היי, אני זוכר שלפני כמה חודשים העלו שאלה שעסקה בזה אגב ועניין אותי לשמוע היכן אתם ממקמים את עצמכם מבחינה מוסרית על פי תאוריית המוסריות של קולברג, הן בנוגע להתנהגות חברתית והן לגבי שמירת מצוות, חוקים וכו.
התיאור של 6 השלבים שהוא מציג בקצרה הוא בערך כזה (זה לפי המספרים, האותיות זה צמד שלבים):
א. הרמה הפרה-קונבנציונלית: שיקול הדעת המוסרי נקבע על ידי קבלת חוקים של סמכות חיצונית, והמעשים נשפטים לפי תוצאותיהם. התנהגויות ייחשבו לטובות או רעות אם יובילו לפרס או לעונש.
1) אוריינטציה של ציות ועונש ( פעולות מתוך איך אמנע מעונש)– בשלב זה האדם מתקשה לראות את שני הצדדים של הסיטואציה, ונוטה להתעלם מכוונת האנשים בה ולהתמקד יותר בצורך לציית לחוק, בשל פחד מעונש מדמויות סמכות.
2) אוריינטציה של כוונה אינסטרומנטלית (פעולות מתוך מה אני מרוויח מההתנהגות)– בשלב זה האדם מודע לכך שלאנשים שונים יכולות להיות כוונות שונות ופרספקטיבות שונות לדילמה המוסרית, אך ההבנה הזו מאוד מוגבלת וקונקרטית. פעולה נכונה מבחינתו היא זו שמעניקה לו יתרון אישי ומספקת את צרכיו. כשיש הדדיות בין אנשים היא מובנת כחליפין של "טובות".
ב. הרמה הקונבנציונלית: יש חשיבות לדעות של אחרים ולציות לחוקים חברתיים, אך לא בגלל אינטרס אישי, אלא מתוך אמונה ששמירה על המערכת החברתית חשובה להמשך יחסים אנושיים חיוביים וסדר חברתי.
3. אוריינטציה של ילד/ה טוב/ה (פעולות מתוך שיתוף בין-אישי / נורמות חברתיות) – ציות לחוקים חשוב, כי הוא מאפשר הרמוניה חברתית, בעיקר בהקשר של יחסים בין-אישיים חשובים. לאדם חשוב לקבל חיבה ואישור מהדמויות הקרובות, ולהראות כאדם טוב, מכובד ועוזר, שניתן לסמוך עליו.
4. אוריינטציה של שמירת הסדר החברתי (פעולות מתוך חובה מוסרית לשמירה על החברה)– האדם לוקח בחשבון פרספקטיבה רחבה יותר של יחסים חברתיים. החוק צריך להיאכף באופן שווה על כולם וחובתו של כל אדם בחברה לשמור על החוק, כי הוא חיוני לשמירת הסדר החברתי, ואם כולם לא יצייתו - הסדר החברתי יתמוטט.
ג. הרמה הפוסט-קונבנציונלית: אנשים ברמה הזו אינם מצייתים לחוקים בצורה עיוורת אלא גמישה, והם מגדירים מוסריות במושגי עקרונות וערכים מופשטים.
5. אוריינטציה של חוזה חברתי (פעולה מתוך הסכמה כללית ולא מתוך צו נוקשה) – האדם מתייחס לחוקים כאל כלים גמישים המשרתים צרכים אנושיים, ולכן ניתן לדמיין אלטרנטיבות לחוקים, כך שיהיו הוגנים יותר. כשהחוקים מתאימים לזכויות האדם ולאינטרס הרוב, נוצרת השתתפות מתוך רצון חופשי במערכת הוגנת שכזו.
6. אוריינטציה של עקרון אתי אוניברסלי (פעולה מתוך איך העולם ייראה אם כולם יעשו כך" / פעולה מתוך הנכונות שבדבר ולא על מנת להימנע מעונש/אינטרס/ מצופה חברתית/ חוק / או מוסכמה חברתית) – בשלב זה, הפעולה מוגדרת על ידי עקרונות אתיים של מצפון שהאדם בוחר לעצמו. החוקים הם ערכים מוסריים מופשטים, ואין צורך בחוק חיצוני להיאחז בו, ולכן אין כלל חשיבות לחוקים חברתיים קונקרטיים אלא רק למצפון האישי.
(7. קולברג מציע שישנה אף רמה שביעית של עקרון מתוך מורל טרנסצנדנטי שמקשר רוחניות עם חשיבה שכלית אבל לא נכתב על זה הרבה אז לא אפרט על זה.)
אשמח לשמוע את דעתכם ולמה אתם חושבים שאתם במקום שאמרתם.
מקורות להעמקה:
ובאנגלית :Lawrence Kohlberg's stages of moral development - Wikipedia
