מנסים לשקם לא צמיד מצליחים

תמיד אני נזכר בחקירת משטרה בגלל תלונת שווא (המזל שלי שעשיתי שיעורי בית איך להתנהג בחקירה כי ידעתי שהיא תתלונן סתם

ולמרות זאת הורחקתי מהבית)

היא תמיד נזכרת בדברים שאני אמרתי..

דיון בבית הדין עוד לא היה

כרגע שוב איומים שלה על גירושין...

יש סיכוי ואפילו סיכוי מצויין (כי שמבינים מה עומד על הפרק מעדיפים לוותר) השאלה היא האגו...

.

הייתי מעורבת בגישור בין 2 זוגות שכבר התגרשו ובשיחה עם 2 הצדדים במקרה אחד (חברה שלי),

ועם אחד מבני הזוג במקרה השני (חבר של אחי)- הזוגות חזרו זה לזה ובמקרה אחד נולד ילד נוסף והם מאושרים.

החכמה היא להבין שלגברים ונשים יש מוח שונה. ממש כך.

זו השלימות האלוקית המפוצלת לשניים.

נדרשת גם רגישות מצד האישה. כי נשים היום פיתחו אסרטיביות (ואני ממש בעד. גם אני שם),

ולעיתים זה גולש לשתלטנות וחוסר רגישות לרגישויות ומסרים אילמים מהצד הגברי.

כמובן, שני הצדדים צריכים להבין זה את זה.

אם עוד לא התגרשתם ויש ילדים, ערבי אותם בתיווך. הם עושים עבודה נפלאה.

או שתפי חבר של בעלך.

אגב, רוב הילדים של משפחות שכבר התגרשו - פשוט 'שרוטים' נפשית ורגשית. 

חשבתי שאת אישה ורציתי להציע לך לקרוא ספר מדהים וחשוב שאינו מיועד לגברים.

תיכף יסקלו אותי פה...ובכל זאת אומר לטובת הנשים: 'לדעת להיכנע' של לורה דויל. הוצאת מודן.

תיאור קצרצר לספר.

לדעת להיכנע - מדריך שימושי לזוגיות מוצלחת - לורה דויל

שכחנו משהו תוך כדי התקדמות וקריירה. גם גברים מחפשים חום ואכפתיות ולא רק מה שאתן חושבות...

. זה לא אמור להיות חד-צדדי.

גם אם אינך יכול לחייך אליה כי יש משקעים - חייך לסביבה.

היא תראה וליבה (אם אינו עשוי מאבן)- יימס.

חיוך מעיד על חיוניות.

(אולי...היא תבין, שמשהו בתקשורת שלה איתך הרס את החיוניות הזו והיא תנסה לשחזר זאת)

סתם אימרה חמודה ששמעתי:

"כשאת\ה צועק\ת - שומעים אותך;

כשאת\ה מדבר\ת - מקשיבים לך; 

כשאתה מחייך\ת - אוהבים אותך."

מצרפת לינק לשיר עם רעיונות פרועים ונחמדים.

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=301&wrkid=2383

איחולי הצלחה!

אתה נשמע אדם אצילי ונפלא...תנסה לאחות את הקרעים.

מסיבות רבות

נדיר מאוד שמקרה שהגיע לבית הדין יתייצב חזרה 

וזה ממש לא אמור להיות ככה כמובן 

עזר לי בטירוף חינם אין כסף, כאשר הייתי במשבר קשה. הם העמידו אותנו על הרגליים ושמחת החיים שלי חזרה. כל התוקפנות והנקמנות והשנאה עברו. ממש . 

כמדומני ב"פנימה" על זוג שהתגרש וחזר, וגם הכרתי בעצמי זוג כזה (לא מספיק מקרוב כדי להקיר את המתח ביניהם)

בס"ד

זה נתון שקראתי פעם בכתבה על גירושין.

כדי שזה יקרה צריך לא 'לשרוף גשרים'.

מה שאני בטוחה שיש הרבה יותר מאשר 11% זה זוגות שהתגרשו והצטערו על זה,

כי גילו שאין זהב שמחכה להם, אלא ממש חיים זיפת..

וכבר לא יכלו לחזור בגלל שהאיש כהן, בגלל אגו, בגלל ששרפו גשרים והתגרשו מכוער.

אם את מרגישה שיש איזשהוא פיתרון, רק את לא יודעת מה הוא,

יכול להיות שיש לי מענה בשבילך.

תנסי בקישור הזה, זה הקורס שלי >> https://ayelet-chen.ravpage.co.il/for-woman

אני מכירה בוודאות זוגות שהיו על סף גירושין, כולל אלימות מילולית, צעקות, קללות וכו'-

והזוגיות שלהם לא רק שניצלה, אלא פרחה ממש!

בקורס תגלי את הסוד, וגם איך ליישם אותו בפועל ממש.

https://ayelet-chen.ravpage.co.il/for-woman

מוזמנת לפנות אלי גם במייל, תראי באתר שם.

בהצלחה רבה!!

לא נראה לי שיש תעריפים כאלה בארץ. 

מחוות קטנות ואנושיות מצידך יכולות, אולי, להחזיר את הגלגל אחורה לטובה.

והרעיונות של 'לפידעתי' נראים מאוד קולעים למה שכל אישה היתה רוצה במצב הזה, דהיינו:

חבל הצלה עדין ולא מורגש שיוריד אות בעדינות, בלי לחץ (לחזור), ובלי תוכחות מהעץ הגבוה עליו היא (אתם?) טיפסה.

'מתן בסתר' - בצורה מרומזת בשלב זה.

במקביל לרגישות ולהקשבה: הפגנת יוזמה ואסרטיביות.  

אני מרגיש שאני עושה מעל ומעבר,
לפני שהיא באה הבייתה אני שותף אותו - הויא מעירה לי שלא ניקיתי את הדלתות גם.

אני מביא לה מתנה - היא זורקת ואומרת שלא מעונינת.

נסה לגעת -  היא מזיזה אותי.

מחמיא - אומרת שלא אשחק אותה.

מנסה להיטיב אבל היא רואה הכל.

והוכל מלווה בצעקות מצידה של 'מפגר, טיפש , בלי מוח, כולם שונאים אותך.' וכו'

נראה שאשתך ממש מתעללת ופוגעת ולכן אתה צודק שאין להביא ילדים במצב זה (כך היא קושרת אותך אליה לכל החיים).

נראה שביחס שאתה מקבל ממנה אין מה לתקן או 'לשפר'.

יש הגדרה פסיכולוגית לבעיה ממנה אשתך סובלת. לא אתן אותה פה.

אתה לא אמור לנסות לפתור זאת. לדעתי, קשה מאוד לפתור זאת.

אתה לא אמור להיות אסיר כל החיים. גם אסיר כלכלי.

נשים עם אלימות מילולית (ופיזית?!) כפי שתיארת בלינקים קודמים הן חסרות תקנה ונוטות להגיש תלונות במשטרה נגד בן הזוג (שלא עשה דבר) ולגרור אותו לרגשות אשמה לא מוצדקים.

העניין הוא שבבית הדין הן מופיעות ומדברות נפלא ומרשימות את הדיינים.

התפקיד שלך הוא: לחשוף את האמת בלי לחשוש ממנה.

תתייעץ!  יש לאשתך בעיה רצינית. אתה לא אמור לסבול.

אתה נשמע סבלני ואצילי אבל אין סיבה שתשרוף את כל חייך על היחס המשפיל והנורא שאתה מקבל ממנה.

ציטוטים מדבריו בעבר (הבאתי רק כמה ציטוטים בגלל עדינות העניין), לדוגמא:

1. "אצלנו אשתי מענישה אותי על כל אי-הסכמה או אי-הבנה או משהו שלא נעשה לשביעות רצונה. עונשים שכללו בעיקר שתיקות, אי יחס ועוד. 
לצערי, למרות מאמצים מצידי, זה הרס את הזוגיות ואת הבית. כרגע אנחנו בהליכי גירושין, ולמרות העצב שיש לי מכך, והניסיונות שלי להביא לשלום בית, יש בי פינה שאומרת שזה טוב, שלפחות הילדים יזכו לראות דפוסים אחרים וטובים של זוגיות שלא כוללת אץ הנ"ל."

2. "כמה שהבלגתי, האלימות המילולית רק גברה. 
גם אצלנו זה משבר מתגלגל של כעשר שנים, והמון אלימות מילולית. הלכנו לטיפול, אך היא לא הסכימה לעשות דברים שהמטפל אמרה. 
אני כבר נשברתי. אני רוצה חיים בלי הרפתקאות מילוליות ומעלה. אז אנחנו מתגרשים, אבל גם את זה היא לא רוצה לעשות יפה, אלא מתוך מריבה, לצערי. 

סליחה שפרקתי לתוך השרשור שלך, אבל בלי מחוייבות לטיפול זה לא ילך"

3. "בוקר טוב!
מזה זמן מה ובייחוד בשבועיים וחצי שלושה האחרונים, אשתי מדרדרת את הזוגיות שלנו כמה שרק ניתן. מדובר לא רק באי שיתוף בדברים אישיים, אלא גם באי שיתוף בדברים טכניים, באי שיתוף בדברים בנוגע לילדים ולבית, באמירת משפטים פוגעים ועוד.
כפי שכתבתי בעבר יש בינינו אי הסכמות בנוגע לילד עכשיו. 

איך הייתם מגיבים לסיטואציה כזו? מתנהגים גם ברשעות כלפי הצד השני? ממשיכים להתנהג כאילו יש מערכת יחסים רגילה או משהו אחר?
אשמח לעצות"

4. "מבחינתי זה לא אגו, אבל כמה אפשר למשוך ככה? כמה אפשר לא רק לא להגיב לפגיעות, אלא גם לפעול הפוך ממה שהיא עושה."

5. "ייעוץ היא לא רוצה, אלא אולי לאחר שיתמלא הרצון שלה לעוד ילד עכשיו.

שוקולד פרה, ביחס שבינו היא מאוד לא נעימה, עקב כך שאין הסכמה על ילד עכשיו. אני אוהב אותה, ולא אמרתי שאין בה דברים טובים. 
השאלה היא עד כמה לסבול בשביל הדברים הטובים, שהם לא קשורים לזוגיות, מול הדרדור של הזוגיות."

6. "אבל יש דרכים לפתור מחלוקות בין בני זוג, כאשר אחד מהם רוצה לשנות את המצב הקיים. אף אחת מהדרכים לא כוללת רמאות"

7. "שלום.

השאלה שעומדת על הפרק היא מה שכתבתי בכותרת: ילד עכשיו או גירושין?

מילא אם היה לנו זוגיות טובה, אבל זמן רב שאין לנו זוגיות בכלל, למעט הדברים הטכניים, ובכלל אשתי לא מתייחסת אלי כאל שותף, והיא לא מסכימה ללכת לטיפול זוגי בטענה שהיא לא צריכה טיפול זוגי.

מילא אם לא היה לנו ילדים, אבל יש לנו יותר משני ילדים.

אני ממש לא רוצה לפרק את המשפחה, אבל מנגד אני לא רואה את עצמי ממשיך בקשר הזוגי הזה איך שהוא, קל וחומר מביא לתוכו עוד ילד. אני גם לא חושב שילד צריך לבוא באיומי גירושין, או באיומים אחרים.

מישהו היה פעם במצב דומה?

למישהו יש עצות? "

8. "אין בינינו שום דבר מזה זמן מה, בהחלטה שלה. 
אני מרגיש כלי למילוי התאווה והתשוקה שלה לילד, מעין רק מישהו שצריך להשלים את חלקו בשביל ילד, ולא חלק ממשהו זוגי. 

אני אוסיף, כי לפני הפיצוץ טכניים הגירושין, הסכמנו שנינו על פרק זמן של מספר חודשים מעניין הילד, ולהתקרב לשיפור הזוגיות, כולל טיפול, אולם לאחר שכל הנושא סוכם, היא החליטה שלא בא לה לעמוד בסיכום. 
אני לא אתאר את הסיטואציה שאמרה את זה, די שאגיד שהיה בסיטואציה מאוד זוגית."

9. "אבל לא ככה מבקשים דברים. גם שלי היה דברים חשובים והיא לא הסכימה, לא איימתי בפירוק הזוגיות, למרות שזה 'תקע' אותי בחיים. יש צורה של דיבור בין בני זוג. ולא, מה שאני מסרב זה לא בגלל מה שעשתה לי. 

איך אני אמור להביא ילד במציאות כזאת ולתוכה? כל הבית הרוס! איך אני אדע שלא עובדים עלי, שרק משתמשים בי להשיג יעד, ויתגרשו ממני לאחר מכן? איך מביאים ילד בחוסר אמון שנוצר מהמון פעולות חד צדדיות מצידה בשנים האחרונות?"

10. "מה פירוש לא תוכל לרמות?  אם יש עוד ילד, והיא מתגרשת ישר אחר כך, זאת הרמייה. עוד ילד משנה את המצב מהותית במקרה של גירושין."

11. "הלכתי לבד (לייעוץ), וגם ביני לבין עצמי החלטתי להתייחס אליה יפה ובאהבה. לצערי, אני לא רואה שזה משפיע עליה (וזאת לא הכוונה העיקרית)"  (הדברים נכתבו כבר לפני שנתיים)

12. "לפני כן אני רוצה זוגיות.
אני לא רואה לא בעצמי ולא באשתי גורם שמטרתו אך ורק להביא ילדים. אני חושב שבזוגיות קודמת לילדים. 
לגבי הגלולה, זו לא פרשנות, אלא מה שאשתי אמרה לי לאחר שזה קרה. 
אין פה שום רצון להעניש, ועל עניין הגלולה מחלתי מכבר, אבל אני רוצה זוגיות נורמלית, שאת הקשיים לא פותרים באיומים, אלא בהידברות."

מקריאת הפוסטים הקצרים\ארוכים שהוא כתב בשנים האחרונות נראית מצוקה גדולה של אלימות מילולית (ויותר מכך), הרחקה בוטה משיתוף פעולה בתחומי הבית המשותפים, ראייתו כ'אובייקט' להבאת ילדים (ואם יתגרשו: אובייקט לתשלום מזונות).

תכנים קשים עולים מדבריו וזה פשוט עצוב שיש נשים שמתנהגות בחוסר אנושיות (גם אם אישה אינה אוהבת את בן זוגה, יש נורמות התנהגות מוסריות ).

היום, אחרי חשיפת התעללויות קשות בגני ילדים ומעונות, כולנו - גברים ונשים - צריכים למנוע יחס לא אנושי כלפי ילד או מבוגר.

גם אני חשבתי בתחילה שניתן לפשר ביניהם עד שקראתי פוסטים שלו משנים קודמות.

לנו כנשים גם קשה להבין את הכאב של גברים המנותקים מילדיהם בגלל גירושין.

ויש סיבות נוספות.

מגיע שלב כלשהו של שבירת אמון שלא מאפשר חזרה לשגרה בדרך הטבע.
זה יכול להיות חקירת משטרה, הזמנה לדיון בבית הדין, וכד'

כשהאשה מכשפה וקשה להשיג גט צריך לחשוב מה יקרה אםתשא אשה שניה מתחת לראדאר של השלטונות. אצל הבדוווים זה עובד נפלא!!!

ואז לא חייבים להתרשם מכל הארטילריה מסביב 

חברים יקרים!

אני לא נוהג לכתוב בפורום זה, אך זהו צו השעה, שנת 2018 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייתה עם אחוזי גירושין גבוהים ביותר, נתון מדאיג מאד, המראה שהיום לצערנו זוגות לא מוכנים לעבוד על התקשורת ביניהם ובסוף בוחרים באפשרות של גירושין, אני מרשה לעצמי לכתוב כיועץ זוגי שב"ה הצליח למנוע גירושין מהרבה זוגות, גם לאחר שהיה הסכם גירושין כתוב,

אנא מכם זוגות יקרים, אל תמהרו לקבל החלטות קשות שקשה לחזור מהם, אם נתקלתם בקשיים בזוגיות תפנו ליעוץ מקצועי במקום מגוריכם. ותצילו את הבית שלכם,

מאיפה הבאת עכשיו פמיניזם ולהטביזם? מה זה קשור לעניין?

יש מספיק נשים נוראיות בלי שמץ פמיניזם.

לא צריך לדחוף סיסמאות (ששמעת מאיזה רב) לכל נושא.

דבר ראשון, אם אין לך רב אז הגיע הזמן שתעשה לך רב.

דבר שני, אני מסכים שהפמיניזם העכשווי הוא דבר נוראי (ובד"כ גם די אידיוטי), אבל זה לא קשור לנושא, כמו שכתבתי לעיל. ולהטביזם אפילו פחות קשור.

דבר שלישי, אני זכר.

לא רק כי לנשים יש פחות מה להפסיד ויותר מה להרוויח, אלא כי מבחינה רגשית חלק מהנשים מתוכנתות לעבור ממצב של "אוהבת" ל"שונאת" בזמן שגברים עוברים ממצב של "אוהב" ל"אפאטי". אבל הסטטיסטיקה מבתי דין אומרת שהרבה תיקים נסגרים, ולכן יש תקווה.

נשים נשארות עם הילדים

אפילו לא ניכנס לזה שרב המשמרות זה יומיים לאבא ורב העול הפיזי והרגשי נשאר לאשה

מאד מאד קשה לאשה גרושה להיכנס לפרק ב עם ילדים

בזמן שגברים גרושים מתחתנים בפרק זמן קצר בהרבה, והרבה פעמים עם רווקות, או עם גרושות עם ילד אחד

ואשה עם 4-5 ילדים גרושה הסיכוי שלה להתחתן שנית לפני שהילדים גדלים ועוזבים כמעט אפסי

עובדות בשטח... 

ולא התלוננתי על כלום.

אמרתי שלנשים יש הרבה יותר מה להפסיד

יותר קשה להיות אמא גרושה מאשר אבא גרוש

"הנתונים שאת מכחישה"

??

מתי הכחשתי?

ולידיעתך, יש לי אח גרוש שעבר את כל מה שאתה מתאר, התעללויות הרחקות ומעצר והכל. אני מכירה את העסק הזה קצת יותר טוב ממה שאתה חושב

ועדיין ממה שאני רואה סביבי מצבם של הנשים הגרושות קשה הרבה יותר, ואתה יודע מה, גם אח שלי חושב ככה. למרות כל מה שעבר.

ואולי זה תלוי ציבור, בציבור שלי הנשים לא נמצאות בפייסבוק בכלל והקישורים שהבאת נשמעים בהחלט נוראיים ביותר. 

תודה שטרחת לחפש ולמצוא עבורי, באמת שמעריכה את זה

אכן אין לי נתונים , לא חיפשתי, אין לי אלא מה שעיני רואות 

ואל תהיה כזה כועס על ארגוני נשים, הם נולדו מצורך גדול, וטוב שיקומו גם ארגונים שתומכים בגברים גרושים כיון שנראה שיש בזה צורך גדול

בסופו של דבר זה הבן אדם שאתה מתגרש ממנו אם הוא בן אדם או מפלצת, אבל , למרות שלא בדקתי ואין לי הוכחה, ממש עיני רואות הדברים שאתה מדבר עליהם יותר בציבור הכללי שפונה לבתי משפט והם בדרך כלל לטובת הנשים.  אבל בציבור שלנו יש נשים שסובלות בצורה נוראית ובוודאי שגרושה עם ילדים בציבור שלנו נחשבת סחורה יותר נחותה מאשר בציבור הכללי, גם בגלל מספר ילדים יותר גבוה

שוב, לא סטטיסטיקות אבל מהיכרות אישית מכירה המון גרושים שהתחתנו שנית ומבין הגרושות עם ילדים שאני מכירה ממש מעט מאד התחתנו ולא מבחירה שלהן, והם דווקא לא מפלצות ולא סוחטות כספים ויש להן קשר סביר עם הגרוש (שכבר התחתן שוב)

"חוץ מזה אינני מבין מה קשה בלקבל את ילדיך למשמורת, לקבל סכום מחיה חודשי מופקע בכדי לחיות עליו ולעבוד חצי משרה, עד שהילדים חוזרים הביתה בצהריים"

באמת? אתה לא מבין מה קשה להיות הורה שאחראי רב השעות על הילדים ועובד במשרה (חצי? איפה יש חצי משרה? אין כמעט משרות כאלו בשוק היום ולא משנה אם אתה גבר או אשה נשוי או נשואה) ואין מי שיחליף אותך אם הילד חולה ואין מי שיקום בלילה לעזור לך ועוד ועוד. ואולי אתה מכיר הרבה משלמי מזונות מופקעים אבל המציאות שאני מכירה של חברות גרושות מאד מאד שונה. הן עובדות משרה מלאה כי אין להן ברירה והמזונות ממש לא מספיקים

זה לא סותר את זה שמאד קשה להיות גרוש ולשלם מזונות, כי באמת כשתתי אנשים נפרדים צריך שתי דירות ורמת ההוצאות מאד מאד עולה בגלל זה. שתיהם סובלים. 

והגבתי גם לתוכן הטענה

באמת שאני מכירה גם את צד הגברים הגרושים בענין

אני חושבת שאני מדברת יותר על זוגות רגילים שמתגרשים לא ממפלצות, אלא זה מזה. 

אנשים שלא הסתדרו

שהתגרשו

ועכשיו שתיהם צריכים להסתדר

ולשתיהם קשה מאד

ולשתיהם רמת ההוצאות עלתה

וקשה מאד כלכלית

ורע ועצוב

אני עדיין חושבת שלנשים קשה יותר להסתדר אחר כך

בואו נהיה הגונים: גברים רבים סובלים מחוסר השוויון במשמורת על הילדים.

לעתים קרובות נשים מצליחות בערמה לא לאפשר להם משמורת משותפת ושוויונית בתלונות חס\רות בסיס למשטרה.

אני כותבת את הדברים למרות שאני סופר- פמיניסטיות בדעותיי. אבל פמיניזם אין משמעו חוסר הגינות לשום יצור אנוש.

זוכרים את המקרה העצוב וכואב של גיל רונן שהתאבד? השיח של חלק מהפמיניסטיות בנושא פשוט זעזע אותי.

https://www.makorrishon.co.il/news/122869/

תופעת האבות הגרושים המתאבדים רווחת היום. צריך לעצור את חוסר ההגינות כלפיהם וצריכה להיות יותר אנושיות, שוויוניות במסגרת הנישואין.

עוד אב גרוש הצטרף לסטטיסטיקה

את המלצת על הספר לדעת להיכנע לפני כמה ימים

זכותך המלאה

אבל להגדיר את זה כסופר פמיניסטי זה תלוש מהמציאות כל כך שאין איך להגדיר את זה אפילו

כיוון חשיבה חשוב נוסף הוא הנושא הנוירולוגי.

ההבדלים בין המוח הגברי לנשי תועדו בעשרות השנים האחרונות. אני יוצאת מנקודת מוצא נוירולוגית.

סביר להניח שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, אבל הממצאים מרתקים.

http://matarbooks.co.il/index.php?book=1493&step=1&incat=0801&nav=4

http://matarbooks.co.il/index.php?book=1834&incat=0801&step=1

למרות שאני רחוקה מהעולם החרדי והחסידי, אני מקבלת את הדברים של הרבי מליובאוויטש ביחס לתפקיד החשוב שיש לנשים בדור הזה ('הוא מצטט את הפסוק: 'נקבה תסובב גבר', תפקיד חשוב בהבאת הגאולה ובכלל בחב"ד יש תפקידי שליחות גם לנשים בניגוד למגזרים חרדיים וחסידיים אחרים) אבל זה לא אומר שיש לנהוג בחוסר הגינות, חוסר יושר וברוטליות כלפי בן הזוג. ההיפך!

לראות את הטוב ולהעצים.

יש נשים החושבות שעם הנישואין ניתן להן תפקיד השוטרות עם מגלב ותפקידן להצליף.

איפה העדינות?!

ילדים וחושביל על המזונות ומוותרים ישר על הרעיון . חחחחחחחחחחח יש גם נשים שחושבות להתגרש אבל יש להם 6 ילדים ואז הם חושבות שהם יצטרכו להסתדר לבד עם הילדים והבעל לא יעזור אז הן מוותרות על הרעיון 

ויש כאלה שחושבות לעומק על המזונות וכו ורצות קדימה . 

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!