אני אותו הדבר אחד על אחד מה שהגדרת.

וכשהתחתנתי כל מסלול החיים שלי השתנה מהקצה לקצה.

לאט לאט עם הרבה סבלנות ועם הרבה בדידות בתחילת נישואי( רחוקה ממשפחה, חברות עיר ילדות ללא ילדים)

למדתי להכיר את עצמי יותר טוב לקבל חוסן עצמי מעצמי בלבד ללא אנשים חיצוניים

וכך לימדתי את עצמי ולמדתי עלי הרבה דברים ועוצמות שלא הכרתי

עד שעם השנים זה נתן בי ביטחון עוצמות ותעצומות חוזק  והכל פנימי וכלל לא חיצוני ולא מאחרים.

וכרגע מרגישה במקום מאוד טוב בגלל ה"נפילה" ההיא שלימדה אותי על עצמי ולימדה אותי כיצד להתמודד להתבגר ועוד.

מאחלת לך רק טוב וכמה שיותר מהר 

שימחתן אותי מאד

גם אני לפעמים צריכה תזכורת כזאת, אני אדפיס לעצמי...

לכל אחת יש תקופות קשות ומעצבנות בחיים לפעמים

תראי, אין לי נחמות קסם. 

לא יקרה יום אחד קסם ותהיי מספר אחת בכל התחומים שציינת

אבל כן, בעבודה עצמית יקרה יום אחד קסם ותחשבי כמה את מושלמת כמו שאת

אבל זה תהליך

והוא לוקח זמן

ולפעמים נפרדים מהחלומות שלנו ולעפמים הן צובטים לנו תמיד

אני רציתי משפחה עם קבוצת בנים שובבים שמפרקים ת'בית וצועקים ומכדררים, ורק לכתוב את זה עושה לי קוועץ גדול בלב

ויש לי משפחת בנות מתוקות רגועות ומהממות (תכף יבואו פה אמהות של בנים שרוצות בנות ויגידו מה??? את באמת רוצה את זה?? כן. זה מה שרציתי)

והחלום הזה אף פעם לא יתגשם. בהריון הזה נפרדתי ממנו בדמעות ובכי של חודשים. כן, חודשים. 

אז בגלל זה אני לא מושלמת? נכון החיים שלי ממש לא הלכו בכיוון שחשבתי, כל כך הרבה דברים קרו לגמרי אחרת

אבל עם השנים אני לומדת לראות את הדברים שבכלל לא חלמתי עליהם וקרו, וכמה הם יפים ומקסימים, וכמה בעצם הם טובים לי, אפילו שלא ביקשתי, ולא תכננתי, ורציתי משהו אחר, אבל בעצם מה שקרה הוא הרבה יותר מתאים לי וטוב לי

קשה לי קצת לתת דוגמאות בגלל אאוטינג, אבל אפילו הקריירה שתכננתי לי ולא התממשה בגלל כמה סיבות שהיינו צריכים לעבור למקום מגורים שהיא לא רלוונטית בו, ועוד כל מיני, בכל מקרה אין לי קריירה מפוארת

אבל פתאום היום, אני כל כך אוהבת להיות בבית שלי עם הילדות שלי, שאני מבינה מה הייתי מפסידה אם הייתי עושה את הקריירה ההיא כמו שתכננתי, ומבינה פתאום שהרבה יותר מתאים לי לשבת בבית בערב לפטפט איתן מאשר לעבוד כמו מטורפת 

ולפני כמה ימים הגיעה לי הצעת קריירה חלומית שאמרתי לה לא יפה, בלי היסוסים רבים. 

מקווה שהצלחת להבין למה אני מתכוונת

כאילו החיים לקחו אותי למקום אחר בכלל

אבל יפה פה, במקום האחר הזה

נעים פה, במקום הלא מתוכנן הזה

מתאים לי מאד המקום הזה שלא חשבתי לבוא אליו בחיים

הגעתי להולנד המלאה טוליפים מקסימים, אפילו שרציתי לנסוע לתאילנד האקוזטית, ואני לומדת להנות מהולנד, לא בצורה מושלמת, לפעמים יש לי צביטות על תאילנד ולמה אני לא שם, אבל רב הזמן, טוב לי פה

ואולי יום אחד אגיד גם לתאילנד, מי יודע

ובנוגע למשפחה של בעלך, כמו שאמרתי, סוף הכבוד לבוא...

כשנכנסתי למשפחה של בעלי הייתי היחידה שהיא לא מורה, שעובדת עד 3 וחצי, שעובדת בחופש, (עוד כמה דברים שלא אכתוב מחשש אאוטינג) 

אמרו לי וחשבו עלי כל מיני דברים

עם השנים, קודם כל חלק כבר עברו לעבודות במשרות מלאות, ופתאום מקטרות ומבינות על מה דיברתי כל השנים, באות אלי להתייעץ ואפילו היתה בקשת סליחה אחת מפתיעה ממש

וגם חמי וחמותי גילו שיש לי צדדים אחרים שמכפרים על זה שאני לא שורצת אצליהם בחופש

מאחלת לך הצלחה רבה!

אבל נראה לי שבעיה העמוקה פה זה 

"אני כל הזמן רוצה להיות מישהי אחרת... כל הזמן .."

אם תביני שיש לך את היחודיות שלך אז כל השאר יגזר מזה... את לא יכולה להיות מישהי אחרת וסביר להניח שהמישהי הזאת שאת תמיד מסתכלת עליה ורוצה להיות כמוהה גם לה יש חסרונות והיא לא מראה אותם...

את פשוט שמה דגש על האין ולא על היש...

מספר ילדים? זה לא תחרות

תעסוקה? זה לא הכל בחיים...

תקחי לעצמך את הדברים שאת אוהבת וטובה בהם ותעצימי אותם ולא את מה שאין לך ואת פחות טובה בו...

החיים זה לא רק להיות מספר 1.. אי אפשר להיות מספר 1 בהכל, זה ראייה נורא ילדותית.. אני בטוחה שגם אם תקחי את החברה הכי מצליחנית שלך ותשאלי אותה אם היא מרגישה מספר 1 היא תגיד לך לא ותוכל למנות לך מיליון ואחד דברים שהיא מרגישה כישלון בהם...

החיים הם לא בית ספר תיכון וציונים, הם מעבר, ואם תסתכלי עליהם כציונים והשיגים רק אז תמיד תרגישי את הכישלון.

זה המון עבודה עצמית של שינוי תפיסה, ובכללי תמיד עוזר לדבר על זה.

וחלומות לפעמים מתגשמים ולפעמים לא,

ומה עם דברים שלא חלמת עליהם ובכל זאת יש לך?

גם לי היה חלום להיות אמא צעירה, היה.. שנים של טיפולים, אבל הי.. אני אמא! אני מסתכלת על מה שהשגתי, גם אם זה לא בדרך שבה חלמתי עליה..

אנחנו  תמיד יכולים להסתכל על האין, אבל מה זה יתן לנו? להרגיש את החלל הריק בין החלו ם למציאות? להיכנס לדיכאון ובמצב יותר גרוע להסתכל על X ולהגיד למה לו מצליח בקלות ולי לא?
 

אני חושבת שהרבה פה זה בגרות אבל גם גישה לחיים, לא יעזור לך ולי לאכול את הלב ולסתכל מה לא, אני בוחרת במה כן, אז מה עם בעבודה לוקח לי להגיע ליעדים יותר ממה שחשבתי אם בכלל, לפעמים החשיבות היא הדרך ולא התוצאה, קל להגיד. אבל בדיוק כמו עם הילדים, אני יכולה להגיד שאחרי שנים של ציפיה אני כל כך מלאה בשמחה והודיה על מה שיש גם אם זה לא היה בתוכניות ובחלומות שלי

את כותבת שאת לא אוהבת את עצמך, מה את עושה עם זה? מה יגרום לך לא לאהוב אלא להשלים עם מי שאת?

ולגבי ההסתכלות על החברות והגיסות וכו, אני חושבת שהרבה פעמים מה שאנחנו משקפים כלפי חוץ זה לא מה שקורה מבפנים, לצערי הרבה פעמים מקרים כאלו מסתיימים בטרגדיות, לכן אומרת, תדברי על זה, לטפל בזה, אם זה עם עצמך ואם זה עם בעל מקצוע. זו לא מילה גסה

בטח היית רוצה להיות שם, להרגיש את עצמך מצליחה בקריירה ובאימהות,

להרגיש שהולך לך. פשוט הולך.

עם יד על הלב-

האם הפסגה הזאת, אין בה דברים שליליים?

אם אני חושבת על נשים מושלמות כאלו-

אלו שרק לראות את הבית ולקנא,

אלו שהילדים שלהן הם גם מקסימים, וגם טובים בלימודים, וגם עם אלף חברים, וגם הכל,

אלו שאצלן הבעל הכי עוזר, הכי מפנק, הכי רגוע, הכי מפרנס,

אלו שבדיוק התחילו קריירה חדשה כ"מאמנות למושלמות", ומה-זה הולך להן..!!!

כל הזמן הן מקבלות פניות,

והן גם מתנדבות ב"יד לאם"--

לא הייתי רוצה חברות עם אף אחת כזאת.

כי יש בה משהו לא אנושי. כי היא "דוקרת" מדיי.

כי היא כל הזמן עסוקה בלרדוף אחרי שלמות, במקום לקבל את הפינות המכוערות של היקום.

אני אישית הרבה יותר מעדיפה מישהי שעברה דברים בחיים,

שכן יש לה שריטות פה ושם וחבלות,

שיש לה סבלנות כשהילדים צועקים,

או כשהבעל נראה הכי מוזנח בעולם.

זאת מישהי שאני יכולה לשתף אותה. הרי הלב יודע שהוא לא מושלם. הלב מכיר בחסרונותיו.

אז למישהי כזאת, שיש לה *חמלה* כלפי חסרונות- למישהי כזאת אוכל לשפוך את ליבי.

ולדעתי אין דבר יותר יקר ויפה ממישהי שבוחרת *בך* כדי להיחשף קצת ולקבל ממך הבנה ואמפתיה-- בכוונה לא כתבתי עצות! כי עצה זה בא ממקום של "הייתי שם ונגאלתי\נרפאתי\ אנאערף. אלא מקום של "איתך אנוכי בצרה".

וזה רק מנק' המבט של מישהי מבחוץ.

כי את עצמך, אם היית בפסגה,

לא היית כל הזמן עסוקה ב"לשמר" את הפסגה הזאת?

או אולי אפילו- להתאמץ עוד קצת ולהגיע לעוד גובה?

(משהו שכמובן לא נפסק אף פעם ובטח שלא מאפשר לך להינות ממה שכבר יש)

לא היית מפחדת שהמראה הזאת תיפול? תישבר?

לא היית חוששת מקנאה מנשים "רגילות"?

לא היית חוששת שתבוא מישהי אחרת ו"תכפול אותך" בהצלחות שלה?

מישהי שאת תהיי חיוורת לידה? שתשים אותך בצד?

נראה לי בסתר ליבך כן היית פוחדת מהתרחישים האלה, שהם בהחלט אפשריים- והם גם קורים!

יותר מזה- טוב שהם יקרו!

כי אחרת את עלולה להיות בחוסר מודעות מפחיד.

לחשוב שאת וואו בלי לראות מי את באמת.

לגמד אחרים כדי לשמור על תחושת הוואו.

ליפול מכל מישהי כזאת, שגונבת לך את תחושת הוואו.

בשביל מה לך כל זה?

תהיי רגילה,  תנסי להשתפר עם מה שיש אבל בלי לחץ,

ותאמיני לי- 

הרוגע שלך והקבלה העצמית שלך יתנו לך איכות חיים הרבה יותר טובה.

גם מול חמותך!

אני חושבת שכולן עוברות את ההתבגרות הזאת, בשלב כלשהוא בחיים...

מגיע השלב שבו את לומדת לאהוב את עצמך ואת חייך ממקום פנימי ואז בלאו הכי

יש פחות צורך בכל האישורים הסביבתיים, מבחוץ...

וכל מה שנראה לך שהיה פעם פסגה, היה טוב לשעתו.

אבל הנה, גדלת, בגרת, הפכת לאם- חפשי מה טוב בך היום? במה את טובה ומיטיבה?

ועוד נקודה- לכל מי שמקימה משפחה יש תימרון בין רצונות וצרכים, אולי אם תביני שזו דרך העולם

תוכלי להרפות מהמרדף העצמי.

כי אם למשל, ויתרת על עבודה נחשקת לטובת עבודה קרובה/ עם פחות שעות כדי להיות יותר עם ילדייך

אז ודאי שהם הרויחו מזה המון אבל כלפי חוץ זה הישג שאינו נראה.

היי שלימה עם החלטותייך ועם עצמך ואז תגובת הסביבה בלאו הכי תהיה פחות חשובה לך.

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לק"י

ילדתי את הילד האחרון בגיל כמעט 37.

וההריון הראשון שלי היה הכי קשה (בגיל 25).

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

זה עיניין של אמונה ושל החיים של כל אחת

פה הפורום הכל זה לחץ סביב הפוריות אבל לא חייב להתייחס בצורה כזו לכל הנושא

אם היא היתה בת 40 התשובה היתה שונה, אבל 36 זה לא מבוגר ובמיוחד שכבר יש לה ילדים

זה קצת מוגזם

בפרט שיש כבר ילדים

אז אולי באמת לא להיות שאננים 5 שנים אבל שנה שנתיים אפשר ברוגע לתת את הזמן

ואם נתקלים בקושי להיכנס להריון יש היום פתרונות ב"ה

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות