שבתור אישה מעבר להתחשבות שאני מצפה, אני מרגישה צורך שלדעתי הוא נכון ובריא להיות הצד ה"מקבל",ממש לא כייף לי ולא נכון לי להרגיש שאני מוכרת את עצמי. אני די מצפה שירצו אותי וישקיעו עלי כדי שיהיה לי ביטחון. לא?

למה הוא צריך לנסוע עד אלייך ?? זה באמת יכול להיות מתיש . 
תסעו כל אחד לקראת השני , חצי חצי . 
ומזתומרת את צריכה להיות בצד המקבל ? 
אחרי החתונה את צריכה לתת לו והוא צריך לתת לך . 
אין פה יותר . 
ב"הצלחה . 

וגם הבעייה שאני מרגישה שבכללי קשה לו להתאמץ על הדברים בחיים שחשובים לו אז הוא מעדיף לוותר עליהם. 

עכשיו רוב הדברים בחיים צריך להתאמץ עליהם...וגם אם זה משהו חשוב שרוצים המאמץ אמור להיות כייף לא סיוטי(כמו ההבדל בין לסחוב שק מלא ביהלומים לבין שק עם סתם חומר כבד)

כמו שאת מתארת - את בסדר ויותר מבסדר (הנורמה החברתית היא שהבחור מגיע עד הבחורה), ואין סיבה שתרגישי אשמה.

יכול להיות שבאמת הנסיעות מכבידות עליו יותר מדי, אולי הרבה יותר מעלייך - ואז סביר להתחשב, וזה נראה שאת מתחשבת.

כטקטיקה לתת לצד השני להרגיש אשמה מוגזמת זה נראה לי לא הגיוני, אבל אני יודע שאנשים עושים את זה. אבל טקטיקה אפשר לשנות.

לדעתי את צריכה לבדוק מה האפשרויות שלך:

לדבר איתו על זה? להגיד לו שאת מרגישה לא נוח עם הדיבורים האלה - או יותר טוב: שתגידי לו שאת מבינה את הקושי ואת רואה שזה מכביד עליו אבל לדבר על זה מפיל עלייך עומס.

לבדוק מה זה אומר אצלו, האם באמת זו התנהגות אופיינית (הנסיעות הן רק דוגמה שנתקלת בה, אולי זה בעוד דברים), ואז לברר את הנקודה הזאת - האם טוב לך עם זה? את רוצה את זה? היית מעדיפה שלא, אבל בתוך המכלול זה משהו שאת יכולה לקבל?

את לא צריכה להיות בלחץ (כאילו שלהגיד את זה יעזור), אבל מצד שני תפתחי מודעות לנקודה הזאת, מה המציאות, מה זה גורם לך להרגיש, לאן זה יכול להתפתח, אם הוא מסוגל לשנות את זה כשאת מסבירה לו (תחשבי טוב איך, גם הוא יכול להלחץ ואז אולי ינהג בצורה עוד פחות טובה מתוך רצון לתקן), עד כמה הוא מסוגל להגביל את ההתנהגות הזאת ומה תרגישי אז, ובסופו של דבר עד כמה את מסוגלת לקבל את זה.

וזה ממש נתן לי נחת. אני מתלבטת אם כבר אנחנו יוצאים מספיק כדי לשים לב לדברים האלה ואני פשוט צריכה לעשות הפסקה קטנה מהקשר כדי לחשוב בצורה אובייקטיבית אם מתאים לי עם עצמי או להמשיך לבדוק אותם מולו ולדבר איתו על זה עוד(שבגלל שהדיבור והתקשורת טובה האפשרות השנייה יכולה קצת לבלבל אותי שוב. מה אתה מציע?

זה נכון שאם התקשורת טובה, אז לצד היתרון הענק - שכל אחד יכול לבטא את התחושות שלו, יש גם מעורבות רגשית גבוהה ולכן זה עלול לבלבל אותך (יכול להיות שגם הוא מרגיש שהתקשורת טובה ולכן מרגיש בנוח לומר דברים כאלה, שבסופו של דבר גורמים לך לתחושה לא נוחה).

מצד שני, אם התקשורת כל כך טובה, זה חלק מהקשר, וזה חלק ממה שאת רואה בו. אז אם תעשי הפסקה, הדבר הזה ירד, ויכול להיות שלא תמצאי מוטיבציה לחזור - כי במבט *מבחוץ* הכל נראה אחרת. לפעמים זה טוב (ניצלת מקשר שההתלהבות היתה הדבר היחיד שהחזיק אותו), ולפעמים זה לא טוב (כי עד שהיה כל כך טוב - גם התאמה וגם התלהבות, ירדה ההתלהבות ועכשיו את תקועה). אם יש מישהי שמכירה אותך ואת מרגישה שהיא תבין אותך, זה יכול לעזור. אבל חשוב שזאת מישהי שמבינה בתהליכים כאלה, כי יש הרבה אנשים שייעצו לפי הנסיון האישי שלהם, והוא לא תמיד מתאים למקרה שלך (יש המון התאמות, את, מי שאת מחפשת, הבחור - אם אחד מכולם שונה אצלה, העצה שלה יכולה להיות לא מדויקת). אולי תנסי להתייעץ עם כמה אנשים שאת סומכת עליהם ותנסי להבין לפי ההבדלים בין התשובות שלהם.

לדעתי האישית, בלי להכיר, תמשיכי אבל תפתחי מודעות לנקודות בעייתיות (לא להילחץ, פשוט לשים לב, ולראות "מה זה עושה לי ואיך אני מקבלת את זה), כמו שכתבתי בתגובה הקודמת. רק אם תרגישי אחרי זמן שעדיין את לא יכולה לעשות הערכה "קרה", תתחילי לחשוב על דרכים, ובאמת לעשות הפסקה זאת טכניקה שמשתמשים בה, אני מעריך שיש עוד אבל לא זכור לי כרגע.

תכלס היו כמה פעמיים שהחלטתי החלטות מתוך לחץ ואז בסוף התחרטתי, לא כי הם לא היו נכונות פשוט כי הרגשתי שהם לא היו אמתיות כי הם היו מתוך לחץ. באמת נראה לי חשוב שאחליט את זה מתוך נחת וישוב הדעת. אולי באמת אמשיך ואנסה לחשוב על הדברים ולשים לב אליהם יותר, תודה רבה!

קראתי רק את המשט הראשון שלך .. "הנורמה החברתית שהגבר מגיע עד האישה " 
למה???? אצלנו הוא ממש לא הגיע עד אליי , לפעמים כן אבל רוב הפעמים היינו נוסעים כל אחד 20 דק בשביל להגיע לאמצע . 

האם אני כגבר מרוצה מזה? לא לגמרי.

האם זה תמיד כך? ממש לא.

אבל כן מצפים מהבחור שיגיע לאזור שנוח לבחורה יותר מאשר להיפך, בדיוק כמו שמצפים ממנו לשלם על הבחורה אם היא מצפה לזה. זאת הנורמה, נראה לי שכולם יודעים עליה.

במקרה הזה, אם אני מבין נכון, היא זאת שנוסעת ברוב המקרים - שזה אומר שהם פועלים *הפוך* מהנורמה, לא בצורה שוויונית.

אני אישית בעד שוויון, אבל לא חכמה לצפות לשוויון בתחומים שבהם מצפים ממך להשקיע יותר

אם כן , אז לא שמתי לב.
דבר שני , אולי זה מקובל בדייט הראשון , אבל בשאר הדייטים ? מה זה השטויות האלה... מה הגבר הוא רובוט שאין לו צרכים וקשיים ? 
אני כן מסכימה שהוא צריך להשקיע וכו' ... אבל מפה ועד זה שהוא תמיד יסע עד אליה... יש מרחק גדול

גבר ואישה הם שתי יצורים חיים שונים בתכלית. אישה צריכה לקבל. גבר צריך להשפיע.

זה הערך והכבוד שלהם. זה לא בושות או חוסר כבוד.

(לא בהכרח שזה אמור להתבטא בנסיעות. אבל בהחלט אני אמורה להרגיש שהוא מחפש אותי ורוצה אותי. ולא שאני רודפת ומחפשת אחריו)

אני גם לא חושבת שיש שוויון בין נשים לגברים . נשים לא צריכות לרוב להיות בצהל לדוג'
אבל מפה ועד מה שאת כותבת.... 
מה שאת כותבת אגב נכון ליחסי אישות , לא ככלל. 
בנישואים האישה משקיעה מאוד בגבר, וגם הגבר צריך להשקיע מאוד באישה.
אם רק הגבר ישקיע באישה בסוף הוא יפסיק, הוא גם אדם , גם לו יש צרכים . 
 

אפילו הבעלי חיים הזכרים מחזרים אחרי הנקבות. אין מה להתעלם מזה נשמה

ב' , מחזרים -זה יחסי אישות . בדיוק מה שאמרתי. 
את צריכה להשקיע בו אחרי הנישואים לא פחות ממה שהוא בך .
 

להפך אני חושבת שלרוב העבודה שלי בקשרים היא לא לדעת לתת לו גם אלא לדעת לקבל ממנו.

כי אני ממש אוהבת לתת ולהשקיע בקשר.

אבל אני חושבת שהיחס בין גבר לאישה צריך להיות שהוא קונה אותי להיות שייכת לו. וכן יש כאן היררכיה מסויימת

את לא חפץ . 
את שייכת לו והוא שייך לך . 
וזה עבודה משותפת , אף אחד לא שפחה/עבד של השני
את צריכה לרצות אותו כמו שהוא צריך לרצות אותך 
את צריכה לאהוב אותו , לכבד אותו , להעניק לו , כמו שהוא צריך לעשות את כל זה עבורך . 
נכון שיש לו מצווה בחגים לקנות מתנות ולך אין . אבל זה קשור כבר לצרכים של אישה .
שאישה זה משמח אותה,  וגבר שיקנו לו מתנה זה  לא מרגש אותו כמו שהוא יקנה לאישה .
וכמובן כל זה לאחר הנישואים , כי לפני אף אחד לא שייך לאף אחד(לכבד וכו ' זה כן )

אבל בנישואין על פי התורה האשה נקנת ונהיית שייכת לבעלה.

ולכן גם גבר צריך לגרש את אשתו ולא להפך. ואשה לא יכולה הלכתית להתחתן עם מישהו אחר עד שהוא נותן לה גט.

מהות הקידושין | אתר ישיבה

@שפחתיה

אבל בכללי בחיים שלו אני רואה חוסר רצון להשקיע ולהתאמץ בעוד דברים 

(הוא עושה לרוב מה שמאיר ובכייף ולא כשקשה ודורש)

תודה רבה!

א. אני נסעתי יותר ממנו לכמעט כל הפגישות.(חוץ מאחת שהיה לו בדיוק טרמפ ישיר אז הוא התקרב)

ב. השקעה לדעתי זה דבר הכרחי לכל אדם. אין פה עניין של אופי. בשביל עבודת המידות נצרכת השקעה. בשביל הקשר עם ה' נצרכת השקעה בשביל כל דבר בחיים. אדם שקשה לו להשקיע זה ממש ממש בעיה מבחינתי(לא בצורה קיצונית, בצורה בסיסית, גם אני לא סופר משקיענית אבל מינימום השקעה)

@ה' אלוקינו

אם היא כתבה שהיא זו שנוסעת הרוב אז לא שמתי לב וסליחה. 
אבל בלי קשר, למה הגבר צריך להגיע עד אלייך ? הוא גם בן אדם ... מה זה התרבות הזו ? 
יש אחלה גברים שאת יכולה לפספס , כי את רוצה שהם יגיעו עד אלייך.
אני כן מאמינה שהוא צריך להציע את זה , אבל אני חושבת שהאישה צריכה להתחשב ולנסוע חצי חצי .

גם אני באופן אישי חושב שזאת התנהגות לא נכונה. בתחושתי האישית אפילו מאד לא נכונה. סביר שדעתי - וזו רק דעתי - היתה זהה לדעתך. אבל השאלה כאן היא לא אם *לך* מתאים הבחור הזה, אלא אם *לה* מתאים הבחור הזה. יכול להיות שאין לו שום נסיון בתחום והוא חושב שככה משיגים דברים. אפשר לפסול אותו, ואפשר ללמד אותו. ויכול להיות שאי אפשר ללמד אותו, אז יש לו חסרונות, כמו שלי ולך ולשואלת יש חסרונות. ואז השאלה מה עושים עם זה. האם היא רוצה אותו כמו שהוא? האם הוא יצליח ללמוד איך לא לעשות טעויות כאלה, ואז היא תרצה אותו? את לא מכירה את כל התמונה. יכול להיות שאם את היית מכירה אותו עם החסרון הזה, היית מבקשת רק אותו.

ואני מגיב גם למה שאת כותבת בהמשך, שמי שלא מגיע עד אלייך את פוסלת. זאת בחירה שלך. מבטיח לך שיש בחורים שיפסלו אותך רק מלשמוע משפט כזה. אז אפשר שכולם יפסלו את כולם ואיזה כיף, ואפשר להקשיב.

**ממש בא לי לכתוב שאם את פוסלת גברים שלא נוסעים עד אלייך, לא תגיעי רחוק. סליחה אבל הייתי חייב

זה פעם ראשונה שהוא יוצא. 

והוא גדל כנראה בציבור עם מנטליות שונה. הגיוני שהוא לא מודע לזה

אז תהיי נורא זהירה איתו, יש לו המון ללמוד (לכל אחד יש המון ללמוד)

אם את מאמינה שהוא טוב - וככה זה נשמע - תשקיעי, ותנסי למצוא דרכים זהירות ללמד אותו. הוא יעריך את זה (כמובן תלוי איך תעשי את זה, אבל את יכולה ללמוד איך ללמד אותו). תקווי שלא ייקח לו יותר מדי זמן ללמוד ואת כבר תספיקי להנות מהתוצאה של זה שלימדת אותו.

בהצלחה

אבל אם אראה שהוא לא מצליח מהר ללמוד אז לא ניראה לי שארצה את הפרויקט הזה לכל החיים. 

צריך להיזהר מלהגזים.

הגישה שלך מצוינת

זה תכונה לא טובה לפתוח איתה את הזוגיות .. 

נראה לי שפשוט אשקיע פחות בקשר ואהיה אדישה

ואראה אם כשאני ב'מלכות' שלי זה גורם לו גם להיות ב'מלכות' ולחזר ולהשקיע. ואם זה משהו פגום בטבע שלו/ בגישה שלו לחיים או שזה מגיע מחוסר מודעות. אם אראה שגם כשאני ממש אדישה הוא לא מנסה ומתאמץ כדי שארצה אז זה נגד הטבע הגברי הבריא מבחינתי אז אחתוך. 

פסדר אני לא בלחץ לא ניראה לי שבסוף אני אסכים להתחתן עם מישהו שאני לא מעריכה ורוצה ושאין לי בטחון בו.

(ובלי קשר אבדוק את מידת העצלות אצלו)

דברי איתו על זה , למה סתם להכנס לבאלגן ?

למה שאני יגיד לו. "תקשיב תהיה גבר כי עכשיו אתה לא." פשוט כשאני יהיה אישה הוא יהיה גבר.

ועם זה אני לא חושבת שאני באה לשנות אותו. אם יש משהו קודם אני חושבת במה אני צריכה להשתנות.

אבל לפעמים צריך גם הוא שינוי .

הוא צריך לרצות ולהיות מסוגל להשתנות. קודם אבדוק אם הוא מסוגל ורוצה לפני שאדבר איתו על זה

ואם אראה שלא אז לא אמשיך את הקשר

אם הוא לא רוצה ומסוגל לדבר איתו זה רק יפגע בו. (כמו שבחור יגיד לבחורה, אני לא אוהב את המראה שלך, תעשי דיאטה, זה לא נראה לי נכון. פשוט שיחתוך)

גם דיאטה אגב..

אם היא לא רוצה ולא מסוגלת נפשית להשקיע בזה. קיצר זה לא יפה תמיד להגיד לדעתי

ולא תמיד זה דבר שניתן לשינוי

ומחילה מכולם אם מה שכתבתי לא היה במקום למישהו/ היה חד מדי .. 
אני באמת חושבת שאישה צריכה להשקיע בגבר כמו שגבר צריך להשקיע באישה . 
 

מחילה אם חשבת שזה לך .

אם את מרגישה שהתנפלתי עליך, אני מתנצל.

כן הרגשתי צורך לענות לך, אם זה היה חריף מדי זה לא מה שרציתי.

את מדברת מהנסיון שלך, אני מדבר מהנסיון שלי.

בנות ששומעות "לא מתאים לי להפגש עכשיו, תקופת מבחנים" ואומרות "אה, מה יהיה כשאני אהיה בחדר לידה? גם אז תקופת מבחנים?" (ציטוט אמיתי) או שומעות משהו שאמרתי, וזה מלמד שאני בחור לא ביתי מספיק ולא משפחתי מספיק. אז בבקשה להרגע.

(אם האמירה "לא תגיעי רחוק פגעה בך" - זה היה נטו אמירה של "אם לא תסעי עד הבחור, לא תגיעי רחוק, כי את לא נוסעת, ומי שנוסע כן מגיע רחוק" אז מתנצל שלא הבהרתי)

לא לגמרי מצליח להכיל כשלי יש קושי.

ודווקא בחלק דברים כן ראיתי אצלו התחשבות וסופר הבנה..

זה אולי פחות עניין של אגואיזם.

זה נראה לי יותר עניין של חוסר כח ורצון אמתי כנראה להשקיע ולהתאמץ על דברים שחשובים..

(כאילו מבחינתו יכול להיות שלא ניפגש הרבה זמן עד שבהשגחה יצא שמישהו יצטרך להגיע לאיזור של השני אז ניפגש וכשזה קרה פשוט אני הרגשתי צורך לסוע כדי שניפגש בהקדם ולא נמרח עד הבלתי נודע. מבינה?)

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון