קפצה המחשבה 

שהי,

למה בכלל בוז?

יש לך סיבה טובה,

ואת לא עצלנית. את מודעת לזה

את חוששת אולי ומוצפת אבל זה הגיוני ואנושי ולא עצלני!

מסכימה, אם באלך ויש לך כוח להסביר מה הענין ההוא של רכבת ורציף?

ושלקרוא אותך כותבת על אורית מעלה לי ממש געגוע ורצון לההיא שהיתה מעין האורית שלך,

ובהתאם לאנש שטוענים שגעגוע הוא טוב אז מגיע לך תודה

...

ש

זאת אומרת,

שאם אני יודעת שמחשבה מסוימה גוררת אצלי באופן אוטומטי רגשות מסוימים בסדר מסוים

עילוסטרציה:

לא לעזור ולהושיט יד ממשיך וגורם לי להרגיש חוסר ביטחון בנוכחות שלי שגורם לי להרגיש תלויה וממילא פחד וממילא רצון ללא להיות כדי שלא אצטרך להיות כזו.

לא לעלות זה אומר שלהסתכל על הרגשות שעולים לי בלי לשקוע בתוכם, כן?

כלומר לא להרגיש עכשיו ככה למרות שאני נזכרת בהם?

זה בשביל להפריד את הרגשות שלנו ולשיים אותם?

או שלא הבנתי מה המטרה של זה?

וכמובן שאיך לא,

סליחה אם אני מציקה מידי

...

(מה שמביא כל בר דעת לדעת שהדוגמא שהבאתי לא ממש לא קשורה לכותבת )

(אני איכשהו אפעם לא מצליחה להאמין לאנש שאומרים אתזה

עד שהם ממש מתעצבנים שאני מתנצלת ואז סוגשל נרגעת כי הי אני יודעת לפחות ממה הם התעצבנו

|מפלצ||סוגשל מסגיר את עצמו|)

אוקי,

הלכתי לגגל,

חזרתי.

זה מענין 

וכמה דוסית אני מאחד עד עשר שאני נרתעת מהרעיון שזה חלק מהשיטה הבודהיסטית

למרות שבענין עצמו אין שום בעיה ושכאלה?

אני רק תוהה אם זה בגלל שאני משלימה עכשיו את גיל ההתבגרות

או שזה בכלל בגלל גילי האנשות שסביבי

או שזה לא באמת שתי דברים סותרים אלה נובעים אחד מהשני..

פפפח. 

שזה אומר, הבעת אי אמון. ולא רק בגלל הממוצע שלך שכתבת מתי שהוא...

(אם כי זה נראלי אותה העמדת פנים 

כי אני ממש משתדלת בגלל המשנה המדוברת לענות על ראשון ראשון

כי יאיי אני מצטירת כחכמה)

|מתוודה|

אני אבל לא עושה את זה בכוונה!!

וזלא נעים לי ולאנש שאני אוהבת סביבי

אנש שאני לא אוהבת לא לידי 

ולא אכפת לי כלכך שיסבלו.

במידה שהם מאלה שאני לא אוהבת על אמת ולא בחינם או משו..

(אני לא יודעת מה להרגיש

ואני מוצפת

ולא מרגישה רגועה בכלל

וזה מורכב

כי מה

אני

קשורה

?

ע. תגיד שזה שאני מרגישה חזק ואוהבת ודואגת לאנש זה סימן טוב

אבל מה עושות מזה הלאה?

איך מתעלים את האנרגיה הזו למשו חיובי

אני לא רוצה להפחיד

ולהלחיץ

וממש לא רוצה לראות שחורות או להתחנן שיעשו את הדבר שהן רוצות ושטוב להן

כי בררר

אני לא במקום שלהן

ויש לנו התמודדויות אחרות

ומי אמר לי שאני יכולה בכלל לחשוב מה יכול להיות להן יותר טוב?

מי חכמה ותדע?

אלוקים

ואוו

אפילו להתפלל אני לא יודעת מה

ולדעת שזה זה

ושפשוט לספוג ולהיות

זה מחורבן

סליחה באמת

אבל אוךךךךךךךךךךךךךך

והיא תעזור? אכפת לה בכלל? 

מגיעה לה טוב ואלוקים צריכה להראות ולהביא לה טוב גלוי ומתוק ומשמח

ואוף שזה מעלה לי דמעות

כי ממתי אכפת לאלוקים מה אנחנו חושבות עליה?

אבל אני בטחה שזה שאני חושבת שלא אכפת לה לא אומר דבר טוב על הקשר שלה איתי

אוביסלי. אבל גם להפך

אוף.

אוקי. 

אז אחרי שהדחקתי

ונעלמתי לעצמי

והבית הפוך ומבריק כי לא יכולתי לחשוב

ובעזרת הכלי השני שיש לו

(אלוקים אני כלכך מרשימה את עצמי. ואוו)

הבנתי שהתגובה שלי לא מאוזנת 

בגללי

לא בגללה.

זה שאני חרדה ולחוצה וחוששת זה גם כי 

אבל גם מהבחינה האגואיסטית שלי

שאני בלחץ אימים מזה שזה יקרה גם לי.

שיקרה משו

לא בשליטה שלי

לא לפי הבחירה שלי

ולא אוכל לעשות דבר כדי להתחמק מזה

ואצטרך פשוט לקבל את זה

בטוב או ברע זו עובדה סגורה כבר

וזה מבעית אותי 

נורא.

ועכשיו זה ברור יותר

אבל אני מרגישה רע על זה שאני כלכך מעורבבת 

ולא דואגת רק לה אלא אני אנוכית

אווצ

אבל זה מרגיע כי על עצמי אני יכולה לעבוד ולנסות להגיע לתוצאה 

אעבוד עם עצמי וארגיע את עצמי 

ויש לי מה לעשות

בשונה מאיך שאני מולה.

זה שלה.

וכואב לי שזה מצב מורכב ושאין דרך חזרה ושאין כאילו מה לעשות

ושברררר

בלגן

ואני כאן בשביל להיות בשבילה מה שהיא צריכה ממני

וזהו.

כי באמת זהו.

ולהתפלל עליה

כמו כל פעם שהולכת למקווה

ותו לו.