- במדבר פרק יג פסוק ב
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם:
קשה, הרי יש ציווי "שלח לך" ואם כן מה חטאו המרגלים?
נחלקו ב"ש וב"ה גבי השאלה כיצד מרקדין לפני הכלה. דעת ב"ש – כלה כמו שהיא, דעת ב"ה כלה נאה וחסודה ואפילו גידמת. שאלו ב"ש והא "מדבר שקר תרחק" ענו ב"ה - מקח רע ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו – ישבחנו .
ועל דרך משל אפשר לומר שכשולחים אדם לראות בחורה לפני השידוך מצפים שאם יראה פגמים יגיד אותם, אבל אם שולחים אדם לראות לאחר השידוך מצפים ממנו שישבח את המקח. כך ניתן לומר גבי המרגלים. בפסוק נאמר "שלח לך... אשר אני נותן לבנ"י". המרגלים לא נשלחו כי שיחוו דעה אם נכון להכנס לארץ או לא נכון, הכניסה לארץ היא עובדה מוגמרת, כל שליחת המרגלים באה כדי לדבר על מעלתה של הארץ כדי לזרז את ישראל ולהגביר את חשקם לארץ. המרגלים באומרם "אפס כי עז העם" רצו לנתק את השידוך ובזה חטאו חטא גדול (נפלאותיך אשיחה)
- רמב"ן במדבר פרק יג פסוק ב
ויש כאן לשאול, אם כן משה עצמו חטא בענין, שנאמר וייטב בעיני הדבר (דברים א כג). ועוד הקשו הרי משה רבנו ראה שיש חשש הפסד, שהרי הוא התפלל על יהושע "י-ה יושיעך מעצת המרגלים" ואם כן מדוע נענה לשלוח? וענה הרמב"ן - ויתכן כי משה בעבור שידע כי היא שמנה וטובה כמו שנאמר לו (שמות ג ח) אל ארץ טובה ורחבה וגו', בעבור כן אמר להם שיתנו לב לדעת כן, כדי שיגידו לעם וישמחו ויחליפו כח לעלות שם בשמחה
מדברי הרמב"ן מבואר שאם משה לא היה מקיים רצונם היו עולים לארץ ישראל אבל בלא חשק ושמחה ועדיף להיכנס לחשש הפסד נורא והעיקר שיתקיים רצון ה' בשמחה ובטוב לבב. (נפלאותיך אשיחה)
שבת שלום ומבורך!!
