שאלה, באמונה.. כואבת אבל אני חייבת לשאולעצובהה

היי לכולם, 

 

שאלה שצצה לי לאחרונה יותר מידי פעמים בעקבות תקופה קשה מאוד, בכל תחומי החיים, גם בשידוכים, גם בלימודים, גם בקשרים חברתיים ובכל מקום. 

 

מרגישה שה' פשוט צוחק עליי מלמעלה. 

אומרים לכולנו להאמין, תאמינו תאמינו.. ואנחנו מאמינים. הכל טוב. גם בירידות וגם בעליות.. מאמינים.

בעליות שמחים ומאמינים, ובירידות מנסים להיאחז במשהו, מאמינים שתכף יגיע האור, שהנה אחרי כל ירידה באה עליה.. והנה תכף, והנה והנה.. ואז.. מה קורה כשהאור הזה לא מגיע? מה קורה כשאני מרגישה שה' צוחק עליי, שפשוט הוא אומר " חח תמשיכי להאמין ואני אמשיך לשלוח ייסורים, מרגישה כאילו אני מאמינה, והוא מנצל את האמונה ו.. (תסלחו לי שאני כותבת את זה, קשה לי לומר או לכתוב את זה אבל בשביל להמחיש את התחושה שלי- ) פשוט מרגישה שהוא דופק אותי. (סליחה בעיקר מה'.. ) 

אני בחיים לא העזתי להתבטא ככה, לא משנה כמה היה לי קשה. אבל לאחרונה פתאום נופלים לי אסימונים לגבי השנתיים- שלוש אחרונות ואני מבינה שעם כל התפילות, האמונה, התקווה.. פשוט כלום לא קרה, כלום לא השתנה. ואם השתנה אז לרעה. אני יכולה לומר את זה בפה מלא. נתקעתי שנתיים בלימודים, לא שנה, שנתיים! וכל פעם מחדש ניחמתי את עצמי ואמרתי, טוב, בטוח שזה קרה בשביל משהו טוב שיקרה- בטח ה' רצה שאתחתן בזמן הזה, כדי שלא יהיה עומס של גם לימודים וגם נישואין וכו' וכו'. 

וזה פשוט לא קרה. עכשיו אני נכנסת לשנת לימודים קשה מאוד, שכולם אומרים- או שמתחתנים לפניה, או שאחריה. בזמן השנה הזאת בכלל אין מקום לשידוכים. אז מה עכשיו? עוד שנה של רווקות ח"ו?? 

יש לי חברות טובות, שאי אפשר לומר שאני לא מכירה את כל מה שקורה ואי אפשר לדעת ב 100%, אני כן! מכירה ב 100% את החיים שלהן, את המשפחות, המצב הלימודי או הכלכלי. בסדר? ו.. וואלה, אני פשוט מרגישה שיש אנשים שהוא ברא  שהוא מאוד אוהב אותם, מאוד. גם אם לא הולך, רואים בחוש למה זה טוב שלא הולך. ואם יש דברים שלא מסתדרים אז רואים מיד שאוקיי, בכלל לא אכפת שלא הולך. כלומר, הוא אוהב אותם. באמת. ואני, איפשהו זרוקה. כמה תפילות, כמה בכיות, כמה צעקות וכמה פעמים לב נשבר.. וכאילו אין אף אחד ששומע. לא כאילו, באמת. שום דבר לא מתקדם. הכל הולך אחורה!!!!!! 

אין לי כוח. נשבעת. אין לי כוח. 

 

אני רוצה תשובה לשאלה הזו. אני רוצה לדעת איך אפשר בכלל להאמין אחרת. אני לא רואה ולא מרגישה את האהבה שלו. לא! פשוט לא! רע, רע לי. לא רואה שום אור. למה הוא עושה לי את זה???? אני לא אומרת שאני צדיקה, אבל יש כ"כ הרבה אנשים שמקפידים הרבה פחות ממני- ומצליחים ומשגשגים! אז די. אין לי כוח אפילו לברך ברכות פשוטות כמו אשר יצר, אין לי כוח. ברכות השחר (שאני מתפללת הרבה הרבה יותר מזה, כן?! ) ברכות השחר אומרת בכוח. בלי שום כוונה, גם ככה אין תועלת. 

קמה בבוקר ואין לי תועלת בחיים האלה. פשוט אין. הכל מת מבחינתי. 

 

קראתי את מה שכתבת. הזדהיתי עם הרבה מהתוכן,סתם 1...
אני יכול לשתף אותך שההרגשה הזו מוכרת עד כאב. לפעמים יש תקופות שאפילו סטטיסטית אתה אומר לעצמך, זה הזוי כל מה שקורה רק לי.

תשובות יש וכל מיני תשובות. כל אחד מתחזק ממשהו שונה. אני רק יכול לומר לך שהיית צריכה לדאוג אם לא היה לך קשה,אם היית נשארת אדישה מול כל הכאב הזה ומצליחה להאמין בלי קשיים.
העיקר שאת נלחמת, את מנסה ואת לא סטטית.
תגובה יפה תודהשבותי
תודה סתם 1...
לא הייתי עושה חשבונות שמיים. רק עושה מצב רוח רע.קרן-הפוך
כבר משה שאל מהקב"ה "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ" (שמות ל"ג י"ג), והסבירה הגמרא: "אמר משה לפני הקב"ה, רבש"ע, מפני מה יש צדיק וטוב לו צדיק ורע לו, רשע וטוב לו רשע ורע לו" (ברכות ז' א'). וכן כמעט כל ספר איוב עוסק בשאלה זו. במשנה הוזכרו צדוק ובייתוס שראו אדם עוסק במצוות שילוח הקן על פי ציווי אביו, נופל מהסולם ומת. תמהו צדוק ובייתוס, שהרי שתי מצוות אילו של שילוח הקן וכיבוד אב ואם, הן שתי מצוות שכתוב עליהם ששכרן הוא אריכות ימים. אם כן איך יתכן שאדם תוך כדי שהוא מתעסק במצוות אילו מת? ושניהם כפרו והקימו שתי כתות של כופרים, הצדוקים והבייתוסים.


לקחת את החיים בצורה אחרת.
עניין של מזל בחיים.
רק מעירחידוש

כמדומני שזה נאמר בתלמוד, ועל אלישע בן אבויה

^^רק בשמחה.

קידושין לט ב'.

למיטב זכרוניהגיגים בע"מ

והסיפור של הצדוקים והבייטוסים הוא אחר.

הם שמעו את אנטיגנוס איש סוכו אומר "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו' " וחשבו שאם הוא אומר את זה, אז בטח לא מקבלים פרס, אז כפרו והקימו את שתי כתות, הצדוקים והבייטוסים. אבל גם זה קשור לשאלת צדיק ורע לו.

וכמו שחידוש כתב, הסיפור שאת אמרת הוא בנוג לאלישע בין אבויה.

 

לא במקוםסתם 1...
לדעתי כמובן. ומחזק את מחשבתי בלי קשר
זה סבבה כשאתה אומר לעצמךמחפשת^
לא במקום כשאתה אומר לאחרים.

אף אחד לא נהיה שמח יותר ממשפט כזה, הוספת לו את הצורך להסביר את עצמו, התחושה שאף אחד לא מבין אותו, ואסרת עליו להרגיש.
אין עניין להשוותהשתדלות !
מי שקובע מה קשה יותר ומה פחות זה האדם. כך שאם אדם עכשיו מרגיש שקשה לו, אז קשה לו באמת.
אין שום השוואה בין שני קשיים, כל קושי הוא אחר לחלוטין, ואי אפשר לומר מה יותר קשה ומה פחות, זה כבר תלוי במי שמתמודד עם הקושי.
ניקח את זה קיצוני לשם הפרספקטיבההשתדלות !
אדם גוסס גם יכול להסתכל על אחד שכבר מת ולומר 'אה, ההתמודדות שלי זה כלום לעומתו'.
זה לא עוזר, זה לא יעיל, וזה גם לא נכון.
כי קשה לו,
כמו שלי לא קשה עם דברים מסוימים ולאחרים הם יהיו קשים בטירוף ולהיפך- דברים אחרים שקשים לי ממש ולאחרים זה כלום.
אז אין עניין לומר "לו יותר קשה", כי קושי זה הגדרה שאדם נותן בעצמו לדברים שהוא חווה. לו קשה וגם לו קשה.
כמובן, להסתכל על הדברים החיוביים והטוביםהשתדלות !
זה בהחלט דבר נצרך.
רק לכתוב "קחי פרופורציות" זה לא במקום כי זה פשוט לא יעיל... ואולי טיפה לא נעים לקרוא.
הקושי קיים, ואם מתעלמים ממנו הוא רק מתעצם. צריך להתייחס אליו, להתגבר עליו, לא לדלג מעליו בטענות של "זה כלום". כי זה לא כלום. אם משהו מפריע לך עד כדי ייאוש זה ממש לא כלום, גם אם בעיני אחרים זה פיסת אוויר.
אין כאן שום עניין לחפש אשמים. זה לא הם או הם. שוב- אין כאן מקום להשוואות...
זה פשוט שיקול של מה יעיל ומה לא.השתדלות !
מה שלא יעיל אין בו טעם... במיוחד אם הוא עלול לגרום לעצב מהצד השני:/
אני הרגשתי שהייתי במקום שלה בעניין אחר. ותמיד ניסיתי לתרץ לעצמי ש'זה כלום', וזה דווקא העצים יותר את הקושי ותחושת התסכול, מעצמי בעיקר.
הצלחתי להתמודד רק אחרי שהבנתי שלא אכפת לי מה העולם חושב על אם זה קשה או לא, לי זה קשה, אז אני אתייחס לזה כך.
ורק אחרי שאתה מצליח להבין שאתה עכשיו במקום לא טוב, אתה מקבל את ההבנה שאתה צריך להתקדם מכאן... ומצליח לעלות.
קוראי הפורום הם לאסתם 1...
משגיחים. ראית משהו שלא נראה לך? תגיב.
אתה לא יכול לבקש שיגיבו למה שלא נראה לך ראוי... תגיב אתה למה שלא נראה לך ראוי. ככה גם כאן, כנראה שתגובתך לא נראית במקום לרוב הקוראים.

כתבת: "אתם נזכרים רק כשמדובר בדבר שמרגיש לכם לא נעים להבליג עליו".
זה די ברור. על מה תרצה שנגיב, על דברים שנעימים לנו?
לא הגבת לכל קוראי הפורום? (מבולבל)סתם 1...
הודעה צינית היא לא לרוחך, תעיר. אשריך.
כרגע אתה טוען- כולם לא בסדר כי הם לא מעירים על מה שלדעתי לא בסדר...
זו כמובן טענה לא לגיטימית.

יש תגובות שכמובן עדיף לא להעיר עליהם ולתת להם להיעלם ללא תשומת לב במקום להעניק לטרול את מה שהוא מבקש.
רק אומר שהדיון הקטנטן שנפתח כאןהשתדלות !
לא פתחתי אותו על ההודעה הראשונה שלך, אלא על השנייה...
ובעיקר כדי לדון על השוואות של קשיים, שזה לא קשור רק לפורום, אלא באופן כללי בחיים.
ותאמין לי שאם לא היה לי ניסיון בזה לא הייתי כותבת את זה.
אתה טועה.סתם 1...
אין שום חשיבות במינון הסבל או באיכות שלו.
הם יגידו שקשה להם. אין מונופול על הקושימחפשת^
ואין קביעת סף לקושי
אז בדיוק על זה עניתי.סתם 1...
לדעתי איכות הסבל- הכוונה, ממה הוא נובע ומה השלכותיו היא שולית.
זכותך לחלוק אבל יש דרך. לא עונים ככה לאדם בשעת צערו.
^^^רציתי לכתוב את זה יותר בעדינותrivki
בגלל העבודה שלי אני מכירה כמה וכמה אנשים שעברו ייסורי תופת. ויש כאלה ששמרו על החיוך והכרת הטובה עד הסוף. כשקשה לי, אני תמיד חושבת עליהם וזה מכניס פרופורציות לחיים, מחזק אותי ומבחינתי אני שואפת להיות כמוהם. ככה החיים הרבה יותר טובים, עם כל הקשיים.
חוץ מזה ה' לא חייב לנו כלום. המצוות שאנחנו עושים, זאת הבחירה הטובה ב ש ב י ל נ ו, הוא בטוח לא ירוויח מזה כלום. אז אגיד משהו חריף, אבל מי שלא רוצה - שלא יעשה...

סליחה אם לא ניחמתי.
רבקה?? סתם 1...
. כואב ממש ממש.מחפשת^
מאחלת לך רק טוב ושמחה אמיתית.

כשקראתי בהתחלה התגובה המיידית שלי הייתה; 'להאמין זה לא פרס, זה מציאות.
אם אני חושבת שיש כוח משיכה, אז יש. גם אם נופל עלי סלע, וגם אם אני נופל עלי גשם של דולרים'

אבל אולי זו לא תגובה נכונה.
כי את לא מתלבטת אם להאמין
את לא מבינה איך זה קורה.

קחיי לך ספייס,
תניחי את השאלה הזו לרגע בצד.
ותנסי להגיע לחיים טובים יותר (בלי קשר אליו)
תנסי לפתור את מה שאת יכולה.

השנה קשה, תחשבי איך את עושה אותה טוב יותר (ושנים קשות קשות פחות כשנמצאים בתוכן)
תחפשי דברים קטנים שיגרמו לך אושר (חוג מסוים/ תחביב/ מנוחה)
תנסי למצוא אהבה (בך, לעולם שסביבך. בקטנה)
כשתרגישי רגוע יותר,
תנסי למצוא אותו. לאט.

ואל תשווי לחברות, טוב?
פליז.
זה לא יעיל ברמות קשות.

הרבה הרבה כוחות.
ויהיה טוב.

קיבלתי את זה בקבוצה וחייבת לשתף.חיות צבעונית
נראה לי לטובת כולנו עם כל השרשורים שעולים לאחרונה..
***
למי שמנסה להבין למה השבועיים האחרונים בכזו טרפת שרק הולכת ונהיית אפילו יותר צפופה -
החודשיים שאנחנו נמצאים בהם - תמוז ואב
הם חודשים לא פשוטים בכלל . שימו לב למצבי הרוח , נכון יש גם ירח מלא וכל זה אבל יש גם משהו קבוע יותר , במובן מסויים ידוע מראש .
2 בתי מקדש היו לנו
שניהם נחרבו בחודשים האלה .
לחודשים האלה יש פוטנציאל הרס גדול .
בבקשה
אל תאמינו למחשבות שעוברות
זה חולף
בבקשה
אל תאמינו לרגשות שעולים
זה חולף .

החושך הזה טומן בחובו פוטנציאל לאור גדול .
אומרים שיום חורבן הבית
הוא יום לידתו של המשיח .

בטקס קידושין רגע לפני התפרצות השמחה
שוברים כוס לזכור את חורבן הבית
כי השמחה מהולה בעצב
אבל
בואו נזכור שגם ההפך
שגם בכל עצב מהולה שמחה
וחשוב שנביא אותה
אחד עבור השני

אל תאמינו לתחושות הבדידות
אנחנו לא באמת לבד
גם כשנראה שכן
אל תאמינו ליצר
הוא משקר
הוא משכנע בנפרדות
כשבעצם הכוח היחיד שקיים זה האחדות
וההתאחדות
רק לשם זה צריך להפרד מדי פעם
אבל זה אף פעם לא הסוף
הסוף הוא אינסוף
אחדות מופלאה .

בבקשה
תחזיקו חזק

ובואו נתפלל
כל אחד בדרכו
לאחדות
להתעוררות , התאוררות - קולקטיבית .
בואו נתפלל לכל הנשמות שקצת אבודות כרגע בתוך הכאוס והחושך הזה
שימצאו ויראו את האור שבקצה המנהרה .

חושך גדול זה מקום לאור גדול

מבקשת לזכור ולהזכיר את זה .
שהשם יעזור לנו לעבור את
החודשים האלה , להחזיק ידיים ולב ושכוח האהבה והאחדות ינצח ויאיר על הכל מבפנים ומבחוץ .
רק את שלו?חיות צבעונית
עולים פה לאחרונה מלא תהיות וכאב על הסתר וניסיונות לא פשוטים..
זה רעיוןחיות צבעונית
אולי זה יכניס הומור לעניין.
ותמיד אפשר להתנצל🙃
למרות שנראה לי שהם כבר רואים את זה..
אשריך! מצטערת אם הדברים שכתבתי נראו כתוקפניים...השתדלות !
חח לגבי הרעיון- לא יודעת עד כמה אני ספציפית אזרום, אולי אחרים כן
אבל עדיף כמובן הרבה יותר שרשור הודיה לד', יותר יעיל
מדהים.... מי כתב את זה? וואושבותי
כתבת אתשבותי
מה ש@חיות צבעונית העלתה?
מהממם!!! שכוייחשבותי
חח צרות של עשיריםשבותי
לא יפה לעבוד על אחריםחיות צבעונית
חחחיות צבעונית
כן, לא ראיתי את זה
...כתוב


נראה לי שסיסמאות לא  יעזרו עכשיו(כמו כמעט כל הפעמים במבחן המציאות).
ולמרבה האירוניה   אני בכ"ז יפתח ב'סיסמא' ,  רק בשביל שהיא לא תישאר כזאת.
תקופה לא פשוטה  מוכרחת להיות הכשרה למשהו, אין מצב שזה סתם, פשוט אין.

אין עניין להיכנס לדיונים פילוסופיים באמונה כאן(אפשר וזה נחמד וחשוב באופן כללי  אבל אני רוצה להתמקד בהשלכות תכל'ס ובמה שיעזור),
ברור מאוד שיש רק שתי אפשרויות - להאמין ולשאת בהשלכות( האופטימיות) וביכולת לעשות שינויים ולקום  או באופציה השנייה להתייאש ולעצור את החיים.
בעיניי שיקפת דבר כנה מאוד, שהחיים הם לפעמים מאוד מורכבים, ולכן זה בעיניי הכי אמיתי שיש- לכאוב  ולא להתעלם ולא להסתתר מאחוריי סיסמאות של אמונה  שרק מסתירות את המציאות הכואבת, ולא מתוך זלזול ב'סיסמאות' האלו, אלא ברצון שבאמת יהיה טוב.
 החיים הם מורכבים , ואני מקווה שהכנות הזאת שלך היא שתביא למצוא תועלת אמיתית ורצינית מהתקופה הזאת, וגם לאמונה מחודשת ולחיים מלאי כוחות.
אני לא מסוגל להכניס את עצמי לנעליים שלך ,  אבל מוכרח שתקופה כזאת בוודאי מביאה להכשרה/הכנה חשובה(מוכרח מתוך אמונה..).
השאלה היא להכשיר למה, ולמה כל כך כואב? 
לא יודע חשבונות שמיים, קטונתי.
ובכ"ז מניסיון חיים של אנשים אחרים אפשר לראות כל מיני אופציות שפתוחות, למשל(אולי הן לא מדברות אליך ספציפית אבל העיקרון)-
 לכאוב כדי  להיות מוכנים לחיות יחד, בצורה יותר איכותית, כן, 
כזוג וכהורים לילדים בעז"ה.
 כי בתוך  התסכול הגדול הזה אפשר  להעריך באמת עד כמה חשוב שיהיה לאדם אור בחיים שלו,
שיהיה מי שישמע אותו ויתן כח ,כיוון ושמחה.
ועוד דבר, בזכות הניסיון הזה 
לא רק להאמין בקב"ה וזהו , אלא   להידמות לקב"ה, " מה הוא רחום אף אתה היה רחום ..".
שאנחנו בעצמינו נהיה מסוגלים לקחת ברצינות יותר גדולה את החיים של האנשים שסביבנו,
לדאוג להם ולהתקדמותם ושמחתם בחיים, להיות רגישים יותר לכאבם.
הכאב מוכיח לנו עד כמה כל אלו קריטיים לאדם, כפשוטו,  כדי לקום בבוקר ולחיות.
 ונשמע שזה קריטי לך אז ברור   שאת תשתדלי להיות כזאת לאחרים.
כזאת שתהיה שם בשביל בן אדם, להרים אותו, לתת לו לפרוח ולהפריח מה שסביבו.
להיות שם בשביל הבעל ובשביל הילדים שיהיו , העתיד עוד גדול ובטח שזה יהיה נצרך.
בגלל(בזכות) הכאב הזה בעז"ה לא תוכלי להיות אדישה לכאב של אחרים.

בגלל(בזכות ) הכאב הזה תזכי לא רק לתת להם   אמונה  כללית אלא גם  הכוונה ,חיזוקים ,עזרה, וערך לחייהם.
ועכשיו,
אולי יעזור לצאת באיזו תפילה קטנה לד' , שיעזור להתקדם בתוך המצב הזה , לומר לו בכנות את מה שכתבת כאן.
להתפלל על זה עבורך  באופן אישי ולבקש שיהיה לך מתוך הניסיון הזה את הכח והידע  לעזור לאחרים בעתיד,
לבעל/ ילדים/ מעגלים נוספים, שתמצאי ותפיקי תועלת מכל מה שעובר עלייך.

ומה שחשוב גם- לא להיתקע בעבר יותר מדי, 
להמשיך לפתח את העתיד וההווה,לזכור שבאמת העתיד עוד נתון לשינויים, וגם מהעבר בעז"ה תצליחי להפיק לקחים מועילים.

והייתי מצרף כאן אם זה לא היה ארוך את תהילים פרק ל"ז.. כי אמרת שמרגיש לך שד' צוחק עליך, אבל ממש לא, "  נַעַר, הָיִיתִי--    גַּם-זָקַנְתִּי: וְלֹא-רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב"(ל"ז),
תשובה מדוד המלך בעניין שווה הרבה יותר.
 

 בהצלחה!

ראיתי כאן את כל התגובות והופתעתידעה

בחורה כותבת שהיא עצובה, ופורקת את הקושי שלה, ואנשים תוקפים אותה על ההסתכלות שלה על החיים באמת.

אין אדם יכול לדון את חברו עד שלא יעמוד במקומו.

אין קשר בין הקושי שלה לקשיים של אחרים.

בעולם הפנימי שלה היא מלאה בחסר וכואב לה וזה קשה לה מאוד. 

מה קשור לכאן פרופורציות.

פרופורציות לא קשורות לקשיים רגשיים של בני אדם.

יקירה תודה שפרקת כאן שולחת לך חיבוק והרבה כוח.

ולו יהי ותזכי לראות את האור

היי, אני מאד רוצה לכתוב לך..... אשתדל.נפש חיה.
לא שכחתי אותך .

הרבה הצלחה וברכת ה' בכל מכל כל!
מכירהה כל כךךךךךשבותי
וואי זה פשוט קשה!! ומבינה אותך כל כך!!
אתה בתוך עצמך עובר תסביכים, בפנים ובחוץ.
לא מוצא את כל מה שאתה מייחל לו כבר מלא זמן, מתאמץ על מלא דברים ואוחז בציפורניים כדי לשרוד
ופתאום בשיחה עם בנאדם אחר כולו מחוייך ומספר איך מעולה בזה וברוך השם בזה וגם בתחום הזה הכל היה מושלם ובלה בלה ותוך כדי שיחה כבר נגמר לך. נגמר לך להקשיב לבנאדם
והכל נשמע כמו בליל שטויות שבעצם השם מוסר לך:

יש מלא טוב בעולם ואת/ה לא קיבלת ממנו.

וזה מתסכל
מתסכל
כל כך....

רוצה לשמוע מה מנחם אותי או שתכלס בא לך לראות עוד אנשים שמרגישים ככה? כי הנה
נשמהההה כנסיהפי
באמת הלב שלי ממש ממש כואב את כאבך
ממה שכתבת נראה שאת משתדלת!! ואת מתעקשת כן ללכת בדרך הצדק בדרך של ה". שזה מטורף לא פשוט בכלל
ואת חושבת שה" לא מעריך את זה? בטוח הוא מעריך
בגלל שאנחנו בעולם הזה אנחנו לא מבינים הרבה דברים, והעולם לא עובד ככה :"למי שהוא יותר אוהב הוא נותן יותר" כי עובדה יש אנשים שלא הכי מאמנים והיינו רוצים מה שיש להם (על פניו) .
את צריכה לזכור שכל עוד את משתדלת זה לא סתם יש השגחה רואים אותך מלמעלה את תזכי בעבור כל צעד שאת עושה, לא תמיד יש פרס ישר.
ה" בטוח לא צוחק עליך זה לא נכון.
לא סתם את ממשיכה בדרך שלו יקרה את צדיקה באמת למרות שקשה לך את ממשיכה מי יכול עלייך בכלל????
אני בטוחה שהכי מעריכים את הדרך שלך בשמיים וכולם מתפללים שתשארי כמו שאת רק שאת צריכה לשנות את הזווית ראיה אוהבים אותך מאמינים בך נכון זה לא פשוט בכלל !! אבל זה נטו בגלל שמאמינים בך ובטח ובטוחח אוהבים אותך!! תתחזקיייי את נסיכה
אני מאוד רוצה להגיב,והוא ישמיענו
חושב איך לעשות את זה.
בינתיים אתייג את @ד. במידה והוא עדיין לא ראה את זה
אכן, לא ראיתי מקודם...ד.


בדה"ב יש פסוק מטלטל: "עזבו האלוהים לנסותו, לדעת כל בלבבו"אש לבנה

בדברי הימים ב' פרק לב. ומדובר על חזקיה המלך הצדיק שכמעט הפך למשיח....

ק''ו בזמננו כל עוד לא הגיעה הגאולה יש בחינת ואנוכי הסתר אסתיר... זה המבחן שלנו, ה' רוצה לדעת מה בליבנו אפילו כשהוא כביכול עוזב אותנו, זה המבחן הסופי בעז"ה... חייבים לעמוד בו.

 

 

מלבד הסוד הזה שהפס' מלמד, צריך לדעת שיש עוד שני חלקים בעבודת ה' בנוסף לשני החלקים שכבר עשית שהם תפילה ואמונה.

והם: 1. ביטחון. 2. השתדלות.

1: ביטחון זו תחושה חזקה של רוגע ושמחה שה' דואג לי ויהיה סוף טוב (גם לדעתך!). האם את חווית את התחושות האלו? כמה זמן? או שהתחושות העיקריות שלך היו צער וטרוניא?

2: לא לשכוח שהאמונה היא לא תירוץ שיגרום לנו לא להשקיע... "יד חרוצים תעשיר" (משלי) צריך לעשות השתדלות ראויה, שמלאת אמונה כבר בתוך העשייה הזו.

 

מקווה שעזרתי

 

 

 

 

 

היי, ממש אשמח שקראי, כי אני הייתי במקום שלך בדיוק. אבל בדיוקביקר
עבר עריכה על ידי ביקר בתאריך ז' בתשרי תש"פ 15:30

לק"י

 

מה אני יכול לאמר מלבד שאני מכיר את מה שאת מתארת בדיוק אחד לאחד? אותו דבר, עיכובים בלימודים, זוגיות וכו' וכו'.

 

אני אספר קצת על מה שעברתי, ואז אגיע לתהיות ואולי איך אפשר לנצל את המקום הזה לעלייה גדולה..

 

כמוך - שנתיים עיכובים בלימודים, ממוצע לא הכי אבל מספיק, מתקרב לתקרת ה20. מבין כל מה שאת אומרת על הקפדה ושאין כוחות. ממש אחד לאחד הלוואי והיית מרגישה כמה אני יכול להזדהות עם המצב שלך. הרגשה שהחיים תקועים, שזהו נגמר, ולא בהרגשה אלא גם בשכל. הרבה תהיות מה נכון או לא. ב"ה הבנתי שאת עצמי מהמצב הזה אני לא אוציא, באמת לא יעזור עד מחר כל השמיניות באוויר וכו'. רק השם מוציא. פשוט המשכתי בכוח וניסיתי לברר עם עצמי את עניין האמונה. סופו של דבר, עזר לי מאוד פשוט להסתכל על עצמי, להבין שאני לא מושלם ולראות לטובה את מה  שהשם נתן לי. וקיבלתי הרבה (אינסוף האמת) אם לא ראיתי את זה באותה תקופה. יש מושלם אחד, ואם הוא החליט שזה מה שאני צריך לעבור לא יכול להיות שזה מרע. באמת לא יכול להיות. לקבל פשוט באהבה. יכול לאמר לך שבסיעתא דשמיא נפתחו לי כל מני דלתות ישתבח שמו, גם בלימודים ובכל מני מקומות אחרים. והמצב נראה אחרת, ח"ו אם הייתי בוחר ללכת בדרך אחרת והשם היה חונן אותי בהצלחה בדרך האחרת הייתי עושה את טעות חיי (בעולם הזה ובהבא). אם את משתדלת להקפיד על מידות והלכה לא תצטערי על זה, הקב"ה לא שוכח אף אחד, בטח לא אלה שאוהבים אותו והולכים אחריו אפילו כשנגמר.

 

שבע"ה תזכי לצאת מהמצרים עוד השנה ותעמדי תחת חופה וקידושין בשמחה ואושר!

 

שבת שלום!

וואווו לא פשוט בכלל אבלטרנטה

החיים של כל בנאדם, גם דתי רצופים קשיים ומכשולים רבים. השם בטובו נתן לנו כאן הזדמנות בעולם הזה בכמה שנים שהוא קצב לנו לחיות לאסוף כמה שיותר מצוות.

עכשיו בא נחשוב אם ה היה עושה שכל מי שמאמין בו ומתפלל אליו, מיד בגלוי  הוא היה נושע וחי חיי אושר ועושר.... מה היה קורה? מה היה ערכו של הנסיון? איך בכלל אנשים לא היו רצים לקיים מצוות?

לכן ה מסתיר מאיתנו את התוצאות של מה שאנו עושים, ואדרבה לפעמים נראה לנו שהרשעים מפונקים חיים בלי צרות (בלי להיכנס לעניין שאין באמת אנשים שאין להם צרות ואנחנו פשוט לא יודעים מה יש לכל אחד אחר חוץ ממנו בלב...) - כל זה זהו נסיון אחד גדול ולכן צריך לעשות מצוות ולא להתייאש מסימנים שאנחנו מקבלים מהעולם הזה, הכל עצת היצר כבר ראינו המון צדיקים שסבלו ויש סיפור בגמרא על אמורא שמתו עשרת בניו ולא חסר סיפורים על צדיקים מיוסרים אך לאחר שמונים שנה בעולם הזה הם קיבלו נצח  של אושר אינסופי בעולם הבא, כדי להבין מה זה עוה"ב תנסו לדמיין את כל ההנאות שהיו בעולם מבריאתו לכל האנשים בעולם, תדחפו לרגע אחד ותקבלו פחות ממאיה בהנאה האינסופית הנצחית של העולם הבא שלא נגמרת לעולם, אז תמשיכי להתפלל ותהיי בטוחה שהתפילות שלך פועלות גם אם לא רואים ובעז"ה בגן עדן תסתכלי על כל הרשעים מהצד ותראי את הדמעות בעיניים שלהם.... חזק חזק ונתחזק. רק תזכרי שכולם באיזשהו שלב עוברים את ההרגשות שלך כל אחד איך שהוא חווה את זה... שבתשלום

ערבבת שני נושאים.ד.אחרונה

אבל לפני הכל - אמפתיה ועידוד להרגשתך הקשה העצמית (ללא קשר ל"אמונה"). מצער שאת חווה כך - גם ביחס ללימודים, גם ביחס לשידוכים. גם עצם תחושת ה"נסיון" לגבי תפיסת העולם הבסיסית, שבאה מתוך הקושי.

 

מצד האמת - אלו שני עניינים שונים: הרגשת הקושי שלך, והמשמעות מבחינת האמונה. אם כי אכן, זה נסיון. ואל תביאנו לידי נסיון...

 

הדבר הראשון הוא, שה' אינו בן אדם. לפעמים אנשים מעצבים לעצמם בראש איזה "פסל" כזה.. לפי מה שנוח להם לדמיין - ואז אומרים לו, הרי אתה אמור להיות כך, אז למה אתה לא כך...

 

כך גם לגבי האמונה. מחליטים שאמונה משמעותה כך וכך, וכך וכך אמורים להיות תוצאותיה - ואח"כ אומרים, אה... לא קרה כמו שהחלטתי..

 

א. הקב"ה זה בכלל לא במושגים הללו, של "צוחק עלייך", "מנצל", "דופק אותי".. מה הקשר. אפילו בן אדם הגון אינו כך. קל וחומר שה' אינו אדם, לא שייכים המושגים הללו בכלל. זו הגשמה גמורה.

אלא מה? גם את יודעת את זה. רק הבעת את כאבך.

 

ב. המחשבה שאמונה פירושה שיצא בסוף כמו שאני מבין שטוב, מאיפה זה? 

אמונה, זה שה' יודע מה הוא עושה - והוא מסבב הכלל לטובה. מה הטובה? לא תמיד יודעים באותו זמן. לפעמים גם לא מעבר לכך. מי שמאמין שהכל לטובה, יכול להתחזק מהידיעה הזו עצמה, כי היא עצמה קשר עם ה'.

הרי זה לא שה' כתב איתך חוזה, שאת תצליחי תוך כך וכך זמן בדברים הללו, וכעת "לא עמד בהתחייבות"...

 

ג. "איוולת אדם תסלף דרכו - ועל ה' יזעף ליבו". "נתקעתי שנתיים בלימודים".. הרי זה לא שבאופן שרירותי מישהו החליט להשאיר אותך כיתה.. לא הצלחת לעבור מבחנים, היית צריכה עוד שנה. לא נעים - אבל קורה. לא כולם מוכשרים בכל התחומים (גם לא החברות שלך). למה לחשוב ש"ה' תקע אותך".. הרי אם כך הדברים היו מתנהלים - היה אפשר שה' יתן את הידיעות בראש, בכלל בלי ללמוד.

אז נכון שבסופו של דבר, הכל בהשגחה אלוקית. גם זה. אבל באופן הנגלה הפשוט, קורה שאדם מצליח יותר בדבר אחד, ופחות במקצוע אחר.

 

ד. "להרגיש את האהבה של ה'", זה תלוי הרבה לאיזה כיוון מסתכלים. אפשר להסתכל על אי ההצלחה בלימודים במשך שנה, ועל זה שלא מצאת שידוך - ולהגיד "לא מרגישה". אפשר להסתכל על זה שיש אור של שמש בחוץ, יש פרחים, יש לך בית, יש לך אוכל, את בריאה וכו' - ו"להרגיש". זה ענין של בחירה.

 

ה. להחליט שכאלה ש"הולך להם", או שישר רואים למה טוב שלא הלך - אז סימן שמראש ה' ברא אותם שהוא מאד אוהב אותם.. זה כמובן בלי קשר.  רחמיו על כל מעשיו. ואין "פרוטקציות" בין הבנים בעם ישראל. למה יש כאלה שיותר הולך להם וכאלה שֶפָּחות כביכול, שאלה. אבל הסיבה אינה כאילו זה בן אדם ש"בא לו יותר" על מישהו מהילדים...

 

 

אלא מה?...

 

ברור שהקב"ה טוב לכל. ורחמיו על כל מעשיו. ובוודאי רצון ה' שיהיה לך טוב, גם בפעל.

 

אבל ההסתכלות צריכה להיות יותר רחבה. 

 

מי שנכנס לחדר ניתוח, בלי לדעת במה מדובר - יכול לחשוב שיש שם חבורת רוצחים... אם יודע את המכלול - מבין שכאן מרפאים מישהו. אתה נכנסת ב"קטע" מסוים. אין לך תמונה שלימה.

 

אדם, זה דבר רחב. יש נשמה, שאיננו יודעים מה בדיוק כבר עברה. מה היא באה לתקן כאן בעולם. לפעמים משהו מסוים, מוציא לפעל כחות שנצרכים דווקא לנשמה הזאת.

 

על כן, אכן צריך להאמין, שה' משגיח על הכל, בכללות ובפרטות. אבל לא לנסות לסדר איך היה אמור להיות, לפי מה שאנחנו רואים בלבד. והאמונה עצמה, הידעה שהכל בהשגחה - היא עצמה משמחת ומחיה.

 

על גבי זה, יש מקום להתפלל, מעומק  הלב, שיהיה גם בטוב הנגלה. בפעל ממש. ולהאמין שיכול להיות כך ממש - וישועת ה' כהרף עין. ולהודות על כל טוב, אפילו "קטן".

אבל לא "להתנות", כאילו זה מה שאמור להיות ולא אחרת.

 

ולגבי התפילות, והבכיות, והצעקות, והלב הנשבר... בוודאי שזו סתירה מיניה וביה, לומר: ושום דבר לא מתקדם, הכל הולך אחורה...

 

הרי ההיפך: כתבת בעצמך מה התקדם. שהתפללת. שפנית לה' בלב נשבר. שצעקת. 

 

טעות לחשוב שאם זה לא התמלא בפעל - סימן ש"לא היה שווה" (עייני מה כותב הרמח"ל במס"י פרק י"ט, על החובה להתפלל על הגאולה, ושגם אם עדיין לא הגיע הזמן, האדם עשה את חובתו והקב"ה שמח בזה).

מי אומר לך? אולי בזכות שבירת הלב שלך, והענוה כלפי ה', והבכיות - חסכת מעם ישראל צרות גדולות? הוספת זכויות? ברור שזה כך. גם אם לא יודעים עד היכן זה מגיע.

 

אולי בכלל זה התפקיד שלך כרגע - לפני ענין השידוך והלימודים.

אולי, סתם למשל, הלימודים שנתיים לא היו כפי ש"החלטת" - ממרוכזותך בענייני שידוכים - כדי לחסוך שידוך ולימוד ביחד... אולי זה היה כי את צדיקה והקב"ה רצה  את תפילתך?...

הערך של תפילה, מה שזה בונה באדם, בנפשו ובנשמתו - זה לפעמים הרבה יותר ממילוי המבוקש שבתפילה.

ה"תועלת" בכל ברכה מברכות השחר, היא הרבה יותר מאשר באיזו "תוצאה"..  היא בעצם ראיית כל הטוב שבעולם כחלק מטובו של ה'. הקישור שלו למקורו ע"י הברכה.

 

 

נו... התקנא בך היצר הרע. אמר, זו צדיקה מידי, מתפללת, עושה כל מיני דברים טובים, מאמינה... נקלקל לה קצת. איך? שנעלִים ממנה את הערך בעצם המהלך הנפשי שלה - ונגיד לה שתמדוד לפי ה"תוצאות", שהם הרבה פחות ממה שבנתה אצלה.

ונגיד לה ש"תשווה" לחברות, שיש להן הצלחה כלכלית ולימודים ומשפחה - ולא מגיעות לקרסוליה מבחינה פנימית....

נגרום שתפסיק להתפלל. שתרגיש שאין טעם...

 

אל תתפתי לזה.

 

תבונני בטוב שיש לך, שיש בך. תשמחי בו. תחזרי להתפלל במרץ ובשמחה, ובלב נשבר.. תצפי לישועה, אל תכתיבי מהלכים לה' - אבל תראי למפרע כל שמץ של טוב שהרווחת - ואז גם ה"מקום" שלך ישתנה, ושמחת החיים, וההודאה, והביטחון - ויש לקוות, גם ישועתך בפעל ממש בקרוב, בכל מה שאת צריכה.

 

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה