גם כאן ובעיקר בפורום בית המדרש. מוזמנת לחפש.

תורת בכלל, אמת או השלייה?
מי כתבו? למי מותר ללמוד בו?
האם מדובר באמת אלוקית מוסתרת ועלומה או בשגיון גרנדיוזי שאין לו אחיזה במציאות?

אף פעם לא הבנתי את הטענה הזו שאם תברר אמיתות אחת תאלץ לברר אמיתות שנייה ולכן המסקנה היא לא לברר בכלל. אדרבה - תברר את שתיהן.

אני רוצה ביסוס. 

טענת שיש להם בעיה כללית עם תורה שבעל פה, משמע באופן כללי יותר מהזוהר, וכל מה שעשית הוא להביא טענה שכפירה בזוהר כמוה ככפירה בתורה שבעל פה. זה לא נקרא לענות. 

אני לא דרדעי. ואני בהחלט נאמן לתורה. 

זה כן הפריע לי כי זאת הוצאת לעז. 

אני לא חושב שהגרא"י קוק זצ"ל, הרב עובדיה זצ''ל, הגרש"ז אוייערבאך זצ''ל, הרב יצחק רצאבי ועוד רבים שאמרו עליהם את דעתם (בין היתר יש שאמרו שאסור לשתות את היין שלהם מדין יין נסך, ולקרוא בספרי תורה שהם כותבים מדין ספרי אפיקורסים. והרב אבינר אומר שהם יראי שמים, אבל טועים ביחסם לזוהר ולקבלה) הוציאו לעז.

והם דחו את השולחן ערוך.

וזה לא כזה הוצאת לעז כי אין כיום כבר דרדעים כמעט...

לא הבאת ביסוס למה שאמרת על כך שיש להם בעיה כללית עם תורה שבעל פה. זאת אמירה חמורה שמצופה ממך לעמוד מאחוריה. 

אישית, התעמקתי פעם בסוגיה הזאת קצת, והשאלות והקושיות והערעורים עשו עלי רושם, לא מצאתי להם תשובות משכנעות והן מטרידות אותי עד היום. אי אפשר לדחות אותן בהינף יד, ואיומים בנידויים וחרמות לא עושות רושם על מי שבאמת דורש אמת. מצד שני לא התעמקתי בכך מספיק כדי לקבוע עמדה נחרצת ובעיקר בעיקר, קשה לי מאוד עם המחשבה שרוב מניין ובניין של גדולי ישראל טעו בדבר. מבחינתי השאלה הזאת היא בצריך עיון, ומשכתי את ידי ממנה (לפחות לעת עתה). אעפכ לגבי קושיה אחת ספציפית אני ממש סקרן לדעת איך ניתן לתרץ אותה, אם יש מישהו שחושב שהוא יכול לענות עליה או להפנות אותה למי שיכול לענות עליה, אשמח. 

בכל אופן. רק כדי לאזן, הנה למשל דעתו של בעל ׳תשובה מאהבה׳ תלמידו של הנודע ביהודה:

תשובה מאהבה ח"א - פלעקלש, אלעזר ב"ר דוד (מהרא"פ) (page 1 of 203)  

האם גם עליו ירצו לטעון חלילה וחס שהיה אפיקורס וכופר ??

ורק שתהיה בעניינים, יש הרבה יותר כאלה מכפי שאתה חושב אלא שהם מצניעים את עצמם מחמת זעם קדוש של אלה שלא מסוגלים להתמודד עניינית. פעם הייתי בשיחה של דמות מאוד מוכרת ואפילו אהודה במגזר של הפורומים האלה, בן אדם שמוחזק בהחלט כירא שמיים ושעושה עבודת קודש! וחשדתי שהוא בכיוון הזה, אחרי שהשיחה נגמרה הלכתי איתו לצד והוא אישר לי שאכן כך הוא. 

ולגבי תושבע''פ - צעירים מעל עשרים

האם הוא טוען שלפי השולחן ערוך כפירה בזוהר היא כפירה בתורה שבעל פה ? אפשר מקור לכך בשולחן ערוך ?

מש"ל!   

(כלול ובלול מכמה חיבורים שחוברו בזמן הגאונים) ושבנוסף חלקו משובש.

"ואני אומר מבואר הדבר למי שרגיל בספר הזוהר שהרשב"י לא כתב כל הדברים שבו, אך כלול ובלול הוא מכמה חבורים שחוברו בזמן הגאונים ובדור שאחריהם (ואולי בימי רבנן סבוראי חובר הספר הקדוש ההוא) כמעט אין לי ספק בדבר זה. וגם יש לידע שהכניסו בתוכו דברים הרבה שאינם מגוף הספר כלל, רק הגהות מאחרונים מאד והמה רבו כמו רבו, ואוכל להכריח ולהוכיח זה בס"ד במופתים חותכים, ואשמת המעתיקים היא" 

וכל זה בתגובה לזה שהב''י כותב שמשהו מסוים בזוהר הוא אימרה של רשב''י.

הוא יוצא נגד המצאות של הדורות שלנו.

אבל הוא לא כותב שזהור הוא המצאה או שהוא לא נכתב ע"י רשב"י.

במידה רבה זה אמת או חובה - אם הזוהר והמיסטיקה היהודית שלפניו ושלאחריו לא היו, אני לא חושב שעם ישראל היה שורד בגלות בצורה נורמאלית. נקודה. 

מבחינת אחיזה במציאות אין לרעיונות של המיסטיקה הזוהר אחיזה במציאות יותר מרעיונות של האצלה ונוכחות של הניאופלטוניזם (נוכחות לא כהשראה אלא כקיום), או דיכוטומיה של טוב ורע של הגנוסיס, או לידה מחדש של (מה שמיוחס כאינהרנטי (לדעתי בטעות)) לבודהה. זה מצחיק שאתה דורש אחיזה במציאות מתחום "מיסטיקה" (שמגיע מיוונית מיסטיקוס), שמשמעותה סגירת ההכרה של החושים את המציאות, ופתיחת עולמות הדמיון.

הזוהר הוא ספריה, הוא לא ספר. הוא נחשב ספרות פסאודו-אפיגרפית שחלקו הארי נכתב בין המאה ה12 לסוף המאה ה13. תיקוני הזוהר ורעיא מהימנא נכתבו לאחר מכן. לדעתי מי שחושב שהוא של רשב"י וחבורתו לא התמודד עם הטענות שטוענות שזה לא רשבי. ולדעתי, מי שמתמודד עם הטענות לא יכול לסבור אחרת. אגב, זוהי הסיבה שמקובלים רבים טענו (לתחושתי זו טענת טצדקי) שהזוהר מרשבי הוא רק גרעין, שעליו נוספו הוספות רבות.

אם מבחינתך ההגדרה של אמת היא הנחה מסויימת שיש לה עיגון מסויים (ואפילו משני) בתצפית אז אין דבר כזה במיסטיקה. אבל הזוהר, והמיסטיקה היהודית שלפניו ושלאחריו, היא אמת פסיכולוגית. רוב עם ישראל היה צמא לה, זה מה שעם ישראל היה צריך. הכוח שהמיסטיקה היהודית נותנת ליהודי בתוך בית המדרש היה חשוב כדי לשמור אותו שם. המיסטיקה מתחילה בגלות. היא תוצאה של משבר. תוצאה של רצון לצאת מהמציאות לעולמות שמנחמים. מבחינה פסיכולוגית זה אמת. כי זה הדרך שעם ישראל בחר כדרך שמשמרת אותו בהתמודדות עם הגלות. אגב, הגלות (בבל, ורומא בעיקר) הולידו את המיסטיקה היהודית, או אם נרצה נאמר את עולם הנחמה והתקווה היהודי.

היתי מתחיל לפרט על ההתגלגלות של המיסטיקה והקו השזור מאסכולת כוהנים בחורבן בית ראשון שמייסדת את ההבנה מתוך נבואת יחזקאל על מראה המקדש, שיש מקדש שקיים בעולם אלוהי שקיים אי שם למעלה. אולי אנו חווים אבדן גדול , אבל בעולם האלוהי האידאי הוא קיים. כאן מתפתחת הדינמיקה החיה כל כך בין עולמות עליונים לעולמות תחתונים, בין העולם ארצי כמייצג של עולם אלוהי, זהו הבסיס למה שיקרה אח"כ "ספרות ההיכלות" - הנסיון להעלות לאותן היכלות אלוהיים בחוויה מיסטית. לאחר מכן הקו עובר באגדות בחז"ל של השכינה הגולה (אם כי איננה עדיין ישות), דמות הנקיבה ממגילת איכה - בת ציון האבילה מקבלת מימד אלוהי "שכינה", המשיח הבוכה והמחכה, הקב"ה שמצטער על הגלות וכ'ו, עובר דרך ספר (היצירה) הבהיר, ולאחריו ספר הזוהר - שהעניקו מערכת אלוהות ונתנו למילים כוח אלוהי, עובר לר"י קארו שקיבל "נבואה" לגאול את השכינה, למקובלי צפת, לקבלת האר"י, ולתלמידיו שמפיצים את תורתו, לשבתאות שמקצינה את המיסטיקה של הארי (לדעות מסויימות היא גרמה ליציאה מהקהילה, לחילון, ובהמשך לציונות. זו קריצה אירונית של המציאות - שקבלת האר"י, שהיא קבלה של גאולה, היא זו שגרמה למציאות הגאולה אבל בדרך המנוגדת לה) ולחסידות.  אבל זה ארוך. אני אתייחס רק לנקודה שאני רוצה להעביר, שהמיסטיקה היהודית היא היתה אמת פסיכולוגית. 

אני אתאר ואתייחס למאה ה10- 13 כי לדבר על המאה השניה - שלישית והקשר המיסטי לזוהר יקח הרבה מאוד זמן - למרות שזה גם מעניין. (ספרות ההיכלות ספר היצירה, אגדות חז"ל)

החיים ליהודי בגלות היו סבל. (הן בארצות ערב, והן) בארצות אירופה, היה אסור לו ללבוש בגדים מסויימים, היה אסור לו לעבוד כמעט בשום דבר - חוץ מרפואה (כדי שיטפלו ראשונים במגיפות ולא הגויים), והלוואה בריבית (כי לנוצרים היה אסור), הם עברו מסעות צלב איומים שבהם נרצחו קהילות שלימות, גירושים, עלילות דם שהסתיימו בשריפות של אנשים ומשפחות שלימות - חיים, הכנסיה הנוצרית שהאמינה שהיהודים רצחו את ישו, ואנשים האמינו לעלילות שהיהודים הם רוצחים או מחללי קודש אפילו שאין לזה שום קשר למציאות, גזירות של הכנסייה , אגב, המלכים עשו גירושים כמה פעמים מספרד, מצרפת, ומאנגליה, (ולאחר מכן גם מפורטוגל) - אנשים חושבים שזה בגלל השפעות של הכנסיה, וועידת הכנסיה הלטראנית, אבל הסיבה העיקרית היתה שהמלכים היו חייבים כסף ליהודים (כי הם מלווים בריבית) והגירושים היו על בסיס זה שאם מגרשים לא מחזירים לבנקאים יהודים את החוב - כי אין למי להחזיר. היהודי בגלות חי מפוחד, מסכן, ומנודה. 

אז איך שומרים על עמוד שדרה? איך לא מאבדים את הזהות?

אני אקצר ממש ממש ממש את התשובה של המיסטיקה היהודית. וכמובן בלי לתאר תהליכים היסטורים. יש עולם אלוהי, כאשר יהיה בו גאולה תהיה גאולה למטה. העולם נברא בדיבור, דיבור זה דבר נשגב, זה נשמות, עולמות, ואלוהות. עם ישראל הוא חלק מאותו עולם אלוהי שמכונה שכינה, שכינה היא גם תורה שבעל פה, (תורה שבכתב היא בבחינת הקב"ה) הגאולה של השכינה היא גאולת עם ישראל, איחוד קודשה בריך הוא ושכינתה זו הגאולה. לכל אדם יש את הכוח לאחד את השכינה עם הקב"ה ולהביא לגאולה, כי כל אדם שלומד תורה שבעל פה ותורה שבכתב (הבסיס לתיקון שבועות לאחר מכן) או עושה מצוות מביא גאולה.

זו תפיסה שנותנת ליהודי כוח, כוח לשמור על התורה, כוח לעמוד מול אפסותו ודלותו ונידויו, כאדם שפועל על המציאות בדבר היחיד שעוד נשאר לו בחירה - במילים.   

אל תקצר ותקרא שוב. (אם בא לך כמובן)

אין קשר לעולם העליון, גאולה בעולם שלנו. 

תורת החסידות ניטרלה הרבה מהמוטיבים המשיחיים של קבלת הארי, ומיקדה את המבט בגאולה פרטית - בגלל הלקחים של השבתאות (זה לא אומר שאין בה התיייחסות לגאולה כללית, פשוט היא הוזיזה את המיקוד משם, וגם בזה יש זרמים בחסידות)

באיזה שהוא שלב זה הגיע לכלל. הפיתוח של זה נבע מהמקום הפסיכולוגי של גלות, למרות שיש כאלו שטוענים שיש לזה עוד מקור פסיכולוגי כמו מלחמה בפילוסופיה היהודית. 

אבל מספיק לי שהראתי שלדעתי יותר קל לחשוב מבחינת התאמה שזה קשור לזה מאשר לכל דעה פרשנית אחרת שנכתב על זה. 

מבחינת סבירות. 

ולא אתפלא אם התוודעת לזה שם. מה נראה לך שיתחדש לך כאן יותר משם ?

מתחרט על זה. 

וגם אם לא... אני חושב שטלטלה (כמעט) אף פעם לא תזיק.

אלא אם כן זה מעורבב עם פסיכולוגיה והטיית האישור. 

יש את מי שמילא את כרסו בש"ס ופוסקים ורוצה לעלות שלב ללמוד את תורת הנסתר

יש מי שרוצה ללמוד בשביל  קבלה מעשית

ויש את תורת החסידות שלוקחת את מה שייך למעשה שמתאים לכל אחד

כמו הרמח"ל בעל התניא והרב קוק שאבו רבות מתורת הנסתר ומספר הזוהר, וראו בה משהו מרכזי מאוד ביהדות.

זה מלמד שיש שם תוכן גדול, גם בלי להיכנס לשאלות מי כתב וכו'.

זה פתח להרבה בלבול וטעויות

אני מאמין שיש כאלה מקומות היום.

אותי התחילו ללמד חסידות בכיתה ז'.

אז הייתה בכפר חסידים, היום במגדל העמק.

באמת ישיבה מיוחדת

יש לי שאלה אחת שעליה במיוחד אני מחפש תשובה. אם אתה או מישהו אחר חושבים שאתם מסוגלים להתמודד איתה מוזמנים לפנות בפרטי. 

תנאי הכרחי: יושר אינטלקטואלי. אני פתוח לקבל תשובה אמיתית ואם אקבל תשובה משכנעת אצהיר ביושר שהשאלה בטלה 

אני מצפה לאותו דבר מהצד השני. 

כמו שרשב''י אמר את מה שכתוב בשמו בזוהר.

כלומר, בספר כתוב שהוא אמר - אבל האם זו אמת או פיקציה?

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אני הייתי פה

בניק אחר

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז