מאד מוטרדת - שאלה על תנאי חיים / רמת חייםתפוחים ותמרים
אודה אם תשתפו, כי בסביבתי כולם בהלם.
אנחנו מאותם זוגות שטרם הצליחו לרכוש דירה. חיים בשכירות במחיר הנמוך באופן משמעותי ממחיר השוק, בדירה מלאת אור ואויר. 3 חדרים. הסלון גדול מאד, המטבח מרווח וגם החדרים לא פצפונים. כרגע 4 ילדים בחדר ויש גם מרפסת קטנה סגורה שניתן להסב לחדר לילד במידת הצורך.

כשסיפרתי על ההריון, כולם, אבל *כולם* התחילו לדחןק בי שנעבור דירה. מעבר לדירה מרווחת יותר (4 חדרים או יותר), יעלה את שכר הדירה באופן ניכר.
נניח לרגע שיש בידינו האמצעים - האם מעבר לאור הריון חמישי נשמע לכן הכרחי?

המחשבה שלנו היא לבנות קיר גבס בסלון (בעל הבית פשוט נהדר) ולישון שם שנינו, וכך הילדים מקבלים 2 חדרים+מרפסת סגורה (אולי חדר לימודים קטן).
העלות של השיפוץ לא גבוהה במיוחד (בטח יחסית למעבר לדירה יקרה יותר), ו.... עדיין, כולם אומרים לנו שזה צפוף מדי, שזה פוגע באיכות החיים של הילדים, שאין פרטיות, שאנחנו גורמים להם עוול.

כבר יצא לי לשאול (בנפרד) כל אחד מהגדולים אם היה רוצה לבל חדר משלו, ונעניתי בשלילה גמורה.

דעתכן, נסיון חייכם עם קצת גדולים יותר שגדלו בבית לא גדול - האם זה באמת פוגע בהם?
אני באה ממשפחה ברוכת ילדים ב''ה (9 בלי עין הרע🙂)חלק ממש
והיו לנו 2 חדרי ילדים קטנים + חדר פצפון שנכנסה בו מיטה אחת.. וחדר הורים. היינו עם מיטות קומותיים והיה לנו כיף
המטבח והסלון לא היו מרווחים..אבל היינו יחד ושיחקנו ורבנו והשתוללנו
לא ישנתי בחדר לבד אף פעםאורוש3
יש לזה חסרונות אבל בגדול זה אחלה בי''ס לחיים. הנורמות היום מאוד גבוהות ובעיני זה לא שיקול. כרגע תעשו מה שנכון לכם. הבאסה העיקרית בעיני ברעיון השיפוץ זה הקטנת החלל המרכזי בסלון. כי כל עוד הילדים צעירים החדרים פחות קריטיים והסלון זה מקום הבילוי העיקרי ויש ילדים שובבים שזקוקים למרחב. וגם עגלה, טרמפולינה, משטח פעילות וכד' תופסים מקום. החלטה שלכם בלבד בכל מקרה! כמובן שמעבר דירה יקטין את היכולת לתת לילדים בתחומים אחרים וזה בהחלט שיקול. בהצלחה
תשובהאמאשוני
גדלתי עם עוד 3 אחיות בחדר.
הילדות זה היה כיף לא נורמלי.
המיטות הוזמנו מנגר ככה שהיה ניצול מיטבי של החלל ללא מיטות קומותיים.

בגיל ההתבגרות כן היו קשיים שאם יש ברירה לא הייתי גורמת את זה לבנות מתבגרות...
למה לא לשים שני ילדים בחדר המופרד בקיר גבס??
בכל מקרה אחרי לידה התינוק בחדר הורים...
נשמע לי כמו פתרון עדיף.
גם אצלנו די ככה..באר מרים
משפחה גדולה יותר מפי שתיים..
גרים בדירה משלנו, אמנם, אבל ארבעה חדרים (שלושה חדרי שינה) פיצית (78 מ''ר) עם חצר גדולה ממש..

בכל חדר מיטת קומותיים עם שתי פתיחות ולא נשארת משבצת. התינוקת בלול בסלון וגם ספה בסלון שנפתחת לגדולים כשמגיעים הביתה לשבתות וחופשות (בדרך כלל הקטנים מעדיפים לחגוג בסלון והגדולים דווקא בחדרים..)

וצפוף. ושמח..

אבל אצלנו הם המון בחצר..
וגם אני מאחסנת המון ציוד במחסן מאולתר שבעלי בנה בחצר..

בקיצור זה לא כזה נורא. ואל תקשיבו לעצות של אחרים אלא למה שנכון לכם. אתם אלה שתשלמו את המחיר...

ולגבי הסלון לא הייתי בונה קיר גבס אלא מחיצה נפתחת אקורדיון כזה.. ככה שבשעות היום אפשר לפתוח ולהגדיל את הסלון. לכם קונה מיטת הייריזר שהיא מצד אחד עם מזרנים נורמליים ומצד שני אפשר לסגור..

בהצלחה!
אם לך ולבעלך נוח ככה אני לא רואה בעיהבתי 123


אני חושבתיערת דבש

שהרעיון שתעברו לחדר קטן מגבס בסלון-זה פחות נכון לזוגיות ולזוג בכלל.

אם כבר הייתי מעבירה לשם ילדים.

 

אבל בלי קשר:

תעשו חושבים איך אתם רואים את המצב.

אם לכם טוב ככה , ומקסימום תעבירו ילד אחד\שניים כשהתינוק יגדל, לסלון(עם מחיצת גבס),

אז למה משנה מה שכולם אומרים?

 

כשילדים מתבגרים זה משהו אחר..אבל להבנתי יש לכם עוד כמה שנים עד אז.

ותמיד ניתן לעשות חישוב מחדש.

(לא שבהכרח רע ל2 מתבגרים לשון יחד..)

 

דוקא לכם, זוג ההורים, הייתי משאירה חדר נורמלי ונפרד..

ולא קומבינות בסלון(ומחיצת אקורדיון לזוג באמצע הבית..

ממ @באר מרים בעייני זה ממש לא לענין.

ויכול לבוא ע"ח הפרטיות והזוגיות.

נו באמת...שלומצ'

אנשים והציפיות המטופשות שלהם.

סליחה על הבוטות, אבל זה נגע לי בנקודה רגישה.

 

יקירה, אם לכם טוב ככה, זה לא צריך לעניין אף אחד.

אני אוהבת מאוד את זה שאתם חיים בצניעות, לפי היכולות שלכם. ככה צריך. זה שהעולם השתגע עדיין לא אומר שצריך ליישר איתו קו.

לא יקרה לילדים שום דבר. הם ילמדו לחלוק מרחב עם אנשים נוספים. אם לא יועיל בבניית זוגיות בעתיד, בוודאי לא יזיק. וילמדו התנהלות כלכלית נכונה מהי. ואיך נראית צניעות. מול עצמכם ומול השפע שיש בעולם. 

 

אני כן חושבת שנכון שלכל ילד תהיה הפינה שלו- מגירה או שולחן וכד' שהם רק שלו. 

מעבר לזה- מההודעות שלך את נשמעת אישה מקסימה, אז כנראה שרק טוב יהיה להם. בדירה הזו או בדירה אחרת.

 

מקווה שלא הייתי חריפה מידי, זה באמת מעצבן אותי וממש "מדליק" אותי (בקטע רע...אפאטי) שמנסים לכפות עלי צורת חיים שאינה רלוונטית עבורי (קורה לי לא מעט).

האמת, נשמע לי הכרחיהבוקר יעלה
ואולי דעתי שונה משל הרוב...
בקרוב הילדים שלך יהיו מתבגרים ולא יהיה נכון לשים ילדה שקיבלה מחזור או צריכה להתלבש, חזיה וכו ליד בנים. אלא אם אלו רק בנות.
בלי קשר מכירה מקרוב משפחה כזאת שחיו בתנאים מינימליזם בלי קשר וגדלו חמישה בחדר ועד היום שהם בוגרים זו טראומה בשבילם. גם מהנל שאמרתי לגבי בנות עם בנים בגיל ההתבגרות, גם בגלל הצפיפות שהיה קשה וגם בגלל עוד היבטים.
לסגור לכם פינה בסלון לא נכון בכלל לזוגיות. לסגור פינה לילדים אולי כן... השאלה איך אתם ממשיכים שם בצורה מיטבית. אני רואה בתנאי חיים שכאלו לא מותרות אלא הכרח, ולא גדלתי בלוקסוס, פשוט הייתי עם אחות בחדר סביר בגודל.
אנחנו אמנם זוג צעיר אבל מתחילת נישואנו משכנו בדירה פיצית ולאחרונה לאור הריון נוסף שלישי, עברנו לדירה מרווחת בהרבה וזה ב"ה משפיע בככ הרבה היבטים, אנחנו יותר רגועים, יש מקום לילדים לשחק, סלון גדול. לנו יש רק שניים אז עשינו לבינתיים חדר משחקים. וואלה לא חושבת שאלו מותרות בכלל. אנחנו עדיין בשכירות ומשלמים הרבה יותר אבל לחלוטין שווה את זה.
בהצלחה רבה!
זה תלוי כ"כ בהרגלים וברמת חיים...מתואמת

יש כאלה שאם אין לכל ילד חדר+מקלחת משל עצמו - אז זה לא חיים, ויש כאלה שגרים בדירות של שלושה חדרים עם עשרה ילדים... (מכירה מקרוב את שתי הדוגמאות).

אם לכם זה נוח, ואם אתם מרגישים את ה"אור" ואת ה"אוויר", כמו שאמרת, בדירה הנוכחית - אז אין כל סיבה לעבור, גם אם סביבתכם טוענת בתוקף שכן. בסופו-של-דבר הם לא אתם...

(ואני אישית גדלתי במשפחה ברוכה ובשלב מסוים עברנו לבית גדול, והיה לי שם חדר פרטי. אבל כמה שנים אח"כ החלטתי מיוזמתי לצרף אליי לחדר את אחותי הקטנה - בהחלט היה לי כיף יותר ביחד איתה...)

דעתי האישיתאמא וגם

היא שקודם כל זה עניין של הרגשה אישית שלכם.

אם טוב לכם אז מצויין, תמיד תוכלו עוד שנתייםפ להחליט לעבור ועד אז זה רווח נקי.

 

לדעתי בגיל ההתבגרות יתכן שילדים יהיו זקוקים ליותר פרטיות, בפרט אם יש ילדים מ2 מינים.

אני אישית חושבת שחדר לבד זה משמים. לא גדלתי ככה, וגם לא מגדלת את ילדי ככה.

 

 

בקיצור כל עוד טוב לכם תשארו

קחו בחשבון אם אתם משפצים לכמה זמן זה ישתלם לכם.

כלומר האם זה שווה גם למקרה שתעברו עוד שנה?

 

ובעל בית נהדר אור ואויר אלה מצרכים חשובים מאד!

תמיד ישנתי עם עוד 2 איתירקלתשוהנ
והיה מושלם
אני גדלתי בסדר גמור, וישנתי עם עוד 2 אחיות בחדר לא ענקיעל מהדרום
לק"י

מקסימום אם רציתי לדבר שיחה פרטית, הייתי נכנסת לחדר אחר שהיה ריק באותו זמן.

ולא הייתי רוצה חדר לבד.
טוב אנסה לענות מנקודת מבטיאני זה א
החלל המרכזי בעיני הוא כרגע העיקר שם רובכם נמצאים רוב היום אם אני מבינה נכון לכן לא בטוחההשלהקטין אותו יהיה צעד חכם אלא אם כן נשאר חלל מספיק גדול לסלון.. לגבי החדרים אם אפשר להקטין את הסלון הייתי יוצרת חדר קטנטן עבור ילד אחד אולי הגדול..חשוב שלכם יהיה חדר נוח במיוחד שיש לרוב תינוק תורן עם ההורים אז כן שיהיה מספיק מקום.. אנחנו גרים בבית קטן. יחידה בחצר של ההורים רוצים נורא לצאת לבית משלנו לבד אבל כרגע אנחנו חושבים כמה צעדים קדימה וזה לא נכון לנו לצאת לשכירות שהיא מאוד יקרה פה באזור ולא רלוונטי לנו לשנות אזור.. אבל לאחרונה עשינו שיפוץ קטן בבית ויצרנו עוד חדר. המקלחת שלנו היתה ענקית ממש כמו חדר אז הקטנו אותה משמעותית ו"גנבנו" קצת מהחדר ליד שהיה גדול מאוד. לגדולה נתנו את החדר החדש שהוא גם הכי קטן ועדין יש בו מיטה נפתחת כך שעוד ילד יוכל להיות איתה בעתיד השיקול היה לשים אותה בנפרד כי היא בת יחידה והשאר בנים אז לתת לה קצת פרטיות. 2 הבנים האמצעים עברו לחדר שאנחנו היינו בו עם מיטת קומותיים שנפתחת לשלוש אז כרגע המיטה העליונה פנויה.. ואנחנו עם התינוק בחדר שהיו הילדים בעבר.. בכל חדר מבחינת ריהוט יש מיטות וארון וגדולה יש שולחן קטן שבנינו.. לגדולה וגם לבנים שמתחתיה היה קשה המעבר לחדרים נפרדים ועדין במהלך היום הם נמצאים לרוב יחד.. אז מה כולם אומרים לא מעניין העיקר מה טוב לכם אם אתם מאושרים ככה זה מצויין ולגבי השיפוץ שווה לבחון אם זה באמת נצרך כי אם תגידי שהעלות לא גבוהה אומנם אבל גם ככה עוד שנה שנתיים הנתונים המשפחתיים ישתנו משמעותית ויצריכו מעבר אולי לא שווה בכלל לעשות את כל השיפוץ. בכל מקרה בהצלחה ושיהיה בשעה טובה וקלה.. וסליחה שיצא ארוך
משהו נוסףאני זה א
אם אתם אכן הולכים על שיפוץ שווה לקחת מעצבת פנים יכול להיות שאפשר להשקיע קצת יותר ושבעל הבית ישתתף ולקבל תוצאות הרבה יותר טובות. כשאנחנו היינו לקראת שיפוץ חשבנו על תכנית מסוימת ואז חבר של בעלי בא והציע לנו את התכנית שבסוף ביצענו.. ואגב אני מעצבת פנים אז לפעמים הסנדלר הולך יחף חחח
משהו נוסף גם כן..פיס אנד לאב
בסוף, מה שתשדרי זה מה שהילד ירגיש. תשדרי שהבית מעולה ושהם ילדים מצויינים שמסתדרים ביניהם וזה מה שיהיה לך בעז"ה. שום תחושת חיסרון ושום כלום. ואת ההערות מבחוץ תסנני ואל תרשי שידברו כך בנוכחות הילדים.
כתבו לך כבר הכל נראה לימיואשת******
1. לא הייתי שמה זוג בסלון אלא ילדים
2. לא הייתי מקטינה סלון בבית עם הרבה ילדים רק אם אין ברירה
3. בגיל ההתבגרות כמו שאמרו לך פה עדיף להפריד בין המינים , מחזור וזה, בת מתבגרת צריכה שטח

הילדות שלי ישנו עד לפני שנה שלושתן ביחד והיה להן מאד כיף עכשיו שתי המתבגרות עברו לחדר משלהן והקטנות בחדר השני. המתבגרות ממש צריכות פינה לבד
אגב בחופש עכשיו עשינו שכל אחת קיבלה לחודש חדר משלה ואחותה עברה לישון עם הקטנות, הם עשו את זה לסירוגין בשביל החוויה של חדר לבד וזה הי. מאד נחמד ומלמד עבורן

לדעתי את הנפרסת הסגורה תעשו חדר לשתי הגדולים ואתם תמשיכו לישון בחדר שלכם הרגיל. זוג צריך מרחב יותר מילדים
ואין צורך בפינת לימוד זה ממש לוקסוס אנחנו חיים בלי זה, שיעורים בסלון או במטבח והכל טוב. לדעתי סלון גדול ומרווח למשפחה של חמישה חשוב יותר מפינת. לימוד
בהצלחה !
אם טוב ונעים לכם , מה אכפת מה אחרים אומרים.שמן פשתן
יש שיסתפקו בשלושה חדרים, ויש שגם אחוזה לא תכיל אותם.
אם זה רלוונטי, קחי בחשבון שבנים באיזה שלב יוצאים לישיבה.
אין בעיהחולת שוקולד
2 חדרי שינה ומרפסת סגורה לילדים זה די והותר
זה לא שהם יהיו 5 בחדר וגם לא 4, ואם אחד במרפסת אז גם לא 3
זה חדר אחד ומרפסת לילדיםמיואשת******
דירת שלושה חדרים זה שתי חדרי שינה וחסון וחדר שינה אחד זה להורים
אבל הם מתכוונים להוסיף חדרחולת שוקולד
תודה רבה לכולכן! עונהתפוחים ותמרים
הגדולה תהיה בחורף בת 9, לא מעוניינת לישון לבד, וכך גם הבחור (עוד מעט בן 7), חשבנו גם לחלק חדר עם מחיצה לשני ילדים, בינתיים לא רלוונטי.

שוקלת שוב את עניין הסלון ואת ההערה שלכן לגבי נפרדות להורים. בעלי יותר 'בעדנו' במחשבה שלו - שאנשים מבוגרים זקוקים ליותר מרחב ונוחות, ואני יותר 'בעדם' וחוששת שאני גוזלת מהם.למרות שהדאגה העיקרית היא ביחס לעתיד ולא ביחס להווה. כרגע טוב לנו פה.

אני גדלתי עם אחותי בחדר עד גיל 14, ובחיים לא הייתי מוותרת על החוויה. חדר העבודה של אבא שלי עמד ריק שנים וחיכה לי (הורים גרושים) אבל היה לי כל כך טוב שלא עברתי אליו עד שממש הייתי מתבגרת.
רק שמעתי שעכשיו גילאי ההתבגרות מאד מאד נמוכים, משמעותית יותר מפעם, ויש לי בת ואז בן, כך שברור לי שאצטרך 2 חדרי ילדים.

לגבי הפרטיות, נערכים עכשיו לרכישה של ארונות ילדים נפרדים במקום הקומבינה של ארון משפחתי גדול + שידת החתלה.


ולגבי דברים שאנשים אומרים: אמא שלי קוננה מאד שעכשיו עם ההריון החדש אני גוזלת אינספור דברים מילדיי הקיימים. וכששאלתי אותה מה, היא אמרה: איך תקני להם דירות....? צחקתי ואמרתי שגם אם היה לי ילד אחד לא הייתי יכולה לקנות לו דירה... (כאמור גם לנו עצמנו אין), אבל הקיץ לקחנו אותם לשיעורי שחיה, והיינו בחופש בצפון, והם ילדים מתוקים ומטופחים אפילו שלא שלחתי כל אחד לאיזה חוג רובוטיקת חלל ולא מלבישה/מנעילה מותגים ולא קונה מעדנים.

אני מקווה שנגיע לרכישת דירה אבל לא חיה בחרדה קיומית (בעל בית מהחלומות, באמת), ויש דברים שהרבה יותר חשוב לי לתת לילדים מאשר ירושה חומרית.
כל מילה! חידדת אצלי כמה דברים חשובים- תודה!חלק ממש
נשמע שזה באמת עניין של גישה ודרך חייםיעל מהדרום
לק"י

לאבא שלי יש דירה משלו, וממש לא עלתה בדעתינו מחשבה שהוא צריך לקנות לנו דירה.
גם אם יש לו כסף מיותר....
חיים בשכירות, ומסתדרים יופי ב"ה.

(מפתיע אותי שאמא שלך חושבת על דירות לילדים. חשבתי שרק בקרב חלק מהחרדים יש מוסכמה שההורים קונים דירה או נותנים כסף לזה).
גיל ההתבגרות ממש לא השתנה!בלדרית
אם כבר, הילדים של היום זקוקים להרבה יותר חברה אנושית ופחות לחדר מבודד להיות בו עם המחשב והטלפון (גם אם תשימו סינון).
לדעתי תחליפו את הספה בסלון לספה שהופכת למיטה ותסבו אותו לחדר שינה. אם יש דרישה לפרטיות תוסיפו וילון שאפשר לסגור בערב. זה קצת בעייתי כי יש שעת כיבוי אורות בסלון כשתושביו הולכים לישון אבל באמת שילדים יתרגלו לכל מצב, גם לכך שמתבגר יהיה עם ילד קטן או בנים עם בנות.
אני ממשפחה גדולה ולא חשתי חסר בזה שהייתי בחדר עם עוד אחים ואחיות. אפשר להוסיף מזרנים לקטנים על רצפת חדר הילדים, הם ישנים שם בכיף.
בנוסף, בחודשים הראשונים התינוק ב''ה אתכם בחדר אז לא כדאי שתעברו לסלון כי יהיה לו שם רעש ולאחרים ממנו.
עוד נקודהלהשתמח
לא מסכימה שזה שתשנו אתם בסלון זה דווקא 'בעדם' נראה לי שנוחות ופרטיות בחדר שינה של ההורים זה ממש חשוב לזוגיות. זוגיות טובה זה לא בשביל ההורים, זה בשביל כל הבית והמשפחה
לדעתי זה שתתנו לעצמכם פרטיות לנהל זוגיות טובה, זה יותר חשוב בשביל הילדים מאשר לישון בחדר מסוג כזה או אחר, במיוחד בגיל כזה שעוד לא כ"כ זקוקים לפרטיות.
תהפכו את החדר בסלון לאטרקטיבי- תגידו שמי שישן שם יכול לצבוע בעצמו או משהו כזה ואז ישמחו בו אפילו יותר.
מה אנשים מתערבים?ציפ'קה
אם זאת האפשרות הטובה ביותר בשבילכם מבחינה כלכלית אז מסתבר שאתם הורים אחראיים שדואגים ליציבות הכלכלית של משפחתכם ודואגים לילדים שלכם.

לגבי "עוול"
זה הכל עניין של גישה. אם את משדרת רוגע ושזה כיף זה יהיה כיף!
לא צריך לכעוס על אנשיםאנונימי 444

לא צריך לכעוס על אנשים "שהתערבו" @ציפ'קה,

היא רשמה את זה פה כדי לקבל עצה מאחרים, אם היא לא רצתה "שיתערבו" לה באיך שהיא מחלקת את הבית, היא לא הייתה כותבת פה.

היא לא התכוונה לנשות הפורום שמתערבותיעל מהדרום
..פוסעת
אצלנו אמנם יש הרבה חדרים, אבל אף פעם לא ישנתי לבד.
אני לא אגיד שלא רציתי פרטיות לפעמים, אבל החוויה של לישון עם עוד אחים היא מדהימה. בעיקר אם החבר'ה שלך עוד לא בגיל ההתבגרות שאז צריך יותר מרחב, אז לדעתי דווקא הלילות שכולם ישנים ביחד, מספרים סיפורים, משחקים וכאלה הם אלה שהכי בונים את המשפחה...
לא כל נער/ה מתבגרים צריכים מרחב.בלדרית
החוויה שלך נשמעת נהדרת.
לא מרחב ענק, אבל אני כן שמחה שירדתי להיות בחדר רק עם אחות אחפוסעת
מרחב מינימלי כן צריך.
לדעתי אם המצב כרגע טוב לכם- מצויין.44444
כשהבת הגדולה תגדל מקסימום שתהיה בחדר במרפסת. ואי"ה כתרגישו שהילדים צריכים יותר פרטיות תסגרו את הסלון. בדר"כ שעולה הצורך בפרטיות יורד הצורך בסלון.
בכל מקרה בסלון הייתי שמה את הילדים הקטנים ושמה מחיצת אקורדיון.
זו יכולה להיות קצת בעיה עם כיבוי אורות מוקדם.בלדרית
אולי עדיף שהגדולים יהיו בסלון כדי שיוכלו לישון אחרי הקטנים בלי להפריע להם.
נשמע לי טוב וזול הפתרון שהצעת. 3 ילדים בחדרוואוו
נשמע לי טוב, לא יותר מזה
לא הייתי עושה חדר הורים עם גבסחילזון 123

מהסיבה הפשוטה שדווקא ההורים צריכים חדר עם פרטיות, דלת שניסגרת כמו שצריך, קירות עם בידוד נורמלי וכו'. במיוחד עם הילדים כבר לא כ"כ קטנים ולפעמים ערים עד מאוחר או מתעוררים בלילה וכו' (....)

חוץ מזה העברתי את הגדול שלי לחדר אחר כשהיה באמצע כיתה ו' (והבאה בתור בכיתה ד'), עד אז זה היה בסדר גמור (אולי אם הגיל היה הפוך היה יותר בעייתי, לא יודעת)

לא הייתי שואלת את הגדולים אם הם רוצים חדר משלהם אם זה לא רלוונטי כרגע, כי זה סתם לתת להם רעיונות שלא חשבו עליהם...

יכול להיות שאם תיראי שהגדולה צריכה קצת פרטיות תארגני לה באמת את המרפסת (אולי אפילו לא לשינה אלא רק תארגני לה שם שולחן כתיבה נניח עם החפצים שלה, או פינת ישיבה כלשהי\משחקים שלה וכו')

גיל 7 זה עוד צעיר ונראה לי שיש זמן עד שהוא יצטרך מקום משלו, לדעתי זה עוד גיל שאפשר לישון עם כמה וכמה אחים
מה כבר יש להם לעשות בחדר? שיעורים בסלון... משחקים גם לרוב בסלון...ואם משחקים בחדר אז זה עם עוד אחים בד"כ... בקיצור נשמע לי בסדר להיות כמה ילדים יחד (גם 3-4) כל עוד יש לכל אחד טיפה מרחב משלו

בכל מקרה כן השתדלתי לארגן לכל ילד איזה מגרה קטנה או קופסא שהיא רק שלו (לכל מני אוצרות\מדבקות ודברים פרטיים), ומיטה קבועה

שיביאו לך כסף לרכוש דירה והכל יבוא על מקומו בשלוםה-מיוחד


יש מצב שמה שההורים משדריםחיים של
אני גדלתי בבית קטן
ואינלי חסכים ותמיד היו כאן חברות וחברים
הרבה משפחות גדולות וטובות גדלו ככהשחר245

אצלנו ביישוב יש הרבה משפחות עם חמישה ושישה ילדים בבית קטן של שלושה חדרים או קראוון ומצליחים להסתדר. (לא יודעת איך...)

הילדים שלהם נראים שמחים ומאושרים.

יש לי חברה שכשהילדים היו בגיל שלכם היה להם בית עם סלון גדול וחדר שינה אחד (!!!) כל לילה הילדים היו נרדמים בחדר ואז מועברים לסלון כדי לפנות את החדר להורים. - זה לא נשמע לי המצב אצלכם. ובכל זאת לא נראה לי שפגע בשמחת החיים שלהם...

הכל תלוי בראש ואם לכם טוב ושמח אז אין מה לדאוג.

יכול להיות שאמא שלך לא רגילה למציאות של 5 ילדים ולכן זה נראה לה המון ואיך תתני לכל אחד מה שצריך וכו'...

תנסי להמנע מנקיפות מצפון. אנחנו נותנים לילדים מה שניתן ואת השאר משאירים לשותף השלישי...

בהצלחה , בנחת ובשמחה !!

אמא שלי בשוק מהרעיון של ילד חמישיתפוחים ותמרים
והעניין המוזר הוא שהיא לא כזה בנאדם חומרי בעצמה.....
אולי זה קשור לבית הילדות שלה, שהיה בן 2 חדרים, סבא וסבתא היו פותחים כל לילה את הספה בסלון.
שלום לך!Orit39
עד לפני שנתיים גרנו בבית יותר לצפון משלך, 80 מ"ר בלי מדפסות, מטבח קטן, סלון קטן, הכל קטן! 3 חדרים. עם..... 5 ילדים!! עם השישית עברנו דירה. 5 ילדים בחדר זה לא פשוט! בייחוד כשאין מרפסת ואוורור.... יש גם את עניין באיחסון אל תשכחי.. כל ילד הרי בא עם החפצים שלו....
אבל אומר לך משהו, זה עשה משהו ליחסים בין הילדים ובינינו לבינם. היום יש לי 4 חדרי שינה. חדר אחד עם 3 בנות (הקטנות), עוד אחד עם 2 הגדולות ועוד חדר לבן. אבל הם כמעט אף פעם לא ישנים במיטות שלהם אלא אם כן אני מתעקשת על כך בייחוד בתקופת הלימודים. הם פשוט "לא רוצים לישון לבד!" בעיניי זה ייתרון, אין ספק שהקשר שלהם ימשך לשנים רבות וטובות! לא כמו אותם שחיים כל אחד בפינה שלו וגם כשגדלים כל אחד והחיים שלו.....
הכל עניין של הרגשה שלך ושל בעלך ב ל ב ד !!!!!!! לא של אף אחד אחר!!!!! אל תתנו שאף אחד יכנס לכם לא לכיס ולא לחדרים!!!! יש הרבה "נשמות טובות" שחושבים שיש להם זכות לייעץ לאחרים מה לא לעשות מבלי שהתבקשו לכך ורק גורמים לנזקים!!!!! כל חיי נתקלתי בכאלה ולמדתי לסנן.....
טוב לכם בדירה? נעים לכם? יש לכם חברה טובה שם? זה הכי חשוב!!! יותר מ-4 קירות!!! המחיר טוב? בעל הבית טוב? אז מה השאלה? עונים בנימוס: תעודה רבה אבל טוב לנו בדירה הזו וגם לילדים מצויין ועוברים נושא!
באופן אישי אשתך אותך שלמרות שהשתדרגתי מבחינת מטרים, אנחנו ב"ה חוזרים הקיץ לעיר ממנה הגענו. אמנם לא לבית עם 3 חדרים.... אבל יודעים שהוא יהיה יותר קטן! למה? כי הבנו שיש דברים הרבה יותר חשובים: שכנים טובים, חברה טובה, בית כנסת, בתי ספר ומוסדות לימוד טובים ומתאימים..... אין להם תחליף.
ודבר אחרון חביב: כשגרנו בצפיפות השם עשה לנו ניסים ממש כמו בבית המקדש! משתחווים צפופים אבל ברווחים... כשהגיעו לדירה החדשה עם כל המרכזים שבקושי נכנסו למשאית אבא שלי שאל אותי בפליאה אמיתית: איך הכנסתם את כל זה לבית הקודם שלכם??????????
אז נישארו היכן שאתם בשמחה וברגע! מאחלת לכם כל טוב!
בעלי שהוא בן יחיד רצה להפריד את התינוק השניתפוחים ותמרים
מהבכורה, אני מאד התפלאתי והם חלקו חדר ואז כשצירפנו את השלישית הוא התאהב בדינמיקה המיוחדת והאינטימית שנוצרה ביניהם.
אבל עם כל היופי שבדינמיקה אני לא רואה 5 ישנים ביחד, מרגיש לי צפוף יתר על המידה.בגלל זה המחשבות על ארגון מחדש של הבית.
להכניס 5 בחדר ממש לא היה מתוך בחירהOrit39
אלא אילוץ של הנסיבות.
רק הערה קטנה,רצה לאש
כמו שאמרו פה- יש הרבה יתרונות בלגדול ביחד עם האחים, באותו חדר...
מצד שני יש ילדים שזה לא מתאים להם. אני למשל מאוד מאוד צריכה פרטיות, מגיל תשע בערך אני בחדר לבד...(בהתחלה באמת זה היה במרפסת סגורה.. בהמשך חדר ממש).

שווה לבדוק עם הילדים איך הם מרגישים לגבי זה, ואם יש צורך, לחשוב איך נותנים מרחב פרטי לכל אחד.. - אפשר למשל לישון בלמטה של הקומותיים ולתלות וילון כזה שיבודד.. או ליצור חדרון פיצי לאחד הילדים..

העיקר באמת זה לשים לב לצרכים של הילדים. אני לא חושבת שהייתי מסתדרת עם עוד אח בחדר.. ממש ברמה שהייתי עוזבת את הבית, אם היה מישהו איתי בחדר..
כן, אני קיצונית עם הצורך שלי בפרטיות
זה נכון!Orit39
וחשוב בעיקר לגדולים. הבת הגדולה שלי הייתה במיטה למעלה בקומותיים ודיברנו לה שם ארונית ומדף תלויים על הקיר שתשים את הדברים הפרטיים שלה. (עזבנו כשהיתה בת 10, ככל שהיא גדלה אני רואה שהיא צריכה יותר פרטיות).
בתור ילדה שעכשיו בגיל ההתבגרות וגרה בבית קטן עם הרבה ילדיםשירציון
אנחנו 10 ילדים ב3 חדרי שינה. (כולם גאים בבית)
אני בכלל לא חושבת שכל ילד צריך חדר לבד אבל במצב היום זה ממש לא טוב.
החסרונות:
אני לא מזמינה חברות כי אין לי ככ איפה להשים אותם
הבית )כל החדרים( תמיד מבולגנים- תוצאה של הרבה חפצים בשטח קטן
מבוכה שאנשים שואלים אותך כמה ילדים אתם וכמה חדרים בבית
עדין יד ילדים קטנים שבורח להם במיטה ואז כולם סובלים מזה כי החדר של הבנים תמיד מסריח והחדר של הבנות צמוד עליו.
אין פרטיות-אין אפשרות לפרטיות. עד שלילד יש משהו פרטי כל האחים נוגעים בזה...
בקיצור, אני חושבת שהנוסחה הטובה זה חדר ל3 עד 4 ילדים גג! לא יוצר ולא פחות.
אצלנו אישית בבית יש אפשרות לבנות עוד חדרים ואני כל הזמן מתפללת שיבנו עוד חדר.. ההורים שלי כל הזמן דוחים את העניין
אני לא ככ סובלת, זה לא כזה נורא אבל לא מצב אידאלי בכלל
מבחינתי גיל ההתבגרות היא קטגוריה שונה מילדותתפוחים ותמרים
היתה לי בביהס חברה טובה שקיבלה מין כוך עם וילון (אי אפשר ממש לקרוא לזה חדר) והיתה מאושרת שיש לה פינה פרטית משלה.
לעניין החטטנות - הקטנה שלי מאד לא מכבדת פרטיות ואוהבת לגעת ואפילו להחביא חפצים של אחרים, וזה נושא שאנחנו עובדים עליו המון (לצערי בינתיים בלי הישגים ניכרים).
אולי אפשר לקנות קופסא או מגירות עם מפתח לגדולים?עסוקה בחינוך
שתהיה להם פינת פרטיות שהקטנה לא תוכל לדעת..
הקטנה שלך פיצית....קצת קשה לצפות מהם בגיל הזה לכבד פרטיותיעל מהדרום
תגובה ללא קריאת הכלהעני ממעש
א. אל תשימי. את מכירה את עצמך וביתך.
ב. לחשוב לטווח רחוק לגבי רכישת דירה.
יכולה לומרבלא כחל
שתמיד הרגשתי שאין לי מרחב בבית, אבל זה היה קשור הרבה יותר ליחס של ההורים שלי ולגישה מאשר לגודל הפיזי.
(ברור שזה מאד משפיע, העובדה הטכנית של אם יש לי או אין לי מקום לעצמי, להניח דברים.. וכו אבל זה לא הגורם העיקרי אם נותנים מרחב בדרכים אחרות)
בהצלוחה
אם תרצי להרחיב לגבי הגישה של ההוריםתפוחים ותמרים
שפגעה בתחושת המרחב שלך, אשמח ללמוד ממך.
באישי בשמחה בלא כחל
אני אמנם בהריון שלישי כעת אבלמותק 27
חשבנו לעבור בעוד שנה בעזרת ה לדירה אחרת. אם נצליח לקנות בעזרת ה. ולכן התלבטנו מאוד בין דירת 3 ל4 חדרים..
כי הבת שלנו תחגוג השנה 5 והבן 3 ועוד תינוק שבדרך...
אז אם קונים דירה צריך מראש לקחת בחשבון שהיא תתאים לצרכים למשך כמה שנים..
אך דירה לשכירות מסתדרים עם מה שיש, איך שטוב לכם.
אני מקווה שנוכל לקנות דירת 4 חדרים בקרוב כדי להפריד בין המינים לכשיצטרך
ובהמשך..מותק 27
גדלתי בתור בכורה בבית של 4 בנות.
כשאמי היתה בהריון הרביעי, עברנו לדירה אחרת. שהייתה לאבי במושב.
אך בתור ילדה עד גיל 13 וחצי גדלתי בחדר יחד עם עוד שתי אחיותיי. כשעברנו דירה היה לי חדר ממש קטן רק בשבילי
לעניות דעתיפיס אנד לאב
כילדה שגדלה בבית מרווח מאוד מול חברה טובה שגרה בבית הכי קטנטן שראיתי מעודי(לא בהגזמה). אצלם תמיד הייתה אווירה טובה וכולם בכיף יחד וכמובן גם ריבים אבל סביר. אצלינו היו גם כן ריבים אבל גם ניכור במידת מה ואגואיזם והסתגרות כל אחד בשלו.
לא להקשיב לאנשים שמחלישים אותךרחלי חמודה

אם טוב לך ולבעלך ולילדים זה הכי חשוב

אף פעם אל תעשי משהו כי אמרו לך

הטוב והנחת שלכם הכי הכי חשובים

בהצלחה

אני באה ממשפחה של 8 ילדים שגרו ב2 חדרי שינה וסלון.אמלה

אני גדלתי 5 ילדים בקרוון וחצי, לילדים שלי יש רק זיכרונות טובים מהתקופה הזאת.

כאשר עברנו לדירה  גדולה הם קטרו בהתחלה שרק בגללי עברנו דירה ובכלל זה היה ממש כיף שם ועוד.

ברור שהיום הם מבינים אבל לדעתי זה מה שנשדר להם , אם יש מרחב למשחקים בסלון ואת לא רואה בו מקום סטרילי, חבל לעבור ולבזבז כסף נוסף מה גם שאתם יכולים לסגור מרפסת ולרווח קצת. 

מה שחשוב זה מה שאתם מרגישים ואני מאחלת לך גידול קל ונעים והרבה נחת מכל הילדים.   

מניסיון שלי עכשיו-מנסה לעזור

אנחנו גרים בדירה של 2.5 חדרים ויש לי 5 ילדים שיהיו בריאים. גרים בה מאז שהגדול שלי נולד.

הקטן ישן איתנו ו-4 ילדים בחדר אחד. בסלון משחקים, מכינים שיעורים, אוכלים, רבים, מביאים חברים וכו'.

לילדים- זה לא נראה שמפריע כרגע.

מי שהכי מפריע לו בצפיפות הזאת - זאת אני

וזה בעיקר גם מדיבורים של הסביבה: אמא, חמות, סבתא, שכנה וכו'. 

שיהיו בריאות כולם.

רוצות בטובתנו אבל זה מה יש כרגע.

 

מתפללת לפיתרון מרווח יותר ונעים ובקרבת מקום. כי לא זול אצלנו בכלל...

בהצלחהמותק 27
לא זול בשום מקום היום..
נאלצים לשלם סכומים על שכירות שהולכת לפח באיזשהו מובן... (הרי אם קונים, אז הריביות של המשכנתא הולכות לפח)
וכדי לקנות נדרש הון עצמי מטורף.. ולא משנה איזו דירה, של 3 או 4 חדרים.
תלוי גם באיזה שלב בחיים אתה קונה את הדירה.. אם מיד כשהתחנת, אז אפשר להסתדר ב3 חדרים בשקט.. אבל אפ לא הצלחת לקנות בהתחלה, בעתיד תידרש ל4 חדרים , למי שיש את 2 המינים.
תודה. לכולנו מנסה לעזור


גדלתי גם בבית קטןארטליין

הבית היה קטן ממש, היינו 5 ילדים בחדר ועם השנים קצת התרחב והתחלקנו לחדר בנים (3 בנים) וחדר פיצי ל2 בנות.

וככל שגדלתי זה חנק אותי.. קטן לי, צפוף לי, אני יוצאת לדייטים ואחותי המתבגרת איתי בחדר, אני רוצה ללמוד אורגן והוא בסלון וכולם חוגגים עליו, תחושה אין פינה ואין מקום בבית.

זה יצר אצלי צורך במרחב, בהרבה מאד מרחב.
 

אבל..

זה כנראה לא הענין היחיד שמשפיע, יש עניינים פיזיים ונפשיים שמשפיעים..

 

פיזית :

 

1. הבית של הורי לא היה מעוצב. הכל זה רהיטים של "מה שיש" בצבעים לא קשורים, בסגנונות אחרים.

עצתי -
לא רוצים להשקיע בלעבור דירה? תנסו להשקיע בעיצוב נכון, חסכוני ויפה של הדירה. השקעה חד פעמית לכמה שנים הקרובות...

אפילו ללכת לאיקאה לשטוף את העיניים בקומת תצוגה ולקבל רעיונות איך מארגנים חללים פיציים והופכים אותם למנוצלים ומזמינים.

העיצוב והתחושה המזמינה חשובים לא פחות מהגודל.

 

2. ס -ד -ר. ממליצה לקנות את הספר "סוד הקסם היפני" להוציא חפצים שלא תורמים לשמחת החיים של הבית, להוציא ספרים, בגדים, צעצועים וכו שרק יושבים ומחכים ליום אחד שיבוא.... כל חפץ שיוצא מאוורר את הבית, פיזית ונפשית

 

נפשי:

3. ליצור פינה לכל ילד. ארגז, ארון, מגירה, משהו שהוא רק שלו, אפילו אם זה מצומצם מאד זה חשוב ממש.

 

4. זה סעיף שתלוי באופי. ופה אני אכתוב מחוויה אישית.
תמיד חוויתי פלישה להחלטות שלי מצד המשפחה. "מה את עושה, לאן את הולכת, מתי תחזרי..."

אם אתם הורים משחררים, מאפשרים ונותנים מרחב, הילדים שלך יקבלו את הצורך הנפשי שלהם,

אבל אם זה לא כך, בשילוב בית קטן זה חונק מאד מנסיון...

^^^^^ מתחברת לכל מה שכתבת . עצות מעולותמיואשת******
ממש נכון מוסיפהאני זה א
שאצלי בבית שהוא גם קטן אין חפצים מיותרים בכלל מה שלא בשימוש אני מעבירה ואם זה משהו שצריך לשמור אז מעלים לבויידם.. גם בחצר בעיקר בכניסה לבית דואגת שלא יצטברו דברים מיותרים..
וגם כששלושת הילדים היו יחד בחדר לכל אחד היתה מגירה פרטית שלו שיכול לשים בה מה שרוצה..
ושבוע שעבר נכנסה אלי חברה וממש התפעלה איך הכל קומפקטי ושיש הכל אבל גם לא שום דבר מיותר.. ואמרה לי שאם היה לה בבית את כל מה שיש אצלי לא הי נכנס ככה אז התאמנו את הרהיטים לגודל ולצרכים שלנו וכדי שלא נוציא על זה כספים מיותרים כי בכל זאת מקווים לעבור בקרוב לבית יותר גדול. אז חלק בנינו חלק יד שניה ושיפצנו.. ופעם שמעתי את הילדים מדברים ביניהם איזה בית גדול יש לנו וכמה כייף להם בבית.. ויש לנו 50 מטר רבוע בערך אולי טיפה יותר כן... חח...
לא קראתי את כל התגובותפרח-אש
ממש חשוב לי לומר שזה שונה אצל כל ילד
אני לא חושבת שכל ילד צריך חדר ,אבל חדר לשניים או שלוש נראלי בסדר גמור יותר מזה כבר אין פרטיות. זה משנה מאוד גם בגילאים גדולים יותר מאשר בגילאים צעירים וגם מאוד משנה ההפרש גילאים ....

יש לי שלוש חברות בנות אברכים שגדלו 4 5 בחדר וחדרים עם דלת אקורדיון והן נפגעו מזה בהחלט אבל מדובר על בנות גדולות (נראלי זה מתחיל להיחשב גדול בבת מצווה ) וכל אחת עם 8 פלוס אחים

אם ילדים קטנים לדעתי אין דחיפות גדולה שתעברו עכשיו אבל אם הם כבר גדלים זה בעיה
מה שהיה לי חשוב לומר זה תסימו לב לכל ילדפרח-אש
את בטוח יכולה לראות אם טוב להם או שהם בחוסר נוחות בורחים מלהיות בבית או בחדר
אממ..נסיכה יפה
האמץ שבתור ילדים קטנים מאוד מאוד נהננו אבל בתור בוגרים בתיכון זה היה לא הכי נח... לא היה ככ שקט ופרטיות... חדר שינה לילדים ועוד חדר משחקים, ארון, מחשב וכו... אולי גם בגלל שהבית תוכנן כשהינו ילדים, בתור בוגרים זה לא התאים. אבל שרדנוו הכל בסדר
לא חושבת שיש בעיהnana

תחשבי מה טוב או לא טוב לכם בלבד.
בגלל אנשים אחרים מגיעות כל השאלות..

אנחנו גרנו בבית עם 2 חדרי שינה עם 5 ילדים..
כשהייתי בהריונות צפופים כל האנשים אמרו לי : "לא קשה לך?? לא קשה לך??.. זה בטח ממש קשה".. ועוד ועוד..
אח"כ התחלתי לשאול את עצמי.. אולי צריך להיות לי קשה?? אולי אני לא מרגישה משהו שכולם מרגישים?
ואז הדפתי את כל המחשבות והאמירות.. אם זה לא קשה לי ב"ה אז זה שאנשים אחרים אומרים שזה צריך להיות קשה
לא קשור אלי. ב"ה לא קשה לי וככה זה צריך להיות ככה זה טוב לי. ולא משנה מה הסביבה אומרת..
בהצלחה!

אז ככהבוזי נוזי
אם מצליחים לשמור מיטה ומרחב אישי לכל אחד , נח זה לא יהיה אך כנראה לא יפגע בילדים מבחינה רגשית.
מכירה ויודעת שכשהמרחב האישי נפגע, למשל כשילד ישן בסלון ואין לו פינה משלו, פוגע בו מבחינה רגשית.
בהצלחה
נשמע שאין צורך לעבור דירנאביול
אם בעל הבית טוב ומאפשר לכם לשפץ, נשמע באמת שאין סיבה.
שיהיה בשעה טובה
ברוך ה' בנינו בית גדול עם 7 חדרי שינה.יוסף חיים17אחרונה
ויש לנו 6 ילדים.
בנתיים (הגדולה בת 13) כל הילדים ישנים ב2 חדרי שינה וזה מצוין עבורם.
אני גדלתי עם הרבה אחים, ותמיד היו איתי 2-3 אחים בחדר וזה מצוין.
אז יש חדר משחקים וחדר אורחים, ומשרד, וממד נוספים, אבל אין בהם באמת צורך מהותי כרגע.
בסוף השמחה באה מתוכנו, כשלנו טוב, ובית מרווח ונאה זה לא ביחס למה שיש לשכנים, אלא לפי ההרגשה שלכם.
אני חושב שלילדים נהדר לגדול יחד, זה גם מונע פחדים מילדים שמפחדים ומקל על ההורים בהרדמות שיש מי שמסייע וכו'.

כל ילד מביא איתו ברכה, אבל הבא יביא לכם ברכה לקנות בית גדול יותר...
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

אם הוא בן ארבעבתאל1
אז בטוח הוא ממציא... חחח 
הדסה עין כרםרקאני

אשמח לשמוע יתרונות וחסרונות

וכן אם עדיף שערי צדק או לא למי שילדה בשניהם

תודה!

ילדתי רק בהדסה והייתי ממש מרוצהסטודנטיתאמא
מה חשוב לך לשמוע? איזה נקודות מעניינות אותך? אני אשמח לענות רק תכווני קצת
בלידה הקודמתרקאני

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

 

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

 

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

אני אנסה לענותסטודנטיתאמא

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

וואו תודה רבהרקאני

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

לא, לא הרגשתי צורךסטודנטיתאמא
רקאני

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

מובן ממשסטודנטיתאמא
זה השיקול היחיד בעיני ללכת שם לסיור, אני הגעתי עם אמבולנס (התחיל לי דימום שחששתי ממנו) אז לא נתקלתי בבעיות. אולי אם לא מכירים שווה ללכת...
את יכולה לעשות סיור לבדשושנושי

תבואי לחניון, תמצאי את המעליות ומשם לחדרי לידה.

ככה בלידה עצמה תדעי לאן ללכת.

אני גדלתי עם הנחה כזאת ששערי צדק מאין משכנעות לקחת אפידורל ולכן יש להם זמינות כל-כך גבוה של מרדימים. האם זה נכון? אני לא יודעת. ככה פשוט סיפרו לי כל השנים. שאם את רוצה אפידורל - לכי לשערי צדק. אם לא - עדיף את הדסה.


אחותי למשל יולדת רק בשערי צדק מהסיבה הזאת, מבחינתה לקבל אפידורל כבר בחניון. ולכן היא יולדת שם.

אני מעדיפה בלי אפידורל ולכן הולכת להדסה (בהדסה יש לתחושתי עוד פולסים, אבל הם כמובן משתנים. תלוי על איזה יום את נופלת, כמה עמוס, על איזה מיילדת יכו.


היו לי בהדסה שתי לידות,

לא הייתי הולכת למקום אחר. הייתי מרוצה מהכל. 

דווקא בהדסה קבלתי אפידורל ברגע שבקשתי ובשע"צ לאאמהלה

בהדסה הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5 ומיד נתנו אפידורל.

שע"צ שעות שעות עד שהגעתי לפתיחה 4 רק אז הכניסו לחדר ואז לחכות עוד שעתיים למרדים.

לא יודעת אם זה נכוןאפונה

אבל אני קיבלתי בשעצ אפידורל בפתיחה 1

(לא חזרתי לבדוק... לא את שעצ ולא את האפידורל)

עונה על מה שיודעתאחת כמוני

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.


אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

תודה רבה לךרקאני

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

🙏💚 שיהיה בשעה טובה יקרהאחת כמוני
אני חושבת שזה בעיקר תלוי בעומס בחדרי לידהעדיין טרייה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

ילדתי 2 בהדסהפצלשהריון

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

ילדתי בהדסה עין כרםאחת כמוני

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

לדעתי עדיף הר הצופיםאנונימית בהו"ל

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

זה לארקאני

מלא מלא ערבים שם? 🙈

לא שונה מהרבה מקומותאנונימית בהו"ל
במחלקה מפרידים בד"כ 
גם ממליצהשומשומונית

ממש ממש לא הרגשתי שיש יותר ערבים ממקומות אחרים...

לי היה שם מעולה, הרבה יותר משעצ. בעין כרם לא ילדתי בכלל...

ילדתי 3 פעמים בעין כרםשלומית.

והייתי ממש ממש מרוצה!!

פשוט מהכל. מהמיילדות, מהאחיות במחלקה ( הייתי פעמיים בג' ופעם אחרונה בד' שהיא החדשה, אישית קצת יותר התחברתי לג דווקא) מהאוכל ובכללי מכל החוויה.

לא לקחתי אף פעם אפידורל ולא הגעתי לפני פתיחה 4 אז אין לי תשובות על השאלות... אבל בכללי מאוד ממליצה 

ילדתי שם בשתי לידות (השניה והשלישית שלי)השקט הזה

מבחינת היחס גם בחדרי לידה וגם במחלקות היה לי מעולה. ממש אנושיים, קשובים, מתחשבים. ממש כל מי שנתקלתי בו. לא זוכרת חוויה לא נעימה מהצוות.


בלידה השניה הורידו אותי לחדר לידה מהמחלקה כבר באיזה פתיחה 2.5 כי רציתי אפידורל (אשפזו אותי בנשים עם ירידת מים)

בלידה השלישית כן העברתי יותר זמן במיון אבל הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5.. לא חיכו עד לפתיחה 4.


מבחינתי המינוס זה התנאים במחלקה. יש מחלקה חדשה אבל בסוף רוב הסיכויים זה להיות במחלקות הישנות והתנאים שם קצת מבאסים. מקסימום 2 יולדות בחדר אבל החדרים ממש צפופים ואם את בביות מלא אז פשוט אין מקום. אם פותחים את הכורסא של המלווה זה כבר חצי נכנס בוילון של השותפה.

קיצור מבאס. 

למה בישנות?שושנושי

תבקשו בחדר לידה, כבר באמצע הלידה להיות במחלקה החדשה.

תבקשו גם חדר פרטי - אני קיבלתי והיה מדהים ב''ה 

אני ביקשתי ולא קבלתי. לא תמיד מתאפשראמהלה

הבייבי היה צריך השגחה ובמחלקה ד' אין תינוקיה פעילה ואין אחיות. לכן הייתי במחלקה א'.

אני פחות נהניתי באשפוז

לאורך כל ימי האשפוז לא נבדקתי אפילו פעם אחת כי הייתי צמודה לבייבי שהיה בפגיה או בתינוקיה עם תמיכה נשימתית וניטור.

אז לא עלו בזמן על בעיות שהתפתחו אצלי....

אני הייתי כולי שקועה בבייבי ולא היה לי פניות לעצמי.

היתה איתי בחדר אישה מקסימה, אבל פעם אחת הגיעו לבקר אותה כל גיסותיה ובעלה והיתה שם חגיגה שלמה מעבר לשעות הביקור

ובכמה דקות שרציתי להכנס לשירותים ולהתאפס רגע על עצמי לפני שחוזרת לבייבי לא היה לי לאן להכנס כי בעלה בילה בשירותים..... (זמן רב מדי... ואחריו היה לא נעים להכנס......)

אז כבר פרצתי בבכי הסטרי והלכתי לאחיות והן פתאום נזכרו שאני קיימת....

 

אמאל'ה נורא נורא נורא. איזה מעצבן.שושנושי

במחלקה למטה זכור לי שיש הגבלה דיי קשוחה של ביקורים מעבר לעשות המופיעות.

הייתי במחלקה מייד בכניסה בצד ימין, קומת קרקע. לא זוכרת איזה אות.

חוויה ממש לא נעימה. כואב לי עלייך שעברת את זה. 

גם אני ביקשתי ולא קיבלתיאחת כמוני

אמרו שאין מקום וזהו.

וחיבוק @אמהלה , נשמע נורא

ביקשתי. לא היה מקוםהשקט הזה
בסוף מספר המקומות במחלקה החדשה מוגבל

אני גם ילדתי בשבת בבוקר אז מניחה שהיו כאלה שהשתחררו רק במוצש, זה בטח גפ השפיע על מספק המקומות

ילדתי בשניהםואילו פינו

את ה2 הראשונים בשערי צדק וה2 האחרונים בעין כרם.

עין כרם לוקח בגדול!!


בשערי צדק היה עמוס מאוד בכל פעם שהגעתי. לא היה חדרי לידה פנויים גם כשהייתי בפתיחה מלאה (בלידה הראשונה ילדתי בחדר מעבר כזה לזירוזים, בשנייה רק בפתיחה 8 הכניסו לחדר לידה ועד אז הייתי צריכה לחכות במיון כשכל הנשים ששם והבעלים שהלם צריכים לשמוע אותי מתמודדת עם הצירים עם המחיצות הפיציות..

היחס גם היה מאוד מושפע מהעומס. וחוויתי ממש זלזול מחלק מהצוות.

האשפוז היה מקסים ממש, בביות מלא במחלקה ג


לגבי עין כרם אפרט בהמשך. הילדים צריכים אותי..

לגבי עין כרםואילו פינו

בשני החידות היחס היה ממש מקסים. גם במיון וגם בלידה. מאוד מכבד, ישר הכניסו לחדר לידה, היו קשובים מאוד סביב התפרים

בביות מלא בג' היה לי צפוף מאוד.. לא היה מקום מעבר למיטה שלי והעריסה..  לא היה מאוד מאובזר מבחינת ציוד לתינוק, שירותים מאוד קטנים..

בביות מלא בד' היה מושלם, חדר לבד מרווח עם מיטה נפתחת, שידת החתלה ועוד.

בד' גם היה לי אירוע חירום רפואי שקורה אחרי לידה והצוות תפקד מדהים, ברגישות וביעילות. 

ילדתי לפני שבועיים בשערי צדקלב זהב

נהניתי מאוד מאוד מאוד

בפתיחה 3 כבר הכניסו אותי לחדר לידה (הייתי בלידה 9עילה שהתפתחה מהר)

בהמשך היום לי כמה סיבוכים, והם לא עזבו אותי!!! היו איתי רופא, מנהלת המשמרת והמיילדת והרגיעו אותי! היו ממש מסורים אלי

ממש מרגישה שהיו שליחים טובים

וממליצה ממש!


 

אם אחת זיהתה אותי, אשמח לדעת בפרטי 😀

העיקר שיהיה בשעה טובה!

ממליצה מאדאמא לאוצר❤

בית חולים מצויין!! בפער על שערי צדק מניסיון בשתיהם

עין כרם מקצועי מאד ומאוד מאד נעים ומכבד

וגם הרבה יותר טובים עם לידות טבעיות

ילדתי שם במים והיה מדהים

ילדתי בשניהם אבל בשערי צדק הה ניתוח מתוכנןבוקר אור

אז לא ממש יודעת להגיד לגבי החדרים לידה

בשניהם האחיות שנתקלתי (ונתקלתי הרבה.. הייתי 4-5 ימים בכל אחד) היו מאוד נעימות ונחמדות

זכורה לי בשערי צדק דווקא רופאה שפחות היתה נחמדה כשבאה לבדוק אותי ומיילדת בניתוח עצמו שדיברה בטלפון תוך כדי

החדרים בעין כרם היו לי סבבה, אולי לא מרווחים אבל אפשר להסתדר (הייתי בביות מלא)

לא אהבתי את האוכל כל כך טבל לא כזה קריטי בעיניי. יועצת הנקה כן הגיעה אבל לא היתה מאוד יעילה להרגשתי

בשניהם בביות זה שתיים בחדר, נתנו לבעלי צמיד לישון איתי אבל יכול לביןת שאם היולדת השניה היתה מבקשת לא היו נותנים

אהבתי שהם מאוד מעודדים ביות מלא ולמרות שעברתי לידה קשה נתנו לי בלי בעיה וגם כשהתינוק היה בפוטו הביאו את הפוטו עד אלי לחדר והוא המשיך להיות איתי

תודה לכולן!רקאני

עזרתן מאודד

ממליצה על עין כרםמרימוש!אחרונה

לא מכירה את שערי צדק,  

אבל בליגה האחרונה הייתי בעין כרם כמה פעמים במיון, הייתי מאושפזת באם ועובר ואז שבןע התינוק היה בפגיה וכל הצוות בכל המחלקות היו פשוט מקסימים ונעימים, גם אלינו וגם ביניהם

תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הלוואי ותהנו ותשמחו!!! חיבוקיעל מהדרום
לא רלוונטי כבר להשנהשלומית.

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!


אולי תחשבו על כיוון כזה?

הבעיה לא משתנה ואז את תראי

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

על האש זה לא באמת מצוות היום 😉אולי בקרוב
כן, הרבה עושים אבל אם לא זורם, לא מסתדר אם סתם פחות אוהבים באמת שאין חובה ואפשר לעשות משהו אחר
אולי תנסואורוש3
לחשוב מה יהיה לכם הכי כיף. זה לא פותר את הבעיה של חברים או משפחה. אני לא יודעת מה הרקע וחיבוק גדול על זה! אבל בביחד שלכם הייתי משקיעה רגע מחשבה מה יהיה לך פחות שוחק ויותר ממלא. כמו שהציעו אפשר לטייל, אפשר ללכת למתנפחים באיזה מקום עם דוכני אוכל, לשבת ליד מעיין, לעשות בוקר סרט. סתם זרקתי. אבל ברעיון, אין חובה כמעט בשום דבר... תנסי בביחד שלכם לא להרגיש רק שאת מקריבה למען אחרים אלא גם נהנית. 
אני אגיד לך מהואז את תראי

אנחנו כל שבת בבית

כל חג בבית

אז גם ביום העצמאות להיות שוב בבית?

יש בזה משהו מאוד לא קל עבורי


ואני הכי אוהבת את הבית שלי

והמשפחה הגרעינית שלי היא כל חיי!!!

ועדיין יש בי רצון שהילדים שלי יחוו ילדות עם בני דודים ושבתות עמוסות וטיולים ומרחבים ועוד אנשים שהם לא רק אבא ואמא.

לשניה אני לא מתלוננת, מודה לה' על המשפחה המתוקה שלי, זה חסד!!!

פשוט אומרת שיש משהו מאוד בודד בלהיות בלי קהילה, בלי חברה לפרוק לה קצת, בלי משפחה עוטפת.

סה"כ אנחנו זוג צעיר...


תודה על ההבנה והרעיונות💜

למה זה ככה בעצם?אורוש3
אמממואז את תראי

מצד אחד המשפחה בחו"ל

מהצד השני משפחה מאוד קטנה, ההורים לא בעניין של לארח וגם לא לבוא אלינו (לצורך העניין היו היום בבית, פשוט נחו והמשיכו בשלהם)

והאחים הולכים לצד השני באופן קבוע (אפשר להבין אותם, יותר כיף שם )


מבחינת קהילה אין פה ממש קהילה קרובה

יש קהילה גדולה שכן יש שם אנשים שאנחנו מדברים איתם ונפגשים בבית כנסת וכאלה אבל לא מגיע לרמה של לעשות דברים ביחד וניסיתי לא פעם...

קשוח...אורוש3אחרונה

הייתי מנסה להזמין את האחים.

לחשוב על חברים מהעבר, צבא, ישיבה, אולפנה, לימודים. ומנסה לחדש קשרים לאט לאט. וכן יותר להתחבר לקהילה. 

אז למה אתם לא עוברים לקהילה?אמאשוני

דווקא בגלל שאתם זוג צעיר כדאי להשקיע בלבנות קשרים שיתנו לכם את המעטפת והגיוון שאתם זקוקים להם.

זה לא קורה בבום, זו דרך, ולכן כדאי להתחיל אותה כדי שתקצרו פירות בהמשך.

לא מוצאים לאןואז את תראי

זו האמת.

לא רוצים בשומרון/ בנימין

לא בלוד

מבחינת עבודה חריש לא מתאימה

ונראה לי שבזה סיכמנו את המקומות הקהילתיים...

לא?

ממש ממש לא..שקדי מרק

יש הרבה קהילות בערים סביב בתי כנסת/גרעינים

אם אתם בעניין, הייתי מתאמצת לחפש

ויש עוד כמה יישובים חוץ מבשומרון ובנימיןשקדי מרק
אשמח לשמועואז את תראי
אנחנו גרים במקום כזהואז את תראי
זה לא מספיק קהילתי בשבילנו
לאאמאשוני

בכל עיר כמעט נראה לי שיש קהילות של משפחות דתיות צעירות.

פתח תקווה וגבעת שמואל למשל נחשבות לערים דתיות

אבל גם ברחובות, מודיעין וראשון לציון יש קהילות תוססות.

ואם את מחפשת ערים זולות יותר גם לא חסר.

אנחנו גרים ביישוב גדול עם קהילה סביבואז את תראי

גרעין כזה.

וזה לא מספיק קהילתי בשבילנו...

לא מחפשים רק אירועים בחגים ותפילה משותפת.

וואי מבאס ממש הלבד כשאת כל כך רוצה ביחד😒❤️שיפור

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹


ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

לי זה כן מרגיש שזה משתנהשלומית.
עבר עריכה על ידי שלומית. בתאריך ה' באייר תשפ"ו 23:18

אבל כמובן זו הרגשה אישית.

לארוז אוכל קליל, בלי הרבה הכנות, ולקחת את הילדים לטיול מרגיש לי מאוד משפחתי ולא בודד בכלל

כן מסייגת אחרי שקראתי עוד תגובות שלך שאצלנו שבתות וחגים כן מתארחים מדי פעם אז אין תחושת בדידות מתמשכת שמתווספת כל פעם...

חיבוק גדול!

לגבי הקהילהשקדי מרק

זה מפריע לכם רק ביום העצמאות ואירועים כאלה או כל השנה?

כי אם כן אפשר אולי לנסות להתחבר לקהילה שקיימת בעיר/בישוב גם אם זה נגיד קצת רחוק לכם, או מסיבות מסויימות לא הכי טבעי.. עדיין שווה לדעתי להתאמץ.

אם אוהבים, קהילה זה דבר משמעותי 

אפילו לעבור דירה..שקדי מרק

כשחשבנו איפה לגור, השיקול הקהילתי היה כמעט הכי משמעותי..

אז אם זה משמעותי עבורכם, שווה להשקיע בשביל זה

(וגם בתוך קהילה לפעמים לוקח זמן להיכנס ולהרגיש חלק, לעשות סעודות משותפות.., במיוחד בקהילה גדולה. אבל הפוטנציאל קיים)

הכי מבינה אותך בעולםםפה משתמש/ת

גם לי אין משפחה שבקשר איתה

וגם אין לי חברות בסביבה

וגם בכלל רק אחת ל..שנה מדברת עם חברה טובה מפעם


לא מזמינים אותנו והיו לי כל מיני חגים שנשארנו לבד

כולל  ליל הסדר

בעל מגויס ואין עם מי לעשות שבת בכלל


ולבד עם הקטנים - נכון זה בעיקר להיות בתפקיד ולתמרן סביב ולהעסיק ולהכין וכו

אבל עם הזמן רוצה לצאת מהמסכנות ולנסות לעשות מזה את ההכי טוב

משתדלת לצאת ולא להשאר בבית

וכן לחשוב מה כיף לילדים

ואז להיות פנויה לשה ולהשכיר לעצמי שזאת המטרה

אבל גם למצוא ביטוי למה ישמח אותי ..אפילו בקטנה

לא תמיד הולך


אבל את לא לבד

לא לכולם רק כיף

והרבה מאיתנו עובדים קשה כדי לזכות ל'כיף' הזה

ולפעמים כיף שעבדנו עבורו הוא יותר כיף ומוערך מסתם כיף שבא בקלות

תגידו,עוד מעט פסח

גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?

לא מצליחה להבין את זה.

דווקא אני רואה מלאאארקאני

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אישיתאפרסקה

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

מענייןעוד מעט פסח

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לא חיפשתי לעומקאפרסקה
אבל בד"כ שמים את זה בכניסה במקום בולט, ולא נתקלתי. אולי בגלל המלחמה היה פחות ייצור ויבוא? הרחקתי לכת בספקולציות 😅
אין לי מושגיעל מהדרום

לק"י


אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.


(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

גם ראיתי.. הגזמה מוחלטתבאתי מפעם
כבר שנים יש כאלהכורסא ירוקה

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

אני לא זוכרת דבר כזה. כנראה שזה פחות רווח באזוריעל מהדרום
האמת אנחנו השנה קנינו לשני הרכבים ושחכנו לשים.לא מחוברת
ואני האמת גם הרגשתי את זה 
מעניין... דווקא קניתי השנהבאתי מפעם
אבל אז ראיתי שאי אפשר לתלות על הרכב שלנו כי יש לו מן מגן שמש ליד כל חלון וזה חוסם... 
כנראה זה תלוי איזורמסע של החיים
אני דווקא השנה ראיתי הרבה יותר משנים קודמות.
אנחנו רצינו לקנות ונגמר בחנות😢השקט הזה

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

אני גרה בעיר חרדיתשושנושי
והשנה ראיתי אצלנו בעיר על רכבים דגלים, זה היה מעניין. אף פעם בעבר לא נתקלתי. 
ולא שברו?מקקה
מעניין
זה הקטע, שלא.שושנושי

יש שינוי שקורה,

לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)

אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת. 

גם לאורחים שובריםמקקה

מניסיון אישי

שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.

ממש, זה ששני רכבים מרגיש הרבה זה עצוב...מכחולאחרונה
אצלינו באזור שמים מגנטים של דגל ישראלואילו פינו

הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..

השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...

אני שנים לא שמה בגלל הרעש שלו/פותחים חלון והוא עףמנגואית
לנו היו שלושה דגליםאפונה
אבל עברו בערך שעתיים מאז ששמנו אותם ועד שהאחרון עף מהחלון.
אנחנו לא שמנו השנהאמאשוני

את לא מצליחה להבין את העומס הטכני והמנטאלי שהצטבר מהתקופה האחרונה?


את מעט הפניות השקענו ביום הזיכרון.

בבחינת טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה. (ציטוט לא מדוייק)


ובכלל דגלים לרכב עפים בשניה.

גם אני אמרתי את זה היום . באמת מוזר.אור עולה בבוקר

נסענו בכביש ירושלים ת"א העמוס ובמשך זמן ארוך היינו כמעט הרכב היחיד עם דגל. מידי פעם עוד שניים שלושה . ממש הפתיע אותי .

פעם הייתי יותר זורמת ללכת לחמותי שבתשירה_11

עכשיו זה כאילו נהיה כבר

ואני כאילו צריכה להחזיר תשובה לבעלי מה אני אומרת

ובכלל לא באלי

ולא זורם לי

ולא באלי לבאס אותו

כי זה לא שזה חד פעמי

פשוט כבר לא זורם לי וזהו 

אני קוראת ונהיה לי כווץ'ניק חדש2

בתור אמא ל3 בנים.


בטוחה שיש דברים מעבר.

וזה לא בא מוואקום ריק.

ועדיין💔

מקווה שתמצאו פתרון שמוסכם על שניכם בע"ה 

אאוצשירה_11

חמותי היא ממש סבבה

הבית שלה פשוט מאוד עמוס ולא מסודר

וזה מוציא אותי מדעתי קשה לי להתנהל שם בטח עם עוד שני ילדים

והסדר וניקיון חשוב לי מאודדד אני כל היום סביב זה


ובעיקר שהם גרים במקום לא וואוו קשה לנ ממש שאין לי לאן לצאת עם הילדים לסיבוב להתאוורר

וגם הדשא שיש להם עמוס בחפצים

הכל פשוט עמוס ומבולגן

אני בעיקר כל השבת עסוקה בלדמיין מה הייתי עושה פה מבחינת סדר וניקיון אם הייתי יכולה 😅


וגמני חושבת על זה עם הבן שלי…

אנחם אותך שחמותי אמא ל8 בניםשאלות חדשות.
וכמעט כולם נמצאים אצלם יותר מהצד השני🤷‍♂️ שום דבר לא מחייב.. 
איזה באסה זה, קשה ללכת למקום שלא מרגישם בנחדיאן ד.

בעיניי זה לא פייר בכלל כלפי הבעל, ההורים שלו וכל המשפחה לא להגיע.

לכן לדעתי נקודת המוצא צריכה להיות שהולכים.

ומפה לחשוב איך לעשות שיהיה לך יותר נעים.

אולי להביא חומר קריאה מעניין. אולי להכין כעזרה אוכל שאת אוהבת, אולי לתאם שתבואו עם גיסה שנחמד לך.

 

אבל לא לבוא בכלל באופן קבוע זה לא אופציה.

לדעתי.

 

ברור שלאשירה_11

אני לא מטילה ווטו זה ממש לא המצב

ותמיד משתדלת לדאוג שתגיע עוד גיסה שנחמד לי איתה


סתם מבאס שמפעם שהייתי הולכת בשמחה עכשיו זה כבר צריך לחשוב על זה


נ.ב

גרנו שם כזוג עשרה חודשים וזה בהחלט הוריד לי מהמקום 😅

נראה לי המשפט האחרון מסביר את המצבשיפור
יש משהו שיכול לעזור לך?כורסא ירוקה

אם הוא ישאר איתך ולא ילך לתפילות, אם תביאו נשנושים או מצעים משלכם אם מגעיל לך, אם תתכננו משהו כיפי לשישי בבוקר ותבואו דווקא יותר מוקדם אבל תכנסו לשבת מתוך חוויה כיפית ונחת.. לא יודעת אולי יש לך עוד רעיונות.

לפעמים גם לי קשה עם הצד שלו ואנחנו יושבים ומפטפטים על זה ותוך כדי שיחה צפה הנקודה שיושבת עליי כבד, ואז חושבים איך להקל.

אני לא מלאכית וקשה לי מאד עם חמותי, ואני משתדלת מאד ללכת כמה שיותר בימי חול בזמני חופש - לבוא בצהריים לצאת בערב. קשה לי שם שבתות. אבל מדי פעם שעושים מוצאים מה יכול להקל הפעם וככה באים

כל הכבוד לךשירה_11

אם קשה לך עם החמות זה נשמע לי אפילו עוד יותר מאתגר

בעיקר משעמם לי שם ממש

אולי תביאי ספר או עיתון?כורסא ירוקה
משחקים לילדים
לשבתות הבאות- מה אם תזמינו אליכם?מרגול

נשמע שהקושי הוא סביב האירוח החומרי אצלה , והקשר האישי טוב.

אז אולי תזמיני אלייך, כך הקשר ישמר בתדירות שנעימה גם לבעלך, לך, לילדים.. וגם תהיי בבית המסודר שלך, עם גינה שנחמד לך לצאת איתה עם הילדים וכו

הלוואישירה_11אחרונה

הצעתי כמה פעמים

אמא שלה מבוגרת סיעודית קשה לשנע אותה היא צריכה מיטה פנויה לכל השבת

וחמי צריך חדר פרטי משלו…

וגיס רווק

ואין לי את הדרישות שלהם הבית שלי קטן

חדר הורים וממד

תגידו הגיוני שאני לא מספיקה?חולמת להצליח

אני מרגישה הרבה פעמים במרדף אחרי הזמן,

אני עם תינוקת בת חצי שנה ב"ה בבית (וחוץ ממנה יש עוד 3 ילדים)

ומרגישה שיש מלא דברים להספיק, בעיקר מלא כביסות לכבס, לקפל ..

אני תוהה אם זה הגיוני.

לפני שהיא נולדה גם עבדתי וגם היה לי זמן לבית,

עכשו מרגישה בעומס ממש, לא מבינה איך נשים יוצאות גם לעבוד בשלב כזה.

יש לי רק הזדהות...אוהבת את השבת

ויש לי גם תהיות אם אני עובדת מספיק יעיל בבית, כאילו אני יודעת שלא, ותוהה איך להתייעל....

באלי ללמוד מכאלה שיש להן נגיד רוטינות או על מיני שיטות

אצלנו ערימת הכביסה חולקת איתנו תשלומי ארנונהנעמי28

ברור שהגיוני.

את רגע אחרי לידה, המשפחה משנה צורה, לוקח זמן להתרגל ולהשתלט על המצב החדש.


ואצל הרבה זה ככה גם לא אחרי לידה, החיים עמוסים, ואין לי כוח להשתעבד לכביסות, למדתי לשתות קפה ולקרוא ספר גם מול ערימת כביסה. וסבבה לי ככה.

אם התינוקת צריכה הרבה ידיים או לא ישנה טובשיפור

זה ממש יכול להכניס לקושי לתפעל את הבית.

אם זה בעיה ספציפית של כביסה, אפשר לחשוב על פתרונות נקודתיים. מתי במהלך הלוז אפשר להכניס? אולי הבעל או הילדים יכולים לעזור?

היא ב"ה די רגועהחולמת להצליח

אבל רוצה הרבה יחס, אז חלק מהזמן אני גם חושבת ומשחקת איתה.

נראה לי שזה הגיוני לגיל לא?

ברוך ה' מעולה!!! נראה לי ממש תלוי באופישיפור
אולי תנסי לשבת לידה לקפל כביסה?
העומס הולך וגובר עם השנים...מתואמת

גם בגלל כמות הילדים, גם בגלל הכוחות שלפעמים הולכים וכלים...

השלב שלך (מניחה שהגדול בילדים עוד לא מספיק גדול) באמת קשה, כי עוד אין עזרה ושותפות של הילדים.

בכל אופן, זה הזמן למצוא קיצורי דרך, גם במחיר של דברים לא מושלמים. אני למשל כבר מזמן ויתרתי על קיפול כביסה - פשוט מניחים בסלסילות בארון את הבגדים או במגירות. ואז גם ילדים צעירים יכולים לעשות את זה, בעיקרון... (עדיין יש לנו ערמות לא נורמליות, ומאז פסח למשל עוד לא הצלחתי להשתלט עליהן, אבל זה יחסית מאוזן)

ועם כל זאת -

כדאי לבדוק שאת במצב פיזי ונפשי טוב, כי לפעמים זה יכול להשפיע על התפקוד...

אפשר למצוא פתרונות טכנייםאיזמרגד1
לטיפול כביסה אפשר להחליט שחלק מהכביסה אוהכולה את לא מקפלת אלא שמה בסלסלות, אולי להביא בחורה שתקפל... דברים שיקלו עלייך ויפנו זמן
מזדהה ממש ממשאנונימית בהו"ל
בדיוק עם אותם נתונים רק שחזרתי לעבודה ומרגישה במרדף אחרי הזמן.. מנחמת את עצמי שזה יסתדר קצת ככל שהיא תגדל בעז"ה
מזדהה ממששמ"פ

רק עם 2 ילדים וגם עם 1 לא הגעתי להכל...

הכביסה עוברת ממקום למקום

נראה לי אני אקח נערה שתקפל לי

אפשר לנצלש לכמה נהוג לשלם ?

אצלנו ביישוב משלמים 25 שח "לשעה או לסל"הדרים
לא הבנתי סל לוקח שעה?עדיין טרייה
אני מקפלת אולי 4 סלים בשעה
שעה של קיפול אם קיפלה יותר מסל ברכה . אם היה רקהדרים
סל אחד אז 25.
תודה!שמ"פ
בעיר זה יותר יקר ? 
אצלנו בעיר זה 25 שקל לשעה ומספיקים יותר מסלאנונימית בהו"ל
זה כלוםשלומית.

ואני גרה ביישוב ממש פשוט.

מעניין, באיזה גיל הבנות שמקפלות?

אצלינו זה תלוי בגילשיפור

ילדה בכיתה ה' לוקחת סביב 15

בתיכון סביב 25

מנצלשתשמעונה
אחותי אמרה לי שבאזורה ( ישוב גדול) זה לא יורד מ40 לשעה של קיפול... 
וואלה, באיזה גיל?שיפור
כיתה ט ומעלהשמעונה
ישוב במרכז?שיפור
הגיוני . אני אחרי לידה עם בן שלושה חודשים, ילדהדרים

שלישי שלי, ברוך השם ילד מאוד נוח יחסית ולא דורש הרבה ידיים ועדיין מרגישה שאני טובעת בערימות של כביסות אם זה קיפולים אם זה להפעיל אם זה כלים אם זה להכין צהריים או ערב . ובעבודה (אני עובדת בעבודה תובענית) עושה הכל תוך כדי ואחרי העבודה . ויצא לי מלא לחשוב על זה עכשיו בחופשת לידה איך לעזאזל הבית שלי מסודר גם כשאני עובדת כאילו אלוקים נותן כוחות של סוס … זה לא נורמלי בית זה משרה מלאה בית וילדים … אז בשילוב עם קריירה בכלל.

קחי טיפים ממני בתור אחת שהבית שלה מסודר כמעט תמיד אבל קחי מה שמתאים לך:

בכל יום אני ממיינת את הכביסה לצבעים , כלומר נדיר שהיא בסל, מבקשת גם מהילדים כשמורידים בגדים למקלחת שישימו פה שחור ופה לבן וכו. ככה תמיד יש לי את המכונה הבאה להפעלה בקלות.

משתדלת שכביסה לא תצטבר אבל כמובן שלקפל ישר מהמתקן זה חלום ואין זמן לזה אבל גם כשמצטבר יש לי איזה ערב בשבוע ששמה שעון אומרת אוקיי שעה מעכשיו מה שהספקתי הספקתי, לרוב שעה של קיפול מספיקה לערימה מפלצתית שמה לי ברקע בינתיים איזה שיעור תורה או פודקאסט (מחזירה לארונות למחרת רק שזה שנאת חיי להחזיר לארונות).

בכל בוקר מפשירה משהו (אם מתכננת להכין בשרי לא תמיד), הולכת על מתכונים קלים, קוביות חזה עוף בסיר, פרגיות עם סילאן, עוף בתנור, אורז וכו'.

וכן השעה 16 מגיעה לי בשניות כי כל זה קורה בין כל ההנקות והזמן בטן וכו וגם מנסה על הדרך טיפה לשבת לקרוא משהו או סתם לישון (לרוב יש לי לעצמי איזה 40 דק או שעה ). אבל ואבל גדול אני מאוד רוצה להוריד הילוך ולהבין שלא תמיד הבית חייב להיות מוזיאון כי הייתי רוצה יותר לקרוא ולנוח ומרגישה לפעמים שלא מצליחה לעשות את זה כשיש מה לעשות ותמיד יש מה לעשות . 

תודה על הטיפים ושאלהחולמת להצליח

כשאתם ממיינים את הבגדים ב איפה אתם שמים אותם לפני הכביסה?

אני מכבסת כביסה בנפרד לתינוקת, כביסה צבעונית, כביסה כהה וכביסה לבנה וגם מגבות.

אני שמה חלק על הרצפה בחדר כביסהבתאל1

וחלק בסלי כביסה.

יש לי סלי כביסה שנערמים אחד על השני...אחד גדול ומעליו עוד שניים קטנים יותר. ואז ככה אני ממיינת לפי צבעים.

אבל מזמן כבר לא עשיתי ככה... הרבה פעמים אני פשוט לוקחת מכל הסלים מה שנראה לי צריך כביסה עכשיו. לפעמים אם יש לי יותר זמן אני ממיינת לערמות ואז מכניסה לפי סוגים/צבעים חזרה לסלים. 

האמת פשוט על רצפת האמבטיה , חולמת על חדר כביסההדרים
ענק בע"ה בהמשך החיים אבל בינתיים תודה על מה שיש  
אני מפרידה רק לבן מצבעוני, תוך כדי שאני מכניסה מכושיפוראחרונה
זה באמת עמוסבתאל1

העניין הוא לנהל את העומס ...

לא יודעת מה הלוז שלך...

דווקא קיפול כביסה אפשר לעשות בנחת על הספה כשהתינוקת משחקת לידך על משטח פעילות או משהו...

בכלל הכל תלוי איך התינוקת ,אם היא נותנת לך לעשות משהו או כל היום מעסיקה אותך.

בזמני שינה שלה תנסי לתקתק דברים שאי אפשר לעשות יחד איתה כשהיא ערה. כמו לבשל, ניקיון..

לידה במרכז הריון ולידה

מי יכולה לשפוך לי קצת אור ולעזור לי להחליט איפה ללדת?


עד עכשיו ילדתי בירושלים והפעם זה לא רלוונטי. למרוצ שהנטיה היא לעשות שיהיה רלוונטי ולחזור למוכר, אבל זה לא שהיה לי מדהים שם, זה פשוט מוכר...


לא אספיק להגיע לסיור בשום מקום 😵‍💫


בלינסון, שיבא, אסף הרופא?


איך הצוות? איך חדרי הלידה? הגישה טבעית בגדול? איך האשפוז אחרי הלידה? הצוות? החדרים?

שבת וכשרות - יש אפשרות למהדרין בלי להרגיש מסכנה שאוכלת מחמגשית? יש קצת אווירת שבת בשבת? דלתות ומעברים על מצב שבת או שכלואים בחדר?


תודה רבה רבה 🧡

לדעתי נשמע שיתאים לך מעייני הישועה עם אווירה שלPandi99
שבת וכשרות
אני מחפשת גם פינוק אחרי הלידה🤭הריון ולידה
אולי בעיקר פינוק אחרי הלידה 😅

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

אם את רוצה ביות מלא אז מעייני הישועה ממש מפנק!רחללי
ילדתי במעייני הישועה וממש ממש התפנקתי.ממתקית

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

תודה! כמה נשים בחדר?הריון ולידה
באפס הפרדה 2..בחדר ענק ומהמםפה משתמש/ת
ורוב המזן היתי תבד לגמרי
מממ, שווה לחשוב על זההריון ולידה
האמת שמשום מה מעייני הישועה לא הייתה באופציות שלי.

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅


ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

מצטערת להגידעם ישראל חי🇮🇱

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

וואו חיבוקתהילנה
אני מצטמררת מכל משפט. נשמע פשוט נוראי, סבל בל יתואר
ואו קשוח ממש, נוראימולהבולה
אז כדאי ללכת לבית החלמה אחרי האשפוזמולהבולה
בשביל הפינוק
בלינסון בפערעם ישראל חי🇮🇱

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

נשמע חלומי..שונה ממה שהיה אצלידיבור פשוט

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..


 

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.


 

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.


 

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).


לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

 

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

 

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.


 

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

מניסיון צריך להתפלל על זה המון המון המוןעם ישראל חי🇮🇱
אני דייקתי את הרצונות שלי ,התפללתי על זה להשם כל יום וכל היום וביקשתי ממש לפרטי פרטים מה אני רוצה ואיך ומה יהיה אחרי והכל בעצם . ברור שהחוויה משתנה מאישה לאישה אבל תמיד צריך להתפלל לקוות להכי טוב לא משנה איפה יולדים. 
מסכימה אתך לחלוטין! תפילה תפילה ושוב תפילה 💖דיבור פשוט
חחח הצלחתן לבלבל אותיהריון ולידה
@דיבור פשוט @עם ישראל חי🇮🇱

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

רק שימי לבממשיכה לחלום
שהחוויה שעם ישראל חיי מתארת ממעייני הישועה קרתה לפני 11 שנים.הרבה מאוד יכול להשתנות מאז
רק לגבי ארוחות שבת בלינסון:קנמון

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)


מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.


ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

מעיינו אפס הפרדה מומלץ בחוםם שקט ממש צוות מקסיםפה משתמש/ת
ואוכל טעיםם
לי יש חוויה פחות טובה משיבאהשקט הזה
אבל אם את מחפשת פינוק אז תבררי על וולפסון. הבנתי שיש שם רק חדרים פרטיים והם ברמה טובה
גם לי... לידה ראשונה חוויה ממש לא טובה שם..אמא לאוצר❤
ממש אשמח לשמוע על שיבא.אמנם אני לא בהריוןמולהבולה

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

אגב שמעתי לאחרונה פודקאסט עם רופאה ומיילדת משיבאהשקט הזה

והן מציינות שם שהתקן אצלם הוא מיילדת על 3 חדרים ובעין כרם למשל זה מיילדת על 2 חדרים.

שזה לגמרי יכול להסביר חלק מההתנהלות (כמובן שזה לא הכל.. )

ברור.. יש שם כל מיני בעיות שהן מהיסודאמא לאוצר❤אחרונה

ולא תלויות רק במי המיילדת וכו'

גם הפרוטוקולים שם מאד התערבותיים

תודה! זה כבר רחוק לנו מידי. אבל מעריכה ממשהריון ולידה
ילדתי במעייני בשיבא ובאיכילןבהרמה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

אפשר לבקש חמגשיות כשרות בדץ באיכילובשיפור
עונה לגבי בילינסוןמולהבולה

 7 לידות ב"ה


מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.


בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד


עם כמה נשות צוות חדשות


הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול


הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים


והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.


אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם


הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.


מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.


לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף


אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי



האוכל נחמד.


שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם


אז לא יודעת איך האווירה


אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה


כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

מחזקתעם ישראל חי🇮🇱
המחלקה של הריון בסיכון מהממות ברמות הכי גבוהות ....!! 
תחילת הריוןלכובע שלי

גליתי בה הריון לפני שבוע וחצי.

אני היפרמזיסית קשה מאד מאד בכל הריון.

לפי החישוב שלנו אני באזור שבוע 5 מתקרב ל6

אך עדיין בלי תסמינים מובהקים.


 

חוששת קצת מרגישה שיש לי מועקה מזה..


 

מאיזה שבוע התחיל לכם הבחילות המשמעותיות?


 

אשמח להרגעה ממש

זה ממש משתנה מאישה לאישה ומהריון להריוןעם ישראל חי🇮🇱

אם את חוששת לגבי זה שאת לא מרגישה בתסמינים כלשהם ,זה לא אומר כלום,לא מחייב ועוד בשלב כזה מוקדם. אם תורידי את השבועיים מחזור טהרה זה יוצא שבקושי את בהריון שבועיים, כלום זמן.

תעשי בדיקת דם בטא ותבדקי אחר שבוע את מצב העלייה שוב פעם.

בשורות טובות ומשמחות ובידיים מלאות בע"ה 

בדרך כלל מתחיל אצלי רק בשבוע 8+-שירה והודיה

עד אז בעיקר עייפות גדולה, מצברוח לא יציב וזה..

אצלי משבוע 6הבוקר יעלה
אבל השאלה מתי לך מתחיל.. 
לרוב מתחיל בדילהיי של שבועיים.. הייתי משחררתאוהבת את השבת

ונהנית בינתיים מהזמן הרגוע;)

ובע"ה הכל יהיה בבריאות ובקלות!!

יכול להיות גם ביוץ מאוחר, ובהצלחה ממש בהיריון!!!שיפור
שיעבור כמה שיותר בבריאות ובקלות!!!
תודה לכן, לכולן, זהו, שאני לא זוכרתלכובע שלי

מתי זה התחיל, המוח כאילו מחק את כל התקופה הזו.


משערת שהביוץ היה לפני כ3 שבועות

יום רביעי - ביום של ליל הסדר היה קו ממש חזק אך לא כמו הבקרה ממש

ביום שישי לפני שבוע היה קו ממש חזק.- מיום שני היה חלש והתכהה , יום שישי בדקתי פעם אחרונה ואז כמו שאמרתי היה כבר קו משמעותי מאד.


מרגיש לי כזה חוסר ודאות שלא נותן לי לשמוח מההריון.

היו לו בעבר כמה הפלות / הריונות כימיים...


מרגישה חולשה קיצונית עייפות אבל אין הקאות.אולי קצת בחילות מדי פעם ממש בקטנה

אצליעם ישראל חי🇮🇱

2 ההריונות הראשונים התחילו בסחרחורת וחולשה מטורפת ובחילה של כמעט להקיא אבל לא הקאתי .

הריון שלישי בחילה מטורפת בלי סחרחורת, עוד לפני שגיליתי על ההריון.

הריון רביעי לא הרגשתי שום דבר מיוחד ,גיליתי במקרה כי לא קיבלתי ...

הריון חמישי תופעות מזעזעות של צרבת ,מלאות בחזה ..

אז לא רק משתנה מאישה לאישה אלא גם מהריון להריון .. לא חייב להקיא בהריונות 😜

שש פחות יומייםהריון ולידה
לכי לרופא לקבל כבר מרשם לזופרן, אולי יחסוך לך עירוי. 
מוסיפה- היפראמזיס התחיל לי ככההריון ולידה
ההריונות בלי היפר התחיל לקראת סוף 6
מקווה שאצליח להרגיע את עצמילכובע שלי

אעשה בדיקת דם שבוע הבא גם.

מקווה להסדיר נשימה

תודה לכן

כמובן שלא אתנגד לעוד עידודים🫠

אצלי בכל ההריונות זה ככהלכובע שליאחרונה

השגתי דקילטטין מאמריקה שזה הדבר היחיד שעזר לי.

לא השגתי יותר מ400 אז שומרת רק לשעת האפס.

 

 

אולי יעניין אותך