אתחיל מהסוף.. פעם היו מגבילים את הניתוחים ל3 היום הרופאים כבר לא מגבילים במיוחד אם האמא לוקחת הפסקה בין הלידות ונמצאת במעקב כך שחלום המשפחה הגדולה שלך יכול להתממש בעז"ה כמובן בהתייעצות עם הרופא שלך אבל מה שרשמת ממש לא גורף.

בקשר לקנאה שמעתי פעם ממשהי (לא רוצה לפרט פה בכוונה) על כל העניינים האלו של קנאה בנושאים האלו והיא אמרה לי משהו שממש מלווה אותי.

אנחנו הרי יהודים ומאמינים בגלגולים אנחנו מסוגלים לראות רק מה שקורה עכשיו .. אולי בגילגול הקודם ילדת 20 ילדים בלידות טבעיות וכואבות ובקשת מהקב"ה שבגלגול הזה ירחם עליך... יש אחת שישי לה הרבה ילדים אולי בגלגול הקודם היתה עקרה

סתם זווית הסתכלות כזו...

יש נשים שהלידה גורמת להן לטראומה גופנית או נפשית לא כל הסיפורים ורודים אין לדעת ממה הקב"ה הציל אותך

בקשר לזה שלא נעים לך לדבר איתן על זה לדעתי תהיה פתוחה ותגידי ישירות שעברת רק ניתוחים והיית שמחה שלא יספרו לידך.

ועוד הצעה אולי מתישהו תוכלי ללוות לידה שמעתי מנשים שליוו וגם מבעלים שזו חוויה מעצימה ביותר והן הרגישו ממש עם היולדת.. אז אולי אחות גיסה או בעתיד עם הילדה או הכלה שלך..

זה לא משנה איפה פותחים את הרחם,הרחם מצולקת ולכן ממליצים שלא יהיו הרבה ניתוחים

זה לא משנה אם יש צלקת אחת שפתחו הרבה פעמים,או 2 צלקות שכל אחת פתחו כמה פעמים,זה אפילו נשמע יותר גרוע

שפתחו את הרחם ב2 מקומות

מזדהה קצת, כן.

אמנם ילדתי רק פעם אחת, אבל גם בקיסרי. זה דווקא היה אחרי המון המון המון זמן בחדר לידה, ואחרי כמה שעות של פתיחה מלאה... ניסיון לוואקום שלא הצליח ולבסוף ניתוח בגלל חוסר התקדמות. אז כן, זה נתן לי תחושה "מקולקלת"...

החוויה של השעות האחרונות בחדר לידה במיוחד היתה לא נעימה. התחלתי לכתוב, אבל עושה לי רע להיזכר בזה, אז מחקתי.

סיפורים על נשים שהתעקשו ובסוף ילדו רגיל אבל יש גם סיפורים שנגמרו מאוד רע

ואיזה חוסר טקט יש לאנשים..

אני כ"כ מרחמת על הקיסריות,כשאנחנו שוכחות מהכאבים הם עוד שם להרבה זמן

אל תתייחסי למשפטים של אנשים,גם על לידות רגילות יש להם מה להגיד,מה ילדת עם אפידורל? אני מעולם לא לקחתי ועוד

זה כמו תחרות סבל,מי סבלה יותר

אני אף פעם לא מתייחסת

איזה מוכרת טיפשה!!

בעלי אף פעם לא חשב שזה אשמתי אבל ממש לא הבין והכיל את הקושי והכאב ולא הבין כמה קשה לי לחשוב על כל הריון נוסף

זה גרם לנו הרבה בעיות וכאב לב שהיו יכולים להיחסך

היום אני חושבת שהיינו ממש צריכים ללכת לדבר עם רב או יועצת זוגית כלשהי שימצאו את הדרך לגרום לו להבין

ב"ה היום הוא מבין והכי תומך ומכיל בעולם, והתנצל אלפי פעמים על חוסר ההכלה והתגובות שלו בעבר, אבל הכאב לב הזה מיותר כל כך

שבו לשיחה, תדברו, תחשבי איך את יכולה להעביר לו את זה כמו שצריך

אולי אפילו ללכת לפגישה עם הרופא בהנחה שהוא סומך עליו ולשאול את הרופא מה הוא חושב מה היית אמורה לעשות ושיסביר מה הסיכונים שהיו יכולים לקרות. ממש ככה. 

כי הבן אדם שאנחנו הכי צריכים ממנו תמיכה והבנה בעולה זה הבעל

שרוב הנשים יולדות בקיסרי,יש שם איזה 80 אחוז קיסרי

מי שיולדת רגיל נחשבת מוזרה

יעשו השתדלות כדי לא להגיע לניתוח כי לידה זה תהליך טבעי יותר לגוף וזהו.

לא נורמלי בעיני לא הצד שהולך ישר על ניתוח וככה חותך חלקים בגוף שלו בלי להבין את ההשפעה על האם והתינוק כי על הניר זה נשמע קל יותר

ולא נורמלי בעיני מי ש"תעשה הכל" כולל להגיע לסיטואציות מסכנות חיים לה ולתינוק העיקר לא ניתוח

כך דעתי

ואת אל תחשבי על זה אפילו, הקב"ה מזמן לכל אחד מסלולי חיים שונים

ולקח לי המון המון שנים להפנים שמה שיש לי זה מה שטוב לי. וה' טוב.

ממליצה מאד בשבילך לעשות מה שאני עשיתי- טיפול אצל פסיכולוגית, עיבוד של כל החויות, הבנה מחדש את עצמי את מקומי את מה שעבר עלי את ערכי ועוד

מבחינתי חויה משנה חיים ועכשיו אני מתכוננת לחזור אליה לעבד את הניתוח האחרון ואת התקופה האחרונה כי אני מרגישה שאני צריכה את זה

לי זה שווה יותר מכל תכשיט בגד חדר כושר וכו. לי זה נתן שלווה פנימית, הערכה עצמית ועוד הרבה, וגם לזוגיות זה תרם כשחזרתי עם תובנות ושיתפתי את האיש שלי. באמת אני מאד ממליצה

מגיע לך להיות גאה בעצמך שלמה עם עצמך ולאהוב את עצמך

ה נתן לך מסלול חיים וזה אחד האתגרים שבו, אבל אני בטוחה שלעומת נשים אחרות שילדו רגיל ואולי יש להן משפחה גדולה את יודעת גם להשוות ולומר- זה וזה הרבה יותר טוב לי מאשר להן. כל אחד והפקלע שלו.

חיבוק!

ובתכלס זה לא מתאים לה

אי אפשר לדעת מה הקב"ה מתכנן לנו בהמשך

לק"י

יש נראה לי כסאות קטנים, אבל ממש לא מפריע לי שתאכיל עליה בגיל הקטן.

גם מזרונים זה בסדר מגיל מסויים.

ולהביא אוכל זה בהחלט מבעס, אבל יש כאלה שזה ככה.

שנה הבאה זה יהיה 7:15-16:00, חמישה ימים בשבוע, 4 ילדים, כולל אוכל, 2550 ש"ח.

אזור הדרום (המיקום גם משמעותי).

בהצלחה!!

שתמצאי מקום טוב עם מטפלת טובה!

אם את זכאית לסבסוד אולי תחפשי משפחתוני תמ"ת באיזור שלכם?

שישנים על מזרונים או עגלות

גם במעון בגיל הגדול ישנים על מזרונים

הבת שלי ישנה בעגלה

אני מביאה לה אוכל

יש כסאות אוכל

מ8:00 עד 14:00 1600 ש"ח

יש נראלי 6 ילדים

ישנו בעגלות, אני הבאתי את האוכל, היה כיסא אוכל אחד אז אכלו לפעמים עליו, לפעמים בעגלה, לפעמים עליה.

הייתה מטפלת מדהימה, מלאת חום ואהבה... 6 ילדים

התחילו את השנה בגיל שנה פלוס מינוס

שבעה ילדים

1700₪ 7:45-13:45

ישנים בעגלות

יש שני כסאות אוכל ואוכלים בהם בתורנות כשהשאר משחקים (ממה שאני רואה הלו"ז זורם, אין שעה שכולם יושבים לאכול בו זמנית).

מביאים אוכל מהבית, ובכיף היא מכבדת ילדים פה ושם מאוכל של ילדים אחרים. אה היא גם מכינה להם דייסת קוואקר.

האמת אין לי שום בעיה עם זה.. הרבה יותר מעניין אותי למשל אם יש חצר ומה יש בה

וכמובן איך המטפלת עצמה.

(הבן שלי ישן שנצים בעגלה בבית, וגם הגדול יותר היה ככה)

יש כיסא אוכל אחד ולפעמים מאכילה עליה, ואנחנו מביאים אוכל שזה מבאס אבל לא נורא כי חצי מהשנה גם ככה לפחות חלק מטרנה או חלב אם, והשאר.. כמה כבר תינוק קטן אוכל, אפשר להכין בתחילת השבוע לכל השבוע, או כמונו להפריש מהאוכל של שבת או שלנו

אצלנו זה שבע וחצי עד רבע לארבע, ארבעה ילדים,  2400 בירושלים (נחשב זול אצלנו)

כשהיה לי משפחתון ואימהות היו אומרות לי "יקר"

הייתי מפנה אותם לזול…

יותר ילדים

בלי כסאות בלי מיטות בלי אוכל וכו

זול…

מבינה ש'רק אני הבעייתית'.

סתם

שרק לי זה נשמע נורא ואיום.

(זה לא ילד ראשון)

וגם המחיר אני מבינה שסטנדרטי

אבל איך עושים את זה?

זה עצוב לי נורא. מרגישה אמא מזניחה

בעיקר עצם זה שאני שולחת למשפחתון ולא יכולה להשאיר אותו עוד איתי בבית.

ואז כמה התנאים במשפחתון גרועים לעומת הבית.

ואני דואגת שהוא לא יקבל את צרכיו. שיצרח עד שניתנו לו לאכול.

ובמיוחד לישון על מזרון עושה לי הזנחה! הוא פיצי! 

בסיפור הזה

הילד שמח?

מטפלת חמה ואוהבת? שמחה?

יש אוכל מזין? שינה טובה? ניקיון כללי? (טיטולים וכו')

מה עוד צריך?

אבל זה קצת עניין של נורמות בכל מקום

אני לפני שנתיים שילמתי 3300 לילדה מתחת לגיל שנה (סיימה את השנה בת שנה וחודשיים)

היו לולים, קיבלה אוכל מוצק (תמל/ שאוב אני הבאתי מן הסתם), היו כסאות (לא סגורה בדיוק על זה אבל נראה לי שהיו לה כמה כסאות אוכל לקטנים ולגדולים יותר כסאות גן כאלה)

היה מ-7.30-16:00

אני בטוחה שהיום אותה מטפלת לוקחת כבר קרוב ל4000

יתרונות וחסרונות.

כרגע היתרונות נראים עולים על החסרונות.

ולכל נקודה בעייתית הייתי בודקת איך אפשר לפתור- 

למשל שינוי מסגרות לילדים.

אולי תהיה אופציה שהמעבר יהיה רק שנה הבאה ובנתיים את תסעי כל יום לעבודה החדשה?

פיתוח העצמאות שלך כרגע זה בהחלט נתון מאד חשוב שכדאי לשים עליו את הדעת. אבל כן תרצי עדיין תמיכה מהמשפחה- כמה הם יוכלו לסייע מרחוק? כמה הם ניידים?

אולי יש אפשרות לקחת תקופת נסיון?

מאחלת לך הרבה הצלחה וסיעתא דשמייא, החלטות קלות

ושבעז"ה הקב"ה יכוון אותך לדרך הנכונה

ושיהיה לך רק טוב

נתפלל איתך- "שמחנו כימות עניתנו"

אבל ברור שזה לא יהיה אותה עזרה

היום בטלפון אחד הם מתייצבים אצלי..

תקופת ניסיון לא אופציה...לא מבחינת העבודה הנוכחית ולא מבלינת הבאה אי אפשר להחזיק 2 ציפורים במכה

בשני הצדדים שיקולים משמעותיים למה כן ולמה לא..

לפני ואחרי הכל תזכרי שמה שתחליטי ה' איתך ובע"ה יעזור לך להרגיש שזו האופציה הכי טובה.

לדעתי השיקול של להישאר בסביבה תומכת (משפחה, גננות) הוא מאד חשוב. הייתי לדעתי מדרגת אותו די למעלה אבל רק את יודעת עד כמה את מרגישה באמת עטופה.

אם את ממילא רוצה לעבור דירה, אולי את יכולה לעבור למקום שקצת יקרב אותך להצעה החדשה, ועדיין יאפשר לך להישאר במסגרות הנוכחיות או שזה פער גדול מידי?

עוד משהו שאני חושבת, שמעבר דירה כולל החלפת חברה והכל זה באמת טלטלה די רצינית למשפחה.. ההתאקלמות דורשת הרבה אנרגיה נפשית. אז גם מהבחינה הזאת משהו שהוא גם וגם יכול להיות יתרון גם לזה.

לגבי להפסיד הזדמנות, אם תגיעי למסקנה שהכי טוב לך להישאר, אני בטוחה שה' יסדר לך עוד הזדמנויות..

תלות במשפחה זה ממש נורמלי ובריא בשלב כזה, ולאט לאט תיבנה גם העצמאות.

חיבוק גדול גדול!

בטוחה שקשה לקבל החלטות כאלה לבד❤️❤️❤️

נכון שתלות זה בריא אבל מכוונה טובה והמון עזרה שלהם אני כבר מרגישה שהם כבר ממש ממלאים מקום של הורה מול הילדים

ואכן מאוד קשה לקבל החלטות כאלה גדולות לבד במיוחד שאצטרך להתמודד גם עם ההשלכות לבד אז תודה על הייעוץ שלכן😘

את seven?

אני לא יודעת כמה זמן עבר, אבל אני חושבת שמה שכדאי שיהיה בראש סדר העדיפויות זה היציבות הרגשית שלך ושל הילדים. ועכשיו השאלה איפה יהיה לכם עדיף.

מעבר דירה זו טלטלה לילדים (וגם למבוגרים), בטח באמצע שנה. מצד שני תלוי איזו אמא את כרגע ואיזו אמא תוכלי להיות שם (מדברת על העולם הנפשי והרגשי שלך)

אני חושבת שהייתי שמה רגע בצד את עניין התפתחות הקריירה, הילדים שלך בגן אז אפשר גם עוד שנתיים שלוש (או יותר) לחשב מסלול מחדש מבחינת עבודה (לדעתי).

אין לי עצה מועילה. אבל זה המחשבות שלי. לשים דגש על יציבות המשפחה והעולם הפנימי של בני המשפחה

רגע אחד אני בסדר ורגע אחרי שהילדים ישנים אני ברצפה מרוסקת..אבל מבחינת תפקוד הכל כאן מתקתק כרגיל ב"ה

ואני כן אמא טובה גם עכשיו

ואני מבינה מה שאת אומרת אבל מרגיש לי שהצעה כזו לא תחזור ושחבל לי לפספס מקפצה כזו

אני חושבת שלא הייתי עוברת וגם לא הייתי מחליפה את מקום העבודה כרגע.

זה יותר מדי טלטלות לילדים והנסיעות יקשו עלייך להיות בפניות עבורם.

המשפחה שכן סביבכם גם אם היא לא עוזרת כמו שהיית מצפה, היא עוגן משמעותי מבחינה חברתית ורגשית (גם לך, אגב).

גם להוכיח את עצמך כרגע זה הרבה מאמץ שנכון יותר לדעתי להשקיע בילדים.

אני לא יודעת כמה זמן עבר, אני יודעת מנקודת הנחה שעברו מספר חודשים.

שהקב"ה ישמח אותך ושייתנו לך עצות טובות.

ככ הרבה התלבטויות שפתאום אני אמורה להחליט לבד

באמת שרק ה יתן לי עצה נכונה לי ולילדים

לגבי חברה יש לי גם שם אנשים שמכירים אותי ואני בקשר קרוב איתם

החסרונות הם טלטלה, חוסר יציבות, התרחקות ממקור תמיכה, התרחקות מבוס שמעריך אותך ומכיר אותך גם מתקופות אחרות.

זה חסרונות מאד משמעותיים בתקופה שאת צריכה לייצב הכל מחדש אחרי שהתערער.

בגלל שאת שואלת אני מעיזה לענות...

חיבוק ענק לגיבורה שאת

אבל אני מתלבטת אם פשוט לקחת את זה כמשרה נוספת במקום לעזוב את הקודם וזה יעלה לי את ההכנסה ממש משמעותית

ותודה שענית

לעניות דעתי לא הייתי משנה מסגרות באמצע שנה בכל מקרה

בתכלס לכל ילד זה ממש יכול להיות טלטול שיכול להשפיע לטווח ארוך ארוך.. עד שבונים מעמד בגן, מרגישים בבית וזה .. זה ממש מטלטל להחליף

אז בטח אם מדובר בסיטואציה מורכבת ובטח אם הגננות מכילות ומגוייסות ומסוגלות לעזור (יש כאלה לא מעט שרוצות אבל לא מצליחות..)

גם בשבילך הסתגלות של הילדים למעבר גן ומעבר דירה יכולה להיות מתישה...

גם מעבר דירה בלי מעבר מסגרות הוא מטלטל.. אז שניהם נראלי ממש קשוח.. גם לילדים וגם לך כאמא..

חיבוק ענק ענק!!

ולגבי המשפחה- עוד יהיה את הזמן לבנות עצמאות.. זה ממש הגיוני וטבעי להסתמך עליהם מאוד בשלב כזה... מעוד מקרים שמכירה...

כמובן מה שלא מתאים ממה שכתבתי- תזרקי..

קטונתי..

עוד חיבוק גדול!!!

תרגישי טוב!

לק"י

סתם. מבינה שהגבת לי בטעות במקום לפותחת.

כדי להגיב על הודעה ספציפית, את לוחצת על לחצן "תגובה" שבאותה הודעה.

אני רוצה איזה כדור או משו

אם זה בסדר או לא

אוף

זה מה שיש לי בבית בעיקרון, הייתי שמחה אם מישהו היה אומר לי שזה בסדר לקחת

אבל הייתי נזהרת ולא לוקחת.

תנסי לשתות תה שומר. זה מרגיע את מערכת העיכול.

אז אם את בכל מקרה צריכה לקנות, נשמע ששווה להגיע ולשאול את הרוקחים. כי כנראה שזה מותר.

יש מצב את מעתיקה את הטקסט?

כאחת שסובלת משילשולים וכאבי בטן לא מעט בגלל מעי רגיש. אמרו לי שנקודתית אפשר לקחת. הייתי אחרי שבוע 12 שבדקתי.

גם גסטרו , כם רופא משפחה וגם במכון הטטרולוגי אמרו לי שאפשר.

אבל תבדקי בעצמך גם. לא נראלי שמשהו חד פעמי יכול לעשות נזק. אני לקחתי כמה ןכמה פעמים סטופיט בהריונות (כמובן מחוסר ברירה) לי ולילדים שלום. 

קל בטן זה אותו רעיון?

קל בטן יעיל יותר לכאבי בטן

אני חיה על סטופיט לא היה מצב שלא היו נותנים לי אישןר 😂

שלשולים קל בטן עזר לי

אין לי את זה הרבה ב"ה, אם כבר הפוך...

אבל הפעם זה חריג ממש אני סובלת משהו נוראי

גם לא הכנסתי כלום לפה מהבוקר, רק מים

אולי תתני לי רעיונות מה לאכול שלא יטיס אותי לשירותים?

אחות במוקד אמרה לי שאסור קלבטן

בהריון?

מלחיץ אותי...

אכלתי היום מהבוקר בננה אחת ותפוח אחד

כן מקפידה לשתות מים

מקווה שמספיק

מיץ רימונים עוזר לי כמו קסם

(קנוי סחוט מהסופר עובד נהדר.. כמו של פרימור וכו')

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)

בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.

הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

אולי הוא מאמין שככה יותר נכון להתנהל?

דיברתם על זה?

יש לכם אפשרות לשוחח בזמן רגוע, בנחת על מה אתם רוצים מבחינת חינוך הילדים? בשינה וגם בנושאים אחרים.

אם הוא לא רואה עין בעין איתך אז יהיה קשה לגייס אותו לשינוי ובטח שדברים לא ישתנו, ממש כדאי להתחיל מהחלטות משותפות

הילדים פשוט באים רק אליו

וזה לא מפריע לי

ואני לא מוכרת כחננה בגדול....

יותר קל לי להישאר לישון איתם במקום להחזיר ואני ממש משתדלת שלא יעברו לצד של בעלי.

כשהוא חוטף בעיטה (מילד, לא ממני 😅) הוא קם ומחזיר אותו למיטה.

לא דווח על כעסים עד כה.

אתם צריכים לדבר ולהחליט ביחד מה מתאים לכם.

ואם זה כל כך מפריע לך, לא יעזור שאת תחזירי אותם למיטה?

המצב הבריא הוא שהילדים צריכים לישון במיטה שלהם. אם תציגו עמדה אחת. הילדים יבינו שאין חור ברשת. וצריך להישאר במיטה.

את רוצה שהוא יהיה חננה שלך 😉

מה דעתו בעניין?

את לא יכולה לכפות עליו את דעתך, את יכולה להסביר לו למה זה מפריע לך ולבקש ממנו עזרה בנושא.

כי זה מפריע לך,

לא בגלל שהוא חננה.

אם את מרגישה חצי בן אדם, לא ממש אפשרי לעשות תהליכים, זה לא רק עניין של לשלם הרבה כסף.

אם הבעיה היא נקודתית לעייפות עכשיו, את יכולה כמה לילות להכין מקום חלופי לישון, ברגע שאת מתעוררת במקום להחזיר את הילדים ולהעיר אותם ואותך עם כל ההתעסקות, תעברי לישון במקום שארגנת מבעוד מועד, ככה גם הגוף לא יתעורר לגמרי ולא תהיי בבוקר חצי בן אדם.

אח"כ כבר תוכלי לעשות דברים לטווח ארוך יותר כשאת פועלת מתוך יישוב הדעת.

אתם צריכים הדרכת הורים, בגישה היקשרותית.

אימון שינה רגיל יתן לכם עוד מאותו דבר שלא עובד לכם עם הילדים כבר שנים.

יש מצב שמה שמפריע לך באמת בעומק, זו העובדה שאת לא מרגישה שבעלך רואה את הקושי שלך? הרצונות שלך? אותך?

זא, ברור שזה שהילדים באים אליך יכול להפריע לסדר הלילה אבל קשה לי להאמין שזה הדבר היחיד. זה יותר נראה לי כמו השלכה של הקושי שלך מול בעלך על המצב עם הילדים כי את לא מרגישה מספיק חשובה עבורו

או שזה קושי עצום בלשחרר שליטה ולזרום עם שינויים

כך או כך, הבעיה לא תיפתר דרך הילדים לדעתי

חיבוק♥️

שמאוד מאוד יכולה לעזור לך עזרה בצורה של טיפול אישי קודם כל.

אני חושבת, שלפי מה שאת כותבת, אתם בעצם באיזשהו סוג של לופ.

ואת ממש רוצה לצאת ממנו, ולא מצליחה.

כי נראה שעוד לפני הילדים, או בן הזוג, זה קשור לתפיסות שלך, שמקבעות אותך להתנהלות מסויימת.

ויכול לעזור מאוד אם תצליחי להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת / לשחרר חלק מהתפיסות / ללמוד כלים נוספים.

בתור התחלה - אם לבעלך לא מפריע שהם באים לישון איתו, תני לו להיות איתם לילה, ולכי לישון בחדר אחר.

עזבי חננה או לא חננה.

את צריכה לישון. הכל נראה הרבה יותר גרוע בעייפות

הרבה יותר קל לנהל בעיות כשלא עייפים

זה לא פתרון קבוע, וזה לא אומר שום דבר.

רק אומר שאת עייפה.

יום למחרת אתם יכולים להחליף

קודם כל תעשו הכל בשביל להיות פחות עייפים, גם במחיר של עקרונות (בעיניי)

אחר כך יהיה יותר קל לחשוב מה הלאה

ילדתי בת 5 היתה אורחת קבועה ממש מתחילת הלילה, ברוך השם חיה נושמת ובועטת...

אבא שלה ישן כמו בלוק וזה הפריע רק לי.

עשיתי לה מבצע לתקופה, לילה שהיא נרדמת במיטה שלה היא מקבלת בבוקר מטבע שוקולד, ואם בבוקר היא התעוררה במיטה קיבלה מטבע נוסף

עבד יופי וכיום זה קורה בלי שוחד

על התחושות.

ואת לא בן אדם דפוק בכלל!

שאני רואה שאת כותבת/מגיבה אני תמיד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת. מבין המילים רואים איזה אדם איכותי את, חכם בחוכמת חיים.

מאחלת לך מכל הלב שהמון דלתות יפתחו ויהיה לך המון המון טוב.

בקורתיות ושיפוטיות כלפי עצמך בזמן הקרוב? חמלה והכלה ולהאמין שגלגל סובב בעולם ויבואו ימים יפים...

חיבוק

ואני כבר לא מאמינה בכלום

גם לא בעצמי

אני נמצאת במקום הכי קטן בערך

עכשיו

ואין לי כוחות לכלום.

אני לא רוצה חלילה לאבחן בפורום, אבל ממה שאת כותבת נשמע שאולי יש לך דכאון? אולי כדאי לפנות לרופא משפחה ולקבל סיוע?

להליכה עם מוזיקה אהובה באוזניות

(מישהו אחר עם הילדים)

לשבת על שפת הים (או מקום אהוב אחר) בלי או עם מוזיקה (למצוא לזה זמן)

ליצור זמנים ביום שלא צריך לעשות בהם כלום (כולל לא לשמור על הילדים) עצם השחרור מנקה את הנפש

לדבר עם אנשים שעושים טוב

לכתוב (לעצמך)

על דברים טובים

על דברים שמפריעים

בעיניי זה בסיסי

לפני חיפוש אחר תחביב

תמיד יש מגבלות שמורידות את החשק. את הלא כבר יש לך.

החכמה היא לנצח את המגבלות, לגרום לכך שיהיה אפשרי.

לראות משחקי השף יכול למלא, ויכול ליצור ריקנות.

אם בעקבות הצפייה נפתחו לך רעיונות, יש לך השראה, מוטיבציה, משמעות- מעולה.

אם סתם הגיע הזמן לישון- לא טוב.

אם את צריכה דרבון ממליצה על הפודקאסט "חשיבה פורצת דרך" או פרקים מ"חושבים טוב"

ודברים בסגנון הזה.

מזמינה הרבה סוגים מאלי אקספרס וזה ממש נחמד. כל מיני סוגים של רקמה, לגו להרכבה, בניית מיניאטורות...

מקלחת זה זמן שקט לעצמי

אבל- אם התחושה שלך בכללי היא שאין לך כוח לכלום, וגם כשאת כן עושה משהו לעצמך זה ממלא לזמן קצר או לא ממלא בכלל, הייתי בודקת קודם כל בכיוון של דיכאון...

תדעי לך שאני גם הייתי במקום הזה שאין לי תחביבים ואני לא אוהבת שום דבר

וכל היום עושה רק דברים שאני "חייבת" ולא דברים שאני רוצה

ממש בכח פיתחתי לעצמי תחביבים ותחומי עניין

אני חושבת שזה סופר סופר סופר חשוב.

ואותי אישית הציל מדיכאון (כלומר הייתי בדיכאון וזה עזר לי להרים ת'ראש מעל המים)

אין דבר כזה אין לי כשרונות. עובדה, רק בהודעת פתיחה שלך ציינת שלושה: בישול, ניקיון וריקוד

אגב זה לא צריך להיות משהו שאת טובה בו, זה צריך להיות משהו שממלא אותך.

יכולה לתת לך רעיונות מאצלי מה עשיתי אבל לדעתי זה צריך לבוא ממך

וממש ממש לשים על זה דגש.

זה חשוב וקריטי וזה בריאות נפשית להתעסק בתחביבים.

מוזיקה ואני מתחילה לתקתקקק ואין סיפוק כמו זה.

חוץ מזה-

בישול, כתיבה, לצאת עם חברה לסיבוב או גלידה, לדבר בטלפון עם חברה, לשבת מול הים, בקיץ גם לשחות.

אפשר להזמין ערכות של צביעה לפי מספרים או תמונת יהלומים, ולא צריך כישרון לזה. זה פשוט לעשות לפי ההוראות.

אפשר לקבוע זמן עם חברה, או ללכת לחוג.

לק"י

או לרקוד בשעות היום עם הילדים.

(רק אם יש שכנים מתחת, לא להגזים בקפיצות שלא יפריע להם).

קשה לי לשנות אווירה בתוך הבית.

יוצאת עם עצמי לפחות פעם בשבוע לקפה, לקניות.

ומשאירה לבעלי את הילדים להשכבות.

ספורט

ועבודה שאני אוהבת, ממלא מאוד.

קודם כל אני אתייחס לסוף כי זה משמעותי-

כתבת שאין לך כוחות ואת עצובה.

בעיני הרבה פעמים זה השורש, כי כשיש משהו כואב בתוכנו, ואנחנו לא נותנות לו מענה, הלב שלנו לא פנוי לשמוח ולהינות מדברים אחרים. הוא כרגע כואב ופצוע❤️

ולכן הכי חשוב בעיני, וזה השורש להכל, ללמוד לגשת ללב שלנו ולתת לעצמנו מענה רגשי עמוק❤️

אני אישית משתדלת להזין את עצמי בהזנה רוחנית, ללמוד דברים של תורה או של העמקה ודיוק בחיי הנפש שעוזרים לי לצמוח ולהתפתח ולהרגיש משמות ולדייק יותר את העשיה שלי ואותי. בעיני ממש כדאי לכל אישה למצוא את מה שממלא אותה (זה ממש לא חייב להיות גם משהו קבוע... איך שבא לך. פעם פודקסט, פעם שיעור, פעם ללמוד ספר)

מעבר לזה, אלה יכולים להיות דברים קטנים, כמו לאפשר לעצמך לנוח במקום מטלה שאת מרגישה שגדולה עלייך, ולפנק את עצמך בשתיה,

לטפח עציצים או לצייר או להפגש עם חברות, לדבר בטלפון עם מישהי אהובה, לצאת לטבע לים לנוף, ללמוד לנגן, לשיר, לדבר עם ה', להתנדב.

יש גם דברים גדולים יותר כמו ללמוד משהו שרצית, ללכת לקורס או ריטריט או נופש.

נשמע שיש כמה דברים שכן עולים לך, אבל בגלל המצב הרגשי את בעצם בעיקר מנסה לברוח ולכן גם אין לך כוחות❤️

מאחלת לך שתמצאי לך מענה רגשי נכון וגם דברים שיוסיפו לך שמחה וסיפוק בע"ה.

ועם מחברת, עדיף מחוץ לבית, ולכתוב ה-כ-ל. כל מה שיש לי בראש ובלב.

לפעמים סתם לצאת עם הרכב לסיבוב, לנהוג בראש שקט בכבישים בלי פקקים.

חדר כושר.

חוג שאני מאוד אוהבת.

לסוע לפגוש חברה.

ויותר בקטנה, מהבית-

שיחה עם אחותי (לשים לב מי ממלא כוחות ומי מרוקן- לא כל שיחת טלפון עושה את העבודה!).

להכין שוקו מפנק (אפשר גם לילדים) ולהנות מהשתיה.

מקלחת חמה ארוכה.

ללמוד משהו חדש (פודקאסט או ספר בנושא שמעניין אותי כרגע).

לפעמים לשים מוזיקה בקול ולרקוד עם הילדים, או רק לשבת בספה לראות אותם רוקדים/מציגים לי (אם את רוצה המלצות לשירים שהם אוהבים להציג כאן- בפרטי...).

לפעמים עושה לי טוב לבצע משימה שיושבת עלי הרבה זמן- לסדר מגירה או טיפול בעניין בירוקרטיה כלשהו.

וממש בקטנה-

להתרכז במה שאני עושה ברגע זה ממש.

להגיד לעצמי, למשל- עכשיו אני קוראת סיפור לילדים. ולהיות כל כולי ברגע. לא לחשוב על מה עוד צריך לעשות ועל מה קרה אתמול ומה יהיה מחר. להיות נוכחת ברגע.

זה משהו תודעתי שעושה לי שינוי ממש גדול בתחושה.

לשבת לראות סרט/ לקרוא ספר