אנחנו מאותם זוגות שטרם הצליחו לרכוש דירה. חיים בשכירות במחיר הנמוך באופן משמעותי ממחיר השוק, בדירה מלאת אור ואויר. 3 חדרים. הסלון גדול מאד, המטבח מרווח וגם החדרים לא פצפונים. כרגע 4 ילדים בחדר ויש גם מרפסת קטנה סגורה שניתן להסב לחדר לילד במידת הצורך.
כשסיפרתי על ההריון, כולם, אבל *כולם* התחילו לדחןק בי שנעבור דירה. מעבר לדירה מרווחת יותר (4 חדרים או יותר), יעלה את שכר הדירה באופן ניכר.
נניח לרגע שיש בידינו האמצעים - האם מעבר לאור הריון חמישי נשמע לכן הכרחי?
המחשבה שלנו היא לבנות קיר גבס בסלון (בעל הבית פשוט נהדר) ולישון שם שנינו, וכך הילדים מקבלים 2 חדרים+מרפסת סגורה (אולי חדר לימודים קטן).
העלות של השיפוץ לא גבוהה במיוחד (בטח יחסית למעבר לדירה יקרה יותר), ו.... עדיין, כולם אומרים לנו שזה צפוף מדי, שזה פוגע באיכות החיים של הילדים, שאין פרטיות, שאנחנו גורמים להם עוול.
כבר יצא לי לשאול (בנפרד) כל אחד מהגדולים אם היה רוצה לבל חדר משלו, ונעניתי בשלילה גמורה.
דעתכן, נסיון חייכם עם קצת גדולים יותר שגדלו בבית לא גדול - האם זה באמת פוגע בהם?


