אחרי לילה ללא שינה, החלטתי לשתף כאן אולי פה אראה עידודיםהריון ולידה
פעם ראשונה שכתבת על נושאים כאלה כאן, אבל מרגישה צורך שמישהו יבין אותי ויגיד לי שאני נורמלית. קשה לי כל כך.
לא יודעת מאיפה להתחיל
נשואה ב'ה ואמא למתוקים, בהריון (שכמו כל ההריונות שלי) מאתגר במיוחד, היפרמאזיס (שב"ה מצליחים לאזן במהלך ההריון, אבל עד הסוף אני תמיד עם כל מה שאפשר עוזר כי אחרת...) פלוס בשמירה בגלל קיצור צוואר (חוזר על עצמו בכל ההריונות שלי). יש שלי בעל מקסים ועוזר ותומך, באמת אני חייבת לו הרבה על החג הזה ובעלך על כל התקופה, לא היה אצלנו חג אם לא הוא, הוא עבד קשה בכל המישורים.
יש לי בעיה אחת איתו וכמה שאנחנו מנסים לדבר על זה ואני מנסה להסביר, זה לא עוזר להרבה זמן.
איך לתאר את זה? קשה לי מאוד עם הסגנון של המשפחה שלו, הם שונים ממני ומאיך שגדלתי בהבדלים של שמים לארץ, ועם כל זאת חשוב לי להדגיש, כל שנות הנישואים לשנו אני מכבדת מאוד מאוד! אנחנו מתארחים ובאים ובקשר מצויין איתם, אבל בעלי יודע שקשה לי ואני עושה הכל בשבילו. זה סגנון משפחה, מאוד ישירים, מאוד מתערבים, מאוד. ברמה שכל הנשואים שלהם בלי יוצא מהכלל (לא משנה אם זה בנים או בנות) שומרים על קשר רופף שמתבטא בעיקר בטלפון/וווטסאפ, כמעט ולא בביקורים. חלקם עברו לחגור בחוץ לארץ, חלקם גרים בארץ אבל התרחקו מאזור המגורים של ההורים, ועדיין לא מגיעים כמעט. אנחנו היחידים שגרים בעיר של ההורים, בעלי מאוד חשוב לו לכבד את ההורים והוא עוזר איפה שצריך ואנחנו כאמור מגיעים די הרבה לשבתות.
למדתי לחיות עם כל ההערות וההתערבויות בחיים, אבל יש זמנים שיותר קשה... ולאחרונה נהיה לי ממש ממש קשה ללכת לשם שבתות.
ויש עוד שתי נקודות שבעיקר בגללם מאוד מאוד קשה לי לבוא לשם, אחת אני לא אפרט מחשש לזיהוי, אבל היא העיקרית והיא גורמת לי לקושי עצום עם כל הילדים, והשניה היא עניין המדרגות שיש להם בבית, הם גרים בוילה עם כמה גרמי מדרגות, ואין שם גדרות למדרגות. יש עוד כמה וכמה ילדים בבית (בוגרים, בגיל העשרה, יש להם משפחה ברוכה ב'ה) והם שמו וטו על לשים גדר, אפילו ניידת, למדרגות. זה מכוער והם לא רוצים. נקודה. מבחינתם שההורים יתמודדו, זה דורש ממני כמובן לרדוף אחרי בת השנה וחצי השובבה 24/7 כשאנחנו שם, ואני מתה מפחד! ניחא המזמין שאני במיטבי, אבל עכשיו... וגם למה מגיע לי להגיע למקום שאני צריכה לרוץ כל הזמן אחרי תינוקת מתוקה? לא מגיע לי לשבת בנחת על הספה לראות אותם משחקים? (וזה עוד הבעיה הקלה לעומת השניה שלא פרטתי).
ניסינו לדבר איתם על עניין השער הרבה, אין עם מי. פעם אחת האחיות הנשואות ניסתה לקנות שער ולשים (שער נייד שאפשר להוציא ולחבר לפי הצורך) והגיסות היקרות שלי פשוט הוציאו אותו ולא הסכימו... ככה זה לא פתרון.
היינו צריכים להיות שם בשביעי של פסח שהיה כידוע יומיים, כמובן רק אנחנו כי שאר הנשואים פשוט לא באים. זה נו בשבילם, אצא שלי מארחת אותנו בשמחה, מצידה גם להכין לי את כל הארוחות ושאהיה בבית, איפה שהכי נוח לי, אבל בעלי החליט שחייבים לנסוע כי ההורים לשו יפגעו. היה לי עם זה מאוד קשה, אפילו רבתי על זה עם בעלי, לא עזר... הוא עקשן בעלי ועל זה כתבתי בהתחלה, שיש מהו שקשה לי איתו. אם הוא מחליט, יקרה. ולא משנה מה. אז הוא יעזור לי, סבבה. אלה אני האמא, יש לי יותר אחריות.
בעלי ראה שהפעם אני ממש מתעקשת, הלך להורים שלו ואמר להם שאם אין שער אנחנו לא באים (וזה שוב, פותר לי חצי קל של בעיה, לבעיה השניה אין באמת פתרון). הוא כנראה אמר את זה מאוד תקיף כי להפתעתי אמא שלו נתנה לו כסף לקנות שערים. קנינו ושמנו כשהגענו, ועדיין הייתי צריכה לענות בחריפות לגיסות שלי שניסו להוציא אותם, ולהגיד שאם זה יוצא, גם אנחנו יוצאים והביתה...
בקיצור היינו שם בחג, השתדלתי מאוד, באמת, בעלי לא הרגיש עלי שום קושי, למרות שהיה לי קשה.. השתדלתי מאוד בשבילו. מוצרי החג, הילדים עייפים, הקטנה משגעת אותי, מתארגנים, מסדרים אחרינו. אני בטוחה שאנחנו בדרך החוצה, אבל אמא של בעלי החליטה שהיא צריכה אותו לעזרה (יש לה לפחות 6 ידיים של בוגרים בבית לעזור) ושאנחנו צריכים להשאר. אמרתי לבעלי שעם כל הכבוד על האירוח והכל, נראה לי שהאישה העייפה שלו והילדים המחורפנים שלו קודמים. בעלי לא הסכים, הוא נשאר לעזור קצת... אני לבנתיים מנסה להעסיק את הילדים, הם עייפים חרוצים לישון חרוצים הביתה (היה כבר ממש מאוחר), וכמה שאני מנסה להגיד לבעלי שצריך ללכת, הוא בשלו.
באיזשהו שלב לקחתי את כולם ויצאתי איתם לגן משחקים הסמוך, אני שבגלל אסור לי להתאמץ, התרוצצתי אחריהם בגינה. ואז נשברתי, ליד הילדים התחלתי לבכות, פשוט למרר בבכי (אני כותבת ומתחילה שוב לבכות), הרגשתי שאני רוצה להתקשר להורים שלי שיבואו לאסוף אותי, זה היה המצב...
(המפתחות של האוטו אצל בעלי, אין לי דרך נורמלית להגיע הביתה, במונית אחת אנחנו לא נכנסים כולם, וחוץ מזה שאין לי דרך טכנית להסתדר עם כולם בלי בעלי, אני בשמירה ויש לי אחריות על העובר שלי!)
הסיוט נגמר כשבעלי הבין וראה את המצב, אני לא אכתוב באיזה שעה זה היה כי הגענו מאוד מאוד מאוחר הביתה, וגם זה אחרי שחמותי ניסתה להגיד כמה פעמים שאולי בעלי ישאר... וגם זה אחרי שראתה שבכיתי.
זהו. יצא לי ארוך מאוד אבל הרגשתי צורך לפרוק, היה לי לילה ללא שינה, בעלי מתעקש שאני סתם עושה דרמה והכל בסדר והוא היה חייב לעזור לאמא שלו שזה כיבוד הורים. וכמה שניסתי להגיד שלפעמים המשפחה קודמת, לא עזר לי... אז עכשיו אנחנו ברחה כי מאוד כעסתי עליו ואין לי כוח!! אני רק שוכבת ובוכה. מרגישה חסרת תועלת, מרגישה לא שווה כלום.

ועוד משהו, המשפחה של בעלי מסתכלת עלי כעל מפונקת, הם לא מכירים מושג של הריונות בסיכון, לכולם אצלם יש הריונות קלילים בלי הקאות ובלי בעיות. אז אני מציגה, צריכה צומי, אין אופציה אחרת מבחינתם. וההתנהגות שלהם בהתאם: מה את מעבידה את בעלך, תעזרי לו קצת וכאלה. זה משפטים ששמעתי בנו אוזניי. ועדיין אני ממשיכה לבוא והם לא יודעים להעריך...
אולי יש לי תסמונת האישה המוכה, לא יודעת
מוכר לי קצתהריון ולידה2
גם אני בשמירה וגרים ליד ההורים , שני ההורים גרים בעיר שלנו במרחק של כמה דק הליכה, ובתחילת הנישואים גם בעלי היה רגיל שההורים שלו מבקשים הוא הולך לעזור ואני הייתי אחרי לידה ובהריון נוסף בתחילתו שזה פשוט התפרץ ואמרתי לו שאפילו בתורה כתוב על הגבר ועזב את אביו ואמו ודבק באשתו ואם כשאני מבקשת עזרה הוא יכול להמשיך לנוח אבל כשההורים שלו מבקשים הוא מיד יקום ויעשה אז אולי זה לא מתאים לי.. זה היה באמת מתסקול להרגיש שאני צריכה להתחנן למשהו שיקרה וטלפון שלהם פשוט משנה הכל..
היום שנה אחרי ברוך ה זה כבר הרבה יותר טוב עדיין לפעמים מציק לי ואני עוקצת על זה מתסכול אבל אני תמיד מעמידה את זה במקום..אני גם בסוף הריון אחרי שמירה מעייפת ואתמול אפילו לא היה לי כוח לקלח את הילד ולארגן לשינה והוא אמר אחרי שהוא הגיע שעה אחרי צאת שבת כי הוא הלך להורים שלו לקחת משהו ועדכן כשהוא היה שם , שהוא צריך ללכת לבדוק איפה נפל לו הבקבוק של התינוק כי הוא היה איתו בבית כנסת ולא היה לי בקבוק נוסף להכין לו אוכל ועל הדרך הוא יסע לקנות לאבא שלו משהו..באותו רגע אמרתי לו שאני כרגע צריכה עזרה עם להלביש את הילד ורק אחכ שילך כי הילד בועט ומסתובב ולי זה מאוד קשה.. וזה מה שהוא עשה נשאר לעזור לי ושלח את אח שלו לבדוק על הבקבוק..בסוף גם ככה הוא לא נמצא ואמא שלי קנתה בקבוקים חדשים לחג לנכדים אז לקחתי ממנה איזה בקבוק..
צריך לדבר על זה כששניכם רגועים לא צמוד לסיטואציה .. לי בעלי אמר שכשאני שמה לב שזה קורה אני יגיד לו משהו אבל בלי עקיצות וברוך ה התקופה של עכשיו הרבה יוצץתר טוב לנו מאשר השנה הראשונה..
יצא שגם אני פרקתי אז מצטערת אם זה מפריע..
חיבוק גם לך!! מאחלת לכם רק טוב ולידה קלה וטובההריון ולידה


וואו, קראתי הכלאמא ל6 מקסימים
אין לי עצות, רק רוצה שתדעי שאני מבינה אותך, ומסכימה איתך. מקווה שתמצאי פיתרונות טובים. ושתרגישי טוב, ושההריון ייגמר בזמן הנכון, בקלות ובידיים מלאות.
מתחשק לי לבכות איתך איזה קשה!!אמא ל2 אוצרות
חיבוקים זה כ"כ לא קל, אי לי עצות😶
וואו יקירתיתודה אבא טוב
את מדהימה!!!
סיפור לא פשוט. התמודדות לא קלה בכלל.
אין לי הרבה מה לומר, ותיכף יבואו החכמות, אבל אני רק רוצה להגיד לך שאת מדהימה. מעוררת התפעלות.
מכבדת את בעלך מאוד, והוא מכבד את ההורים שלו. ח"ו אישה מוכה. אישה שאוהבת ומכבדת את בעלה. כל הכבוד לך, את באמת מדהימה.

אבל בקשר אלייך
תראי יקירתי, אני באמת צעירה, אבל נשמע שהפעם זה הבהיר לך מצב שבעצם הרבה למעלה מכוחותייך. הרבה מאוד. יותר מידי. הכל עבר את כל הגבולות.....
ולדעתי זה בא אלייך (אומנם בדרך לא נעימה) כתמרור משמים לעשות שינוי.
טוב מאוד שהתעקשת איתו ועם האחיות על המדרגות. זה בייס בייס בייס.
ושימי לב- כשאמרת שזה קו אדום מבחינתך- זה נעשה!
לדעתי את צריכה לחשוב על כל הדברים (כולל הדבר הראשון שלא הזכרת) שקשים לך, ולראות מה מהם זה קו אדום מבחינתך. צריך לחשוב טוב ולזכור שאי אפשר לשנות את הצד השני, אבל את גם צד פה! ואת חייבת להגיע בנוחות כמה שיותר. אני לא מכירה את פרטי הדברים אז קשה לי לתת דוגמאות אבל גם בנושא הפרקטי (מדרגות, מתי בדיוק בעלך שומר עליהם) וגם בתחום הנפשי (במה הם לא מתערבים בשום פנים ואופן) תחשבי ותבדקי עם עצמך.
וגם, לדעתי את *חייבת* לשבת עם בעלך ולדבר איתו.... בדיוק בפרטים על כל מה שקרה. קודם כל שיבין למה ככ נפגעת. שיבין כמה את מקריבה ולא מובנת מאליה. שיבין למה הוא היה צריך להקשיב לך ולא לעזור לאמא שלו. שיסמוך על שיקול הדעת שלך בזמנים כאלה ושאם את אומרת שאת לא מסוגלת את באמת לא מסוגלת והוא חייב לבוא.
זאת שיחה מאוד חשובה.
הוא כנראה לא הבין באמת איפה את עומדת.... מה עובר עלייך.. על הילדים... זה מאוד מאוד חשוב.
גם כדי שינחם אותך ויפייס אותך. וגם כדי שילמד להבא.
ואחרי השיחה הזאת תביאי את מה שחשבת שדורש שינוי ותחשבו ביחד.. תשמעי מה דעתו, אולי יהיו לו רעיונות יותר טובים, ואולי לא, ואז הוא יהיה צריך למצוא את הדרך לבצע את הדברים האלה.
זאת דעתי... נראה לי שזה מה שאני הייתי עושה..
בכל אופן לא מכירה אותך אבל חיבוק! לא פשוט.
אבל אתם תצמחו מזה. כולכם.
תגובה יפה, אהבתי את העצותאמא ל6 מקסימים
מסכימה לגמרי,שגרה ברוכה
מה שבלתי אפשרי מבחינתך לעמוד על זה ובסוף זה ייעשה! או שזה קורה או שאתם נשארין בבית.. זה קל להגיד מבחוץ.. אבל מחזקת אותך שתצליחי לעמוד על מה שחשוב וקריטי.
ובאמת לשוחח עם בעלך, מכל הנל רואים שבעלך אדם טוב. זה קודם כל! לא בן אדם אגואיסטי וכד.. עובדה, עוזר להוריו.. אממה, אין פה מינון נכון
שיחה איתו תוכל(בתקווה ) לעורר שינוי וקודם כל שינוי בחשיבה שלו.. שיקלוט את הבעיה וחוסר המינון הנכון של עזרה וכיבוד הורים מול אשתו והמשפחה שלו
את אשה מדהימה לבעלך ואמא מסורה!
להגיד לך את האמת?רוצה להיות אמא
תפסיקי ללכת למקום שלא טוב לך בו!!! וזה יפה שאת מכבדת אבל אל תכבדי את מי שלא מכבד אותך! מספיק לסבול!!! תדאגי לעצמך ולילדייך ! ובעלך חיייב איזה רב שידריך אותו למה נשמע לי שהוא קצת מתבלבל.....
הכיבוד הורים שלו זה מצוה הבאה בעבירה. סורי שאני ככה נחרצת . אני ממש עצבנית בשבילך!
מזכיר לי את ההורים שלי.אמא לנסיך קטן
אין לי הרבה איך לעודד אבל חיבוק תמיד עוזר
הזדהות..שוקולדד ציפס

לא סביב ההריון דוקא אבל כן, קראתי וכמעט בכיתי כי כ"כ הבנתי אותך (והלב בפנים שמסנגר'אבל כללית הוא כ"כ בסדר ועוזר...') 

רק יכולה להגיד לך שהיו לנו פיצוצים על דברים כאלו, וכן לא קל לנו תמיד להסביר את עצמינו אבל זה כ"כ חשוב..

לשבת ולדבר! ולדבר! ולדבר! ואם יש בינכם אהבה אז הוא יבין ויעבור לצד שלך,

ואת תראי שזה יפתור הרבה בעיות... גם אם לא טכנית אבל תרגישי שהוא איתך מול ההורים שלו ולא את מולו וההורים שלו...

קודם כל חיבוק התמודדות בהחלט לא פשוטהאני זה א
אני יכולה להגיד לך שאנחנו גרים אצל חמתי בחצר ביחידה נפרדת אבל בגלל שבעלי סוג של הנדימן כל הזמן מבקשים ממנו עזרה. אז בהתחלה היה קשה לשים גבול אבל לאט לאט שמנו להם גבולות ברורים איפה אנחנו מוכנים לעזור ואיפה לא. גם לי יש הריונות לא פשוטים וזה מצריך ממנו לעזור הרבה או יותר נכון לעשות כמעט הכל בבית ואין ברערה אל תרגישי לא טוב עם עצמך אתם יודעים את זה ובוחרים בזה כל פעם מחדש וכל הכבוד לך שלמרות הקושי אתם ממשיכים להביא ילדים לעולם. לגבי האופי השונה של המשפחה גם אצלנו האופי של משפחת בעלי שונה לחלוטין וקשה לי מאוד להתרגל אפילו אחרי שנות נישואין רבות לאופי שלהם ומה שלי עוזר זה לזכור שזה הם ואין לי הרבה ברירות אני לא יכולה לשנות אותם אבל כן יכולה לקבוע מה יכנס אלי לבית מבחינת ההתנהלות איתם. למשל בחג אצלם עושים על האש בערב חג ולי זה נורא מפריע ממש בהתחלה הייתי בוכה מזה מרוב שהציק לי עם הילדים והבעודה וזה שבעלי כמובן צריך לעמוד על המנגל במקום להיות איתי ואז עשינו הסכם שאני לא עושה כלום וגם הוא יושב איתי לפחות חלק מהזמן וקודם כל דואג לי ולילדים ואם מתאפשר הוא ממנגל להם וזה מאוד עזר לי בהתחלה הרגשתי לא נעים שככה אני אבל הם הבינו ולמדו לכבד גם אותי. אני מקווה שתמצאי עצות נכונות עבורך ממה שכולם כתבו לך ובהצלחה.
בעיני יש בסיפור הזה המוני בלבולים בסדרי עדיפויות,ארזי
גם של בעלך וגם שלך. על המשפחה שלו אני בכלל לא מדברת... הדבר הראשון- אם את בשמירת הריון את בשמירת הריון. שכל העולם יעשה לך אלפי פרצופים ויגיד לך שאת מפונקת- כל העולם הזה לא יטפל עבורך בתינוק פג ח״ו ובסיבוכים ח״ו אח״כ. לפני הרצונות שלך של בעלך, הצרכים והפערים- אסור לך להגיע למצב של לרוץ אחרי ילדים בגינה במצבך ולא משנה איזה קרע משפחתי עצום זה יעשה. למה בעצם שבעלך לא יקפיץ אותך ואת הילדים הביתה, וכשכולם יהיו במיטות יחזור לעזור עד אור הבוקר? לידה מוקדמת זה לא צחוק.
כי עד שהוא יקפיץ אותנו ויעזור לי לארגן את הילדים ולהתארגןהריון ולידה

בעצמנו (מזוודות יומיים חג, אחרי חול המועד, להעמיד כמה מכונות דחופות וכו'), כבר יסיימו מזמן לארגן אצל חמותי הכל.

וזה אגב מה שהיה, בסוף כשיצאנו והגענו הביתה, גיסתי שלחה בווטסאפ סרטון של המטבח וכל הבית מאורגן כבר.

היה שם מספיק ואפילו יותר מדי ידיים עוזרות, לא באמת היה צריך את בעלי, הוא הזיז שם דברים ממקום למקום בלי תכלית, זה היה רק רצון לא ברור של חמותי להשאיר אותו דווקא, ברמה שראתה שאני בוכה, ראתה בעלי מודיע לה שאנחנו הולכים, והיא בשלה: אולי עוד כמה דקות, אולי רק תארגן את זה, אף אחד לא עוזר לי כולם בורחים, ועוד כאלה משפטים...

 

נשמע שבין בעלך לחמותך יש קשר מאד לא בריא שצריך ניתוק מוחלטמיואשת******

ואת צריכה ללמוד לעמוד על שלך ברמה מאד מאד ברורה

ברמה של- אני לוקחת מונית ונוסעת הביתה כי אסור לי לעבוד ואם אתה רוצה תישאר פה עם כל הילדים ותעשה מה שאתה רוצה. אני לא פה.

מניחה שהוא אחראי מספיק לילדיו והיה דואג להם.

נשמע שאתם צריכים יעוץ זוגי מאד עמוק ואני אישית הייתי מטילה וטו של לא נוסעים להורים שלך יותר לשום חג או שבת עד שעושים יעוץ זוגי או שאלת רב. 

המצב מאד מאד מאד לא בריא, בעליל. ובעל עקשן זה מאד מאד קשה

ועל זה נאמר עם עיקש תתעקש. נכון זה קשה ואין לך כוחות לזה, אבל עדיף לך לעשות את העבודה החד פעמית הקשה מאד מולו ולבנות משם חיי נישואים טובים מאשר להמשיך כל החיים כמו שאת עכשיו. ויתורים לא בריאים לא יביאו אותך לשום מקום

סליחה על הנחרצות אבל לדעתי זה מה שאת צריכה לשמוע וזה מה שיביא אותך לחיים בריאים כי מה שאת מתארת עכשיו מסוכן לך נפשית וגם פיזית. 

ולא חכמה להתפייס איתך אחרי שעברת גיהנום אתמול. החכמה מה יקרה בפעם הבאה.

אם הגיסות שלך הבינו והצליחו גם את יכולה, לבעלך יש קשר יותר עמוק ויותר בעייתי ולא בריא נפשית עם ההורים שלו , ולכן צריך לחתוך אותו יותר חזק. וכדאי להתחיל ברב שהוא מעריך וללכת ולפתוח הכל בלי להתבייש ושיראה לו את סדר העדיפויות הנכון בחייים

נשמע שחמותך אוהבת שליטה ונהנית ממה שהיא עושה לך ורוצה לראות שבעלך מעדיף אותה ולא אותך. זה חולני ואת צריכה לברוח מזה.

חיבוק גדול!

רק שזה בדיוק העניין, הוא עקשן רק בתחום הזההריון ולידה

זה לא מדוייק, יש לו אופי עקשן (ואגב גם לי, והילדים משהו ), אבל מצד שני יש לו מידות כאלה טובות, והוא נוח ולא כעסן בכלל, ומתנהג אלי ולילדים ובכל סיטואציה בכזה טוב. הוא לא מרבה להתעקש על דברים ביום יום, קשוב אלי ולרצונות שלנו, ורק שזה מגיע לחמותי ולמשפחה שלו- הם מצליחים לבלבל אותו. וזה משגע אותי, כאילו נעלם הבן אדם שאני מכירה וצץ מישהו אחר.

והוא ממשיך לטעון שאני מעמידה אותו בסיטואציה בלתי אפשרית מול אמא שלו, ואני סתם מתעקשת ולא באמת הפריע לי להשאר שם. אבל כן ביקש סליחה והצטער מעומק הלב, הוא ראה לאן זה הביא אותי...

אנחנו עוד צריכים לדבר, כמובן שרב וייעוץ יעלו על הפרק בשיחה, אני כבר תקופה אומרת לו שנתחיל בללכת לברר עם רב מה בדיוק הוא צריך לעשות כשאמא שלו מבקשת עזרה. שינחה אותנו בפירוט מה ואולי שנוכל להתקשר אליו בזמן אמת לשאול.

 

בעז"ה מקווה שנצליח לפעול לטוב. אחרי הכל אין לי שום עניין בלהרוס את הקשרים שלנו עם המשפחה של בעלי, לא רואה בזה שום דבר טוב (אלא אם כן זה הורס לנו כמובן).

 

תודה לך ולכולם על המילים המחזקות, העיצות הטובות שפותחות לי את העיניים.

 

בשורות  טובות לכולם!

מכיון שמול אמא שלו יש לו קשר תלותי ולא בריא אז נעלם הבן אדםמיואשת******אחרונה

שאת מכירה 

חובה חובה להתחיל עם רב (בהנחה שהוא מקשיב לרב)

ממה שעולה בן השורות אני נוטה לחשוב שצריך התנתקות מוחלטת מהמשפחה של בעלך ואז התקרבות איטית עד שמגיעים למינון המדויק ושבצורה אחרת זה לא יעבוד, אבל זה באמת רק מה שמרגיש לי בין השורות ואם את חושבת אחרת אז את יודעת יותר טוב.

לפעמים מאד קשה להגיע לאיזון ממצב כזה וצריך לנתק לנקות ולהתחיל מהתחלה על נקי, במיוחד כשהקשר תלותי ולא בריא ו... די נצלני כמו שזה נשמע.

 

"והוא ממשיך לטעון שאני מעמידה אותו בסיטואציה בלתי אפשרית מול אמא שלו, ואני סתם מתעקשת ולא באמת הפריע לי להשאר שם."

 

אחרי מה שעברת אתמול, זו טענה נוראית ואם באמת הוא בן אדם מיוחד מולך ומול הילדים כמו שאת אומרת זה רק מחזק את הטענה שיש פה קשר מאד מאד מאד לא בריא אם אחרי כל מה שקרה זה מה שיש לו לומר.

במצב כזה רב היועצים ימליצו על ניתוק ממש, רק ככה בן אדם יכול להתנתק מתלותיות ולראות מה קרה ואיפה הוא עמד ומה הוא עשה בעיניים אובייקטיביות

 

בהצלחה רבה!

חמותך, וואו אין לי מילים.ארזי
אל תקבלי את המצב הזה בשם שלום בית דימיוני, בעלך צריך ניעור רציני לטובת כולכם. בהצלחה!!!
אז קודם כל תודה לכולם!!!הריון ולידה

הייתי אתמול במצב כל כך רגיש, לא זוכרת את עצמי ככה.

כל תגובה של מישהי בשרשור, העלתה לי גל של בכי חדש.

ב"ה היום הדברים נראים קצת אחרת, דברנו והשלמנו. ועוד יש לנו שיחה עמוקה יותר כי אמרתי שאני לא מוכנה להמשיך ככה.

אקח את העיצות והחיזוקים שלכם מכאן, תודה רבה!

בהצלחה רבה, יקירהמנסה לעזור


אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנואחרונה

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאניאחרונה

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שליאחרונה

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שראחרונה

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.