מנסים לשקם לא צמיד מצליחים

תמיד אני נזכר בחקירת משטרה בגלל תלונת שווא (המזל שלי שעשיתי שיעורי בית איך להתנהג בחקירה כי ידעתי שהיא תתלונן סתם

ולמרות זאת הורחקתי מהבית)

היא תמיד נזכרת בדברים שאני אמרתי..

דיון בבית הדין עוד לא היה

כרגע שוב איומים שלה על גירושין...

יש סיכוי ואפילו סיכוי מצויין (כי שמבינים מה עומד על הפרק מעדיפים לוותר) השאלה היא האגו...

.

הייתי מעורבת בגישור בין 2 זוגות שכבר התגרשו ובשיחה עם 2 הצדדים במקרה אחד (חברה שלי),

ועם אחד מבני הזוג במקרה השני (חבר של אחי)- הזוגות חזרו זה לזה ובמקרה אחד נולד ילד נוסף והם מאושרים.

החכמה היא להבין שלגברים ונשים יש מוח שונה. ממש כך.

זו השלימות האלוקית המפוצלת לשניים.

נדרשת גם רגישות מצד האישה. כי נשים היום פיתחו אסרטיביות (ואני ממש בעד. גם אני שם),

ולעיתים זה גולש לשתלטנות וחוסר רגישות לרגישויות ומסרים אילמים מהצד הגברי.

כמובן, שני הצדדים צריכים להבין זה את זה.

אם עוד לא התגרשתם ויש ילדים, ערבי אותם בתיווך. הם עושים עבודה נפלאה.

או שתפי חבר של בעלך.

אגב, רוב הילדים של משפחות שכבר התגרשו - פשוט 'שרוטים' נפשית ורגשית. 

חשבתי שאת אישה ורציתי להציע לך לקרוא ספר מדהים וחשוב שאינו מיועד לגברים.

תיכף יסקלו אותי פה...ובכל זאת אומר לטובת הנשים: 'לדעת להיכנע' של לורה דויל. הוצאת מודן.

תיאור קצרצר לספר.

לדעת להיכנע - מדריך שימושי לזוגיות מוצלחת - לורה דויל

שכחנו משהו תוך כדי התקדמות וקריירה. גם גברים מחפשים חום ואכפתיות ולא רק מה שאתן חושבות...

. זה לא אמור להיות חד-צדדי.

גם אם אינך יכול לחייך אליה כי יש משקעים - חייך לסביבה.

היא תראה וליבה (אם אינו עשוי מאבן)- יימס.

חיוך מעיד על חיוניות.

(אולי...היא תבין, שמשהו בתקשורת שלה איתך הרס את החיוניות הזו והיא תנסה לשחזר זאת)

סתם אימרה חמודה ששמעתי:

"כשאת\ה צועק\ת - שומעים אותך;

כשאת\ה מדבר\ת - מקשיבים לך; 

כשאתה מחייך\ת - אוהבים אותך."

מצרפת לינק לשיר עם רעיונות פרועים ונחמדים.

https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=301&wrkid=2383

איחולי הצלחה!

אתה נשמע אדם אצילי ונפלא...תנסה לאחות את הקרעים.

מסיבות רבות

נדיר מאוד שמקרה שהגיע לבית הדין יתייצב חזרה 

וזה ממש לא אמור להיות ככה כמובן 

עזר לי בטירוף חינם אין כסף, כאשר הייתי במשבר קשה. הם העמידו אותנו על הרגליים ושמחת החיים שלי חזרה. כל התוקפנות והנקמנות והשנאה עברו. ממש . 

כמדומני ב"פנימה" על זוג שהתגרש וחזר, וגם הכרתי בעצמי זוג כזה (לא מספיק מקרוב כדי להקיר את המתח ביניהם)

בס"ד

זה נתון שקראתי פעם בכתבה על גירושין.

כדי שזה יקרה צריך לא 'לשרוף גשרים'.

מה שאני בטוחה שיש הרבה יותר מאשר 11% זה זוגות שהתגרשו והצטערו על זה,

כי גילו שאין זהב שמחכה להם, אלא ממש חיים זיפת..

וכבר לא יכלו לחזור בגלל שהאיש כהן, בגלל אגו, בגלל ששרפו גשרים והתגרשו מכוער.

אם את מרגישה שיש איזשהוא פיתרון, רק את לא יודעת מה הוא,

יכול להיות שיש לי מענה בשבילך.

תנסי בקישור הזה, זה הקורס שלי >> https://ayelet-chen.ravpage.co.il/for-woman

אני מכירה בוודאות זוגות שהיו על סף גירושין, כולל אלימות מילולית, צעקות, קללות וכו'-

והזוגיות שלהם לא רק שניצלה, אלא פרחה ממש!

בקורס תגלי את הסוד, וגם איך ליישם אותו בפועל ממש.

https://ayelet-chen.ravpage.co.il/for-woman

מוזמנת לפנות אלי גם במייל, תראי באתר שם.

בהצלחה רבה!!

לא נראה לי שיש תעריפים כאלה בארץ. 

מחוות קטנות ואנושיות מצידך יכולות, אולי, להחזיר את הגלגל אחורה לטובה.

והרעיונות של 'לפידעתי' נראים מאוד קולעים למה שכל אישה היתה רוצה במצב הזה, דהיינו:

חבל הצלה עדין ולא מורגש שיוריד אות בעדינות, בלי לחץ (לחזור), ובלי תוכחות מהעץ הגבוה עליו היא (אתם?) טיפסה.

'מתן בסתר' - בצורה מרומזת בשלב זה.

במקביל לרגישות ולהקשבה: הפגנת יוזמה ואסרטיביות.  

אני מרגיש שאני עושה מעל ומעבר,
לפני שהיא באה הבייתה אני שותף אותו - הויא מעירה לי שלא ניקיתי את הדלתות גם.

אני מביא לה מתנה - היא זורקת ואומרת שלא מעונינת.

נסה לגעת -  היא מזיזה אותי.

מחמיא - אומרת שלא אשחק אותה.

מנסה להיטיב אבל היא רואה הכל.

והוכל מלווה בצעקות מצידה של 'מפגר, טיפש , בלי מוח, כולם שונאים אותך.' וכו'

נראה שאשתך ממש מתעללת ופוגעת ולכן אתה צודק שאין להביא ילדים במצב זה (כך היא קושרת אותך אליה לכל החיים).

נראה שביחס שאתה מקבל ממנה אין מה לתקן או 'לשפר'.

יש הגדרה פסיכולוגית לבעיה ממנה אשתך סובלת. לא אתן אותה פה.

אתה לא אמור לנסות לפתור זאת. לדעתי, קשה מאוד לפתור זאת.

אתה לא אמור להיות אסיר כל החיים. גם אסיר כלכלי.

נשים עם אלימות מילולית (ופיזית?!) כפי שתיארת בלינקים קודמים הן חסרות תקנה ונוטות להגיש תלונות במשטרה נגד בן הזוג (שלא עשה דבר) ולגרור אותו לרגשות אשמה לא מוצדקים.

העניין הוא שבבית הדין הן מופיעות ומדברות נפלא ומרשימות את הדיינים.

התפקיד שלך הוא: לחשוף את האמת בלי לחשוש ממנה.

תתייעץ!  יש לאשתך בעיה רצינית. אתה לא אמור לסבול.

אתה נשמע סבלני ואצילי אבל אין סיבה שתשרוף את כל חייך על היחס המשפיל והנורא שאתה מקבל ממנה.

ציטוטים מדבריו בעבר (הבאתי רק כמה ציטוטים בגלל עדינות העניין), לדוגמא:

1. "אצלנו אשתי מענישה אותי על כל אי-הסכמה או אי-הבנה או משהו שלא נעשה לשביעות רצונה. עונשים שכללו בעיקר שתיקות, אי יחס ועוד. 
לצערי, למרות מאמצים מצידי, זה הרס את הזוגיות ואת הבית. כרגע אנחנו בהליכי גירושין, ולמרות העצב שיש לי מכך, והניסיונות שלי להביא לשלום בית, יש בי פינה שאומרת שזה טוב, שלפחות הילדים יזכו לראות דפוסים אחרים וטובים של זוגיות שלא כוללת אץ הנ"ל."

2. "כמה שהבלגתי, האלימות המילולית רק גברה. 
גם אצלנו זה משבר מתגלגל של כעשר שנים, והמון אלימות מילולית. הלכנו לטיפול, אך היא לא הסכימה לעשות דברים שהמטפל אמרה. 
אני כבר נשברתי. אני רוצה חיים בלי הרפתקאות מילוליות ומעלה. אז אנחנו מתגרשים, אבל גם את זה היא לא רוצה לעשות יפה, אלא מתוך מריבה, לצערי. 

סליחה שפרקתי לתוך השרשור שלך, אבל בלי מחוייבות לטיפול זה לא ילך"

3. "בוקר טוב!
מזה זמן מה ובייחוד בשבועיים וחצי שלושה האחרונים, אשתי מדרדרת את הזוגיות שלנו כמה שרק ניתן. מדובר לא רק באי שיתוף בדברים אישיים, אלא גם באי שיתוף בדברים טכניים, באי שיתוף בדברים בנוגע לילדים ולבית, באמירת משפטים פוגעים ועוד.
כפי שכתבתי בעבר יש בינינו אי הסכמות בנוגע לילד עכשיו. 

איך הייתם מגיבים לסיטואציה כזו? מתנהגים גם ברשעות כלפי הצד השני? ממשיכים להתנהג כאילו יש מערכת יחסים רגילה או משהו אחר?
אשמח לעצות"

4. "מבחינתי זה לא אגו, אבל כמה אפשר למשוך ככה? כמה אפשר לא רק לא להגיב לפגיעות, אלא גם לפעול הפוך ממה שהיא עושה."

5. "ייעוץ היא לא רוצה, אלא אולי לאחר שיתמלא הרצון שלה לעוד ילד עכשיו.

שוקולד פרה, ביחס שבינו היא מאוד לא נעימה, עקב כך שאין הסכמה על ילד עכשיו. אני אוהב אותה, ולא אמרתי שאין בה דברים טובים. 
השאלה היא עד כמה לסבול בשביל הדברים הטובים, שהם לא קשורים לזוגיות, מול הדרדור של הזוגיות."

6. "אבל יש דרכים לפתור מחלוקות בין בני זוג, כאשר אחד מהם רוצה לשנות את המצב הקיים. אף אחת מהדרכים לא כוללת רמאות"

7. "שלום.

השאלה שעומדת על הפרק היא מה שכתבתי בכותרת: ילד עכשיו או גירושין?

מילא אם היה לנו זוגיות טובה, אבל זמן רב שאין לנו זוגיות בכלל, למעט הדברים הטכניים, ובכלל אשתי לא מתייחסת אלי כאל שותף, והיא לא מסכימה ללכת לטיפול זוגי בטענה שהיא לא צריכה טיפול זוגי.

מילא אם לא היה לנו ילדים, אבל יש לנו יותר משני ילדים.

אני ממש לא רוצה לפרק את המשפחה, אבל מנגד אני לא רואה את עצמי ממשיך בקשר הזוגי הזה איך שהוא, קל וחומר מביא לתוכו עוד ילד. אני גם לא חושב שילד צריך לבוא באיומי גירושין, או באיומים אחרים.

מישהו היה פעם במצב דומה?

למישהו יש עצות? "

8. "אין בינינו שום דבר מזה זמן מה, בהחלטה שלה. 
אני מרגיש כלי למילוי התאווה והתשוקה שלה לילד, מעין רק מישהו שצריך להשלים את חלקו בשביל ילד, ולא חלק ממשהו זוגי. 

אני אוסיף, כי לפני הפיצוץ טכניים הגירושין, הסכמנו שנינו על פרק זמן של מספר חודשים מעניין הילד, ולהתקרב לשיפור הזוגיות, כולל טיפול, אולם לאחר שכל הנושא סוכם, היא החליטה שלא בא לה לעמוד בסיכום. 
אני לא אתאר את הסיטואציה שאמרה את זה, די שאגיד שהיה בסיטואציה מאוד זוגית."

9. "אבל לא ככה מבקשים דברים. גם שלי היה דברים חשובים והיא לא הסכימה, לא איימתי בפירוק הזוגיות, למרות שזה 'תקע' אותי בחיים. יש צורה של דיבור בין בני זוג. ולא, מה שאני מסרב זה לא בגלל מה שעשתה לי. 

איך אני אמור להביא ילד במציאות כזאת ולתוכה? כל הבית הרוס! איך אני אדע שלא עובדים עלי, שרק משתמשים בי להשיג יעד, ויתגרשו ממני לאחר מכן? איך מביאים ילד בחוסר אמון שנוצר מהמון פעולות חד צדדיות מצידה בשנים האחרונות?"

10. "מה פירוש לא תוכל לרמות?  אם יש עוד ילד, והיא מתגרשת ישר אחר כך, זאת הרמייה. עוד ילד משנה את המצב מהותית במקרה של גירושין."

11. "הלכתי לבד (לייעוץ), וגם ביני לבין עצמי החלטתי להתייחס אליה יפה ובאהבה. לצערי, אני לא רואה שזה משפיע עליה (וזאת לא הכוונה העיקרית)"  (הדברים נכתבו כבר לפני שנתיים)

12. "לפני כן אני רוצה זוגיות.
אני לא רואה לא בעצמי ולא באשתי גורם שמטרתו אך ורק להביא ילדים. אני חושב שבזוגיות קודמת לילדים. 
לגבי הגלולה, זו לא פרשנות, אלא מה שאשתי אמרה לי לאחר שזה קרה. 
אין פה שום רצון להעניש, ועל עניין הגלולה מחלתי מכבר, אבל אני רוצה זוגיות נורמלית, שאת הקשיים לא פותרים באיומים, אלא בהידברות."

מקריאת הפוסטים הקצרים\ארוכים שהוא כתב בשנים האחרונות נראית מצוקה גדולה של אלימות מילולית (ויותר מכך), הרחקה בוטה משיתוף פעולה בתחומי הבית המשותפים, ראייתו כ'אובייקט' להבאת ילדים (ואם יתגרשו: אובייקט לתשלום מזונות).

תכנים קשים עולים מדבריו וזה פשוט עצוב שיש נשים שמתנהגות בחוסר אנושיות (גם אם אישה אינה אוהבת את בן זוגה, יש נורמות התנהגות מוסריות ).

היום, אחרי חשיפת התעללויות קשות בגני ילדים ומעונות, כולנו - גברים ונשים - צריכים למנוע יחס לא אנושי כלפי ילד או מבוגר.

גם אני חשבתי בתחילה שניתן לפשר ביניהם עד שקראתי פוסטים שלו משנים קודמות.

לנו כנשים גם קשה להבין את הכאב של גברים המנותקים מילדיהם בגלל גירושין.

ויש סיבות נוספות.

מגיע שלב כלשהו של שבירת אמון שלא מאפשר חזרה לשגרה בדרך הטבע.
זה יכול להיות חקירת משטרה, הזמנה לדיון בבית הדין, וכד'

כשהאשה מכשפה וקשה להשיג גט צריך לחשוב מה יקרה אםתשא אשה שניה מתחת לראדאר של השלטונות. אצל הבדוווים זה עובד נפלא!!!

ואז לא חייבים להתרשם מכל הארטילריה מסביב 

חברים יקרים!

אני לא נוהג לכתוב בפורום זה, אך זהו צו השעה, שנת 2018 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייתה עם אחוזי גירושין גבוהים ביותר, נתון מדאיג מאד, המראה שהיום לצערנו זוגות לא מוכנים לעבוד על התקשורת ביניהם ובסוף בוחרים באפשרות של גירושין, אני מרשה לעצמי לכתוב כיועץ זוגי שב"ה הצליח למנוע גירושין מהרבה זוגות, גם לאחר שהיה הסכם גירושין כתוב,

אנא מכם זוגות יקרים, אל תמהרו לקבל החלטות קשות שקשה לחזור מהם, אם נתקלתם בקשיים בזוגיות תפנו ליעוץ מקצועי במקום מגוריכם. ותצילו את הבית שלכם,

מאיפה הבאת עכשיו פמיניזם ולהטביזם? מה זה קשור לעניין?

יש מספיק נשים נוראיות בלי שמץ פמיניזם.

לא צריך לדחוף סיסמאות (ששמעת מאיזה רב) לכל נושא.

דבר ראשון, אם אין לך רב אז הגיע הזמן שתעשה לך רב.

דבר שני, אני מסכים שהפמיניזם העכשווי הוא דבר נוראי (ובד"כ גם די אידיוטי), אבל זה לא קשור לנושא, כמו שכתבתי לעיל. ולהטביזם אפילו פחות קשור.

דבר שלישי, אני זכר.

לא רק כי לנשים יש פחות מה להפסיד ויותר מה להרוויח, אלא כי מבחינה רגשית חלק מהנשים מתוכנתות לעבור ממצב של "אוהבת" ל"שונאת" בזמן שגברים עוברים ממצב של "אוהב" ל"אפאטי". אבל הסטטיסטיקה מבתי דין אומרת שהרבה תיקים נסגרים, ולכן יש תקווה.

נשים נשארות עם הילדים

אפילו לא ניכנס לזה שרב המשמרות זה יומיים לאבא ורב העול הפיזי והרגשי נשאר לאשה

מאד מאד קשה לאשה גרושה להיכנס לפרק ב עם ילדים

בזמן שגברים גרושים מתחתנים בפרק זמן קצר בהרבה, והרבה פעמים עם רווקות, או עם גרושות עם ילד אחד

ואשה עם 4-5 ילדים גרושה הסיכוי שלה להתחתן שנית לפני שהילדים גדלים ועוזבים כמעט אפסי

עובדות בשטח... 

ולא התלוננתי על כלום.

אמרתי שלנשים יש הרבה יותר מה להפסיד

יותר קשה להיות אמא גרושה מאשר אבא גרוש

"הנתונים שאת מכחישה"

??

מתי הכחשתי?

ולידיעתך, יש לי אח גרוש שעבר את כל מה שאתה מתאר, התעללויות הרחקות ומעצר והכל. אני מכירה את העסק הזה קצת יותר טוב ממה שאתה חושב

ועדיין ממה שאני רואה סביבי מצבם של הנשים הגרושות קשה הרבה יותר, ואתה יודע מה, גם אח שלי חושב ככה. למרות כל מה שעבר.

ואולי זה תלוי ציבור, בציבור שלי הנשים לא נמצאות בפייסבוק בכלל והקישורים שהבאת נשמעים בהחלט נוראיים ביותר. 

תודה שטרחת לחפש ולמצוא עבורי, באמת שמעריכה את זה

אכן אין לי נתונים , לא חיפשתי, אין לי אלא מה שעיני רואות 

ואל תהיה כזה כועס על ארגוני נשים, הם נולדו מצורך גדול, וטוב שיקומו גם ארגונים שתומכים בגברים גרושים כיון שנראה שיש בזה צורך גדול

בסופו של דבר זה הבן אדם שאתה מתגרש ממנו אם הוא בן אדם או מפלצת, אבל , למרות שלא בדקתי ואין לי הוכחה, ממש עיני רואות הדברים שאתה מדבר עליהם יותר בציבור הכללי שפונה לבתי משפט והם בדרך כלל לטובת הנשים.  אבל בציבור שלנו יש נשים שסובלות בצורה נוראית ובוודאי שגרושה עם ילדים בציבור שלנו נחשבת סחורה יותר נחותה מאשר בציבור הכללי, גם בגלל מספר ילדים יותר גבוה

שוב, לא סטטיסטיקות אבל מהיכרות אישית מכירה המון גרושים שהתחתנו שנית ומבין הגרושות עם ילדים שאני מכירה ממש מעט מאד התחתנו ולא מבחירה שלהן, והם דווקא לא מפלצות ולא סוחטות כספים ויש להן קשר סביר עם הגרוש (שכבר התחתן שוב)

"חוץ מזה אינני מבין מה קשה בלקבל את ילדיך למשמורת, לקבל סכום מחיה חודשי מופקע בכדי לחיות עליו ולעבוד חצי משרה, עד שהילדים חוזרים הביתה בצהריים"

באמת? אתה לא מבין מה קשה להיות הורה שאחראי רב השעות על הילדים ועובד במשרה (חצי? איפה יש חצי משרה? אין כמעט משרות כאלו בשוק היום ולא משנה אם אתה גבר או אשה נשוי או נשואה) ואין מי שיחליף אותך אם הילד חולה ואין מי שיקום בלילה לעזור לך ועוד ועוד. ואולי אתה מכיר הרבה משלמי מזונות מופקעים אבל המציאות שאני מכירה של חברות גרושות מאד מאד שונה. הן עובדות משרה מלאה כי אין להן ברירה והמזונות ממש לא מספיקים

זה לא סותר את זה שמאד קשה להיות גרוש ולשלם מזונות, כי באמת כשתתי אנשים נפרדים צריך שתי דירות ורמת ההוצאות מאד מאד עולה בגלל זה. שתיהם סובלים. 

והגבתי גם לתוכן הטענה

באמת שאני מכירה גם את צד הגברים הגרושים בענין

אני חושבת שאני מדברת יותר על זוגות רגילים שמתגרשים לא ממפלצות, אלא זה מזה. 

אנשים שלא הסתדרו

שהתגרשו

ועכשיו שתיהם צריכים להסתדר

ולשתיהם קשה מאד

ולשתיהם רמת ההוצאות עלתה

וקשה מאד כלכלית

ורע ועצוב

אני עדיין חושבת שלנשים קשה יותר להסתדר אחר כך

בואו נהיה הגונים: גברים רבים סובלים מחוסר השוויון במשמורת על הילדים.

לעתים קרובות נשים מצליחות בערמה לא לאפשר להם משמורת משותפת ושוויונית בתלונות חס\רות בסיס למשטרה.

אני כותבת את הדברים למרות שאני סופר- פמיניסטיות בדעותיי. אבל פמיניזם אין משמעו חוסר הגינות לשום יצור אנוש.

זוכרים את המקרה העצוב וכואב של גיל רונן שהתאבד? השיח של חלק מהפמיניסטיות בנושא פשוט זעזע אותי.

https://www.makorrishon.co.il/news/122869/

תופעת האבות הגרושים המתאבדים רווחת היום. צריך לעצור את חוסר ההגינות כלפיהם וצריכה להיות יותר אנושיות, שוויוניות במסגרת הנישואין.

עוד אב גרוש הצטרף לסטטיסטיקה

את המלצת על הספר לדעת להיכנע לפני כמה ימים

זכותך המלאה

אבל להגדיר את זה כסופר פמיניסטי זה תלוש מהמציאות כל כך שאין איך להגדיר את זה אפילו

כיוון חשיבה חשוב נוסף הוא הנושא הנוירולוגי.

ההבדלים בין המוח הגברי לנשי תועדו בעשרות השנים האחרונות. אני יוצאת מנקודת מוצא נוירולוגית.

סביר להניח שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, אבל הממצאים מרתקים.

http://matarbooks.co.il/index.php?book=1493&step=1&incat=0801&nav=4

http://matarbooks.co.il/index.php?book=1834&incat=0801&step=1

למרות שאני רחוקה מהעולם החרדי והחסידי, אני מקבלת את הדברים של הרבי מליובאוויטש ביחס לתפקיד החשוב שיש לנשים בדור הזה ('הוא מצטט את הפסוק: 'נקבה תסובב גבר', תפקיד חשוב בהבאת הגאולה ובכלל בחב"ד יש תפקידי שליחות גם לנשים בניגוד למגזרים חרדיים וחסידיים אחרים) אבל זה לא אומר שיש לנהוג בחוסר הגינות, חוסר יושר וברוטליות כלפי בן הזוג. ההיפך!

לראות את הטוב ולהעצים.

יש נשים החושבות שעם הנישואין ניתן להן תפקיד השוטרות עם מגלב ותפקידן להצליף.

איפה העדינות?!

ילדים וחושביל על המזונות ומוותרים ישר על הרעיון . חחחחחחחחחחח יש גם נשים שחושבות להתגרש אבל יש להם 6 ילדים ואז הם חושבות שהם יצטרכו להסתדר לבד עם הילדים והבעל לא יעזור אז הן מוותרות על הרעיון 

ויש כאלה שחושבות לעומק על המזונות וכו ורצות קדימה . 

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.