שוב הולכים לבחירות. אולי תהיה תזוזה של מנדט או שניים אל גוש השמאל או ממנו. שוב נקבל שתי קטנות שמתקוטטות ביניהן על שום כלום, ושוב בחירות.
ולכן, אסור להצביע למפלגות קטנות.
ולהשומעים ינעם.
שוב הולכים לבחירות. אולי תהיה תזוזה של מנדט או שניים אל גוש השמאל או ממנו. שוב נקבל שתי קטנות שמתקוטטות ביניהן על שום כלום, ושוב בחירות.
ולכן, אסור להצביע למפלגות קטנות.
ולהשומעים ינעם.
המורה מסתדרת עם כולם ועם כל אחד בנפרד. אבל הם ביניהם לא מסתדרים.
אני יודע שקשה לך להבין ולקבל את זה שהציבור בישראל הוא ציבור מאוד מסורתי במובן הרחב של המילה, כלומר מאוד שבטי ומאוד מחובר לנקודות מסוימות בתוכו. ככה, שכמה שלא תנסה לשכנע אנשים זה לא יעבוד לך - חרדים ליטאים לא יתחילו פתאום להצביע לליכוד רק כי אתה ממש מתאמץ להסביר להם שאסור יותר להצביע למפלגות קטנות. דתיים לאומיים שההוויה הדתית לאומית בוערת בהם ורוצים ייצוג לציבור שלהם, ולא ייצוג של ח"כים בודדים חסרי השפעה ממשית במפלגה גדולה, לא יעברו להצביע ליכוד כי אתה רוצה את זה. כך גם עם רוסים שורשיים, ועם אלו ההולכים בדרכי הרב עובדיה והמסורת הספרדית. כאשר אתה מבקש מאדם שמאלני קיצוני, למחול על האמונות שלו ולא להצביע למרצ אלא לכחול לבן, כי "היא המפלגה הגדולה ואתה חייב להכפיף את עצמך אליה" - אתה ממש לא רלוונטי. אפילו לעבודה, מסתבר, יש בסיס (בייס, בלשון הפוליטית העכשווית) של בין 4 ל6 מנדטים, כמו שנוכחנו לראות בבחירות האחרונות, שהם האנשים שיצביעו לעבודה בכל מקרה, ולא יזוזו לכחול לבן רק כי היא המפלגה הגדולה התורנית שאינה ימנית.
בקיצור - אתה מברבר את עצמך לדעת. אנחנו לא ארצות הברית, לשני יהודים יש 3 דעות ו4.5 מפלגות. כך או כך, הצורך ביצירת גוש מנצח יימשך לעוד הרבה מאוד זמן. הרבה מאוד.
בארה"ב, לא מצביעים למפלגה. ההצבעה היא פרסונלית והמפלגה יכולה לתמוך במועמדים כאלו ואחרים.
גם אם מועמד נתמך ע"י מפלגה כלשהי, הוא לא מחויב להצביע בצורה מסוימת ובסופו של יום - הוא עצמו יעמוד מול הבוחרים שלו וייתן דין וחשבון על ההצבעות שלו.
אין משמעת סיעתית ואין משמעת קואליציונית כמו שיש בארץ.
אל תספר לנו על קשת הדעות והזרמים והניגודים שיש כאן בארץ. זה גרוע, אבל זה מה שיש.
מכשלונות צריך להפיק לקחים, ולא להפוך אותם לשגרה.
חכם עדיף מנביא, בפעם הבאה במהלך הרכבת הקואליציה צפויה להיות קטטה על תיק החינוך בין בנט אם יכנס לכנסת ובין הרב פרץ אם יתמודד שוב. שניהם ידרשו את התיק, ורק לאחד מהם אפשר לתת. אז מה עושים? לא עושים. זה לא יגמר בהגרלה אלא בפיצוץ, ושוב לא תורכב ממשלה, ושוב בחירות פעם שלישית בתוך שנה.
כל זה בהנחה שלא השמאל ינצח בבחירות, כי הציבור מתחיל לחשוב שהגיע הזמן להחליף.
וחזרה לרישא, בידוע שלא חוזרים על טעות פעמיים ומצפים לתוצאות שונות.
הקרקס הזה חייב להפסק!
האופטימלי" - בין ההיפותזה שלך למציאות אין כלום, ולא יהיה כלום. אתה יכול להמשיך לחלום, זה בסדר - זה בערך כמו שאיימן עודה יחלום להיות ראש הממשלה. נו, שיהיה. אם אתה נהנה מזה, מי אנחנו שנפריע לך לשגות באשליות.
ותן טלש"ס הולכים יד ביד עם דגל התורה..
מה שלדעתי לא יקרה.
הליכוד יותר מנוסה, אצל כחול לבן ההתלהבות הראשונית נתנה את הטון.
עכשיו ליברמן חוגג על דגל מרכזי שלהם - הגיוס.
שאם בנט (או אפילו פייגלין) היה עובר אז לא היינו הולכים עכשיו לבחירות. ביבי עשה טעות נוראית כשהוא דאג להשאיר את הראש של ליברמן מעל המים.
ולכן, צריך להצביע למפלגות קטנות.
ולהשומעים ינעם.
(למען הגילוי הנאות, לא הצבעתי לבנט, אבל-)
1,400 קולות בלבד הם מה שהפריד בין בנט לאחוז החסימה, ובמילים אחרות- בין ממשלת ימין לבחירות חוזרות.
זה הרבה יותר קל מלגייס עוד מנדט לאיחוד הימין.
ולו יהי כדבריך, אתה מסכים שהיה עדיף להצביע לאיחוד הימין מאשר לליכוד. כי בהצבעה למפלגה קטנה אתה מבטיח 4 מנדטים לפחות לגוש הימין, מה שאין בהצבעה למפלגה גדולה, שאתה מבטיח קול אחד בלבד למפלגה שממילא לא תקבל 61 ותצטרך להסכמים קואליציונים.
(כל זה מבלי להתייחס למעשי הליכוד עצמם, שאינם ימניים כמו איחוד הימין לדעתי)
אם אתה ושכמותך תמשיכו לקרוא לכולם להצביע ליכוד
כשאלי ישי עמד בראשות המפלגה: בבחירות תשס"ו ותשס"ט.
מתוך הכתבה:
תדהמה בציונות הדתית באשר לנשיא ישיבת "הר המֹר", הרב צבי ישראל טאו,
לאחר שבימים האחרונים אמר למקורביו כי יצביע למפלגת שס,
ואף הצביע הבוקר למפלגה החרדית-ספרדית.
בשנים עברו תמך ברשימת המפד"ל, עד שהכזיבה לטעמו בבחירות האחרונות
כאשר ישבה בממשלת שרון ולא צייתה להוראות הרבנים.
הרב הינו עמקן גדול ובעל זיכרון פנומנלי.
אין זה פלא אפוא כי ביקש לחקור לעומק את גישת המפלגות קודם שיצביע.
מבית הרב התקשרו לאמיר קריספל, עוזרו של הרב עובדיה יוסף,
וביקשו לשמוע על מצע שס בנושאים שונים.
קריספל השיב רק את מה שידע בנושאים הקשורים ליהדות,
אך באשר נשאל בנושאים מדיניים ובנושא החוקה היפנה את השואל לחה"כ יצחק כהן.
כהן השיב אחת לאחת לשאלות שהציגו בפניו מבית הרב במשך שעה ארוכה.
כהן, המשמש גם כמנהל מטה ארגון ולוגיסטיקה במפלגה,
מספר כי הרב טאו התעניין בנושאים חברתיים, וכלכליים, שאותם הקריא אחת לאחת ממצע שס.
עוד נמסר, כי הרב טאו שם דגש על נושא החוקה,
וכהן השיב כי החוקה צריכה להיות אך ורק חוקת התורה שניתנה בהר סיני.
הרב שאל גם על יחסה של שס לנושאי דת ומדינה ולנושא החינוך וחיזוק עולם התורה,
הישיבות ותלמידי החכמים. הנושא הקואליציוני כלל לא עלה בשיחה.
"נושא ההצבעה היום הוא עניין מביך שאין לגביו דברים ודאיים וברורים,
אני לא יכול לבוא ולומר למי להצביע", אמר הרב טאו למקורביו.
"כל אחד יעשה לפי מצפונו ולפי האומדנא שיש לו".
הסיבה שבחר להצביע שס, הסביר הרב טאו,
היא ש"הם שומרים על טהרת הקודש ברמה שלהם,
בחלק התורה שהם לקחו עליו אחריות".
הרב הביע גם את חששו מפני כך ששס תחבור לממשל אולמרט.
"זה דבר שבהחלט עלול להיות, ואני מקווה שלא יקרה.
גם אם כן, הם הבטיחו כי לא יסכימו לחוקה ויאמרו לא לנישואים אזרחיים ולהסכם חד-צדדי", אמר הרב טאו.
בסביבתו של הרב טאו קיבלו את ההכרעה בכאב רב.
רק מי שבקיא בנבכי העולם התורני הנתון לחסות הרב מבין את גודל הבירור.
שבועות ואולי אף חודשים ינסו להסביר בבתי המדרש של הציונות הדתית
את הסיבה להכרעת הרב טאו לבחור במפלגה חרדית.
בעוד שבתי מדרש אלו מחנכים לאהבת כל ישראל,
בשס כמפלגה קיים סוג של קיטוב וחיפוש אויבים מבית,
בעוד שצל הרב טאו ארץ ישראל ושיבת ציון לארצו היא חלק עיקרי בתורה,
אצל שס תופס העניין חשיבות משנית, ועוד כהנה וכהנה בירורים
שיצטרכו לעשות על-מנת להבין כיצד מסתדרת משנת הרב קוק הערטילאית
עם אופן הצבעתו של הרב, שעניינה לגבי רבים נחשב אולי כהכרעה חד-יומית פרקטית ומעוטת משקל,
אך בעולם התורה מייחסים לה חשיבות רבה.
זה לא מצליח לו, כי המנגנון הפוליטי נשבה בקונספציה של ימין חילוני אובססיבי אחרי השתלטות עויינת של בנט ושקד, שניהם אינם מחובבי תורת הרב קוק.
פרישתם אמורה היתה לשדד מערכות ולחשב מסלול מחדש, וזה לא קורה.
נזכיר שבמשא ומתן הקואליציוני הכושל היו על השלחן: חסינות, והתגברות, ושאר ירקות, ושום כלום של יהדות.
שהוא רוצה את המשפטים בשביל לקדם את משפט התורה (לכאורה, מה שקרוי "משפט עברי")
הרבנות הראשית הרימה את נס המרד נגד בית המשפט - סרוגים הרבנות הראשית פתחה במרד נגד בית המשפט ואז התקפלה - סרוגים
משום מה לא פורסם בערוץ, אבל זה מה שהתרחש היום.
מצער מאוד
הם מוזמנים להסביר בעצמם את השאלונים, לענוד דרגות לקצינות ולממן את תחנת הדה-מורליזציה גלי צה"ל מכספי תקציב בית המשפט...
מי שמצטלמת נלהבת, על כך שהבריון של השכונה הכריח את הרבנים לאפשר לה להדחף לשם, שתיקח בחשבון שבעוד עשור, כשהיא תקבל 'סמיכה' - בג"ץ יחייב אותה לחתן יהודי וגויה (או יהודי וגוי, או יהודיה וחתול...).
אם הרבנות היתה גוף פרטי- ניחא.
אבל היא לא. היא גוף תחת המדינה, שהמבחנים שלו יכולים להעלות דרגת שכר, וש… רגע, מי בחר ברבנים הראשיים? אותו קונספט של בחירת שופטים.
והנה, מחממים טוב טוב את הכסא כדי להעביר להבא בתור, שתהיה מופתע- גם הוא יהיה חרדי.
כגוף שפועל תחת המדינה, זה אך הגיוני שיהיה כפוף לחוקי המדינה ולפסיקות הרשות השופטת שלו. גם אם מתנגש להם באג'נדה.
אותו "בריון שכונתי" לפי תיאורך, יכול להכריח סמינר אשכנזי לקבל אליו ספרדיות. גם אז השופט הוא הביריון? או שאולי שם הביריון הוא ההנהלה המעוותת של הסמינר?
ואת התנאים לה צריכים לקבוע על פי התורה ותו לא.
אם כבר המדינה היא זאת שתחת התורה (במהרה בימינו..)
לעומת זאת בג"ץ כפוף לחלוטין למדינה שחקקה בספר החוקים שלה את סמכות בית המשפט ומשם כוחה.
והתהפכו היוצרות/הגולם קם על יוצרו- בג"ץ מבטל חוקים שהוא עצמו יושב עליהם, מתערב בחוסר סמכות, ולחרפתנו כופה את המדינה תחתיו. והרבנות לעומתו כן מתכופפת! ביזיון!
-הרבנים הראשיים לא נבחרים בשיטת הסניוריטי... אבל בלי קשר איזה השוואה בכלל יש בין הכח שיש לרבנות הראשית לעומת השופטים??!
-ההעלאת שכר לא קשור- אם צריך שישנו את העלאת השכר אבל הרבנות מתנהלת ע"פ התורה. והתורה יש לה כללי פסיקה מאד ברורים בנושא הזה ובכל נושא.
-הרבנות אכן הרבה עסקנות אבל לא פוגע בהתנהלות תקינה של האירגון ושוב זה גוף הרבה פחות חזק מאשר בג"ץ.
-"בג"ץ, כגוף שפועל תחת המדינה, זה אך הגיוני שיהיה כפוף לחוקי המדינה ולפסיקות הרבנות הראשית שלו. גם אם מתנגש להם באג'נדה." - קצת תיקנתי ומסכים לחלוטין...
-במקרה של הסמינר הוא משתמש כראוי בסמכות שניתנה לו.
אם תולים במבחני רבנות הכרה בלימודים וענייני שכר, אז בהחלט צריך לאפשר לנשים להיבחן.
וכל ההתנהלות של עיכוב ב4 שעות ובלי רב וכו' ממש לא מכבדת את הרבנות
ולומר לנשים *בשיא הרגישות והעדינות* שלא יבואו כי הרבנות סוברת שאין מקום לזה.
אבל זה התנהל עקום כנראה כי לא רצו שזה יקרה אבל גם ידעו שלא ימנעו את זה בכח וקצת קיוו להתעלם ושיהיה בסדר וזה התוצאה בסוף..
למה כל מערכת בחירות השמאל נתפס למשפט הזה?
או לפחות לרעיון של המשפט הזה
במיוחד כשעולה החשד שזה מוציא יותר בוחרי ימין להצביע
– אידיאולוגיית השמאל המדיני מתה כבר תקופה והולכת ונרקבת ככל שעובר הזמן. אף־אחד לא רוצה שתי מדינות לשני עמים. חוץ מאולי מטומטמים שכן, אבל זה לא משהו שיש לו כח בציבור.
– השמאל הכלכלי גם לא ממש קיים. הרוב המוחלט תומכים בשילוב של כלכלת שוק (לא נראה לי שיש מישהו שנגד "מה שטוב לאירופה" ו"לא עוצרים בנמל" וכיו"ב. יש דיונים על רפורמות בחקלאות אבל זה לא בדיוק שמאל קלאסי מול ימין קלאסי) עם מדינת רווחה עד גבול מסוים. מהבחינה הזאת הגענו פחות או יותר לאקווליבריום.
– השמאל החברתי... קיים במידה מסוימת? אבל גם לא כל־כך. רוב המדינה הם מסורתיים או חילוניים עם כבוד לדת ופחות או יותר בעד שימור הסטטוס קוו. ישנה סוגיית תחב"צ בשבת אבל מי שתומך בזה לרוב גם ככה יש לו 2 רכבים וגר במרחק הליכה מהים...
אם כן אין ממש סביב מה לאחד את השמאל. יוצא שיש 2 מפלגות שמאל קלאסיות קטנות (שמאל חברתי+מדיני ושמאל חברתי+ימין מדיני) + הערבים. לפי החישוב הזה זה אמור לצאת אולי 12-15 מנדטים טוטל + ערבים.
אז מה השיטה?
השיטה היא "להמציא" מאבק. "תתנגדו". אז נגיד להמציא מאבק בשחיתות. לא יודע עד־כמה נתניהו מושחת או לא, אבל גם אם נניח שהוא אשם במה שמיוחס לו, מדובר בזוטות, לדעתי. אין פה גזל של קופת מדינה בהיקף של מיליונים או הטיות מרכזים מטורפות וכיו"ב כמו שיש בכל־מיני פרשיות שחיתות קלאסיות (נניח ראש עיריית אשקלון).
הלאה הנושא המשפטי. למי אכפת הנושא המשפטי? מישהו בכלל מבין מה זה אומר? ככל שדיברתי עם אנשים מחו"ל – הודו, ארה"ב, מדינות "נייטרליות", כולם הסכימו שהשיטה הישראלית, בה בית המשפט יכול לפסול חוקים (גם חוקי יסוד) כלא־חוקתיים, כשאין בכלל חוקה, על־סמך קריטריונים מאוד שרירותיים, הוא מגוחך. יש המון דמוקרטיות חזקות עם בתי משפט מרוסנים, כמו למשל ארה"ב, שבה לנשיא יש כח כמעט בלתי־מוגבל. ומה כבר יעשו? יכריחו חילוניות ללבוש חצאיות? במה בדיוק יבוא לידי ביטוי ה"פשיזם" וה"דיקטטורה" (שאותה אפשר להחליף בבחירות כל ארבע שנים)? מפמפמים פרנויה לא נורמלית סביב הממשלה וסביב זה למעשה בונים מחנה. בשביל זה לא צריך שום אידיאולוגיה, לא כישורים מיוחדים (רובם המוחלט של הפוליטיקאים ממחנה השמאל אינם כריזמטיים, מקובלים, או עם אידיאולוגיה מעניינת), פשוט לשכנע את הציבור שהמצב הנוכחי הוא מעפן על־ידי זה שמחפשים כל דבר שחור ומבליטים אותו.
פעם נתאחד סביב גיוס החרדים, פעם נתאחד סביב "הפרת החוזה הבלתי־כתוב" (חחחחח איזה קרינג') ונאיים בסרבנות.
פעם נאמר שהחמאס כבר מזמן פרטנר (יאיר גולן 09.08.2022), פעם נאשים את סמוטריץ' שאמר שהחמאס הוא נכס (הסברתי).
פעם נטען שנתניהו גורר את ישראל לאבדון בזה שהוא רוצה לצאת למבצע יזום נגד דעת הקבינט (2019), פעם נטען שהוא אבי מדיניות ההכלה (שממשלת בנט הלכה ושיפרה, כבר היו דיבורים על נמל ימי או אווירי ואיים מלאכותיים והשד יודע מה).
פעם נטען שצריך להפסיק את הלחימה בכל מחיר, פעם נטען שהממשלה פחדנית בזה שהיא לא מסיימת את העבודה בצפון.
עכשיו, הציבור כן מתוסכל, כי הממשלה שלנו לא משיח בן־דוד (וגם יש מגבלות כאלה ואחרות), אז כל אחד נתפש לנקודה רעה אחרת, וככה אתה מקבל ציבור גדול שמאוחד סביב תסכול, ובוחר בך, בלי לדעת מי אתה ומה אתה רוצה ובלי מאמץ כמעט.
עתידות:
סקר ערוץ 12: 55 מנדטים
סקר מעריב: 66 מנדטים.
בנט ישגיח שלא יצטרפו לבן גביר, ולפיד יוודא שמנסור בעניינים
אהבתי את הקטע שיש כותרת באיזה אתר: "מפץ פוליטי", כאילו התאומים הסיאמים האלו אי פעם עבדו לבד...
ועכשיו כשלפיד בקרשים, רק בנט שיוסיף 3 קולות יכול לפתור את כל בעיותיו 🤣🤣
אפשר פשוט לעבות את הרצועה של ירושלים.
אני בעד לכבוש לגרש להתיישב בכל תחומי ארץ ישראל,
פשוט לנימוקים בטחוניים תמיד יצוצו פתרונות ביניים.
בסרטון של ניסיון ההתנקשות בטראמפ יש את האנשים האלו שמופיעים, מה זה הבגדים המצחיקים האלו?

יש להם ווסט קראמי וקסדא בליסטית, מכנסיים ומעיל טקטיים, מה מוזר פה בדיוק??
דגמח מוזר בצבע חום בהיר
קפוצון בצבע תכלת
"וסט" שנראה כמו ממלחמת העצמאות
הם גם הלכו בצורה מוזרה
לפני זכריה היתה נבואה ולכן כשה' זורח על ישראל לא מתעסקים בשמות המלאכים. מרגע שהנבואה היתה קרובה להבטל והפילוסופיה לעלות,בעידן הציר והתקופה הסוקרטית, אז פתאום הנביאים רואים את הפרטים ואת שמות המלאכים, גם בספר דניאל. (ואגב גם השטן מוזכר בתורה כקשור לחטא, "העזאזל").
ברגע שגלתה שכינה אז היה ניתן לראות את כוחות הטבע לא רק כגורמים קפריזיים אלא כגורמים בעלי סיווג מוסרי של טוב ורשע, ושל קדושה וסטרא אחרא. ולכן גם האומות באותה תקופה של זכריה עברו מפגאניזם לדתות מוסריות, פילוסופיה יוונית, בודהיזם וזרתוסטראיזם. המדברות על רשע וצדק, לעומת הפגאניזם.
זכריה לא הושפע מזרתוסטרא, הם פשוט חיו באותה תקופה בערך של שינויים רוחניים בעולם עקב גלויות ישראל. ראה למהלך האידאות בישראל ומאמר "חכם עדיף מנביא" באורות
במאבק הקיומי על מדינת ישראל, נראה שהמרכז הפוליטי הוא אשליה. בפועל, קיימות שתי דרכים בלבד, והבחירה ביניהן תכריע את עתידנו.
אשליית הנסיגה והמדרון החלקלק
ההיסטוריה מלמדת שוויתורים טריטוריאליים אינם משביעים את התיאבון של הצד השני, אלא רק מגבירים אותו. ראינו זאת עם מצרים, שלא ויתרה על סנטימטר במלון טאבה גם אחרי שקיבלה את כל חצי האי סיני; ראינו זאת עם ירדן שעמדה על דרישותיה הטריטוריאליות מ-1948.
הבעיה אינה רק בהנהגה הרשמית, אלא בריבוי הפלגים: גם אם גורם אחד יחתום על פשרה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית ימשיכו את המאבק. במצב כזה, כל השקעה בשלום חלקי תרד לטמיון, והלחץ הבינלאומי והפנימי ידחוק אותנו לנסיגה מלאה – כולל ירושלים.
התוצאה הביטחונית ברורה: נסיגה כזו תהפוך 80% משטח המדינה ל"עוטף יו"ש". אחרי הטרגדיה של עוטף עזה, איננו יכולים להרשות לעצמנו להפוך את מרכז הארץ לחזית.
"זכות השיבה" ופירוק המדינה מבפנים
גם אם ניסוג לקווי 67' ונחלק את ירושלים, הבעיה לא תיפתר. אז יגיעו הדרישות הבאות:
דרישות הומניטריות: ערביי מזרח ירושלים ידרשו להישאר בתחומי "ישראל הקטנה" בגיבוי השמאל ובג"ץ, כדי לשמור על רמת החיים המערבית שהתרגלו אליה כאשר היו תחת שלטון ישראלי.
מימוש החלטות האו"ם: הקהילה הבינלאומית תשלוף את החלטות החלוקה מ-1947 ואת החלטות האו"ם על "זכות השיבה".
ביטול חוק השבות: תעלה דרישה לגירוש יהודים שעלו מאז 1948 כחלק מ"תיקון עוולות היסטוריות".
בקיצור: המסלול שמאלה אינו עוצר בפשרה, הוא מסתיים בפירוק המדינה היהודית.
הדרך לימין: ריבונות ועידוד הגירה
מנגד, האחיזה ביהודה ושומרון היא הכרח קיומי, אך היא מציבה אתגר דמוגרפי. סיפוח מיידי ללא שינוי בהרכב האוכלוסייה עלול להוביל לאובדן הרוב היהודי, בשיתוף פעולה של השמאל המקומי.
הפתרון הנדרש: עלינו לפעול באומץ לעידוד הגירה מרצון. בדרכי נועם, באמצעים כלכליים ובהטבות משמעותיות, יש לסייע לאלו שאינם מכירים בזכותנו למדינה להגר אל מחוץ לגבולות ארצנו.
זוהי משימה מורכבת שתיתקל בהתנגדות עזה מצד השמאל, אך היא הדרך היחידה להבטיח פתרון יציב וארוך טווח. בסופו של יום, כאשר מדינת ישראל תהיה בטוחה ויהודית ללא עוררין, גם מתנגדי המהלך מימין ומשמאל יכירו בנחיצותו.
בשנת 1946 הכיסא כשל בהוצאה להורג של וילי פרנסיס, שלפי הדיווחים זעק "עצרו! תנו לי לנשום!" ("Stop it! Let me breathe!") בעת שבוצע ניסיון ההוצאה להורג. התברר שהכיסא (הנייד) הותקן שלא כהלכה על ידי אחראי שיכור. התיק הובא בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית, כשפרקליטיו של פרנסיס טוענים שאף שפרנסיס לא מת, הוא למעשה הוצא להורג. הטיעון נדחה, ופרנסיס הוצא להורג בשנית בכיסא החשמלי בשנה שלאחר מכן.
יש פה צוועיי דיני!
לפחות ככה שמעתי.
כי חשמול חיות יכול להשתבש ורק לגרום להם כאב עז כי יש תקלות במכונות גדולות ופסי ייצור המוניים. בעוד ששוחט חייב להיות עירני, לבדוק כל פעם שהסכין חלקה ללא פגימות, ולשחוט כמ ושצריך אחרת יטריף את הבהמה ויפסיד הרבה כסף. בנוסף כנראה החיה לא מרגישה את השניה הראשונה של השחיטה כי חתך חלק לא מרגישי םאותו בשניה הראשונה, ובשניה השניה כבר לחץ הדם שלה במוח יורד משמעותית כי הדם יוצא מהמוח דרך עורק הצוואר הראשי והיא מאבדת את ההכרה תוך שניה