נפגעתי מאמא שלוקארין1990
דומני שטעית קצת בכתובת...ד.
פה זה פורום דתי.
אין מושג כזה של "בן זוגי" לפני שמתחתנים.. בוודאי לא מה שבהמשך.
חברים היזהרו בתגובותיכם..טובים מאורות
@ד.
...שבותי
תודה רבה שבות שאינה שבותטובים מאורות
א. הקישור שעשית אינו הכתובת..ד.
זה לא הניק שלי.
דבר שני, הגבתי לה בטאקט לגמרי. באיפוק גדול.
אני אכן מניח שהגיעה באקראי לפורום הזה - ואינה מכירה את עניינו, וגם לא יודעת שזה פורום דתי.
[ואם מישהי היתה כותבת דבר כזה, בידיעה מכוונת שזה פורום דתי - אז על ה"טאקט", והרבה מעבר לכך, היה צריך להעיר דווקא לה.. אלא כנ"ל, מניח שזו פשוט "טעות בכתובת"]
ואני לא מסכים עם הערתך, גם לגוף הענין. לא יעלה על הדעת שייכתבו דברים הכי מזעזעים לפי רוח היהדות (לדעתי, גם באופן אנושי, אבל לצערנו יש היום בלבולים שכבר איבדו לחלק מהאנשים חלק מהתחושות הללו), ולא יגיבו, כי כאילו "טאקט"... מרוב "הכלה", מאבדים לפעמים תחושות הכי בסיסיות.
תשלח לה בפרטי..טובים מאורות
לא קשור.. בדיוק ההיפך.ד.
הרי אני לא בא "לחנך" אותה - אני מבין שפשוט טעתה בכתובת, חשבה מן הסתם שזה פורום ב"תרבות" שמקובלת לצערנו במקומות מסויימים, "חילוניים".
אני כותב כאן - כי כאן זה התפרסם, ובתור דבר כזה שנכתב במקום ציבורי, זה מצריך תגובה טבעית של זעזוע מהענין.
אלא בגלל שהיה נראה לי שהיא לא "בענין", כנ"ל - אז הגבתי באיפוק ובעדינות.
..והוא ישמיענו
וכל תגובה פה משפיעה על רבים הקוראים אותה.
כמובן- תמיד, אבל תמיד, אנחנו מבקרים את הדעות ולא את האנשים שנושאים אותן. ככה גם הוא עשה...
לא הגיוני להשאיר דבר כזה בלי תגובה
___________________
גילוי נאות: מניח שיש פה כמה אנשים שנמצאים בפורום בשביל זה. פחות בשביל להתייעץ, יותר בשביל לייעץ ולהגיב, ולעזור לאחרים (לפחות לנסות..)- בדברים פיזיים/ רוחניים. חושב שזו זכותם המלאה
בשביל זה יש אפשרות לדווחברגוע
כמו שאתה רואה, לאנשים כאן יש דעות שונות על מה ראוי להכתב בפורום, בשביל זה יש מנהלים שאמורים להחליט.
וכפי שאתה רואה,והוא ישמיענו
ומה שהם עושים, ודאי לא נוגד את הצביון של הפורום ואת ההלכה.
...ברגוע
אפשר לנהל דיון תאורתי (למרות שאין לו כל משמעות כי אנחנו לא פורום דמוקרטי..)
אבל לא על גבי שרשור שמישהו פתח.
נכון. הנה- אתה בעצמך אמרת,והוא ישמיענו
ולכן אין צורך להיבהל מהתגובה של @ד.
גם ל"מנהלים" יכולים להיות דעות שונות..ד.
(אגב, בכללי, כדאי לרדת מהמחשבה כאילו למישהו ש"מנהל" בפורומים, יש בהכרח יותר הבנה מאחרים בתחומים שונים. זה גם יכול לגרום לנזקים. נכון שספציפית בנוגע ל"מחיקה", זו החלטה "ניהולית")
אז אם אדם חושב שמשהו צריך "להימחק", הוא יפנה למי שמנהל את הפורום.
ואם אין לו ענין לפנות ש"ימחקו" - הוא יגיב לגופו של נושא. בבהירות של מה שרוצה לומר, ובשמירה עד כמה שניתן על כבוד הבריות.
(לא חשבתי שהמנהלים בהכרח מבינים יותר)ברגוע
^^^מול שקיעה
הוא הגיב מאוד בטאקטהסטורי
זה שאין בתפיסת עולמך מושג כזה לא סותר שיש מי שאלו הם חייואורות הכתובה
הייתי מבין אם היתה נשאלת פה שאלה אינטימית כלשהי, אבל לא..אפשר לא לקפוץ מכל דבר..לא בטוח שהוספת כך חינוך ויראת שמים, לה או למישהו אחר..אולי היא רק לא תכנס לקרוא או להיעזר כאן יותר..
ממש לא קשור.ד.
א. זו לא "תפיסת עולמי" הפרטית.. לא רק שלפי המושגים הכי בסיסיים של היהדות זה דבר מזעזע - אלא שעצם האמירה "לפי תפיסת עולמך".. מראה עד כמה ה"סובלנות" הזו (שאינה מבחינה בין סובלנות לאדם לבין חדות במושגים), הרסנית. כאילו זה לא דבר הכי בסיסי גם באופן אנושי, שאכן ה"תרבות" העכשווית הרסה אותו. אם אינך חושב כך - צר לי. אני מגיב בתפיסה שזה לא ענין שולי של "תפיסת עולם" פרטית שלי.. כאילו מדובר על מה מעדיף - במבה או ביסלי...
ב. עניתי הכי עניינית.. כמו שהזכרתי, ממש באיפוק. קודם כל כתבתי לה שאני מניח שטעתה בכתובת (אולי 'אתה' קראת את זה כמשהו לא ענייני. אז זה אצלך בראש בלבד. אני התכוונתי בכל הרצינות, שאני מניח שלא ידעה מהו הפורום הזה). ואח"כ, הזכרתי שאין דבר כזה. אם כאן לא יגיבו על נושא כזה, שאין דבר כזה, אז זה באמת יהיה חמור...
הוזכר פה אכן "משהו אינטימי" לגמרי. סותר כל תפיסה יהודית. אלא בגלל שמן הסתם זה בשוגג, כתבתי כמעט ברמז..
מי שחושב שזה נקרא לקפוץ "מכל דבר".. אז הבעיה אצלו.
ואכן, לא למחות כל ענין כזה, שמוזכר כאן פומבית, כאילו דבר של מה בכך, זה בהחלט הורס ב"יראת שמיים" ובהכל.. זה פטנט מצוי היום, בכל מיני עניינים. מדברים על דברים הכי חמורים, כאילו הם "מה בכך", סותמים פיות "בשם ההכלה" ומרגילים לאיבוד חושים בסיסיים. אם לך לא הוסיף כלום - אין בעיה. ראה כאילו לא נכתב עבורך, או עבור כל מי שחושב כך. מניח שיש מספיק כאלה, שמחאה כזו מבטאת אותם.
ואם היא לא תיכנס יותר לכאן, כדי לכתוב דברים כאלה - מה טוב. אני מניח שאדם סביר, מקבל בתודה את הבהרת המקום שאליו נכנס, ולהבא יתייעץ, אם ירצה, בעניינים שמתאימים לכולם.
שואלת באמת כדי להבין.אהבתעולם
אם יעלה כאן מישהו בעל נטייה חד מינית ויתייעץ לגבי קשיים עם בן זוגו, גם תגיב באותו אופן שאתה מציע להגיב במקרה הזה?
איפה עובר הגבול בין מה שמתאים לשאול בפורום דתי למה שלא?
לאאורות הכתובה
מקבל שאנשים שונים, דעות שונות, וגבולות שונים, לכן לא עניתי לדן על תגובתו הנוספת. אין מה להבהיר לעצמנו שאנחנו חושבים אחרת..
זוגיות עם גבר, מלכתחילה משוללת יסוד
בחורה חילונית (כנראה, או באזור), ששאלה פה שאלת תם כנראה. מבלי שנכנסה לכלום ושום דבר בנושא אינטימי, וכל מה שעלה זה עניין של פגיעה מבן זוג- לא נראה לי כמשהו שאי אפשר לענות עניינית.
אפילו יותר סביר להפנות לפורום נשואים טריים, כי זה קצת יותר רלוונטי כלפיהם מאשר פה. בכל מקרה לא מאמין שהיו מגיבים שם כפי שמישהו טרח להגיב פה. הבחורה היתה עניינית ונקודתית לחלוטין..ואיזה שינוי גדול אנשים עוברים ביום החתונה מלנ''ו לנשו''ט, ששם פשוט היו מתייחסים לשאלה שלה, ופה אנשים מזדעקים בבהלה..
^^^מקום בעולם
אני חושבת שהוא ענה לה לגמרי ענייני וקיבלת הסבר יפה.אהבתעולם
אם הפורום הזה מחשיב את עצמו לדתי (על גווניו השונים) אפשר להגיד גם דברי אמת בלי לספוג מתקפות ועוד בשם התורה, אנחנו לא מול התקשורת השמאלנית, נכון? חושבת שזה יכול להכלל במסגרת התגובות הלגיטימיות לכל הפחות גם אם לא מתחברים לסגנון.
ועוד עניין -תדע לך לתגובה כמו שלו יש תרומה עצומה לאנשים מסויימים שלפעמים מתבלבלים ונמצאים על קו התפר ומושגים מסויימים מתבלבלים להם.
ובנוסף,מאמינה שלהרבה אנשים שיש בהם יראת שמים (לא אומרת שלאחרים אין) גם היה צורם . באמת שלא הבנתי למה אתה חושב ששאלה של מישהי שיש בה צורת חיים שהיא הפך התורה לא תצרום לנשוי ירא ה'. אז מה אם הוא נשוי?
ולרגע אל תחשוב שאני חיה בבועה מנותקת כי אני ממש לא.
מקבל את דבריך, ושיש לכך מקום, לכן לא הגבתי לו מעבר לפעם אחתאורות הכתובה
..אהבתעולם
זה לא כך...ד.
גם מה שנכתב עליו בשאלה, "משולל יסוד" מלכתחילה. אם הבנת מה נכתב שם.
וכמו שהעירה מי שהגיבה לך, גם אם מישהו היה שואל, על דבר שאתה מסכים שהוא משולל-יסוד, שאלה שאינה על עצם הענין, לא היית מקבל לעבור על זה סתם כך - ובצדק (יש תופעה כזו, בפסיכולוגיה, שנקראת "אפקט האותור'ן". עשו פעם ניסוי עם שחקן על הבמה, שהסבירו לאנשים שבודקים יכולת עמידה של אדם בחישמול. עשו כאילו מחשמלים אותו, והוא "התפתל וזעק", ורק כשזה הגיע ל"רמות" כאילו בלתי-נסבלות, התחילו להישמע קולות באולם...
מה רצו להראות בכך? שכאשר אתה נותן "כותרת" שכאילו מסבירה דבר, אז יש נטיה להתעלם מלמחות, "רגע, מה הולך כאן"... כך גם כאשר משהו בא בתור "התייעצות" בתוך מציאות שאמורה באופן נורמלי "להקפיץ", אז עלולה להיות נטיה "להתעלם". זה לא טוב. כך נכנסים כ"בדרך אגב" דברים שאף אחד לא היה מקבל אם היו נשאלים ישירות. זו הרי לא "התייעצות פרטית" מאחרי הקלעים).
אם אתה עונה כאן כאילו "עניינית" על זה, אתה מחניק את הקול הטבעי שאמור לעלות ממך. כמו שאינך יכול לענות "ענינית" על שאלה כמו שהמגיבה אמרה, או אל שאלה איך הכי נכון לחלק שלל-גניבה, "בלי להתייחס לצד המוסרי"....
ב"נשואים טריים", הייתי עונה בדיוק אותו דבר.
ואף אחד, כמובן, לא תקף את הבחורה אישית, חלילה. להיפך - לה נאמר בעדינות שזו טעות-בכתובת. וכיוון שהוזכרו דברין מסויימים, היתה גם התייחסות-נורמלית וברמז, כלפיהם.
אין מה להשוות לדעתי..מול שקיעה
מנגד, כשמישהו פותח שרשור על היחסים עם בעלו, זה כבר בידוע שהקשר בין זה להלכה הוא מקרי בהחלט, ואין כאן שום מקום ללמד זכות על אדם שגם אם לא עובר מפורשות על איסור דאורייתא, עובר על כמה וכמה איסורי דרבנן...
העיקר אתה דוגל בחינוך תורני*אשתו של בעלי*
איפה דרך ארץ קדמה לתורה שלך?
יש בעיה איתך חביבי!
נראה לי שאתה קצת לא מתאים לפורום הזה.
יש פורומים חרדים...אתה יודע...לך לייעץ לאנשים שם.
לא כי לך פשוט יש עין טובה..והוא ישמיענו
(ולא, אני לא מושלם וגם לא אוהב לחפש חסרונות אצל אחרים..)
לא נראה לי שזה המקום לרדת לפסים אישייםמקום בעולם
או... כעת ראינוד.
את ה"ואהבת לרעך כמוך" שלך.. ממש מקסים....
הבעיה אינה "אצלי", אלא אצלך... שאת משתמשת בעמדות שלך - שאינן בדיוק ה"מיינסטרים" כאן.. ולא לראשונה - כדי לנסות "לסדר את התורה לפי זה". וגם כדי לנסות "להנדס את הפורום" לפי זה..
אז לא - יש לך כמה טעויות:
ראשית, "ואהבת לרעך כמוך", אינו אומר לקבל שכותבים בפומבי דברים שמבחינה תורנית ואנושית-אמיתית, הם אכן אמורים לזעזע - ולא להגיב/למחות עליהם. וכן ליידע את הכותבת (כנראה בתום-לב) שטעתה בכתובת. ההיפך: באותה תורה כתוב, "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא". מאד "אִין" היום, לקחת מהתורה מה שרוצים באתו רגע, וחתוך חלקים אחרים..
ב. דרך ארץ קדמה לתורה, את זה כמובן את צריכה לומר לעצמך. גם אם אינך מתיימרת לכתוב בשם "התורה" (אע"פ שבכ"ז ציטטת ממנה, כנ"ל), סתם דרך ארץ. כל אחד יכול לראות באיזה סגנון אני כתבתי - בדיוק בגלל "ואהבת לרעך כמוך" וגם סתם יחס לבן אדם - ובאיזה את... שנאה חולנית ופראית. מבחיל.
ג. "ציונים" מי מתאים לפורום הזה - מציע לך לתת לעצמך. תתעדכני: הערוץ הזה, הוא ערוץ דתי, הוקם ע"י הרב זלמן מלמד וע"י כצל'ה. העמדות שלהם, זהות בענין הזה לשלי. וכלל לא צריך שיהיה זהה ל"שלי" - מספיק בשביל זה מינימום בסיס תורני, ויש להם הרבה יותר מזה.
כך שאם את חושבת משום-מה, שלמחות נגד פריצות, זה ענין "חרדי" ולא כאן - כנראה שאם כבר, מקומך אינו בדיוק כאן.... מי ש"חושב" שהאמירה, "אין זוגיות לפני נישואין ובוודאי לא מה שנכתב אחרי כן", אינה שייכת ל"כאן", כנראה הוא עצמו אינו שייך (אגב, אני "כאן", הרבה לפני שהכרת את המקום הזה, כנראה).
וואו איזה לא נעים!!!שבותי
אולי ככה תצליחו לגשר על פערים ולאט לאט להכיר את הצדדים החיוביים שבכל אחת...
בהצלחה.
אולי היא התכוונה מהפן הדתילמה לא123
לא ידעתי שזה פורום דתיקארין1990
את בסדר גמור*אשתו של בעלי*
לא להתייחס לכל אחד פה שחושב שהפורום שייך לאבא שלו...
הבנתי אותך..והוא ישמיענו
כי בפורומים האחרים אני ממש יכול להתלונן על דברים לא צנועים למשל...
קיצר, יש פה השתלטות פלורליסטית נחמדה.
לא ידעתי שמי שלא פלורליסט או פוסט מודרניסט אין לו מקום פה. והכל בשם הפלורליזם האצילי (אוו.. כמה אני מתמוגג מנחת רק לשמוע את המילה הזאת!), חוסר עמוד השדרה והפוליטיקלי קורקט. ורק האמת תהיה נעדרת (ובעצם, גם הפלורליזם...)
לא... הנה, היא אכן כותבת שלא ידעה שזה פורום דתי..ד.
בדיוק כמו שכתבתי ושיערתי - היתה לה טעות בכתובת, בתום לב.
והיא עצמה מבינה, כמובן, שזה לא שייך למקום כזה.
ואת מכשילה אותה, ע"י ההטעיה הזו.
זה פורום אכן דתי. השאלה שלה לא "במקום" כאן - ו"לא להתייחס" תגידי רק לגבי תגובותייך וסגנונן הגס.
הערוץ הזה, אכן ערוץ דתי. על דעת מי שייסדו אותו ועד היום בעליו.
אז תתעורר על עצמך*אשתו של בעלי*
תודה על הסבת תשומת הלב....ד.
לא הבנתי כל הפורומים פה כל נושא של דתיים?קארין1990
לא שמעת על ערוץ 7?למה לא123
לא ברור ששמעה פשוט לא ידעה שככה צרה עיניהם של דתייםמסקמילים
היא יותר דמיינה לראות צדיקים כמו אברהם אבינו עליו השלום שקבל את חותנו, עובד האלילים! געוואלד!!!
או הדתיים האלו שהולכים לבית עלמין ולא חושפים ציצית שמא המתים ינטרו להם על שהיה...
או הדתיים שמכסים את החלה לפני הקידוש כדי לא להעליב כבודה...
כאלו שמקבלים את כולם.
אוהבים את כולם.
גם אם חולקים עם מעשיהם.
ערבים אחד לשני...
עכשיו היא למדה - זה מאה השערים - רק צריך לשנות את הכיתוב.
חבל להיכנס שוב לדיון כזההשתדלות !
כאן שניהם כובדו.
אז למה את נכנסת?מסקמילים
מה זה?!
סלחו לי ככה תתנהגו ככה אני אתנהג.
אדם זר צריך לדעת שאתם לא מודל לדתיים. צריך להזהר אותו מפניכם.
אתם תלמדו לנהוג כת-ו-ר-נ-י-י-ם בעז"ה. כזה אדם שנוהג מ"הנעלבים ואינם עולבים"
סלחו לי. אני אחטא בעניין זה.
היא לא "דמיינה" כלום...ד.
אמרה מפורש שלא ידעה, אכן, שזה ערוץ דתי.
את זו שמדמיינת (או "אתה", לא ברור מי כותב/ת).
"עובד האלילים", היה דווקא אביו של אברהם אבינו - והוא שבר את הפסילים.. עידכון.
"הדתיים האלו" שמכסים את החלה, זה כי ברכתה קודמת מעצם הדין לברכה על היין. ובקידוש צריך לברך קודם כל על היין. ובביה"ק, משום בזיון המת, שפטור ממצוות.
הכל מאותה תורה, שחסה גם על כבוד האדם, ואינה נותנת שאשה תהיה "סתם כך" עם איש, ללא שהם משפחה, חופה וקידושין.
מי שבינתיים, מראה את שנאתה - תוך שמטיפה לאחרים "לאהוב" (זה מאד אופייני ל"מטיפים" כאלו כיום...), זו את. ההערה היתה בדיוק על המעשה. וגם זה בעדינות. ומה שנאמר לה ש"טעתה בכתובת", זה בדיוק על הכתיבה על המעשה כמובן - ומתוך לימוד זכות עליה, שמן הסתם באמת לא הכירה את האתר, כפי שאכן התברר למפרע.
אין כל קשר בין אהבת הבריות, לבין אי קבלה של מעשים מסויימים כאילו "טבעי" להתייעץ עליהם.
"המאה שערים"... כמה מקסים. לאיפה נעלם ה"אוהבים את כולם"... פתאום "מאה שערים" - כולם - לא כלולים בה.
שנאת ישראל, במסוה של "אהבה".... קלאסי.
אמרתי שאני חולה על לבבי משכן אבנהמסקמילים
"מהי, אם כן, טעותם של אותם תלמידים?
ראשית, לפעמים באמת היקף הידיעות של התלמיד רחב יותר מהיקף הידיעות של הרב, ואין בכך כלום. כאותו סיפור על הרב מבריסק שפעם נכנס אליו אב עם בנו הקטן. בבית הרב מבריסק לא יהיו הרבה ספרים, והילד הקטן שאל את אביו בתמימות: איך זה יכול להיות, הרב מבריסק אדם כזה כדול, הייתי בטוח שכל הבית יהיה מלא בארונות ספרים!
הרב מבריסק שמע את השאלה, הוא חייך ואמר: דע לך בשביל להיות אדם גדול לא צריך ארון ספרים גדול, הגדולת אינה תלויה בכמות הספרים שבבית...
זו תשובה מאד עמוקה. החיצוניים תופסים כל דבר בכמות, אצלם המדד לאדם פיקח הוא כמות הידע שלו. לכן אותם תלמידים שנפתחו להם מעט שערי החכמה, יתכן שהם יודעים כמו הרב ואף יותר מכך, אך נקודת הטעות שלהם היא שהפנימיות איננה נמדדת לפי כמות. הוא אמנם יודע יותר, אבל ראשית הוא מבין פחות בעומק, ומבד זאת, אפילו אם גם הוא מבין, אבל רמת ההשגה הפנימית של הרב ורמת ההשגה הפנימית של התלמיד שונה לאין ערוך.
שנים יכולים לפסוק אותו פסק: מותר או אסור, אבל האור שיש לכל אחד בתורה הנקראת "תורת אור" - הוא לגמרי שונה
זה לא דבר שניתן לראותו כלפי חוץ, אלא הוא ניכר בעומק הלב פנימה כמה "תורה אור" יש לאותו אדם בלבו. הדבר תלוי לפי רמת הזכות והטהרה הפנימית שזכה להן.
מי שלא הגיע לאותו מקום והוא מסתכל כלפי חוץ, נראה לו ששני האנשים הללו שווים, לפכמים התחתון הופך להיות עליון והעליון הופך להיות תחתון, אבל האמת הפנימית לגמרי שונה.
טמונה כאן נקודה נוספת.
תלמידי חכמים נקראו בלשון רבותינו בסוף מסכת ברכות "והולכים", "ילכו מחיל אל חיל", לעומת המלאכים הנקראים "עומדים"
מהו עומק הדבר שהם נקראים "הולכים"?
כמובן אין הכוונה שתלמיד חכם הולך פיזית, בפועל. וגם אין הכוונה שהוא הולך ויודע יותר. זו הליכה חיצונית, שאף היא נצרכת, אבל ההליכה הפנימית היא שאדם מקבל כל פעם מבט עמוק יותר על החיים, ולפיו הוא מסתכל על הכל מלכתחילה...
תקשיב ד. אם התורה אומרת שלא טוב לאישה לחיותמסקמילים
עם גבר כשאינה נשואה לו יש דרכים לומר את זה. אפשר להמליץ לה ככה בנחמד כזה.
אולי. ממש אולי - היא תתאהב בכמה התורה מכבדת את הנשים אצלה.
כמובן שהיא גלתה שכנראה יסלקו אותה
כדאי לקרוא מה שכותבים,ד.
לפני שמגיבים.
בפרט, כשמבהירים את זה כמה פעמים:
אני לא כתבתי "לה" איך לחיות, בהנחה שלא באה להתייעץ על זה, ושזה רחוק מאד מעולמה כעת, לצערי, ושבכלל בטעות הגיעה לכאן, בלי לדעת שזה אר דתי. ואכן כך אמרה בעצמה בסופו של דבר.
אשר על כן, ה"כנראה טעיתְ בכתובת", לא נכתב בציניות ולא שום דבר דומה, כמו שמי שיש לו בראש דברים כאלה, יכול לדמיין. נכתב בעדינות, מתוך כבודה של מי שלא ידעה.
מה שנכתב בהמשך, שאין מושג כזה ללא נישואין - וברמז "קל וחומר מה שבהמשך", הכתב כי אי אפשר שבפומביות כאן, דבר כזה יופיע כ"לגיטימי" ללא שמץ תגובה. לא בשבילה, בשביל האוירה הציבורית, ובשביל אחרים.
ובדיוק כמו שהנחתי - היא לא לקחה כלום מההערה הזאת, כי לא שאלה על זה - וגם כי לא כך אפשר להסביר דבר כזה למי שמתענין מתוך עולם אחר לצערנו. רק לקחה את האינפורמציה שזה דתי כאן.. לא ידעה.
ואחרים, הבינו היטב למה נכתב.
ואם לא ה"צורך" לאויבר-צדיקות ביחס אליה, שכלל לא נפגעה מזה, אלא ממה שהתפתח כאן, שלא הבינה שכלל לא כוון אליה.. - לא היתה חשה שמץ של אי נוחות. בדיוק כמו שרואים מתגובתה הבסיסית, אה, סליחה, לא ידעתי שזה פורום דתי. פשוט לחלוטין. גם היא הבינה שזה לא שייך לפורום כזה.
למה טעות להגיע לאתר דתי?מסקמילים
למה אישה חילוניה לא יכולה לשמוע את דעתו של אדם דתי?
היא באה לבקש הצעה. זה לא משנה לה אם הוא דתי או חילוני. למה אתה לא יכול לתת לה את נקודת מבטך? למה לגרש אותה? ככה אתה מארח אורחים בביתך? מגרש אותם?
"בפרשיות אלו בהם מסופר על אבות ואימהות האומה, על מצוות הכנסת אורחים שקיימו בצורה מופתית, אשר אירחו בביתם אנשים רבים ואף עובדי אלילים, מופת לעם של חסד מאיר פנים.
מאברהם נלמד חשיבות הכנסת אורחים כפי שמובא בתלמוד: "אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש... אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה". ונמנה בין הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא (שבת קכז,א), ועוד נאמר בחז"ל: "בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם, עכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו" (חגיגה כז,א). והסביר רש"י שולחנו מכפר עליו בהכנסת אורחים."
"הכתב כי אי אפשר שבפומביות כאן, דבר כזה יופיע כ"לגיטימי" ללא שמץ תגובה. לא בשבילה, בשביל האוירה הציבורית, ובשביל אחרים. " <-- למה? אתה רוצה להסביר לי, הבורה, מודה, מה כה נורא במה שהיא כתבה? להסביר לי על קדושת הפורום הזה?
בסופו של יום הגברת לא עזבה את הפורום אלא פתחה בנשואים טריים.
היא מצאה מענה בצורה מכובדת מכלה נאה וליאן.
נק' המוצא פה היא 'ההלכה'אוא"ר
2) אסור לי להסכים איתה, אתה מעדיף שאגיד להיפרד(שזו נק' המבט שלי)?
3)אף אחד לא סילק אותה מפה, היא בשמחה יכולה להמשיך להשתתף בפורום. אבל אל תשכח שגם אברהם ע"פ המדרש הכריח את אורחיו לברך את ה', כלומר גם על האורח להתאים עצמו למקום.
למרות שאת מאד מפריזה,ד.
בכתיבתך - ולא ברורה לי הסיבה - אנסה להסביר, בנחת:
ראשית, כבר אמרתי - וחבל לקרוא בכוונה ההיפך - אף אחד לא "גירש" אותה מכאן.
ה"טעות בכתובת", היתה על השאלה הקונקרטית. והיה ברור שאם אינה מישהי פרובוקטיבית, אז באמת "טעתה בכתובת", לא ידעה.
ואם היתה סתם רוצה להתייעץ כאן על כל מיני דברים, הרי שאף אחד לא היה "בודק בציציותיו" של איש, כולל כשאין לו ציציות..
לגבי השאלה, "למה אשה חילוניה לא יכולה לשמוע את דעתו של אדם דתי".. בוודאי שהיא יכולה. אם היא שואלת, "תגידו, לדעתכם זה הגון ומוסרי לחיות כך"? אז ינסו לענות ולהסביר. אבל היא לא שאלה על זה. לא עונים "בכח" על מה שלא שואלים. זה גם לא יעזור.
אבל כששְאלה דורשת בעצם, "קבלו דבר כזה כנתון נורמלי, שש... ורק תגידו, מה אני עושה עם ההתנהגות הזו והזו"?.. זו - כמובן בלי משים - "כפיה" לכיוון השני. אדם שיש לו חוש יהודי בסיסי, לא יכול שלא לומר, קודם כל מה פתאום.. אין לזה מקום. ווממילא - מצטער, לא יכול לענות "כאילו-בהתעלמות" מהעיקר.
בדיוק כמו שאם מישהו ישאל, גנבתי כך וכך מאות אלפי שקלים, אבל יש לי שני שותפים בחבורה, לדעתכם אני חייב לחלק איתם או לא?.. אז מי שיגיב רק "לגופו של ענין", כי "מותר לו לשאול גם דתיים".. משהו אצלו לא כ"כ בסדר. זה לא פחות חמור - אלא ההבדל, שלמרבית הצער כנראה באמת בתרבות שהיא חיה בא, גם דבר כזה כבר אינו ברור.
ולכן, ענו לה בעדינות, שזה לא המקום. שכנראה טעתה.
[גם אם מישהו עוצר את הרכב בשבת ושואל, "איך מגיעים ל..", זו בעיה לסייע לו בחילול שבת. אע"פ שבוודאי נענה לו באהבה, הרי אינו עושה בכוונה..]
שוב - לא מכיר אותך, אז לא כ"כ ברור לי מה הדחף לכתוב בצורה כזו "קדושת הפורום הזה"..
אבל כיוון שביקשת יפה - מסביר: מה נורא? [וזה כנראה יסוד ההבדל בין מה שאנחנו אומרים..] נורא לכתוב על אישות, קבועה, עם אדם אחר ללא נישואין. זה מה ש"נורא". אם בעינייך זה "לא כזה נורא", אז אנחנו לא מדברים על אותו בסיס.
ודווקא כשדבר כזה, מגיע בשאלה "כבדרך אגב", לצורך אחר, אז אם זה נשאר בלי תגובה, במשך הזמן דברים כאלה מחלחלים. מה שבאופן יהדותי רגיל, "קופצים" ממנו. וגם סתם - זה מעורר צורך למחות על זה. מה פתאום....
שוב, בגלל שנכתב ללא שמץ כונה רעה, אז ה"מחאה" היא מאד-מאד עדינה, כמעט "ברמז".
לגבי הסוף - הגברת עברה ל"נשואים", ואח"כ הביעה פליאה. היא לא הבינה ש"הכל פה דתי"... מעורר חיוך של סימפטיה.
ומי שענו לה שם, אינני רוצה להיכנס לכך. אני הגבתי גם שם.
וגם כאן - אם אלו שהזכרת היו מגיבות, היו יכולות להגיב. אני הגבתי על עצם העלאת דבר כזה באיזשהו פורום כאן, שזו לא "הכתובת", מתוך טעות, וגם על המושג. פשוט מאד.
אז אתה מאמין שאם אתה תענה לשאלתהמסקמילים
לפי השקפת עולמך אתה בעצם מקבל את המצב?
* כלומר אם היית אברהם והיית מקבל אדם עובד אלילים והוא היה פותח עמך דיון בזה - היית אומר לו שהוא טעה בבית אירוח?
* אם היה מגיע הומוסקסואל דתי (הבנתי שיש כאלו) ופונה בשאלה בעניין ואתה היית עונה לו בדיוק כמו שכלה נאה וליאן (אני מקווה שלא ריכול. נמנעתי לתייג) ענו את שענו אז תקבל או הן קבלו את המצב?
אני מפריזה כי לדעתי אתם צריכים ניעור כי אתם מפספסים כאן את כל יופי התורה. את כל עבודת המעשה. אתם מגרשים אנשים מהתורה בלי דעת. יש לכם כל כך הרבה ידע אבל לא מישמים אותו
תחשוב אם היא תינוקת שנשבתה כל חייהמסקמילים
ואין לה בכלל מושג שזה רע או איך זה פוגע בה.
הרי איזה אדם ירצה באמת לפגוע בעצמו?
היא לא תורניה. לא דתייה. אולי גם לא מסורתיה.
היא לא מאמינה שמה שהיא עושה לא נכון בגלל זה היא הגיעה הנה מראש כי היא נמצאת במצב נמוך ורוצה עזרה זה בדיוק הזמן להיות הכי ערבים אליה. הכי ממקום לא ביקורתי. הכי ממקום להקשיב וללמד.❤️
רק שתדעו שאני לומדת ממכם המון.
ברור. מה שכתבת כעת, זה בדיוק מה שאני אמרתי..ד.
וברור שאנחנו "ערֵבים אליה"..
לכן, עונים לה בסימפטיה, מסבירים שכמובן אף אחד לא רצה להעליב...
אבל, היא לא באה ממקום של "להקשיב וללמוד", לגבי עצם הענין. ממש לא.
אם היתה באה ממקום כזה, היו עונים לה על זה.
אני כבר דיברתי עם אנשים, מעבר ל"פומבי" לגבי דברים גרועים עוד יותר. הכל בסבלנות רבה. על אף שלא תמיד זה "נוח".
כאן לא מדובר על זה.
היא פשוט באה לשאול משהו נקודתי. איך אני מסתדרת עם הסבתא הזו....
צר לי, שואלת יקרה, אני לא יכול להתייחס לשאלה הזו, כי אני לא מסכים בכלל למציאות כזו. זה מזעזע אותי לענות לזה. וגם, מתוך "ערבות" לעוד כמה כאן.. אני צריך להזכיר, שזו לא מצאיות של "בן זוג"... זה מה שהיא נענתה. הכל ללא שמץ שבשמץ של טינא. ח"ו.
מה עם עין טובה???מסקמילים
"היא לא באה ממקום של להקשיב וללמוד" איך אתה יודע? זה שהיא לא מתנהגת כמו שאתה מצפה ממנה לא אומר שהיא לא באה ללמוד. אחרי הכל היא באה לבקש עצה כלומר היא באה עם כוונה ללמוד ממשהו משהו על החיים ואתה יודע משהו אפילו לא שנה לה שאותו משהו הוא דתי!!! החילוניה הכופרת הזו (סליחה קארין אני מגזימה - תהני מהתאטרון) באה אל מושב הצדיקים כדי ללמוד משהו על החיים שלה! תבין עד לאן היא הדרדרה מבחינתה! אתה מבין שזה לא ברור מאליו. זה בערך כמו שאתה התורני תלך אל בית מרזח ותשאל אדם לעצה! ומבין איזה יד ה' יש בדבר. רואה את הגדולה של ה' לפניך? הוא לא סתם שלח אותה לפה. היא יודעת את זה. יש סיבה שהיא הגיעה הנה.
"כאן לא מדובר על זה"
למה? זה בית כנסת שאסור לדבר בו? וגם בבית הכנסת כל שישי אתה בוודאי שר את שיר השירים. יש גם מי שיטען שגם זה לא מנומס כלל...והתורה הקדושה מדברת על כל עניין שהוא. אין צורך לפרט על ההלכות אבל בנינו כל עניין. סה"כ היה לה קושי והיא חפשה פתרון מאנשים טובים בעולם. למה אתם לא מבינים שהתורה שזכיתם לה היא לא שלכם?! היא של ה' והתפקיד שלכם בעולם הוא להאיר ולהפיץ את אותה תורה.
"אם היה אפשרי - היה מסביר לו כמה עבודת אלילים זה דבר נורא." ---> אז למה אתה לא מסביר לה זאת?! אפילו לא ניסית! אתה מבין את ההזדמנות שפספסת?!
יכולת לרשום: "אני לא הייתי מציע לחיות עם גבר בלי טבעת על האצבע",
היא הייתה מתפלא ואומרת לך: "מה זה? למה אתה כזה חרד"
היית עונה בגאווה "כן! אני חרדי! אצלנו כשגבר אוהב הוא ממשכן את כל הבית לאהבתו. אצלנו אסור לפספס את בת הקול עד כדי כך שאפילו בחול המועד מותר לארס אשה"
"בוודאי שגם הנשים שהזכרת, אם היתה "שאלה" כמו שאת אומרת כעת, לא היו מוכנות לענות" - אתה עונה בשמן. איך אתה יודע מה הן היו עונות? ולפעמים עדיף לא לענות. עדיף להיות מהנעלבים. כך שגם זו אפשרות עדיפה מבחנתי מלסלק אותה. אדם צריך לדעת שלפעמים הוא לא מצליח להסביר במילים דעתו ואז כבר עדיף להיות בשקט
"אם מחבל ישאל אותך: רצחתי יהודי ואני לא מוצא כעת את השירותים.." - זה לא אותו הדבר. שתי אפשרויות בדעתי:
* איך אני אמורה לדעת שאותו אדם רצח יהודי?
* אם הייתי רואה אותו רוצח יהודי
** בורחת ומתקשרת למשטרה. לא הייתי עומדת ומחכה שידקור אותי...
** הייתי מחפשת כסא או משהו להרביץ לו אבל זה כבר תלוי מה היה בשטח.
** היתי קופצת עליו בפראיות ואומרת לו שהוא מנסה לרצוח יהודי וה' ישמיד אותו.
ועל ענווה אתה לגמרי צודק. אני יודעת שאני צריכה לעבוד על זה. הבנתי את זה כבר ממזמן. גם בבית כנסת יודעים שיש לי בעיה בעניין זה. מה אני אעשה? קשה. קשה מאוד. באמת קשה.
מלים כדורבנות!!!*אשתו של בעלי*
נו... פשוט לא קשור.ד.
אני מניח שאת מבינה שכתבת ללא קשר..
אם את נהנית מזה, יבושם לך.
בכל אריכות המילים הללו, את אומרת:
1. שהיה צריך כן לומר לה שזה לא בסדר מה שהיא עושה, ולנהל איתה דיון על כך (ההיפך ממה שלמשל אמרת זו שכותבת לך על זה, "מילים כדרבנות"...). ובעינייך זו "עין טובה". להאמין שבאה לכאן ללמוד הלכות צניעות..
אז אני לא חושב כך. ואם את רוצה - עשי זאת בעצמך. תסבירי לה שאת לא עונה על שאלות מה לעשות במציאות כזו, אלא רוצה "להסביר" לה למה המציאות הזו אינה בסדר...
2. ש"עדיף לא לענות" (בהקשר של מה שאמרתי, שכאש רמעלים משהו מזעזע, לא עונים על שאלה אגבית, לגבי הסבתא וכד'). אכן, זה בדיוק. לא עונים על זה. אבל אדם מנומס, גם מסביר לה לא עונים, ואומר לה שזה לא מקום מתאים, כי לא יקבלו בו את ה"מציאות" שהיא מתארת וממילא לא ידלגו עליה כדי "לענות" על פרטים שוליים.
אם את רוצה להתעקש על דמיונותייך, שזה נקרא "לסלק אותה", זה מראה רק מה שבראש שלך. עניינך.
3. מה שכתבת בסוף, על השאלה-המוקצנת - שבאה בתגובה להקצנה שהבאת כ"דוגמה" - אינו ראוי לתגובה. כל בר דעת יכול להבין. בלי קשר.
לגבי "וידוייך" על הענוה וכו' - תהיי בריאה. באמת לא ענייני.
אולי פשוט תקראי,ד.
מה שכתבתי.
אני כותב משהו - את משום מה קוראת אותו לפי ה"משקפיים" שלך, ואח"כ מקשה מתוך זה..
הסברתי פשוט - קודם כל, לא עונה ל"שאלה" שמדברת על מצב שהוא מזעזע. לא מסכים עם עצם המצב הזה, אז בוודאי לא מייעץ מה לעשות בתוכו, כשהיא לא אמורה כלל להיות שם. כנ"ל, לא מנסה "לחנך" אותה, כי היא כרגע ב"מקום" אחר.
ובנוסף, גם אומר משהו על ה"תופעה" הזו, מדין מחאה ובגלל שקוראים כאן עוד.
אם אצל אברהם אבינו, היה בא מישהו ושואל איך הכי טוב להסתדר עם חמותו שמפריעה לו לעבודת האלילים.. אברהם אבינו לא היה עושה כ"עצתך", לא היה עונה על השאלה, אלא -אם היה אפשרי - היה מסביר לו כמה עבודת אלילים זה דבר נורא.
אם היה שייך, גם אני היית מסביר לה, על עצם הענין. בהיות שזה לא בדיוק היתה שייך - וגם לא התענינה בכך - הסתפקתי בלומר שלְמה שהיא רוצה תשובה, זו לא הכתובת, כי זה מכיל "הנחת יסוד" שלא ניתן לקבל..
כבר שאלו כאן, מה שאמרת (דווקא כנגד מי שהביע עמדה כמו שלך), האם היו "עונים" גם למישהו שהיה שואל משהו כזה. התשובה היתה, לא. אבל זה כאילו "משהו אחר" (אגב, אין דבר כזה ".. דתי". מספיק עם הדברים הללו. "דתי" - פירושו המילולי, הוא מי שמקבל עליו עול מצוות. אם אדם בקביעות אינו מקבל עול מצוות, בדבר שהתורה אומרת עליו תועבה ושדינו כרת, אז ההגדרות הללו הן סמנטיקה בעלמא. מכל מקום, זה לא הנושא).
ובוודאי שגם הנשים שהזכרת, אם היתה "שאלה" כמו שאת אומרת כעת, לא היו מוכנות לענות. אפילו שהן "לא מקבלות" את זה.
את מדברת, כאילו אנחנו "רובוטים".. זה לא ענין של מחשב כאן. אם מישהו שואל על דבר מזעזע, אבל "על משהו אחר בענין", אתה לא עונה על המשהו האחר, כי אתה לא מוכן אפילו לשניה בתוכך להתייחס לכך כאילו זה אפשרי. לא שייך לאמירה רשמית, שכאילו "מקבל את הענין".
הרי על אותו משקל של הגזמותייך, אפשר להמשיך להפליג ולשאול: אם מחבל ישאל אותך: רצחתי יהודי ואני לא מוצא כעת את השירותים.. אז אם תעני לו זה אומר שאת "מקבלת את מה שעשה"... בוודאי שלא. ואע"פ כן לא תעני. למה? ברור.
אז חבל להפריז.
היחידה שמפספסת כאן את "יפי התורה", לדעתיאולי זו דוקא את. חלק אינטגרלי מיפי-התורה, זה שאנשים נשארים עם חושים בריאים, ולא הופכים לרובוטים. "קופצים" אם משהו מזעזע, ועם זה יודעים לענות בכבוד ובסימפטיה.
אומלל מי שחושב, ש"קירוב תורה" יבוא ע"י התעלמות מהדברים הכי בסיסיים שלה. וגם - מי שחושב שאפשר להפקיר את האוירה הציבורית, כדי "ח"ו" לא להזכיר מה נורמלי ומה לא.
ומציע לך אולי קצת יותר בענוה.. אל תמהרי לחלק ציונים.. אף אדם לא "יתקרב לתורה" אם יהיו צבועים - ו"יענו לו" איך להתנהל במציאות של פריצות, כאילו זה "נורמלי", במקום להעיר עליה. אבל אנשים לגמרי יתקרבו, כאשר יראו שמוכנים לסייע להם גם בדברים הרבה יותר בעייתיים, "מאחורי הקלעים", ולא כשמנסים לקחת כ"בסיס מוסכם" מציאויות בעייתיות מאד.
סליחה, זה פורום 'דתי'. אף אחד לא רוצה לפגוע פה בקארין ח"ואוא"ר
ב' - כדאי שתשני טיפה את הסגנון שלך, הפורום הזה לא שייך(כנראה) גם לאבא שלך. אז נשמח אם תוכלי להתבטא באופן מכבד גם אם הדעות והבקשות פה לא משקפות את ה'פלורליזם'.
תאמינו לי כבר בפורומים האלו אי אפשר לדעתמסקמילים
מה אמת ומה שקר...
קארין אם את אדם אנושי אמיתי שלא צוחק על כל הצדיקים - את מוזמנת להשאר רק כדי לעצבן את אותם צדוקים
אפשר לחשובקארין1990
חס ושלום... אף אחד לא "מתנפל עלייך"..ד.
היה די ברור שלא ידעת - לכן היתה ההערה, בתוספת "הבהרת מינוח" שלא כוונה כלל לאזנייך.
ה"התנפלות" - הלגמרי שולית - לא היתה עלייך, אלא נסיון שולי לגמרי קצת "לתפוס טרמפ" כנגד ההערה, מסיבות שאינן קשורות אלייך.
לגמרי שולי - כי רוב אלו שדנו על הענין, מצדדיו השונים, עשו את זה בצורה מכובדת גם זה כלפי זה.
מכל מקום - ממש לא נוגע "אלייך". תנוח דעתך, שויהיה לך רק טוב...
אף אחד לא רוצה לפגוע בך, אבל קצת התחשבותאוא"ר
ככה העירוקארין1990
הי יקרה!!שבותי
תקשיבי הדיון פה הוא ממש לא נגדך.
פשוט זה העלה פה איזה נקודה והאנשים כבר פתחו דיון. הוא לא ספיציפית עלייך...
מאחלת לך ממש טוב עם עצמך, ועם מי שאת יוצאת איתו ואמא שלו... בהצלחה!!
יאו מה קרהקארין1990
צודקת יש לנו בעיה
המשכתי בשרשור חדשמסקמיליםאחרונה
קצת חבל מה שקרה כאן..השתדלות !
בענייניות לעניינך- כאן לא נמצאת האוכלוסייה שתייעץ/תענה על השאלה שלך.
את נשמעת מקסימה ממש ואנחנו מאחלים לך את כל השמחה שבעולם,בהצלחה!

מוזמנת להישאר בפורום, רק להבא לשים יותר לב.
זה בסדר ממש, לא עשית שום דבר נורא...
בלי להתייחס בכלל להקשרהסטורי
מרחק גיאוגרפיארץ חדשה
שלום חברים
הכרתי מישהי באחד האתרים, מדברים וכיף לנו.
בסופו של דבר כשרצינו לקבוע דייט עלה הנושא של המרחק- אני מאזור חיפה והיא מאשדוד.
מה דעתכם? האם נכון להכנס לקשר ככה?
אשמח לשמוע מחשבות, ועיצות מעשיות לגבי קשרים עם מרחק גיאוגרפי
יש רכבת …פ.א.
המרחק הזה לא חריג… נפגשים באמצע, נפגשים פעם פה ופעם שם.
ואם הקשר מצליח ומתקדם, המרחק כבר בכלל לא יהיה גורם בשיקולים…
מעניין לשמוע מה הבנות חושבות על מה שכתבתהפי
אוקיהפי
אני מאמינה שיש יופי בדינמיקה שבה הגבר נמצא יותר באנרגיה הזכרית, יוזם, מחזר, מוביל ונותן, והאישה באנרגיה הנקבית, מקבלת, נענית, נוכחת ומאפשרת לו להעניק, תוך שהיא מעריכה את המאמץ.
זה לא נובע מחוסר יכולת של האישה, אלא מבחירה בדינמיקה שיוצרת בעיניי ביטחון, הערכה ומשיכה. לכן, באופן אישי, אני פחות מתחברת למצב שבו הגבר מצפה שהאישה תגיע אליו או שמתחילים לחשב תורות. זו פשוט תפיסת הזוגיות שאני מאמינה בה.
אני חושבת שלפעמים יש גברים שמפספסים את הנקודה הזו. לא כי האישה לא מסוגלת לנסוע, ברור שהיא יכולה, אלא כי עבור הרבה נשים, החיזור עצמו הוא שפה של אהבה. כשגבר אומר "הפעם תבואי את", הוא אולי מתכוון לחלוקה הוגנת, אבל יש נשים שחוות את זה כוויתור על המקום המחזר והיוזם שלו.
אני תמיד אומרת לגברים שמתייעצים איתי הבחורה שלכם היא האדם האחרון שכדאי להתחשבן איתו. תנו מכל הלב. אישה מרגישה היטב מתי גבר נותן מתוך רצון ואהבה, ומתי זו רק חלוקה טכנית או סימון וי. בעיניי, דווקא הנתינה החופשית היא זו שבונה ביטחון, הערכה ומשיכה לאורך זמן.
תבחר נכון או ..
מסכיםארץ חדשה
אבל החשש הזה לא בא ממני, אלא מהצד השני- הבחורה.
אז מה ענית לה?הפי
שלדעתיארץ חדשה
שלדעתי חבל לא לנסות אפילו, וצריך לראות אם בכלל יש בסיס
ואם צריך פתרונות אז נמצא בעתיד..
שורה תחתונה- ממנה הבנתי שזה יותר מרתיע אותה.
מקווה שזה לא היה נשמע אצלה נואש מידי, אבל הבנתי שגם ככה בנות אוהבות חיזור במידה מסויימת
פעם ופעמיים, ברור שהגבר הוא זה שמתאמץ להגיע אליהפ.א.
אח"כ רואים איך מתפתח הקשר והדינמיק, הזמינות של כל צד
אני רק טיפהפי
אל תתייחס לאישה כמו לחבר שלך
לפעמים גברים היו מצפים שאני אחזור ב11 בערב לבד זה לא נעים וברור שזה הוריד לי חשק
לא נעים לדעתי..
ברור שלא מתייחסים לאישה כמו לחברפ.א.אחרונה
ועוד יותר ברור ומובן מאליו שבחורה לא חוזרת לבד הביתה בשעת לילה.
סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא
כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?
ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?
(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)
ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?
לדעתי כן,חתול זמני
(עד גבול מסוים)
אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי
וכמובן המוסד מחזק את העניין
אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.
בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום
לק"י
והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.
לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.
אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.
כן ולאברוקולי
לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה
לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.
גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.
מה שכן-
זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן
(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)
מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'
ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.
אני אדייקאביעד מילוא
אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?
כמובן שאשמח לתשובות כי זה יעזור לי להבין ולדעתאביעד מילוא
אני חושבת שלפעמים בנות משתנות מכיתה ט'יעל מהדרום
לק"י
עד לגיל 20+
הרבה בנים ובנות הולכים ללמוד בגלל שהחבריםפ.א.
הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.
זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.
תלויאחד האם שומעאחרונה
אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.
הוא סבבה והכלרקשאלה12
אבל פחות חכם ממני,
אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.
חזק, אבל אם כבר- עדיף להתחתן אתו ישירותמתוך סקרנות
אם לדוגמה מה שאשה מחפשת בבעל זאת חכמה...
לגבי ללמד להתקין מדף וכו', נראה לי שעדיף לחכות לשלב בו הוא יעשה את זה בעצמו, ולא רק ידריך אותנו איך לעשות את זה...
על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות
אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.
אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.
הנה דוגמאות:
למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).
אני מפספס פה משהו?
אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.
אני בת תפסיק לקרוא לי בגברהפי
מטומטם
"אפקט הדומינו"רק נשמה
מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?
ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי
גם לחיוב וגם לשלילה
רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.
מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית
ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)
ולזכור עבודת המידות.
ברור שקייםנפשי תערוג
לא רק בחתונות
בכל נושא
לא יודעת יוצא לי לשדך ואני מעורבתהפיאחרונה
אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.
יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..
ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:
האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.
הן מחפשות משהו עמוק יותר חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.
לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.
האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.
אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה
בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.
בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.
( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..
זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..
אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/
עוד פעםטבע, אמת
האמת,שקצת נמאס לי
אני יוצאת כבר תקופה, בת 22
ודי נמאס לי.
אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים
ואז זה לא מתאים,
כי החלומות שונים
כי סגנונות התקשורת לא מתאימים
סתם כי זה פשוט היה מוזר.
בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,
אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו
נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,
ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.
קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.
קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה
אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.
סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה 
מאוד יפה וחכם.נחלת
מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי
ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.
את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.
אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.
ברור שלאטבע, אמת
הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים
אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.
אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.
בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.
ספרי לי על זההפי
תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה
שאת נאמנה לדרך שלך .
...אילת השחראחרונה
יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.
ועכשיו,
שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.
אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.
רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -
'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.
הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...
וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.
לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...
אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...
ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...
אֲת.
שמעתם על 4 שלבים ליצירת קשר של שירת מלאך?advfb
אם לא, ממליץ לכם לשאול את הצ'אט.. נשמע אחלה דבר.
המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד
אלגריה,
הרמוניה בגן,
נסיה,
ארץ.
(לחורף)
כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?
מושלם!!!!!!הפי
אלגריה
נסיה
אבל אלו היו חתונות קיץ
תודהארץ השוקולד
ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.
הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד
בחורף אני לא יודעת איך זה.
בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף .
אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.
יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם
אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר .
תודה, אשאלארץ השוקולד
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
האולם קטן, 400 - 350 איש.
תודה רבהארץ השוקולד
מעריך את הבדיקה.
נבדוק אם רלוונטי
הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה
תודהארץ השוקולדאחרונה
מה באמת יש אופציההפי
שלא יהיה אופציה בפנים?
למה לא?ארץ השוקולד
לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר
כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד
ונבחר באותו יום או יום לפני
אחי התחתן בנסיה.ענבל
בס"ד
היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.
כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...
תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה