עכשיו חמתי לא סובלת שהילדים נכנסים אליה כי טוענת שמלכלכים אז באמת בקושי הולכים אליה.
עכשיו היא מאוד מפלה בין הילדים שלי לבת של גיסתי וזה נורא מפריע לי בעיקר בזה שלה מותר ללכלך ולהם חס ושלום. היא שומרת על הבת של גיסתי כשהיא בעבודה ויוצא שהרבה מבקשים ממני לשמור גם עד שהיא תחזור מהעבודה או כשפתאום צריכה ללכת והאמת זה לא קל לי יש לי קטן די בכיין והיא בת שנה ושובבה נורא. אז מדי פעם אני עוזרת אבל זה כאילו ברור להם שאני כל היום בבית רק מחכה מתי לשמור עליה וזה לא מובן להם מה זה משנה 4 או עוד אחת.. אז אתמול ישבתי איתם בחוץ וגיסתי אומרת לי ליד חמתי היא(הכוונה חמתי) שואלת אם את יכולה לשמור על הילדה מחר.. ולא הבנתי את הקטע חמתי לידי מה היא לא יכולה לשאול בעצמה? עכשיו ממה שנראה לי שחמתי מבינה שזה לא נעים לבקש כל הזמן וגיסתי לא קולטת את הקטע הזה.. גם קרה ככה בחג תכננו לאכול בבית ולא איתם וגיסתי רצתה שנצטרף אליהם אז היא שכנעה את אמא שלה להזמין אותנו וממש התחננו שנבוא וכמובן שאני בישלתי את כל החלבי לחג ואז מסתבר שהיא עבדה בערב שבת/חג וביום שישי גיסתי רק נזכרה לשאול אם אני יכולה לבשל לערב כאילו מה חשבתם לעצמכם התחננתם שנבוא ובסוף אני צריכה בשישי בבוקר לגלות שאני צריכה לבשל גם לשישי אחרי שבח ישי נקרעתי בלבשל לחג ועוד בחג עשו פרצוף שבישלתי "מוקדם" בעלי איתי ואמר לי םרנציף את לא מכינה כלום לערב רק עשיתי לילדים שניצלים כדי שלא יהיו רעבים ובאמת לא היה ממש מה לאכול באוכל המבושל שזה מבאס כי שקבענו מהסלטים אבל בכל זאת שישי זה כייף ארוחה טובה.. ודיברתי עם חמתי ואמרתי חה פעם הבאה תודיעי לי מראש שאני יוכל לעזור לא בדקה התשעים.. בקיצור לפעמים אני ממש לא מבינה את ההתנהלות שלה.. ואני באמת לא מבקשת עזרה ממנה בכלל אפילו שמציעה אני מסרבת בנימוס כדי לא להכביד רק כשבאמת חייב.. אבל זה כואב לראות שזה ככה ואני עוזרת להם מלא כל יומהולדת אני מכינה עוגות שוות ומפיקה להם פה אירועים כשהם מבקשים ומכל הלב אבל גיסתי לא מבינה מתי לעצור כאילו אין לה גבול ככה זה מרגיש.. ושלא יובן שהם חייבים לי פשוט באמת צובט לי לפעמים לראות איך הא צועקת על הילדים שלא עשו כלום כשלפני שניה הקטנה של גיסתי מרחב חה את כל הבית בלכלוך
>

