אני חושב שלפעמים מרוב שאנחנו מדוייקים בעבודת ה' יותר מידי אנחנו נוטים להקצין ברמת הירידה בעבודת ה'. לכן כדי לעגן את הדברים בדבר היציב לעניין הזה והוא רמת קיום ההלכה.
יכול להיות שפעם היית במדרשה או שהיית עם חיות פנימית יותר גבוהה מה שגרם רצון להיות מהדרין לשיטתך. עכשיו בעקבות כל מיני גורמים אחרים הרצון הזה ירד אבל עדיין נשאר הרצון לקיום דתי. לכן טוב להגדיר לעצמי את רמת קיום ההלכה כמו שהיא נדרשת מכל אדם ואז לבדוק איפה אני ביחס אליה.
לדוג'
שבת
כשרות
צניעות
חומרות
איפה אני מהבחינה הזו? הגיוני שבדרך כלל עיקר העבודה נמצאת אצלנו בתחום הצניעות, יופי וכו' וכן עם כל מיני חומרות למיניהן (מוציא ר''ת, שומר מהדרין, בלי סמארטפון וכו') - דברים שהם טובים לצורך שעתם.
אם הבעיה היא כמו שציינתי זה מראה שאת נמצאת במצב טוב, אם האתגרים שמציםים כל אחד מאיתנו.
--
את זה כתבתי לפני שראיתי את התגובה שלך. התגובה שלך פשוט שימחה אותי כי זה מראה שאת כן יציבה וזה הקושי שיש לכולנו.
חיבור לסביבה תורנית (שיעורים וכו') משפיעים על רמה שלנו בעבודת ה' ולכן הגיוני שהתפילה תקבל עליות ומורדות (במיוחד לאור העובדה שאנחנו עוברים המון בחיים ומשהו בקשר שלנו עם ה' מקבל קצת שחיקה. הקשיים מסביב, תחושת הלבד וכל מה שהצטבר מקשים עלינו לדבר עם ה'. שאלות שונות מציפות אותנו בתת מודע - מה ישתנה מהתפילה? למה אם ה' טוב עדיין לא טובים לי?
זה הגיוני, זה טבעי וזה חיים. אצלי זה קיבל שינוי רק אחרי שהייתי מיואש וקיבלתי מחבר את ההודעה הבאה:
"שבוע טוב אחי היקר. ראיתי את ההודעה בווטסאפ רק בשישי. יאוש, היאוש הזה שמנסה לכרסם את הנשמה. הרבה פעמים תירוצים באמונה לא עוזרים. גם ניחומים של חברים או רבנים.. אז מה עושים? מביטים מה אבותינו עשו, איך דוד המלך יצא ממשבר. איך אברהם אבינו, יצחק. יעקב. כולם- התפללו. תשובה ככ פשוטה. לבכות לו, לצעוק לו. שישמע. שאני במיצר שאני חייב אותו יותר מתמיד. שאני בסהכ רוצה להקים בית שיהיה לשמו, שאני חייב אותו עכשיו
יותר מתמיד. למסור את הנפש על התפילה. ומשם להקשיב מה קורה בתוכי. חוץ מיזה. אין לי ככ מה לומר".
ועוד משהו, לפעמים ההיגיון הורג אותנו. אנחנו מתחברים יותר מידי לאיך העולם פועל ולכן ה' יוצא מהתמונה.
אתמול לא קיבלתי הצעה, היום לא קיבלתי הצעה - מה הסיכוי שאקבל מחר? מה הסיכוי שמשהו ישתנה?
הרי כל הסיכויים נגד. המצב דפוק. זה לא יכול להישתנה. כשאני מגיע עם ההבנה הזו לתפילה - אני לא יכול להתפלל, אני לא מאמין שמשהו יכול להשתנות.
אנחנו שוכחים שבתכלס - ה' מעל הכול. יש את הסיפור על ביתו של ר' חנינא שהיתה מדליקה נר שמן כל שבת. פעם אחת לא היה לה שמן והיא בכתה על כך. ר חנינא אמר לה - שמי שאמר לשמן שידלוק הוא שיגיד לחומץ שידלוק.
צריך לזכור - השמן לא נדלק כי הוא דליק, השמן נדלק כי הקב''ה אמר לו שהוא ידלק. ככה כל המציאות שלנו פועלת על פי דבר ה'. לכן ברגעים שקשה לנו - דווקא שם נתחבר לה', נתפלל אליו שאנחנו זקוקים לו יותר מכל.
ה' יברך אותך, בע''ה תמצאי בקרוב את הזיווג שלך. העיקר לא לפחד כלל ותאמיני. עוד מעט זה יגיע, אנחנו רק צריכים להחזיק חזק ותכף תבנית את הבית שלך, עם כל החיות הפנימית שיש.. עם כל הטוב.
בהצלחה!!
