"העבודה שאחר קבלת התורה""ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה.."
ענין זה שאמרו "ונשמעה", כפי הנראה, דבלא זה ה"נעשה" יקויים וה"נשמע" לא.
וזהו ענין המסירות נפש, אשר גם הפחות שבישראל עלול למסור נפשו, מפני שאז יוצאת ממחבואו האמונה החבויה והטמונה במעמקי נפשו, וזה עניין ה"נעשה", שהדבר נעשה מעצמו בלא שום חשבון, כי אם היה נכנס אז לחשבון, לא היה פועל להיות נהרג על קדושת ה'.
ואמנם, נדרש הוא להוציא ולהביא את הכח הנעלם הלזה מן ההעלם אל הגלוי, שקדושת אמונה תהיה המכריעה בכל ארחות חייו, וזהו ה"נשמע".
והעבודה שאחר קבלת התורה היא לגלות את ה"נשמע", להקשיב ולשמוע את קדושתה של האמונה בכל רגעי חייו כפי מה שהיא טבועה במעמקי הנפש פנימה.
ואמנם, באיזה אופן מגיעים לידי מדרגה זו, זה מבואר בספרי דברים (פיסקא לג): "לפי שהוא אומר ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך, איני יודע באיזה צד אוהבים את הקב"ה, ת"ל והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך", ע"י התורה זוכים לאהבת ה' מפולשה, ובכל הנפש ובכל המאוד, וזולת התורה א"א לזכות לזה, רק באורה של תורה יכולים להיות מוגן מכל מכשול.
(מי מרום טו מאמר נא)
@ארץ השוקולד @יהודי אמיתי! @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה)