לאישה יש קירבה אוטומתית לקב״ה מעצם היותה אישה אבל בגלל שהגבר צריך לעבוד על זה קשה יותר הוא גם מקבל את התפקידים החשובים בעשיית רצון השם ובקרבה אליו... (דוגמה מאוד טובה זה שרק הגבר יכול להיות כהן במקדש שזה הקירבת השם הכי גדולה)

לאותה קרבה אוטומטית לקב"ה?

מראה מקום?

זה מאוד תמוה להגיד דבר כזה.

אבל אני אשתדל למצוא לך מקור

זה עובד הפוך. ככל שחייבים ביותר מצוות, כך הקדושה עולה.

בהמה - גוי - אשה - ישראל - כהן.

שעשני כרצונו לא מדבר על הקדושה. לאף שיטה.

מה אתה מוצא שסותר את דברי?

האשה.

דברי הרב זצ"ל:

"עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם את רשמי השפעתו ומפעלותיו בחיים ובעולם, הנה יש לעומת זה ג"כ יתרון להאשה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של קבלת רשמים, בזה שהפעולות והתעוררות המעשה העצמיות ירשם האדם על ידן בצמצום של כחו החמרי והרוחני, ויוכל לפעמים לסור עי"ז מהמגמה האלהית העליונה, מה שא"כ התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלהים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החמרי והרוחני שבהויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר, וע"כ מברכת היא האשה בהודאה על חלקה הטוב: שעשני כרצונו"

בהודאה על חלקה הטוב. לא התנצלות ולא כלום

אני יודע.

עניתי למטה.

בנוסף, בהודעתך הראשונה, כתבת ע"פ דברי הרב על האשה, ועל הגבר לא.

מבחינתי.

שוב, לא הבנתי מה אתה טוען. אתה כרגע רק מנסה להצדיק את עצמך והדיון כבר לא ענייני לטעמי

בניגוד למה שכיום אנשים רבים חושבים? כמו הראש, הטור והט"ז?

אני לא מנסה להצדיק את עצמי, אתה מציג פה צד אחד בלבד.

כותב כך (לעניין קדימות בהצלת חיים).

צודק, הדוגמא שלי של בהמה לא מוצלחת.

אבל, בבני אדם זה לפי חיוב. זה מפורש ברמב"ם.

לשיטתך, יוצא שישראל קדוש יותר מכהן. 

אז כנ"ל. גבר יותר קדוש מאשה.

לכאורה מלאך. אבל מאחר ולמלאכים ולבהמות אין בחירה, הם לא כל כך רלוונטיים.

זה לא אומר בהכרח קדוש

תראה שניה את דברי נפש החיים (עכשיו ראיתי..):

"על פי זה יבואר פשר דבר בענין שינוי דעת שבין גדולי הראשונים ז"ל, אם האדם מישראל גדול מהמלאך או מלאך גדול ממנו, וכל אחד משני הדעות מביא ראיות מפורשות ממקראות מפורשים. ועל פי דברינו הנ"ל יתבאר, אשר באמת אלו ואלו דברי אלקים חיים, רק בבחינות חלוקים. כי ודאי מלאך גדול מהאדם, הן בעצם מהותו הן בגודל קדושתו ונפלאות השגתו, אין ערך ודמיון ביניהם כלל. וכמו שכתוב בזהר חדש בראשית ויקרא אלקים לאור יום, השגת המלאכים היא השגה גדולה, מה שאין כן למטה מהם, השגה שניה וכו' השגה שלישית היא השגת המדרגה התחתונה אשר בעפר יסודה, והיא השגת בני אדם, ושם ט"ז ב' המלאכים הקרובים מקבלים כח שפע אספקלריא של מעלה תחלה, ומהם יורד לשמים וכל צבאם, ... אמנם בדבר אחד יתרון גדול לאדם מהמלאכים, והוא העלאת והתקשרות העולמות והכחות והאורות אחד בחבירו, אשר זה אין בכח כלל לשום מלאך, והוא מטעם הנ"ל, כי המלאך הוא בעצם כח אחד פרטי לבד, שאין בו כלילות כל העולמות יחד... אבל נשמת האדם בכל ג' החלקי נפש רוח נשמה שלו היא כלולה מכל העולמות, לכן אין בכח ויכולת המלאך כלל להעלות ולקשר ולייחד כל עולם בהעולם נטוי על ראשיהם, כיון שאינו כלול ומשותף מהם, וגם עליית עצמותו של המלאך עד מדרגתו להתקשר בעולם שעליו, אין תלוי בו בעצמו, ולכן נקראים המלאכים עומדים... ורק האדם לבד הוא המעלה והמקשר ומייחד את העולמות והאורות בכח מעשיו, מחמת שהוא כלול מכולם. ואז גם המלאך משיג עליה ותוספת קדושה על קדושתו אשר באה בכח מעשה האדם, מפני שגם הוא כלול בהאדם... (שער א פרק י)"

קדוש.

ואם אתה רוצה לחלק בין קדוש לעליון, אז אשאל שוב:

מי קדוש יותר, גוי או יהודי? בן חורין או עבד? ישראל או כהן?

יש קדושות שהקב"ה קידש אותנו. אתה משתמש בטרמינולוגיה.

הקב"ה קבע שישראל הוא עם קדוש ביחס לגויים, וכן את קדושת הכהונה בתוך עמ"י. זה נתון

מצד המעלה? מניין לך שגברים יכולים להוציא את הנשמה שלהם יותר מן הכח אל הפועל מאשר נשים?

זה השאלה

אני מביא מקורות, אולי אביא גם את השם משמואל:

"במדרש רבה... הוי המשלח גדול מן המשתלח, ודעת הרבה ראשונים שמעלת המלאך גדולה ממעלת האדם, ונראה דאלו ואלו דברי אלקים חיים, דאיתא בספר שערי אורה, שגם המלאך מורכב מגוף ונפש, ועל כן כשנערוך מהות הגוף של האדם קרוץ מחומר למהות הגוף של המלאך, שגם גופו רוחני, בודאי מעלת המלאך גדולה, אך כשנערוך מעלת נשמתו של האדם למעלת נשמתו של המלאך, מעלת נשמתו של האדם גדולה, שהוא פנימי ביותר, וכתיב בנים אתם לה' אלקיכם, ואיתא בשער הקדושה להרב חיים ויטל (חלק ג' שער ב') כי אור מחצב הנשמות פנימי ועליון מן אור מחצב המלאכים, ועל כן אם האדם הולך אחר נשמתו ומבטל את הגוף להנשמה, להיות כעבד נשמע בכל בחינותיו, האיש הזה נחשבת מהותו הנשמה, ושוב מעלתו גדולה ממלאך, אבל אם עושה את הגוף עיקר, הרי מהותו הוא הגוף, אלא שיש בו נשמה, וגוף המלאך מעלתו גדולה כנ"ל.

והנה לפי זה, האיש העושה ועובד כפי כחו וטבעו עדיין לא נגע בכח נשמתו, ובמהות גופו הרי המלאך גדול, ועל כן עדיין יש בכח המלאכים המקטרגים ולהיצר הרע להמציא לו מניעות שונות להפריעו מעבודתו, אך אם עובד בכח גדול למעלה מכפי טבעו והרגלו, בזה מעורר כח הנשמה. וכמו שכתוב בזוהר הקדש, כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, בכוחך דא נשמתא דבר נש, הרי דאם עובד בכח גדול נחשבים ומתיחסים מעשיו אל הנשמה, וכבר השרשנו שבמהות הנשמה מעלת האדם גדולה, על כן אין ביכולת המלאכים המקטרגים והיצר הרע בכללם להפריעהו ולמנעו..." (בראשית וישלח תרע"ג)

על הרמב"ם, שקבע שגבר מקודש מאשה.

ועל הראשוינים, שכתבו טעמים למה אשה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן.

ועל הטור והט"ז, שהסבירו את שעשני כרצונו.

על מה אתה מתבסס?

בצורה יותר כללית ושלימה מכפי שאתה מביא.

שיש בחינות לכאן ולכאן.

אני מתבסס על המהר"ל, השל"ה, השם משמואל והנפה"ח (שהבאתי עכשיו), הרב קוק זצ"ל ועוד גדולים רבים בדורות האחרונים

מקור כלשהוא לקדושה יתרה בנשים?

(בוא נראה... תגדיר את המושג קודש)

כי זה מבלבל. תתייחס למהות.

המהות היא שלאשה יש יכולת להוציא מהכח אל הפועל את הנשמה שלה, אולי אף יותר מגבר

שהתעקשת על קדושה דווקא.

תביא מקור.

ובכל אופן, ידועה שיטת הרמב"ם בענין לגבי המלאכים שמדרגתם גבוהה משל בני האדם.

ובכל זאת, הרבה ראשונים ואחרונים דעתם לא נוחה מדברי הרמב"ם הנ"ל. למשל האבן עזרא, וכן הרמב"ן שהאדם קרוב יותר לבריאה ולכן מעלתו גדולה יותר.

וכתב רבי יצחק עראמה:

"דברי הרמב"ם הם היפך מה שנראה מהחוש, וממה שאמרו "כל הנברא אחר חברו - שליט בחברו", וממה שאמר הכתוב "נעשה אדם בצלמנו וגו' "

וכותב הרב קוק על דברי הרמב"ם (אוצרות הראי"ה ב', מ"ד):

"כל דברי רבינו בעניין: מצד השכל - אינם מוכרחים, ומצד ההבחנה - מוכרחים לשלילה, ומצד הקבלה - נדחים לגמרי. וכבודו הגדול במקומו מונח, אך האמת אהובה מכל"

אלא על הרמב"ם בפירוש על הוריות ג ז:

האיש קודם לאשה: כבר ידעת שהמצות כולם חייבין בהן הזכרים והנקבות בקצתם כמו שנתבאר בקידושין והוא מקודש ממנה ולפיכך קודם להחיות.

איך מה שהבאת קשור בדיוק?

הרב קוק לא כותב זאת.

אין לי מקור (כי לא חיפשתי עדיין)

אבל סתם נקודה למחשבה: מי שחטא בחטא העגל זה הגברים ולא הנשים, חטא המרגלים זה היו הגברים ולא הנשים ויש עוד הרבה דוגמאות..

אתה רואה שהגברים יכולים לעלות מאוד ולרדת מאוד כך אולי אין לנשים מצוות כמונו אבל הם גם לא חוטאות כמונו..אתה רואה שיש להם קרבת השם גדולה מאוד ובהירות מאוד גדולה לרצון השם..

גם נשים חטאו בחטא העגל, אף שלא היו היוזמות.

אני לא רואה את זה.

מה אתה טוען

@צ'יאל

פה: ע.י. - לקראת נישואין וזוגיות

פרקי דרבי אליעזר פרק מה
דָּן אַהֲרֹן דִּין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אָמַר אִם אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ לִי כֶּסֶף וְזָהָב, מִיָּד הֵם מְבִיאִים, אֶלָּא הֲרֵינִי אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ נִזְמֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, וּמִיָּד הַדָּבָר בָּטֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב] וַיֹּאמֶר [אֲלֵהֶם] אַהֲרֹן פָּרְקוּ וְגוֹ'. שָׁמְעוּ הַנָּשִׁים, וְלֹא רָצוּ, וְלֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן לִתֵּן נִזְמֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן, אֶלָּא אָמְרוּ לָהֶם לַעֲשׂוֹת שִׁקוּץ וְתוֹעֵבָה שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַצִּיל לֹא נִשְׁמַע לָכֶם...

לא יזמו.

אבל כן עבדו לעגל.

כמבואר בגמרא יומא סו: ובעין יעקב ובתוס'.

ולא כתוב שם בשום מקום שהנשים ישתתפו בעגל

שם. ובעין יעקב.

ועיין באר בשדה על רש"י בוזאת הברכה.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן יט
אמר להם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם, אמר אהרן להם דבר קשה שהנשים מתעכבות בו שהם ראו כל הנסים והגבורות שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים ובים ובסיני, הלכו אצל הנשים עמדו עליהם ואמרו ח"ו שנכפור בהקב"ה שעשה לנו כל הנסים וגבורות האלו ונעשה ע"ז..

להגיד שהם לא יזמו אבל עבדו זה שיבוש, אתה רואה שלא רק שהם לא יזמו הם גם נלחמו בזה הם אמרו שהם לא יעבדו..

ראיתי את המקורות שהבאת אז מה אני הגיד לך.. מחלוקת.. 

ליישב כך, מאשר להגיד שזו מחלוקת.

מקווה שלא תוציא אותם בסוף מכלל ישראל..

אין לזה שום קשר, אבל עדיף ליישב דעות אם הן לא סותרות.

(מה הקשר לכלל הנשים? מדובר על נשי דור המדבר)

לכך שאשה שלמה יותר מאיש?

היא מברכת שעשני כרצונו!

<צ>

מי אמר ששעשני כרצונו אומר שהיא שלמה יותר?

הרא"ש, הטור, הט"ז ועוד הבינו אחרת.

אם אתה שואל אל לשון הברכה, אז הכוונה שהקב"ה רצה שתהיה אשה, ולכן בראה כך.

אם יש לך מישהו שכותב שהכוונה שאשה מטבע בריאתה מכוונת לרצון ה', הבא מקור.

תראה מה עניתי לו, זה עונה גם לך.

הטענה שלך הייתה, שברכת שעשני כרצונו היא לא ברכה על הרעה, אלא על חיבור ישר יותר לרצון האלוקי. ולעומתה, ברכת שלא עשני אשה, היא על המצוות שמביאות את הגבר למצב כזה.

א. להגיד שברכת האשה היא לא על הרעה, זה למחוק את דעת הטור בהינף יד.

ב. אין קשר בין כיוון האשה לרצון האלוקי, לבין פטורה ממצוות מסוימות. הרב זצ"ל במפורש קושרזאת למבנה נפשי של נפעלת - מתרשמת.

שכתב "הודאה על חלקה הטוב".

לזה אני התנגדתי בדבריך

אז אמרתי.. תקרא שוב את דברי הרב זצ"ל

הרב מפרש שם את היתרון שאצל האיש (פיסקה לפני) ואת היתרון של - לקראת נישואין וזוגיות

אגב, אין קשר בין נפעלות לבין נחיתות.

נפעל זה אופי ומצב. הגבר פועל והאשה נפעלת

אמרתי שזו דעת הטור.

א. אתה ביטלת את דברי הטור, כאילו זו מחשבה מוטעית.

ב. אתה קשרת את דברי הרב לחיוב במצוות, כשבפועל הוא מדבר על מבנה נפשי.

ג. אתה כתבת שהגבר מודה על המצוות, ולא על מבנה הנפש הפועלת שלו, נגד דברי הרב.

ולא כתבתי שהמחשבה של הטור היא מוטעית.

הבאתי פירוש של הרב אלי הורביץ הי"ד, לדברי הרב זצ"ל וניסיתי להסביר את הכיוון הזה

לא מוצא חן בעיניך אל תקבל.

אבל זה מאוד לא ענייני מה שעשית

כתבת שהמחשבה הרווחת (דעת הטור) אינה נכונה.

אף שלדעתו זה כן נעבעכיות כזאת, כדבריך.

אבל ישר כח על הדיוק!

תודה! ואשריך

אל תתחמק.

התכוונתי לדעת העולם.

במה בדיוק אתה רואה התחמקות?

בזה שהודיתי במידה מסויימת לדבריך???

אל תנסה להוציא אותי לא טוב

אז יהיה אפשר לדון.

אתה הצגת את התפיסה לפיה זו ברכה על הרעה כשגויה.

זה חלק מהענין.

מגדולי המתנשאים

ובאופן ענייני, אגיב.

תביא מקור. אל תגיד מסברה

אני אמרתי דברים שראיתי באחרונים

ראיתי בטור.

הרב קוק לא כותב כך.

אפרופו הדרת נשים... - צעירים מעל עשרים

(נציין שלא הסכמתי איתו)

"האנשים הרבים" האלה כולל את הרא"ש, הטור והט"ז.

שעשני כרצונו היא ברכה על הרעה לפי הטור, ולפי הט"ז היא על התועלת לעולם (אשה מולידה ילדים).

הרב זצ"ל ממש לא כותב את סוף דבריך, את ההתחלה בערך.

נכון, זה לא מה שאמרת.

אלה שני עניינים שונים.

הרב זצ"ל טוען שהברכה בכלל לא מדברת על חיוב במצוות.

זה לא נובע משום יתרון, זה נובע מעניין פרקטי, או מחסרון נפשי.

דבריך לא נכנסים בלשון הטור, או בלשון הט"ז.

עולת ראיה.

בדיוק הפוך ממה שאנשים טועים לחשוב ש'שעשני כרצונו' זה מין נעבעכיות כזאת... - על זה הגבתי.

אין בעיה, אבל בפורפורציה. אף אחרון עוד לא כתב שהאיש מחוייב ביותר מצוות כי הוא נחות (גם לא הרב הירש).

מבטא ש.. אמנם הגבר לא לגמרי מכוון כנגד הרצון האלוקי, ועל כן עליו לעמול ולקיים יותר מצוות. - תראה לי אחרון שקושר בין השניים.

בואי פשוט נתייחס לרובד שעושה לנו טוב!!!

לא עשיתי כדי לא לצאת חנפנית

אם זו לא משמעות הברכה, אין טעם לכוון כך.

הרב קוק לא כתב כך.

והפירושים והכוונות שיש בעניין לא עוזרים עם הקושי שלי.

הפירושים הם מה כוונת הברכה.

גם לי, לפעמים.

לאשה יש התמודדות כפולה.

וקדושה.

אבל נשים חייבות במה שגבר חייב, ובנוסף בצניעות.

זה: לדעתי הרבה פחות קשה משל גבר - לקראת נישואין וזוגיות?

מצד קדושה, הן חייבות כמו גברים (כמו שכתבתי לאניוהוא, יש הבדל קטן, שהוא לא משמעותי: ע.י. - לקראת נישואין וזוגיות)

אם אין לך, אשרייך.

ספרות השו"ת מוכיחה שהתופעה של נשים שמסתכלות על גברים לשם הנאה, קיימת (והיו שאסרו בגלל זה לעשות עזרת נשים שממנה אפשר לראות את הגברים).

התאמה? בגיל חמש עשרה?

בשמחת תורה האחרון עזרת נשים אצלנו הייתה מלאה בבנות. לא נראה לי שהן חיפשו 'התאמה'.

שלוש שעות? קשה לי להאמין.

וכמו שאמרתי, מהשותים שעוסקים בזה לא נשמע ככה.

ולכן שאלתי מזה להסתכל לצורך הנאה

זה יותר כזה כמו להסתכל על משהו יפה..

כמו בגד או נעליים.. 

זה ממש לא ברור.

אאלט זה מחלוקת אחרונים.

אם זה היה מעגל של בנות, הן גם היו מסתכלות במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד למדרשות בשביל לצפות?

אני בספק גדול.

ומה שכתבת בכותרת - אאלט זה מחלוקת. הרבה אחרונים אסרו כל הנאה שהיא.

אז למה על בנים זה כן מעניין?

נכון. וזה אסור.

הסתכלות שיש בה הנאה, אסורה.

אני ממליץ לך לקרוא במאמר של הרבנים סתיו בתחומין, הם מסבירים את זה ממש יפה.

ואם כולכן תגידו לי שמותר לחלל שבת זה יהיה מותר?

מה זה קשור? הן אומרות שזה מותר, הפוסקים אומרים שזה אסור.

למי להקשיב?

בלי שחוק וקלות ראש? כן.

אנחנו לא מחדשים איסורים סתם. אני משתדל מאוד לא להגיע לזה, ב"ה בינתיים זה עובד.

אאלט הרב חיים נבון מתיר מפגשים ודיבורים כאלה.

את באה להגיד שאין איסור בהסתכלות של הנאה?

או שאת אומרת שההסתכלות הזו היא בלי הנאה?

או שניהם?

במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד לישיבות צפופות בשביל זה? קשה להאמין.

אין שום מצווה להתעלות רוחנית. יש איסור להסתכל.

נשים חייבות בלא תתורו ובלא תקרבו.

מהלאווים האלה נגזר האיסור.

את מוזמנת לקרוא את המאמר הנ"ל.

יש סברא לומר כמוך.

למעשה, הפוסקים לא פסקו כך.

לכל מה שאתה אומר הוא מתייחס שם.

אתה מערב דברים שלא בהכרח קשורים. האיסור על נשים להסתכל על גברים, נלמד מהסתכלות ביופי, לא הסתכלות של הרהור.

זה אסור לרוב הדעות גם אם אין בזה שום ממד של הרהור תאווה. עיין שם.

לפי השו"ע, כל הסתכלות שיש בה הנאה היא לא תתורו.

תעיין שם במאמר, הוא מציג את העניין הרבה יותר טוב ממני.

לא כמו אצל גבר, כי לגבר אסורה כל הסתכלות מכוונת.

תקרא שוב מה שכתבתי.

אני לא אגיב על זה.

נראה שההבנה שלך על המציאות נלקחת מהספרים אז בוא נחדש לך משהו: לא לומדים את המציאות מספרים. הספרים (התורה) באים לכוון אותנו בכל מציאות שהיא אבל המציאות משתנה.

ניקח דוגמא: כתוב במסכת אבות ״על תרבה שיחה עם האישה״ (ומדובר באישתו של האדם) כי ״גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהינום״ (ויש לי עוד מלא דוגמאות)

אדם היום שלא יהיה מוכן לדבר אם אישתו כי כך כתוב הוא טיפש גמור וסופו יירש גהינום המציאות משתנת, התורה לא. ואם במציאות של פעם לשוחח עם אישתך זה חסר טעם לקשר בניכם אז אין סיבה לדבר. אבל אם המציאות כיום אומרת שהדבר הכי גדול כדי לחזק את הקשר ואהבה אחד לשני זה לשוחח עם אישתך אז זה הדבר הכי נכון לעשות על פי התורה!

ותפסיק לחשוב שאתה מבין איך הראש של בנות עובד, אתה לא! ואם הרבה בנות פה אומרות לך שאין להם את הבעיות שלך! (ושל גברים בכללי) אז אין להם. על תחשוב שאתה יודע הכל כי אתה לא (למרות שאתה לא מפסיק להשוויץ פה שכן) ואתה לעולם לא תדע הכל.

הקב״ה נתן לאדם דרך חשיבה משלו ולאישה דרך חשיבה משלה כל אחד למטרה שלו. אז איך הדרך חשיבה של בנות עובד (אם זה בעבודת ה׳, תאוות, רצונות, ולא משנה מה) אתה לא מבין לא תבין ולא צריך להבין!

מביא סקרים שהוא ערך בשביל המאמר.

סלח לי שאני מאמין לו, לחז"ל ולפוסקים, במקום לשתיים שלוש בנות באינטרנט (שכנגדן יש אחרות, כמובן).

אם אתה לא מסוגל לדון בצורה מכבדת, בלי טענות לגופו של אדם, אל תגיב.

בצורה הכי מכבדת שיש. ואני ממשיך להגיב כי אתה אומר שטויות ולא מודע למציאות. לא יודע.. אולי היית תקוע בבית מדרש כל חייך..אשריך! אבל אתה אומר פה דברים לא נכונים מלאים בשטויות בגלל שאתה לא מודע למציאות.

גם הרב סתיו לא מבין את דרך החשיבה של בנות לא משנה כמה סקרים יעשה.

על פי השרשור פה נראה שגם עם כל הבנות בעולם היו אומרות לך כמו שאמרו לך הבנות פה בפורום לא היית מקשיב להם, כי נראה שלפי השרשור הארוך הזה התשובה שלך תהיה ״כתוב שנשים דעתם קלה ולכן אין מה להקשיב להם ואני יחפש בכל התורה מישהו שחושב כמוני כדי להצדיק את דברי גם אם אני אקח רק את מה שמתאים לי ממה שהוא כתב״.

למה עשרות (אם לא מאות) בנות שהרב סתיו שאל, יודעות פחות משלוש בנות פה?

מה המקורות שלך? למה אתה כל כך בטוח בהם, נגד חז"ל, פוסקים ורבנים?

מה שכתבת בסוף הוא השמצה פרועה. מעולם לא עשיתי זאת (ולמען האמת, הצד השני, אלא שמחפשים ציטוטים לרצות נשים, עושים זאת הרבה יותר).

כתבת פה הרבה שטויות.

תצביע בבקשה על משהו שאמרתי, שהוא לא נכון.

אם אין להן שום הנאה, למה הן מסתכלות במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד לישיבות?

לא מדובר בכלל על ראיית פריצות.

מדובר על הנאה שלא היו משיגות מהסתכלות על בת.

היית מתירה בסיטואציה הפוכה? זה אותו דבר.

כל תשובה שנתת פה, תקפה גם הפוך.

איסור לא תתורו הוא דאורייתא, משמעותי לא פחות.

לא תתורו הוא איסור לאו דאורייתא.

הוצאת ז"ל לרוב הדעות היא דרבנן, או ביטול עשה. זה לא באמת שפיכות דמים, ולא יהרג ואל יעבור (ירמיהו עבר ולא נהרג).

תראה במאמר הנ"ל בתחומין.

לרוב הדעות אסורה הסתכלות של הנאה, לחלק מהפוסקים כל הסתכלות מכוונת.

השו"ע פסק שכל הסתכלות של הנאה היא בלא תתורו, גם בלי הרהור עבירה.

הוא מביא את כל הפוסקים, כולל הרב עובדיה, ומסכם את המסקנה להלכה.

הוא מתייחס לשאלה שלך.

(אגב, בילקוט יוסף כתב במפורש, שאף שלדעת אביו אין בזה איסור יבש, זה לא דבר כשר).

בנוסף, לדבריך, שבהסתכלות הזו אין הנאה מינית, אז אין חשש כזה.

ראיתי נשים מבוגרות שממש מתמוגגות מלראות את הבנים רוקדים

זה ממש לא קשור להנאה

זה קשור ללראות את השמחה הזאת. את הדביקות. את הריקודים.. 

זה לא משהו שייקרה לדעתי לפחות אצל בנות.. 

אבל אם ייקרה. זה גם יכול להיות מאוד לגרום להרגשת התעלות.. 

אם זו ההרגשה היחידה, אז לא נראה לי שיש בעיה.

אבל כמו שאמרתי, מהשו"תים משמע שלא...

אבל הרבה פחות מאשר אצל גברים.

כמו שגם גברים צריכים להתלבש צנוע, אבל לנשים יש יותר התמודדות עם זה.

כל הנסיונות האלה להשוות נשמעים לי מוזר,

ה' ברא אותנו שונים עם כוחות שונים ועם תפקידים שונים.

אין כאן מישהו מעל מישהו או שלאחד יותר קשה מלשני.

איזו שרלטנות דתית? מה אתה רוצה ממני?

לא חושבים מה?

לא טענתי שום דבר עליה. טענתי שמהשותים משמע שלנשים כן יש ניסיון בשמירת העיניים, כתגובה לזה: לא הבנתי את עניין הקדושה - לקראת נישואין וזוגיות.

לא טענתי שאסור לנשים להסתכל על גברים מעזרת נשים סתם (אף שיש שפסקו כך), אלא שהסתכלות לשם הנאה, אסורה.

אין רוב שאומר שזה מותר (מאיפה הבאת את המספרים האלה?). ואין רוב שעושה ההפך. אתה בודק במגזר ספציפי.

אתה מעוות את דברי, ואז קורא לי שרלטן. אתה מאוד לא ישר.

ואני לא חותר לזה.

עזרת נשים מעל עזרת גברים הייתה נהוגה בעמ"י מאז שמחת השואבה בבית שני.

אבל, יש הבדל בין הסתכלות לשם השתתפות בתפילה, לבין הסתכלות לשם הנאה, שאסורה.

אתה מוזמן לכתוב איפה טענתי מה שאתה אומר בשמי.

תשורת ש"י. שבט הלוי.

אבל צניעות של גברים הרבה יותר קלה בפועל.

מכל מקום, בפועל, בעניינים האלה לנשים יש התמודדות כפולה.

כי הנ"מ בין גברים לנשים בזה הוא לא משמעותי.

מה למה? לא הבנתי.

כי הסתכלות מכוונת סתמית שאין בה הנאה היא לא עיקר הניסיון.

כל פעם שאתה יוצא לרחוב ולא טרוד באיפור, פן, ומה ללבוש, אתה אמור להיות אסיר תודה

כמו:

להתעורר מחלום שהבן זוג שלה עיצבן אותה ולכעוס עליו במציאות..

לבכות פתאום - סתם בלי סיבה. 

פחות לוותר...סיפרו לי שבמשחק כדורגל של נשים נשרקה עבירה (ועוד על פי המצלמות..)

ובכל זאת מהכעס הבנות עשו דווקא ולא רצו להמשיך לשחק.

ראית פעם משהו כזה במשחק של גברים?! 

גם עצם הניסוח מראה שאנחנו פחות טובים - אנחנו לא פחות טובים, בדיוק להפך.

נשים מברכות שעשני כרצונו כלומר הם שמחות - שעשני כרצונו היא ברכה על הרעה (לפי הטור).

ובלי לעשות השוואות - נשים לא מברכות שלא עשני גוי?

מה שהבנתי ממך זה שאתה סופר שמח שנולדת גבר.

ואני טוענת שהגזמת ברמת השמחה

ואז אתה שואל למה אנחנו לא מעריכות את עצמנו?

אמנם עולם הרגש הרבה יותר משמעותי אצל אישה

אבל לגבר יש משיכה ברמה אחרת....

ואל תשאל כמה בנות מתוסכלות יש על פני האדמה שמפחדות שהן לא נמשכות לגברים. וזה לא שהן נמשכות לנשים. פשוט המשיכה לא כזאת משמעותית בחייהן.

קיצר זה ברכה המשיכה הזאת

ממשש לא נעים לצאת עם מישהו רציני ולחתוך.

כי לא מבינים איפה הוא מול הקשר.

קיצר...........

לפי רוב ככל הפירושים, הברכה היא על חיוב במצוות.

וכשהיא תיעלם לגמרי כבר לא נברך את הברכה. - אתה טוען שבעתיד נשים תהיינה חייבות כגברים? ועבדים כנ"ל?

מצד הפשט של הברכות, הכוונה למצוות. אין שום מעלה אחרת בלא להיות גוי.

ואת הפאן של "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות" היא פחות צריכה כי מעלתה גבוהה יותר (וגוי פטור לא כי הוא בדרגה גבוהה אלא בדיוק להיפך. כי לא דורשים ממי שלא יצליח). - גם מאשה לא דורשים כי היא לא תצליח.

למה הגמרא שואלת על הכפילות 'שלא עשני עבד' שלא עשני אשה'?

ואתה טועה. מאישה לא דורשים כי היא עוסקת בדברים חשובים אחרים - עיין בזית רענן על המדרש בשמואל (לא זוכר מ"מ), הוא כותב מה שאמרתי.

יש מפרשים שהיא פטורה כי היא משועבדת לבעלה (אבודרהם).

יש. האחרונים מתרצים.

אתה כתבת שזה לא כמו גוי, הראתי שיש שפירשו שכן.

 זה לא פטור עצמי כי היא לא ב"דרגה" כדבריך. - הן פטורות כי בכל מקרה לא היו מקיימות, כי יצר טוב לא שולט בהן כ"כ.

מדבריך (גם למעלה) נשמע שברור לך שההבנה שהן נחותות ולכן פטורות ממצוות היא הנכונה. - זה ההסבר הפשוט וההגיוני, זה שעולה מדברי חז"ל.

בכ"פ עיין בדברי רבי קלונימוס בן קלונימוס על הברכה. (אחד מהראשונים)

וכן בהקדמתו כאן

Sefaria Source Sheet: Even Bochan, Kalonymus ben Kalonymus

לא תמיד, אבל לפעמים.

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.

בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.

לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך