"ואהבת את ה' אלוהיך"
"ואהוב" לא נאמר אלא "ואהבת", וראוי לעמוד על טעמו של דבר זה.
האהבה בחינות שונות יש בה. יש שמטרת האהבה למען האוהב עצמו היא, וזו אהבה פסולה, שכן כל מגמתה איננה האהבה עצמה אלא מטרה אחרת אותה רוצים להשיג באמצעות אהבה זו.
יש אהבה עדינה יותר, כשהאדם אוהב כדי להיות נאהב. כאן יש מטרה אחרת מחוץ לנושא האהבה, ואעפ"כ אין זו אהבה שלמה, שכן יש באהבה זו בקשת תמורה.
יש אהבה שאין בה כל בקשת תמורה, שהיא בבחינת "ובבואה לפני המלך לא ביקשה דבר" (עפ"י אסתר ב, טו), שלא כרוצה להיות נאהב שנצרך לכך שהאוהב ימלא כל משאלותיו כדי שיהיה גלוי יותר שאכן הוא נאהב.
יסוד עבודת הקודש היא להיות אוהב ה'. אהבת ה' אצל ישראל נובעת מאהבת ה' לישראל. לכך כשם שאהבתו לישראל משוללת כל מטרה אחרת זולת אהבת עולם ואהבה רבה, כך חדורים ישראל באהבת ה' ללא כל מטרה אחרת.
זוהי הדגשת "ואהבה"- היה אתה אוהב, לאמור שתהא אהבתך מושלמת ללא כל מגמה אחרת, אפילו לא כדי להיות נאהב. אהבה כזו תשעבד אותך להתבטל ולהכלל באוהב- בה', ותהיה אהבתך "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך", היינו שע"י זה יתבססו דברי התורה בלבך.
(מי מרום יג, פא)
@ארץ השוקולד @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @אילת השחר
