד לו. אבל איפה נתן זך ואיפה אנחנו? מי כאן חקר ספרות, או אפילו קרא מספיק ספרות בשביל שיהיה לו בסיס כלשהו לשינויים?

 

ודבר אחרון. כמו בצילום, ציור, אדריכלות, תוכנה - צריך ללמוד, להכיר, להשתפשף. אי אפשר לקום בוקר אחד ולהגיד "אני משורר". זה זלזול נוראי בתחום הכתיבה.

יש הבדל עצום בין ציור, צילום, אדריכלות ותוכנה לבין כתיבהסלט מקולף
בארבעת הראשונים את עובדת עם כלים חיצוניים.
בציור את מקובעת לחומרים שיש לך ולמראה, כשאתה מקובע ליופי חיצוני הרבה יותר קשה להתפרע ביצירה. כי ברור שסתם מריחות של צבעים שלא מסתדרים טוב בעין זו לא יצירה טובה.

אדריכלות כבולה לחוקי ההנדסה, לפיזיקה, לגיאומטריה. אפשר ליצור אבל זה בגבולות נוקשים מאד.

בתוכנה אתה יכול ליצור תוכנה כלשהי, אבל שוב- מתמטיקה, והכלים המוגבלים שאיתם אתה עובד.

צילום?
אתה חייב להכיר טוב טוב טוב את המצלמה ואת תוכנות העריכה ואת הכלים שלך בשביל לקבל תוצאות אופטימליות.

כתיבה זה שונה...
זה תלוי אך ורק במוח שלך, השמיים הם הגבול.
אז נכון שאת טוענת שיש גם פה גבולות ושזה אותו דבר, אבל זה לא, כי הגבולות לא ברורים ומשתנים כל הזמן בהתאם לתקופות.

זה לא שאני אומרת שכל יצירה ספרותית היא טובה, ברור שלא.
רוב היצירות כאן בפרוכ''ח ממש לא טובות בעיני ואפילו לא מתקרבות לזה. גרוע ומטה. אני גם מתנשאת אליטיסטית, אני פשוט לא מתרצת את זה בחוקים וכללים, כי לא חייבים אותם בשביל יצירה טובה אם אתה טוב.
דווקא לכן כתיבה היא מאתגרת הרבה יותריעל

אין לך קו שמוביל אותך ושומר אותך בפנים, קל להתפרע מדי ולאבד את הטעם.

חוץ מזה שאת לא לגמרי צודקת. בציור אפשר להתפרע ולזרוק צבעים וזה יצא מרהיב, מניסיון. ואפשר לשבת שעות על ציור מושקע ולזרוק אותו בסוף כי הוא בכלל לא כמו שתכננתי ואפילו מכוער.

כנ"ל צילום, לכל אחד יש מצלמה בפלאפון ואני כל הזמן נתקלת באנשים עם מצלמות שבטוחים שהם צלמים כשהם בעצם לא עשו כלום. נכון שיש טכניקות וציוד והכול, אבל גם בצילום פשוט בפלאפון אפשר ליצור אומנות מיוחדת, וגם בשימוש במצלמה הכי יקרה אפשר לצלם תמונות משמימות.

 

את צודקת שבכתיבה אין גבולות, וגם אני כשאני כותבת אני ממש לא נצמדת לחוקים. אבל אני יודעת את החוקים. אני מכירה מושגים בספרות, קראתי אינסוף שירים מאינסוף סגנונות, נחשפתי להמון משוררים וסופרים. וככה בכל שיר אני משלבת נגיעות מדברים גבוהים ואיכותיים יותר, וככה לפעמים אני מצליחה לכתוב שירים שאני יודעת שהם טובים. ועוד הרבה יותר שירים שאני כותבת ויודעת שהם לא טובים, כן? אם כבר הזכרתי את עניין המודעות

 

שורה תחתונה: צריך להכיר את החוקים כדי לפרוח מתוכם.

לא מסכימה איתך אבל הכל טוב.סלט מקולף
כלומר
אני לא חושבת שחייבים להכיר את החוקים כדי להתעלות עליהם
להיפך, להכיר את החוקים מקבע אותך.
זה כמו שאחרי קריאה ממושכת בסגנון מסויים את מתחילה לכתוב ככה ושוכחת איך את כותבת בעצמך.

ובואי.
לגבי כל האומנויות כולן...
צריך חוש לזה.
יש כאלו שפשוט אין להם, זה באסה, אבל כמו שאמרתי קודם, אי אפשר לומר להם להפסיק ליצור רק בגלל, ואני לא חושבת שללמוד את החוקים יעזור להם איכשהו.
טוב יעל

רק חשוב לי להדגיש - נכון שצריך חוש, אבל אם מודעים לרמה שלך ביחס לרמה שנחשבת טובה זה עוזר מאוד.

(לדוגמה, אני לא מציירת טוב אבל ראיתי המון ציורים מקצועיים. כשאני מציירת אני משתדלת להשתמש בטכניקות שראיתי ולמדתי ולפעמים זה באמת עוזר, אבל גם כשזה לא אני יודעת שזה לא וממשיכה לצייר לעצמי. לא אומרת להפסיק ליצור, הדגשתי את זה כמה פעמים. פשוט להיות מודעים. ולהיחשף לכמה שיותר יצירות זה הפתרון)

סלט מקולף
(סתם אגב, הצילומים שלך טובים)
..יעל

(תודה רבה שימחת)

אני למדתי פעםחיות צבעונית
שיצירתיות זה החיבור בין עולמות, וככל שאדם נחשף ליותר עולמות היכולת ליצירתיות יותר גבוהה, כי החיבורים רחוקים ומעניינים יותר
זה בפן היצירתי מקורי, שתכלס הוא בעיקר החשוב כדי לא לחזור על דברים שכבר אנשים אחרים יצרו
לכן אפשר לכתוב מדהים אם יש לך עולם פנימי עשיר ולא קראת יותר מידי ספרות.
אבל ההסתכלות על טקסט לא נעצרת שם אני מניחה, יש צורות כתיבה שונות ומבנים (אני לא באמת מבינה בכתיבה ממש, פשוט מביאה את העקרונות מעולם אחר של אומנות)
אדם שלא נחשף לאפשרויות, מביא את היצירתיות שלו בתוך הגבולות שלו. החשיפה נותנת אפשרויות בחירה להתבטא, ומאפשרת הרבה יותר דיוק
יפה מאוד, אהבתייעל

דייקת את מה שאמרתי.

אני חושבדאק
שהדיון כאן תלוי במטרה של הפורום, אם המטרה היא להתאמן לכתיבה משובחת, או לשתף קטעים אישיים ועמוקים...
או!אהרון הגבר

אתה כבר מדבר לעניין נו נו

 

יש מי שייענה?

הוויכוח התמידי שלי עם רוב כותבי הפורוםלב סדוק

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

בשמחה.יעל

פסיפס הוא במה ליצירות. כלומר שם נמצאות יצירות שעברו סינון וביקורת, ואפשר להיכנס לשם ולקרוא המון דברים יפים ואיכותיים.

הפורום הוא הדרך לפסיפס, מה זאת אומרת? נניח שאני רוצה לפרסם שיר. אני אכתוב אותו כאן, אקבל ביקורת ופרגון, אדע פחות או יותר אם השיר טוב או לא (כן, יש שירים לא טובים. הם טובים כי כתבתי אותם אבל לא מעבר. אני אהנה לקרוא אותם, אבל אני לא אתן לאחרים כי הם פשוט לא טובים) (מודעות זה דבר כל כך חשוב, באמת) ואשנה לפי הביקורת של החבר'ה החכמים פה. לא חייבים להתחשב בדעה של אף אחד אבל זה מומלץ. כמו שכתבתי כאן לא מעט, השיר הוא חצי שלנו אבל גם חצי של הקוראים.

וזהו, אני שולחת אותו לפסיפס ושם הוא זוכה לחשיפה ולמקום של נצח, ולא נבלע בין מאות השרשורים כאן.

 

עזרתי?

לב סדוק

תודה!

האמת היא שאני ממש שמח שהשרשור הזה קרהאם אפשר
כי אני חדש בפורום והגבתי לאנשים במחשבה שהמטרה היא להתחדד אחד בשני ואז קלטתי שאולי זה לא המקום והשרשור סידר לי בבהירות את מצב העניינים..
כמובן שהמטרה היא להתחדד!אבישג השונמית

אני אישית נורא נהנית שמראים לי במה אני יכולה לשפר 

 

(ודרך אגב התגובות שלך נורא ענייניות אז תודה...)

מסכימה!שבותיאחרונה
..דאק

..

שתי נקודותטאביאחרונה

שתי נקודות

קרובות, קרובות

אך המרחק ביניהן מלגעת

במסגרת הפורמט

אינו ניתן לגישור.

מי נתן לך רישיוןעיניים טובות

בחיים לא חשבתי שאפשר למשש ככה פגיעות.

החלל הריק בין המילים ללב נשאר דומם, בעיקר מדמם, ובאוזני רק זעקה נוקבת: "מי נתן לך רישיון?!"

הזירה נראית כמו אחרי תאונה קשה במיוחד. הצעדים הכבדים של אחריות מנסרים את השטח עד שהוא מסיים להקיף את הזירה ושולח בי מבט שאין בי כוחות נפשיים להסתכל בו חזרה.

זה רצון. זה רצון. אני ידעתי מיד. הוא שרוע מדמם במרכז הזירה שאשמה מכתרת כעת בסרטים אדומים. תוך כדי אני שומעת אותה ממלמלת-מטיחה לכיווני, נוטפת ארסיות: "לא סתם רצון. זה הרצון הטוב. ה-רצון הטוב".

אני רוצה לצעוק לה שזה לא הזמן כרגע, שהוא מאבד דם יקר, שיטפלו בו לפני שיהיה מאוחר מדי, אבל כל מה שיוצא לי מהפה זה רק יבבות קטועות שכנראה מנסרות את הלב של ביטחון שנדרס במרכז החזה.

מרחוק אני רואה את חמלה נוגעת-לא נוגעת, בטח מפחדת להתקרב. לעזאזל, למה היא נשארת לבהות שם? לא רואה שצריך אותה כאן דחוף?

בטחון משחרר אנחות קטועות מפעם לפעם, מחרחר בצורה שמדאיגה את אשמה ואחריות.

רצון מאבד סופית את ההכרה.

כל העסק הזה מדליק את אשמה שבפנים מיוסרות מתקרבת אליי, מדדה עקב בצד אגודל עד שעיניה ננעצות עמוק בעיני והיא לוחשות אליהן, שוב עם הארס הזה: "את הרגת את רצון".

אחריות ואשמה אוהבות לעבוד יחד, אני כבר מכירה אותן היטב. שני צדדים של אותו מטבע שחוק שכעת נזרק לכיווני ואני חסרת אונים.

חוסר אונים. בחייאת ראבאק איך שכחתי ממנו. אורות כחול-אדום מהבהבים מולי בדיוק כשאני קולטת אותו מתרוצץ בתוך הזירה עד שכמעט ובורח ממנה.

כשהוא יושב ליד מה שנשאר מרצון הוא מזכיר לי ילד כאפות, מחכה לבריון של השכבה שירביץ לו.

אחריות מנסה להזיז אותו מהשטח המסומן. אשמה דווקא גוררת אותו לשבת על רצון, אולי חושבת שבכוחו להנשים אותו. מפגר.

איך תמיד אני נתקעת עם הכוחות האלו, כנראה שוב חוייג המספר הלא נכון בלהט הלחץ והכאוס.

"גם כן כאוס. בגללו התאונה בכלל", אשמה מלכה בלקרוא מחשבות, והמחשבות שלה מלקות בחזרה. אולי זאת האֲשָׁמָה בעצם.

בין חרחור אחד של ביטחון למשנהו יש לי כמה שניות לעצמי ושוב השאלה חוזרת להכות ולהדהד בי, "מי נתן לך רישיון?!"

חבר'ה יש תחרות כתיבההרמוניה

שיר או סיפור קצר עד 250 מילים

הנושא הוא "אמת"

תרשמו בגוגל "מילה במקום 2026" ותראו פרטים

אפשר לשלוח רק עוד 10 ימים

יש פה הרבה מוכשרים...

בהצלחה

וואי תודה, שלחתי עכשיואהבה.

איזה יופי רוצה לשתף?הרמוניה

הבנתי שאסור להעלות לרשת..אהבה.

לפי התקנון.

אולי כשיפרסמו את הזוכים אני אעלה

אהה חחח אופסהרמוניה

לא נורא חוקים נועדו כדי לעבור אותם

חוץ מזה שכאן זה לא באמת רשת זה סך הכל חצר אחורית כזאת..😅

סתם סתם אבל אם באלך תשלחי לי בפרטיהרמוניה

תודה על ההכוונה סופר צעיר

הנה אחד משלושה שירים שכתבתי לתחרות

עֵת תָּבוֹא הָאֱמֶת 

לְבִקּוּר אֶצְלֵנוּ, 

בְּוַדַּאי תִּתְפַּלֵּא  

מֵעֹקֶם שְׁבִילֵינוּ. 

  

עִקְבוֹתֶיהָ יְכַסּוּ אֶרֶץ 

בּוֹחֶנֶת שֶׁלֶט אֶל דֶּרֶךְ, 

תִּשְׁכֹּן בְּלֵב כָּל נַוָּד 

תָּסֹב כְּנָחָשׁ כָּל כֶּרֶךְ. 

  

לְבַסּוֹף תַּעֲצֹר הָאֱמֶת 

לָפוּשׁ תַּחַת בְּרוֹשׁ, 

יַעֲצֹר לְיָדָהּ זָב חֹטֶם 

וִינַעְנֵעַ אֶת הָרֹאשׁ. 

  

מוֹפִיעָה בְּכָל מָקוֹם, 

וַעֲדַיִן אַתְּ נִסְתֶּרֶת. 

לְךָ יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת 

וְלָנוּ יֶשְׁנָהּ כָּל דֶּרֶךְ. 

ואוו..!הרמוניה

ידעתי שמוכשרים פה

אהבתי זה נשמע לי פשוט ומקצועי בו זמנית

את הבית השני לקח לי יותר זמן להבין

וממש אהבתי את הבית האחרון

תודה רבהסופר צעיר

לצערי עירי אינה משתתפת טאבי

וואי...הרמוניה

לא אכפת לי לשלוח בשמך אם אתה רוצה כי אני לא שלחתי חחח

אם זה אפשרי אין לי בעיה

אפשר להחליף זריז את הכתובת במשרד הפנים ואז לשנותטאבי

חחחחהרמוניה

סתם שתדע לקבוע תור זה 7 חודשים מראש..(;

פעם בשנה אפשר לשנות דרך האתרטאבי

גולמי, אבל:

מבעד לאישון עיני

המשתקף באישון עיני במראה

ובאישון עינך

נמצאת, בַּשחור חסר־ניצוץ

כל האמת

האמת כולה

על בושה בלתי־מוסברת

שמלווה את נשימותיי

מוסיפה להן נופך צילי

כמו הפחד מרעשי לילה

הדומה לאמת חבויה בציורים בחול על החוף

הנשטפים בגאות ושפל

ובגלים מתנפצים של אמת

האמת שמספרת על חטאים, אכזבות,

טינה שאני שומר כלפי העולם

לְעולם, ולעצמי

כמו קור בלתי־נסבל

מתלכדים גבישים של אמת ופחד

במערות הלב השחורות כאישון

נשקפת מבעד לְחלון הנשמה

סכנת התמוטטות

תחת כובד כל האמת כולה.

תודהההרמוניהאחרונה

מעניין... בעצם ההגדרה שלך לאמת.. היא כל ההוויה.

יפה מאד!

שיר של יוםאשר ברא

אתגר לכתיבת שיר יומי

@כולם

בו"ה

שיר של יוםטאבי

הכל שר, מזמזם, הומה

מיילל, רועש, סואן

דומה הדבר הזה

למשהו

אך דומם הדבר ההוא

מכבר.

כל קריאה הבנתי דבר אחרבין הבור למים

זה גדול

שיר של יוםאשר ברא

תקיעת שופר,

קול תרועה.

הנה הוא בא,

הנה הוא בא.

אבל הוא לא ענה,

וגם לא צלצל.

צחוק של ילדים,

רחובות מלאים.

מי זה הוא האיש,

שחוצה את הכביש?

קול מבשר,

אנחה גדולה.

משיח בא.

משיח בא.

שיר של יוםסופר צעיר

אַסְלָה תַּמָּה

אַסְלַת הַחֵן

מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן

קוֹרֵאת לִי: הֵן!

קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ

וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה. 

 

בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה

נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה

נָפְלָה שְׁדוּדָה

מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.

מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ

בּוֹקַעַת זְעָקָה

שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!

נָפְלָה הָאַסְלָה

לֹא תּוֹסִיף קוּם

עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.

אוי ואבוימשה

שיר של יוםצדיק יסוד עלום

הכלבים בשכונה שלנו נובחים הרבה

מפריעים ללמוד תורה

נובחים נביחות שבעל פה

אין להם מורא

יש אחד מרוט

נכנס לפעמים בצעד ארוך

לא נובח, מחרחר

אין תחרות

הרבה פעמים הוא מאחר

לא הבנתי אותו בפעם הראשונהבין הבור למים

היום ניסיתי שוב, והשיר כביר

מרתק אותי הרקע

חזק ונהדרליפא העגלוןאחרונה

עומק ראוי לשמו. תודה

ג כסלובין הבור למים

היו מניעות העלמות את רגליהן בכיוון מזרח והעלמים היו נפלאים בעיניהם אל תוך אגם

דוּר דוּר עלסו הפרפרים,

גוף גוף שחקו כעוללים

דווי דווי עלו החכמים

שור שור עמלו החסידים

צוף צוף, הגו משוררים!

שיר של יוםאשר ברא

עמדתי בשער ולא נתנו לי להיכנס.

"משפצים כאן",

הם אמרו.

אז חיכיתי על מפתן השער,

הדקות והשעות עברו.

המשכתי להגיד את פרקי התהילים,

שיפעלו שם.

יעוררו רחמים.

על נהרות בבל ישבנו, גם בכינו.

והמואזין קורא לגויים.

והם, ימח שמם- עוברים.

והבאים וההולכים, השואלים והמבררים-

מסתכלים עליי. נועצים.

ודמעות רבות,

אם אשכחך ירושלים.

והקריאת מואזין ממשיכה.

ולי- אין עדיין כניסה!

כך מרגישה גלות.

ואחרי כמה דקות והמתנה של מספר שעות,

אמרו לי: "את יכולה להיכנס עכשיו".

ונכנסתי.

והרגשתי,

ככה מרגישה גאולה.

ככה מרגישה תקווה.

הר הבית?משה

כתבת יפה.

שיר של יוםליפא העגלון

מִזְדָּרֵז לְהַשְׁכִּים, לְעוֹרֵר

אֶת הַשַּׁחַר,

אֶת הָאוֹר הָרִאשׁוֹן

וְכָל שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי

לְגָרֵד מְעַט רְשִּׁימוּ

שידוךxmasterx

הוא נכנס החליט שהגיע הזמן

הוא מוכן ונמאס לו מהמשחקים

שדכנית

זהו להיות רציני

מתיישב מחכה לתורו

מסביבו עוד כמה נשמות אבודות

באות לנסות את מזלן

הוא נכנס

מתיישב מולה היא נחמדה

מחייכת

הוא משתף במה שהוא רוצה מדייק

היא שואלת שאלות והוא עונה

יש לה ניסיון בריקוד המוזר הזה

היא מתחילה לשאול

זו הפעם הראשונה?

כן, הוא עונה קצת בהיסוס

זה בסדר יש כאלה שמגיעים לעדכון גרסה או שדרוג

מה חשוב לך?

נשמה

שהכל יהיה מדויק

היא מקלידה הכל

הכל מתועד שהוא יקבל בדיוק את המילה האחרונה של מה שהוא רוצה

והכל כל כך מושלם

הכל AI

לא צריך אנשים לא צריך כלום רק שרתים

מישהי בחוץ מחכה

באת לשדרג?

שואלת אותה המזכירה

היא עונה שלא

דווקא הפוך, להחליף

להחזיר לדגם הישן.

המזכירה מצקצקת ומעירה משהו על עוד אחת שבאה לחזור לדגם הישן

הוא מושלם מדי היא אומרת למזכירה

אין לו אופי אסרטיביות כלום

אני צריכה משהו חזק לא עדין לא רגיש ולא שביר

תראי ריקי עוד אחת באה להחזיר

בסוף את כל הדור החדש נחזיר וזהו

משטרת התנועהאני הנני כאינני

שלום, כאן משטרת התנועה

שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?

מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?

לא, מה פתאום, למה מה קרה?

רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?

חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת

זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות

למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?

לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת

אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת

טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה

שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה

היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה

וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה

טו טו טו

אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה

תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה

משהאחרונה

אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים

ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.

יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.

@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.

@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה

@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם

וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו

קריאה לאתגרבין הבור למים

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינני

רק לא מיסודבין הבור למיםאחרונה

אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תפתחי לנו?בין הבור למים

ברוכה השבהמשה

כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן

תודה. מחזקים דברייך.

מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים

חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

נו נבא לנו!בין הבור למים

מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד

"והבור ריק אין בו מים"

טעות למחוקצדיק יסוד עלום

טעות, למחוקטאבי

או שטעות למחוק?

אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.

יפה !משהאחרונה