התפילה היא הכשרת המעשים והקישוטים המעולים שמתקשטים בהם לפני הבורא. קישוטים אלו הם יפוי המעשים ותקונם, הישרת המידות ושכלולן, באופן שנהיה שווים לטוב הנמרץ שאנו משתוקקים אליו ומתפללים עליו, זהו רז התפילה.
והגאולה היא הופעת עצם הזיו והזוהר של כנסת ישראל, שאינם נמדדים כלל לפי ערך המעשים, כי אם מצד עצם חנינותו של הקב"ה אשר יצר את ישראל בתכונה גבוהה כזו, שכל חשך לא יחשיכה וכל צל לא יסתירה. ובתכונה כזו שהיא למעלה מהשיווי שלנו מתגלה רז הגאולה.
אמנם מגמת עבודתנו היא שבזמן שמאירה עלינו הגאולה ואורותיה שהם ממעל לכל חוש ולכל מושג, תיכף משתדלים אנו להתאים את אור הגאולה עם השיווי שלנו, וגילוי אור זה של הגאולה הוא הנותן בנו כח ועוז להעלות גם את מעשינו שנהיה באמת שווים לכל הזכויות הכבירות של הגאולה. על כן אסור לנו לשהות בין זה לזה, ותיכף לגאולה תפילה. (מי מרום יג, צו)
@ארץ השוקולד @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @אילת השחר @נעה ונדה@נפש חיה. @אחיתופל
.