היה לי קשר ממש משמעותי עם מישהי. נפל בגלל טעויות שלי. אחרי הפסקה ארוכה חזרתי לצאת והבנתי מה הפסדתי.

חשבתי לחזור, כבר כתבתי לה מכתב וכשביקשתי מחבר משותף להעביר אותו אליה, היא התארסה...

בדיעבד גם הבנתי שכמה מכרים משותפים ניסו בזהירות (מידי...) להציע לי לחזור אליה, אבל לא הייתי ער ואמיץ לזה...

תחושת ההחמצה מאז נוראית.

ואני גם נופל בהשוואות אליה עם בחורות שאני יוצא איתן..

עצות או נחמה יתקבלו בברכה..

בהחלט נשמע רע... כמו שכתבו קודם, מותר וכדאי להשוות, אבל לדעת שכנראה שלך תהיה בסוף עוד יותר טובה.

כמו שלא ציפית לגלות מישהי כמוה, כך לא תצפה למי שתבוא בהמשך בעז"ה

הצלחה רבה!!

בס"ד

שתדע שזה ממש התרת הספקות שזו לא האישה שלך......

הרבה טוב גלוי והצלחה!!

סביר שמה שאתה קורא "טעויות שלך", היו בגלל שזה היה מולה. יתכן שעם מישהי אחרת - הטעויות הללו לא היו קורות.

אז כמובן, תמיד אפשר להפיק לקחים - אבל זו טעות נפוצה למדי, שאומרים: וואי.. אם לא הייתי עושה כך וכך, או  הייתי אומר כך במקום כך - הכל היה נראה אחרת...  אבל זה לגמרי לא בהכרח נכון. יתכן שדפוס ה"טעויות" האלה, שייך לאינטראקציה ביניכם. כלומר, שאכן יש חוסר התאמה פנימי, שהיה גורם לכך לחזור שוב ושוב בואריאציות שונות. במקרה כזה, עדיף לגלות את זה בזמן - מאשר אחרי נישואין.

לכן, כדאי לחשוב שסביר למדי שהענין היה מתפוצץ שוב, גם אחרי "תיקונים" מצידך. ואולי היה מתפוצץ חריף יותר, או בזמן קריטי יותר.

קח לקחים שאתה חושב שהם נכונים כללית ולא רק ספציפית לזה - ותמצא מישהי שעצם אישיותך והתנהלותך הרגילה, מתאימים לה, והיא לך.

אל תשקע באשליה ש"רק היית עושה כך וכך", וזה היה מסתדר. כנ"ל, סביר לגמרי שזה לא נכון.

היא גרושתו של חבר

הם נפרדו לפני יותר משנה

אבל מאז יש בנינו קשר מאוד שטחי.

אני תמיד מוכן ורוצה בשמחה לסייע לה בכל מה שאני יכול, אבל האמת שזה הרבה יותר מזה.

אני מפחד לדבר איתה על זה,

לא יודע אם יש לזה בכלל סיכוי

ואני מפחד מאיך שהיא תגיב.

אבל כל הודעה שלה עושה לי פרפרים בבטן.

אני כנראה לעולם לא אעז להציע לה לצאת, אבל אין דבר שאני רוצה יותר משהיא תציע לי לצאת איתה.

היא בחורה מדהימה! באמת!

והעובדה שהיא גרושה ואפילו שיש לה ילדים ושאני רווק ממש לא משפיעה מבחינתי.

אוף... הלוואי שהיה לזה סיכוי... הלוואי שהיא הייתה נותנת לי סימן שהיא בעניין...

בס"ד

בעז"ה שהקב"ה יאיר לך את הדרך הזו בטוב!

למה שלא תפנה לצד שלישי? אולי תכלס אתה מתפדח בגלל שהיא אשת חבר...

אם איכשהו אני יכול לעזור, אשמח!

הצלחה רבה!

אולי כדאי באמת כדי לחזק את זה הרעיון.

זה באמת נכון!

דומני שאתה לא מבין מה בראש שלה..

חושבת מן הסתם, מי יודע אם יש לי סיכוי להתחתן שוב וכו'....

אם המצב כמו שתיארת - תנסה שמישהו אחר יציע לה להתענין בך.

סביר למדי שתגובתה תהיה: מה פתאום שהוא יסכים..

מה שכן - אם יתברר שיש לכך סיכוי, תשתדל לשמור מרחק מהחבר. שלא יכאיב לו מידי..

פעם תפסתי אומץ ורציתי לצאת עם מישהו מפה..

פניתי לצד שלישי, מפה לשם הוא עלה על זה שזו אני והתחיל לשוחח עימי הרבה.

ניסיתי לדבר איתו כמה שפחות.. כדי שקודם כל נבדוק וכו, אבל הוא לא הבין את הרמזים.

ואז בסוף... כבר הרגשתי שזה לא מתקדם לשום כיוון.. סתם דיבורים ודיבורים והזמן מתקדם לו..

אז שוב פניתי לצד השלישי והתשובה היתה שהוא רוצה לצאת. מתישהו... בעוד כמה חודשים כנראה... הוא לא יודע מתי...

קיצור, צד שלישי המליץ להתקדם הלאה.

ואני אומרת,

בנים חביבין למקום,

אולי תראו מעט רצינות? אולי.

לא כולם..

נראה לי שהבעיה אצלי היא שהאופציה של ניסוי וטעייה לא כ"כ רלוונטית במקרה הזה.

ומה לעשות אם זאת הדרך שלי לפתרון בעיות בחיים ?

הפחד שלא אוכל להתמודד עם התמודדויות שיהיו, משתק אותי ומונע ממני לנסות.

והעניין הוא שחשבתי שכבר עברתי את זה, אבל זה כל פעם עולה וחוזר שוב ושוב.

אשמח לעצות 😔

אני עוקבת כבר הרבה זמן אחרי לנ"ו ונהנית מהאנשים המקסימים ומהדיונים המעניינים.

אבל אני מפחדת לפתוח ניק ולהגיב. כי אני מרגישה שזה קצת "לדחוף את האף".

אני לא באמת קשורה... אני לא שייכת לציונות הדתית...

איך הייתם מרגישים אם הייתה ביניכם ניקית חרדית?

אבל חרדית ממש - לומדת בסמינר, מצביעה ג' בבחירות,

ותהליך השידוכים שלה שונה משלכם (הצעה משדכן/ית, בירורים, לא יותר מ 7-8 פגישות, 4 חודשים בין האירוסים לחתונה).

מה דעתכם?

המערכת: התשובות פה הולכות להפתיע אותך 

בס"ד

וחיים נהדר!

אפילו נוצרו פה חברויות טובות!!

מוזמנת אלינו!

מהמקומות הקטנים

מעבר לזה שיש עוד כאן כמוך פחות או יותר.. 

ואיי.. בעז"ה בעתיד לא יהיה חרדי ודתי לאומי

יהיה משהו אחד ויפה

בקרוב 

איך היית מרגישה אם היה מתברר לך שיש כאן כל מיני כאלה.. חרדיות סתם, חבדניקיו"ת, וכו'. 

לומדות או למדו בסמינר, מצביעות - לא מענין כאן אף אחד... ותהליך שידוכים שונה.. לפעמים שמחות בו - לפעמים מקטרות עליו.

את יכולה להרגיש בנוח..  ותמשיכי עם הדרך "שלך". אף אחד לא הוכיח שהדרך האחרת להכיר היא יותר טובה. הבירורים והשדכן מראש, חוסכים כנראה שלבים שאנשים כאן צריכים לעשות בעצמם. לפעמים זה טוב להם, ולפעמים יש לכך מחיר. כמו גם לשיטה השניה.

תבואי לשלום... אולי אחד היתרונות של מה שאת מכנה "הציונות הדתית", לפחות מי שכאן בד"כ, זה שהחדות של תתי-המגזרים פחות קריטית. לפחות במובנים כמו זה - להשתתף בדיונים... מה הבעיה. אדרבה.

זאת אני, המתוודה.

תודה לכולכם! רק בזכותכם תפסתי אומץ ופתחתי ניק.

תדעו לכם שממש עודדתם אותי. אז שוב תודה.

נעים מאוד 

איזו קבלת פנים מחממת לב! 

ממש עושה חשק להיות פה ולהמשיך להתרועע אתכם!

אתם אנשים מיוחדים ביותר!!!

נשמח שתחכימי אותנו בו!

ו..המלצה:

בהיות שכמו שכתבת, את לפי ההתנהלות המקובל אצלכם, כולל צורת השידוכים וכו' - 

ממליץ לך להוסיף בחתימתך (יופיע בתחתית כל הודעה שלך), שאינך מתכתבת אישית עם בנים.

ממילא הרי אינך מעוניינת שמישהו ינסה "להכירך" דרך כאן. וזה יכול לחסוך שיחות שאין בהן ענין.

בפרט, שמי שמצטרפת חדשה, יותר קשה לה להבחין, בין מישהו שסתם שולח תגובה על איזו הודעה שכתבה וכד' - לבין דברים ש"מתגלגלים" לאוירה פחות רצויה. אכן, יש כאן אנשים חביבים מאד, אבל זה אינטרנט, קשה לדעת תמיד מי מאחרי המקלדת.

שוב - הצלחה רבה, וברוכה הבאה.

אני לא התייחסתי כרגע ל"שיחה ידידותית" נקיה - אם כי "אל תרבה" שלא לצורך, אינו תלוי במשאל דעת קהל.. (כמה "הרבה" אי אפשר לדעת. אין סטאטיסטיקה).

אני דיברתי אל מישהי שמגיעה מהיכן שמגיעה, כפי שהסבירה. מן הסתם לא תרבות של "שיחה ידידותית" כזו - וממילא גם יותר תמימות ביחס אל מישהו שיכול לפנות, ופחות יכולת הבחנה. וכפי שציינתי, שידוך הרי אינה מחפשת כאן.

לכן הזהרתי - והצעתי מה שהצעתי.

כבר היו כאן דברים כאלה, של מי שהגיעו מרקע של תמימות כזו, טובה, והיה צריך "להציל אותן", מהתחכמויות של כאלה שהבחינו בכך, ולא היו רק בגדר של "שיחה ידידותית" בלתי נסחפת. 

שלא לדבר על כך, שגם כאלה שלא באו מרקע כזה, נתקלו לא פעם בשיחות שהיו בהן נסיונות יזומים להטות לכיוונים בלתי ראויים, בלשום עדינה.

[אכן, בכללי - אני חושב שכשאר אין מטרה של נסיון-היכרות רציני, בשימת לב על מי מדובר, וכאשר לא מדובר על הערות/תגובות/עזרה פה ושם, אלא על התכתבויות מתמשכות "ידידותיות" בעלמא - כדאי להיזהר, בוודאי מהגזמה]

היא קצת מורכבת - כפי שפירטתי.

אני לא חושב מחד, שכל מי שמגיב על משהו אישית, או מציע עזרה - סימן ש... 

ולפעמים גם יוצאים שידוכים טובים.

מצד שני, אני כן מפנה שימת לב, לאריכות שיחות בקביעות, "סתם". וגם יש אופיים שונים בין אנשים.

עם "קרבה יתרה", ללא צורך, אכן יש בעיה. לא יודע מהיכן למדת אחרת. הדיון הרי לא היה על "לא לדבר בכלל".

אבל מכל מקום, דווקא לפי התגובה הזו, אני רואה שבאמת פיספסתָ את מה שאני כיוונתי אליו.

אמרתי: בנות צעירות שנכנסות לעסק הזה פתאום - ובתום ליבן מתפעלות (בצדק) מאנשים טובים שכאן - עלולות בקלות לא להבחין כששיחות אישיות גולשות לא לאן שהן היו רוצות (בוודאי שזה לא כולם. לא צריך בשביל דבר כזה "כולם").

קל וחומר מישהי כזו, שיש לה גם - לשמחתה - הגדרות ברורות לאופן שהיא מתכוונת להשתדך בו; וגם הזדהות גמורה עם הכיוון בו היא מתחנכת. ב"ה.

אני כתבתי אליה את מה שכתבתי. לא היה בדעתי כלל לייעץ "לך" עם מי להתכתב או לא. זו כלל לא הנקודה.

וכמובן, לא רמזתי באף מקום כאילו כל מי שפונה בשיחה ידידותית, רוצה "לנצל אותה או עם כוונות שליליות".. חס ושלום. על כן, מה שהגבת בכך, אינו על דברי.

אבל מספיק שיש תופעה כזו - ומישהי מועדת לא להבחין בה - כדי להזהיר. אלו דברים שקרו. 

ברוכה הבאה

אני ובת דודה שלי בערך באותו הגיל, כולם אומרים שיש בנינו קשר מיוחד, מגיל קטן אנחנו החברים הכי טובים ובזמן האחרון אני מרגיש שאני נמשך אליה.

השאלה אם יש לזה בכלל סיכוי, אם יש טעם לתת לזה בכלל צ'אנס.

איך יקבלו את זה במשפחה? ואם אשאל אותה ישירות זה יכול להיות מביך ברמות...

ואם היא תגיד כן זה יהיה ממש מביך מצד המשפחה, ואני גם מפחד ממש שאפילו אם איכשהו יקרה נס ונתחיל לצאת, פתאום יקרה משהו ונפרד.

וחוץ מזה שזה יהיה כל הזמן ממש מביך, אני מפחד שזה יפגע בקשר ובקרבה שלנו לתמיד.

אני ממש לא יודע מה לעשות...

הם לא פסיכולוגים ולא פסיכאטרים. לרוב זה לימודי תעודה.

הידע הוא מכל מיני שיטות טיפול שפותחו ונוסו. בגלל זה אם הולכים למישהו הכי חשוב זה המלצות

לגבי מחיר זה ממש משתנה. אבל לדעתי המינימום זה 200 למפגש

אנשי מקצוע בתחום הייעוצי. זה יכול להיות כל דבר- זוגיות, עיסוק, ילדים, פגיעות כלשהן וכו וכו

יש קוואצ'רים, יועצים, מכוונים, מטפלים וכו.

אני אישית מכירה את הרב רועי אביחי, הרב אבינועם מימון, הרב אביגדור ברטוב, משה שרון. לא עולים לי עוד כרגע(:

מה הלאה, נתייעץ עם קואצ'ר אם אפשר לנשום נשימות בסדר עולה ויורד?...

שיתייעץ עם אדם בעל תבונה וניסיון בעולם הדייטים לא צריך יותר מזה.. 

בסה"כ בת דודה מי יישמע.. 

ולפותח השרשור- אני לגמרי בעד. מכירה זוגות כאלה. תברר אם הכיוון ממנה הוא באמת ריגשי גם . אבל גם אם לא.. קצת פדיחה וממשיכים הלאה, הכל טוב  

וכמובן בדיקה גנטית

ואמרו לי שזה מכסה גם על קרבה של בני דודים...

שאלתי את דור ישרים ואמרו לי שזה תופס..

ואם הם יהיו כאלה רציינים שלמרות שדור ישרים ענה להם תשובה ועדיין יחששו יוכלו להתייעץ עם מכון פועה,

או כמו שאמרו קודם - על כל פשעים תכסה אהבה..

לא להגיד דברים שלא יודעים סתם..

אם הם ילכו לייעוץ גנטי גם את זה יגידו להם.

זה עולה המון המון כסף, וזה החלק הנחמד שבסיפור.

זה מאוד פולשני וכואב וממש ממש לא אידאלי.

קוראים לזה טיפולי פוריות.

ולא כאן המקום לפרט, אם נודה על האמת...

רק לשים לב למה שאומרים, טויב? 

ומי שפותח את העינים ומסתכל על כל הכאב והסבל שעוברים אנשים אחרים בגלל זה, יכול לעשות שיקולים אחרים.

אבל לא מכירה את הסיפור.

אתה יכול לנסות לעשות את זה דרך צד ג'  

ולבקש ממנו לשאול אותה מה היא אומרת, ולבקש גם שזה ישאר בינכם בלבד עד שתראו לנכון אחרת..

דבר שני, תחליט שאם לא - אתה מזכיר לעצמך שזו בת דודה, ושם איזשהם סיוגים. אין ענין סתם "להימשך" אל בת דודה.

דבר שלישי - יש סיכוי לדברים כאלה, יש דברים כאלה, זה מאד ספיצפי.

אלו שני נושאים: האישי, והגנטי.

הסביר לכאורה, זה לגרום שמישהו ישאל אותה על זה. אפשר גם מישהי מהמשפחה, שאתה סומך עליה (למש, אם יש לך אחות קרובה, שיכולה לשמור סוד לגמרי. אתה יכול לבקש אותה לשאול את ההיא, "ביוזמתה", מה היא אומרת על רעיון כזה..).

לגבי החשש שמא לא יצא מזה כלום - זה חשש קיים. אבל אם יתברר ששניכם בענין, נראה שיש מקום לנסות. בהחלטה מראש, שקודם כל בודקים גנטית בלי ליידע אף אחד; וכמו כן, שאם מתברר שלא מתאים - הסרתם את הספק וחזרתם להיות סתם בני דודים..

מצד מה יאמרו במשפחה - לא צריך לדאוג. אם זה יהיה, יתרגלו..

אולי כדאי שתגיד לעצמך שקודם כל תפגש עם X בנות כדי שתראה אולי כדאי לנסות גם אחרת. ואם אתה מתחיל לאבד כיון אז תלך על זה ותנסה, כמובן שרק אחרי כל האזהרות הכתובות להלן...

הצלחה מרובה!

כשאת מהקוראים (כמעט על בסיס קבוע;) אבל לא מהאלה שמגיבים וכותבים פה בכלל, ויש ניק שממש נראלך יכול להתאים, אבל אין לך אפילו כ"א שהוא יכול להסתכל...

אז את תוהה לעצמך איך הוא יקבל את זה שיצורה מהחלל פונה אליו, ואין לו שום דרך לבדוק רלוונטיות ראשונית. 

אז את פשוט מוותרת..

אם זה זה, ה' ישלח את זה בדרך אחרת כנראה

(הווידוי אחלה מקום להוציא את זה;)

כולנו יצורים מהחלל, אם יש כ"א או לא זה ממש לא משמעותי.

אל תתביישי, פני אליו, בעצמך או דרך צד גד .

בהצלחה!

מקוה בשבילך שיצאת עם מספיק בנות מהפורום בשביל שאותה אחת לא תראה את ההודעה שלך פה ותמות מבושה...

והמחשבה הזאת "אם זה זה, ה' ישלח את זה בדרך אחרת כנראה" לא נכונה.

אנחנו חייבים לעשות את ההשתדלות שלנו.

את יכולה לכתוב לאדם, שאת כזו, שקוראת הרבה בלי להגיב - וממה שהוא כותב, נראה לך ממש מתאים; האם יש לו ענין להתענין, ואז תוכלי לשלוח לו פרטים עלייך ואולי מס' טל. של חברה וכד'. 

למה לא? הרי כך עושות שדכניות. מכירות מישהו (במקרה זה, אַת אֶת עצמך); רואות מישהו שנראה מתאים (במקרה זה, דרך הכתיבה), ומנסות..

אבל אולי כדאי לך, לנסות קודם לשאול מישהו מוכר שאת סומכת עליו/ה כאן, אם מכיר קצת את עניינו של האדם שבו את מתעניינת, בו. אחרי הכל, גם כתיבה נאה אינה אומרת הכל. יכולה גם לבקש מהאדם עצמו, אם ירצה, מספר טלפון של רב, חבר טוב מהישיבה, וכד'.

בהצלחה.

תכלס יחסית מההתחלה היתה לי תחושה שאולי זה לא יהיה תלוי הצעה, אלא במשהו בתוכי.

ולקחו כמה עשרות חודשי הפנמה שאולי זה לא תלוי ב'הצעה המושלמת', אלא בי.

ואחרי שנה של התלבטויות- בעזרת אנשים טובים וסיעתא דשמיא בדוגמת כאפות חזקות לפנים- התחלתי ייעוץ, טיפול, תקראו לזה איך שבא לכם.

ובאתי מראש בהבנה שאני צריך עזרה כי אני עם הכלים והתבניות חשיבה שלי- תקוע.

ובאתי פתוח לשמוע ולקראת שינוי שאיני יודע מהו. אחרי 3-4 פגישות חשבתי להפסיק, מאוכזב.

לא הרגשתי שינוי משמעותי, וזה ים כסף. אבל נתתי צ'אנס לטיפול, נתתי צ'אנס לעצמי. ונפתחו מעינות החיים.

וזה תהליך, ולוקח זמן, והמון אנרגיה וכוחות נפש.

ופתאום מבינים שאי מציאת בת הזוג זו לא הבעיה, אלא דפוס אחד ממשהו פנימי יותר, הבא לידי ביטוי בתחומים נוספים בחיים.

וזה תהליך לא פשוט- אבל וואלה זה סם מרפא לנפש.

עוד לא התחתנתי (אתם לא רואים שאין טבעת?), אבל אני כבר במקום אחר ביחס לעצמי- ויש עוד דרך לעבור.

ובע''ה בין היתר ריבוש''ע יופיע חסדיו עלי ויזמן לי אשתי. ובע''ה זה יהיה נפלא. עבודה טובה של חיים בע''ה.

מקווה שהועיל למישהו.

אה, ולגבי המחיר- עכשיו אני מבין שזה זיל הזול. החיים שלי תמורת כמה אלפי שקלים. לא שווה?

מפחד מהיום שבו לפרופיל שלה בוואטסאפ יצטרף מישהו זר כורע ברך...

אויי זה עושה לי רע רק מלחשוב על זה...

אז נכון שהכל משמים, ושכנראה לא נועדנו אחד לשנייה...

אבל כל כך כואב יהיה לראות בידיים של מישהו אחר, מחויכת ומאושרת, את מי שהייתי בטוח שתהיה אשתי

[ו"כורע ברך", זה סתם מנהג דבילי של הזמן האחרון..]

'לא שמעתי בלתי היום'.. משוגעים אנשים

וידוי בעקבות השירשור של אלעד:

מאז שהייתי נערה, רציתי להתחתן עם גרוש.

כי היה לי את הפחד שלא אדע איך להתנהל בחיי נישואים, והוא כבר יודע.

הוא היה שם, עשה את הטעויות ולמד מהן. הוא ידריך אותי בחיי נישואים ויעזור לי.

ובסופו של דבר, זה מה שכל אחת רוצה... גבר שיהיה שם בשבילה.

בעיניים בוגרות יותר, אני יודעת שזה לא חייב להיות נכון, שיש סיכוי שהוא יעשה את אותן טעויות שוב.

וכמובן, הסביבה... הסביבה שרואה בעין ביקורתית רווקה שהתחתנה עם גרוש. ואני לא רוצה להיות זו ש"לא הצליחה" למצוא רווק.

(אלמן לא בא בחשבון, כי הוא יאהב את אשתו הראשונה יותר מאותי, אבל זה כבר לווידוי אחר.)

@אלעד

ותודה על התגובה הזו

לא מתחתנים מתוך פחדים.

תתחתני עם אדם בעל מידות טובות וסבלנות. תגשי בענוה ועם רצון טוב, ובעז"ה תצליחי.

לא תלוי דווקא ב"מעמד" של האדם. אם כי יכול להיות גם כמו שכתבת.

הרבה פעמיים הליך הגירושים מוציא מהבן אדם הרבה רוע, לפעמים בגלל הצד השני, לפעמים בגלל מלחמת הישרדות.

למה לא להתחיל עם דף חלק, לבנות ולהיבנות יחדיוה?

אני חושבת שלכל זוג יש הליך של הכרה ואת את הטעיות שהוא עשה איתה זה לא מבטיח שלא יעשו טעויות שונות הליך.

שאהבתי את החתימה..

(ואגב זה שהתגובות שלך עמוקות ומחכימות כתמיד ושכיף לקרוא אותן)

כתבת מדהים, נכון כ"כ וברור מאוד!

נשמע אדם מיוחד במינו. אשרייך ממש.

(אתה שוב תגיד לא להכליל אבל המקרה שלך באמת נשמע לי לא המקרה המצוי ואני חושבת שאתה כן יכול להסכים איתי בעניין הזה גם אם מכיר פה ושם עוד כמה יחידי סגולה כמותך.  יש אנשים שגרמו ליצירת הסטיגמה הזאת הרי, לא?)

אבל אני לא באתי לדבר על עצמי בתור עצמי אלא לתת דוגמה (על אף ההקרבה שבחשיפה האישית שלא הייתה נוחה לי) שהדברים במציאות הם לאו דווקא כמו הסטיגמות.

אז נכון שבנושא הזה (האמוציות והדם הרע שיש הרבה פעמים סביב הגירושין) המקרה שלי קצת חריג (ובכנות אומר שדווקא הליך הגירושין הוציא ממני תעצומות וטוב שלא הכרתי בעצמי עד אותו זמן), אבל יש עוד הרבה חריגים כאלו ברמות שונות (במיוחד היום שגירושין הם לא מה שהם היו פעם). 

וזו בדיוק הנקודה שבאתי להעביר - אי אפשר להכליל וצריך לבחון כל מקרה לגופו.

נראה לי שזה קצת להלחם נגד רוח, מי שיש לו כח..

הבעיה העיקרית  היא שזה מאוד קשה לפתוח את עצמך לאינסוף אפשרויות כי זה לא רק הנושא הזה וצריך להתמקד על משהו בתהליך החיפוש, אז אולי לא להתמקד מדי אבל כן להתמקד. ובאופן טבעי יורדים מעל הפרק כל מיני עניינים שאם לא היינו עושים כן היו יכולים להיות אופציונאליים.  ונכון ,זה יכול לבאס את כל הצדדים .מציאות כזאת.

לכן כתבתי לך בשרשור הקודם שאני לא הייתי יוצא למסע הסברה, זו המציאות ואני מקבל אותה למרות שהיא לא הוגנת לדעתי. אבל אם כבר נפתח דיון אז אני לפחות מציג את העמדה שלי (והאמת שכאמור לי פחות משנה ההסברה אבל עשיתי את זה בכל זאת בעיקר בשביל גרושים/ות אחרים שאמרו לי באישי שאין בהם כוחות להגיב כי הנושא כואב ורגיש להם מדי והם מרגישים את זה כפגיעה אישית ונאלמים, כמו שבד''כ קורה לצד שחש מושפל ושנעשית לו דה-לגיטימציה, מתביישים להתעקש שאתה לא סוג ב' ושותקים). וכמו שכתבתי שם בהתחלה, אני בוחר לראות את זה כמסננת שבוררת בשבילי את האנשים היותר עמוקים ואיכותיים.

ובכל זאת יש מקום לאופטימיות  - יותר ויותר אנשים מסתכלים על המהות ועל האדם ולא על הסטטוס ועל הסטיגמות.

בהצלחה לך וכולנו

תודה.

לי זה פחות נתפס.

אני חייל בודד ישראלי משוחרר

בן 27

ואני פונה אליכן בנות:

אולי די?!

אולי תפסיקו לשפוט אותי רק לפי התואר האקדמאי שיש/אין לי ותתחילו לשפוט את האדם שלפניכם?

לי אין הורים שעוזרים לי, תומכים בי וממנים אותי, לי אין למי לפרוק או למי לבכות שקשה.

אני הייתי צריך לעבוד כמו כלב כדי לא למצוא את עצמי מעביר את הלילה הבא שוב על הספסל ברחוב...

אין לי מה שיממן לי את לימודי התואר ובגלל המצב שלי אפילו תעודת בגרות אין לי.

אבל מה שיש לי זה

רגישות, אכפתיות, נדיבות, 

ניסיון חיים, בגרות

ועוד לא מעט תכונות אחרות.

החיים זרקו אותי למים ואני לימדתי את עצמי בכוח איך לשחות.

למה אתן לא מסוגלות לראות את זה?

למה מבחינתכן ברגע שאתן שומעות שאני לא עם תואר אקדמאי זה ישר מוביל לפסילה?!

זה כל כך רדוד... זה כל כך כואב ופוגע...

שיקמתי את חיי מאפס

עברתי בחיים דברים שלא הרבה בנים אחרים היו עוברים ושורדים

לא מגיע לי גם לקבל אהבה?!

מצטרף לכל מילה שהצדיק הזה אמר לך. וגם למה ש@יהודי אמיתי ו@חיות צבעונית אמרו לך

כולל אם אתה צריך חיזוק בפרטי,

מוזמן בכיף

אתה לא מבין כמה שאני מרגיש עכשיו כואב איתך...

ממש ממש מקווה בשבילך שתמצא את אותה אחת בקרוב ממש.

אולי אפילו בזכות אותו וידוי שבא מהלב..

אשריך לגמרי!

נפגשתי עם מישהו במשך כמה שנים. נפרדנו. הוא התחתן. אני לא.

"הגרושים השקופים".

כאב של חורבן. אין לי כלים ואין לי בית.

לפני שנים יצאתי רציני עם מישהו והרגש היה אבל בסיבוך ולא לגמרי.

הוא התחתן ויש לו כבר כמה ילדים.

ומאז אני מסתובבת בעולם לבד לבד לבד בסחרור הזה של הרווקות.

היו כמה שרציתי והם חתכו.

ולפעמים באה לי מחשבה- מה היה קורה אם הייתי מתחתנת איתו??

היו לי בטח חיים טובים, אולי לא עם מלא התלהבות אבל רגילים טובים כאלה, כי הוא בחור טוב ואהב אותי, 

ובעיקר לא הייתי לבד והיו לי כבר ילדים.

הכי נורא זה -אולי פיספסתי?

לא שאני רוצה לתת לרב ארוש הסכמה למה שהוא אומר, אבל זה נשמע מן האמת...

מפחדת לצאת עם בחורים מהיישוב שלי כי מביך לי המחשבה על אם זה לא יילך..

להיפתח לדבר להכיר ואז זה לא..

כי אני אראה אותם דיי הרבה גם אחרי.. חברים של אחי הגדול, בשבילים ,בבית הכנסת.. ו..

יודעת שזו מחשבה מוטעית כי מה אם..

אבל לא מצליחה לשחרר..

תזרמי, תזרקי חיוך ותמשיכי הלאה....

את צריכה למצוא את שלך, אולי הוא ביישוב?

אצלנו בישוב נראלי עברנו את ה15-20 זוגות שהתחתנו בתוך..

לפחות את יודעת שניסיתם!

קוראת את ההתכתבויות שיש בין הניקים כאן ומתה להרגיש חלק..

כבר כמה חודשים כאן, כותבת, משתפת..

ומרגישה כמו ילדה ביום הראשון בבי"ס חדש.

המערכת: במיוחד בשבילך! היכונו היכונו - לקראת נישואין וזוגיות

אני בטוחה שכשאני אתחתן מלא חברות יחדשו/יהדקו קשר איתי.

זהו. אמרתי את זה.

אלו שלא נשואות ירצו שידוך, אז יבואו לשפוך בפנייך הכל, ואלה הנשואות יבואו לעשות איתך שכונה... 😅

סתםסתם...

בעז"ה!

אני רוצה לכתוב עליו התייעצות רצינית ממש, אבל יודעת שהוא פה ויקרא את זה.

גם אם אהיה מפצלש.

בעייתי. משהו.

את יכולה לבקש ממישהו/י לשנות קצת פרטים ולפרסם בעצמו, כי גם התייעצויות אפשר לעשות דרך צד ג'

לשתף בסיפור\סיטואציה שקרתה עם מישהו... שנמצא פה.

אבל אולי היא לא חשבה על האופציה? 😬

מנסים לגשש, אולי יועיל משהו..

אולי הם יוכלו לנסות לברר בעקיפין דרך בן אחר...

או אולי לבקש מבן לעשות את זה...

עם כאלה שאת סומכת עליהם/ן.

למה זה חייב להיות בפומבי?

שאלות על מרחק...

זה פפפ.

אם אשתך רחוקה תרוץ אחריה,

יעצלן!

ירושלמית, עם צפוני, במשך 4 חודשים.

כשרוצים אז רוצים.

מעניין... בהצלחה ממש!!!

איזה אאוטינג... 😅 חחח

כשאת רוצה להתחיל לצאת, אבל מתפדחת שאנשים מסויימים בפורום ידעו על זה, אז את אשכרה פותחת פצל"ש בשביל לנ"ו...

(אה, וגם כדי שאם מישהו יחשוב עלייך כאופציה, לא יהיה לו כ"א מכיתה ט' לדפדף בו ולגלות פרטים מביכים שאם הוא יהיה האחד, אז הוא ידע מתישהו בע"ה, אבל יש דברים שלא כדאי לדעת לפני דייט ראשון )

כמה שזה נכון...

כשמישהו בפורום התחיל איתך, והדעות שלכם נשמעות ממש מתאימות, אבל האישיות מהסגנון כתיבה שלו נשמעת ממש לא בשבילכם.

הייתם פוסלים או שכתיבה לא באמת משקפת את האישיות ושווה לתת צ'אנס?

(לדוג', הוא כותב מאוד ציני וקשה לי עם אנשים ציניים...)

אפשר לתת צ'אנס... לא יועיל לא יזיק..

אני אתן לו סמך, גם אני הבנתי על פי הקוראים שאני כותב די ציני.. וביום יום לא זוכה לכ"כ הרבה תגובות נערצות..

<צ>

לפעמים המקום הזה נותן לי את הצומי הנצרך מהמין השני

3 פעמים: 

גם זה צומי שלילי, למטרה הלא נכונה (או במקרה הטוב ללא מטרה).

גם נותן לך תחושה שקיבלת את הצומי הנצרך, כשלא באמת.

וגם - יש פה צד שני, הן לא כלי למילוי 'הצרכים שלך' מהמין השני.

אם אתה צריך להתחתן אז תתחתן, ואם אתה לא צריך אז זה הורס לך ממש ממש!!

אני מתגעגעת.

הם מתחתנים והולכים לי.

וטלפון זה כבר לא מספיק.

אין לי כח ליצור חברויות חדשות נוספות..

כי אז יהיה בדיוק אותו הדבר.

אוף. אני מתגעגעת.

לפעמים אין לי כוח להתחיל קשר כדי לא להגיע למצב של פרידה זה גומר עליי

נשמע שפרידה אצלך זה דבר מדכא של ממש...

וואו, עצוב

מכיוון שאין ברירה - וזו הדרך;

מציע לך להפנים מראש, שאין ענין ב"קשר" עצמו, אלא כבירור לקראת נישואין. לא להסתכל על זה כפריקה של הרצון סוף-סוף...

תחשבי מראש, שאת נוסעת ברכבת. יורדת בתחנה, מסתכלת אם זו התחנה שרצית (דהיינו - בפגישה). אם כן, יופי. אם לא - אומרת לעצמך, אה... זו לא התחנה שהתכוונתי.. עולה בחזרה לרכבת.

בעז"ה מתחילה שנה הבאה שירות לאומי. מרגישה מוכנה להקים בית ורוצה בזה מאוד.

הסביבה מעודדת אבל ההורים קצת לחוצים (התחתנו בגיל מאוחר..)

מתלבטת מאוד מה לעשות...

ב"ה יש הצעות טובות ומקום השירות ממוקם ליד ישיבה מאוד טובה.

(בקשר לעתיד, מתכננת ללמוד מקצוע אחרי השירות)

שאם את רוצה בחור ישיבה זה קצת בעיה, כי לא יהיה לכם כ"כ איך להתחיל ותצטרכו להתבסס רק על ההורים..

אני חושב שאם גם אחרי החתונה תרצי להמשיך את השירות אז תאלצי לחכות, אבל אם כן תמצאי לך במה לעבוד באופן זמני אז יכול להיות דיבור כלשהו...

האמת, אני אומר מהרהורי ליבי, יש אנשים יותר בקיאים, אז הכל בעירבון מוגבל...

מכל מקום, הישיבה שקרובה למקום השירות - הרי זה לא בדיוק רלוונטי לכעת (אלא אם כן, את מתכוונת שיציעו משם עכשיו - בתור אופציה שתמשיכי שם כנשואה בש"ל..).

לא עדיף לך לחכות עד סוף שנה"ל? או ש"לחוץ לך" כבר כעת?

לכל מי שהציע למתוודים לפנות באישי -

הרעיון בווידויים הוא להישאר אנונימיים מבלי להצטרך לפתוח פצל"ש, אז נסו לפרט קצת יותר (מה שאפשרי) כאן בשירשור.

לא, לא שהוא צריך להיות 24\7 על הפלאפון כדי לענות לה באותו רגע, אבל כן הוא צריך להיות זמין ביום יום אם הוא רוצה לבנות קשר...

כן, עכשיו די קראתי אותה באופן שונה... ראיתי שהיא מייחסת את הבעיה לעצמה..

ריגשת! 😘

ממש בעז"ה בקרוב!!!

בעז"ה עוד תמצא!! והאמן לי שלא תזכור את הקשר הישן..

קודם כול להפנים שאף אחת לא תצליח למלא מקום ריק 

ושהסבל נובע מהמחשבה שמישהי צריכה למלא ובינתיים ריק

האמת היא ששכינה נוכחת איתך, והריק במדמה, בדעת בלבד, עם כל ההכלה של מצב הרגש הטבעי.

שתהיה במקום של מלאות ועשיה למען שכינה וגילוי שכינה בעולם, כולל בזוגיות, - בנות יותר ימשכו אליך ותוכל יותר למשוך אותן

ואני מדבר מאותם מצבים ומבין

כתבת יפה. אבל יש לך עבודה רגשית לעשות.

ככל שאנחנו גדלים ומתפתחים אנחנו רואים את הטעויות שעשינו בעבר ו(בתקווה) יודעים לא לחזור עליהן.
אל תשפוט את עצמך בחומרה מדי. הרי עשית את הכי טוב שיכולת לפי מי שהיית אז.
תזכור שה' מנהל את העולם גם דרכך.

 

מה שהיה, לטובה היה.... כעת את במקום אחר..

תייגת את הימ''ל הלא נכון... 

תמיד הוא חייב להרוס!

בקרוב בקרוב בקרוב!

לאחד מאלה שגם עובד אתכם, ומבקשת שינסה לרחרח אצלה אם היא פנויה, מה היא מחפשת ואז להציע אותך.

שלא תדע שזה בא ממך ככה לא יהיה לה לא נעים אם תרצה לסרב..

ואתה תדע שלפחות ניסית

כמו שהשתדלות אמרה, לך מתאים מישהי טובה יותר, רגישה יותר, שתאהב את אחֵיך ממש ממש!

וואי, באמת מקווה שזה יבוא לך בקרוב!!

בעז"ה, רק תאמין בזה, שבאמת זה לטובה!

שאלה (רטורית) : המחלה הזו היא גנטית? יכול להיות שאתה 'נשא' שלה? יש סיכוי שח''ו בעתיד תתפרץ גם אצלך או שזה או שיש או שאין? 

למה אני שואל? כי אם זה משהו ש*עובדתית* אין לו השלכות עליך אז במקומך הייתי אוסף ומסדר טוב את הנתונים ומראש שם הכל על השולחן ביחד עם כל העובדות.

אז נכון שיש הרבה שיירתעו למרות זאת, נגד רתיעה לא רציונאלית אין הרבה מה לעשות - אבל יהיו גם כאלו שאם יהיה להן ברור שאין לזה השלכות עליך (או אפילו אם הן מינוריות או בסיכון נמוך) לא יפסלו אותך בגלל זה.

שיהיה בהצלחה אח יקר!

ואל תתפשר על דברים מהותיים, זה לא מגיע לך ואין סיבה.

כתבת יפה!

ממש עצוב...

אולי תנסי לשאול אם לא רלוונטי עכשיו או באופן כללי? אם את באמת חושבת שזה מתאים למה לא לתת עוד צ'אנס אחרון לעצמך?

בהצלחה!!

מאחלת לך שתכירי את שלך במהרה, בקלות ובשמחה!

הרבה פעמים זה כך. גם אצל אנשים מאד טובים.

בפרט שכבר הכיר קצת. אז זה לא "על ריק".

אז כדאי לחשוב, שבסופו של דבר - אינך רוצה להתחתן עם מי שמבחינתו זה לא מתאים. ובסופו של דבר, גם את היית מרגישה כך - כי התאמה צריכה להיות הדדית.

והיכרות כזו לא-ממשית, אז הרבה דברים כיולים להיות "בדמיון" בלבד, כולל זה "כל החלומות".

תמשיכי הלאה, בעז"ה תמצאי מי שמתאים מתוך היכרות ממשית.

הצלחה רבה.

ולפחות שתברר!

אם אני מעונין כמובן

ואם זה לא נצרך, לא רואה סיבה למה לפגוע..

לא.

את/ ה תמצא/י בסוף,

ותבנו ביחד מגדל מלגו,

תנסו לרכב על אופניים.

ותצחקו עד שתכאב לכם הבטן.

הפחד הזה עצמו, מפריע. 

כדאי להסתכל על כך לא בתור "פסיב".. נפעל מהמציאות. אלא כדבר לא מעוניינים בהשפעתו.

כמה שתתעלמי מזה, תהיי יותר בשמחה עם עצמך ומה שיש - זה יקרין, וממילא לא יהיה במציאות שמץ יישום לחשש הזה.

השם!!! רק מהפחדים האלה כבר אפשר להשתגע!!!!

ממש קשה....

בע"ה.

תפילות. חברים\חברות שאיתך בזה. ייעוץ. אימון אישי. בעצם כל דבר שיכול להוריד ממך את האופציה שזה מה שיקרה מתוך הבנה ברורה שמי שאת\ה זו דמות כזו מדהימה וברור שהיא תתחתן ותאיר עם הכח שלה את העולם..

פחד.... מה שהוא עושה לבנאדם אה?

השם ישמרנו

"הנה מטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה

איש חרבו על ירכו מפחד בלילות"

הוא הסביר לך למה זה פחות מתאים לו?

אם עבר די זמן אולי גם הוא מתחיל להתחרט? תשלחי לו הודעה שאת מצידך היית מעוניינת לשמוע שוב, ואם לא אז היית שמחה לדעת למה לא מתאים לו (וזה כדי שתפסיקי לחשוב עליו, כי לא רלוונטי..)

מקוה שזה יעזור משהו..

אני לא חושב שיפריע לו לקבל ממך הודעה. לבנות יותר קשה לקבל הודעה ממי שחתכו מאשר בנים.. (ככה זה בעיני..)

הצלחה רבה!!

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!