לגבי השאלה האחרונה, 

אני מזמין אנשים כדי שישמחו איתי,

ואני לא חושב שמישהו אמור לשלם על ההחלטות שלי להתחתן ולהזמין אותם.

כך שאני לא מצפה מהם כלום חוץ מלאכול ולרקוד.. אם בכל זאת יחליטו לפנק אותי אהיה אסיר תודה

ואגב, כנ"ל להפך... לאף אחד אין זכות לצפות ממני. אם כי אני שם כסף...

אבל אם לא יהיה לי - אני לא אשים.  

כל היחסי גומלין האלה והמוסכמות החברתיות הורגים ת'אנשים. 

רק לגבי תזמורת.. יש קטע כזה היום לתזמורות חתונה שהם באים להרקיד אנשים במשך בין שלוש לחמש שעות ואז מקבלים תשלום והולכים לחתונה הבאה..

ואני ממש מרגיש את זה שאין לתזמורת ולסולן שום רגש.. וזה מחרפן! איך אפשר לרקוד ככה?!

אז נראה לי שאני אצתרך לעבוד קשה כדי למצוא איזה תזמורת שלא עשתה הרבה חתונות שיש לה עוד התלהבות מהחתונה! ושזה לא סתם עוד רחבת ריקודים שצריך לנגן ולראות מתי יום העבודה נגמר.

שתיהיה רחבה גדולה לנשים לרקוד ולא פיצפונת שסוגרים אותה בווילונות.. 

אממ באלי ממש לעשות קונספט שלא צריך לשלם למנות (המוזמנים). משהו פשוט וצנוע כזה מבחינת אוכל

אבל כנראה שזה הזוי מדיי.

להתמקד בריקודים ובשמחה ולעשות כיבוד קל... אבל זה לא מקובל ויגרום לריבים במשפחה אז כנראה אעשה חתונה כמו שהרוב עושים... 

ומשלמים בהתאם חח 

אף אחד לא יצפה להשקעה ולא יביא סכום גדול... 

חבל שאנחנו לא שמים פס על כולם ועושים מה שטוב לנו. 

פיתות עם נקניקיה וטרופית 

סתם לדוג'.. 

הילדים יאהבו את זה

חשבתי על מנות שווארמה פלאפל וכו'... או חלבי פיצות בורקסים וכו'.. כמו שעושים בימי הולדת..

האמת אחלה רעיון וגם לא הרבה כסף.. 

מוקרמים, סלטים, פיצות, בורקסים,

הגשה עצמית

למרות שאפשר שהמלצרים יגישו 

חשבתי על עוד רעיון , אבל זה כבר ממש מוגזם וגם בעיה מבחינת כשרות וטרחה, אבל בתאוריה הייתי מבקשת שכל אחד מהאורחים יביא משהו מהבית ( שתיה, פשטידה, סלט וכו'...) 

ודווקא חלבי לא כזה יקר, אפשר בסכום מסויים לעשות מלאא דברים 

אבל יש כאלה אולי שזה ייראה להם קמצנות שאין בשרי.. 

יוגש כיבוד קל חח

"מומלץ לבוא שבעים"  בקיצור..

כלומר איזו משפחה? 

הרבה פעמים ההורים משלמים על החתונה והמתנות לזוג. 

אבל יש מקומות שבונים על המתנות לכיסוי ההוצאות. 

לקחת אולם יקר כשאין כסף רק כי יש דוד עשיר שמביא מתנה גדולה אז צריך לכבד אותו כדי שירגיש 

שיש תמורה למתנה שנתן. לפי דעתי אין לזה שום הצדקה. 

אבל כן המשפחה מצפים לרמה גבוהה באוכל

וגם יודעים שכנראה לא שמים רק 100 שח.. 

פעם הייתה תקנה שמתחתנים רק ביום רביעי, כדי שיהיו שלושה ימים להכין את הסעודה.

לא צריך להגזים כמו שהרבה עושים היום אבל גם לא כיבוד קל..

קודם כל אפשר להתחיל לחסוך כבר מהיום. 

כבר כשרווקים. 

אם כל צד מביא לפחות 30,000 ש"ח אפשר להוציא חתונה מושקעת ומכובדת שכוללת הכל. 

כמובן שאפשר גם בפחות או ביותר אבל זה עניין של סדר עדיפויות. 

מתרגלים לחשיבה שאני זו שאמורה לדאוג לעצמי ולא לסמוך על אף אחד אחר כי אף אחד לא חייב לי  

אני מכירה מישהי שידעה מגיל צעיר שההורים שלה חיים את היום יום ובקושי יש להם כסף לדברים נוספים. 

ולכן מגיל ממש צעיר היא עבדה במלא עבודות וחסכה כסף לחתונה. 

את מבינה את הבעיה? התרגלנו לעשות חתונות ב60,000 (וזה החתונות הזולות.)

למה?!.. 

למה שהכסף הזה לא יילך לשכירות או כל דבר אחר שהזוג צריך אותו

אפשר מלכתחילה ללכת על יותר זול 

ואז גם מרוויחים שלא להוציא את כל הכסף על חתונה וגם את המתנות שמקבלים לחתונה. 

אבל את דיברת על חתונה מושקעת שעיקר המימון מגיע מהאורחים. 

ובקשר לזה שחתונה עולה הרבה. תחשבי על מכלול הפרמטרים שכוללים את הערב הזה: 

אולם 

קייטרינג 

צלם 

תזמורת 

שמלת כלה 

איפור 

תסרוקת 

חליפת חתן 

כסא כלה 

אנשים לא עובדים בחינם וזו הפרנסה שלהם.

והם נותנים שירות טוב כדי שבעלי השמחה יהיו רגועים. 

לפי דעתי זה נורמלי ולא מוגזם. 

30 אלף לכל צד כולל הכל זה נראה לי סכום מכובד שאפשר לעמוד בו אם מחשבים נכון את החיים.  

אבל מבחינתי הייתי רוצה במחיר נמוך בהרבה.. 

אבל כן זה מלא הוצאות =/

מבחינתי לחסוך בהוצאות עד כמה שניתן אבל שעדיין יהיה מכובד.

בגלל שאני לא חושבת שאעשה מנות יקרות כן מצפה מרוב האנשים לכסות את המנה אלה אם כן מדובר במישהו שבאמת אין לו איך לשלם.

בע"ה שנזכה בקרוב

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.