אלא רק יומיים

מילא אם זה היה אבא במקום אמא אני מסכימה שלתינוק העיקר שיש אחד ההורים , וזה כבר פספוס של האמא עצמה שהיא לא תראה את הילדה שלה

אבל 3 ימים בשבוע ילדה שנמצאת בלי הורים עד 6 זה לגמרי לא נורמלי.

פשוט לא נורמלי

לא כל דבר שקורה היום זה נורמלי

כמו שמשפחות עם שתי אבות קיימות היום הרבה ועדיין אני אגיד שלדעתי (מתארת לעצמי שבפורום הזה מסכימים איתי הרב) זה ממש לא נורמלי

אז בגלל שיש אימהות שחוזרות בשש ודוגמניות שהולכות לעבוד שבועיים אחרי לידה אז זה נורמלי?

יש יותר אימהות שנשארות בבית עד גיל שנתיים של הילד, מאשר כאלו שחוזרות בשש. אז אולי דווקא אני אגיד שזה הנורמלי?

לא

ילד צריך אמא

אמא אולי צריכה עבודה, בסדר גמור, וסיפוק, גם בסדר גמור

אבל זה צריך להיות מאוזן. ועד 6 זה לא מאוזן

ואיכות זה דבר נפלא, באמת, תאכלי פעם ביום פרוסה אחת של לחם מאד איכותית עם הממרח הכי איכותי שיש ופרי איכותי משהו משהו. ושאר הזמן תרעבי. מה הבעיה? הרי העיקר האיכות לא?

ילד זה לא מוצר

זמן של ילד עם אמא זה גם לא מוצר

ולא, זה פשוט לא נמדד באיכות

תקראי מחקרים פסיכולוגיים 

לא מוציאים ילדי רווחה מהבית רק בשביל שהם יהיו עם אמא שלהם

ילדים עם אמא בדיכאון שהבית מצליח לתפקד לא מוציאים מהבית כי יותר טוב להם לחיות בבית עם אמא במיטה כל היום מאשר בבית שאין בו את אמא שלהם

ואיכות כמו שאתם מבינות, אין שם.

מי שמבין בנושא וקרא ולמד יודע שזמן איכות זה מושג @#%#$ פשוט לא קשור להורים וילדים

וואלה לשחק עם הבת שלך על הרצפה זה מקסים ולקרוא לה סיפור זה נהדר

אבל עצם העובדה שהילד\תינוק נמצא עם האמא באותו בית!!! שלא לדבר על רואה אותו, נמצא לידו, שומע את קולו, מקבל מדי פעם נשיקה זה המוווווווווווון בשביל הילד. המון.

עדיף פי כמה וכמה וכמה על המטפלת הכי משקיענית שתקרא לו סיפור ותעשה איתו פלסטלינה

מי שלא מאמינה לי שתלך לחקור את התחום

כל המושג של זמן איכות עם ילדים נולד ממצפון של אימהות ואבות שרואים את הילד שלהם כלום וחצי. 

וכן, אני אמא עובדת, שנים, במשרה מלאה, ואני עושה כל מה שאני יכולה בשביל להיות כמה שיותר עם הילדים שלי, ואני יודעת שזה ממש לא מושלם. ומצטערת על כל מיני דברים

אבל לא מסבנת את עצמי שאם קראתי סיפור ברבע שעה זה במקום שלוש שעות של מטפלת . זה לא.

ילדים צריכים הורים. ואיכות לא מחליפה כמות.

אמא שנמצאת עם הילדים בבית ועושה כביסה, ומפטפטת איתם, ושוטפת כלים, ונותנת להם נשיקה, ועושה אמבטיה לקטן ומקשיבה לסיפור של הקטן, זה המון המון המון, אי אפשר לכמת את הנוכחות של אמא או אבא בבית ב"איכות" פשוט אי אפשר.

במיוחד כתבתי את זה שלא יחשבו שאני אומרת את זה מכיוון של מי שיושבת בבית

ואני חושבת שיש הרבה נשים שצריכות לעבוד מכל מיני סיבות, וגם מי שלא יכולה לשבת בבית כל היום זו גם סיבה

אבל יש דרכים לאימהות לעבוד

ובגדול המודעות צריכה להיות שכמה יותר זמן עם הילדים יותר טוב, וכן, גם אם את עייפה מתה ושוכבת על הספה ומלטפת ומקשיבה להם והם הופכים את הבית סביבך לגונגל, לילדים זה יותר טוב מאשר ללכת לגינה איכותית עם מטפלת

שהן מ7 עד 4

או שמונים אחוז משרה

שאלת? בדקת? באמת שיש הרבה כאלו. אל תניחי מראש שאין

קשה לי להאמין שנותנים לך לעבוד 50% אבל לא יסכימו שתעבדי 80%

הרבה יותר קשה למצוא משרה של 50%

נתחיל מהסוף, אצל כל הדתיים על כל גווניהם כל שבת היא פרויקט של - להיות ביחד. 

בד"כ זה לא כולל הרבה מעבר ללהיות ביחד, לדבר ביחד, לשיר ביחד, לפעמים לשחק

אני די בטוחה שהילדים שלנו לא פחות מאושרים מהילדים של אחותך

אם יש בעיה לגדולה שצריכה יותר תשומת לב פרטנית בתקופה מסוימת בגלל בעיה מסוימת, אוקי, יש מה לחשוב על הנושא

אבל בגדול,לא, ממש לא צריך טיולים מושקעים בשביל להיות אמא טובה (סרט? מה סרט נותן? לשבת ולבהות ביחד על מסך זה לא פעילות שעושים עם ילדים, זה תחלופה לבייביסיטר)

גלידה בשכונה זה הכי כיף! זה צ'ופר שאנחנו עושים לכבוד תעודות מוצלחות וכאלו, ממש לא דבר יום ביומו

באמת שאת איתם, עצם היותך, הקול שלך המגע שלך והמציאות שלך בבית,השיחה,  זה המהות של האימהות.

חוזרת מהעבודה וממש לא מתאים לי לצאת, וגם לא מבינה למה

בית זה כיף

בית זה שלווה

בית זה חום

אוכל

משחקים שאוהבים

מזגן בקיץ וחימום בחורף

מקום לעשות יצירות או סתם לצייר

שירותים נקי

הבית הוא שלנו, הכי הכי בעולם

נכון, עם ילדים קטנים צריך לרדת לגינה. אם אני מבינה נכון את תהיי איתם כל היום בבית? אז תמצאי בחורה שתבוא כל יום להוציא אותם שעה וחצי לגינה ותלכי לנוח בזמן הזה. יום שלם שאת איתם בהריוןזה די והותר, לגמרי מותר לך לקחת עזרה להוציא אותם באפס נקיפות מצפון

אני לא שומעת על אף הורה מסביבי שעושה מעבר ללרדת לגינה השכונתית

חייבת לציים בקשר למה שאמרת - ג'ימבורי בריכה וכו, ברב המקומות האלו אין קשר או "זמן איכות" כמו שאוהבים לקרוא לזה של ההורה והילד, זה מקום שההורה לוקח את הילד שיהיה לו כיף, וגם שיהיה לו שקט.

זה לא ששם את מפתחת את הקשר שלך עם הילד, את לא מדברת איתו ומקשיבה לו כמו בבית

את עושה לו כיף, כיף זה מקסים רצוי וטוב, אבל לא הופך את הקשר שלכם בהכרח ליותר טוב וגם לא משהו שצריך לעשות כל הזמן

קודם כל בנוגע לכסף זה לא נכון, כשמרויחים יותר יש יותר הפרשות לפנסיה וקרן השתלמות (מהברוטו) וזה נצבר לאורך שנים, אז גם אם ההפרש בנטו ילך על מעון עדיין הרווחת הרבה

דבר שני, תשמעי, אם את חושבת שתמצאי פה (או בכלל) הרבה נשים שיגידו לך שלחזור הביתה בשש כל יום זה נורמלי, אז לא. לא תמצאי. כמובן שזכותך לעשות את ההחלטה שלך תמיד, אבל עידוד לכזו החלטה לא תקבלי מרב האימהות, גם לא ממני.. 

שלישית, כבר מישהי רשמה פה, מה רע ב-85% 80% משרה? אני עבדתי ככה כמה שנים טובות מהחיים שלי, זה אומר שעובדים מ8  עד 3 וחצי, חוזרים הביתה באיזור 4, שזו שעה סבירה (אם כי לא אידיאלית עדיין) ואפשר לעבוד במשרה מאד משמעותית ככה, וגם לנהל צוות. הכל. 

דבר אחרון, נשמע לי שאת מחפשת שהבת שלך תספק לך ענין תעסוקה מיצוי סיפוק ועוד כל מיני דברים בחיים, ואת פחות מסתכלת על מה את אמורה לעשות עבורה אלא מה היא יכולה להיות עבורך

לדעתי זה לא גישה נכונה, את האמא, את צריכה לתת לבת שלך את מה שהיא צריכה גם אם זה משעמם לך עד מוות. וגם אם אין לך מזה סיפוק ומיצוי ומה לא. את אמא שלה, אף אחת אחרת לא יכולה להיות אמא שלה חוץ ממך. וככזאת יש לך אחריות עליה בחיים

יש לך עכשיו אתגר של אימהות, אין בעיה לשלב אותו עם עבודה, בעולם של היום זה מתבקש, ואפשר בהחלט לעבוד ולהנות מעבודה ולהתקדם בעבודה וגם להיות אמא. אבל זו מלאכת איזון עדינה 

אז אף אחד לא אומר שאת צריכה להפסיק לעבוד, ואת גם יכולה לעבוד יותר, וגם לשים במעון, הכל טוב

אבל הגישה צריכה להיות קודם כל איך אני מספקת את הצרכים של הבת שלי ואחר כך איך אני משלבת בהם את הצרכים שלי

וההודעה שלך נשמעת יותר כמו- הבת שלי לא מספקת לי מספיק ענין ואתגר וסיפוק אז אני מחפשת תחליף. היא לא פה בעולם בשבילך, את פה בשבילה. וגם אם תעבדי יותר שעות (ואני באמת לא רואה סיבה שלא תעבדי קצת יותר ) עדיין זה צריך להיות הקו המנחה בחיים.

להיות אמא זו מתנה עצומה, ומשימת חיים.

בהצלחה רבה בכל החלטה שתקבלי!

מבינה שאת לא מרגישה מיצוי בעבודה והתפקיד לא משמעותי.

אבל לא לראות אותה כמעט כל השבוע? איך אפשר בכלל..

מצטערת גם לילדה יש צרכים רגשיים ולא רק מי מאכיל מי מטייל.

תחפשי עבודה שתוכלי להרגיש מיצוי וגם להיות עם הבת שלך.

איתה.

והיא תחזיר לך אהבה בצורה כל כך עוצמתית.

שווה לך לחכות לתת לה להתפתח עוד ואז להחליט.

ואני ובעלי מתחלקים והוא נמצא איתם חלק מהימים

גם בתגובה שלי כתבתי שמילא עם האבא נמצא זה דבר אחד

ויש שם משרות גמישות

יש המון אפשרויות , וכתבו לה דווקא פה הרבה מהם והרבה עצות שמאפשרות שילוב אימהות וקריירה 

אפילו לא במדינת תל אביב <יש לי כמה וכמה חברות משם>

אני לא יודעת מה הנורמה פה בפורום, יש פה אימהות כמוני שעובדות במשרה מלאה ויש שנשארות בבית עד ועד בכלל ויש המון באמצע

יש בהחלט הרבה דרכים, ויש דרכים שלא יקבלו עידוד פה מן הסתם, ומצד שני, בהחלט יש דברים שלא בושה בעיני לומר - לא. זה לא נורמלי. זה כן מזניח. ולדעתי לחזור כל יום בשש לילד שלך זה כן מזניח. גם לאבות אגב, לראות כל יום את הילד שלך בשש זה בעיני לא נורמלי לאבא. זה הנורמה היום, נכון. האם זה נורמלי בעיני? לא 

ואני גם לא אוהבת שבשם הליברליות והאהבה הכלל עולמית אז אומרים לכל אחת לא נורא, יהיה בסדר, תעשי מה שטוב לנשמה שלך להגשמה שלך לסיפוק שלך. 

לא תמיד זה נכון, לפעמים מה שטוב לנשמה שלך ולסיפוק שלך יפגע בנשמה של הילד שלך

ולא תמיד אמא מסופקת = ילד מאושר

זה המון סיסמאות שהומצאו כדי לתת לגיטימציה לדברים לא נורמטיביים (שחלקם הופכים נורמטיביים יותר היום, אבל זה עדיין לא הופך אותם לטובים)

אמא צריכה להיות מסופקת, יכולה לעשות קריירה, וחובתה למצוא את הדרך שלא תפגע בילדים שלה תוך כדי

ואני לא חושבת שאני צריכה ללטף כל החלטה ולומר, בטח, אם לך טוב אז לילד שלך גם יהיה טוב. זה פשוט לא נכון.

וחשוב לי עוד לומר, שפעם דיברתי אחרת לגמרי, כשהייתי צעירה יותר והילדים טיפסו לי על השכל, מכרתי לעצמי את כל הסיסמאות האלו של אמא מאושרת שווה ילדה מאושרת , וכמה שהייתי פחות בבית הייתי מאושרת יותר והילדות שלי מאושרות פחות

ב"ה גדלתי והתבגרתי ולמדתי להעריך מה זה ילד ומה זה אימהות ומה זה המתנה הזו, ולמצוא את הדרך שלי לזגזג, לא בקלות בכלל, ועם ויתורים , כן, לחשוב שתהיי אמא ולא יהיו ויתורים בקריירה בעולם של היום לצערי הרב לא הגיוני, אבל למדתי סדר עדיפויות שונה

אני חושבת , סליחה, לפחות אצלי, בלי להכליל על כולם, שקיבלתי שכל עם השנים. יש תועלת בהתבגרות.....

אבל כן חשוב לי לומר שפעם הייתי אחרת מאד, אולי הדברים שלי יקראו אחרת אצל בנות מסוימות אם הן ידעו שפעם ויתרתי על שעות <איכות אעלק> עם הילדות בשביל קריירה.

שמחה שה' פקח את עיני.

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

שאמרתי שלא יביאו ילדים על אנשים שלא *מסוגלים*

וזה כתגובה למשפט שלך - "בטח ובטח אם עצם ההישארות עם הילדים לא מתאימה לאנשים מסוימים ואז זה בעצמו פוגע בקשר הרגשי"

אם יש אנשים שלא מסוגלים נפשית להיות עם הילדים שלהם יותר משעה ביום, ברמה שזה פוגע בקשר הרגשי שלהם עם הילדים שלהם, אז לדעתי לא טוב שיהיו הורים

שוב, דעתי בלבד.

במשך כמה שנים טובות
והיית אומרת על המשפחה שלנו כל מה שאת אומרת על המשפחה הזו
ואני אימרת לך שלחשוב שאין לזה מחיר נפשי עצום זה טעות מרה וחמורה
נכון יש משפחות הפוכות שרע להן, אז מה, זה לא אומר שלילדים במשפחות האלו טוב
ויש לי הורים מדהימים ואוהבים, שעשו לי עוול שמתבטא בכל מיני דברים שלא פה המקום לפתוח
היום גם הפ מודים בזה

תחשבי שהם מאושרים כמה שבא לך

הייתי ילדה מאושרת, היינו משפחה מאושרת. רב הזמן. זה לא בהכרח קשור למחיר שמשלמים. 

ולפעמים הייתי ילדה אומללה מאד בגללזה, היום אני מבינה שזה בגלל זה, אז לא הבנתי למה . לא ידעתי לעזור לי

היום אני רואה על הילדות שלי את ההבדל

ואמא שלי בוכה לפעמים כשהיא מבינה מה קרה
האמת 99 אחוז שיש לזה מחיר גדול מאד שרואים אחרי שנים
לאהוב את הילדים זה לא מספיק, אם אתה לא שם לבטא את אהבה הזו רב הזמן
וואי ההודעה הזו מעלה לי מלא זכרונות רעים שחשבתי שכבר עברתי את זה
הזוי לי לחשוב שאנשים חושבים שזה בסדר ככה שילדים גדלים קבוע עם בייביסיטר ולא מבינים כמה זה לא נורמלי ואיזה מחיר הנפש של הילדים משלמת. בתור אחת שגדל ככה. הכי מטופחת ומושקעת בעולם. פשוט הזוי לי שלא מבינים מה זה עושה לילד שאין לו הורים כמעט ביום יום

באיזשהו מקום זה כמו לומר - יש משפחות שאוכלות מלא פירות וירקות ובכל זאת חולות, ולכן זה בסדר גמור לא לאכול פירות וירקות בכלל אלא רק כדורי ויטמינים וזהו.

לא. זה לא ככה. יש משפחות שההורים נמצאים בהן המון ובכל זאת יש בעיות אחרות, נכון, איך זה מכשיר את העובדה שיש משפחות בהן יש נוכחות הורית שעה ביום במקרה הטוב? זה לא הופך את זה לבסדר. גם אם המשפחות האלו נותנות המון ויטמינים. נכון שנוכחות הורית היא לא הדבר היחיד שמודד אושר של משפחות, צריך עוד המון מרכיבים. אבל נוכחות הורית היא אחד המרכיבים שהוא חובה. וכשהוא בקושי קיים פשוט אין בסיס טוב למשפחה.

בואי נמחוק את זה מהשיחה בסדר?

הבנתי , גם אני יודעת שיש כאלו שכל היום בבית ויש להם ילדות לא טובה

כמו שאמרתי, זה פשוט לא הופך את האופציה השניה לטובה. זה לא קשור זה לזה.

ואני גם הייתי ילדה שמחה שגדלתי בשמחה

היום אני יודעת כמה היו חסרים לי דברים

לא יודעת בת כמה את, אולי גם את תגלי את זה יום אחד, ואולי לא, אולי את מהמאושרים שבאמת זה לא משפיע עליהם, אבל אם כן את יחסית יוצאת דופן, שוב הכל ענין של סטטיסטיקה.

אני בכלל לא מדברת על ילדי מפתח, אני חוזרת ב4 וחצי וגם לילדות שלי יש מפתח

אני מדברת על ילדים שרואים את ההורים שלהם שעה ביום, אם בכלל, באופן קבוע.

אני אישית חושבת שמציתי את הדיון, במיוחד שהוא מכאיב לי כל כך, אבל באמ אם זה מענין אותך תקראי קצת חומר בנושא

זה כמו לומר אני מכירה כמה אנשים מעשנים שחיים בבריאות טובה ואיתנה. אכן כן. ואנשים שחלו בסרטן ריאה שלא עישנו בחיים. גם זה נכון.

יופי, אבל סטטיסטית 85% מחולי סרטן ריאה הם מעשנים. אז האם לעשן זה טוב?

זה דוגמא מופשטת קצת אבל ניחא. שוב, אפשר לקרוא על חשיבות של נוכחות הורית בבית

יש כאלו שזה "יעבוד להם" כדברייך. אבל לרוב לא. מי רוצה לקחת את הסיכון הזה? לא אני.

ולגבי החברה שלך, כשהילדים שלהם יהיו בני 40 בערך תשאלי אותם שוב מה הם חושבים על הצורה שהם גדלו בה ונוכל לדון בזה שוב

אני לא המצאתי כלום

התפתחות הילד, נפש הילד, השפעת ההורים ונוכחותם בבית אלו דברים שנחקרים שנים על גבי שנים.

בגלל שאני אומרת שהמציאות (שנחקרה) היא שיש לנוכחות הורית או לחוסר שלה השפעה עצומה על הילדים, ואני לא מוכנה לומר לכל מי שבחר אחרת - העיקר שאתה מאושר, גם הילדים שלך יהיו מאושרים שאתה מאושר והעיקר הורה מאושר בכל מחיר זה מה שיהפוך את הילד שלך למאושר ולא חשוב השאר - אז אני נשמעת פטרונית... טוב. 

לא מוכנה ליפות את המציאות בשביל לרפד את המצפון של אף אחד, והאמת, זה גם לא משנה מה אני אעשה או אומר למישהו, המציאות היא מציאות, לא אני יכולה לשנות אותה...

טוב, קראתי שוב את ההודעה הקודמת שלי, אולי היא נשמעת קצת מתנשאת, סליחה, זה באמת לא ממקום כזה, יותר ממקום של כאב והבנה אחרי שנים כמה חסר לי.

אם נשמעתי פטרונית עמך הסליחה זו לא היתה הכוונה.

ובני זוג של רופאים צריכים להיות בבית יותר. אכן. ילדים צריכים נוכחות הורית

רפואה זה מקצוע קדוש מציל חיים, והוא מקצוע משפחתי. המשפחה משלמת עליו מחיר

ואם יש בית שבו ההורה השני לא מוכן לשלם את מחיר הקריירה, אז הילדים משלמים מחיר

אבל יש מחיר. אי אפשר להתעלם ממנו.

אני בטוחה שלאנשי חינוך ועובדות סוציאליות יהיו לא מעט

אבל אראה איך מוצאים אותם

איך האמירות שלי ישפיעו על מישהו לקבל החלטה לא נכונה? אם מישהו בגלל שהאמירות שלי יחליט להישאר עוד שעה בבית עם הילדים אני לא רואה מה רע יכול לצאת מזה....

85% אחוז משרה, חלוקה יותר עם האבא, עבודה חלקית מהבית. היו פה המון עצות, חלקן שלי.

אם זה בסופו של דבר שהילדה שלה תגדל לא עם הורים עד שש כל יום, או שהיא תוותר על ההתפתחות שלה, אז לדעתי האופציה לוותר היא הנכונה, וההשפעה שלי תהיה נכונה

אבל, אני לא מבינה, וכתבתי גם לא מעט פה בשרשור, למה זה ככה שחור לבן. זה פשוט לא נכון, יש המון אופציות אמצע שמאפשרות התפתחות מצוינת בחיים גם של האמא וגם של הילדה.

לי יש שני ימים כאלו ואני חוזרת סמרטוט

ויש לי הרבה  פחות כח וסבלנות כמו שהייתי רוצה נגיד ביום דאני לא עובדת או עובדת מעט

על חשבונך?

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

בעיני אם לא יאשר אז די זה סימן משמיים להתפטר..

את עובדת שלו, לא עבד..

אני באמת מרגישה שכלו כל הקיצין.

ואיזה נחמד זה שזכרת

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

שאסור למעסיק לסרב לתת בו חופש

בימים שהם לא יום בחירה זה באמת להחלטת המנהל.

והודעתי על החופש חודש מראש.

כשזה מעסיק דורסני אין לך באמת מה לעשות חוץ מפשוט להתפטר.

היום לא הייתי מתפטרת כ"כ מהר, בכל זאת צריכה לפרנס בית. אז הייתי רווקה.

בלי להתפטר?

במקרה הכי גרוע הוא יפטר אותך, יצא לך יותר טוב

יש בעיה לעבוד בחוהמ בגלל מגבלות דתיות, חד וחלק, פשוט מאוד... אני תמיד בחופש בחוהמ כי זה נורא מסובך לדעת מה מותר לעשות ומה לא. לדוגמא אסור לכתוב, גם במחשב אם זה משהו שנשאר, ויש גדרים מה מותר ומה אסור. אני בתור לא בקיאה פשוט לא נכנסת לזה, מודיעה שאני לא עובדת בחוהמ, לא יכולה. לא יודעת באיזו סביבה את עובדת וכמה זה מתקבל אבל לדעתי זה חובה של מעסיק לכבד את הדת של העובד שלו.. אני עובדת בחברה חילונית לחלוטין וזה עובר חלק.

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

תודה!

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

😅

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק