היה לי קשר ממש משמעותי עם מישהי. נפל בגלל טעויות שלי. אחרי הפסקה ארוכה חזרתי לצאת והבנתי מה הפסדתי.

חשבתי לחזור, כבר כתבתי לה מכתב וכשביקשתי מחבר משותף להעביר אותו אליה, היא התארסה...

בדיעבד גם הבנתי שכמה מכרים משותפים ניסו בזהירות (מידי...) להציע לי לחזור אליה, אבל לא הייתי ער ואמיץ לזה...

תחושת ההחמצה מאז נוראית.

ואני גם נופל בהשוואות אליה עם בחורות שאני יוצא איתן..

עצות או נחמה יתקבלו בברכה..

בהחלט נשמע רע... כמו שכתבו קודם, מותר וכדאי להשוות, אבל לדעת שכנראה שלך תהיה בסוף עוד יותר טובה.

כמו שלא ציפית לגלות מישהי כמוה, כך לא תצפה למי שתבוא בהמשך בעז"ה

הצלחה רבה!!

בס"ד

שתדע שזה ממש התרת הספקות שזו לא האישה שלך......

הרבה טוב גלוי והצלחה!!

סביר שמה שאתה קורא "טעויות שלך", היו בגלל שזה היה מולה. יתכן שעם מישהי אחרת - הטעויות הללו לא היו קורות.

אז כמובן, תמיד אפשר להפיק לקחים - אבל זו טעות נפוצה למדי, שאומרים: וואי.. אם לא הייתי עושה כך וכך, או  הייתי אומר כך במקום כך - הכל היה נראה אחרת...  אבל זה לגמרי לא בהכרח נכון. יתכן שדפוס ה"טעויות" האלה, שייך לאינטראקציה ביניכם. כלומר, שאכן יש חוסר התאמה פנימי, שהיה גורם לכך לחזור שוב ושוב בואריאציות שונות. במקרה כזה, עדיף לגלות את זה בזמן - מאשר אחרי נישואין.

לכן, כדאי לחשוב שסביר למדי שהענין היה מתפוצץ שוב, גם אחרי "תיקונים" מצידך. ואולי היה מתפוצץ חריף יותר, או בזמן קריטי יותר.

קח לקחים שאתה חושב שהם נכונים כללית ולא רק ספציפית לזה - ותמצא מישהי שעצם אישיותך והתנהלותך הרגילה, מתאימים לה, והיא לך.

אל תשקע באשליה ש"רק היית עושה כך וכך", וזה היה מסתדר. כנ"ל, סביר לגמרי שזה לא נכון.

היא גרושתו של חבר

הם נפרדו לפני יותר משנה

אבל מאז יש בנינו קשר מאוד שטחי.

אני תמיד מוכן ורוצה בשמחה לסייע לה בכל מה שאני יכול, אבל האמת שזה הרבה יותר מזה.

אני מפחד לדבר איתה על זה,

לא יודע אם יש לזה בכלל סיכוי

ואני מפחד מאיך שהיא תגיב.

אבל כל הודעה שלה עושה לי פרפרים בבטן.

אני כנראה לעולם לא אעז להציע לה לצאת, אבל אין דבר שאני רוצה יותר משהיא תציע לי לצאת איתה.

היא בחורה מדהימה! באמת!

והעובדה שהיא גרושה ואפילו שיש לה ילדים ושאני רווק ממש לא משפיעה מבחינתי.

אוף... הלוואי שהיה לזה סיכוי... הלוואי שהיא הייתה נותנת לי סימן שהיא בעניין...

בס"ד

בעז"ה שהקב"ה יאיר לך את הדרך הזו בטוב!

למה שלא תפנה לצד שלישי? אולי תכלס אתה מתפדח בגלל שהיא אשת חבר...

אם איכשהו אני יכול לעזור, אשמח!

הצלחה רבה!

אולי כדאי באמת כדי לחזק את זה הרעיון.

זה באמת נכון!

דומני שאתה לא מבין מה בראש שלה..

חושבת מן הסתם, מי יודע אם יש לי סיכוי להתחתן שוב וכו'....

אם המצב כמו שתיארת - תנסה שמישהו אחר יציע לה להתענין בך.

סביר למדי שתגובתה תהיה: מה פתאום שהוא יסכים..

מה שכן - אם יתברר שיש לכך סיכוי, תשתדל לשמור מרחק מהחבר. שלא יכאיב לו מידי..

פעם תפסתי אומץ ורציתי לצאת עם מישהו מפה..

פניתי לצד שלישי, מפה לשם הוא עלה על זה שזו אני והתחיל לשוחח עימי הרבה.

ניסיתי לדבר איתו כמה שפחות.. כדי שקודם כל נבדוק וכו, אבל הוא לא הבין את הרמזים.

ואז בסוף... כבר הרגשתי שזה לא מתקדם לשום כיוון.. סתם דיבורים ודיבורים והזמן מתקדם לו..

אז שוב פניתי לצד השלישי והתשובה היתה שהוא רוצה לצאת. מתישהו... בעוד כמה חודשים כנראה... הוא לא יודע מתי...

קיצור, צד שלישי המליץ להתקדם הלאה.

ואני אומרת,

בנים חביבין למקום,

אולי תראו מעט רצינות? אולי.

לא כולם..

נראה לי שהבעיה אצלי היא שהאופציה של ניסוי וטעייה לא כ"כ רלוונטית במקרה הזה.

ומה לעשות אם זאת הדרך שלי לפתרון בעיות בחיים ?

הפחד שלא אוכל להתמודד עם התמודדויות שיהיו, משתק אותי ומונע ממני לנסות.

והעניין הוא שחשבתי שכבר עברתי את זה, אבל זה כל פעם עולה וחוזר שוב ושוב.

אשמח לעצות 😔

אני עוקבת כבר הרבה זמן אחרי לנ"ו ונהנית מהאנשים המקסימים ומהדיונים המעניינים.

אבל אני מפחדת לפתוח ניק ולהגיב. כי אני מרגישה שזה קצת "לדחוף את האף".

אני לא באמת קשורה... אני לא שייכת לציונות הדתית...

איך הייתם מרגישים אם הייתה ביניכם ניקית חרדית?

אבל חרדית ממש - לומדת בסמינר, מצביעה ג' בבחירות,

ותהליך השידוכים שלה שונה משלכם (הצעה משדכן/ית, בירורים, לא יותר מ 7-8 פגישות, 4 חודשים בין האירוסים לחתונה).

מה דעתכם?

המערכת: התשובות פה הולכות להפתיע אותך 

בס"ד

וחיים נהדר!

אפילו נוצרו פה חברויות טובות!!

מוזמנת אלינו!

מהמקומות הקטנים

מעבר לזה שיש עוד כאן כמוך פחות או יותר.. 

ואיי.. בעז"ה בעתיד לא יהיה חרדי ודתי לאומי

יהיה משהו אחד ויפה

בקרוב 

איך היית מרגישה אם היה מתברר לך שיש כאן כל מיני כאלה.. חרדיות סתם, חבדניקיו"ת, וכו'. 

לומדות או למדו בסמינר, מצביעות - לא מענין כאן אף אחד... ותהליך שידוכים שונה.. לפעמים שמחות בו - לפעמים מקטרות עליו.

את יכולה להרגיש בנוח..  ותמשיכי עם הדרך "שלך". אף אחד לא הוכיח שהדרך האחרת להכיר היא יותר טובה. הבירורים והשדכן מראש, חוסכים כנראה שלבים שאנשים כאן צריכים לעשות בעצמם. לפעמים זה טוב להם, ולפעמים יש לכך מחיר. כמו גם לשיטה השניה.

תבואי לשלום... אולי אחד היתרונות של מה שאת מכנה "הציונות הדתית", לפחות מי שכאן בד"כ, זה שהחדות של תתי-המגזרים פחות קריטית. לפחות במובנים כמו זה - להשתתף בדיונים... מה הבעיה. אדרבה.

זאת אני, המתוודה.

תודה לכולכם! רק בזכותכם תפסתי אומץ ופתחתי ניק.

תדעו לכם שממש עודדתם אותי. אז שוב תודה.

נעים מאוד 

איזו קבלת פנים מחממת לב! 

ממש עושה חשק להיות פה ולהמשיך להתרועע אתכם!

אתם אנשים מיוחדים ביותר!!!

נשמח שתחכימי אותנו בו!

ו..המלצה:

בהיות שכמו שכתבת, את לפי ההתנהלות המקובל אצלכם, כולל צורת השידוכים וכו' - 

ממליץ לך להוסיף בחתימתך (יופיע בתחתית כל הודעה שלך), שאינך מתכתבת אישית עם בנים.

ממילא הרי אינך מעוניינת שמישהו ינסה "להכירך" דרך כאן. וזה יכול לחסוך שיחות שאין בהן ענין.

בפרט, שמי שמצטרפת חדשה, יותר קשה לה להבחין, בין מישהו שסתם שולח תגובה על איזו הודעה שכתבה וכד' - לבין דברים ש"מתגלגלים" לאוירה פחות רצויה. אכן, יש כאן אנשים חביבים מאד, אבל זה אינטרנט, קשה לדעת תמיד מי מאחרי המקלדת.

שוב - הצלחה רבה, וברוכה הבאה.

אני לא התייחסתי כרגע ל"שיחה ידידותית" נקיה - אם כי "אל תרבה" שלא לצורך, אינו תלוי במשאל דעת קהל.. (כמה "הרבה" אי אפשר לדעת. אין סטאטיסטיקה).

אני דיברתי אל מישהי שמגיעה מהיכן שמגיעה, כפי שהסבירה. מן הסתם לא תרבות של "שיחה ידידותית" כזו - וממילא גם יותר תמימות ביחס אל מישהו שיכול לפנות, ופחות יכולת הבחנה. וכפי שציינתי, שידוך הרי אינה מחפשת כאן.

לכן הזהרתי - והצעתי מה שהצעתי.

כבר היו כאן דברים כאלה, של מי שהגיעו מרקע של תמימות כזו, טובה, והיה צריך "להציל אותן", מהתחכמויות של כאלה שהבחינו בכך, ולא היו רק בגדר של "שיחה ידידותית" בלתי נסחפת. 

שלא לדבר על כך, שגם כאלה שלא באו מרקע כזה, נתקלו לא פעם בשיחות שהיו בהן נסיונות יזומים להטות לכיוונים בלתי ראויים, בלשום עדינה.

[אכן, בכללי - אני חושב שכשאר אין מטרה של נסיון-היכרות רציני, בשימת לב על מי מדובר, וכאשר לא מדובר על הערות/תגובות/עזרה פה ושם, אלא על התכתבויות מתמשכות "ידידותיות" בעלמא - כדאי להיזהר, בוודאי מהגזמה]

היא קצת מורכבת - כפי שפירטתי.

אני לא חושב מחד, שכל מי שמגיב על משהו אישית, או מציע עזרה - סימן ש... 

ולפעמים גם יוצאים שידוכים טובים.

מצד שני, אני כן מפנה שימת לב, לאריכות שיחות בקביעות, "סתם". וגם יש אופיים שונים בין אנשים.

עם "קרבה יתרה", ללא צורך, אכן יש בעיה. לא יודע מהיכן למדת אחרת. הדיון הרי לא היה על "לא לדבר בכלל".

אבל מכל מקום, דווקא לפי התגובה הזו, אני רואה שבאמת פיספסתָ את מה שאני כיוונתי אליו.

אמרתי: בנות צעירות שנכנסות לעסק הזה פתאום - ובתום ליבן מתפעלות (בצדק) מאנשים טובים שכאן - עלולות בקלות לא להבחין כששיחות אישיות גולשות לא לאן שהן היו רוצות (בוודאי שזה לא כולם. לא צריך בשביל דבר כזה "כולם").

קל וחומר מישהי כזו, שיש לה גם - לשמחתה - הגדרות ברורות לאופן שהיא מתכוונת להשתדך בו; וגם הזדהות גמורה עם הכיוון בו היא מתחנכת. ב"ה.

אני כתבתי אליה את מה שכתבתי. לא היה בדעתי כלל לייעץ "לך" עם מי להתכתב או לא. זו כלל לא הנקודה.

וכמובן, לא רמזתי באף מקום כאילו כל מי שפונה בשיחה ידידותית, רוצה "לנצל אותה או עם כוונות שליליות".. חס ושלום. על כן, מה שהגבת בכך, אינו על דברי.

אבל מספיק שיש תופעה כזו - ומישהי מועדת לא להבחין בה - כדי להזהיר. אלו דברים שקרו. 

ברוכה הבאה

אני ובת דודה שלי בערך באותו הגיל, כולם אומרים שיש בנינו קשר מיוחד, מגיל קטן אנחנו החברים הכי טובים ובזמן האחרון אני מרגיש שאני נמשך אליה.

השאלה אם יש לזה בכלל סיכוי, אם יש טעם לתת לזה בכלל צ'אנס.

איך יקבלו את זה במשפחה? ואם אשאל אותה ישירות זה יכול להיות מביך ברמות...

ואם היא תגיד כן זה יהיה ממש מביך מצד המשפחה, ואני גם מפחד ממש שאפילו אם איכשהו יקרה נס ונתחיל לצאת, פתאום יקרה משהו ונפרד.

וחוץ מזה שזה יהיה כל הזמן ממש מביך, אני מפחד שזה יפגע בקשר ובקרבה שלנו לתמיד.

אני ממש לא יודע מה לעשות...

הם לא פסיכולוגים ולא פסיכאטרים. לרוב זה לימודי תעודה.

הידע הוא מכל מיני שיטות טיפול שפותחו ונוסו. בגלל זה אם הולכים למישהו הכי חשוב זה המלצות

לגבי מחיר זה ממש משתנה. אבל לדעתי המינימום זה 200 למפגש

אנשי מקצוע בתחום הייעוצי. זה יכול להיות כל דבר- זוגיות, עיסוק, ילדים, פגיעות כלשהן וכו וכו

יש קוואצ'רים, יועצים, מכוונים, מטפלים וכו.

אני אישית מכירה את הרב רועי אביחי, הרב אבינועם מימון, הרב אביגדור ברטוב, משה שרון. לא עולים לי עוד כרגע(:

מה הלאה, נתייעץ עם קואצ'ר אם אפשר לנשום נשימות בסדר עולה ויורד?...

שיתייעץ עם אדם בעל תבונה וניסיון בעולם הדייטים לא צריך יותר מזה.. 

בסה"כ בת דודה מי יישמע.. 

ולפותח השרשור- אני לגמרי בעד. מכירה זוגות כאלה. תברר אם הכיוון ממנה הוא באמת ריגשי גם . אבל גם אם לא.. קצת פדיחה וממשיכים הלאה, הכל טוב  

וכמובן בדיקה גנטית

ואמרו לי שזה מכסה גם על קרבה של בני דודים...

שאלתי את דור ישרים ואמרו לי שזה תופס..

ואם הם יהיו כאלה רציינים שלמרות שדור ישרים ענה להם תשובה ועדיין יחששו יוכלו להתייעץ עם מכון פועה,

או כמו שאמרו קודם - על כל פשעים תכסה אהבה..

לא להגיד דברים שלא יודעים סתם..

אם הם ילכו לייעוץ גנטי גם את זה יגידו להם.

זה עולה המון המון כסף, וזה החלק הנחמד שבסיפור.

זה מאוד פולשני וכואב וממש ממש לא אידאלי.

קוראים לזה טיפולי פוריות.

ולא כאן המקום לפרט, אם נודה על האמת...

רק לשים לב למה שאומרים, טויב? 

ומי שפותח את העינים ומסתכל על כל הכאב והסבל שעוברים אנשים אחרים בגלל זה, יכול לעשות שיקולים אחרים.

אבל לא מכירה את הסיפור.

אתה יכול לנסות לעשות את זה דרך צד ג'  

ולבקש ממנו לשאול אותה מה היא אומרת, ולבקש גם שזה ישאר בינכם בלבד עד שתראו לנכון אחרת..

דבר שני, תחליט שאם לא - אתה מזכיר לעצמך שזו בת דודה, ושם איזשהם סיוגים. אין ענין סתם "להימשך" אל בת דודה.

דבר שלישי - יש סיכוי לדברים כאלה, יש דברים כאלה, זה מאד ספיצפי.

אלו שני נושאים: האישי, והגנטי.

הסביר לכאורה, זה לגרום שמישהו ישאל אותה על זה. אפשר גם מישהי מהמשפחה, שאתה סומך עליה (למש, אם יש לך אחות קרובה, שיכולה לשמור סוד לגמרי. אתה יכול לבקש אותה לשאול את ההיא, "ביוזמתה", מה היא אומרת על רעיון כזה..).

לגבי החשש שמא לא יצא מזה כלום - זה חשש קיים. אבל אם יתברר ששניכם בענין, נראה שיש מקום לנסות. בהחלטה מראש, שקודם כל בודקים גנטית בלי ליידע אף אחד; וכמו כן, שאם מתברר שלא מתאים - הסרתם את הספק וחזרתם להיות סתם בני דודים..

מצד מה יאמרו במשפחה - לא צריך לדאוג. אם זה יהיה, יתרגלו..

אולי כדאי שתגיד לעצמך שקודם כל תפגש עם X בנות כדי שתראה אולי כדאי לנסות גם אחרת. ואם אתה מתחיל לאבד כיון אז תלך על זה ותנסה, כמובן שרק אחרי כל האזהרות הכתובות להלן...

הצלחה מרובה!

כשאת מהקוראים (כמעט על בסיס קבוע;) אבל לא מהאלה שמגיבים וכותבים פה בכלל, ויש ניק שממש נראלך יכול להתאים, אבל אין לך אפילו כ"א שהוא יכול להסתכל...

אז את תוהה לעצמך איך הוא יקבל את זה שיצורה מהחלל פונה אליו, ואין לו שום דרך לבדוק רלוונטיות ראשונית. 

אז את פשוט מוותרת..

אם זה זה, ה' ישלח את זה בדרך אחרת כנראה

(הווידוי אחלה מקום להוציא את זה;)

כולנו יצורים מהחלל, אם יש כ"א או לא זה ממש לא משמעותי.

אל תתביישי, פני אליו, בעצמך או דרך צד גד .

בהצלחה!

מקוה בשבילך שיצאת עם מספיק בנות מהפורום בשביל שאותה אחת לא תראה את ההודעה שלך פה ותמות מבושה...

והמחשבה הזאת "אם זה זה, ה' ישלח את זה בדרך אחרת כנראה" לא נכונה.

אנחנו חייבים לעשות את ההשתדלות שלנו.

את יכולה לכתוב לאדם, שאת כזו, שקוראת הרבה בלי להגיב - וממה שהוא כותב, נראה לך ממש מתאים; האם יש לו ענין להתענין, ואז תוכלי לשלוח לו פרטים עלייך ואולי מס' טל. של חברה וכד'. 

למה לא? הרי כך עושות שדכניות. מכירות מישהו (במקרה זה, אַת אֶת עצמך); רואות מישהו שנראה מתאים (במקרה זה, דרך הכתיבה), ומנסות..

אבל אולי כדאי לך, לנסות קודם לשאול מישהו מוכר שאת סומכת עליו/ה כאן, אם מכיר קצת את עניינו של האדם שבו את מתעניינת, בו. אחרי הכל, גם כתיבה נאה אינה אומרת הכל. יכולה גם לבקש מהאדם עצמו, אם ירצה, מספר טלפון של רב, חבר טוב מהישיבה, וכד'.

בהצלחה.

תכלס יחסית מההתחלה היתה לי תחושה שאולי זה לא יהיה תלוי הצעה, אלא במשהו בתוכי.

ולקחו כמה עשרות חודשי הפנמה שאולי זה לא תלוי ב'הצעה המושלמת', אלא בי.

ואחרי שנה של התלבטויות- בעזרת אנשים טובים וסיעתא דשמיא בדוגמת כאפות חזקות לפנים- התחלתי ייעוץ, טיפול, תקראו לזה איך שבא לכם.

ובאתי מראש בהבנה שאני צריך עזרה כי אני עם הכלים והתבניות חשיבה שלי- תקוע.

ובאתי פתוח לשמוע ולקראת שינוי שאיני יודע מהו. אחרי 3-4 פגישות חשבתי להפסיק, מאוכזב.

לא הרגשתי שינוי משמעותי, וזה ים כסף. אבל נתתי צ'אנס לטיפול, נתתי צ'אנס לעצמי. ונפתחו מעינות החיים.

וזה תהליך, ולוקח זמן, והמון אנרגיה וכוחות נפש.

ופתאום מבינים שאי מציאת בת הזוג זו לא הבעיה, אלא דפוס אחד ממשהו פנימי יותר, הבא לידי ביטוי בתחומים נוספים בחיים.

וזה תהליך לא פשוט- אבל וואלה זה סם מרפא לנפש.

עוד לא התחתנתי (אתם לא רואים שאין טבעת?), אבל אני כבר במקום אחר ביחס לעצמי- ויש עוד דרך לעבור.

ובע''ה בין היתר ריבוש''ע יופיע חסדיו עלי ויזמן לי אשתי. ובע''ה זה יהיה נפלא. עבודה טובה של חיים בע''ה.

מקווה שהועיל למישהו.

אה, ולגבי המחיר- עכשיו אני מבין שזה זיל הזול. החיים שלי תמורת כמה אלפי שקלים. לא שווה?

מפחד מהיום שבו לפרופיל שלה בוואטסאפ יצטרף מישהו זר כורע ברך...

אויי זה עושה לי רע רק מלחשוב על זה...

אז נכון שהכל משמים, ושכנראה לא נועדנו אחד לשנייה...

אבל כל כך כואב יהיה לראות בידיים של מישהו אחר, מחויכת ומאושרת, את מי שהייתי בטוח שתהיה אשתי

[ו"כורע ברך", זה סתם מנהג דבילי של הזמן האחרון..]

'לא שמעתי בלתי היום'.. משוגעים אנשים

וידוי בעקבות השירשור של אלעד:

מאז שהייתי נערה, רציתי להתחתן עם גרוש.

כי היה לי את הפחד שלא אדע איך להתנהל בחיי נישואים, והוא כבר יודע.

הוא היה שם, עשה את הטעויות ולמד מהן. הוא ידריך אותי בחיי נישואים ויעזור לי.

ובסופו של דבר, זה מה שכל אחת רוצה... גבר שיהיה שם בשבילה.

בעיניים בוגרות יותר, אני יודעת שזה לא חייב להיות נכון, שיש סיכוי שהוא יעשה את אותן טעויות שוב.

וכמובן, הסביבה... הסביבה שרואה בעין ביקורתית רווקה שהתחתנה עם גרוש. ואני לא רוצה להיות זו ש"לא הצליחה" למצוא רווק.

(אלמן לא בא בחשבון, כי הוא יאהב את אשתו הראשונה יותר מאותי, אבל זה כבר לווידוי אחר.)

@אלעד

ותודה על התגובה הזו

לא מתחתנים מתוך פחדים.

תתחתני עם אדם בעל מידות טובות וסבלנות. תגשי בענוה ועם רצון טוב, ובעז"ה תצליחי.

לא תלוי דווקא ב"מעמד" של האדם. אם כי יכול להיות גם כמו שכתבת.

הרבה פעמיים הליך הגירושים מוציא מהבן אדם הרבה רוע, לפעמים בגלל הצד השני, לפעמים בגלל מלחמת הישרדות.

למה לא להתחיל עם דף חלק, לבנות ולהיבנות יחדיוה?

אני חושבת שלכל זוג יש הליך של הכרה ואת את הטעיות שהוא עשה איתה זה לא מבטיח שלא יעשו טעויות שונות הליך.

שאהבתי את החתימה..

(ואגב זה שהתגובות שלך עמוקות ומחכימות כתמיד ושכיף לקרוא אותן)

כתבת מדהים, נכון כ"כ וברור מאוד!

נשמע אדם מיוחד במינו. אשרייך ממש.

(אתה שוב תגיד לא להכליל אבל המקרה שלך באמת נשמע לי לא המקרה המצוי ואני חושבת שאתה כן יכול להסכים איתי בעניין הזה גם אם מכיר פה ושם עוד כמה יחידי סגולה כמותך.  יש אנשים שגרמו ליצירת הסטיגמה הזאת הרי, לא?)

אבל אני לא באתי לדבר על עצמי בתור עצמי אלא לתת דוגמה (על אף ההקרבה שבחשיפה האישית שלא הייתה נוחה לי) שהדברים במציאות הם לאו דווקא כמו הסטיגמות.

אז נכון שבנושא הזה (האמוציות והדם הרע שיש הרבה פעמים סביב הגירושין) המקרה שלי קצת חריג (ובכנות אומר שדווקא הליך הגירושין הוציא ממני תעצומות וטוב שלא הכרתי בעצמי עד אותו זמן), אבל יש עוד הרבה חריגים כאלו ברמות שונות (במיוחד היום שגירושין הם לא מה שהם היו פעם). 

וזו בדיוק הנקודה שבאתי להעביר - אי אפשר להכליל וצריך לבחון כל מקרה לגופו.

נראה לי שזה קצת להלחם נגד רוח, מי שיש לו כח..

הבעיה העיקרית  היא שזה מאוד קשה לפתוח את עצמך לאינסוף אפשרויות כי זה לא רק הנושא הזה וצריך להתמקד על משהו בתהליך החיפוש, אז אולי לא להתמקד מדי אבל כן להתמקד. ובאופן טבעי יורדים מעל הפרק כל מיני עניינים שאם לא היינו עושים כן היו יכולים להיות אופציונאליים.  ונכון ,זה יכול לבאס את כל הצדדים .מציאות כזאת.

לכן כתבתי לך בשרשור הקודם שאני לא הייתי יוצא למסע הסברה, זו המציאות ואני מקבל אותה למרות שהיא לא הוגנת לדעתי. אבל אם כבר נפתח דיון אז אני לפחות מציג את העמדה שלי (והאמת שכאמור לי פחות משנה ההסברה אבל עשיתי את זה בכל זאת בעיקר בשביל גרושים/ות אחרים שאמרו לי באישי שאין בהם כוחות להגיב כי הנושא כואב ורגיש להם מדי והם מרגישים את זה כפגיעה אישית ונאלמים, כמו שבד''כ קורה לצד שחש מושפל ושנעשית לו דה-לגיטימציה, מתביישים להתעקש שאתה לא סוג ב' ושותקים). וכמו שכתבתי שם בהתחלה, אני בוחר לראות את זה כמסננת שבוררת בשבילי את האנשים היותר עמוקים ואיכותיים.

ובכל זאת יש מקום לאופטימיות  - יותר ויותר אנשים מסתכלים על המהות ועל האדם ולא על הסטטוס ועל הסטיגמות.

בהצלחה לך וכולנו

תודה.

לי זה פחות נתפס.

אני חייל בודד ישראלי משוחרר

בן 27

ואני פונה אליכן בנות:

אולי די?!

אולי תפסיקו לשפוט אותי רק לפי התואר האקדמאי שיש/אין לי ותתחילו לשפוט את האדם שלפניכם?

לי אין הורים שעוזרים לי, תומכים בי וממנים אותי, לי אין למי לפרוק או למי לבכות שקשה.

אני הייתי צריך לעבוד כמו כלב כדי לא למצוא את עצמי מעביר את הלילה הבא שוב על הספסל ברחוב...

אין לי מה שיממן לי את לימודי התואר ובגלל המצב שלי אפילו תעודת בגרות אין לי.

אבל מה שיש לי זה

רגישות, אכפתיות, נדיבות, 

ניסיון חיים, בגרות

ועוד לא מעט תכונות אחרות.

החיים זרקו אותי למים ואני לימדתי את עצמי בכוח איך לשחות.

למה אתן לא מסוגלות לראות את זה?

למה מבחינתכן ברגע שאתן שומעות שאני לא עם תואר אקדמאי זה ישר מוביל לפסילה?!

זה כל כך רדוד... זה כל כך כואב ופוגע...

שיקמתי את חיי מאפס

עברתי בחיים דברים שלא הרבה בנים אחרים היו עוברים ושורדים

לא מגיע לי גם לקבל אהבה?!

מצטרף לכל מילה שהצדיק הזה אמר לך. וגם למה ש@יהודי אמיתי ו@חיות צבעונית אמרו לך

כולל אם אתה צריך חיזוק בפרטי,

מוזמן בכיף

אתה לא מבין כמה שאני מרגיש עכשיו כואב איתך...

ממש ממש מקווה בשבילך שתמצא את אותה אחת בקרוב ממש.

אולי אפילו בזכות אותו וידוי שבא מהלב..

אשריך לגמרי!

נפגשתי עם מישהו במשך כמה שנים. נפרדנו. הוא התחתן. אני לא.

"הגרושים השקופים".

כאב של חורבן. אין לי כלים ואין לי בית.

לפני שנים יצאתי רציני עם מישהו והרגש היה אבל בסיבוך ולא לגמרי.

הוא התחתן ויש לו כבר כמה ילדים.

ומאז אני מסתובבת בעולם לבד לבד לבד בסחרור הזה של הרווקות.

היו כמה שרציתי והם חתכו.

ולפעמים באה לי מחשבה- מה היה קורה אם הייתי מתחתנת איתו??

היו לי בטח חיים טובים, אולי לא עם מלא התלהבות אבל רגילים טובים כאלה, כי הוא בחור טוב ואהב אותי, 

ובעיקר לא הייתי לבד והיו לי כבר ילדים.

הכי נורא זה -אולי פיספסתי?

לא שאני רוצה לתת לרב ארוש הסכמה למה שהוא אומר, אבל זה נשמע מן האמת...

מפחדת לצאת עם בחורים מהיישוב שלי כי מביך לי המחשבה על אם זה לא יילך..

להיפתח לדבר להכיר ואז זה לא..

כי אני אראה אותם דיי הרבה גם אחרי.. חברים של אחי הגדול, בשבילים ,בבית הכנסת.. ו..

יודעת שזו מחשבה מוטעית כי מה אם..

אבל לא מצליחה לשחרר..

תזרמי, תזרקי חיוך ותמשיכי הלאה....

את צריכה למצוא את שלך, אולי הוא ביישוב?

אצלנו בישוב נראלי עברנו את ה15-20 זוגות שהתחתנו בתוך..

לפחות את יודעת שניסיתם!

קוראת את ההתכתבויות שיש בין הניקים כאן ומתה להרגיש חלק..

כבר כמה חודשים כאן, כותבת, משתפת..

ומרגישה כמו ילדה ביום הראשון בבי"ס חדש.

המערכת: במיוחד בשבילך! היכונו היכונו - לקראת נישואין וזוגיות

אני בטוחה שכשאני אתחתן מלא חברות יחדשו/יהדקו קשר איתי.

זהו. אמרתי את זה.

אלו שלא נשואות ירצו שידוך, אז יבואו לשפוך בפנייך הכל, ואלה הנשואות יבואו לעשות איתך שכונה... 😅

סתםסתם...

בעז"ה!

אני רוצה לכתוב עליו התייעצות רצינית ממש, אבל יודעת שהוא פה ויקרא את זה.

גם אם אהיה מפצלש.

בעייתי. משהו.

את יכולה לבקש ממישהו/י לשנות קצת פרטים ולפרסם בעצמו, כי גם התייעצויות אפשר לעשות דרך צד ג'

לשתף בסיפור\סיטואציה שקרתה עם מישהו... שנמצא פה.

אבל אולי היא לא חשבה על האופציה? 😬

מנסים לגשש, אולי יועיל משהו..

אולי הם יוכלו לנסות לברר בעקיפין דרך בן אחר...

או אולי לבקש מבן לעשות את זה...

עם כאלה שאת סומכת עליהם/ן.

למה זה חייב להיות בפומבי?

שאלות על מרחק...

זה פפפ.

אם אשתך רחוקה תרוץ אחריה,

יעצלן!

ירושלמית, עם צפוני, במשך 4 חודשים.

כשרוצים אז רוצים.

מעניין... בהצלחה ממש!!!

איזה אאוטינג... 😅 חחח

כשאת רוצה להתחיל לצאת, אבל מתפדחת שאנשים מסויימים בפורום ידעו על זה, אז את אשכרה פותחת פצל"ש בשביל לנ"ו...

(אה, וגם כדי שאם מישהו יחשוב עלייך כאופציה, לא יהיה לו כ"א מכיתה ט' לדפדף בו ולגלות פרטים מביכים שאם הוא יהיה האחד, אז הוא ידע מתישהו בע"ה, אבל יש דברים שלא כדאי לדעת לפני דייט ראשון )

כמה שזה נכון...

כשמישהו בפורום התחיל איתך, והדעות שלכם נשמעות ממש מתאימות, אבל האישיות מהסגנון כתיבה שלו נשמעת ממש לא בשבילכם.

הייתם פוסלים או שכתיבה לא באמת משקפת את האישיות ושווה לתת צ'אנס?

(לדוג', הוא כותב מאוד ציני וקשה לי עם אנשים ציניים...)

אפשר לתת צ'אנס... לא יועיל לא יזיק..

אני אתן לו סמך, גם אני הבנתי על פי הקוראים שאני כותב די ציני.. וביום יום לא זוכה לכ"כ הרבה תגובות נערצות..

<צ>

לפעמים המקום הזה נותן לי את הצומי הנצרך מהמין השני

3 פעמים: 

גם זה צומי שלילי, למטרה הלא נכונה (או במקרה הטוב ללא מטרה).

גם נותן לך תחושה שקיבלת את הצומי הנצרך, כשלא באמת.

וגם - יש פה צד שני, הן לא כלי למילוי 'הצרכים שלך' מהמין השני.

אם אתה צריך להתחתן אז תתחתן, ואם אתה לא צריך אז זה הורס לך ממש ממש!!

אני מתגעגעת.

הם מתחתנים והולכים לי.

וטלפון זה כבר לא מספיק.

אין לי כח ליצור חברויות חדשות נוספות..

כי אז יהיה בדיוק אותו הדבר.

אוף. אני מתגעגעת.

לפעמים אין לי כוח להתחיל קשר כדי לא להגיע למצב של פרידה זה גומר עליי

נשמע שפרידה אצלך זה דבר מדכא של ממש...

וואו, עצוב

מכיוון שאין ברירה - וזו הדרך;

מציע לך להפנים מראש, שאין ענין ב"קשר" עצמו, אלא כבירור לקראת נישואין. לא להסתכל על זה כפריקה של הרצון סוף-סוף...

תחשבי מראש, שאת נוסעת ברכבת. יורדת בתחנה, מסתכלת אם זו התחנה שרצית (דהיינו - בפגישה). אם כן, יופי. אם לא - אומרת לעצמך, אה... זו לא התחנה שהתכוונתי.. עולה בחזרה לרכבת.

בעז"ה מתחילה שנה הבאה שירות לאומי. מרגישה מוכנה להקים בית ורוצה בזה מאוד.

הסביבה מעודדת אבל ההורים קצת לחוצים (התחתנו בגיל מאוחר..)

מתלבטת מאוד מה לעשות...

ב"ה יש הצעות טובות ומקום השירות ממוקם ליד ישיבה מאוד טובה.

(בקשר לעתיד, מתכננת ללמוד מקצוע אחרי השירות)

שאם את רוצה בחור ישיבה זה קצת בעיה, כי לא יהיה לכם כ"כ איך להתחיל ותצטרכו להתבסס רק על ההורים..

אני חושב שאם גם אחרי החתונה תרצי להמשיך את השירות אז תאלצי לחכות, אבל אם כן תמצאי לך במה לעבוד באופן זמני אז יכול להיות דיבור כלשהו...

האמת, אני אומר מהרהורי ליבי, יש אנשים יותר בקיאים, אז הכל בעירבון מוגבל...

מכל מקום, הישיבה שקרובה למקום השירות - הרי זה לא בדיוק רלוונטי לכעת (אלא אם כן, את מתכוונת שיציעו משם עכשיו - בתור אופציה שתמשיכי שם כנשואה בש"ל..).

לא עדיף לך לחכות עד סוף שנה"ל? או ש"לחוץ לך" כבר כעת?

לכל מי שהציע למתוודים לפנות באישי -

הרעיון בווידויים הוא להישאר אנונימיים מבלי להצטרך לפתוח פצל"ש, אז נסו לפרט קצת יותר (מה שאפשרי) כאן בשירשור.

לא, לא שהוא צריך להיות 24\7 על הפלאפון כדי לענות לה באותו רגע, אבל כן הוא צריך להיות זמין ביום יום אם הוא רוצה לבנות קשר...

כן, עכשיו די קראתי אותה באופן שונה... ראיתי שהיא מייחסת את הבעיה לעצמה..

ריגשת! 😘

ממש בעז"ה בקרוב!!!

בעז"ה עוד תמצא!! והאמן לי שלא תזכור את הקשר הישן..

קודם כול להפנים שאף אחת לא תצליח למלא מקום ריק 

ושהסבל נובע מהמחשבה שמישהי צריכה למלא ובינתיים ריק

האמת היא ששכינה נוכחת איתך, והריק במדמה, בדעת בלבד, עם כל ההכלה של מצב הרגש הטבעי.

שתהיה במקום של מלאות ועשיה למען שכינה וגילוי שכינה בעולם, כולל בזוגיות, - בנות יותר ימשכו אליך ותוכל יותר למשוך אותן

ואני מדבר מאותם מצבים ומבין

כתבת יפה. אבל יש לך עבודה רגשית לעשות.

ככל שאנחנו גדלים ומתפתחים אנחנו רואים את הטעויות שעשינו בעבר ו(בתקווה) יודעים לא לחזור עליהן.
אל תשפוט את עצמך בחומרה מדי. הרי עשית את הכי טוב שיכולת לפי מי שהיית אז.
תזכור שה' מנהל את העולם גם דרכך.

 

מה שהיה, לטובה היה.... כעת את במקום אחר..

תייגת את הימ''ל הלא נכון... 

תמיד הוא חייב להרוס!

בקרוב בקרוב בקרוב!

לאחד מאלה שגם עובד אתכם, ומבקשת שינסה לרחרח אצלה אם היא פנויה, מה היא מחפשת ואז להציע אותך.

שלא תדע שזה בא ממך ככה לא יהיה לה לא נעים אם תרצה לסרב..

ואתה תדע שלפחות ניסית

כמו שהשתדלות אמרה, לך מתאים מישהי טובה יותר, רגישה יותר, שתאהב את אחֵיך ממש ממש!

וואי, באמת מקווה שזה יבוא לך בקרוב!!

בעז"ה, רק תאמין בזה, שבאמת זה לטובה!

שאלה (רטורית) : המחלה הזו היא גנטית? יכול להיות שאתה 'נשא' שלה? יש סיכוי שח''ו בעתיד תתפרץ גם אצלך או שזה או שיש או שאין? 

למה אני שואל? כי אם זה משהו ש*עובדתית* אין לו השלכות עליך אז במקומך הייתי אוסף ומסדר טוב את הנתונים ומראש שם הכל על השולחן ביחד עם כל העובדות.

אז נכון שיש הרבה שיירתעו למרות זאת, נגד רתיעה לא רציונאלית אין הרבה מה לעשות - אבל יהיו גם כאלו שאם יהיה להן ברור שאין לזה השלכות עליך (או אפילו אם הן מינוריות או בסיכון נמוך) לא יפסלו אותך בגלל זה.

שיהיה בהצלחה אח יקר!

ואל תתפשר על דברים מהותיים, זה לא מגיע לך ואין סיבה.

כתבת יפה!

ממש עצוב...

אולי תנסי לשאול אם לא רלוונטי עכשיו או באופן כללי? אם את באמת חושבת שזה מתאים למה לא לתת עוד צ'אנס אחרון לעצמך?

בהצלחה!!

מאחלת לך שתכירי את שלך במהרה, בקלות ובשמחה!

הרבה פעמים זה כך. גם אצל אנשים מאד טובים.

בפרט שכבר הכיר קצת. אז זה לא "על ריק".

אז כדאי לחשוב, שבסופו של דבר - אינך רוצה להתחתן עם מי שמבחינתו זה לא מתאים. ובסופו של דבר, גם את היית מרגישה כך - כי התאמה צריכה להיות הדדית.

והיכרות כזו לא-ממשית, אז הרבה דברים כיולים להיות "בדמיון" בלבד, כולל זה "כל החלומות".

תמשיכי הלאה, בעז"ה תמצאי מי שמתאים מתוך היכרות ממשית.

הצלחה רבה.

ולפחות שתברר!

אם אני מעונין כמובן

ואם זה לא נצרך, לא רואה סיבה למה לפגוע..

לא.

את/ ה תמצא/י בסוף,

ותבנו ביחד מגדל מלגו,

תנסו לרכב על אופניים.

ותצחקו עד שתכאב לכם הבטן.

הפחד הזה עצמו, מפריע. 

כדאי להסתכל על כך לא בתור "פסיב".. נפעל מהמציאות. אלא כדבר לא מעוניינים בהשפעתו.

כמה שתתעלמי מזה, תהיי יותר בשמחה עם עצמך ומה שיש - זה יקרין, וממילא לא יהיה במציאות שמץ יישום לחשש הזה.

השם!!! רק מהפחדים האלה כבר אפשר להשתגע!!!!

ממש קשה....

בע"ה.

תפילות. חברים\חברות שאיתך בזה. ייעוץ. אימון אישי. בעצם כל דבר שיכול להוריד ממך את האופציה שזה מה שיקרה מתוך הבנה ברורה שמי שאת\ה זו דמות כזו מדהימה וברור שהיא תתחתן ותאיר עם הכח שלה את העולם..

פחד.... מה שהוא עושה לבנאדם אה?

השם ישמרנו

"הנה מטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה

איש חרבו על ירכו מפחד בלילות"

הוא הסביר לך למה זה פחות מתאים לו?

אם עבר די זמן אולי גם הוא מתחיל להתחרט? תשלחי לו הודעה שאת מצידך היית מעוניינת לשמוע שוב, ואם לא אז היית שמחה לדעת למה לא מתאים לו (וזה כדי שתפסיקי לחשוב עליו, כי לא רלוונטי..)

מקוה שזה יעזור משהו..

אני לא חושב שיפריע לו לקבל ממך הודעה. לבנות יותר קשה לקבל הודעה ממי שחתכו מאשר בנים.. (ככה זה בעיני..)

הצלחה רבה!!

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..