בס"ד

מה שקורס סמסטראלי יכול לעשות לבנאדם

זה מטורף

אני קוראת את זה ויש לי בראש כל הזמן גילנות גילנות גילנות

שזה סתם לא יפה ושיפוטי מצידי כי ברור שיש פה עניין

והרבה פעמים כשפוגשים אנשים מבוגרים זה מתקשר למוות ולסוף וזה מפחיד ומרתיע

אבל זיקנה היא כל כך הרבה יותר מזה

(בגלל שלכולכם אין פנים החלטתי להתייחס לכולכן כאילו אתן אותה אחת אז |מושך בכתפיו|

ככה הייתי עונה לקשוחה ביניכן) -

אבל מוצא חן בעיניי שעונים לי כמו שעונים לכולם

קומוניסטי כזה

לגמרי גילנות

אב לזה שמגדירים את זה תחת שם מרשים הופך את זה להגיוני?

זקנה היא לא הגיונית. מוות לא הגיוני. חיים לא הגיוני. ומאיפה האומץ להביא אותם.

בס"ד

דבר ראשון מלא לבבות פועמים ולבבות בעיניים והפרחת נשיקות על השאלה האחרונה כי לגמרילגמרי

עכשיו מההתחלה כי חכם עונה על ראשון ראשון ואני מנסה לעשות רושם של יצור אינטלגנטי

יש פער בין סוציאלי לקומניסטי אבל ממרחק קשה יותר לראות רווחים 💁🏻‍♀️

זה הופך את זה במוצהר למשהו לא בסדר (שזה קטע להפוך בעידן כל כך לברלי רגשות ללא בסדר

אז אני מאמינה שהרעיון הוא לא פסילת רגשות אלא בקשה לא להגיד את הרגשות האלה בקול

מה שיוצר עוד בעיה כי איפה חופש הביטוי

מצד שני האמנה הליברלית הבלתי כתובה היא 'לא נגעתי בך אל תגע בי')

בכל אופן

מילים- לא אתווכח עם המילה הגיון כי ברור שמאחורי זה הרעיון הוא שזה לא הוגן

ועל זה אני רוצה לומר לך

למה ככה? לכל מוצר תאריך תפוגה למה אנחנו טובים יותר?

אבל זה לא מצחיק ואף אווילי

אז כן

זה פשוט לא הוגן וזה עוד אחד מהדברים הפסיכים ונוראיים שקורים בעולם

קטע להרגיש בת פתאום

כמו הומופוביה, מילים חדשות כאלה הן בעייתיות כי הן יוצרות הגדרות ודוחפות אותך בכוח לתוך צד אחד של הבנית. (כאילו, תבנית ביצים שכל חור הוא גדרה, אתה חייב להיכנס לאחת או לאחרת ולפעמים האמת לא נמצאת באף אחת אבל אתה מוכרח לבחור. הומופוב או אדם מוסרי. הומו או סטרייט. וכל הדברים האלו הם בכלל רצף ואווו כמה אני רוצה להעמיק בזה. (זה שזה רצף לא הופך את אחד הקצוות ללגיטימי הלכתית, אגב. אבל נושא שונה כל כך ולגמרי)).

וכן, זיקנה זה רע. או לפחות עצוב מאוד. הדרך הנכונה הייתה להתקדם קדימה, לא לנבול כל הדרך אל המוות. 

ואיך בא לי פתאום שאלוקים יופיע לי בחלום ויסביר למה זה כן נכון. (זה חייב להיות נכון כי הוא עשה את זה, ובלעדיו לא היה בכלל את המושג נכונות. אז מי אני.)

איזה אנשים חכמים יש כאן, למות. באמת. 

אמרתי לך לעשות אנונימי לפני שכותבים

לא נורא.

מקווה שלא עוברים לך על הכ"א.

(מנסה לחשוב מה יקרה אם אני אשכח אנונימי,

והוא לא שם.

אני רוצה לראות פרצוף של מישו כשזה קורה

|מבודח מהמחשבה|

|זורק רמזים לאטמוספרה|

|מנצלש|)

לכתוב או לא לכתוב רמז?

מממ.

מסתבר שאני מעדיפה שאנש מסוימים ידעו מי אני אז 

|נדיב|

אני ש

בס"ד

(זה מציק כי הומופוב זה לא כמו גזענות זה בחור שמפחד לכאורה אז איך פחד נכנס לאותו ציר של דחיה?)

(זה שזה רצף מאפשר אמצע שאולי בסדר הלכתית)

את ממש צריכה לעבור את הקורס הזה

יש המון דברים טובים בזקנה 

כמובן יש בה רע אבל ממש לא רק

ועוד אפשר לגדול ולחיות טוב ולהפוך את השנים האלה לשנים הטובות ביותר

זה ממש משהו שאפשרי במיוחד היום עם מערכת הבריאות המתפתחת

איפה חכמים? |מסתכל לכל הכיוונים| |רואה את ד| |עושה שלום*|

*במרומיו

אופ סליחה ><

(אני לא יודעת מה להרגיש

ואני מוצפת

ולא מרגישה רגועה בכלל

וזה מורכב

כי מה

אני

קשורה

?

ע. תגיד שזה שאני מרגישה חזק ואוהבת ודואגת לאנש זה סימן טוב

אבל מה עושות מזה הלאה?

איך מתעלים את האנרגיה הזו למשו חיובי

אני לא רוצה להפחיד

ולהלחיץ

וממש לא רוצה לראות שחורות או להתחנן שיעשו את הדבר שהן רוצות ושטוב להן

כי בררר

אני לא במקום שלהן

ויש לנו התמודדויות אחרות

ומי אמר לי שאני יכולה בכלל לחשוב מה יכול להיות להן יותר טוב?

מי חכמה ותדע?

אלוקים

ואוו

אפילו להתפלל אני לא יודעת מה

ולדעת שזה זה

ושפשוט לספוג ולהיות

זה מחורבן

סליחה באמת

אבל אוךךךךךךךךךךךךךך

והיא תעזור? אכפת לה בכלל? 

מגיעה לה טוב ואלוקים צריכה להראות ולהביא לה טוב גלוי ומתוק ומשמח

ואוף שזה מעלה לי דמעות

כי ממתי אכפת לאלוקים מה אנחנו חושבות עליה?

אבל אני בטחה שזה שאני חושבת שלא אכפת לה לא אומר דבר טוב על הקשר שלה איתי

אוביסלי. אבל גם להפך

אוף.

אוקי. 

אז אחרי שהדחקתי

ונעלמתי לעצמי

והבית הפוך ומבריק כי לא יכולתי לחשוב

ובעזרת הכלי השני שיש לו

(אלוקים אני כלכך מרשימה את עצמי. ואוו)

הבנתי שהתגובה שלי לא מאוזנת 

בגללי

לא בגללה.

זה שאני חרדה ולחוצה וחוששת זה גם כי 

אבל גם מהבחינה האגואיסטית שלי

שאני בלחץ אימים מזה שזה יקרה גם לי.

שיקרה משו

לא בשליטה שלי

לא לפי הבחירה שלי

ולא אוכל לעשות דבר כדי להתחמק מזה

ואצטרך פשוט לקבל את זה

בטוב או ברע זו עובדה סגורה כבר

וזה מבעית אותי 

נורא.

ועכשיו זה ברור יותר

אבל אני מרגישה רע על זה שאני כלכך מעורבבת 

ולא דואגת רק לה אלא אני אנוכית

אווצ

אבל זה מרגיע כי על עצמי אני יכולה לעבוד ולנסות להגיע לתוצאה 

אעבוד עם עצמי וארגיע את עצמי 

ויש לי מה לעשות

בשונה מאיך שאני מולה.

זה שלה.

וכואב לי שזה מצב מורכב ושאין דרך חזרה ושאין כאילו מה לעשות

ושברררר

בלגן

ואני כאן בשביל להיות בשבילה מה שהיא צריכה ממני

וזהו.

כי באמת זהו.

ולהתפלל עליה

כמו כל פעם שהולכת למקווה

ותו לו.