ההרגשה בנעימות החיים, במה שהוא ישראל ו"שלא עשני גוי", צריכה להיות חיה וערה בקרב הלב, לא רק בצורה מדעית, כי אם גם בצורה ממשית וחושית של השתתפות החיים, באופן שלא יצוייר בשום רגע מהחיים חיים בלי ישראליות, ושלא יצטרך בשום פעם לעורר את הכח הנרדם של הרגשה זו, אלא שלא יישן כלל הרגש הזה אצלו אף לרגע מן היום והלילה.
והצורך לברך את הברכה "שלא עשני גוי", הוא רק על הניצוץ המתחדש בכל יום, שתפקידו להכניס אל תוכו של האדם את ההרגשה הזאת בתחילתו של יום.
(מי מרום יג, לג)
@ארץ השוקולד @יהודי אמיתי! @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @אילת השחר
