מאד מוטרדת - שאלה על תנאי חיים / רמת חייםתפוחים ותמרים
אודה אם תשתפו, כי בסביבתי כולם בהלם.
אנחנו מאותם זוגות שטרם הצליחו לרכוש דירה. חיים בשכירות במחיר הנמוך באופן משמעותי ממחיר השוק, בדירה מלאת אור ואויר. 3 חדרים. הסלון גדול מאד, המטבח מרווח וגם החדרים לא פצפונים. כרגע 4 ילדים בחדר ויש גם מרפסת קטנה סגורה שניתן להסב לחדר לילד במידת הצורך.

כשסיפרתי על ההריון, כולם, אבל *כולם* התחילו לדחןק בי שנעבור דירה. מעבר לדירה מרווחת יותר (4 חדרים או יותר), יעלה את שכר הדירה באופן ניכר.
נניח לרגע שיש בידינו האמצעים - האם מעבר לאור הריון חמישי נשמע לכן הכרחי?

המחשבה שלנו היא לבנות קיר גבס בסלון (בעל הבית פשוט נהדר) ולישון שם שנינו, וכך הילדים מקבלים 2 חדרים+מרפסת סגורה (אולי חדר לימודים קטן).
העלות של השיפוץ לא גבוהה במיוחד (בטח יחסית למעבר לדירה יקרה יותר), ו.... עדיין, כולם אומרים לנו שזה צפוף מדי, שזה פוגע באיכות החיים של הילדים, שאין פרטיות, שאנחנו גורמים להם עוול.

כבר יצא לי לשאול (בנפרד) כל אחד מהגדולים אם היה רוצה לבל חדר משלו, ונעניתי בשלילה גמורה.

דעתכן, נסיון חייכם עם קצת גדולים יותר שגדלו בבית לא גדול - האם זה באמת פוגע בהם?
אני באה ממשפחה ברוכת ילדים ב''ה (9 בלי עין הרע🙂)חלק ממש
והיו לנו 2 חדרי ילדים קטנים + חדר פצפון שנכנסה בו מיטה אחת.. וחדר הורים. היינו עם מיטות קומותיים והיה לנו כיף
המטבח והסלון לא היו מרווחים..אבל היינו יחד ושיחקנו ורבנו והשתוללנו
לא ישנתי בחדר לבד אף פעםאורוש3
יש לזה חסרונות אבל בגדול זה אחלה בי''ס לחיים. הנורמות היום מאוד גבוהות ובעיני זה לא שיקול. כרגע תעשו מה שנכון לכם. הבאסה העיקרית בעיני ברעיון השיפוץ זה הקטנת החלל המרכזי בסלון. כי כל עוד הילדים צעירים החדרים פחות קריטיים והסלון זה מקום הבילוי העיקרי ויש ילדים שובבים שזקוקים למרחב. וגם עגלה, טרמפולינה, משטח פעילות וכד' תופסים מקום. החלטה שלכם בלבד בכל מקרה! כמובן שמעבר דירה יקטין את היכולת לתת לילדים בתחומים אחרים וזה בהחלט שיקול. בהצלחה
תשובהאמאשוני
גדלתי עם עוד 3 אחיות בחדר.
הילדות זה היה כיף לא נורמלי.
המיטות הוזמנו מנגר ככה שהיה ניצול מיטבי של החלל ללא מיטות קומותיים.

בגיל ההתבגרות כן היו קשיים שאם יש ברירה לא הייתי גורמת את זה לבנות מתבגרות...
למה לא לשים שני ילדים בחדר המופרד בקיר גבס??
בכל מקרה אחרי לידה התינוק בחדר הורים...
נשמע לי כמו פתרון עדיף.
גם אצלנו די ככה..באר מרים
משפחה גדולה יותר מפי שתיים..
גרים בדירה משלנו, אמנם, אבל ארבעה חדרים (שלושה חדרי שינה) פיצית (78 מ''ר) עם חצר גדולה ממש..

בכל חדר מיטת קומותיים עם שתי פתיחות ולא נשארת משבצת. התינוקת בלול בסלון וגם ספה בסלון שנפתחת לגדולים כשמגיעים הביתה לשבתות וחופשות (בדרך כלל הקטנים מעדיפים לחגוג בסלון והגדולים דווקא בחדרים..)

וצפוף. ושמח..

אבל אצלנו הם המון בחצר..
וגם אני מאחסנת המון ציוד במחסן מאולתר שבעלי בנה בחצר..

בקיצור זה לא כזה נורא. ואל תקשיבו לעצות של אחרים אלא למה שנכון לכם. אתם אלה שתשלמו את המחיר...

ולגבי הסלון לא הייתי בונה קיר גבס אלא מחיצה נפתחת אקורדיון כזה.. ככה שבשעות היום אפשר לפתוח ולהגדיל את הסלון. לכם קונה מיטת הייריזר שהיא מצד אחד עם מזרנים נורמליים ומצד שני אפשר לסגור..

בהצלחה!
אם לך ולבעלך נוח ככה אני לא רואה בעיהבתי 123


אני חושבתיערת דבש

שהרעיון שתעברו לחדר קטן מגבס בסלון-זה פחות נכון לזוגיות ולזוג בכלל.

אם כבר הייתי מעבירה לשם ילדים.

 

אבל בלי קשר:

תעשו חושבים איך אתם רואים את המצב.

אם לכם טוב ככה , ומקסימום תעבירו ילד אחד\שניים כשהתינוק יגדל, לסלון(עם מחיצת גבס),

אז למה משנה מה שכולם אומרים?

 

כשילדים מתבגרים זה משהו אחר..אבל להבנתי יש לכם עוד כמה שנים עד אז.

ותמיד ניתן לעשות חישוב מחדש.

(לא שבהכרח רע ל2 מתבגרים לשון יחד..)

 

דוקא לכם, זוג ההורים, הייתי משאירה חדר נורמלי ונפרד..

ולא קומבינות בסלון(ומחיצת אקורדיון לזוג באמצע הבית..

ממ @באר מרים בעייני זה ממש לא לענין.

ויכול לבוא ע"ח הפרטיות והזוגיות.

נו באמת...שלומצ'

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

האמת, נשמע לי הכרחיהבוקר יעלה
ואולי דעתי שונה משל הרוב...
בקרוב הילדים שלך יהיו מתבגרים ולא יהיה נכון לשים ילדה שקיבלה מחזור או צריכה להתלבש, חזיה וכו ליד בנים. אלא אם אלו רק בנות.
בלי קשר מכירה מקרוב משפחה כזאת שחיו בתנאים מינימליזם בלי קשר וגדלו חמישה בחדר ועד היום שהם בוגרים זו טראומה בשבילם. גם מהנל שאמרתי לגבי בנות עם בנים בגיל ההתבגרות, גם בגלל הצפיפות שהיה קשה וגם בגלל עוד היבטים.
לסגור לכם פינה בסלון לא נכון בכלל לזוגיות. לסגור פינה לילדים אולי כן... השאלה איך אתם ממשיכים שם בצורה מיטבית. אני רואה בתנאי חיים שכאלו לא מותרות אלא הכרח, ולא גדלתי בלוקסוס, פשוט הייתי עם אחות בחדר סביר בגודל.
אנחנו אמנם זוג צעיר אבל מתחילת נישואנו משכנו בדירה פיצית ולאחרונה לאור הריון נוסף שלישי, עברנו לדירה מרווחת בהרבה וזה ב"ה משפיע בככ הרבה היבטים, אנחנו יותר רגועים, יש מקום לילדים לשחק, סלון גדול. לנו יש רק שניים אז עשינו לבינתיים חדר משחקים. וואלה לא חושבת שאלו מותרות בכלל. אנחנו עדיין בשכירות ומשלמים הרבה יותר אבל לחלוטין שווה את זה.
בהצלחה רבה!
זה תלוי כ"כ בהרגלים וברמת חיים...מתואמת

יש כאלה שאם אין לכל ילד חדר+מקלחת משל עצמו - אז זה לא חיים, ויש כאלה שגרים בדירות של שלושה חדרים עם עשרה ילדים... (מכירה מקרוב את שתי הדוגמאות).

אם לכם זה נוח, ואם אתם מרגישים את ה"אור" ואת ה"אוויר", כמו שאמרת, בדירה הנוכחית - אז אין כל סיבה לעבור, גם אם סביבתכם טוענת בתוקף שכן. בסופו-של-דבר הם לא אתם...

(ואני אישית גדלתי במשפחה ברוכה ובשלב מסוים עברנו לבית גדול, והיה לי שם חדר פרטי. אבל כמה שנים אח"כ החלטתי מיוזמתי לצרף אליי לחדר את אחותי הקטנה - בהחלט היה לי כיף יותר ביחד איתה...)

דעתי האישיתאמא וגם

היא שקודם כל זה עניין של הרגשה אישית שלכם.

אם טוב לכם אז מצויין, תמיד תוכלו עוד שנתייםפ להחליט לעבור ועד אז זה רווח נקי.

 

לדעתי בגיל ההתבגרות יתכן שילדים יהיו זקוקים ליותר פרטיות, בפרט אם יש ילדים מ2 מינים.

אני אישית חושבת שחדר לבד זה משמים. לא גדלתי ככה, וגם לא מגדלת את ילדי ככה.

 

 

בקיצור כל עוד טוב לכם תשארו

קחו בחשבון אם אתם משפצים לכמה זמן זה ישתלם לכם.

כלומר האם זה שווה גם למקרה שתעברו עוד שנה?

 

ובעל בית נהדר אור ואויר אלה מצרכים חשובים מאד!

תמיד ישנתי עם עוד 2 איתירקלתשוהנ
והיה מושלם
אני גדלתי בסדר גמור, וישנתי עם עוד 2 אחיות בחדר לא ענקיעל מהדרום
לק"י

מקסימום אם רציתי לדבר שיחה פרטית, הייתי נכנסת לחדר אחר שהיה ריק באותו זמן.

ולא הייתי רוצה חדר לבד.
טוב אנסה לענות מנקודת מבטיאני זה א
החלל המרכזי בעיני הוא כרגע העיקר שם רובכם נמצאים רוב היום אם אני מבינה נכון לכן לא בטוחההשלהקטין אותו יהיה צעד חכם אלא אם כן נשאר חלל מספיק גדול לסלון.. לגבי החדרים אם אפשר להקטין את הסלון הייתי יוצרת חדר קטנטן עבור ילד אחד אולי הגדול..חשוב שלכם יהיה חדר נוח במיוחד שיש לרוב תינוק תורן עם ההורים אז כן שיהיה מספיק מקום.. אנחנו גרים בבית קטן. יחידה בחצר של ההורים רוצים נורא לצאת לבית משלנו לבד אבל כרגע אנחנו חושבים כמה צעדים קדימה וזה לא נכון לנו לצאת לשכירות שהיא מאוד יקרה פה באזור ולא רלוונטי לנו לשנות אזור.. אבל לאחרונה עשינו שיפוץ קטן בבית ויצרנו עוד חדר. המקלחת שלנו היתה ענקית ממש כמו חדר אז הקטנו אותה משמעותית ו"גנבנו" קצת מהחדר ליד שהיה גדול מאוד. לגדולה נתנו את החדר החדש שהוא גם הכי קטן ועדין יש בו מיטה נפתחת כך שעוד ילד יוכל להיות איתה בעתיד השיקול היה לשים אותה בנפרד כי היא בת יחידה והשאר בנים אז לתת לה קצת פרטיות. 2 הבנים האמצעים עברו לחדר שאנחנו היינו בו עם מיטת קומותיים שנפתחת לשלוש אז כרגע המיטה העליונה פנויה.. ואנחנו עם התינוק בחדר שהיו הילדים בעבר.. בכל חדר מבחינת ריהוט יש מיטות וארון וגדולה יש שולחן קטן שבנינו.. לגדולה וגם לבנים שמתחתיה היה קשה המעבר לחדרים נפרדים ועדין במהלך היום הם נמצאים לרוב יחד.. אז מה כולם אומרים לא מעניין העיקר מה טוב לכם אם אתם מאושרים ככה זה מצויין ולגבי השיפוץ שווה לבחון אם זה באמת נצרך כי אם תגידי שהעלות לא גבוהה אומנם אבל גם ככה עוד שנה שנתיים הנתונים המשפחתיים ישתנו משמעותית ויצריכו מעבר אולי לא שווה בכלל לעשות את כל השיפוץ. בכל מקרה בהצלחה ושיהיה בשעה טובה וקלה.. וסליחה שיצא ארוך
משהו נוסףאני זה א
אם אתם אכן הולכים על שיפוץ שווה לקחת מעצבת פנים יכול להיות שאפשר להשקיע קצת יותר ושבעל הבית ישתתף ולקבל תוצאות הרבה יותר טובות. כשאנחנו היינו לקראת שיפוץ חשבנו על תכנית מסוימת ואז חבר של בעלי בא והציע לנו את התכנית שבסוף ביצענו.. ואגב אני מעצבת פנים אז לפעמים הסנדלר הולך יחף חחח
משהו נוסף גם כן..פיס אנד לאב
בסוף, מה שתשדרי זה מה שהילד ירגיש. תשדרי שהבית מעולה ושהם ילדים מצויינים שמסתדרים ביניהם וזה מה שיהיה לך בעז"ה. שום תחושת חיסרון ושום כלום. ואת ההערות מבחוץ תסנני ואל תרשי שידברו כך בנוכחות הילדים.
כתבו לך כבר הכל נראה לימיואשת******
1. לא הייתי שמה זוג בסלון אלא ילדים
2. לא הייתי מקטינה סלון בבית עם הרבה ילדים רק אם אין ברירה
3. בגיל ההתבגרות כמו שאמרו לך פה עדיף להפריד בין המינים , מחזור וזה, בת מתבגרת צריכה שטח

הילדות שלי ישנו עד לפני שנה שלושתן ביחד והיה להן מאד כיף עכשיו שתי המתבגרות עברו לחדר משלהן והקטנות בחדר השני. המתבגרות ממש צריכות פינה לבד
אגב בחופש עכשיו עשינו שכל אחת קיבלה לחודש חדר משלה ואחותה עברה לישון עם הקטנות, הם עשו את זה לסירוגין בשביל החוויה של חדר לבד וזה הי. מאד נחמד ומלמד עבורן

לדעתי את הנפרסת הסגורה תעשו חדר לשתי הגדולים ואתם תמשיכו לישון בחדר שלכם הרגיל. זוג צריך מרחב יותר מילדים
ואין צורך בפינת לימוד זה ממש לוקסוס אנחנו חיים בלי זה, שיעורים בסלון או במטבח והכל טוב. לדעתי סלון גדול ומרווח למשפחה של חמישה חשוב יותר מפינת. לימוד
בהצלחה !
אם טוב ונעים לכם , מה אכפת מה אחרים אומרים.שמן פשתן
יש שיסתפקו בשלושה חדרים, ויש שגם אחוזה לא תכיל אותם.
אם זה רלוונטי, קחי בחשבון שבנים באיזה שלב יוצאים לישיבה.
אין בעיהחולת שוקולד
2 חדרי שינה ומרפסת סגורה לילדים זה די והותר
זה לא שהם יהיו 5 בחדר וגם לא 4, ואם אחד במרפסת אז גם לא 3
זה חדר אחד ומרפסת לילדיםמיואשת******
דירת שלושה חדרים זה שתי חדרי שינה וחסון וחדר שינה אחד זה להורים
אבל הם מתכוונים להוסיף חדרחולת שוקולד
תודה רבה לכולכן! עונהתפוחים ותמרים
הגדולה תהיה בחורף בת 9, לא מעוניינת לישון לבד, וכך גם הבחור (עוד מעט בן 7), חשבנו גם לחלק חדר עם מחיצה לשני ילדים, בינתיים לא רלוונטי.

שוקלת שוב את עניין הסלון ואת ההערה שלכן לגבי נפרדות להורים. בעלי יותר 'בעדנו' במחשבה שלו - שאנשים מבוגרים זקוקים ליותר מרחב ונוחות, ואני יותר 'בעדם' וחוששת שאני גוזלת מהם.למרות שהדאגה העיקרית היא ביחס לעתיד ולא ביחס להווה. כרגע טוב לנו פה.

אני גדלתי עם אחותי בחדר עד גיל 14, ובחיים לא הייתי מוותרת על החוויה. חדר העבודה של אבא שלי עמד ריק שנים וחיכה לי (הורים גרושים) אבל היה לי כל כך טוב שלא עברתי אליו עד שממש הייתי מתבגרת.
רק שמעתי שעכשיו גילאי ההתבגרות מאד מאד נמוכים, משמעותית יותר מפעם, ויש לי בת ואז בן, כך שברור לי שאצטרך 2 חדרי ילדים.

לגבי הפרטיות, נערכים עכשיו לרכישה של ארונות ילדים נפרדים במקום הקומבינה של ארון משפחתי גדול + שידת החתלה.


ולגבי דברים שאנשים אומרים: אמא שלי קוננה מאד שעכשיו עם ההריון החדש אני גוזלת אינספור דברים מילדיי הקיימים. וכששאלתי אותה מה, היא אמרה: איך תקני להם דירות....? צחקתי ואמרתי שגם אם היה לי ילד אחד לא הייתי יכולה לקנות לו דירה... (כאמור גם לנו עצמנו אין), אבל הקיץ לקחנו אותם לשיעורי שחיה, והיינו בחופש בצפון, והם ילדים מתוקים ומטופחים אפילו שלא שלחתי כל אחד לאיזה חוג רובוטיקת חלל ולא מלבישה/מנעילה מותגים ולא קונה מעדנים.

אני מקווה שנגיע לרכישת דירה אבל לא חיה בחרדה קיומית (בעל בית מהחלומות, באמת), ויש דברים שהרבה יותר חשוב לי לתת לילדים מאשר ירושה חומרית.
כל מילה! חידדת אצלי כמה דברים חשובים- תודה!חלק ממש
נשמע שזה באמת עניין של גישה ודרך חייםיעל מהדרום
לק"י

לאבא שלי יש דירה משלו, וממש לא עלתה בדעתינו מחשבה שהוא צריך לקנות לנו דירה.
גם אם יש לו כסף מיותר....
חיים בשכירות, ומסתדרים יופי ב"ה.

(מפתיע אותי שאמא שלך חושבת על דירות לילדים. חשבתי שרק בקרב חלק מהחרדים יש מוסכמה שההורים קונים דירה או נותנים כסף לזה).
גיל ההתבגרות ממש לא השתנה!בלדרית
אם כבר, הילדים של היום זקוקים להרבה יותר חברה אנושית ופחות לחדר מבודד להיות בו עם המחשב והטלפון (גם אם תשימו סינון).
לדעתי תחליפו את הספה בסלון לספה שהופכת למיטה ותסבו אותו לחדר שינה. אם יש דרישה לפרטיות תוסיפו וילון שאפשר לסגור בערב. זה קצת בעייתי כי יש שעת כיבוי אורות בסלון כשתושביו הולכים לישון אבל באמת שילדים יתרגלו לכל מצב, גם לכך שמתבגר יהיה עם ילד קטן או בנים עם בנות.
אני ממשפחה גדולה ולא חשתי חסר בזה שהייתי בחדר עם עוד אחים ואחיות. אפשר להוסיף מזרנים לקטנים על רצפת חדר הילדים, הם ישנים שם בכיף.
בנוסף, בחודשים הראשונים התינוק ב''ה אתכם בחדר אז לא כדאי שתעברו לסלון כי יהיה לו שם רעש ולאחרים ממנו.
עוד נקודהלהשתמח
לא מסכימה שזה שתשנו אתם בסלון זה דווקא 'בעדם' נראה לי שנוחות ופרטיות בחדר שינה של ההורים זה ממש חשוב לזוגיות. זוגיות טובה זה לא בשביל ההורים, זה בשביל כל הבית והמשפחה
לדעתי זה שתתנו לעצמכם פרטיות לנהל זוגיות טובה, זה יותר חשוב בשביל הילדים מאשר לישון בחדר מסוג כזה או אחר, במיוחד בגיל כזה שעוד לא כ"כ זקוקים לפרטיות.
תהפכו את החדר בסלון לאטרקטיבי- תגידו שמי שישן שם יכול לצבוע בעצמו או משהו כזה ואז ישמחו בו אפילו יותר.
מה אנשים מתערבים?ציפ'קה
אם זאת האפשרות הטובה ביותר בשבילכם מבחינה כלכלית אז מסתבר שאתם הורים אחראיים שדואגים ליציבות הכלכלית של משפחתכם ודואגים לילדים שלכם.

לגבי "עוול"
זה הכל עניין של גישה. אם את משדרת רוגע ושזה כיף זה יהיה כיף!
לא צריך לכעוס על אנשיםאנונימי 444

לא צריך לכעוס על אנשים "שהתערבו" @ציפ'קה,

היא רשמה את זה פה כדי לקבל עצה מאחרים, אם היא לא רצתה "שיתערבו" לה באיך שהיא מחלקת את הבית, היא לא הייתה כותבת פה.

היא לא התכוונה לנשות הפורום שמתערבותיעל מהדרום
..פוסעת
אצלנו אמנם יש הרבה חדרים, אבל אף פעם לא ישנתי לבד.
אני לא אגיד שלא רציתי פרטיות לפעמים, אבל החוויה של לישון עם עוד אחים היא מדהימה. בעיקר אם החבר'ה שלך עוד לא בגיל ההתבגרות שאז צריך יותר מרחב, אז לדעתי דווקא הלילות שכולם ישנים ביחד, מספרים סיפורים, משחקים וכאלה הם אלה שהכי בונים את המשפחה...
לא כל נער/ה מתבגרים צריכים מרחב.בלדרית
החוויה שלך נשמעת נהדרת.
לא מרחב ענק, אבל אני כן שמחה שירדתי להיות בחדר רק עם אחות אחפוסעת
מרחב מינימלי כן צריך.
לדעתי אם המצב כרגע טוב לכם- מצויין.44444
כשהבת הגדולה תגדל מקסימום שתהיה בחדר במרפסת. ואי"ה כתרגישו שהילדים צריכים יותר פרטיות תסגרו את הסלון. בדר"כ שעולה הצורך בפרטיות יורד הצורך בסלון.
בכל מקרה בסלון הייתי שמה את הילדים הקטנים ושמה מחיצת אקורדיון.
זו יכולה להיות קצת בעיה עם כיבוי אורות מוקדם.בלדרית
אולי עדיף שהגדולים יהיו בסלון כדי שיוכלו לישון אחרי הקטנים בלי להפריע להם.
נשמע לי טוב וזול הפתרון שהצעת. 3 ילדים בחדרוואוו
נשמע לי טוב, לא יותר מזה
לא הייתי עושה חדר הורים עם גבסחילזון 123

מהסיבה הפשוטה שדווקא ההורים צריכים חדר עם פרטיות, דלת שניסגרת כמו שצריך, קירות עם בידוד נורמלי וכו'. במיוחד עם הילדים כבר לא כ"כ קטנים ולפעמים ערים עד מאוחר או מתעוררים בלילה וכו' (....)

חוץ מזה העברתי את הגדול שלי לחדר אחר כשהיה באמצע כיתה ו' (והבאה בתור בכיתה ד'), עד אז זה היה בסדר גמור (אולי אם הגיל היה הפוך היה יותר בעייתי, לא יודעת)

לא הייתי שואלת את הגדולים אם הם רוצים חדר משלהם אם זה לא רלוונטי כרגע, כי זה סתם לתת להם רעיונות שלא חשבו עליהם...

יכול להיות שאם תיראי שהגדולה צריכה קצת פרטיות תארגני לה באמת את המרפסת (אולי אפילו לא לשינה אלא רק תארגני לה שם שולחן כתיבה נניח עם החפצים שלה, או פינת ישיבה כלשהי\משחקים שלה וכו')

גיל 7 זה עוד צעיר ונראה לי שיש זמן עד שהוא יצטרך מקום משלו, לדעתי זה עוד גיל שאפשר לישון עם כמה וכמה אחים
מה כבר יש להם לעשות בחדר? שיעורים בסלון... משחקים גם לרוב בסלון...ואם משחקים בחדר אז זה עם עוד אחים בד"כ... בקיצור נשמע לי בסדר להיות כמה ילדים יחד (גם 3-4) כל עוד יש לכל אחד טיפה מרחב משלו

בכל מקרה כן השתדלתי לארגן לכל ילד איזה מגרה קטנה או קופסא שהיא רק שלו (לכל מני אוצרות\מדבקות ודברים פרטיים), ומיטה קבועה

שיביאו לך כסף לרכוש דירה והכל יבוא על מקומו בשלוםה-מיוחד


יש מצב שמה שההורים משדריםחיים של
אני גדלתי בבית קטן
ואינלי חסכים ותמיד היו כאן חברות וחברים
הרבה משפחות גדולות וטובות גדלו ככהשחר245

אצלנו ביישוב יש הרבה משפחות עם חמישה ושישה ילדים בבית קטן של שלושה חדרים או קראוון ומצליחים להסתדר. (לא יודעת איך...)

הילדים שלהם נראים שמחים ומאושרים.

יש לי חברה שכשהילדים היו בגיל שלכם היה להם בית עם סלון גדול וחדר שינה אחד (!!!) כל לילה הילדים היו נרדמים בחדר ואז מועברים לסלון כדי לפנות את החדר להורים. - זה לא נשמע לי המצב אצלכם. ובכל זאת לא נראה לי שפגע בשמחת החיים שלהם...

הכל תלוי בראש ואם לכם טוב ושמח אז אין מה לדאוג.

יכול להיות שאמא שלך לא רגילה למציאות של 5 ילדים ולכן זה נראה לה המון ואיך תתני לכל אחד מה שצריך וכו'...

תנסי להמנע מנקיפות מצפון. אנחנו נותנים לילדים מה שניתן ואת השאר משאירים לשותף השלישי...

בהצלחה , בנחת ובשמחה !!

אמא שלי בשוק מהרעיון של ילד חמישיתפוחים ותמרים
והעניין המוזר הוא שהיא לא כזה בנאדם חומרי בעצמה.....
אולי זה קשור לבית הילדות שלה, שהיה בן 2 חדרים, סבא וסבתא היו פותחים כל לילה את הספה בסלון.
שלום לך!Orit39
עד לפני שנתיים גרנו בבית יותר לצפון משלך, 80 מ"ר בלי מדפסות, מטבח קטן, סלון קטן, הכל קטן! 3 חדרים. עם..... 5 ילדים!! עם השישית עברנו דירה. 5 ילדים בחדר זה לא פשוט! בייחוד כשאין מרפסת ואוורור.... יש גם את עניין באיחסון אל תשכחי.. כל ילד הרי בא עם החפצים שלו....
אבל אומר לך משהו, זה עשה משהו ליחסים בין הילדים ובינינו לבינם. היום יש לי 4 חדרי שינה. חדר אחד עם 3 בנות (הקטנות), עוד אחד עם 2 הגדולות ועוד חדר לבן. אבל הם כמעט אף פעם לא ישנים במיטות שלהם אלא אם כן אני מתעקשת על כך בייחוד בתקופת הלימודים. הם פשוט "לא רוצים לישון לבד!" בעיניי זה ייתרון, אין ספק שהקשר שלהם ימשך לשנים רבות וטובות! לא כמו אותם שחיים כל אחד בפינה שלו וגם כשגדלים כל אחד והחיים שלו.....
הכל עניין של הרגשה שלך ושל בעלך ב ל ב ד !!!!!!! לא של אף אחד אחר!!!!! אל תתנו שאף אחד יכנס לכם לא לכיס ולא לחדרים!!!! יש הרבה "נשמות טובות" שחושבים שיש להם זכות לייעץ לאחרים מה לא לעשות מבלי שהתבקשו לכך ורק גורמים לנזקים!!!!! כל חיי נתקלתי בכאלה ולמדתי לסנן.....
טוב לכם בדירה? נעים לכם? יש לכם חברה טובה שם? זה הכי חשוב!!! יותר מ-4 קירות!!! המחיר טוב? בעל הבית טוב? אז מה השאלה? עונים בנימוס: תעודה רבה אבל טוב לנו בדירה הזו וגם לילדים מצויין ועוברים נושא!
באופן אישי אשתך אותך שלמרות שהשתדרגתי מבחינת מטרים, אנחנו ב"ה חוזרים הקיץ לעיר ממנה הגענו. אמנם לא לבית עם 3 חדרים.... אבל יודעים שהוא יהיה יותר קטן! למה? כי הבנו שיש דברים הרבה יותר חשובים: שכנים טובים, חברה טובה, בית כנסת, בתי ספר ומוסדות לימוד טובים ומתאימים..... אין להם תחליף.
ודבר אחרון חביב: כשגרנו בצפיפות השם עשה לנו ניסים ממש כמו בבית המקדש! משתחווים צפופים אבל ברווחים... כשהגיעו לדירה החדשה עם כל המרכזים שבקושי נכנסו למשאית אבא שלי שאל אותי בפליאה אמיתית: איך הכנסתם את כל זה לבית הקודם שלכם??????????
אז נישארו היכן שאתם בשמחה וברגע! מאחלת לכם כל טוב!
בעלי שהוא בן יחיד רצה להפריד את התינוק השניתפוחים ותמרים
מהבכורה, אני מאד התפלאתי והם חלקו חדר ואז כשצירפנו את השלישית הוא התאהב בדינמיקה המיוחדת והאינטימית שנוצרה ביניהם.
אבל עם כל היופי שבדינמיקה אני לא רואה 5 ישנים ביחד, מרגיש לי צפוף יתר על המידה.בגלל זה המחשבות על ארגון מחדש של הבית.
להכניס 5 בחדר ממש לא היה מתוך בחירהOrit39
אלא אילוץ של הנסיבות.
רק הערה קטנה,רצה לאש
כמו שאמרו פה- יש הרבה יתרונות בלגדול ביחד עם האחים, באותו חדר...
מצד שני יש ילדים שזה לא מתאים להם. אני למשל מאוד מאוד צריכה פרטיות, מגיל תשע בערך אני בחדר לבד...(בהתחלה באמת זה היה במרפסת סגורה.. בהמשך חדר ממש).

שווה לבדוק עם הילדים איך הם מרגישים לגבי זה, ואם יש צורך, לחשוב איך נותנים מרחב פרטי לכל אחד.. - אפשר למשל לישון בלמטה של הקומותיים ולתלות וילון כזה שיבודד.. או ליצור חדרון פיצי לאחד הילדים..

העיקר באמת זה לשים לב לצרכים של הילדים. אני לא חושבת שהייתי מסתדרת עם עוד אח בחדר.. ממש ברמה שהייתי עוזבת את הבית, אם היה מישהו איתי בחדר..
כן, אני קיצונית עם הצורך שלי בפרטיות
זה נכון!Orit39
וחשוב בעיקר לגדולים. הבת הגדולה שלי הייתה במיטה למעלה בקומותיים ודיברנו לה שם ארונית ומדף תלויים על הקיר שתשים את הדברים הפרטיים שלה. (עזבנו כשהיתה בת 10, ככל שהיא גדלה אני רואה שהיא צריכה יותר פרטיות).
בתור ילדה שעכשיו בגיל ההתבגרות וגרה בבית קטן עם הרבה ילדיםשירציון
אנחנו 10 ילדים ב3 חדרי שינה. (כולם גאים בבית)
אני בכלל לא חושבת שכל ילד צריך חדר לבד אבל במצב היום זה ממש לא טוב.
החסרונות:
אני לא מזמינה חברות כי אין לי ככ איפה להשים אותם
הבית )כל החדרים( תמיד מבולגנים- תוצאה של הרבה חפצים בשטח קטן
מבוכה שאנשים שואלים אותך כמה ילדים אתם וכמה חדרים בבית
עדין יד ילדים קטנים שבורח להם במיטה ואז כולם סובלים מזה כי החדר של הבנים תמיד מסריח והחדר של הבנות צמוד עליו.
אין פרטיות-אין אפשרות לפרטיות. עד שלילד יש משהו פרטי כל האחים נוגעים בזה...
בקיצור, אני חושבת שהנוסחה הטובה זה חדר ל3 עד 4 ילדים גג! לא יוצר ולא פחות.
אצלנו אישית בבית יש אפשרות לבנות עוד חדרים ואני כל הזמן מתפללת שיבנו עוד חדר.. ההורים שלי כל הזמן דוחים את העניין
אני לא ככ סובלת, זה לא כזה נורא אבל לא מצב אידאלי בכלל
מבחינתי גיל ההתבגרות היא קטגוריה שונה מילדותתפוחים ותמרים
היתה לי בביהס חברה טובה שקיבלה מין כוך עם וילון (אי אפשר ממש לקרוא לזה חדר) והיתה מאושרת שיש לה פינה פרטית משלה.
לעניין החטטנות - הקטנה שלי מאד לא מכבדת פרטיות ואוהבת לגעת ואפילו להחביא חפצים של אחרים, וזה נושא שאנחנו עובדים עליו המון (לצערי בינתיים בלי הישגים ניכרים).
אולי אפשר לקנות קופסא או מגירות עם מפתח לגדולים?עסוקה בחינוך
שתהיה להם פינת פרטיות שהקטנה לא תוכל לדעת..
הקטנה שלך פיצית....קצת קשה לצפות מהם בגיל הזה לכבד פרטיותיעל מהדרום
תגובה ללא קריאת הכלהעני ממעש
א. אל תשימי. את מכירה את עצמך וביתך.
ב. לחשוב לטווח רחוק לגבי רכישת דירה.
יכולה לומרבלא כחל
שתמיד הרגשתי שאין לי מרחב בבית, אבל זה היה קשור הרבה יותר ליחס של ההורים שלי ולגישה מאשר לגודל הפיזי.
(ברור שזה מאד משפיע, העובדה הטכנית של אם יש לי או אין לי מקום לעצמי, להניח דברים.. וכו אבל זה לא הגורם העיקרי אם נותנים מרחב בדרכים אחרות)
בהצלוחה
אם תרצי להרחיב לגבי הגישה של ההוריםתפוחים ותמרים
שפגעה בתחושת המרחב שלך, אשמח ללמוד ממך.
באישי בשמחה בלא כחל
אני אמנם בהריון שלישי כעת אבלמותק 27
חשבנו לעבור בעוד שנה בעזרת ה לדירה אחרת. אם נצליח לקנות בעזרת ה. ולכן התלבטנו מאוד בין דירת 3 ל4 חדרים..
כי הבת שלנו תחגוג השנה 5 והבן 3 ועוד תינוק שבדרך...
אז אם קונים דירה צריך מראש לקחת בחשבון שהיא תתאים לצרכים למשך כמה שנים..
אך דירה לשכירות מסתדרים עם מה שיש, איך שטוב לכם.
אני מקווה שנוכל לקנות דירת 4 חדרים בקרוב כדי להפריד בין המינים לכשיצטרך
ובהמשך..מותק 27
גדלתי בתור בכורה בבית של 4 בנות.
כשאמי היתה בהריון הרביעי, עברנו לדירה אחרת. שהייתה לאבי במושב.
אך בתור ילדה עד גיל 13 וחצי גדלתי בחדר יחד עם עוד שתי אחיותיי. כשעברנו דירה היה לי חדר ממש קטן רק בשבילי
לעניות דעתיפיס אנד לאב
כילדה שגדלה בבית מרווח מאוד מול חברה טובה שגרה בבית הכי קטנטן שראיתי מעודי(לא בהגזמה). אצלם תמיד הייתה אווירה טובה וכולם בכיף יחד וכמובן גם ריבים אבל סביר. אצלינו היו גם כן ריבים אבל גם ניכור במידת מה ואגואיזם והסתגרות כל אחד בשלו.
לא להקשיב לאנשים שמחלישים אותךרחלי חמודה

אם טוב לך ולבעלך ולילדים זה הכי חשוב

אף פעם אל תעשי משהו כי אמרו לך

הטוב והנחת שלכם הכי הכי חשובים

בהצלחה

אני באה ממשפחה של 8 ילדים שגרו ב2 חדרי שינה וסלון.אמלה

אני גדלתי 5 ילדים בקרוון וחצי, לילדים שלי יש רק זיכרונות טובים מהתקופה הזאת.

כאשר עברנו לדירה  גדולה הם קטרו בהתחלה שרק בגללי עברנו דירה ובכלל זה היה ממש כיף שם ועוד.

ברור שהיום הם מבינים אבל לדעתי זה מה שנשדר להם , אם יש מרחב למשחקים בסלון ואת לא רואה בו מקום סטרילי, חבל לעבור ולבזבז כסף נוסף מה גם שאתם יכולים לסגור מרפסת ולרווח קצת. 

מה שחשוב זה מה שאתם מרגישים ואני מאחלת לך גידול קל ונעים והרבה נחת מכל הילדים.   

מניסיון שלי עכשיו-מנסה לעזור

אנחנו גרים בדירה של 2.5 חדרים ויש לי 5 ילדים שיהיו בריאים. גרים בה מאז שהגדול שלי נולד.

הקטן ישן איתנו ו-4 ילדים בחדר אחד. בסלון משחקים, מכינים שיעורים, אוכלים, רבים, מביאים חברים וכו'.

לילדים- זה לא נראה שמפריע כרגע.

מי שהכי מפריע לו בצפיפות הזאת - זאת אני

וזה בעיקר גם מדיבורים של הסביבה: אמא, חמות, סבתא, שכנה וכו'. 

שיהיו בריאות כולם.

רוצות בטובתנו אבל זה מה יש כרגע.

 

מתפללת לפיתרון מרווח יותר ונעים ובקרבת מקום. כי לא זול אצלנו בכלל...

בהצלחהמותק 27
לא זול בשום מקום היום..
נאלצים לשלם סכומים על שכירות שהולכת לפח באיזשהו מובן... (הרי אם קונים, אז הריביות של המשכנתא הולכות לפח)
וכדי לקנות נדרש הון עצמי מטורף.. ולא משנה איזו דירה, של 3 או 4 חדרים.
תלוי גם באיזה שלב בחיים אתה קונה את הדירה.. אם מיד כשהתחנת, אז אפשר להסתדר ב3 חדרים בשקט.. אבל אפ לא הצלחת לקנות בהתחלה, בעתיד תידרש ל4 חדרים , למי שיש את 2 המינים.
תודה. לכולנו מנסה לעזור


גדלתי גם בבית קטןארטליין

הבית היה קטן ממש, היינו 5 ילדים בחדר ועם השנים קצת התרחב והתחלקנו לחדר בנים (3 בנים) וחדר פיצי ל2 בנות.

וככל שגדלתי זה חנק אותי.. קטן לי, צפוף לי, אני יוצאת לדייטים ואחותי המתבגרת איתי בחדר, אני רוצה ללמוד אורגן והוא בסלון וכולם חוגגים עליו, תחושה אין פינה ואין מקום בבית.

זה יצר אצלי צורך במרחב, בהרבה מאד מרחב.
 

אבל..

זה כנראה לא הענין היחיד שמשפיע, יש עניינים פיזיים ונפשיים שמשפיעים..

 

פיזית :

 

1. הבית של הורי לא היה מעוצב. הכל זה רהיטים של "מה שיש" בצבעים לא קשורים, בסגנונות אחרים.

עצתי -
לא רוצים להשקיע בלעבור דירה? תנסו להשקיע בעיצוב נכון, חסכוני ויפה של הדירה. השקעה חד פעמית לכמה שנים הקרובות...

אפילו ללכת לאיקאה לשטוף את העיניים בקומת תצוגה ולקבל רעיונות איך מארגנים חללים פיציים והופכים אותם למנוצלים ומזמינים.

העיצוב והתחושה המזמינה חשובים לא פחות מהגודל.

 

2. ס -ד -ר. ממליצה לקנות את הספר "סוד הקסם היפני" להוציא חפצים שלא תורמים לשמחת החיים של הבית, להוציא ספרים, בגדים, צעצועים וכו שרק יושבים ומחכים ליום אחד שיבוא.... כל חפץ שיוצא מאוורר את הבית, פיזית ונפשית

 

נפשי:

3. ליצור פינה לכל ילד. ארגז, ארון, מגירה, משהו שהוא רק שלו, אפילו אם זה מצומצם מאד זה חשוב ממש.

 

4. זה סעיף שתלוי באופי. ופה אני אכתוב מחוויה אישית.
תמיד חוויתי פלישה להחלטות שלי מצד המשפחה. "מה את עושה, לאן את הולכת, מתי תחזרי..."

אם אתם הורים משחררים, מאפשרים ונותנים מרחב, הילדים שלך יקבלו את הצורך הנפשי שלהם,

אבל אם זה לא כך, בשילוב בית קטן זה חונק מאד מנסיון...

^^^^^ מתחברת לכל מה שכתבת . עצות מעולותמיואשת******
ממש נכון מוסיפהאני זה א
שאצלי בבית שהוא גם קטן אין חפצים מיותרים בכלל מה שלא בשימוש אני מעבירה ואם זה משהו שצריך לשמור אז מעלים לבויידם.. גם בחצר בעיקר בכניסה לבית דואגת שלא יצטברו דברים מיותרים..
וגם כששלושת הילדים היו יחד בחדר לכל אחד היתה מגירה פרטית שלו שיכול לשים בה מה שרוצה..
ושבוע שעבר נכנסה אלי חברה וממש התפעלה איך הכל קומפקטי ושיש הכל אבל גם לא שום דבר מיותר.. ואמרה לי שאם היה לה בבית את כל מה שיש אצלי לא הי נכנס ככה אז התאמנו את הרהיטים לגודל ולצרכים שלנו וכדי שלא נוציא על זה כספים מיותרים כי בכל זאת מקווים לעבור בקרוב לבית יותר גדול. אז חלק בנינו חלק יד שניה ושיפצנו.. ופעם שמעתי את הילדים מדברים ביניהם איזה בית גדול יש לנו וכמה כייף להם בבית.. ויש לנו 50 מטר רבוע בערך אולי טיפה יותר כן... חח...
לא קראתי את כל התגובותפרח-אש
ממש חשוב לי לומר שזה שונה אצל כל ילד
אני לא חושבת שכל ילד צריך חדר ,אבל חדר לשניים או שלוש נראלי בסדר גמור יותר מזה כבר אין פרטיות. זה משנה מאוד גם בגילאים גדולים יותר מאשר בגילאים צעירים וגם מאוד משנה ההפרש גילאים ....

יש לי שלוש חברות בנות אברכים שגדלו 4 5 בחדר וחדרים עם דלת אקורדיון והן נפגעו מזה בהחלט אבל מדובר על בנות גדולות (נראלי זה מתחיל להיחשב גדול בבת מצווה ) וכל אחת עם 8 פלוס אחים

אם ילדים קטנים לדעתי אין דחיפות גדולה שתעברו עכשיו אבל אם הם כבר גדלים זה בעיה
מה שהיה לי חשוב לומר זה תסימו לב לכל ילדפרח-אש
את בטוח יכולה לראות אם טוב להם או שהם בחוסר נוחות בורחים מלהיות בבית או בחדר
אממ..נסיכה יפה
האמץ שבתור ילדים קטנים מאוד מאוד נהננו אבל בתור בוגרים בתיכון זה היה לא הכי נח... לא היה ככ שקט ופרטיות... חדר שינה לילדים ועוד חדר משחקים, ארון, מחשב וכו... אולי גם בגלל שהבית תוכנן כשהינו ילדים, בתור בוגרים זה לא התאים. אבל שרדנוו הכל בסדר
לא חושבת שיש בעיהnana

תחשבי מה טוב או לא טוב לכם בלבד.
בגלל אנשים אחרים מגיעות כל השאלות..

אנחנו גרנו בבית עם 2 חדרי שינה עם 5 ילדים..
כשהייתי בהריונות צפופים כל האנשים אמרו לי : "לא קשה לך?? לא קשה לך??.. זה בטח ממש קשה".. ועוד ועוד..
אח"כ התחלתי לשאול את עצמי.. אולי צריך להיות לי קשה?? אולי אני לא מרגישה משהו שכולם מרגישים?
ואז הדפתי את כל המחשבות והאמירות.. אם זה לא קשה לי ב"ה אז זה שאנשים אחרים אומרים שזה צריך להיות קשה
לא קשור אלי. ב"ה לא קשה לי וככה זה צריך להיות ככה זה טוב לי. ולא משנה מה הסביבה אומרת..
בהצלחה!

אז ככהבוזי נוזי
אם מצליחים לשמור מיטה ומרחב אישי לכל אחד , נח זה לא יהיה אך כנראה לא יפגע בילדים מבחינה רגשית.
מכירה ויודעת שכשהמרחב האישי נפגע, למשל כשילד ישן בסלון ואין לו פינה משלו, פוגע בו מבחינה רגשית.
בהצלחה
נשמע שאין צורך לעבור דירנאביול
אם בעל הבית טוב ומאפשר לכם לשפץ, נשמע באמת שאין סיבה.
שיהיה בשעה טובה
ברוך ה' בנינו בית גדול עם 7 חדרי שינה.יוסף חיים17אחרונה
ויש לנו 6 ילדים.
בנתיים (הגדולה בת 13) כל הילדים ישנים ב2 חדרי שינה וזה מצוין עבורם.
אני גדלתי עם הרבה אחים, ותמיד היו איתי 2-3 אחים בחדר וזה מצוין.
אז יש חדר משחקים וחדר אורחים, ומשרד, וממד נוספים, אבל אין בהם באמת צורך מהותי כרגע.
בסוף השמחה באה מתוכנו, כשלנו טוב, ובית מרווח ונאה זה לא ביחס למה שיש לשכנים, אלא לפי ההרגשה שלכם.
אני חושב שלילדים נהדר לגדול יחד, זה גם מונע פחדים מילדים שמפחדים ומקל על ההורים בהרדמות שיש מי שמסייע וכו'.

כל ילד מביא איתו ברכה, אבל הבא יביא לכם ברכה לקנות בית גדול יותר...
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

לא. הוא החדיר את אותו ההתקן בהיסטרו'אמהלהאחרונה

אני הלכתי למרכז בריאות האישה כדי לבדוק למה יש דימומים ואז אמרו לי שההתקן זז

אח"כ הפנו אותי להיסטרו'

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדש

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.י

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

בחורף האוויר הרבה יותר יבש. לכן גם האטופייםאמהלה

סובלים הרבה יותר בחורף (גם פסוריאזיס יותר גרוע בחורף)

וגם אנשים עם עור רגיל בד"כ מתייבשים יותר... כמה אנשים צמודים לקרם ידיים עכשיו? הרבה יותר מבקיץ.

יכול לביות גם כמה רמות לאוטופיקילד בכוראחרונה

אצלנו זה בא והולך.. וזה יחסית קל

אבל זה מציק להם וכמה ימים עם הקרם והם מתאפסים

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

שאלהאחת כמוני

לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?

אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏

לא תמיד זה מספיק.מוריה

יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.

(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)

ילדתי שם פעמיים עם pph ולא נתנו לי^כיסופים^

פשוט נתנו לי פעמיים- שלוש פיטוצין אחרי לידה ועקבו מה המצב (אולי זה לא היה עד כדי כך חמור)

איך את יודעת שזה פיטוצין ולא החומר השני?מוריהאחרונה

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

וואי תודה רבה רבה על הפירוט!ברכה כפולה:)

מעריכה

מעקב כזה צפוף עשו לך בגלל שלא ידעו אם יש מחיצה או בלי קשר? כי לפי מה שהבנתי מהרופא זה רק מעקב זרימות פעם בשבועיים..

אני פשוט לא מצליחה לדמיין את הכובד, בד"כ אני די קטנה, מבינה שיראו עלי יותר מהר אבל קשה לי לדמיין שאני אומרת לאנשים תאריך שונה, או שאני אנסה להגיד משהו אקראי כזה.. (הבעיה שאצלנו גם ממש מקןבל לשאול שבוע מדוייק..)

אני לא מהמרכז בכלל, אם הכל יהיה בסדר זה גם חשוב למצוא מומחה במיוחד או שאפשר רופא הריון בסיכון רגיל?

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

תודה רבה!!ברכה כפולה:)

מעודד

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמי

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

אמן!!ברכה כפולה:)

תודה

אני עוד כל כך חוששת ודואגת (תמיד אני כזאת, ועכשיו פי שניים..) שעוד לא הגעתי לחשוב על ההמשך.. או שאני מדחיקה😅

עוד דברים שחשבתי עליהם. אבל זה יותר להמשך.מוריה

להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.

להתכונן לאפשרות של פגייה.

להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.

להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה

להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.

להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.

בהצלחה.

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

המשפט הראשון זה נוגע להריון?ברכה כפולה:)

בד"כ אני כן מתפקדת סבבה עד הסוף..

ותודה על ההמשך, שומרת לי לעוד כמה חודשים בעז"ה

כן. גם.מוריהאחרונה

הריון תאומים דורש יותר בד"כ.

וגם לפעמים נאלצים להוריד בילוך מבחינה רפואית.

מזל טוב. לי היה ביבי. אז זה לא אותו דברפרח לשימוח🌷

הבטן גדלה מאד מאד.

בשבוע 13 כבר ראו ממש.

אבל זה לא הריון ראשון שלי.

זה היה הריון רביעי

ילדתי בשבוע 37

ההמלצה שלי היא המון עזרה. גם בהריון וגם אחרי לידה. לאורך שנה אחרי הלידה הייתה לי עזרה פעמיים ביום

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוני

נכון! הוא באמת יוצא דופן(: וצריך לשים לבקנמון

שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..

מענייןאחת כמוניאחרונה

גם קישואים את מאחסנת בלי שקית?

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרום

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

את צודקת. זה הדבר היחיד שיש דעות מסוימותאמא לאוצר❤

שהוא יכול לגרום לנזק

אבל זה ממש לא מוכח בדיוק כמו שלא מוכח שזה עוזר 🙂

שאר הדברים אין שום דעה בכלל שיכולים לגרום לנזק איךשהו

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

לדעתיבאתי מפעם

מה שהכי חשוב זה להגיע כמה שיותר רגועה נפשית.

אם התעסקות הזאת מרגיעה אותך, מצוין,

אם זה מכניס אותך לסטרס אז ממש לא.

אגב, אצלי לידה ראשונה עשיתי לי קצת עיסוי פרינאום ויצאתי עם תפרים , בשאר הלידות לא עשיתי כלום וב"ה בלי תפרים.

אבל הרבה פעמיםנעמה301

בלידה ראשונה יש תפרים ובלידות הבאות לא, אז זה לא אומר כלום על יעילות העיסוי.

בכל אופן את צודקת שחשוב לבוא רגועים, וכדאי לא להשתגע על זה גם אם מחליטים כן לעשות ולא להתבאס אם לא עזר בסוף..

בדיוק. זה מה שאני באה להגידבאתי מפעם

שזה בתכלס לא שינה במשהו... מה גם שלא עשיתי את זה מתוך רוגע, זה היה לנסות רק שלא יהיה תפרים! וזה גם היה ממש לא נעים.. אז לא לעשות סתם ולסבול, העיקר הרוגע הנפשי.

ועוד משהושמ"פ

כדאי מאוד להתכונן לאחרי לידה ... יש הרבה פוקוס על הלידה עצמה אבל האחרי חשובה לא פחות ( ואילו יותר )

ברמה הפרקטית, לקנות תחתוני קוטסט לימים הראשונים, נורמלקס / מיץ שזיפים להקל על יציאות ( במיוחד עם יש תפרים ) ברגע שהתחילה לי הלידה התחלתי לאכול כמויות של שזיפים 😂.

אני קניתי משחה אזרקעין כי בלידה הראשונה היה לי כאבים נוראיים וטחורים ואז ללכת לקנות זה סיוט. לקנות בקבוק פרי לשטיפה ולהקלה כשהולכים לשירותים ( ולא, בקבוק רגיל ממש לא אותו דבר מניסיון ) יש משחות וכל מיני דברים להקל על תפרים ( אני הזמנתי מחול למשהו שהגיע אז לא יכולה להמליץ )

עוד המלצה קצת יקרה זה להתחדש בתחתונים מחזור 100% כותנה. בימים הראשונים שמתי תחתוני קוטסט בבית חולים כי לא היה לי ראש להתעסק אבל אחר כך עברתי עליהם וזה פשוט היה מדהים, כשיש תפרים והאזור רגיש פדים עושים לי רע ואני לובשת אותם על יום עכשיו.

וכמו שיש הכנה נפשית ללידה גם לנסות להתכונן לאחרי...

בהריון ראשון כולם הכינו אותי ללידה והופ אחרי הלידה הייתי בהלם טוטאלי ...

לא יכולה להגיד לך איך תרגישי, בדיוק שכל לידה שונה גם ההתאוששות היא שונה ( אחרי 2 הלידות שלי הרגשתי שונה לגמרי באחד נוראי שפשוט בכיתי בלי הפסקה, לא התחברתי לתינוק בחודשים הראשונים, חרדתית ברמות ובשני היה לי חוויה הפוכה לגמרי בשניהם יכולים לקרות )

מכירה נשים שיומיים אחרי לידה כבר הולכות לעשות קניות ( לא מומלץ ) ואני על הסקאלה ההפוכה שלא זזה 6 שבועות וזה בסדר ! ( ברור אם משהו לא מרגיש נכון ללכת להבדק אבל לדעת לא להשוות את עצמך לאחרות... )

בהצלחה ולידה קלה בעיתו ובזמנו ההתאוששות קלה

אמן תודה רבה, איזה תחתונים 100% כותנה את מתכוונת?הרמה

תחתוני מחזורשמ"פ

לי יש של חברת כותנה

תחתוני מחזור - כותנה

אני שמעתי הרבה המלצות על ליליבלוםראשוניתאחרונה

מה זה בקבוק פרי?נעומית

כמה תחתוני מחזור מספיקים לאחרי לידה?ראשונית

מתכוונת לקנות לקראת הלידה הבאה