לאישה יש קירבה אוטומתית לקב״ה מעצם היותה אישה אבל בגלל שהגבר צריך לעבוד על זה קשה יותר הוא גם מקבל את התפקידים החשובים בעשיית רצון השם ובקרבה אליו... (דוגמה מאוד טובה זה שרק הגבר יכול להיות כהן במקדש שזה הקירבת השם הכי גדולה)

לאותה קרבה אוטומטית לקב"ה?

מראה מקום?

זה מאוד תמוה להגיד דבר כזה.

אבל אני אשתדל למצוא לך מקור

זה עובד הפוך. ככל שחייבים ביותר מצוות, כך הקדושה עולה.

בהמה - גוי - אשה - ישראל - כהן.

שעשני כרצונו לא מדבר על הקדושה. לאף שיטה.

מה אתה מוצא שסותר את דברי?

האשה.

דברי הרב זצ"ל:

"עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם את רשמי השפעתו ומפעלותיו בחיים ובעולם, הנה יש לעומת זה ג"כ יתרון להאשה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של קבלת רשמים, בזה שהפעולות והתעוררות המעשה העצמיות ירשם האדם על ידן בצמצום של כחו החמרי והרוחני, ויוכל לפעמים לסור עי"ז מהמגמה האלהית העליונה, מה שא"כ התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלהים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החמרי והרוחני שבהויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר, וע"כ מברכת היא האשה בהודאה על חלקה הטוב: שעשני כרצונו"

בהודאה על חלקה הטוב. לא התנצלות ולא כלום

אני יודע.

עניתי למטה.

בנוסף, בהודעתך הראשונה, כתבת ע"פ דברי הרב על האשה, ועל הגבר לא.

מבחינתי.

שוב, לא הבנתי מה אתה טוען. אתה כרגע רק מנסה להצדיק את עצמך והדיון כבר לא ענייני לטעמי

בניגוד למה שכיום אנשים רבים חושבים? כמו הראש, הטור והט"ז?

אני לא מנסה להצדיק את עצמי, אתה מציג פה צד אחד בלבד.

כותב כך (לעניין קדימות בהצלת חיים).

צודק, הדוגמא שלי של בהמה לא מוצלחת.

אבל, בבני אדם זה לפי חיוב. זה מפורש ברמב"ם.

לשיטתך, יוצא שישראל קדוש יותר מכהן. 

אז כנ"ל. גבר יותר קדוש מאשה.

לכאורה מלאך. אבל מאחר ולמלאכים ולבהמות אין בחירה, הם לא כל כך רלוונטיים.

זה לא אומר בהכרח קדוש

תראה שניה את דברי נפש החיים (עכשיו ראיתי..):

"על פי זה יבואר פשר דבר בענין שינוי דעת שבין גדולי הראשונים ז"ל, אם האדם מישראל גדול מהמלאך או מלאך גדול ממנו, וכל אחד משני הדעות מביא ראיות מפורשות ממקראות מפורשים. ועל פי דברינו הנ"ל יתבאר, אשר באמת אלו ואלו דברי אלקים חיים, רק בבחינות חלוקים. כי ודאי מלאך גדול מהאדם, הן בעצם מהותו הן בגודל קדושתו ונפלאות השגתו, אין ערך ודמיון ביניהם כלל. וכמו שכתוב בזהר חדש בראשית ויקרא אלקים לאור יום, השגת המלאכים היא השגה גדולה, מה שאין כן למטה מהם, השגה שניה וכו' השגה שלישית היא השגת המדרגה התחתונה אשר בעפר יסודה, והיא השגת בני אדם, ושם ט"ז ב' המלאכים הקרובים מקבלים כח שפע אספקלריא של מעלה תחלה, ומהם יורד לשמים וכל צבאם, ... אמנם בדבר אחד יתרון גדול לאדם מהמלאכים, והוא העלאת והתקשרות העולמות והכחות והאורות אחד בחבירו, אשר זה אין בכח כלל לשום מלאך, והוא מטעם הנ"ל, כי המלאך הוא בעצם כח אחד פרטי לבד, שאין בו כלילות כל העולמות יחד... אבל נשמת האדם בכל ג' החלקי נפש רוח נשמה שלו היא כלולה מכל העולמות, לכן אין בכח ויכולת המלאך כלל להעלות ולקשר ולייחד כל עולם בהעולם נטוי על ראשיהם, כיון שאינו כלול ומשותף מהם, וגם עליית עצמותו של המלאך עד מדרגתו להתקשר בעולם שעליו, אין תלוי בו בעצמו, ולכן נקראים המלאכים עומדים... ורק האדם לבד הוא המעלה והמקשר ומייחד את העולמות והאורות בכח מעשיו, מחמת שהוא כלול מכולם. ואז גם המלאך משיג עליה ותוספת קדושה על קדושתו אשר באה בכח מעשה האדם, מפני שגם הוא כלול בהאדם... (שער א פרק י)"

קדוש.

ואם אתה רוצה לחלק בין קדוש לעליון, אז אשאל שוב:

מי קדוש יותר, גוי או יהודי? בן חורין או עבד? ישראל או כהן?

יש קדושות שהקב"ה קידש אותנו. אתה משתמש בטרמינולוגיה.

הקב"ה קבע שישראל הוא עם קדוש ביחס לגויים, וכן את קדושת הכהונה בתוך עמ"י. זה נתון

מצד המעלה? מניין לך שגברים יכולים להוציא את הנשמה שלהם יותר מן הכח אל הפועל מאשר נשים?

זה השאלה

אני מביא מקורות, אולי אביא גם את השם משמואל:

"במדרש רבה... הוי המשלח גדול מן המשתלח, ודעת הרבה ראשונים שמעלת המלאך גדולה ממעלת האדם, ונראה דאלו ואלו דברי אלקים חיים, דאיתא בספר שערי אורה, שגם המלאך מורכב מגוף ונפש, ועל כן כשנערוך מהות הגוף של האדם קרוץ מחומר למהות הגוף של המלאך, שגם גופו רוחני, בודאי מעלת המלאך גדולה, אך כשנערוך מעלת נשמתו של האדם למעלת נשמתו של המלאך, מעלת נשמתו של האדם גדולה, שהוא פנימי ביותר, וכתיב בנים אתם לה' אלקיכם, ואיתא בשער הקדושה להרב חיים ויטל (חלק ג' שער ב') כי אור מחצב הנשמות פנימי ועליון מן אור מחצב המלאכים, ועל כן אם האדם הולך אחר נשמתו ומבטל את הגוף להנשמה, להיות כעבד נשמע בכל בחינותיו, האיש הזה נחשבת מהותו הנשמה, ושוב מעלתו גדולה ממלאך, אבל אם עושה את הגוף עיקר, הרי מהותו הוא הגוף, אלא שיש בו נשמה, וגוף המלאך מעלתו גדולה כנ"ל.

והנה לפי זה, האיש העושה ועובד כפי כחו וטבעו עדיין לא נגע בכח נשמתו, ובמהות גופו הרי המלאך גדול, ועל כן עדיין יש בכח המלאכים המקטרגים ולהיצר הרע להמציא לו מניעות שונות להפריעו מעבודתו, אך אם עובד בכח גדול למעלה מכפי טבעו והרגלו, בזה מעורר כח הנשמה. וכמו שכתוב בזוהר הקדש, כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, בכוחך דא נשמתא דבר נש, הרי דאם עובד בכח גדול נחשבים ומתיחסים מעשיו אל הנשמה, וכבר השרשנו שבמהות הנשמה מעלת האדם גדולה, על כן אין ביכולת המלאכים המקטרגים והיצר הרע בכללם להפריעהו ולמנעו..." (בראשית וישלח תרע"ג)

על הרמב"ם, שקבע שגבר מקודש מאשה.

ועל הראשוינים, שכתבו טעמים למה אשה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן.

ועל הטור והט"ז, שהסבירו את שעשני כרצונו.

על מה אתה מתבסס?

בצורה יותר כללית ושלימה מכפי שאתה מביא.

שיש בחינות לכאן ולכאן.

אני מתבסס על המהר"ל, השל"ה, השם משמואל והנפה"ח (שהבאתי עכשיו), הרב קוק זצ"ל ועוד גדולים רבים בדורות האחרונים

מקור כלשהוא לקדושה יתרה בנשים?

(בוא נראה... תגדיר את המושג קודש)

כי זה מבלבל. תתייחס למהות.

המהות היא שלאשה יש יכולת להוציא מהכח אל הפועל את הנשמה שלה, אולי אף יותר מגבר

שהתעקשת על קדושה דווקא.

תביא מקור.

ובכל אופן, ידועה שיטת הרמב"ם בענין לגבי המלאכים שמדרגתם גבוהה משל בני האדם.

ובכל זאת, הרבה ראשונים ואחרונים דעתם לא נוחה מדברי הרמב"ם הנ"ל. למשל האבן עזרא, וכן הרמב"ן שהאדם קרוב יותר לבריאה ולכן מעלתו גדולה יותר.

וכתב רבי יצחק עראמה:

"דברי הרמב"ם הם היפך מה שנראה מהחוש, וממה שאמרו "כל הנברא אחר חברו - שליט בחברו", וממה שאמר הכתוב "נעשה אדם בצלמנו וגו' "

וכותב הרב קוק על דברי הרמב"ם (אוצרות הראי"ה ב', מ"ד):

"כל דברי רבינו בעניין: מצד השכל - אינם מוכרחים, ומצד ההבחנה - מוכרחים לשלילה, ומצד הקבלה - נדחים לגמרי. וכבודו הגדול במקומו מונח, אך האמת אהובה מכל"

אלא על הרמב"ם בפירוש על הוריות ג ז:

האיש קודם לאשה: כבר ידעת שהמצות כולם חייבין בהן הזכרים והנקבות בקצתם כמו שנתבאר בקידושין והוא מקודש ממנה ולפיכך קודם להחיות.

איך מה שהבאת קשור בדיוק?

הרב קוק לא כותב זאת.

אין לי מקור (כי לא חיפשתי עדיין)

אבל סתם נקודה למחשבה: מי שחטא בחטא העגל זה הגברים ולא הנשים, חטא המרגלים זה היו הגברים ולא הנשים ויש עוד הרבה דוגמאות..

אתה רואה שהגברים יכולים לעלות מאוד ולרדת מאוד כך אולי אין לנשים מצוות כמונו אבל הם גם לא חוטאות כמונו..אתה רואה שיש להם קרבת השם גדולה מאוד ובהירות מאוד גדולה לרצון השם..

גם נשים חטאו בחטא העגל, אף שלא היו היוזמות.

אני לא רואה את זה.

מה אתה טוען

@צ'יאל

פה: ע.י. - לקראת נישואין וזוגיות

פרקי דרבי אליעזר פרק מה
דָּן אַהֲרֹן דִּין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אָמַר אִם אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ לִי כֶּסֶף וְזָהָב, מִיָּד הֵם מְבִיאִים, אֶלָּא הֲרֵינִי אוֹמֵר לָהֶם תְּנוּ נִזְמֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, וּמִיָּד הַדָּבָר בָּטֵל, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב] וַיֹּאמֶר [אֲלֵהֶם] אַהֲרֹן פָּרְקוּ וְגוֹ'. שָׁמְעוּ הַנָּשִׁים, וְלֹא רָצוּ, וְלֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן לִתֵּן נִזְמֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן, אֶלָּא אָמְרוּ לָהֶם לַעֲשׂוֹת שִׁקוּץ וְתוֹעֵבָה שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַצִּיל לֹא נִשְׁמַע לָכֶם...

לא יזמו.

אבל כן עבדו לעגל.

כמבואר בגמרא יומא סו: ובעין יעקב ובתוס'.

ולא כתוב שם בשום מקום שהנשים ישתתפו בעגל

שם. ובעין יעקב.

ועיין באר בשדה על רש"י בוזאת הברכה.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן יט
אמר להם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם, אמר אהרן להם דבר קשה שהנשים מתעכבות בו שהם ראו כל הנסים והגבורות שעשה הקדוש ברוך הוא במצרים ובים ובסיני, הלכו אצל הנשים עמדו עליהם ואמרו ח"ו שנכפור בהקב"ה שעשה לנו כל הנסים וגבורות האלו ונעשה ע"ז..

להגיד שהם לא יזמו אבל עבדו זה שיבוש, אתה רואה שלא רק שהם לא יזמו הם גם נלחמו בזה הם אמרו שהם לא יעבדו..

ראיתי את המקורות שהבאת אז מה אני הגיד לך.. מחלוקת.. 

ליישב כך, מאשר להגיד שזו מחלוקת.

מקווה שלא תוציא אותם בסוף מכלל ישראל..

אין לזה שום קשר, אבל עדיף ליישב דעות אם הן לא סותרות.

(מה הקשר לכלל הנשים? מדובר על נשי דור המדבר)

לכך שאשה שלמה יותר מאיש?

היא מברכת שעשני כרצונו!

<צ>

מי אמר ששעשני כרצונו אומר שהיא שלמה יותר?

הרא"ש, הטור, הט"ז ועוד הבינו אחרת.

אם אתה שואל אל לשון הברכה, אז הכוונה שהקב"ה רצה שתהיה אשה, ולכן בראה כך.

אם יש לך מישהו שכותב שהכוונה שאשה מטבע בריאתה מכוונת לרצון ה', הבא מקור.

תראה מה עניתי לו, זה עונה גם לך.

הטענה שלך הייתה, שברכת שעשני כרצונו היא לא ברכה על הרעה, אלא על חיבור ישר יותר לרצון האלוקי. ולעומתה, ברכת שלא עשני אשה, היא על המצוות שמביאות את הגבר למצב כזה.

א. להגיד שברכת האשה היא לא על הרעה, זה למחוק את דעת הטור בהינף יד.

ב. אין קשר בין כיוון האשה לרצון האלוקי, לבין פטורה ממצוות מסוימות. הרב זצ"ל במפורש קושרזאת למבנה נפשי של נפעלת - מתרשמת.

שכתב "הודאה על חלקה הטוב".

לזה אני התנגדתי בדבריך

אז אמרתי.. תקרא שוב את דברי הרב זצ"ל

הרב מפרש שם את היתרון שאצל האיש (פיסקה לפני) ואת היתרון של - לקראת נישואין וזוגיות

אגב, אין קשר בין נפעלות לבין נחיתות.

נפעל זה אופי ומצב. הגבר פועל והאשה נפעלת

אמרתי שזו דעת הטור.

א. אתה ביטלת את דברי הטור, כאילו זו מחשבה מוטעית.

ב. אתה קשרת את דברי הרב לחיוב במצוות, כשבפועל הוא מדבר על מבנה נפשי.

ג. אתה כתבת שהגבר מודה על המצוות, ולא על מבנה הנפש הפועלת שלו, נגד דברי הרב.

ולא כתבתי שהמחשבה של הטור היא מוטעית.

הבאתי פירוש של הרב אלי הורביץ הי"ד, לדברי הרב זצ"ל וניסיתי להסביר את הכיוון הזה

לא מוצא חן בעיניך אל תקבל.

אבל זה מאוד לא ענייני מה שעשית

כתבת שהמחשבה הרווחת (דעת הטור) אינה נכונה.

אף שלדעתו זה כן נעבעכיות כזאת, כדבריך.

אבל ישר כח על הדיוק!

תודה! ואשריך

אל תתחמק.

התכוונתי לדעת העולם.

במה בדיוק אתה רואה התחמקות?

בזה שהודיתי במידה מסויימת לדבריך???

אל תנסה להוציא אותי לא טוב

אז יהיה אפשר לדון.

אתה הצגת את התפיסה לפיה זו ברכה על הרעה כשגויה.

זה חלק מהענין.

מגדולי המתנשאים

ובאופן ענייני, אגיב.

תביא מקור. אל תגיד מסברה

אני אמרתי דברים שראיתי באחרונים

ראיתי בטור.

הרב קוק לא כותב כך.

אפרופו הדרת נשים... - צעירים מעל עשרים

(נציין שלא הסכמתי איתו)

"האנשים הרבים" האלה כולל את הרא"ש, הטור והט"ז.

שעשני כרצונו היא ברכה על הרעה לפי הטור, ולפי הט"ז היא על התועלת לעולם (אשה מולידה ילדים).

הרב זצ"ל ממש לא כותב את סוף דבריך, את ההתחלה בערך.

נכון, זה לא מה שאמרת.

אלה שני עניינים שונים.

הרב זצ"ל טוען שהברכה בכלל לא מדברת על חיוב במצוות.

זה לא נובע משום יתרון, זה נובע מעניין פרקטי, או מחסרון נפשי.

דבריך לא נכנסים בלשון הטור, או בלשון הט"ז.

עולת ראיה.

בדיוק הפוך ממה שאנשים טועים לחשוב ש'שעשני כרצונו' זה מין נעבעכיות כזאת... - על זה הגבתי.

אין בעיה, אבל בפורפורציה. אף אחרון עוד לא כתב שהאיש מחוייב ביותר מצוות כי הוא נחות (גם לא הרב הירש).

מבטא ש.. אמנם הגבר לא לגמרי מכוון כנגד הרצון האלוקי, ועל כן עליו לעמול ולקיים יותר מצוות. - תראה לי אחרון שקושר בין השניים.

בואי פשוט נתייחס לרובד שעושה לנו טוב!!!

לא עשיתי כדי לא לצאת חנפנית

אם זו לא משמעות הברכה, אין טעם לכוון כך.

הרב קוק לא כתב כך.

והפירושים והכוונות שיש בעניין לא עוזרים עם הקושי שלי.

הפירושים הם מה כוונת הברכה.

גם לי, לפעמים.

לאשה יש התמודדות כפולה.

וקדושה.

אבל נשים חייבות במה שגבר חייב, ובנוסף בצניעות.

זה: לדעתי הרבה פחות קשה משל גבר - לקראת נישואין וזוגיות?

מצד קדושה, הן חייבות כמו גברים (כמו שכתבתי לאניוהוא, יש הבדל קטן, שהוא לא משמעותי: ע.י. - לקראת נישואין וזוגיות)

אם אין לך, אשרייך.

ספרות השו"ת מוכיחה שהתופעה של נשים שמסתכלות על גברים לשם הנאה, קיימת (והיו שאסרו בגלל זה לעשות עזרת נשים שממנה אפשר לראות את הגברים).

התאמה? בגיל חמש עשרה?

בשמחת תורה האחרון עזרת נשים אצלנו הייתה מלאה בבנות. לא נראה לי שהן חיפשו 'התאמה'.

שלוש שעות? קשה לי להאמין.

וכמו שאמרתי, מהשותים שעוסקים בזה לא נשמע ככה.

ולכן שאלתי מזה להסתכל לצורך הנאה

זה יותר כזה כמו להסתכל על משהו יפה..

כמו בגד או נעליים.. 

זה ממש לא ברור.

אאלט זה מחלוקת אחרונים.

אם זה היה מעגל של בנות, הן גם היו מסתכלות במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד למדרשות בשביל לצפות?

אני בספק גדול.

ומה שכתבת בכותרת - אאלט זה מחלוקת. הרבה אחרונים אסרו כל הנאה שהיא.

אז למה על בנים זה כן מעניין?

נכון. וזה אסור.

הסתכלות שיש בה הנאה, אסורה.

אני ממליץ לך לקרוא במאמר של הרבנים סתיו בתחומין, הם מסבירים את זה ממש יפה.

ואם כולכן תגידו לי שמותר לחלל שבת זה יהיה מותר?

מה זה קשור? הן אומרות שזה מותר, הפוסקים אומרים שזה אסור.

למי להקשיב?

בלי שחוק וקלות ראש? כן.

אנחנו לא מחדשים איסורים סתם. אני משתדל מאוד לא להגיע לזה, ב"ה בינתיים זה עובד.

אאלט הרב חיים נבון מתיר מפגשים ודיבורים כאלה.

את באה להגיד שאין איסור בהסתכלות של הנאה?

או שאת אומרת שההסתכלות הזו היא בלי הנאה?

או שניהם?

במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד לישיבות צפופות בשביל זה? קשה להאמין.

אין שום מצווה להתעלות רוחנית. יש איסור להסתכל.

נשים חייבות בלא תתורו ובלא תקרבו.

מהלאווים האלה נגזר האיסור.

את מוזמנת לקרוא את המאמר הנ"ל.

יש סברא לומר כמוך.

למעשה, הפוסקים לא פסקו כך.

לכל מה שאתה אומר הוא מתייחס שם.

אתה מערב דברים שלא בהכרח קשורים. האיסור על נשים להסתכל על גברים, נלמד מהסתכלות ביופי, לא הסתכלות של הרהור.

זה אסור לרוב הדעות גם אם אין בזה שום ממד של הרהור תאווה. עיין שם.

לפי השו"ע, כל הסתכלות שיש בה הנאה היא לא תתורו.

תעיין שם במאמר, הוא מציג את העניין הרבה יותר טוב ממני.

לא כמו אצל גבר, כי לגבר אסורה כל הסתכלות מכוונת.

תקרא שוב מה שכתבתי.

אני לא אגיב על זה.

נראה שההבנה שלך על המציאות נלקחת מהספרים אז בוא נחדש לך משהו: לא לומדים את המציאות מספרים. הספרים (התורה) באים לכוון אותנו בכל מציאות שהיא אבל המציאות משתנה.

ניקח דוגמא: כתוב במסכת אבות ״על תרבה שיחה עם האישה״ (ומדובר באישתו של האדם) כי ״גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהינום״ (ויש לי עוד מלא דוגמאות)

אדם היום שלא יהיה מוכן לדבר אם אישתו כי כך כתוב הוא טיפש גמור וסופו יירש גהינום המציאות משתנת, התורה לא. ואם במציאות של פעם לשוחח עם אישתך זה חסר טעם לקשר בניכם אז אין סיבה לדבר. אבל אם המציאות כיום אומרת שהדבר הכי גדול כדי לחזק את הקשר ואהבה אחד לשני זה לשוחח עם אישתך אז זה הדבר הכי נכון לעשות על פי התורה!

ותפסיק לחשוב שאתה מבין איך הראש של בנות עובד, אתה לא! ואם הרבה בנות פה אומרות לך שאין להם את הבעיות שלך! (ושל גברים בכללי) אז אין להם. על תחשוב שאתה יודע הכל כי אתה לא (למרות שאתה לא מפסיק להשוויץ פה שכן) ואתה לעולם לא תדע הכל.

הקב״ה נתן לאדם דרך חשיבה משלו ולאישה דרך חשיבה משלה כל אחד למטרה שלו. אז איך הדרך חשיבה של בנות עובד (אם זה בעבודת ה׳, תאוות, רצונות, ולא משנה מה) אתה לא מבין לא תבין ולא צריך להבין!

מביא סקרים שהוא ערך בשביל המאמר.

סלח לי שאני מאמין לו, לחז"ל ולפוסקים, במקום לשתיים שלוש בנות באינטרנט (שכנגדן יש אחרות, כמובן).

אם אתה לא מסוגל לדון בצורה מכבדת, בלי טענות לגופו של אדם, אל תגיב.

בצורה הכי מכבדת שיש. ואני ממשיך להגיב כי אתה אומר שטויות ולא מודע למציאות. לא יודע.. אולי היית תקוע בבית מדרש כל חייך..אשריך! אבל אתה אומר פה דברים לא נכונים מלאים בשטויות בגלל שאתה לא מודע למציאות.

גם הרב סתיו לא מבין את דרך החשיבה של בנות לא משנה כמה סקרים יעשה.

על פי השרשור פה נראה שגם עם כל הבנות בעולם היו אומרות לך כמו שאמרו לך הבנות פה בפורום לא היית מקשיב להם, כי נראה שלפי השרשור הארוך הזה התשובה שלך תהיה ״כתוב שנשים דעתם קלה ולכן אין מה להקשיב להם ואני יחפש בכל התורה מישהו שחושב כמוני כדי להצדיק את דברי גם אם אני אקח רק את מה שמתאים לי ממה שהוא כתב״.

למה עשרות (אם לא מאות) בנות שהרב סתיו שאל, יודעות פחות משלוש בנות פה?

מה המקורות שלך? למה אתה כל כך בטוח בהם, נגד חז"ל, פוסקים ורבנים?

מה שכתבת בסוף הוא השמצה פרועה. מעולם לא עשיתי זאת (ולמען האמת, הצד השני, אלא שמחפשים ציטוטים לרצות נשים, עושים זאת הרבה יותר).

כתבת פה הרבה שטויות.

תצביע בבקשה על משהו שאמרתי, שהוא לא נכון.

אם אין להן שום הנאה, למה הן מסתכלות במשך שלוש שעות? ונוסעות במיוחד לישיבות?

לא מדובר בכלל על ראיית פריצות.

מדובר על הנאה שלא היו משיגות מהסתכלות על בת.

היית מתירה בסיטואציה הפוכה? זה אותו דבר.

כל תשובה שנתת פה, תקפה גם הפוך.

איסור לא תתורו הוא דאורייתא, משמעותי לא פחות.

לא תתורו הוא איסור לאו דאורייתא.

הוצאת ז"ל לרוב הדעות היא דרבנן, או ביטול עשה. זה לא באמת שפיכות דמים, ולא יהרג ואל יעבור (ירמיהו עבר ולא נהרג).

תראה במאמר הנ"ל בתחומין.

לרוב הדעות אסורה הסתכלות של הנאה, לחלק מהפוסקים כל הסתכלות מכוונת.

השו"ע פסק שכל הסתכלות של הנאה היא בלא תתורו, גם בלי הרהור עבירה.

הוא מביא את כל הפוסקים, כולל הרב עובדיה, ומסכם את המסקנה להלכה.

הוא מתייחס לשאלה שלך.

(אגב, בילקוט יוסף כתב במפורש, שאף שלדעת אביו אין בזה איסור יבש, זה לא דבר כשר).

בנוסף, לדבריך, שבהסתכלות הזו אין הנאה מינית, אז אין חשש כזה.

ראיתי נשים מבוגרות שממש מתמוגגות מלראות את הבנים רוקדים

זה ממש לא קשור להנאה

זה קשור ללראות את השמחה הזאת. את הדביקות. את הריקודים.. 

זה לא משהו שייקרה לדעתי לפחות אצל בנות.. 

אבל אם ייקרה. זה גם יכול להיות מאוד לגרום להרגשת התעלות.. 

אם זו ההרגשה היחידה, אז לא נראה לי שיש בעיה.

אבל כמו שאמרתי, מהשו"תים משמע שלא...

אבל הרבה פחות מאשר אצל גברים.

כמו שגם גברים צריכים להתלבש צנוע, אבל לנשים יש יותר התמודדות עם זה.

כל הנסיונות האלה להשוות נשמעים לי מוזר,

ה' ברא אותנו שונים עם כוחות שונים ועם תפקידים שונים.

אין כאן מישהו מעל מישהו או שלאחד יותר קשה מלשני.

איזו שרלטנות דתית? מה אתה רוצה ממני?

לא חושבים מה?

לא טענתי שום דבר עליה. טענתי שמהשותים משמע שלנשים כן יש ניסיון בשמירת העיניים, כתגובה לזה: לא הבנתי את עניין הקדושה - לקראת נישואין וזוגיות.

לא טענתי שאסור לנשים להסתכל על גברים מעזרת נשים סתם (אף שיש שפסקו כך), אלא שהסתכלות לשם הנאה, אסורה.

אין רוב שאומר שזה מותר (מאיפה הבאת את המספרים האלה?). ואין רוב שעושה ההפך. אתה בודק במגזר ספציפי.

אתה מעוות את דברי, ואז קורא לי שרלטן. אתה מאוד לא ישר.

ואני לא חותר לזה.

עזרת נשים מעל עזרת גברים הייתה נהוגה בעמ"י מאז שמחת השואבה בבית שני.

אבל, יש הבדל בין הסתכלות לשם השתתפות בתפילה, לבין הסתכלות לשם הנאה, שאסורה.

אתה מוזמן לכתוב איפה טענתי מה שאתה אומר בשמי.

תשורת ש"י. שבט הלוי.

אבל צניעות של גברים הרבה יותר קלה בפועל.

מכל מקום, בפועל, בעניינים האלה לנשים יש התמודדות כפולה.

כי הנ"מ בין גברים לנשים בזה הוא לא משמעותי.

מה למה? לא הבנתי.

כי הסתכלות מכוונת סתמית שאין בה הנאה היא לא עיקר הניסיון.

כל פעם שאתה יוצא לרחוב ולא טרוד באיפור, פן, ומה ללבוש, אתה אמור להיות אסיר תודה

כמו:

להתעורר מחלום שהבן זוג שלה עיצבן אותה ולכעוס עליו במציאות..

לבכות פתאום - סתם בלי סיבה. 

פחות לוותר...סיפרו לי שבמשחק כדורגל של נשים נשרקה עבירה (ועוד על פי המצלמות..)

ובכל זאת מהכעס הבנות עשו דווקא ולא רצו להמשיך לשחק.

ראית פעם משהו כזה במשחק של גברים?! 

גם עצם הניסוח מראה שאנחנו פחות טובים - אנחנו לא פחות טובים, בדיוק להפך.

נשים מברכות שעשני כרצונו כלומר הם שמחות - שעשני כרצונו היא ברכה על הרעה (לפי הטור).

ובלי לעשות השוואות - נשים לא מברכות שלא עשני גוי?

מה שהבנתי ממך זה שאתה סופר שמח שנולדת גבר.

ואני טוענת שהגזמת ברמת השמחה

ואז אתה שואל למה אנחנו לא מעריכות את עצמנו?

אמנם עולם הרגש הרבה יותר משמעותי אצל אישה

אבל לגבר יש משיכה ברמה אחרת....

ואל תשאל כמה בנות מתוסכלות יש על פני האדמה שמפחדות שהן לא נמשכות לגברים. וזה לא שהן נמשכות לנשים. פשוט המשיכה לא כזאת משמעותית בחייהן.

קיצר זה ברכה המשיכה הזאת

ממשש לא נעים לצאת עם מישהו רציני ולחתוך.

כי לא מבינים איפה הוא מול הקשר.

קיצר...........

לפי רוב ככל הפירושים, הברכה היא על חיוב במצוות.

וכשהיא תיעלם לגמרי כבר לא נברך את הברכה. - אתה טוען שבעתיד נשים תהיינה חייבות כגברים? ועבדים כנ"ל?

מצד הפשט של הברכות, הכוונה למצוות. אין שום מעלה אחרת בלא להיות גוי.

ואת הפאן של "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות" היא פחות צריכה כי מעלתה גבוהה יותר (וגוי פטור לא כי הוא בדרגה גבוהה אלא בדיוק להיפך. כי לא דורשים ממי שלא יצליח). - גם מאשה לא דורשים כי היא לא תצליח.

למה הגמרא שואלת על הכפילות 'שלא עשני עבד' שלא עשני אשה'?

ואתה טועה. מאישה לא דורשים כי היא עוסקת בדברים חשובים אחרים - עיין בזית רענן על המדרש בשמואל (לא זוכר מ"מ), הוא כותב מה שאמרתי.

יש מפרשים שהיא פטורה כי היא משועבדת לבעלה (אבודרהם).

יש. האחרונים מתרצים.

אתה כתבת שזה לא כמו גוי, הראתי שיש שפירשו שכן.

 זה לא פטור עצמי כי היא לא ב"דרגה" כדבריך. - הן פטורות כי בכל מקרה לא היו מקיימות, כי יצר טוב לא שולט בהן כ"כ.

מדבריך (גם למעלה) נשמע שברור לך שההבנה שהן נחותות ולכן פטורות ממצוות היא הנכונה. - זה ההסבר הפשוט וההגיוני, זה שעולה מדברי חז"ל.

בכ"פ עיין בדברי רבי קלונימוס בן קלונימוס על הברכה. (אחד מהראשונים)

וכן בהקדמתו כאן

Sefaria Source Sheet: Even Bochan, Kalonymus ben Kalonymus

לא תמיד, אבל לפעמים.

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. 

מתחיל מהתחלה.

כמה מחשבות ודברים שעזרו לי

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. זה החצי הראשון שלך. אתה מכיר אותה מעולה אבל אתה לא יודע באיזה גוף היא, לא מכיר את התכונות הארציות שלה, וייתכן שזה לוקח זמן.

אז מה אתה עושה?

כמו שאמרו חכמים.

אתה מחפש את אבידתך.

מנסה לשחזר את הקשר הנשמתי לקשר בין גופים הנושאים את הנשמות בעולם הזה ומגלים אותן.

אתה לא מגיע לדייט ראשון מתוך מחשב 'אולי זו אשתי', ואז לחוץ כל הזמן לא לעשות טעויות. אתה מגיע להכיר בת ישראל נחמדה (פתאום הרבנים מרשים חברה). כמובן שהמטרה היא למצוא את אשתך, אבל תקליל את הלחץ, תבוא להכיר, אם לא יועיל-לא יזיק, לפחות בפגישות ראשונות.

ועכשיו מבחינה טכנית.

קודם כל, אין בזה תורה מסיני. תהיה אתה, מקווה שאתה אדם טוב...

בטלפון לפני אתה מציג את עצמך (היא יודעת שאתה צריך להתקשר), מוודא שנוח לה לדבר כרגע (כן, רגישות ותשומת לב זה תמיד חשוב, גם מחוץ לעולם הדייטים) מתאמים שעה ומקום, מתי נוח לה, איפה נח לה, כדאי לחשוב מראש על מקומות בסביבתה (לא רחוק מידי מהבית, אבל גם לא איפה שכל החברות שלה), אפשר להתייעץ עם חברים, אם היא לא תציע (מה שכנראה יקרה) תשאל אם פה מתאים או שם מתאים. תחשוב על מקומות שיהיו נוחים, שירותים בסביבה, מקלט קרוב, מקום פרטי *יחסית* לשבת, ומתאים למזג האוויר בשעת הפגישה. אם זה בסגנון שלכם-בית קפה וכדומה גם מתאים לחלק מהאנשים.

על הדייט עצמו. כמובן שיש פחדים. איך אני מעביר שעה וחצי-שעתיים עם מישהו שאני לא מכיר, ועוד בחורה?

אז ככה.

היא לא נושכת.

אמירה פופוליסטית מאד.

אני יודע.

אבל שמעת עליה דברים טובים בבירורים. כנראה שהיא נחמדה סך הכל.

כנראה שלא תראה את כל הנחמדות שסיפרו לך עליה מייד. לוקח זמן להיפתח.

אתה פוגש אותה, פונה אליה, מוודא שזו היא ומציג את עצמך (לאשר לה שזה אתה). כדי למנוע אי נעימויות ולתת לשניכם ביטחון שאתם לא מייצרים עכשיו פאדיחה שתסופר שנים קדימה/סיפור רומנטי על זוג שנפגש בטעות. אני מכיר כמה כאלה, זה מספיק.

אתה מספר על עצמך ומתעניין בה. טכני, איפה גדלת ומה עשית, מסלול החיים, ישיבה, צבא לא להתחיל מור"קים מהצבא אם זו לא כל ישותך. לו"ז כללי, משפחה, קצת על ההורים, קצת על האחים (אצל דוסים עם 4,000 אחים לכל אחד כבר העברת מלא זמן). מה מוביל אותך בחיים (אידאלים, לא שיעור באורות הקודש ג', נקודות שחשובות לך), תכניות לשנים הקרובות (ישיבה/צבא/לימודים/עבודה בחנות כפתורים) מה אתה רוצה לעשות בחיים (אפילו כיוון. אם יש). נושאים נוספים, עבודה, לימודים, סביבה חברתית, משפחה מורחבת, תחביבים, טיולים ושאר ירקות, מסגרות, מעשים ועניינים.

היא מדברת על החיים שלה. תהיה קשוב, אבל תוך כדי 'ומתוך כך' אתה יכול למצוא נושאי שיחה נוספים. כמובן, בלי לחתוך אותה.

תן גם לה לשאול שאלות כמובן.

כמובן הכל בצורה מתעניינת. אתה סקרן להכיר אותה, הרי שמעת כל כך הרבה טוב עליה מהחברה שבמשך רבע שעה סיפרה כמה היא כך וכך, ואתה רוצה להכיר את זומשכל זה סופר עליה, נשמע שהיא אדם טוב.

אתה לא חייב לעבור על כל הנושאים, פשוט לשוחח, להכיר את האדם שמולך.

זו אינה שיחת שיווק. אתה לא עסוק בלמכור את עצמך, אז אתה לא מתחיל לספר כמה אתה מוצלח בלהקפיץ בקבוק זכוכית 748 מ"ל על האוזן או שאר עניינים, בדיוק כמו שהיא לא מנסה למכור את עצמה תמורת שלשה גמלים.

זה גם לא מבחן או ראיון עבודה. אתה לא בודק אם היא מספקת.את הצרכים שלך/יודעת.לבדל קוסקוס בדיוק כמו אמא. אין שיפוטיות. באת לשמוע ולהתעניין, וכן לתת לה לשמוע עליך ולהתעניין בך.

פשוט מדברים ומכירים.

במהלך הפגישה אתה לא עסוק במחשבות 'מתאימה/לא מתאימה'. אתה פשוט מכיר בן אדם. תחשוב שנתקעתם יחד באוטובוס מאילת לקרית שמונה.

יהיה לזה זמן אחרי הפגישה.

ראיתי פה בעבר (אולי כשהייתי במצבך) שמישהו הגדיר את נושא הלבוש כ'מכובד לא חגיגי שלך' ואהבתי את ההגדרה. בחול המועד אפשר קצת יותר חגיגי, לא נראה לי גלופה אם זו אינה כל ישותך.

במהלך הדיבורים תפתח את הבקבוק שהבאת איתך (חדש כמובן), תמזוג לכוסוץ חד"פ בשביל שניכם. היא לא תעשה את זה לבד. היא גם לא תאכל מהעוגיות אם לא תפתח ותאכל בעצמך (וכולי האי ואולי). אתה לא בארוחת צהריים.

לגבי פסח, יש פה נקודה עדינה אם מה אוכלים, שים לב שאתה מביא משהו שהיא לא תגיד עליו (או תשתוק עליו) 'המנהג שלנו לא לאכול קטניות/לפתית/שרויה/עגבניות לא מקולפות/כשרות פלונית או אלמונית בפסח. משהו עם בד"צ עד"ח כנראה יהיה בסדר)

תזכור שהיא גם לחוצה. כתבו פה למעלה שהיא לחוצה יוצר ממך. אם זו לא פעם ראשונה/שנייה שלה לא בטוח, אבל בכל מקרה היא לחוצה, מתביישת כנראה, תהיה עדין וקשוב לצרכים שלה. אם אתם בחוץ והיא רוצה להיכנס לקניון לדוגמא, ייתכן וקר לה/היא צריכה שירותים. תשומת לב. זה לא הזמן להיות 'סייר' וללכת כל הדייט, או לרוץ מרתון. בקצב שלה.

כשאתה רוצה לסיים אתה מציע לה להתקדם לכיוון תחנת האטובוס/הרכב וכדומה, ומתחילים ללכת. אתה יכול להציע לה לחכות איתה לאוטובוס, זה לא קריטי, כל עוד אתה לא זורק אותה באיזה חור או באמצע הלילה.

אפשר לסכם לפני שנפרדים 'אז נדבר מחר בבוקר?', אם זה היה בבוקר אז אפשר גם בערב, אבל לפעמים לא יזיק לישון על זה לילה. אפשר גם לסיים בסתם 'אז נדבר' ובבוקר לשלוח לה הודעה מתי נוח לה לדבר. בכל מקרה, לא למרוח. בטח לא להיעלם. תחשוב עליה. היא מצפה לתשובה. היא במתח. כמוך, היא מפחדת מהטלפון הזה אבל רוצה להיות אחריו.

אתה לא מתקשר כשאתה מתלבט אם אתה רוצה להיפגש שוב. זה לא אומר שאתה לא מתקשר, ממש לא, אלא שאתה מחליט. אתה לא צריך להחליט שזו אשתך, אלא שאתה סקרן להיפגש שוב. זה הכל.

לא הצלחת להחליט? צריך עוד קצת זמן? אין בעיה. תעדכן אותה. אתה לא משאיר אותה באוויר, מתנדנדת כעלה ניסף, כעגונה באלמנות חיות. כן, הדימוי הזה רציני. היא תקועה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, היא תפוסה, לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלה, עיכוב כזה הוא ממש עינוי הדין. מי שלא מבין את זה שלא יתחיל לצאת בכלל.

קולמוסים ומקלדות רבות כבר נשברו על השאלה מה עושים אם מתלבטים, אני לא רוצה להיכנס לדיון. אומר רק שדעתי האישית היא שאם לא הרגשת סיבה מוחלטת לא להמשיך (התברר בפגישה שהיא חרשת-עיוורת-אילמת-טטרנית וגידמת ב4 גפיים וראש, או פחות מזה, מה שאתה מרגיש), שווה לתת צ'אנס נוסף. קח בחשבון שבהתחלה יש ביישנות וקשה להביא את עצמך (בדיוק כמו שלך קשה, ויותר מזה לבנות ישראל הצנועות, שביישניות הן. גם אם החברה אמרה שהיא לא ביישנית, לפגוש גבר זר זה שונה).

יש שיחלקו עלי, רבים עם נסיון רב (זה ייתרון? לא נכנס). מה נראה לך. בסוף לפגישה אתה צריך להגיע לא מתוך אילוץ כמי שנגזר גורלו, אלא מתוך רצון. רק כך אפשר להתקדם.

בשיחה, כמו בשיחה הראשונה, תוודא שנוח לה לדבר עכשיו (גם אם תיאמתם מראש שעה. אולי אחותה/חברתה לידה עכשיו). תשאל בקצרה מה שלומה ותעבור לעניין שלשמו הכנסתם- לומר שהיה לך טוב/נחמד/מה שהיה לך, ואתה תשמח/כמהה/רוצה/לא רוצה בשום אופן להיפגש שוב, וכמובן לשאול מה היא חושבת.

אם אתה לא רוצה, אתה לא צריך להביא לה שהפזילה שלה מפריעה לך או שהפריע לך שהיא לעסה מסטיק כל הפגישה. פשוט לא הרגיש לך מתאים. אם זה משהו שאתה חושב שהיא יכולה לשפר וכדאי שתיזהר ממנו כשתפגש עם בחורים אחרים, אתה יכול להעביר לה בעדינות מסר דרך השדכן.

אם לא מתאים לה, היא לא חייבת לך הסברים, אם זה לא היה קשר חזק וארוך. פשוט לא, לא צריך להיפגע מזה.

כמובן, אם נגמר, אתה לא זורק וממשיך. אתה מקדיש רגע וחושב לאיזה חבר היא יכולה להתאים. אולי עוד יצא משהו מהפגישה שלכם. לא, זו לא פאדיחה. זו מצווה גדולה.

אם היא אתם מעוניינים להיפגש שוב, אתם צריכים לסכם שוב על זמן ומקום, לדבר ולדבר, מצטרף נושא שיחה חשוב- מה איך היה לה ביום/יומיים/שלשה מאז הפגישה הקודמת.

ודו"ק ואכמ"ל.

אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

בחול המועד, אני מצפה שבן אדם ילבש את מה שהוא לובש בחול המועד.

לא בחול המועד, יש ציפייה ללבוש מכובד. תלוי גיל ושלב בחיים, חולצות גלופה לא נחשבות מכבדות - אבל אם אתה מרגיש שזה כל זהותך, לא הייתי אומרים לך לשנות. מה שכן, אולי זה כן השלב בחיים לעבור משלב 'נוער' שבו מקובל ללכת עם גלופה, לשלב 'מבוגר' שבו זה לא מקובל (באירועים רשמיים).

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

מה שהיא ואתה מעדיפים. בעקבות המצב הבטחוני - הייתי דואגת למקלט\ממ"ד נגיש. לגבי עוד אנשים - בהחלט. יש עניין הלכתי של ייחוד, אבל גם מעבר לזה - לא נפגשים בפינה אפילה שמבודדת מהציבור. כדאי לדעתי להיפגשת במקום שבו נוח לשניכם, שתרגישו בנוח להקשיב ולדבר - כלומר לא רועש מידי. אבל גם לא שקט מידי. לא מרכזי מידי, כי אתם רוצים להתמקד אחד בשני ולא בחבר שלך מהתיכון שבדיוק עובר בסביבה.

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

חובה! לדעתי, חובה עליך ליצור קשר איתה בתוך 24 שעות, ואנחנו מדברים על ערב חג. בהנחה שלא היה משהו קטסטרופלי, או שאתם ממש לא בכיוון, אמור להיות דייט שני. ולכן, בתור אתה, הייתי שולחת הודעה למחרת בבוקר, שמביעה את הרצון לדבר, אבל עם ההבנה שערב חג יכול להיות לחוץ - ולשאול אם יש לה זמן לשיחה קצרה בערב חג או במוצאי חג. אם היא לא זמינה לשיחה - אז להתכתב.

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?

תציע לה. 

בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת, ויש בנות שיעריכו את זה וירצו, ויש כאלו שזה דווקא ירתיע אותן, או שחושבות שזה שלב מוקדם מידי בקשר לדבר כזה.

באופן כללי, אל תניח דברים - אלא תשאל אותה להעדפותיה.

בעיני, הכי טוב לדבר -

לשתף שזה הדייט הראשון שלך. להגיד שאתה חושש. שאתה לא יודעים מה אמורים לעשות ועל מה אמורים לדבר. בעצם לדבר על החששות האלה. זה נראה לי מקום טוב להתחיל ממנו. לשאול אותה אם גם היא חוששת.

בניגוד למה שאחרים אמרו, אני לא אוהבת חקירות שב"כ בדייטים. מה אכפת לי כמה אחים יש לו ומה הם עושים? איך זה עוזר לי להכיר אותו? בעיני דייט ראשון זה לפתוח צוהר לעולם של השני. לראות אם הוא מקשיב, אם הוא פתוח לדעות אחרות, מה מעניין אותו, מה הוא עושה עם הזמן שלו - הרי בסופו של דבר אנחנו מספרים על עצמינו - מה ואיך אנחנו בוחרים לספר. האם הוא מתעניין בי ובעולם שלי? הוא מראה כבוד והערכה כלפיי?

כל בנאדם הוא עולם ומלואו, ואפשר לנהל שיחה מרתקת - אבל לא תמיד זה קורה. לפעמים הדברים קצת יותר קשים ומורכבים, ויכול להיות צריך עוד זמן, ולכן לדעתי נכון לצאת מינימום לדייט נוסף.

בהצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.