אז ככה אני ב"ה שבועיים וחצי אחרי לידה ראשונה.
לא הצלחתי להניק, המתוקה שלי לא ממש בעניין של לתפוס. אז בינתיים אני שואבת כל שלוש שעות ומביאה לה בבקבוק. העניין הוא שהשאיבות האלה מתישות אותי לגמרי.. זה כל שלוש שעות לשבת ולשאוב במשך רבע שעה, ולדאוג כל הזמן לשטיפות וסטריליזציה של הבקבוקים והמשאבה... אין לי בכלל זמן לעשות עוד דברים חוץ מלשאוב/להאכיל /לשטוף/לחתל/להרדים... אני סטודנטית ואין לי יותר מדי הקלות, רוצה לגשת לבחינה השבוע ואני ממש לא יודעת איך אני עושה את זה.
חשבתי על זה שאני ארצה לצאת מהבית לאירוע לדוגמא, איך אני אמורה לעשות את זה כשאני צריכה לשאוב כל שלוש שעות? ואם אני חלילה מפספסת שאיבה אז מתחילים כאבים וגודש בלתי נסבל. מה עושים? אני כבר ממש שוקלת להפסיק עם זה ולתת לה את הקפוא שיש לי, ויש לי הרבה, וכשייגמר- לעבור לתמ"ל.
אני יודעת שחלב אם זה הכי בריא והכי חשוב אבל באמת אני מרגישה כל כך מסורבלת עם זה שאני כבר לא יודעת מה עדיף...
מה אתן אומרות? להפסיק? להתמודד עם זה? איך בכלל מפסיקים בשלב כזה? זה ממש יכאב אם פתאום אני אפסיק לשאוב. החלב מצטבר ומכביד ומכאיב.
ובהנחה שאמשיך לשאוב, שאלה שניה למניקות שביננו- איך אפשר לקיים יחסים כשכל גירוי (ואפילו בלי גירוי) השד מתחיל לטפטף ולהציק??
בנוגע לשתי השאלות אשמח אם לא תענו לי שאפסיק להתפנק כי אני שומעת את זה מספיק מאמא שלי.. ובאמת שאני לא מתפנקת זה קשההה לי!!
בעלי איתי לגמרי בכל החלטה, גם לו נמאס באיזשהו מקום מההתשה הזו כשהוא רואה אותי יושבת חצי רדומה באמצע הלילה עם המשאבה, ותמיד לבושה בסחבות כי גם ככה עוד שעה צכה לשאוב ולפעמים זה מלכלך אז למה להשקיע.
לא הצלחתי להניק, המתוקה שלי לא ממש בעניין של לתפוס. אז בינתיים אני שואבת כל שלוש שעות ומביאה לה בבקבוק. העניין הוא שהשאיבות האלה מתישות אותי לגמרי.. זה כל שלוש שעות לשבת ולשאוב במשך רבע שעה, ולדאוג כל הזמן לשטיפות וסטריליזציה של הבקבוקים והמשאבה... אין לי בכלל זמן לעשות עוד דברים חוץ מלשאוב/להאכיל /לשטוף/לחתל/להרדים... אני סטודנטית ואין לי יותר מדי הקלות, רוצה לגשת לבחינה השבוע ואני ממש לא יודעת איך אני עושה את זה.
חשבתי על זה שאני ארצה לצאת מהבית לאירוע לדוגמא, איך אני אמורה לעשות את זה כשאני צריכה לשאוב כל שלוש שעות? ואם אני חלילה מפספסת שאיבה אז מתחילים כאבים וגודש בלתי נסבל. מה עושים? אני כבר ממש שוקלת להפסיק עם זה ולתת לה את הקפוא שיש לי, ויש לי הרבה, וכשייגמר- לעבור לתמ"ל.
אני יודעת שחלב אם זה הכי בריא והכי חשוב אבל באמת אני מרגישה כל כך מסורבלת עם זה שאני כבר לא יודעת מה עדיף...
מה אתן אומרות? להפסיק? להתמודד עם זה? איך בכלל מפסיקים בשלב כזה? זה ממש יכאב אם פתאום אני אפסיק לשאוב. החלב מצטבר ומכביד ומכאיב.
ובהנחה שאמשיך לשאוב, שאלה שניה למניקות שביננו- איך אפשר לקיים יחסים כשכל גירוי (ואפילו בלי גירוי) השד מתחיל לטפטף ולהציק??
בנוגע לשתי השאלות אשמח אם לא תענו לי שאפסיק להתפנק כי אני שומעת את זה מספיק מאמא שלי.. ובאמת שאני לא מתפנקת זה קשההה לי!!
בעלי איתי לגמרי בכל החלטה, גם לו נמאס באיזשהו מקום מההתשה הזו כשהוא רואה אותי יושבת חצי רדומה באמצע הלילה עם המשאבה, ותמיד לבושה בסחבות כי גם ככה עוד שעה צכה לשאוב ולפעמים זה מלכלך אז למה להשקיע.
