לאישה יש קירבה אוטומתית לקב״ה מעצם היותה אישה אבל בגלל שהגבר צריך לעבוד על זה קשה יותר הוא גם מקבל את התפקידים החשובים בעשיית רצון השם ובקרבה אליו... (דוגמה מאוד טובה זה שרק הגבר יכול להיות כהן במקדש שזה הקירבת השם הכי גדולה)

לאותה קרבה אוטומטית לקב"ה?

מראה מקום?

זה מאוד תמוה להגיד דבר כזה.

אבל אני אשתדל למצוא לך מקור

זה עובד הפוך. ככל שחייבים ביותר מצוות, כך הקדושה עולה.

בהמה - גוי - אשה - ישראל - כהן.

שעשני כרצונו לא מדבר על הקדושה. לאף שיטה.

מה אתה מוצא שסותר את דברי?

האשה.

דברי הרב זצ"ל:

"עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם את רשמי השפעתו ומפעלותיו בחיים ובעולם, הנה יש לעומת זה ג"כ יתרון להאשה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של קבלת רשמים, בזה שהפעולות והתעוררות המעשה העצמיות ירשם האדם על ידן בצמצום של כחו החמרי והרוחני, ויוכל לפעמים לסור עי"ז מהמגמה האלהית העליונה, מה שא"כ התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלהים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החמרי והרוחני שבהויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר, וע"כ מברכת היא האשה בהודאה על חלקה הטוב: שעשני כרצונו"

בהודאה על חלקה הטוב. לא התנצלות ולא כלום

אני יודע.

עניתי למטה.

בנוסף, בהודעתך הראשונה, כתבת ע"פ דברי הרב על האשה, ועל הגבר לא.

מבחינתי.

שוב, לא הבנתי מה אתה טוען. אתה כרגע רק מנסה להצדיק את עצמך והדיון כבר לא ענייני לטעמי

בניגוד למה שכיום אנשים רבים חושבים? כמו הראש, הטור והט"ז?

אני לא מנסה להצדיק את עצמי, אתה מציג פה צד אחד בלבד.

כותב כך (לעניין קדימות בהצלת חיים).

צודק, הדוגמא שלי של בהמה לא מוצלחת.

אבל, בבני אדם זה לפי חיוב. זה מפורש ברמב"ם.

לשיטתך, יוצא שישראל קדוש יותר מכהן. 

אז כנ"ל. גבר יותר קדוש מאשה.

לכאורה מלאך. אבל מאחר ולמלאכים ולבהמות אין בחירה, הם לא כל כך רלוונטיים.

זה לא אומר בהכרח קדוש

תראה שניה את דברי נפש החיים (עכשיו ראיתי..):

"על פי זה יבואר פשר דבר בענין שינוי דעת שבין גדולי הראשונים ז"ל, אם האדם מישראל גדול מהמלאך או מלאך גדול ממנו, וכל אחד משני הדעות מביא ראיות מפורשות ממקראות מפורשים. ועל פי דברינו הנ"ל יתבאר, אשר באמת אלו ואלו דברי אלקים חיים, רק בבחינות חלוקים. כי ודאי מלאך גדול מהאדם, הן בעצם מהותו הן בגודל קדושתו ונפלאות השגתו, אין ערך ודמיון ביניהם כלל. וכמו שכתוב בזהר חדש בראשית ויקרא אלקים לאור יום, השגת המלאכים היא השגה גדולה, מה שאין כן למטה מהם, השגה שניה וכו' השגה שלישית היא השגת המדרגה התחתונה אשר בעפר יסודה, והיא השגת בני אדם, ושם ט"ז ב' המלאכים הקרובים מקבלים כח שפע אספקלריא של מעלה תחלה, ומהם יורד לשמים וכל צבאם, ... אמנם בדבר אחד יתרון גדול לאדם מהמלאכים, והוא העלאת והתקשרות העולמות והכחות והאורות אחד בחבירו, אשר זה אין בכח כלל לשום מלאך, והוא מטעם הנ"ל, כי המלאך הוא בעצם כח אחד פרטי לבד, שאין בו כלילות כל העולמות יחד... אבל נשמת האדם בכל ג' החלקי נפש רוח נשמה שלו היא כלולה מכל העולמות, לכן אין בכח ויכולת המלאך כלל להעלות ולקשר ולייחד כל עולם בהעולם נטוי על ראשיהם, כיון שאינו כלול ומשותף מהם, וגם עליית עצמותו של המלאך עד מדרגתו להתקשר בעולם שעליו, אין תלוי בו בעצמו, ולכן נקראים המלאכים עומדים... ורק האדם לבד הוא המעלה והמקשר ומייחד את העולמות והאורות בכח מעשיו, מחמת שהוא כלול מכולם. ואז גם המלאך משיג עליה ותוספת קדושה על קדושתו אשר באה בכח מעשה האדם, מפני שגם הוא כלול בהאדם... (שער א פרק י)"

קדוש.

ואם אתה רוצה לחלק בין קדוש לעליון, אז אשאל שוב:

מי קדוש יותר, גוי או יהודי? בן חורין או עבד? ישראל או כהן?

יש קדושות שהקב"ה קידש אותנו. אתה משתמש בטרמינולוגיה.

הקב"ה קבע שישראל הוא עם קדוש ביחס לגויים, וכן את קדושת הכהונה בתוך עמ"י. זה נתון

מצד המעלה? מניין לך שגברים יכולים להוציא את הנשמה שלהם יותר מן הכח אל הפועל מאשר נשים?

זה השאלה

אני מביא מקורות, אולי אביא גם את השם משמואל:

"במדרש רבה... הוי המשלח גדול מן המשתלח, ודעת הרבה ראשונים שמעלת המלאך גדולה ממעלת האדם, ונראה דאלו ואלו דברי אלקים חיים, דאיתא בספר שערי אורה, שגם המלאך מורכב מגוף ונפש, ועל כן כשנערוך מהות הגוף של האדם קרוץ מחומר למהות הגוף של המלאך, שגם גופו רוחני, בודאי מעלת המלאך גדולה, אך כשנערוך מעלת נשמתו של האדם למעלת נשמתו של המלאך, מעלת נשמתו של האדם גדולה, שהוא פנימי ביותר, וכתיב בנים אתם לה' אלקיכם, ואיתא בשער הקדושה להרב חיים ויטל (חלק ג' שער ב') כי אור מחצב הנשמות פנימי ועליון מן אור מחצב המלאכים, ועל כן אם האדם הולך אחר נשמתו ומבטל את הגוף להנשמה, להיות כעבד נשמע בכל בחינותיו, האיש הזה נחשבת מהותו הנשמה, ושוב מעלתו גדולה ממלאך, אבל אם עושה את הגוף עיקר, הרי מהותו הוא הגוף, אלא שיש בו נשמה, וגוף המלאך מעלתו גדולה כנ"ל.

והנה לפי זה, האיש העושה ועובד כפי כחו וטבעו עדיין לא נגע בכח נשמתו, ובמהות גופו הרי המלאך גדול, ועל כן עדיין יש בכח המלאכים המקטרגים ולהיצר הרע להמציא לו מניעות שונות להפריעו מעבודתו, אך אם עובד בכח גדול למעלה מכפי טבעו והרגלו, בזה מעורר כח הנשמה. וכמו שכתוב בזוהר הקדש, כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, בכוחך דא נשמתא דבר נש, הרי דאם עובד בכח גדול נחשבים ומתיחסים מעשיו אל הנשמה, וכבר השרשנו שבמהות הנשמה מעלת האדם גדולה, על כן אין ביכולת המלאכים המקטרגים והיצר הרע בכללם להפריעהו ולמנעו..." (בראשית וישלח תרע"ג)

על הרמב"ם, שקבע שגבר מקודש מאשה.

ועל הראשוינים, שכתבו טעמים למה אשה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן.

ועל הטור והט"ז, שהסבירו את שעשני כרצונו.

על מה אתה מתבסס?

בצורה יותר כללית ושלימה מכפי שאתה מביא.

שיש בחינות לכאן ולכאן.

אני מתבסס על המהר"ל, השל"ה, השם משמואל והנפה"ח (שהבאתי עכשיו), הרב קוק זצ"ל ועוד גדולים רבים בדורות האחרונים

מקור כלשהוא לקדושה יתרה בנשים?

(בוא נראה... תגדיר את המושג קודש)

כי זה מבלבל. תתייחס למהות.

המהות היא שלאשה יש יכולת להוציא מהכח אל הפועל את הנשמה שלה, אולי אף יותר מגבר

שהתעקשת על קדושה דווקא.

תביא מקור.

ובכל אופן, ידועה שיטת הרמב"ם בענין לגבי המלאכים שמדרגתם גבוהה משל בני האדם.

ובכל זאת, הרבה ראשונים ואחרונים דעתם לא נוחה מדברי הרמב"ם הנ"ל. למשל האבן עזרא, וכן הרמב"ן שהאדם קרוב יותר לבריאה ולכן מעלתו גדולה יותר.

וכתב רבי יצחק עראמה:

"דברי הרמב"ם הם היפך מה שנראה מהחוש, וממה שאמרו "כל הנברא אחר חברו - שליט בחברו", וממה שאמר הכתוב "נעשה אדם בצלמנו וגו' "

וכותב הרב קוק על דברי הרמב"ם (אוצרות הראי"ה ב', מ"ד):

"כל דברי רבינו בעניין: מצד השכל - אינם מוכרחים, ומצד ההבחנה - מוכרחים לשלילה, ומצד הקבלה - נדחים לגמרי. וכבודו הגדול במקומו מונח, אך האמת אהובה מכל"

אלא על הרמב"ם בפירוש על הוריות ג ז:

האיש קודם לאשה: כבר ידעת שהמצות כולם חייבין בהן הזכרים והנקבות בקצתם כמו שנתבאר בקידושין והוא מקודש ממנה ולפיכך קודם להחיות.

איך מה שהבאת קשור בדיוק?

הרב קוק לא כותב זאת.

אין לי מקור (כי לא חיפשתי עדיין)

אבל סתם נקודה למחשבה: מי שחטא בחטא העגל זה הגברים ולא הנשים, חטא המרגלים זה היו הגברים ולא הנשים ויש עוד הרבה דוגמאות..

אתה רואה שהגברים יכולים לעלות מאוד ולרדת מאוד כך אולי אין לנשים מצוות כמונו אבל הם גם לא חוטאות כמונו..אתה רואה שיש להם קרבת השם גדולה מאוד ובהירות מאוד גדולה לרצון השם..

גם נשים חטאו בחטא העגל, אף שלא היו היוזמות.

אני לא רואה את זה.

מה אתה טוען

@צ'יאל

פה: ע.י. - לקראת נישואין וזוגיות

פרקי דרבי אליעזר פרק מה
דָּן אַהֲרֹן דִּין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אָמַר אִם אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ לִי כֶּסֶף וְזָהָב, מִיָּד הֵם מְבִיאִים, אֶלָּא הֲרֵינִי אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ נִזְמֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, וּמִיָּד הַדָּבָר בָּטֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב] וַיֹּאמֶר [אֲלֵהֶם] אַהֲרֹן פָּרְקוּ וְגוֹ'. שָׁמְעוּ הַנָּשִׁים, וְלֹא רָצוּ, וְלֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן לִתֵּן נִזְמֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן, אֶלָּא אָמְרוּ לָהֶם לַעֲשׂוֹת שִׁקוּץ וְתוֹעֵבָה שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַצִּיל לֹא נִשְׁמַע לָכֶם...

לא יזמו.

אבל כן עבדו לעגל.

כמבואר בגמרא יומא סו: ובעין יעקב ובתוס'.

ולא כתוב שם בשום מקום שהנשים ישתתפו בעגל

שם. ובעין יעקב.

ועיין באר בשדה על רש"י בוזאת הברכה.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן יט
אמר להם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם, אמר אהרן להם דבר קשה שהנשים מתעכבות בו שהם ראו כל הנסים והגבורות שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים ובים ובסיני, הלכו אצל הנשים עמדו עליהם ואמרו ח"ו שנכפור בהקב"ה שעשה לנו כל הנסים וגבורות האלו ונעשה ע"ז..

להגיד שהם לא יזמו אבל עבדו זה שיבוש, אתה רואה שלא רק שהם לא יזמו הם גם נלחמו בזה הם אמרו שהם לא יעבדו..

ראיתי את המקורות שהבאת אז מה אני הגיד לך.. מחלוקת.. 

ליישב כך, מאשר להגיד שזו מחלוקת.

מקווה שלא תוציא אותם בסוף מכלל ישראל..

אין לזה שום קשר, אבל עדיף ליישב דעות אם הן לא סותרות.

(מה הקשר לכלל הנשים? מדובר על נשי דור המדבר)

לכך שאשה שלמה יותר מאיש?

היא מברכת שעשני כרצונו!

<צ>

מי אמר ששעשני כרצונו אומר שהיא שלמה יותר?

הרא"ש, הטור, הט"ז ועוד הבינו אחרת.

אם אתה שואל אל לשון הברכה, אז הכוונה שהקב"ה רצה שתהיה אשה, ולכן בראה כך.

אם יש לך מישהו שכותב שהכוונה שאשה מטבע בריאתה מכוונת לרצון ה', הבא מקור.

תראה מה עניתי לו, זה עונה גם לך.

הטענה שלך הייתה, שברכת שעשני כרצונו היא לא ברכה על הרעה, אלא על חיבור ישר יותר לרצון האלוקי. ולעומתה, ברכת שלא עשני אשה, היא על המצוות שמביאות את הגבר למצב כזה.

א. להגיד שברכת האשה היא לא על הרעה, זה למחוק את דעת הטור בהינף יד.

ב. אין קשר בין כיוון האשה לרצון האלוקי, לבין פטורה ממצוות מסוימות. הרב זצ"ל במפורש קושרזאת למבנה נפשי של נפעלת - מתרשמת.

שכתב "הודאה על חלקה הטוב".

לזה אני התנגדתי בדבריך

אז אמרתי.. תקרא שוב את דברי הרב זצ"ל

הרב מפרש שם את היתרון שאצל האיש (פיסקה לפני) ואת היתרון של - לקראת נישואין וזוגיות

אגב, אין קשר בין נפעלות לבין נחיתות.

נפעל זה אופי ומצב. הגבר פועל והאשה נפעלת

אמרתי שזו דעת הטור.

א. אתה ביטלת את דברי הטור, כאילו זו מחשבה מוטעית.

ב. אתה קשרת את דברי הרב לחיוב במצוות, כשבפועל הוא מדבר על מבנה נפשי.

ג. אתה כתבת שהגבר מודה על המצוות, ולא על מבנה הנפש הפועלת שלו, נגד דברי הרב.

ולא כתבתי שהמחשבה של הטור היא מוטעית.

הבאתי פירוש של הרב אלי הורביץ הי"ד, לדברי הרב זצ"ל וניסיתי להסביר את הכיוון הזה

לא מוצא חן בעיניך אל תקבל.

אבל זה מאוד לא ענייני מה שעשית

כתבת שהמחשבה הרווחת (דעת הטור) אינה נכונה.

אף שלדעתו זה כן נעבעכיות כזאת, כדבריך.

אבל ישר כח על הדיוק!

תודה! ואשריך

אל תתחמק.

התכוונתי לדעת העולם.

במה בדיוק אתה רואה התחמקות?

בזה שהודיתי במידה מסויימת לדבריך???

אל תנסה להוציא אותי לא טוב

אז יהיה אפשר לדון.

אתה הצגת את התפיסה לפיה זו ברכה על הרעה כשגויה.

זה חלק מהענין.

מגדולי המתנשאים

ובאופן ענייני, אגיב.

תביא מקור. אל תגיד מסברה

אני אמרתי דברים שראיתי באחרונים

ראיתי בטור.

הרב קוק לא כותב כך.

אפרופו הדרת נשים... - צעירים מעל עשרים

(נציין שלא הסכמתי איתו)

"האנשים הרבים" האלה כולל את הרא"ש, הטור והט"ז.

שעשני כרצונו היא ברכה על הרעה לפי הטור, ולפי הט"ז היא על התועלת לעולם (אשה מולידה ילדים).

הרב זצ"ל ממש לא כותב את סוף דבריך, את ההתחלה בערך.

נכון, זה לא מה שאמרת.

אלה שני עניינים שונים.

הרב זצ"ל טוען שהברכה בכלל לא מדברת על חיוב במצוות.

זה לא נובע משום יתרון, זה נובע מעניין פרקטי, או מחסרון נפשי.

דבריך לא נכנסים בלשון הטור, או בלשון הט"ז.

עולת ראיה.

בדיוק הפוך ממה שאנשים טועים לחשוב ש'שעשני כרצונו' זה מין נעבעכיות כזאת... - על זה הגבתי.

אין בעיה, אבל בפורפורציה. אף אחרון עוד לא כתב שהאיש מחוייב ביותר מצוות כי הוא נחות (גם לא הרב הירש).

מבטא ש.. אמנם הגבר לא לגמרי מכוון כנגד הרצון האלוקי, ועל כן עליו לעמול ולקיים יותר מצוות. - תראה לי אחרון שקושר בין השניים.

בואי פשוט נתייחס לרובד שעושה לנו טוב!!!

לא עשיתי כדי לא לצאת חנפנית

אם זו לא משמעות הברכה, אין טעם לכוון כך.

הרב קוק לא כתב כך.

והפירושים והכוונות שיש בעניין לא עוזרים עם הקושי שלי.

הפירושים הם מה כוונת הברכה.

גם לי, לפעמים.

לאשה יש התמודדות כפולה.

וקדושה.

אבל נשים חייבות במה שגבר חייב, ובנוסף בצניעות.

זה: לדעתי הרבה פחות קשה משל גבר - לקראת נישואין וזוגיות?

מצד קדושה, הן חייבות כמו גברים (כמו שכתבתי לאניוהוא, יש הבדל קטן, שהוא לא משמעותי: ע.י. - לקראת נישואין וזוגיות)

אם אין לך, אשרייך.

ספרות השו"ת מוכיחה שהתופעה של נשים שמסתכלות על גברים לשם הנאה, קיימת (והיו שאסרו בגלל זה לעשות עזרת נשים שממנה אפשר לראות את הגברים).

התאמה? בגיל חמש עשרה?

בשמחת תורה האחרון עזרת נשים אצלנו הייתה מלאה בבנות. לא נראה לי שהן חיפשו 'התאמה'.

שלוש שעות? קשה לי להאמין.

וכמו שאמרתי, מהשותים שעוסקים בזה לא נשמע ככה.

ולכן שאלתי מזה להסתכל לצורך הנאה

זה יותר כזה כמו להסתכל על משהו יפה..

כמו בגד או נעליים.. 

זה ממש לא ברור.

אאלט זה מחלוקת אחרונים.

אם זה היה מעגל של בנות, הן גם היו מסתכלות במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד למדרשות בשביל לצפות?

אני בספק גדול.

ומה שכתבת בכותרת - אאלט זה מחלוקת. הרבה אחרונים אסרו כל הנאה שהיא.

אז למה על בנים זה כן מעניין?

נכון. וזה אסור.

הסתכלות שיש בה הנאה, אסורה.

אני ממליץ לך לקרוא במאמר של הרבנים סתיו בתחומין, הם מסבירים את זה ממש יפה.

ואם כולכן תגידו לי שמותר לחלל שבת זה יהיה מותר?

מה זה קשור? הן אומרות שזה מותר, הפוסקים אומרים שזה אסור.

למי להקשיב?

בלי שחוק וקלות ראש? כן.

אנחנו לא מחדשים איסורים סתם. אני משתדל מאוד לא להגיע לזה, ב"ה בינתיים זה עובד.

אאלט הרב חיים נבון מתיר מפגשים ודיבורים כאלה.

את באה להגיד שאין איסור בהסתכלות של הנאה?

או שאת אומרת שההסתכלות הזו היא בלי הנאה?

או שניהם?

במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד לישיבות צפופות בשביל זה? קשה להאמין.

אין שום מצווה להתעלות רוחנית. יש איסור להסתכל.

נשים חייבות בלא תתורו ובלא תקרבו.

מהלאווים האלה נגזר האיסור.

את מוזמנת לקרוא את המאמר הנ"ל.

יש סברא לומר כמוך.

למעשה, הפוסקים לא פסקו כך.

לכל מה שאתה אומר הוא מתייחס שם.

אתה מערב דברים שלא בהכרח קשורים. האיסור על נשים להסתכל על גברים, נלמד מהסתכלות ביופי, לא הסתכלות של הרהור.

זה אסור לרוב הדעות גם אם אין בזה שום ממד של הרהור תאווה. עיין שם.

לפי השו"ע, כל הסתכלות שיש בה הנאה היא לא תתורו.

תעיין שם במאמר, הוא מציג את העניין הרבה יותר טוב ממני.

לא כמו אצל גבר, כי לגבר אסורה כל הסתכלות מכוונת.

תקרא שוב מה שכתבתי.

אני לא אגיב על זה.

נראה שההבנה שלך על המציאות נלקחת מהספרים אז בוא נחדש לך משהו: לא לומדים את המציאות מספרים. הספרים (התורה) באים לכוון אותנו בכל מציאות שהיא אבל המציאות משתנה.

ניקח דוגמא: כתוב במסכת אבות ״על תרבה שיחה עם האישה״ (ומדובר באישתו של האדם) כי ״גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהינום״ (ויש לי עוד מלא דוגמאות)

אדם היום שלא יהיה מוכן לדבר אם אישתו כי כך כתוב הוא טיפש גמור וסופו יירש גהינום המציאות משתנת, התורה לא. ואם במציאות של פעם לשוחח עם אישתך זה חסר טעם לקשר בניכם אז אין סיבה לדבר. אבל אם המציאות כיום אומרת שהדבר הכי גדול כדי לחזק את הקשר ואהבה אחד לשני זה לשוחח עם אישתך אז זה הדבר הכי נכון לעשות על פי התורה!

ותפסיק לחשוב שאתה מבין איך הראש של בנות עובד, אתה לא! ואם הרבה בנות פה אומרות לך שאין להם את הבעיות שלך! (ושל גברים בכללי) אז אין להם. על תחשוב שאתה יודע הכל כי אתה לא (למרות שאתה לא מפסיק להשוויץ פה שכן) ואתה לעולם לא תדע הכל.

הקב״ה נתן לאדם דרך חשיבה משלו ולאישה דרך חשיבה משלה כל אחד למטרה שלו. אז איך הדרך חשיבה של בנות עובד (אם זה בעבודת ה׳, תאוות, רצונות, ולא משנה מה) אתה לא מבין לא תבין ולא צריך להבין!

מביא סקרים שהוא ערך בשביל המאמר.

סלח לי שאני מאמין לו, לחז"ל ולפוסקים, במקום לשתיים שלוש בנות באינטרנט (שכנגדן יש אחרות, כמובן).

אם אתה לא מסוגל לדון בצורה מכבדת, בלי טענות לגופו של אדם, אל תגיב.

בצורה הכי מכבדת שיש. ואני ממשיך להגיב כי אתה אומר שטויות ולא מודע למציאות. לא יודע.. אולי היית תקוע בבית מדרש כל חייך..אשריך! אבל אתה אומר פה דברים לא נכונים מלאים בשטויות בגלל שאתה לא מודע למציאות.

גם הרב סתיו לא מבין את דרך החשיבה של בנות לא משנה כמה סקרים יעשה.

על פי השרשור פה נראה שגם עם כל הבנות בעולם היו אומרות לך כמו שאמרו לך הבנות פה בפורום לא היית מקשיב להם, כי נראה שלפי השרשור הארוך הזה התשובה שלך תהיה ״כתוב שנשים דעתם קלה ולכן אין מה להקשיב להם ואני יחפש בכל התורה מישהו שחושב כמוני כדי להצדיק את דברי גם אם אני אקח רק את מה שמתאים לי ממה שהוא כתב״.

למה עשרות (אם לא מאות) בנות שהרב סתיו שאל, יודעות פחות משלוש בנות פה?

מה המקורות שלך? למה אתה כל כך בטוח בהם, נגד חז"ל, פוסקים ורבנים?

מה שכתבת בסוף הוא השמצה פרועה. מעולם לא עשיתי זאת (ולמען האמת, הצד השני, אלא שמחפשים ציטוטים לרצות נשים, עושים זאת הרבה יותר).

כתבת פה הרבה שטויות.

תצביע בבקשה על משהו שאמרתי, שהוא לא נכון.

אם אין להן שום הנאה, למה הן מסתכלות במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד לישיבות?

לא מדובר בכלל על ראיית פריצות.

מדובר על הנאה שלא היו משיגות מהסתכלות על בת.

היית מתירה בסיטואציה הפוכה? זה אותו דבר.

כל תשובה שנתת פה, תקפה גם הפוך.

איסור לא תתורו הוא דאורייתא, משמעותי לא פחות.

לא תתורו הוא איסור לאו דאורייתא.

הוצאת ז"ל לרוב הדעות היא דרבנן, או ביטול עשה. זה לא באמת שפיכות דמים, ולא יהרג ואל יעבור (ירמיהו עבר ולא נהרג).

תראה במאמר הנ"ל בתחומין.

לרוב הדעות אסורה הסתכלות של הנאה, לחלק מהפוסקים כל הסתכלות מכוונת.

השו"ע פסק שכל הסתכלות של הנאה היא בלא תתורו, גם בלי הרהור עבירה.

הוא מביא את כל הפוסקים, כולל הרב עובדיה, ומסכם את המסקנה להלכה.

הוא מתייחס לשאלה שלך.

(אגב, בילקוט יוסף כתב במפורש, שאף שלדעת אביו אין בזה איסור יבש, זה לא דבר כשר).

בנוסף, לדבריך, שבהסתכלות הזו אין הנאה מינית, אז אין חשש כזה.

ראיתי נשים מבוגרות שממש מתמוגגות מלראות את הבנים רוקדים

זה ממש לא קשור להנאה

זה קשור ללראות את השמחה הזאת. את הדביקות. את הריקודים.. 

זה לא משהו שייקרה לדעתי לפחות אצל בנות.. 

אבל אם ייקרה. זה גם יכול להיות מאוד לגרום להרגשת התעלות.. 

אם זו ההרגשה היחידה, אז לא נראה לי שיש בעיה.

אבל כמו שאמרתי, מהשו"תים משמע שלא...

אבל הרבה פחות מאשר אצל גברים.

כמו שגם גברים צריכים להתלבש צנוע, אבל לנשים יש יותר התמודדות עם זה.

כל הנסיונות האלה להשוות נשמעים לי מוזר,

ה' ברא אותנו שונים עם כוחות שונים ועם תפקידים שונים.

אין כאן מישהו מעל מישהו או שלאחד יותר קשה מלשני.

איזו שרלטנות דתית? מה אתה רוצה ממני?

לא חושבים מה?

לא טענתי שום דבר עליה. טענתי שמהשותים משמע שלנשים כן יש ניסיון בשמירת העיניים, כתגובה לזה: לא הבנתי את עניין הקדושה - לקראת נישואין וזוגיות.

לא טענתי שאסור לנשים להסתכל על גברים מעזרת נשים סתם (אף שיש שפסקו כך), אלא שהסתכלות לשם הנאה, אסורה.

אין רוב שאומר שזה מותר (מאיפה הבאת את המספרים האלה?). ואין רוב שעושה ההפך. אתה בודק במגזר ספציפי.

אתה מעוות את דברי, ואז קורא לי שרלטן. אתה מאוד לא ישר.

ואני לא חותר לזה.

עזרת נשים מעל עזרת גברים הייתה נהוגה בעמ"י מאז שמחת השואבה בבית שני.

אבל, יש הבדל בין הסתכלות לשם השתתפות בתפילה, לבין הסתכלות לשם הנאה, שאסורה.

אתה מוזמן לכתוב איפה טענתי מה שאתה אומר בשמי.

תשורת ש"י. שבט הלוי.

אבל צניעות של גברים הרבה יותר קלה בפועל.

מכל מקום, בפועל, בעניינים האלה לנשים יש התמודדות כפולה.

כי הנ"מ בין גברים לנשים בזה הוא לא משמעותי.

מה למה? לא הבנתי.

כי הסתכלות מכוונת סתמית שאין בה הנאה היא לא עיקר הניסיון.

כל פעם שאתה יוצא לרחוב ולא טרוד באיפור, פן, ומה ללבוש, אתה אמור להיות אסיר תודה

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

גם עצם הניסוח מראה שאנחנו פחות טובים - אנחנו לא פחות טובים, בדיוק להפך.

נשים מברכות שעשני כרצונו כלומר הם שמחות - שעשני כרצונו היא ברכה על הרעה (לפי הטור).

ובלי לעשות השוואות - נשים לא מברכות שלא עשני גוי?

מה שהבנתי ממך זה שאתה סופר שמח שנולדת גבר.

ואני טוענת שהגזמת ברמת השמחה

ואז אתה שואל למה אנחנו לא מעריכות את עצמנו?

אמנם עולם הרגש הרבה יותר משמעותי אצל אישה

אבל לגבר יש משיכה ברמה אחרת....

ואל תשאל כמה בנות מתוסכלות יש על פני האדמה שמפחדות שהן לא נמשכות לגברים. וזה לא שהן נמשכות לנשים. פשוט המשיכה לא כזאת משמעותית בחייהן.

קיצר זה ברכה המשיכה הזאת

ממשש לא נעים לצאת עם מישהו רציני ולחתוך.

כי לא מבינים איפה הוא מול הקשר.

קיצר...........

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

לפי רוב ככל הפירושים, הברכה היא על חיוב במצוות.

וכשהיא תיעלם לגמרי כבר לא נברך את הברכה. - אתה טוען שבעתיד נשים תהיינה חייבות כגברים? ועבדים כנ"ל?

מצד הפשט של הברכות, הכוונה למצוות. אין שום מעלה אחרת בלא להיות גוי.

ואת הפאן של "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות" היא פחות צריכה כי מעלתה גבוהה יותר (וגוי פטור לא כי הוא בדרגה גבוהה אלא בדיוק להיפך. כי לא דורשים ממי שלא יצליח). - גם מאשה לא דורשים כי היא לא תצליח.

למה הגמרא שואלת על הכפילות 'שלא עשני עבד' שלא עשני אשה'?

ואתה טועה. מאישה לא דורשים כי היא עוסקת בדברים חשובים אחרים - עיין בזית רענן על המדרש בשמואל (לא זוכר מ"מ), הוא כותב מה שאמרתי.

יש מפרשים שהיא פטורה כי היא משועבדת לבעלה (אבודרהם).

יש. האחרונים מתרצים.

אתה כתבת שזה לא כמו גוי, הראתי שיש שפירשו שכן.

 זה לא פטור עצמי כי היא לא ב"דרגה" כדבריך. - הן פטורות כי בכל מקרה לא היו מקיימות, כי יצר טוב לא שולט בהן כ"כ.

מדבריך (גם למעלה) נשמע שברור לך שההבנה שהן נחותות ולכן פטורות ממצוות היא הנכונה. - זה ההסבר הפשוט וההגיוני, זה שעולה מדברי חז"ל.

בכ"פ עיין בדברי רבי קלונימוס בן קלונימוס על הברכה. (אחד מהראשונים)

וכן בהקדמתו כאן

Sefaria Source Sheet: Even Bochan, Kalonymus ben Kalonymus

לא תמיד, אבל לפעמים.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.