אני אותו הדבר אחד על אחד מה שהגדרת.

וכשהתחתנתי כל מסלול החיים שלי השתנה מהקצה לקצה.

לאט לאט עם הרבה סבלנות ועם הרבה בדידות בתחילת נישואי( רחוקה ממשפחה, חברות עיר ילדות ללא ילדים)

למדתי להכיר את עצמי יותר טוב לקבל חוסן עצמי מעצמי בלבד ללא אנשים חיצוניים

וכך לימדתי את עצמי ולמדתי עלי הרבה דברים ועוצמות שלא הכרתי

עד שעם השנים זה נתן בי ביטחון עוצמות ותעצומות חוזק  והכל פנימי וכלל לא חיצוני ולא מאחרים.

וכרגע מרגישה במקום מאוד טוב בגלל ה"נפילה" ההיא שלימדה אותי על עצמי ולימדה אותי כיצד להתמודד להתבגר ועוד.

מאחלת לך רק טוב וכמה שיותר מהר 

שימחתן אותי מאד

גם אני לפעמים צריכה תזכורת כזאת, אני אדפיס לעצמי...

לכל אחת יש תקופות קשות ומעצבנות בחיים לפעמים

תראי, אין לי נחמות קסם. 

לא יקרה יום אחד קסם ותהיי מספר אחת בכל התחומים שציינת

אבל כן, בעבודה עצמית יקרה יום אחד קסם ותחשבי כמה את מושלמת כמו שאת

אבל זה תהליך

והוא לוקח זמן

ולפעמים נפרדים מהחלומות שלנו ולעפמים הן צובטים לנו תמיד

אני רציתי משפחה עם קבוצת בנים שובבים שמפרקים ת'בית וצועקים ומכדררים, ורק לכתוב את זה עושה לי קוועץ גדול בלב

ויש לי משפחת בנות מתוקות רגועות ומהממות (תכף יבואו פה אמהות של בנים שרוצות בנות ויגידו מה??? את באמת רוצה את זה?? כן. זה מה שרציתי)

והחלום הזה אף פעם לא יתגשם. בהריון הזה נפרדתי ממנו בדמעות ובכי של חודשים. כן, חודשים. 

אז בגלל זה אני לא מושלמת? נכון החיים שלי ממש לא הלכו בכיוון שחשבתי, כל כך הרבה דברים קרו לגמרי אחרת

אבל עם השנים אני לומדת לראות את הדברים שבכלל לא חלמתי עליהם וקרו, וכמה הם יפים ומקסימים, וכמה בעצם הם טובים לי, אפילו שלא ביקשתי, ולא תכננתי, ורציתי משהו אחר, אבל בעצם מה שקרה הוא הרבה יותר מתאים לי וטוב לי

קשה לי קצת לתת דוגמאות בגלל אאוטינג, אבל אפילו הקריירה שתכננתי לי ולא התממשה בגלל כמה סיבות שהיינו צריכים לעבור למקום מגורים שהיא לא רלוונטית בו, ועוד כל מיני, בכל מקרה אין לי קריירה מפוארת

אבל פתאום היום, אני כל כך אוהבת להיות בבית שלי עם הילדות שלי, שאני מבינה מה הייתי מפסידה אם הייתי עושה את הקריירה ההיא כמו שתכננתי, ומבינה פתאום שהרבה יותר מתאים לי לשבת בבית בערב לפטפט איתן מאשר לעבוד כמו מטורפת 

ולפני כמה ימים הגיעה לי הצעת קריירה חלומית שאמרתי לה לא יפה, בלי היסוסים רבים. 

מקווה שהצלחת להבין למה אני מתכוונת

כאילו החיים לקחו אותי למקום אחר בכלל

אבל יפה פה, במקום האחר הזה

נעים פה, במקום הלא מתוכנן הזה

מתאים לי מאד המקום הזה שלא חשבתי לבוא אליו בחיים

הגעתי להולנד המלאה טוליפים מקסימים, אפילו שרציתי לנסוע לתאילנד האקוזטית, ואני לומדת להנות מהולנד, לא בצורה מושלמת, לפעמים יש לי צביטות על תאילנד ולמה אני לא שם, אבל רב הזמן, טוב לי פה

ואולי יום אחד אגיד גם לתאילנד, מי יודע

ובנוגע למשפחה של בעלך, כמו שאמרתי, סוף הכבוד לבוא...

כשנכנסתי למשפחה של בעלי הייתי היחידה שהיא לא מורה, שעובדת עד 3 וחצי, שעובדת בחופש, (עוד כמה דברים שלא אכתוב מחשש אאוטינג) 

אמרו לי וחשבו עלי כל מיני דברים

עם השנים, קודם כל חלק כבר עברו לעבודות במשרות מלאות, ופתאום מקטרות ומבינות על מה דיברתי כל השנים, באות אלי להתייעץ ואפילו היתה בקשת סליחה אחת מפתיעה ממש

וגם חמי וחמותי גילו שיש לי צדדים אחרים שמכפרים על זה שאני לא שורצת אצליהם בחופש

מאחלת לך הצלחה רבה!

אבל נראה לי שבעיה העמוקה פה זה 

"אני כל הזמן רוצה להיות מישהי אחרת... כל הזמן .."

אם תביני שיש לך את היחודיות שלך אז כל השאר יגזר מזה... את לא יכולה להיות מישהי אחרת וסביר להניח שהמישהי הזאת שאת תמיד מסתכלת עליה ורוצה להיות כמוהה גם לה יש חסרונות והיא לא מראה אותם...

את פשוט שמה דגש על האין ולא על היש...

מספר ילדים? זה לא תחרות

תעסוקה? זה לא הכל בחיים...

תקחי לעצמך את הדברים שאת אוהבת וטובה בהם ותעצימי אותם ולא את מה שאין לך ואת פחות טובה בו...

החיים זה לא רק להיות מספר 1.. אי אפשר להיות מספר 1 בהכל, זה ראייה נורא ילדותית.. אני בטוחה שגם אם תקחי את החברה הכי מצליחנית שלך ותשאלי אותה אם היא מרגישה מספר 1 היא תגיד לך לא ותוכל למנות לך מיליון ואחד דברים שהיא מרגישה כישלון בהם...

החיים הם לא בית ספר תיכון וציונים, הם מעבר, ואם תסתכלי עליהם כציונים והשיגים רק אז תמיד תרגישי את הכישלון.

זה המון עבודה עצמית של שינוי תפיסה, ובכללי תמיד עוזר לדבר על זה.

וחלומות לפעמים מתגשמים ולפעמים לא,

ומה עם דברים שלא חלמת עליהם ובכל זאת יש לך?

גם לי היה חלום להיות אמא צעירה, היה.. שנים של טיפולים, אבל הי.. אני אמא! אני מסתכלת על מה שהשגתי, גם אם זה לא בדרך שבה חלמתי עליה..

אנחנו  תמיד יכולים להסתכל על האין, אבל מה זה יתן לנו? להרגיש את החלל הריק בין החלו ם למציאות? להיכנס לדיכאון ובמצב יותר גרוע להסתכל על X ולהגיד למה לו מצליח בקלות ולי לא?
 

אני חושבת שהרבה פה זה בגרות אבל גם גישה לחיים, לא יעזור לך ולי לאכול את הלב ולסתכל מה לא, אני בוחרת במה כן, אז מה עם בעבודה לוקח לי להגיע ליעדים יותר ממה שחשבתי אם בכלל, לפעמים החשיבות היא הדרך ולא התוצאה, קל להגיד. אבל בדיוק כמו עם הילדים, אני יכולה להגיד שאחרי שנים של ציפיה אני כל כך מלאה בשמחה והודיה על מה שיש גם אם זה לא היה בתוכניות ובחלומות שלי

את כותבת שאת לא אוהבת את עצמך, מה את עושה עם זה? מה יגרום לך לא לאהוב אלא להשלים עם מי שאת?

ולגבי ההסתכלות על החברות והגיסות וכו, אני חושבת שהרבה פעמים מה שאנחנו משקפים כלפי חוץ זה לא מה שקורה מבפנים, לצערי הרבה פעמים מקרים כאלו מסתיימים בטרגדיות, לכן אומרת, תדברי על זה, לטפל בזה, אם זה עם עצמך ואם זה עם בעל מקצוע. זו לא מילה גסה

בטח היית רוצה להיות שם, להרגיש את עצמך מצליחה בקריירה ובאימהות,

להרגיש שהולך לך. פשוט הולך.

עם יד על הלב-

האם הפסגה הזאת, אין בה דברים שליליים?

אם אני חושבת על נשים מושלמות כאלו-

אלו שרק לראות את הבית ולקנא,

אלו שהילדים שלהן הם גם מקסימים, וגם טובים בלימודים, וגם עם אלף חברים, וגם הכל,

אלו שאצלן הבעל הכי עוזר, הכי מפנק, הכי רגוע, הכי מפרנס,

אלו שבדיוק התחילו קריירה חדשה כ"מאמנות למושלמות", ומה-זה הולך להן..!!!

כל הזמן הן מקבלות פניות,

והן גם מתנדבות ב"יד לאם"--

לא הייתי רוצה חברות עם אף אחת כזאת.

כי יש בה משהו לא אנושי. כי היא "דוקרת" מדיי.

כי היא כל הזמן עסוקה בלרדוף אחרי שלמות, במקום לקבל את הפינות המכוערות של היקום.

אני אישית הרבה יותר מעדיפה מישהי שעברה דברים בחיים,

שכן יש לה שריטות פה ושם וחבלות,

שיש לה סבלנות כשהילדים צועקים,

או כשהבעל נראה הכי מוזנח בעולם.

זאת מישהי שאני יכולה לשתף אותה. הרי הלב יודע שהוא לא מושלם. הלב מכיר בחסרונותיו.

אז למישהי כזאת, שיש לה *חמלה* כלפי חסרונות- למישהי כזאת אוכל לשפוך את ליבי.

ולדעתי אין דבר יותר יקר ויפה ממישהי שבוחרת *בך* כדי להיחשף קצת ולקבל ממך הבנה ואמפתיה-- בכוונה לא כתבתי עצות! כי עצה זה בא ממקום של "הייתי שם ונגאלתי\נרפאתי\ אנאערף. אלא מקום של "איתך אנוכי בצרה".

וזה רק מנק' המבט של מישהי מבחוץ.

כי את עצמך, אם היית בפסגה,

לא היית כל הזמן עסוקה ב"לשמר" את הפסגה הזאת?

או אולי אפילו- להתאמץ עוד קצת ולהגיע לעוד גובה?

(משהו שכמובן לא נפסק אף פעם ובטח שלא מאפשר לך להינות ממה שכבר יש)

לא היית מפחדת שהמראה הזאת תיפול? תישבר?

לא היית חוששת מקנאה מנשים "רגילות"?

לא היית חוששת שתבוא מישהי אחרת ו"תכפול אותך" בהצלחות שלה?

מישהי שאת תהיי חיוורת לידה? שתשים אותך בצד?

נראה לי בסתר ליבך כן היית פוחדת מהתרחישים האלה, שהם בהחלט אפשריים- והם גם קורים!

יותר מזה- טוב שהם יקרו!

כי אחרת את עלולה להיות בחוסר מודעות מפחיד.

לחשוב שאת וואו בלי לראות מי את באמת.

לגמד אחרים כדי לשמור על תחושת הוואו.

ליפול מכל מישהי כזאת, שגונבת לך את תחושת הוואו.

בשביל מה לך כל זה?

תהיי רגילה,  תנסי להשתפר עם מה שיש אבל בלי לחץ,

ותאמיני לי- 

הרוגע שלך והקבלה העצמית שלך יתנו לך איכות חיים הרבה יותר טובה.

גם מול חמותך!

אני חושבת שכולן עוברות את ההתבגרות הזאת, בשלב כלשהוא בחיים...

מגיע השלב שבו את לומדת לאהוב את עצמך ואת חייך ממקום פנימי ואז בלאו הכי

יש פחות צורך בכל האישורים הסביבתיים, מבחוץ...

וכל מה שנראה לך שהיה פעם פסגה, היה טוב לשעתו.

אבל הנה, גדלת, בגרת, הפכת לאם- חפשי מה טוב בך היום? במה את טובה ומיטיבה?

ועוד נקודה- לכל מי שמקימה משפחה יש תימרון בין רצונות וצרכים, אולי אם תביני שזו דרך העולם

תוכלי להרפות מהמרדף העצמי.

כי אם למשל, ויתרת על עבודה נחשקת לטובת עבודה קרובה/ עם פחות שעות כדי להיות יותר עם ילדייך

אז ודאי שהם הרויחו מזה המון אבל כלפי חוץ זה הישג שאינו נראה.

היי שלימה עם החלטותייך ועם עצמך ואז תגובת הסביבה בלאו הכי תהיה פחות חשובה לך.

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.

אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח

המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

גם אני מעריצה שלהן!!

ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו

🤷‍♀️

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה

שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…

ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי

בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.

אצלנו מאוד אוהבים ללכת לבאולינג

גם ילדים בני 3 נהנים (שמים להם מתקן שעוזר להם)

וכמובן שגם מבוגרים נהנים.

שהמקום סגור

אם את רוצה יקר אפשר אולי מגי'ק קאס - תלוי כמובן בגיל שלהם 

ליום יום יש ספריות נהדרות. לא צריך לשמור על שקט, רק לא להתפרע.

יש בחלק מהספריות אזור של משחקים/ תחפושות/ כלי כתיבה וכד'.

אם את מחפשת יותר אקשן אז אי גאמפ וכד'.

איזור מישור החוף נעים לבלות בו רוב החורף אז אם נסיעה באה בחשבון זו גם אופציה.

אפשר גם לעשות בבית אווירה שונה ורגועה.

כדאי לבחור איזור של חצי חדר, או מבואה נוחה

להביא לשם מזרונים (אפשר מזרוני ספורט או שקש וכד'

או שמיכות/ מחצלת מה שיש לכם

ליצור אווירה

בלי נעליים

יש משהו כיפי בגרבי חורף עם בגדים נוחים שאפשר להתכרבל ולעשות דברים.

אפשר זמן רוגע של שוקו-עוגיות.

אפשר שהילדים עושים הצגה מאולתרת/ פנטומימה

אפשר לבנות מחנה או מבנה מקשקשים או מה שהם אוהבים ולשבת בפנים..

זה בתוך הבית עם נוחות של בית אבל באווירה מיוחדת יותר.

אפשר גם להזמין להם חברים שאת מכירה שמעסיקים אותם יפה.

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

אבל זאת ממש שאלה לרב...

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.

לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)

אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון

לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית

אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,

אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה. 

לשים ווזלין

אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...

וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.

אבל זה דברים שצריך לשאול רב.

ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה

העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.

לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות

כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום

היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב

(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)

אז התחמקתי מהשאלה לרב

מקווה לא להזדקק לו בקרוב...

הייתרון והחסרון של נייח זה שהוא תקוע באותו המקום. ואי אפשר לקחת אותו כשרוצים שקט.

מצד שני, עם ילדים הוא כנראה יחזיק יותר מעמד.

מפרידה בין מכשיר לעבודה/ מכשיר לילדים

בכל מקרה לא הייתי קונה נייח לבית

לא פרקטי

לנו יש אייפדים לילדים

עבודה בבית (אם צריך לעיתים) אני עושה מהאייפון

רק במקרים חריגים אני פותחת לפטופ

זה מתאים למשרד

לא לבית

אף פעם לא היה לי נייח בבית

להורים שלי היה כשלא היו ניידים

מחשב שמיועד לילדים בעיניי צריך להיות נייח בסלון, כדי שנוכל לעקוב ולראות מה הם עושים בו. וגם כדאי שתהיה סיסמה.

אם אתם צריכים מחשב גם בשביל עבודה, עדיף מחשב נייד בנפרד מהמחשב לילדים - ילדים נוטים להרוס דברים, ולא כדאי שזה יקרה עם מחשב שיש בו דברים יקרים...

לנו אישית יש נייח בסלון, נייד לבעלי, נייד לי ונייד לבכורה שלנו (בת 18), שכבר צריכה באמת מחשב אישי צמוד.

של בעלי

הבכור משתמש בו לעיתים רחוקות..

אבל הייתה לי אופציה אולי לקבל נייח במסירה והחלטתי שכרגע לא..

אני אוהבת את זה שהוא לא קבוע במקום אחד ותופס נוכחות. שהוא לא כל הזמן נגיד אלא שאפשר להוציא אותו כשצריך.

הקטנים שלי לפעמים ממש מציקים לגדול כשהוא משתמש בו, ככה הוא יכול להיכנס לחדר ולעבוד בו, כשאנחנו מדי פעם נכנסים לראות מה איתו/ אחד ההורים יושב בחדר שבו הוא עובד (הוא עדיין צריך הדרכה די צמודה)

השאלה לאיזה צורך אתם רוצים...

חנו יש נייח שמשמש את בעלי לעבודה

נייד של בעלי - עבודה

נייד שלי - עבודה

ועוד נייד שעכשיו הוספנו לגדולים (בני 16,18)

בניידים שלנו של העבודה, הילדים משתמשים אחהצ באישור שלנו

כמעט ולא עובדים מהבית, והחדר הזה הולך לישון מאוחר

היה לנו ניסיון לא טוב עם ניידים שלא החזיקו מעמד אז קנינו מחשב מחודש דרך איזה פרוייקט ובינתיים מחזיק מעמד יפה..

יש גם נייד חוץ מזה שמוציאים בערך פעם בשבוע כשהילדים מתפצלים במה שרוצים לראות 

שיעמוד במקום קבוע.

בעיקר בגלל הסיבה שאפשר יותר לפקח על שעות מסך ותוכן.

לעצמי כן הייתי קונה מחשב נייד באמת בגלל נוחות

(עכשיו הילדים שלי קטנים עדיין ואצלי הכל בפלאפון אז בלי מחשב כרגע, אבל מסתמכת על תוכניות עתיד ועל מה שהיה אצל ההורים )

ובכוונה הקונספט הוא שכולן שמות בלשון ציווי? מגניב

ועוד רעיונות: שחרי אהבה, שחרי אחוה, שחרי רעות שחרי אליה, שחרי אתיה, שחרי אביה, שחרי אביב, שחרי רינה 

שחרי גאולה

שחרי אורה

שחרי הודיה

שחרי אליה

שחרי ציון,

שחרי טליה

שחרי תחיה

שחרי

אבל לא שאבתי מעולם והכנסתי ב-4 חודשים וההנקה נשמרה. המטפלת נתנה תמל.

החל מארבע וחצי/חמש בבית קיבלה הנקה. זה נמשך, עם מוצקים כמובן, עד גיל שנתיים.

עשיתי בהדרגה את הכניסה למשפחתון, אבל נראלי כמו כל מי שמכניס...

אין סיבה שלא תצליחי להמשיך להניק בערב/ בלילה גם אם לא תשאבי, פשוט לא ממש יהיה חלב בשעות הבוקר

ואם המשאבה בקירור בין שאיבות מספיק לנקות פעם ביום, לא צריך יותר מזה

הוא היה בהתחלה מחוץ לבית ל6 שעות, אכל בגן מנה אחת והשאר מוצקים

שאבתי רק בבית, לרוב שחזרתי מהעבודה (הוא היה יונק צד אחד ואת הצד השני שאבתי)

ולפעמים שאבתי שוב השלמה למנה בערב

מהר מאןד הפסקתי לשאוב לגמרי והוא עבר למוצקים בגן וינק רק בבחת

וככה אנחנו עד היום

הוא בן שנה ו10 חודשים