כנסואיש אחד
אתם יודעים, בזמן האחרון יש לי הרגשה שהרמה הכללית של היצירות החדשות נפלה.
 
הסינון קצת התרדד, ואני בעד להעלות אותו.
 
מישו מסכים?
 
אני גם שמתי לב.מילים נסתרות.
אבל מצד שני, גם הרמה של התגובות ירדה.
עכשיו הרבה יותר נפוץ למצוא תגובות בסגנון "וואוווו.. מדהים!! ריגשת אותי עד דמעותתתת!!!", ואת זה נראה לי צריך לתקן קודם.
עולות יצירות פחות טובות? תעירו להם ותשפרו. ונשפר.
אבל באמת דיי עם התגובות המורידות.
פעם הן עשו לי טוב התגובות האלה, אבל היום הן רק מעציבות אותי... אני כבר לא משתפרת מהתגובות. נכנסת ליצירה וכואב לי בלב שרוב התגובות שם כ"כ מזויפות. כאילו מישהו עשה "העתק הדבק" על כל היצירות באתר.
כבר אף אחד לא באמת אוהב יצירה, כי הוא הרי כותב את אותה תגובה לכל היצירות, ואי אפשר לאהוב את כולן אותו הדבר.
כואב לי שהאתר ירד עד כדי כך, שכבר קשה להשתפר מתגובות.

-שכל אחד יתקן עצמו.
ומעוז.. אני איתך.
אז בגלל זה להתייאש?מילים נסתרות.
זה נכון...שירת החיים
אפשר לכתוב את ההערות לשיפור עם איזו מחמאה או משהו על היצירה...זה לא כ"כ נעים לבן אדם לראות ישר הערות אולי זה מה שהתכוונתם בכולופן זו דעתי.
 
התכוונו ללתת יותר הערות ומחמאות.מילים נסתרות.
התכוונו לירידה של האתר ברמה.
התכוונו לזיוף שיש במחמאות עכשיו
ולעובדה שהרבה יותר קשה להשתפר.
אפשר להוסיף משהו?פגזניקית גאה!
אני באופן כללי ממש ממש מסכימה איתך, שכדאי לתת תגובות לעניין ולא סתם "וואוווו" אבל,
אפשר גם לפרגן.
תתפלאי.
אני הרבה פעמים קוראת תגובות שלך וה"יפה" שלך, פשוט מייבש. או "נחמד".
אפשר באמת לפרגן, ותחשבי מה זה עושה לעורך.
[כמובן שאין פה שום דבר אישי, אני כבר לא מפרסמת באתר הרבה, ואם כן, מניקים חסויים.]
אני בעד שאפשר לפרגן, ולתת ביקורת, באותה תגובה.
ולא, "נחמד." זה לא פירגון.

סורי על ההתקפה, זה באמת כבר מעצבן.
קצת לאזן.מילים נסתרות.
פגזניקית- הוצאת לי את המילים מהפהבובספוג
יש פה לעוד מישהו בעיה עם התגובות שלי?מילים נסתרות.
רק שאני אדע לאיזו מתקפה להערך...


הרמב"ם אומר שבשביל להגיע לאמצע צריך לעבור מקיצוניות אחת לקיצוניות שניה.
ואנחנו בקיצוניות מוסימת של תגובות. כדי להגיע לאמצע אני שואפת להיות בקיצוניות השניה.
להעיר כמה שיותר. זה מה שעוזר להשתפר וזו המטרה של האתר.
כשיש מחמאה אני אתן אותה, אבל אני לא אחפש מחמאות.

אני חושבת שזו השאיפה של כולנו והתפקיד של כולנו לרצות להעלות את האתר הזה.
זה האתר שלנו, ואם אנחנו לא נקדם אותו, או לא נחזיר אותו למטרה המקורית והטובה שלו, הוא רק ידרדר.
אז יכול להיות שזה אומר שבתקופה הזאת נותנים פחות מחמאות ויותר הערות.
אבל כמו אלפי השרשורים שכבר היו פה, חשוב שנוציא לנו מהראש את הצביטות בלב ואת הכאב, כביכול, שנגרם מתגובה של הערות ולא מחמאות.
אולי כדאי להפסיק לפעול עם הלב, כדי לשפר את מה שלא טוב עכשיו.
אחרי זה יהיה לנו יותר טוב, ונוכל הכל. 
צר לי, או לא צר (דווקא רחב)ההיא מהחוף
אבל לי דווקא כיף לראות תגובות מושקעות כאלו. אותי זה דווקא משמח.  ויותר מזה - חבר'ה! - לשם לשאוף!!
אני רוצה תגובות כאלו. תגובות בונות ומושקעות, תגובות שיש מה ללמוד מהן. לא משהו רק   מלטף ונחמד אלא אמיתי ומקדם.
הבינתם? לשם!
 
אני לא מבינה למה זה סותר?!?!!?!?! (ל"ת)אנונימי (פותח)
זה באמת לא סותר.ההיא מהחוף
כבר אמרנו אלף פעמים ואולי קצת יותר: אפשר ורצוי להגיב בצורה שגם תפרגן וגם תתן ביקורת בונה.
זה לא כל כך מסובך...!
הרשו לי לחלוק עליכם בהרבה דברים...בובספוג
אתם יכולים להתווכח איתי מכאן ועד מחר שהרמה של האתר הזה לא תעלה עם תגובות כאלה.
ושאני רגישה מידי בעניין הזה.
ומי שלא מספיק בוגר בשביל לקבל הערות, זו כבר אשמתו.

אז אתם צודקים.

אבל מה לעשות.
יש פה ברוך ה' הרבה סוגי אנשים.
וכך גם דעות.

עכשיו הרבה יותר נפוץ למצוא תגובות בסגנון "ואווו, מדהים, ריגשת אותי עד דמעות..."
זה באמת עושה לכם רע, כשמפרגנים קצת לאנשים?
אז בגלל שיש אנשים שיודעים להעריך אנשים שהשקיעו קצת, אפילו ממש קצת,
המחמאות שלהם מזויפות?

עולות יצירות פחות טובות? תעירו להם ותשפרו. ונשתפר.
בזה אני מסכימה איתך בהחלט.
אבל מה לעשות-
לא כולם מבינים בהכל.
אז בגלל שאני לא מבינה דבר וחצי דבר בתחום הצילום, למשל,
אני לא אגיד על תמונה שהיא מהממת בעיני?

לוידעת מה איתכם, אבל כשאני מעלה לפה יצירות אני מצפה בהחלט שגם יחמיאו לי.
אולי זה החוסר בדימוי העצמי שלי, אולי ברצון הזה להיות טובה במשהו.
אני די בטוחה שאני לא היחידה.
אם אתם רוצים, אתם יכולים בהחלט להגיד לי ללכת.
אני יודעת שאני לא עושה טובה לאף אחד שאני פה.
אבל בסה"כ אני אוהבת את האתר הזה, וגם אני רוצה להיות חלק בו.

....צריך ללכת מקיצוניות אחת לשניה... להעיר כמה שיותר.  כשיש מחמאה אני אתן אותה,
אבל אני לא אחפש מחמאות.
תסלחו לי, אבל זה גרם לי לרתוח. ממש.
כשילד מתנהג לא בסדר, אז בהתחלה ההורים שלו ידברו איתו וילטפו אותו,
ואח"כ כשזה לא עוזר אז הם יצעקו עליו ויזרקו אותו מהבית?
לא.
וזה לענ"ד ההבדל בחשיבה הזאת.
מחמאות זה לא סותר הערות. 
אני באמת לא חושבת שזה הרבה יותר בונה לקבל תגובה כמו: 
לא אהבתי.
מטושטש נורא, כותרת לא משהו.
מ:
יישר כוח על המאמץ.
אהבתי את הצבעים.
שים לב שזה מטושטש.
והכותרת קצת הפריעה לי.
אני ממליצה על...

במחילה ממכם, נראה שאף פעם לא קיבלתם תגובות קרירות-משו על יצירות שלכם.

התגובה הראשונה שציינתי לעיל, היא, שימו לב, תגובה הורסת.
לא בונה.



ולסיום-
אני רוצה לבקש סליחה אם פגעתי במישהו בתגובה שלי,
כי זה באמת לא אישי,
וגם תתחשבו בזה שאני לא מכירה פה אף אחד באתר הזה,
אפילו לא וירטואלית.

אה, ואני מקווה ממש שתקחו את הדברים לתשומת לבכם,
כי לקח לי לא מעט זמן לכתוב אותם.






לא אמרתי לא להעיר.בובספוג
אמרתי לכתוב תגובה בונה.

לא קוטלת.

אני מסכימה איתך בעניין הזה.
גם אני בעד להעיר.
אבל אני לא חושבת שבגלל זה אי אפשר להחמיא.

לוידעת מה איתך, אני תמיד כתבתי את כל הדברים שהפריעו לי.
ולמרות זאת, השתדלתי שאף אחד לא יחמיץ פנים בגללי.
אני חושבת שאפשר לומר...אנונימי (פותח)
שכבר רואים ניצני השתפרות בעניין...
הרבה יותר הערות בונות אם תשימו לב.
 
אז השרשור הזה עשה את שלו...
ונראלי שהוויכוח מיותר כי אני לא רואה מישהו שזז מהעמדה שלו בעניין.
אז כל אחד ימשיך בדרכו שלו.
וכולנו ננסה להשתפר...
מלכה,מורי'ה.
תלוי מה את מחפשת..אני רוצה שכל יוצר ישקיע יותר מחשבה ביצירות שלו, וכדי לעשות את זה יש צורך למצוא את הפונטציאל בכל יצירה ע"מ לתת ליוצר תחושה שיש לו מה לעשות עם עצמו (וגם כי באמת יש פונטציאל, לא זיוף..) וגם להעיר הערות באמת כדי לקדם, אבל לחסום אותו לגמרי לא יקדם אותו לשומקום,תאמיני לי. הוא פשוט ידלג מעל התגובה הזו ויעבור ל"וואו" הבא. ולהיות קיצונית בהערות לא חושבת יוביל את האתר לדרך האמצע כי את- את ותמשיכי לשאוף לדרך הזו, אך אנשים אחרים לא חופפים איתך בדעה ואז לא עשינו כלום..
(באופן כללי על הדעה הזו, כל אחד פרטית שיגיב איך שהוא חושב.)
-מילים נסתרות.
יוצר שידלג מעל הערה כי הוא לא מוכן לקבל הערות, מבחינתי הוא לא נקרא יוצר. (אם הוא מדלג כי הוא לא מסכים עם הערה זה משהו אחר)
יוצר צריך לדעת להתעלות ולהשתפר בעזרת כל הכלים שיש לו מסביב. יוצר שדבק רק בכישרון שניתן לו מלמעלה, לא יצליח להתשפר ויישאר תמיד באותה הנקודה.

אני מחפשת מחשבה. אני מחפשת רצון להשתפר. אני מחפשת את המטרה של האתר בכל יוצר ויוצר.
אני לא רואה בהערות שלי משהו חוסם..
אנשים פה מתנצלים יותר מדי לפני כל הערה ('אני מצטערת אם אני חדה או פוגעת, זה לא אישי, אבל--'), ואני לא חושבת שזה נכון. אני אחזור על זה עוד אלפי פעמים - אבל זו המטרה של האתר, ואנחנו לא אמורים להתנצל כשאנחנו מממשים אותה.
אני מסכימה איתך שאם רק אני אשאף להערות אחרות זה באמת לא יעזור. אני פשוט לא מבינה למה אנשים אחרים לא שואפים... למה אי אפשר להתנתק מהרגש כשקוראים תגובות. למה אי אפשר לא לצפות למחמאות. אני מסכימה עם דפנה, זה לגמרי בעיה בדימוי העצמי, ואני לא חושבת שהאתר הזה נועד כדי לשמש קבוצת תמיכה.


*תקחו את הדברים האלה לאן שאתם רוצים. אבל הלוואי שלמקום משפר, בשביל כולנו.
^^^^^^^^ציר 60
[לחפות על הכותרת הבלתי נראית של ההודעה החשובה הזאת]
אני לא כ'כ מסכימה איתך..מורי'ה.
אל"ף, זה שזה ילדותי לדלג מעל תגובה כזו לא אומר שזה לא קורה, השאלה אם את מבטלת יוצרים או שאת שואפת לקדם אותם לאט לאט. (זו הנק' שלי - המטרה של האתר שעומדת לי מול העיניים זה כמה כדאי שהוא יהיה מקום שיעזור ליוצרים להתקדם. לא שהאתר יהיה מלא בתכנים גבוהים יותר)
ואין פה עניין של לצפות למחמאה, כשאני שולחת יצירה אני באמת מייחלת שיעזרו לי לשפר, אבל כמו כן שידעו גם לזהות את הנק' הטובה, וכמעט בכל יצירה יש כזאת.. זו לא חנפנות, זה לא זיוף, וזה ממש לא קבוצת תמיכה.. ולא צריך להקצין, שיש לי מה להעיר אני לא אתנצל על זה ולהפך, היוצר צריך לשמוח לדעתי כשמתייחסים ליצירה שלו ברצינות, אבל בואו לא נאבד את הבסיס..לענ"ד זה בהחלט חוסם או לפחות לא מעודד להשתפר בתגובות שמלאות רק (שוב- כשמדובר רק) בהערות. ויכול להיות שאני ואת נוכל לקרוא תגובות כאלה ונשמח להתקדם בזכותם, אבל לא כולם כאלה ולא ככה יוצרים באנשים את ההבנה שזה לא בא כדי להעליב..
ממ..מילים נסתרות.
זה קורה? אז שזה יפסיק. שאנשים יקחו את זה לידיים שלהם.
יוצר שמדלג מעל תגובה הוא יוצר שלא רוצה להשתפר. פה זה לא שיעור במדעי החברה ואנחנו לא פסיכולוגיות, ומי שלא רוצה להשתפר שלא ישתפר. נקודה.
הרצון הזה צריך להגיע קודם כל מהאדם עצמו, ואני לא חושבת שזה התפקיד של מישהו אחר להוביל אותו לאט לאט אל הבגרות.
 
יכול להיות שתגובות שמלאות רק בהערות לא מעודדות להשתפר, אבל בשביל זה יש את כל שאר התגובות שמלאות רק במחמאות.
תגובות מלאות בהערות רק מנסות לאזן עכשיו, את מצב התגובות.
 
זה לא בא כדי להעליב.
אני חושבת שכבר דשנו בנושא של ההסתכלות מכל הכיוונים, אבל בכל זאת עוד משפט-
שכל יוצר יעבוד בזה על עצמו. אף אחד פה לא בא לעשות רע. אף אחד.
(טוב, נו.. שני משפטים..שלושה)
האתר השתנה, אבל לדעתי רמת השירה עלתהאוהב אמת
ביקורות טובות נדירות בדורות האחרונים מהסיבה הפשוטה שכדי לכתוב ביקורת טובה צריך להשקיע מאמץ גדול בקריאה, ורוב האנשים טרם למדו איך לעשות זאת. בעבר לביקורות באתר הזה היה אופי ישיר ובוטה, מה שגרם להרבה יוצרים לעזוב את האתר. כיום, יש יותר פירגון ונימוס, וזה טוב לכשעצמו, אך איננו מספיק. רמת היצירות תשתפר אם יוצרים יהיו פחות עסוקים ביצירות של עצמם, וינסו לכתוב ביקורות מפורטות ומושקעות ליצירות שמצאו חן בעיניהם. כמו-כן, אם יוצרים חפצים באמת להשתפר, עליהם להתיחס ברצינות לביקורות המפורטות, גם אם אינם מסכימים עם כל מה שנכתב בהן, ולא לרדוף אחרי מחמאות.
 
 
 
 
פרגון זה דבר טוב מאד.פיתון
לפי דעתי מי שכל הזמן נותן ביקורת לא יכול להנות מיצירה. ועם אני לא טועה היוצרים שעזבים את האתר כתוצאה מביקורת הם בעיקר יוצרים חדשים, וכבר כתבתי פעם שאסור יותר מידי לבקר יוצרים חדשים
מממ... מעניין שכולם אומרים פהבובספוגאחרונה
פחות או יותר אותו דבר
נשמע שהיה שווה פה פעםאני הנני כאינני

עם המפגשים בארגון @פסיפס 

מי יכול לספר?

מי יקום ויעלה את הדברים באוב?

אולי אנחנו דור אחר?

CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

אולי יעניין אותך