"אמר רבי חזקיה מאי דכתיב השמעת דין ארץ יראה ושקטה.. אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה.. התנה הקב"ה תנאי עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח)
מתבאר שהארץ יראה שמא לא יקבלו ישראל את התורה, אבל משקיבלו כבר שקטה.
מזה נוכל לדעת להבין גדלות הקבלה, שאך רק ע"י קבלה גמורה מגיעים להשקטה בטוחה.
אלא שיש לדעת כי היראה היא רק היא המביאה לידי השקטה, ומבלעדי היראה א"א לזכות לשום השקטת רוח ושלוות לב.
ואין זה מה שהארץ יראה ושקטה הוא דבר שכבר עבר, אלא שתמיד גם עתה כך הוא יראתה של הארץ לידי השקטה.
כי התנאי זה שהתנה הקב"ה עם מעשי בראשית, איננו במובן של תנאי דעלמא, דאם היה זה תנאי הו"ל להתנות עם ישראל ולא עם מעשה בראשית להתנות עמהם דבר שאינו תלוי בהם, דהרי ישראל הם בעלי בחירה.
אלא שכאן ביאור של תנאי הוא חוק, כך חקק הקב"ה במעשי בראשית, שיהיו תלויים בקבלת ישראל את התורה. והארץ יראה תמיד אולי תפסוק חלילה הקבלה הזאת ויוחזרו לתוהו ובוהו, והתגלות חוק זה בהויה היא המביאה שלא תפסק הקבלה חלילה אף לרגע, ובזה כל מעשי בראשית מתקיימין.
וכן בכל אחד ואחד, מה שיותר יגביר את היראה ותביאנו היראה לקבלה יותר חלוטה וגמורה, יותר יגיע לידי השקטה ופתרון לכל שאלותיו בכל מאויי חייו.
(מי מרום טו מאמר מד)
@ארץ השוקולד @יהודי אמיתי! @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ@לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה)