מאד מוטרדת - שאלה על תנאי חיים / רמת חייםתפוחים ותמרים
אודה אם תשתפו, כי בסביבתי כולם בהלם.
אנחנו מאותם זוגות שטרם הצליחו לרכוש דירה. חיים בשכירות במחיר הנמוך באופן משמעותי ממחיר השוק, בדירה מלאת אור ואויר. 3 חדרים. הסלון גדול מאד, המטבח מרווח וגם החדרים לא פצפונים. כרגע 4 ילדים בחדר ויש גם מרפסת קטנה סגורה שניתן להסב לחדר לילד במידת הצורך.

כשסיפרתי על ההריון, כולם, אבל *כולם* התחילו לדחןק בי שנעבור דירה. מעבר לדירה מרווחת יותר (4 חדרים או יותר), יעלה את שכר הדירה באופן ניכר.
נניח לרגע שיש בידינו האמצעים - האם מעבר לאור הריון חמישי נשמע לכן הכרחי?

המחשבה שלנו היא לבנות קיר גבס בסלון (בעל הבית פשוט נהדר) ולישון שם שנינו, וכך הילדים מקבלים 2 חדרים+מרפסת סגורה (אולי חדר לימודים קטן).
העלות של השיפוץ לא גבוהה במיוחד (בטח יחסית למעבר לדירה יקרה יותר), ו.... עדיין, כולם אומרים לנו שזה צפוף מדי, שזה פוגע באיכות החיים של הילדים, שאין פרטיות, שאנחנו גורמים להם עוול.

כבר יצא לי לשאול (בנפרד) כל אחד מהגדולים אם היה רוצה לבל חדר משלו, ונעניתי בשלילה גמורה.

דעתכן, נסיון חייכם עם קצת גדולים יותר שגדלו בבית לא גדול - האם זה באמת פוגע בהם?
אני באה ממשפחה ברוכת ילדים ב''ה (9 בלי עין הרע🙂)חלק ממש
והיו לנו 2 חדרי ילדים קטנים + חדר פצפון שנכנסה בו מיטה אחת.. וחדר הורים. היינו עם מיטות קומותיים והיה לנו כיף
המטבח והסלון לא היו מרווחים..אבל היינו יחד ושיחקנו ורבנו והשתוללנו
לא ישנתי בחדר לבד אף פעםאורוש3
יש לזה חסרונות אבל בגדול זה אחלה בי''ס לחיים. הנורמות היום מאוד גבוהות ובעיני זה לא שיקול. כרגע תעשו מה שנכון לכם. הבאסה העיקרית בעיני ברעיון השיפוץ זה הקטנת החלל המרכזי בסלון. כי כל עוד הילדים צעירים החדרים פחות קריטיים והסלון זה מקום הבילוי העיקרי ויש ילדים שובבים שזקוקים למרחב. וגם עגלה, טרמפולינה, משטח פעילות וכד' תופסים מקום. החלטה שלכם בלבד בכל מקרה! כמובן שמעבר דירה יקטין את היכולת לתת לילדים בתחומים אחרים וזה בהחלט שיקול. בהצלחה
תשובהאמאשוני
גדלתי עם עוד 3 אחיות בחדר.
הילדות זה היה כיף לא נורמלי.
המיטות הוזמנו מנגר ככה שהיה ניצול מיטבי של החלל ללא מיטות קומותיים.

בגיל ההתבגרות כן היו קשיים שאם יש ברירה לא הייתי גורמת את זה לבנות מתבגרות...
למה לא לשים שני ילדים בחדר המופרד בקיר גבס??
בכל מקרה אחרי לידה התינוק בחדר הורים...
נשמע לי כמו פתרון עדיף.
גם אצלנו די ככה..באר מרים
משפחה גדולה יותר מפי שתיים..
גרים בדירה משלנו, אמנם, אבל ארבעה חדרים (שלושה חדרי שינה) פיצית (78 מ''ר) עם חצר גדולה ממש..

בכל חדר מיטת קומותיים עם שתי פתיחות ולא נשארת משבצת. התינוקת בלול בסלון וגם ספה בסלון שנפתחת לגדולים כשמגיעים הביתה לשבתות וחופשות (בדרך כלל הקטנים מעדיפים לחגוג בסלון והגדולים דווקא בחדרים..)

וצפוף. ושמח..

אבל אצלנו הם המון בחצר..
וגם אני מאחסנת המון ציוד במחסן מאולתר שבעלי בנה בחצר..

בקיצור זה לא כזה נורא. ואל תקשיבו לעצות של אחרים אלא למה שנכון לכם. אתם אלה שתשלמו את המחיר...

ולגבי הסלון לא הייתי בונה קיר גבס אלא מחיצה נפתחת אקורדיון כזה.. ככה שבשעות היום אפשר לפתוח ולהגדיל את הסלון. לכם קונה מיטת הייריזר שהיא מצד אחד עם מזרנים נורמליים ומצד שני אפשר לסגור..

בהצלחה!
אם לך ולבעלך נוח ככה אני לא רואה בעיהבתי 123


אני חושבתיערת דבש

שהרעיון שתעברו לחדר קטן מגבס בסלון-זה פחות נכון לזוגיות ולזוג בכלל.

אם כבר הייתי מעבירה לשם ילדים.

 

אבל בלי קשר:

תעשו חושבים איך אתם רואים את המצב.

אם לכם טוב ככה , ומקסימום תעבירו ילד אחד\שניים כשהתינוק יגדל, לסלון(עם מחיצת גבס),

אז למה משנה מה שכולם אומרים?

 

כשילדים מתבגרים זה משהו אחר..אבל להבנתי יש לכם עוד כמה שנים עד אז.

ותמיד ניתן לעשות חישוב מחדש.

(לא שבהכרח רע ל2 מתבגרים לשון יחד..)

 

דוקא לכם, זוג ההורים, הייתי משאירה חדר נורמלי ונפרד..

ולא קומבינות בסלון(ומחיצת אקורדיון לזוג באמצע הבית..

ממ @באר מרים בעייני זה ממש לא לענין.

ויכול לבוא ע"ח הפרטיות והזוגיות.

נו באמת...שלומצ'

אנשים והציפיות המטופשות שלהם.

סליחה על הבוטות, אבל זה נגע לי בנקודה רגישה.

 

יקירה, אם לכם טוב ככה, זה לא צריך לעניין אף אחד.

אני אוהבת מאוד את זה שאתם חיים בצניעות, לפי היכולות שלכם. ככה צריך. זה שהעולם השתגע עדיין לא אומר שצריך ליישר איתו קו.

לא יקרה לילדים שום דבר. הם ילמדו לחלוק מרחב עם אנשים נוספים. אם לא יועיל בבניית זוגיות בעתיד, בוודאי לא יזיק. וילמדו התנהלות כלכלית נכונה מהי. ואיך נראית צניעות. מול עצמכם ומול השפע שיש בעולם. 

 

אני כן חושבת שנכון שלכל ילד תהיה הפינה שלו- מגירה או שולחן וכד' שהם רק שלו. 

מעבר לזה- מההודעות שלך את נשמעת אישה מקסימה, אז כנראה שרק טוב יהיה להם. בדירה הזו או בדירה אחרת.

 

מקווה שלא הייתי חריפה מידי, זה באמת מעצבן אותי וממש "מדליק" אותי (בקטע רע...אפאטי) שמנסים לכפות עלי צורת חיים שאינה רלוונטית עבורי (קורה לי לא מעט).

האמת, נשמע לי הכרחיהבוקר יעלה
ואולי דעתי שונה משל הרוב...
בקרוב הילדים שלך יהיו מתבגרים ולא יהיה נכון לשים ילדה שקיבלה מחזור או צריכה להתלבש, חזיה וכו ליד בנים. אלא אם אלו רק בנות.
בלי קשר מכירה מקרוב משפחה כזאת שחיו בתנאים מינימליזם בלי קשר וגדלו חמישה בחדר ועד היום שהם בוגרים זו טראומה בשבילם. גם מהנל שאמרתי לגבי בנות עם בנים בגיל ההתבגרות, גם בגלל הצפיפות שהיה קשה וגם בגלל עוד היבטים.
לסגור לכם פינה בסלון לא נכון בכלל לזוגיות. לסגור פינה לילדים אולי כן... השאלה איך אתם ממשיכים שם בצורה מיטבית. אני רואה בתנאי חיים שכאלו לא מותרות אלא הכרח, ולא גדלתי בלוקסוס, פשוט הייתי עם אחות בחדר סביר בגודל.
אנחנו אמנם זוג צעיר אבל מתחילת נישואנו משכנו בדירה פיצית ולאחרונה לאור הריון נוסף שלישי, עברנו לדירה מרווחת בהרבה וזה ב"ה משפיע בככ הרבה היבטים, אנחנו יותר רגועים, יש מקום לילדים לשחק, סלון גדול. לנו יש רק שניים אז עשינו לבינתיים חדר משחקים. וואלה לא חושבת שאלו מותרות בכלל. אנחנו עדיין בשכירות ומשלמים הרבה יותר אבל לחלוטין שווה את זה.
בהצלחה רבה!
זה תלוי כ"כ בהרגלים וברמת חיים...מתואמת

יש כאלה שאם אין לכל ילד חדר+מקלחת משל עצמו - אז זה לא חיים, ויש כאלה שגרים בדירות של שלושה חדרים עם עשרה ילדים... (מכירה מקרוב את שתי הדוגמאות).

אם לכם זה נוח, ואם אתם מרגישים את ה"אור" ואת ה"אוויר", כמו שאמרת, בדירה הנוכחית - אז אין כל סיבה לעבור, גם אם סביבתכם טוענת בתוקף שכן. בסופו-של-דבר הם לא אתם...

(ואני אישית גדלתי במשפחה ברוכה ובשלב מסוים עברנו לבית גדול, והיה לי שם חדר פרטי. אבל כמה שנים אח"כ החלטתי מיוזמתי לצרף אליי לחדר את אחותי הקטנה - בהחלט היה לי כיף יותר ביחד איתה...)

דעתי האישיתאמא וגם

היא שקודם כל זה עניין של הרגשה אישית שלכם.

אם טוב לכם אז מצויין, תמיד תוכלו עוד שנתייםפ להחליט לעבור ועד אז זה רווח נקי.

 

לדעתי בגיל ההתבגרות יתכן שילדים יהיו זקוקים ליותר פרטיות, בפרט אם יש ילדים מ2 מינים.

אני אישית חושבת שחדר לבד זה משמים. לא גדלתי ככה, וגם לא מגדלת את ילדי ככה.

 

 

בקיצור כל עוד טוב לכם תשארו

קחו בחשבון אם אתם משפצים לכמה זמן זה ישתלם לכם.

כלומר האם זה שווה גם למקרה שתעברו עוד שנה?

 

ובעל בית נהדר אור ואויר אלה מצרכים חשובים מאד!

תמיד ישנתי עם עוד 2 איתירקלתשוהנ
והיה מושלם
אני גדלתי בסדר גמור, וישנתי עם עוד 2 אחיות בחדר לא ענקיעל מהדרום
לק"י

מקסימום אם רציתי לדבר שיחה פרטית, הייתי נכנסת לחדר אחר שהיה ריק באותו זמן.

ולא הייתי רוצה חדר לבד.
טוב אנסה לענות מנקודת מבטיאני זה א
החלל המרכזי בעיני הוא כרגע העיקר שם רובכם נמצאים רוב היום אם אני מבינה נכון לכן לא בטוחההשלהקטין אותו יהיה צעד חכם אלא אם כן נשאר חלל מספיק גדול לסלון.. לגבי החדרים אם אפשר להקטין את הסלון הייתי יוצרת חדר קטנטן עבור ילד אחד אולי הגדול..חשוב שלכם יהיה חדר נוח במיוחד שיש לרוב תינוק תורן עם ההורים אז כן שיהיה מספיק מקום.. אנחנו גרים בבית קטן. יחידה בחצר של ההורים רוצים נורא לצאת לבית משלנו לבד אבל כרגע אנחנו חושבים כמה צעדים קדימה וזה לא נכון לנו לצאת לשכירות שהיא מאוד יקרה פה באזור ולא רלוונטי לנו לשנות אזור.. אבל לאחרונה עשינו שיפוץ קטן בבית ויצרנו עוד חדר. המקלחת שלנו היתה ענקית ממש כמו חדר אז הקטנו אותה משמעותית ו"גנבנו" קצת מהחדר ליד שהיה גדול מאוד. לגדולה נתנו את החדר החדש שהוא גם הכי קטן ועדין יש בו מיטה נפתחת כך שעוד ילד יוכל להיות איתה בעתיד השיקול היה לשים אותה בנפרד כי היא בת יחידה והשאר בנים אז לתת לה קצת פרטיות. 2 הבנים האמצעים עברו לחדר שאנחנו היינו בו עם מיטת קומותיים שנפתחת לשלוש אז כרגע המיטה העליונה פנויה.. ואנחנו עם התינוק בחדר שהיו הילדים בעבר.. בכל חדר מבחינת ריהוט יש מיטות וארון וגדולה יש שולחן קטן שבנינו.. לגדולה וגם לבנים שמתחתיה היה קשה המעבר לחדרים נפרדים ועדין במהלך היום הם נמצאים לרוב יחד.. אז מה כולם אומרים לא מעניין העיקר מה טוב לכם אם אתם מאושרים ככה זה מצויין ולגבי השיפוץ שווה לבחון אם זה באמת נצרך כי אם תגידי שהעלות לא גבוהה אומנם אבל גם ככה עוד שנה שנתיים הנתונים המשפחתיים ישתנו משמעותית ויצריכו מעבר אולי לא שווה בכלל לעשות את כל השיפוץ. בכל מקרה בהצלחה ושיהיה בשעה טובה וקלה.. וסליחה שיצא ארוך
משהו נוסףאני זה א
אם אתם אכן הולכים על שיפוץ שווה לקחת מעצבת פנים יכול להיות שאפשר להשקיע קצת יותר ושבעל הבית ישתתף ולקבל תוצאות הרבה יותר טובות. כשאנחנו היינו לקראת שיפוץ חשבנו על תכנית מסוימת ואז חבר של בעלי בא והציע לנו את התכנית שבסוף ביצענו.. ואגב אני מעצבת פנים אז לפעמים הסנדלר הולך יחף חחח
משהו נוסף גם כן..פיס אנד לאב
בסוף, מה שתשדרי זה מה שהילד ירגיש. תשדרי שהבית מעולה ושהם ילדים מצויינים שמסתדרים ביניהם וזה מה שיהיה לך בעז"ה. שום תחושת חיסרון ושום כלום. ואת ההערות מבחוץ תסנני ואל תרשי שידברו כך בנוכחות הילדים.
כתבו לך כבר הכל נראה לימיואשת******
1. לא הייתי שמה זוג בסלון אלא ילדים
2. לא הייתי מקטינה סלון בבית עם הרבה ילדים רק אם אין ברירה
3. בגיל ההתבגרות כמו שאמרו לך פה עדיף להפריד בין המינים , מחזור וזה, בת מתבגרת צריכה שטח

הילדות שלי ישנו עד לפני שנה שלושתן ביחד והיה להן מאד כיף עכשיו שתי המתבגרות עברו לחדר משלהן והקטנות בחדר השני. המתבגרות ממש צריכות פינה לבד
אגב בחופש עכשיו עשינו שכל אחת קיבלה לחודש חדר משלה ואחותה עברה לישון עם הקטנות, הם עשו את זה לסירוגין בשביל החוויה של חדר לבד וזה הי. מאד נחמד ומלמד עבורן

לדעתי את הנפרסת הסגורה תעשו חדר לשתי הגדולים ואתם תמשיכו לישון בחדר שלכם הרגיל. זוג צריך מרחב יותר מילדים
ואין צורך בפינת לימוד זה ממש לוקסוס אנחנו חיים בלי זה, שיעורים בסלון או במטבח והכל טוב. לדעתי סלון גדול ומרווח למשפחה של חמישה חשוב יותר מפינת. לימוד
בהצלחה !
אם טוב ונעים לכם , מה אכפת מה אחרים אומרים.שמן פשתן
יש שיסתפקו בשלושה חדרים, ויש שגם אחוזה לא תכיל אותם.
אם זה רלוונטי, קחי בחשבון שבנים באיזה שלב יוצאים לישיבה.
אין בעיהחולת שוקולד
2 חדרי שינה ומרפסת סגורה לילדים זה די והותר
זה לא שהם יהיו 5 בחדר וגם לא 4, ואם אחד במרפסת אז גם לא 3
זה חדר אחד ומרפסת לילדיםמיואשת******
דירת שלושה חדרים זה שתי חדרי שינה וחסון וחדר שינה אחד זה להורים
אבל הם מתכוונים להוסיף חדרחולת שוקולד
תודה רבה לכולכן! עונהתפוחים ותמרים
הגדולה תהיה בחורף בת 9, לא מעוניינת לישון לבד, וכך גם הבחור (עוד מעט בן 7), חשבנו גם לחלק חדר עם מחיצה לשני ילדים, בינתיים לא רלוונטי.

שוקלת שוב את עניין הסלון ואת ההערה שלכן לגבי נפרדות להורים. בעלי יותר 'בעדנו' במחשבה שלו - שאנשים מבוגרים זקוקים ליותר מרחב ונוחות, ואני יותר 'בעדם' וחוששת שאני גוזלת מהם.למרות שהדאגה העיקרית היא ביחס לעתיד ולא ביחס להווה. כרגע טוב לנו פה.

אני גדלתי עם אחותי בחדר עד גיל 14, ובחיים לא הייתי מוותרת על החוויה. חדר העבודה של אבא שלי עמד ריק שנים וחיכה לי (הורים גרושים) אבל היה לי כל כך טוב שלא עברתי אליו עד שממש הייתי מתבגרת.
רק שמעתי שעכשיו גילאי ההתבגרות מאד מאד נמוכים, משמעותית יותר מפעם, ויש לי בת ואז בן, כך שברור לי שאצטרך 2 חדרי ילדים.

לגבי הפרטיות, נערכים עכשיו לרכישה של ארונות ילדים נפרדים במקום הקומבינה של ארון משפחתי גדול + שידת החתלה.


ולגבי דברים שאנשים אומרים: אמא שלי קוננה מאד שעכשיו עם ההריון החדש אני גוזלת אינספור דברים מילדיי הקיימים. וכששאלתי אותה מה, היא אמרה: איך תקני להם דירות....? צחקתי ואמרתי שגם אם היה לי ילד אחד לא הייתי יכולה לקנות לו דירה... (כאמור גם לנו עצמנו אין), אבל הקיץ לקחנו אותם לשיעורי שחיה, והיינו בחופש בצפון, והם ילדים מתוקים ומטופחים אפילו שלא שלחתי כל אחד לאיזה חוג רובוטיקת חלל ולא מלבישה/מנעילה מותגים ולא קונה מעדנים.

אני מקווה שנגיע לרכישת דירה אבל לא חיה בחרדה קיומית (בעל בית מהחלומות, באמת), ויש דברים שהרבה יותר חשוב לי לתת לילדים מאשר ירושה חומרית.
כל מילה! חידדת אצלי כמה דברים חשובים- תודה!חלק ממש
נשמע שזה באמת עניין של גישה ודרך חייםיעל מהדרום
לק"י

לאבא שלי יש דירה משלו, וממש לא עלתה בדעתינו מחשבה שהוא צריך לקנות לנו דירה.
גם אם יש לו כסף מיותר....
חיים בשכירות, ומסתדרים יופי ב"ה.

(מפתיע אותי שאמא שלך חושבת על דירות לילדים. חשבתי שרק בקרב חלק מהחרדים יש מוסכמה שההורים קונים דירה או נותנים כסף לזה).
גיל ההתבגרות ממש לא השתנה!בלדרית
אם כבר, הילדים של היום זקוקים להרבה יותר חברה אנושית ופחות לחדר מבודד להיות בו עם המחשב והטלפון (גם אם תשימו סינון).
לדעתי תחליפו את הספה בסלון לספה שהופכת למיטה ותסבו אותו לחדר שינה. אם יש דרישה לפרטיות תוסיפו וילון שאפשר לסגור בערב. זה קצת בעייתי כי יש שעת כיבוי אורות בסלון כשתושביו הולכים לישון אבל באמת שילדים יתרגלו לכל מצב, גם לכך שמתבגר יהיה עם ילד קטן או בנים עם בנות.
אני ממשפחה גדולה ולא חשתי חסר בזה שהייתי בחדר עם עוד אחים ואחיות. אפשר להוסיף מזרנים לקטנים על רצפת חדר הילדים, הם ישנים שם בכיף.
בנוסף, בחודשים הראשונים התינוק ב''ה אתכם בחדר אז לא כדאי שתעברו לסלון כי יהיה לו שם רעש ולאחרים ממנו.
עוד נקודהלהשתמח
לא מסכימה שזה שתשנו אתם בסלון זה דווקא 'בעדם' נראה לי שנוחות ופרטיות בחדר שינה של ההורים זה ממש חשוב לזוגיות. זוגיות טובה זה לא בשביל ההורים, זה בשביל כל הבית והמשפחה
לדעתי זה שתתנו לעצמכם פרטיות לנהל זוגיות טובה, זה יותר חשוב בשביל הילדים מאשר לישון בחדר מסוג כזה או אחר, במיוחד בגיל כזה שעוד לא כ"כ זקוקים לפרטיות.
תהפכו את החדר בסלון לאטרקטיבי- תגידו שמי שישן שם יכול לצבוע בעצמו או משהו כזה ואז ישמחו בו אפילו יותר.
מה אנשים מתערבים?ציפ'קה
אם זאת האפשרות הטובה ביותר בשבילכם מבחינה כלכלית אז מסתבר שאתם הורים אחראיים שדואגים ליציבות הכלכלית של משפחתכם ודואגים לילדים שלכם.

לגבי "עוול"
זה הכל עניין של גישה. אם את משדרת רוגע ושזה כיף זה יהיה כיף!
לא צריך לכעוס על אנשיםאנונימי 444

לא צריך לכעוס על אנשים "שהתערבו" @ציפ'קה,

היא רשמה את זה פה כדי לקבל עצה מאחרים, אם היא לא רצתה "שיתערבו" לה באיך שהיא מחלקת את הבית, היא לא הייתה כותבת פה.

היא לא התכוונה לנשות הפורום שמתערבותיעל מהדרום
..פוסעת
אצלנו אמנם יש הרבה חדרים, אבל אף פעם לא ישנתי לבד.
אני לא אגיד שלא רציתי פרטיות לפעמים, אבל החוויה של לישון עם עוד אחים היא מדהימה. בעיקר אם החבר'ה שלך עוד לא בגיל ההתבגרות שאז צריך יותר מרחב, אז לדעתי דווקא הלילות שכולם ישנים ביחד, מספרים סיפורים, משחקים וכאלה הם אלה שהכי בונים את המשפחה...
לא כל נער/ה מתבגרים צריכים מרחב.בלדרית
החוויה שלך נשמעת נהדרת.
לא מרחב ענק, אבל אני כן שמחה שירדתי להיות בחדר רק עם אחות אחפוסעת
מרחב מינימלי כן צריך.
לדעתי אם המצב כרגע טוב לכם- מצויין.44444
כשהבת הגדולה תגדל מקסימום שתהיה בחדר במרפסת. ואי"ה כתרגישו שהילדים צריכים יותר פרטיות תסגרו את הסלון. בדר"כ שעולה הצורך בפרטיות יורד הצורך בסלון.
בכל מקרה בסלון הייתי שמה את הילדים הקטנים ושמה מחיצת אקורדיון.
זו יכולה להיות קצת בעיה עם כיבוי אורות מוקדם.בלדרית
אולי עדיף שהגדולים יהיו בסלון כדי שיוכלו לישון אחרי הקטנים בלי להפריע להם.
נשמע לי טוב וזול הפתרון שהצעת. 3 ילדים בחדרוואוו
נשמע לי טוב, לא יותר מזה
לא הייתי עושה חדר הורים עם גבסחילזון 123

מהסיבה הפשוטה שדווקא ההורים צריכים חדר עם פרטיות, דלת שניסגרת כמו שצריך, קירות עם בידוד נורמלי וכו'. במיוחד עם הילדים כבר לא כ"כ קטנים ולפעמים ערים עד מאוחר או מתעוררים בלילה וכו' (....)

חוץ מזה העברתי את הגדול שלי לחדר אחר כשהיה באמצע כיתה ו' (והבאה בתור בכיתה ד'), עד אז זה היה בסדר גמור (אולי אם הגיל היה הפוך היה יותר בעייתי, לא יודעת)

לא הייתי שואלת את הגדולים אם הם רוצים חדר משלהם אם זה לא רלוונטי כרגע, כי זה סתם לתת להם רעיונות שלא חשבו עליהם...

יכול להיות שאם תיראי שהגדולה צריכה קצת פרטיות תארגני לה באמת את המרפסת (אולי אפילו לא לשינה אלא רק תארגני לה שם שולחן כתיבה נניח עם החפצים שלה, או פינת ישיבה כלשהי\משחקים שלה וכו')

גיל 7 זה עוד צעיר ונראה לי שיש זמן עד שהוא יצטרך מקום משלו, לדעתי זה עוד גיל שאפשר לישון עם כמה וכמה אחים
מה כבר יש להם לעשות בחדר? שיעורים בסלון... משחקים גם לרוב בסלון...ואם משחקים בחדר אז זה עם עוד אחים בד"כ... בקיצור נשמע לי בסדר להיות כמה ילדים יחד (גם 3-4) כל עוד יש לכל אחד טיפה מרחב משלו

בכל מקרה כן השתדלתי לארגן לכל ילד איזה מגרה קטנה או קופסא שהיא רק שלו (לכל מני אוצרות\מדבקות ודברים פרטיים), ומיטה קבועה

שיביאו לך כסף לרכוש דירה והכל יבוא על מקומו בשלוםה-מיוחד


יש מצב שמה שההורים משדריםחיים של
אני גדלתי בבית קטן
ואינלי חסכים ותמיד היו כאן חברות וחברים
הרבה משפחות גדולות וטובות גדלו ככהשחר245

אצלנו ביישוב יש הרבה משפחות עם חמישה ושישה ילדים בבית קטן של שלושה חדרים או קראוון ומצליחים להסתדר. (לא יודעת איך...)

הילדים שלהם נראים שמחים ומאושרים.

יש לי חברה שכשהילדים היו בגיל שלכם היה להם בית עם סלון גדול וחדר שינה אחד (!!!) כל לילה הילדים היו נרדמים בחדר ואז מועברים לסלון כדי לפנות את החדר להורים. - זה לא נשמע לי המצב אצלכם. ובכל זאת לא נראה לי שפגע בשמחת החיים שלהם...

הכל תלוי בראש ואם לכם טוב ושמח אז אין מה לדאוג.

יכול להיות שאמא שלך לא רגילה למציאות של 5 ילדים ולכן זה נראה לה המון ואיך תתני לכל אחד מה שצריך וכו'...

תנסי להמנע מנקיפות מצפון. אנחנו נותנים לילדים מה שניתן ואת השאר משאירים לשותף השלישי...

בהצלחה , בנחת ובשמחה !!

אמא שלי בשוק מהרעיון של ילד חמישיתפוחים ותמרים
והעניין המוזר הוא שהיא לא כזה בנאדם חומרי בעצמה.....
אולי זה קשור לבית הילדות שלה, שהיה בן 2 חדרים, סבא וסבתא היו פותחים כל לילה את הספה בסלון.
שלום לך!Orit39
עד לפני שנתיים גרנו בבית יותר לצפון משלך, 80 מ"ר בלי מדפסות, מטבח קטן, סלון קטן, הכל קטן! 3 חדרים. עם..... 5 ילדים!! עם השישית עברנו דירה. 5 ילדים בחדר זה לא פשוט! בייחוד כשאין מרפסת ואוורור.... יש גם את עניין באיחסון אל תשכחי.. כל ילד הרי בא עם החפצים שלו....
אבל אומר לך משהו, זה עשה משהו ליחסים בין הילדים ובינינו לבינם. היום יש לי 4 חדרי שינה. חדר אחד עם 3 בנות (הקטנות), עוד אחד עם 2 הגדולות ועוד חדר לבן. אבל הם כמעט אף פעם לא ישנים במיטות שלהם אלא אם כן אני מתעקשת על כך בייחוד בתקופת הלימודים. הם פשוט "לא רוצים לישון לבד!" בעיניי זה ייתרון, אין ספק שהקשר שלהם ימשך לשנים רבות וטובות! לא כמו אותם שחיים כל אחד בפינה שלו וגם כשגדלים כל אחד והחיים שלו.....
הכל עניין של הרגשה שלך ושל בעלך ב ל ב ד !!!!!!! לא של אף אחד אחר!!!!! אל תתנו שאף אחד יכנס לכם לא לכיס ולא לחדרים!!!! יש הרבה "נשמות טובות" שחושבים שיש להם זכות לייעץ לאחרים מה לא לעשות מבלי שהתבקשו לכך ורק גורמים לנזקים!!!!! כל חיי נתקלתי בכאלה ולמדתי לסנן.....
טוב לכם בדירה? נעים לכם? יש לכם חברה טובה שם? זה הכי חשוב!!! יותר מ-4 קירות!!! המחיר טוב? בעל הבית טוב? אז מה השאלה? עונים בנימוס: תעודה רבה אבל טוב לנו בדירה הזו וגם לילדים מצויין ועוברים נושא!
באופן אישי אשתך אותך שלמרות שהשתדרגתי מבחינת מטרים, אנחנו ב"ה חוזרים הקיץ לעיר ממנה הגענו. אמנם לא לבית עם 3 חדרים.... אבל יודעים שהוא יהיה יותר קטן! למה? כי הבנו שיש דברים הרבה יותר חשובים: שכנים טובים, חברה טובה, בית כנסת, בתי ספר ומוסדות לימוד טובים ומתאימים..... אין להם תחליף.
ודבר אחרון חביב: כשגרנו בצפיפות השם עשה לנו ניסים ממש כמו בבית המקדש! משתחווים צפופים אבל ברווחים... כשהגיעו לדירה החדשה עם כל המרכזים שבקושי נכנסו למשאית אבא שלי שאל אותי בפליאה אמיתית: איך הכנסתם את כל זה לבית הקודם שלכם??????????
אז נישארו היכן שאתם בשמחה וברגע! מאחלת לכם כל טוב!
בעלי שהוא בן יחיד רצה להפריד את התינוק השניתפוחים ותמרים
מהבכורה, אני מאד התפלאתי והם חלקו חדר ואז כשצירפנו את השלישית הוא התאהב בדינמיקה המיוחדת והאינטימית שנוצרה ביניהם.
אבל עם כל היופי שבדינמיקה אני לא רואה 5 ישנים ביחד, מרגיש לי צפוף יתר על המידה.בגלל זה המחשבות על ארגון מחדש של הבית.
להכניס 5 בחדר ממש לא היה מתוך בחירהOrit39
אלא אילוץ של הנסיבות.
רק הערה קטנה,רצה לאש
כמו שאמרו פה- יש הרבה יתרונות בלגדול ביחד עם האחים, באותו חדר...
מצד שני יש ילדים שזה לא מתאים להם. אני למשל מאוד מאוד צריכה פרטיות, מגיל תשע בערך אני בחדר לבד...(בהתחלה באמת זה היה במרפסת סגורה.. בהמשך חדר ממש).

שווה לבדוק עם הילדים איך הם מרגישים לגבי זה, ואם יש צורך, לחשוב איך נותנים מרחב פרטי לכל אחד.. - אפשר למשל לישון בלמטה של הקומותיים ולתלות וילון כזה שיבודד.. או ליצור חדרון פיצי לאחד הילדים..

העיקר באמת זה לשים לב לצרכים של הילדים. אני לא חושבת שהייתי מסתדרת עם עוד אח בחדר.. ממש ברמה שהייתי עוזבת את הבית, אם היה מישהו איתי בחדר..
כן, אני קיצונית עם הצורך שלי בפרטיות
זה נכון!Orit39
וחשוב בעיקר לגדולים. הבת הגדולה שלי הייתה במיטה למעלה בקומותיים ודיברנו לה שם ארונית ומדף תלויים על הקיר שתשים את הדברים הפרטיים שלה. (עזבנו כשהיתה בת 10, ככל שהיא גדלה אני רואה שהיא צריכה יותר פרטיות).
בתור ילדה שעכשיו בגיל ההתבגרות וגרה בבית קטן עם הרבה ילדיםשירציון
אנחנו 10 ילדים ב3 חדרי שינה. (כולם גאים בבית)
אני בכלל לא חושבת שכל ילד צריך חדר לבד אבל במצב היום זה ממש לא טוב.
החסרונות:
אני לא מזמינה חברות כי אין לי ככ איפה להשים אותם
הבית )כל החדרים( תמיד מבולגנים- תוצאה של הרבה חפצים בשטח קטן
מבוכה שאנשים שואלים אותך כמה ילדים אתם וכמה חדרים בבית
עדין יד ילדים קטנים שבורח להם במיטה ואז כולם סובלים מזה כי החדר של הבנים תמיד מסריח והחדר של הבנות צמוד עליו.
אין פרטיות-אין אפשרות לפרטיות. עד שלילד יש משהו פרטי כל האחים נוגעים בזה...
בקיצור, אני חושבת שהנוסחה הטובה זה חדר ל3 עד 4 ילדים גג! לא יוצר ולא פחות.
אצלנו אישית בבית יש אפשרות לבנות עוד חדרים ואני כל הזמן מתפללת שיבנו עוד חדר.. ההורים שלי כל הזמן דוחים את העניין
אני לא ככ סובלת, זה לא כזה נורא אבל לא מצב אידאלי בכלל
מבחינתי גיל ההתבגרות היא קטגוריה שונה מילדותתפוחים ותמרים
היתה לי בביהס חברה טובה שקיבלה מין כוך עם וילון (אי אפשר ממש לקרוא לזה חדר) והיתה מאושרת שיש לה פינה פרטית משלה.
לעניין החטטנות - הקטנה שלי מאד לא מכבדת פרטיות ואוהבת לגעת ואפילו להחביא חפצים של אחרים, וזה נושא שאנחנו עובדים עליו המון (לצערי בינתיים בלי הישגים ניכרים).
אולי אפשר לקנות קופסא או מגירות עם מפתח לגדולים?עסוקה בחינוך
שתהיה להם פינת פרטיות שהקטנה לא תוכל לדעת..
הקטנה שלך פיצית....קצת קשה לצפות מהם בגיל הזה לכבד פרטיותיעל מהדרום
תגובה ללא קריאת הכלהעני ממעש
א. אל תשימי. את מכירה את עצמך וביתך.
ב. לחשוב לטווח רחוק לגבי רכישת דירה.
יכולה לומרבלא כחל
שתמיד הרגשתי שאין לי מרחב בבית, אבל זה היה קשור הרבה יותר ליחס של ההורים שלי ולגישה מאשר לגודל הפיזי.
(ברור שזה מאד משפיע, העובדה הטכנית של אם יש לי או אין לי מקום לעצמי, להניח דברים.. וכו אבל זה לא הגורם העיקרי אם נותנים מרחב בדרכים אחרות)
בהצלוחה
אם תרצי להרחיב לגבי הגישה של ההוריםתפוחים ותמרים
שפגעה בתחושת המרחב שלך, אשמח ללמוד ממך.
באישי בשמחה בלא כחל
אני אמנם בהריון שלישי כעת אבלמותק 27
חשבנו לעבור בעוד שנה בעזרת ה לדירה אחרת. אם נצליח לקנות בעזרת ה. ולכן התלבטנו מאוד בין דירת 3 ל4 חדרים..
כי הבת שלנו תחגוג השנה 5 והבן 3 ועוד תינוק שבדרך...
אז אם קונים דירה צריך מראש לקחת בחשבון שהיא תתאים לצרכים למשך כמה שנים..
אך דירה לשכירות מסתדרים עם מה שיש, איך שטוב לכם.
אני מקווה שנוכל לקנות דירת 4 חדרים בקרוב כדי להפריד בין המינים לכשיצטרך
ובהמשך..מותק 27
גדלתי בתור בכורה בבית של 4 בנות.
כשאמי היתה בהריון הרביעי, עברנו לדירה אחרת. שהייתה לאבי במושב.
אך בתור ילדה עד גיל 13 וחצי גדלתי בחדר יחד עם עוד שתי אחיותיי. כשעברנו דירה היה לי חדר ממש קטן רק בשבילי
לעניות דעתיפיס אנד לאב
כילדה שגדלה בבית מרווח מאוד מול חברה טובה שגרה בבית הכי קטנטן שראיתי מעודי(לא בהגזמה). אצלם תמיד הייתה אווירה טובה וכולם בכיף יחד וכמובן גם ריבים אבל סביר. אצלינו היו גם כן ריבים אבל גם ניכור במידת מה ואגואיזם והסתגרות כל אחד בשלו.
לא להקשיב לאנשים שמחלישים אותךרחלי חמודה

אם טוב לך ולבעלך ולילדים זה הכי חשוב

אף פעם אל תעשי משהו כי אמרו לך

הטוב והנחת שלכם הכי הכי חשובים

בהצלחה

אני באה ממשפחה של 8 ילדים שגרו ב2 חדרי שינה וסלון.אמלה

אני גדלתי 5 ילדים בקרוון וחצי, לילדים שלי יש רק זיכרונות טובים מהתקופה הזאת.

כאשר עברנו לדירה  גדולה הם קטרו בהתחלה שרק בגללי עברנו דירה ובכלל זה היה ממש כיף שם ועוד.

ברור שהיום הם מבינים אבל לדעתי זה מה שנשדר להם , אם יש מרחב למשחקים בסלון ואת לא רואה בו מקום סטרילי, חבל לעבור ולבזבז כסף נוסף מה גם שאתם יכולים לסגור מרפסת ולרווח קצת. 

מה שחשוב זה מה שאתם מרגישים ואני מאחלת לך גידול קל ונעים והרבה נחת מכל הילדים.   

מניסיון שלי עכשיו-מנסה לעזור

אנחנו גרים בדירה של 2.5 חדרים ויש לי 5 ילדים שיהיו בריאים. גרים בה מאז שהגדול שלי נולד.

הקטן ישן איתנו ו-4 ילדים בחדר אחד. בסלון משחקים, מכינים שיעורים, אוכלים, רבים, מביאים חברים וכו'.

לילדים- זה לא נראה שמפריע כרגע.

מי שהכי מפריע לו בצפיפות הזאת - זאת אני

וזה בעיקר גם מדיבורים של הסביבה: אמא, חמות, סבתא, שכנה וכו'. 

שיהיו בריאות כולם.

רוצות בטובתנו אבל זה מה יש כרגע.

 

מתפללת לפיתרון מרווח יותר ונעים ובקרבת מקום. כי לא זול אצלנו בכלל...

בהצלחהמותק 27
לא זול בשום מקום היום..
נאלצים לשלם סכומים על שכירות שהולכת לפח באיזשהו מובן... (הרי אם קונים, אז הריביות של המשכנתא הולכות לפח)
וכדי לקנות נדרש הון עצמי מטורף.. ולא משנה איזו דירה, של 3 או 4 חדרים.
תלוי גם באיזה שלב בחיים אתה קונה את הדירה.. אם מיד כשהתחנת, אז אפשר להסתדר ב3 חדרים בשקט.. אבל אפ לא הצלחת לקנות בהתחלה, בעתיד תידרש ל4 חדרים , למי שיש את 2 המינים.
תודה. לכולנו מנסה לעזור


גדלתי גם בבית קטןארטליין

הבית היה קטן ממש, היינו 5 ילדים בחדר ועם השנים קצת התרחב והתחלקנו לחדר בנים (3 בנים) וחדר פיצי ל2 בנות.

וככל שגדלתי זה חנק אותי.. קטן לי, צפוף לי, אני יוצאת לדייטים ואחותי המתבגרת איתי בחדר, אני רוצה ללמוד אורגן והוא בסלון וכולם חוגגים עליו, תחושה אין פינה ואין מקום בבית.

זה יצר אצלי צורך במרחב, בהרבה מאד מרחב.
 

אבל..

זה כנראה לא הענין היחיד שמשפיע, יש עניינים פיזיים ונפשיים שמשפיעים..

 

פיזית :

 

1. הבית של הורי לא היה מעוצב. הכל זה רהיטים של "מה שיש" בצבעים לא קשורים, בסגנונות אחרים.

עצתי -
לא רוצים להשקיע בלעבור דירה? תנסו להשקיע בעיצוב נכון, חסכוני ויפה של הדירה. השקעה חד פעמית לכמה שנים הקרובות...

אפילו ללכת לאיקאה לשטוף את העיניים בקומת תצוגה ולקבל רעיונות איך מארגנים חללים פיציים והופכים אותם למנוצלים ומזמינים.

העיצוב והתחושה המזמינה חשובים לא פחות מהגודל.

 

2. ס -ד -ר. ממליצה לקנות את הספר "סוד הקסם היפני" להוציא חפצים שלא תורמים לשמחת החיים של הבית, להוציא ספרים, בגדים, צעצועים וכו שרק יושבים ומחכים ליום אחד שיבוא.... כל חפץ שיוצא מאוורר את הבית, פיזית ונפשית

 

נפשי:

3. ליצור פינה לכל ילד. ארגז, ארון, מגירה, משהו שהוא רק שלו, אפילו אם זה מצומצם מאד זה חשוב ממש.

 

4. זה סעיף שתלוי באופי. ופה אני אכתוב מחוויה אישית.
תמיד חוויתי פלישה להחלטות שלי מצד המשפחה. "מה את עושה, לאן את הולכת, מתי תחזרי..."

אם אתם הורים משחררים, מאפשרים ונותנים מרחב, הילדים שלך יקבלו את הצורך הנפשי שלהם,

אבל אם זה לא כך, בשילוב בית קטן זה חונק מאד מנסיון...

^^^^^ מתחברת לכל מה שכתבת . עצות מעולותמיואשת******
ממש נכון מוסיפהאני זה א
שאצלי בבית שהוא גם קטן אין חפצים מיותרים בכלל מה שלא בשימוש אני מעבירה ואם זה משהו שצריך לשמור אז מעלים לבויידם.. גם בחצר בעיקר בכניסה לבית דואגת שלא יצטברו דברים מיותרים..
וגם כששלושת הילדים היו יחד בחדר לכל אחד היתה מגירה פרטית שלו שיכול לשים בה מה שרוצה..
ושבוע שעבר נכנסה אלי חברה וממש התפעלה איך הכל קומפקטי ושיש הכל אבל גם לא שום דבר מיותר.. ואמרה לי שאם היה לה בבית את כל מה שיש אצלי לא הי נכנס ככה אז התאמנו את הרהיטים לגודל ולצרכים שלנו וכדי שלא נוציא על זה כספים מיותרים כי בכל זאת מקווים לעבור בקרוב לבית יותר גדול. אז חלק בנינו חלק יד שניה ושיפצנו.. ופעם שמעתי את הילדים מדברים ביניהם איזה בית גדול יש לנו וכמה כייף להם בבית.. ויש לנו 50 מטר רבוע בערך אולי טיפה יותר כן... חח...
לא קראתי את כל התגובותפרח-אש
ממש חשוב לי לומר שזה שונה אצל כל ילד
אני לא חושבת שכל ילד צריך חדר ,אבל חדר לשניים או שלוש נראלי בסדר גמור יותר מזה כבר אין פרטיות. זה משנה מאוד גם בגילאים גדולים יותר מאשר בגילאים צעירים וגם מאוד משנה ההפרש גילאים ....

יש לי שלוש חברות בנות אברכים שגדלו 4 5 בחדר וחדרים עם דלת אקורדיון והן נפגעו מזה בהחלט אבל מדובר על בנות גדולות (נראלי זה מתחיל להיחשב גדול בבת מצווה ) וכל אחת עם 8 פלוס אחים

אם ילדים קטנים לדעתי אין דחיפות גדולה שתעברו עכשיו אבל אם הם כבר גדלים זה בעיה
מה שהיה לי חשוב לומר זה תסימו לב לכל ילדפרח-אש
את בטוח יכולה לראות אם טוב להם או שהם בחוסר נוחות בורחים מלהיות בבית או בחדר
אממ..נסיכה יפה
האמץ שבתור ילדים קטנים מאוד מאוד נהננו אבל בתור בוגרים בתיכון זה היה לא הכי נח... לא היה ככ שקט ופרטיות... חדר שינה לילדים ועוד חדר משחקים, ארון, מחשב וכו... אולי גם בגלל שהבית תוכנן כשהינו ילדים, בתור בוגרים זה לא התאים. אבל שרדנוו הכל בסדר
לא חושבת שיש בעיהnana

תחשבי מה טוב או לא טוב לכם בלבד.
בגלל אנשים אחרים מגיעות כל השאלות..

אנחנו גרנו בבית עם 2 חדרי שינה עם 5 ילדים..
כשהייתי בהריונות צפופים כל האנשים אמרו לי : "לא קשה לך?? לא קשה לך??.. זה בטח ממש קשה".. ועוד ועוד..
אח"כ התחלתי לשאול את עצמי.. אולי צריך להיות לי קשה?? אולי אני לא מרגישה משהו שכולם מרגישים?
ואז הדפתי את כל המחשבות והאמירות.. אם זה לא קשה לי ב"ה אז זה שאנשים אחרים אומרים שזה צריך להיות קשה
לא קשור אלי. ב"ה לא קשה לי וככה זה צריך להיות ככה זה טוב לי. ולא משנה מה הסביבה אומרת..
בהצלחה!

אז ככהבוזי נוזי
אם מצליחים לשמור מיטה ומרחב אישי לכל אחד , נח זה לא יהיה אך כנראה לא יפגע בילדים מבחינה רגשית.
מכירה ויודעת שכשהמרחב האישי נפגע, למשל כשילד ישן בסלון ואין לו פינה משלו, פוגע בו מבחינה רגשית.
בהצלחה
נשמע שאין צורך לעבור דירנאביול
אם בעל הבית טוב ומאפשר לכם לשפץ, נשמע באמת שאין סיבה.
שיהיה בשעה טובה
ברוך ה' בנינו בית גדול עם 7 חדרי שינה.יוסף חיים17אחרונה
ויש לנו 6 ילדים.
בנתיים (הגדולה בת 13) כל הילדים ישנים ב2 חדרי שינה וזה מצוין עבורם.
אני גדלתי עם הרבה אחים, ותמיד היו איתי 2-3 אחים בחדר וזה מצוין.
אז יש חדר משחקים וחדר אורחים, ומשרד, וממד נוספים, אבל אין בהם באמת צורך מהותי כרגע.
בסוף השמחה באה מתוכנו, כשלנו טוב, ובית מרווח ונאה זה לא ביחס למה שיש לשכנים, אלא לפי ההרגשה שלכם.
אני חושב שלילדים נהדר לגדול יחד, זה גם מונע פחדים מילדים שמפחדים ומקל על ההורים בהרדמות שיש מי שמסייע וכו'.

כל ילד מביא איתו ברכה, אבל הבא יביא לכם ברכה לקנות בית גדול יותר...
למי זה לא קרה???? שרשור פדיחה ובדיחההרבנית הקדושה

בנותיי הקדושות, הטהורות והתפוחות, 🤰

ברוכות הבאות לשרשור שיעלה אתכן למדרגות גבוהות!

ידוע שאישה לפני אחרי ובאמצע היא כמרכבה לשכינה,

אך לעיתים המרכבה עושה פנצ'ר... וזו פשוט פדיחההההה!

 

אולי בטעות, עם מח של פירה

העברת רב קו בתור אצל הרופא?

או אולי בחדר לידה, מול צוות של מומחים,

פלטת שטויות שגרמו לכולם להיות המומים? 😱

 

אנא, פרקי את שקי הדמעות והצחוק,

ספרי לי על פדיחה, גם אם היא מהעבר הרחוק!

האם בכית כי נגמר החלב במקרר? 🍅

או ששכחת איך קוראים לבעל שאיתך מתגורר?

 

אני אתחיל בווידוי אישי ומרטיט:

פעם, בשיא התפיחות והחום הכבד,

ניגשתי לשכנה עם חיוך די עובד.

ליטפתי לה את הבטן בשמחה וגילה,

התעניינתי בחום ואהבה: "נו, מתי הלידה?"

היא הביטה בי במבט קצת מוזר...

ואמרה: "הרבנית, זה סתם מאפה שנשאר!" 🥐

 

עכשיו תורכן, צדקניות יקרות!

אל תהיו חסודות ושתקניות,

ספרו על הבלבול, על הטימטום ועל השטיות.

מה אמרה המיילדת? איך הגיב הבעל הקדוש?

והאם הצלחתן בסוף לא לתלוש לעצמכן את הראש? 🤯

 

מחכה לסיפוריכן בכיליון עיניים,

שתזכו לבנים זכרים ולבנות עם לחיים פעמיים! 🤱✨

 

 

@רקאני 

@ממתקית 

@יעל מהדרום 

@בארץ אהבתי 

@מכחול 

@ממצולות 

@שוקולד פרה. 

@אמאשוני 

@לומדת כעת 

@Seven 

@חשבתי שאני חזקה 

@שושנושי 

@Doughnut 

@אשת מקצוע 

@פרח חדש 

@לפניו ברננה! 

@אמהלה 

@דרקונית ירוקה 

@מקקה 

@נפש חיה. 

@אוהבת את השבת 

@צלולה 

@הבוקר יעלה 

@נחלת 

@איזמרגד1 

@ילדה של אבא 

@יהלומה.. 

@nik 

@דיאן ד. 

@לאחדשה 

@קופצת רגע 

@שירה_11 

@ראשונית 

@חגהבגה 

@המקורית 

@מחי 

@יערת דבש 

@אמא טובה---דיה! 

@עוד מעט פסח 

@עכבר בלוטוס 

@שמש בשמיים 

@א.ק.צ 

@חשבתי שאני חזקה 

שלום סתמי הכוונה שלום תמיםאמאשוני
כאילו נפגשו בסופר ולא במקום מביך
אני גננת משלימהאנונימית בהו"ל

מחליפה את הגננת הקבועה בשלושה גנים.

יש גן אחד קשה ממש שאני משקיעה את הכוחות שאין לי שם.. היום קיבלתי מהורי הגן מתנה למשלוח מנות ביימי על סך 80 ש"ח.. נעלבתי קשות, לא הגבתי אפילו מרוב שמתחשק לי לזרוק להם את זה בפרצוף.ז

אשמח לשמוע בתור אימהות מה אתן חושבות? האם יש סך מינימלי שמכובדים להביא או שהיום בגלל שיש שתי גננות ושתי סייעות פשוט התקמצנו על הכסף?

ברור שזה בסדר לא להביאoo

כשלא היה לי

לא הבאתי


ואם היו לי 6 ילדים

כנראה הייתי עושה אחרת


זה בסדר לעשות מה שחושבים/ מה שמתאים

שרשור היכרות 🔗🔗🔗הרבנית הקדושה

שלום אהובות, קדושות וצדקניות

רוצה אני אתכן להכיר

ללמוד לכבד ולהוקיר

ולכן בשרשור זה 

כל אחת מציגה את עצמה 

עם עובדה נכונה ולא נכונה

 

ספרי לנו יקירה

מהם מעשייך ביומיום ובשגרה

ולמה דווקא לך מגיע כתר ועטרה  👑

 

ומתכבדת אני בזאת להתחיל,

 

אני ידועה כ"הרבנית הקדושה"

נשואה לעטרת ראשי האדמו"ר שליט"א

ילדינו מניין כפול שלושה 

מעסיקים אותי ביום ובלילה

במטבח אני לעשות מפליאה

מרק עטלפים ורול לביאה 🍜

 

 

מי יודעת מי מכירה

מהי העובדה הנכונה?
 

כל אחת שמגיבה, 

מתייגת ניק רנדומלית בתשובה
 

@המקורית 

@חשבתי שאני חזקה 

@שושנושי 

@דרקונית ירוקה 

@מחי 

@אוהבת את השבת 

@יערת דבש 

@ראשונית 

@רקאני 

@יעל מהדרום 

@Doughnut 

@א.ק.צ 

@אשת מקצוע 

@איזמרגד1 

@ילדה של אבא 

@יהלומה.. 

@דיאן ד. 

 

 

2 נכוןרקאני
אני מחפשת טלפון ראשון לילדאנונימית בהו"ל

הוא בכיתה ז והיחיד בלי טלפון מהכיתה... לרוב יש סמארטפון והם כל היום בטיקטוק ואין מצב שאני מסכימה לקנות לו כזה מכשיר. אבל כן חשוב לי שיוכל להתקשר אלינו אם פספס את ההסעה בלי להזדקק לטובות של אנשים וגם שיוכל לקבל הודעות מאיתנו...

יש רעיונות למכשיר?


ויש דבר כזה וואצאפ שיהיה פתוח רק עם ההורים והוא לא יוכל להצטרף לכל הקבוצות שיש?


אשמח למחשבות וטיפים בעניין...

אפשר טלפון בלי אינטרנט ועם הודעות smsכבת שבעים
לדעתי דוקא חשוב וואטסאפ בגיל הזהרוני 1234
אם לחברים יש, הוא יהיה ממש מבודד בלי. בשלב מסוים גם  מורים שולחים שם הודעות חשובות (אלא אם כן אצלכם זה לא ככה בבית הספר).

אני לא מכירה אפליקציה שחוסמת קבוצות או פונקציות בוואטסאפ אבל ממליצה על פמילי לינק שמאפשרת לחסום אפליקציות לא רצויות וגם מגבילה שעות.

אני בעד ווצאפ. ויש מכשיר "טיפש" עם הפונקציות הנחוצמרגול

הנחוצות.

לחברה יש.

טלפון מקשים, בגדול טיפש, אבל יש בו מה שצריך- מוביט, טלפון, ווצאפ, וויז וכו.

טיקטוק אין איך להוריד שם חחח.


יותר קל בעיניי מכל מיני אפליקציות חסימה על מכשירים רגילים. 

לשיאומי יש כזה ובטח יש עודשושנושי

לגבי חסימה של וואצאפ

יש סינונים שיכולים לחסום צפייה בסטטוס

יש כאלה שחוסמים גם צפייה בסרטוני ווידאו וגישה לקישורים

ככה שכל עוד לא מצרפים אותו לקבוצה הוא לא יוכל להצטרף. 

אני חושבת שאולי זה של נוקיה? לא יודעת. כדאי לבדוקמרגול
לא חושבת שיש אופציה לווטצאפ חסוםמשתדלתלהיותאני

יש פלאפונים שאפשר רק להתקשר ולשלוח הודעות, זה פתרון ליצירת קשר עם ההורים.

אבל בעיני בגיל הזה צריך גם להיות ערים לזה שאם לכולם יש ווטצאפ, זה יכול ממש לבודד אם אין.

אם יש ווטצאפ אי אפשר להגביל הצטרפות לקבוצות.

אבל כן אפשר להתנות ווטצאפ בזה שיש לכם גישה לווטצאפ, ואתם פעם בכמה זמן מסתכלים ביחד בקבוצות,

יש פלאפונים חצי טאצ' שיש בהם רק ווטצאפ ואין שום אפשרות להוריד אפליקציות אחרות, בעיני בגיל הזה זה הפתרון הכי מוצלח.

ואפשר סמארטפון עם פמילי לינק ולחסום את כל האפליקציות חוץ מווטאטפ.

והכי חשוב בעיני בגיל הזה, במיוחד כשרוצים להציב גבולות שלא מקובלים בסביבה החברתית שלו, זה לתקשר איתו על זה, להציב גבולות חד משמעית, אבל גם לשמוע אותו.


לנו ישרקאניאחרונה

שיואמי חצי טאץ

רק עם האפליקציות שאנחנו צריכים

בנק, מוביט, פנגו וכו

ואין אפשרות להוריד עוד אפליקציות

לא נראלי שיש דרך לחסום וואצפ חלקית

אני פשוט מקנאההההאנונימית בהו"ל

גיסתי ילדה לפני 3 שבועות בן

בלידה קלילה

מהירה

כתבה שיש לה התחלה של צירים ותוך פחות משעתיים ילדה


אז כן

אני לגמרי מקנאה

ממממממממש


בלי ניתוח

בלי תפרים

בלי זירוזים

בלי דיכאון אחרי זה בעקבות כל זה

בלי שאריות שיליה

בלי רופא פרטי שעולה 30,000

בלי כל זה


אמא

איך קשה לי

חיבוק מזדהה...מתואמת

אבל כשאני חושבת על זה לעומק - אני מעדיפה שאחיותיי וגיסותיי (ובנותיי בבוא העת) יעברו לידות קלילות וטובות, ושאני זו שאקח את כל "הסבל המשפחתי" בנושא הזה...

כי למה שגם אני וגם הן נסבול? אם הן יסבלו גם כן זה לא יעזור לי להרגיש טוב יותר עם הסבל שלי...

(וב"ה שבנושאים אחרים אני לכאורה הרווחתי יותר מהן, ואולי הן מקנאות בי...)

את צדיקה )אנונימית בהו"ל
אני מרגישה שבהחלט היה לי קל יותר אם היא היתה מבינה  מה עברתי
לא חושבת שאני צדיקהמתואמתאחרונה

אני פשוט אוהבת את בנות משפחתי, ובעיקר - הן מפרגנות לי ומחבקות אותי על הקשיים שעברתי, וזה מה שהכי חשוב...

יכול להיות שגיסתך לא מספיק מנסה להבין אותך ולפרגן לך, ולכן עוד יותר קשה לך עם "החיים הקלים" שלה?

(אני גם הבכורה במשפחה, וגם התחתנתי מוקדם יותר בפער גדול מכולם, אז אני מרגישה חצי אמא שלהן, ואולי מזה נובע הרצון שלי לגונן עליהן...)

מזדהה איתךזוית חדשה
אני גם יולדת מהר כמו גיסתךכורסא ירוקה

אבל קליל זה לא...

גם לידה מהירה, בלי זירוז או תפרים יכולה להיות קשה מאד, ועם שאריות שליה.

ודיכאון אחרי לידה - גם אני מקנאת במי שאין לה יש הרבה גורמים לזה, ולידה קשה היא רק אחד מהם...

מזדהה אחותי🫂מולהבולה
גם לי היו לידות יחסית מהירות, אבל לטפל בתינוקותשיפור

בכלל לא פשוט לי. והיו לנו כל מיני משברים בעקבות זה.

לכל אחד יש את הניסיונות שלו, ולא תמיד רואים מבחוץ...

אבל זה באמת קשה כשהפער בולט בנקודה כואבת❤️❤️‍🩹שיפור
אני גם מקנאה בהרבה דברים אצל אחרותקופצת רגע
יעזור לך לשמוע שיש דברים נוספים לקנא בהם?

אניoo

אוהבת כשמגיעים רגעי קנאה

כי זה שם זרקור על איפה כואב לי בנפש

זה רגע של הארה


הבנה מה מטריד את הנפש

זה חצי הדרך לריפוי ושיפור החיים


לא תמיד אפשר לשנות נתונים

בעבר וודאי שלא

לפעמים גם נתוני הווה ועתיד

לא ניתנים לשליטה


אבל הנתונים לא בהכרח קובעים את איכות החיים

אלא הבחירה מה לעשות איתם

איך לתכנן את החיים

מה ללמוד וליישם בהם

גם כשיש נתונים מורכבים

החיים יכולים להיות מאושרים


ספציפית לעניין לידה

מתוך 4 לידות

חוויתי אחת שדומה למה שתארת (לידת הויבק שלי)

אבל הלידה הטובה שלי היתה הלידה האחרונה

כי הגעתי אליה הכי מוכנה נפשית

(ולמרות שהיו בה קצת סיבוכים)

אהבתי את התובנה הזו שלךמתואמת

ספציפית לעניין הלידות בדרך כלל אין בחירה, אבל כן יש בחירה איך להסתכל על זה. והתובנה הזו בהחלט יכולה להועיל בעניינים אחרים.

תודה לך!

שמחה שאהבת 🙂oo
ריבוי בתי ספרפילה

מה אתן אומרות? בשנים אחרונות כל פעם שיש כמה הורים טיפה לא מרוצים מבתי ספר קיימים , הם פותחים עוד ועוד בתי ספר או תלמוד תורה או משהו אנטרופוסופי.

בעייה היא שאין מספיק ילדים למלא את כל בתי ספר האלו. בתי ספר נאלצים לחבר כיתות , לא לקבל תקציב. בתי ספר אחרים שהם חצי פרטיים או פרטיים לגמרי נאלצים לגבות מהורים סכומים הזויים כבר בכיתה א' . להגיד את האמת בבתי ספר האלו אין מענה לקשיים של ילדים שיש בבתי ספר מבוססים . כך שהורים יצטרכו לשלם פעמיים במידה ויהיו קשיים מצריכים מענה.

בית ספר לא יכול מאה אחוז לכל ילד. כך שיוצא שהורים שולחים כל ילד לבית ספר אחר, יש להם כמה בתי ספר כבר בגיל יסודי , הם לא עומדים בלוגיסטיקה.

באזור שלנו נהיה כמות בתי ספר שמשפחות יצטרכו ללדת עשרה ילדים כדי למלא אותם. 

אף אחד לא מחייב לשלוח לבית ספר פרטי. יש בתי ספראמהלה

של משרד החינוך, בציבור החרדי- חינוך עצמאי/מעיין החינוך התורני

למה לשלם אלפי שקלים בחודש ולא לקבל מענה לילדים מתקשים?

מה אכפת לך כמה בתי ספר נפתחו

תשלחו למה שטוב לכם וקרוב אליכם.

אגידפילה

1) זה יוצר מתח קהילתי

2) יוצא המון בתי ספר עם כיתות לא תקניות ובלי תקציב

3) סתם קשיים טכניים. יוצא שכל חבר מהגן עולה לבית ספר אחר. כשמארגנים בת מצווה צריך לסנכרון עם עוד בתי ספר שלא יתנגש

4) יוצר תרבות כזאת שאתה חייב להוציא על חינוך המון כסף כבר בכיתה א' .

5) מוריד רמת לימודים. ילדים לפעמים מגיעים מבית ספר פרטי לציבורי עם פערים ענקיים. 

מסכימהחושבת בקופסא

אני מכירה שהתופעה הזו נשנעת על רמה דתית. הבית ספר התורני בעיר, לא מספיק תורני בעיני הורים מסוימים, אז הם מכירים בית ספר אולטרה תורני, ואז כל הילדים התורניים הולכים לשם, כי הרמה בבית ספר הקודם באמת ירדה. ואז כל הילדים הולכים לשם כי הוא נחשב בית ספר טוב, עד שבית הספר החדש לא מספיק טהרני בעיני הורים מסוימים והם מקימים עוד בית ספר אוטלרה- אולטרה תורני...

מצד אחד זה נראה מגוחך, אבל מצד שני זה לפעמים בלתי נמנע. 

מסכימה מאדשיר הרוח

מכירה את זה מקרוב במקום שבו גדלתי וכל כך לא מתחברת.

בשם הרמה הדתית והפחד שהילד יפגוש בבית ספר הלך רוח שלא תואם ב100% את מה שחושבים ההורים, מונעים מהילדים את הרמה הלימודית והרווחה שילד שלומד בבית ספר גדול מקבל

צודקת, באמת בעיהשיפור
דווקא בעינישומשומ
זו תחרות חיובית

קהל שבוי זה הדבר הכי נורא למערכת החינוך…


אבל אין מספיק ילדיםפילה

הורים שנמצאים עם ילדים שעתיים ביום לא מבינים שרב השיטות ומאמרים יפים בנושא חינוך הם שטויות.

אין שום סקרנות טבעית . לימוד לא יכול להתקיים בלי משמעת בסיסית. אם ילד לא מצליח ללמוד ביסודי , זה לא בגלל שתוכנית לימודים קשה מדי. אז הורים במקום לטפל במה צריך פותחים עוד בית ספר שיגידו להם שילד שלהם סופר מוצלח. אותו דבר לגבי התנהגות.

כל מיני מדריכות הורים משקרות שילד צריך להסתדר עם עניינים שלו כבר בכיתה א. במציאות זה לא קורה.

אז מגיע משבר.

רמה תורנית. זה עובד רק כשזה תואם רמה דתית בבית .

זה לא יכול שהורים רוצים אולפנה אולטרה דוסית ומצד שני ילדים שלהם כל היום ביוטיוב. זה לא יעבוד . 

למה?! לגמרי יש סקרנות טבעית!!!!שיפור

זה לא סותר את הצורך במשמעת. אבל למידה חווייתית מחוברת לחיים ביחד עם משמעת זה מדהים!!!

היו לי מעט מורות כאלו וזה היה מדהים! וברוך ה' גם הבן שלי זוכה.

אבל ממה שאני רואה זה לרוב לא תלוי ברמה הדתית של ביה"ס, אלא במורה הספציפי. וגם בבי"ס סופר דוסים יש מורים טובים ומורים פחות.

סקרנות טבעית עובדת עד רמה מסויימתפילה

אם ילד לא גאון , בסוף הוא צריך לתרגל ולעבוד.

בן שלי שואל אותי למה שמיים כחולים ועוד כל מיני ואני אישית אף פעם לא התעניינתי בזה. מבחינתי זו עובדה וזהו. אין לי סקרנות טבעית בנושא והסבר בנושא גזים ואטמוספרה משעמם אותי.

את מתארת ילד סקרן, למה אין סקרנות?מרגול

העניין של עודף בתי הספר הוא אכן בעייתי בעיניי.


אבל ההודעות שלך פה כבר לא מובנות לי.

הילד סקרן באופן טבעי… לא נראה לי שנתנו לו שיעורי בית לשאול את אמא למה השמים כחולים. הוא הסתכל והתעניין. את לא חייבת לדעת את התשובה לכל דבר, אבל למה שלא ישאל? למה לא להפנות למישהו שיודע לספר על זה?

אם קשה לך החינוך הפורמלי, תסתכלי על ילד בגן חובה למשל. רובם סקרנים מאוד. לא בהכרח סקרנות שתקדם את תעודת הבגרות שלהם, אבל זה מאוד יפה.

תקחי ילד לגן החיות ואת תראי מה זו סקרנות טבעית.


תודה לה' למדתי במקומות שלא פקפקו בסקרנות הטבעית של ילדים. היו אגב דרישות ומשמעת במידה מאוד רגילה ומקובלת. גם למדנו לא מעט שעות ביחס ליסודי (כמעט כל הימים הסתיימו אחרי 15:00). שיעורי בית וכו גם היה.

משמעת, תכנית לימודים מסודרת, שגרה - כל אלו טובים ומבורכים. אבל למה זה חייב לבוא אצלך יחד עם דיכוי הסקרנות הטבעית שלהם?

הילד הזה די שונהפילה
מהחברים ומהאחים שלו. רב הילדים ממש לא מתעניינים בזה. 
את מתארת תופעות קשותמתואמת
שלא קיימות בבתי הספר שאני מכירה...
אצלנו בתי הספר החדשים בהחלט מתמלאיםמתואמת

אולי כי להרבה כאן יש בסביבות עשרה ילדים

וכן, זה נובע מרצון לדייק את החינוך ואת החברה שההורים מבקשים בשביל הילדים שלהם. לא רואה בזה בעיה, כל עוד בית הספר מסודר (גם אם צריך לגבות סכומים בשביל הלימודים שם) ושאין תחושת התנשאות גדולה מדי.

מסכימה איתך שלא תמיד בבתי הספר האלה יודעים לטפל כמו שצריך כשיש קשיים... וכאן ההורה צריך לעשות את הבחירה בין החינוך לבין העזרה המקצועית (שיכולה להינתן מחוץ לבית הספר). ולפעמים בשביל כל ילד הבחירה תהיה אחרת...


למה בעצם זה כל כך מציק לך שנפתחים בתי ספר כאלו? את לא חייבת לשלוח אליהם...

אם היו מתמלאים , אין לי בעייהפילה
בעייה שאנחנו באזור עם שמונה בתי ספר יסודי חצי ריקים. 
אז זה באמת בעייתי...מתואמת
למרות שאני לא רואה רע בכיתה שבה יש רק עשרה תלמידים... לפעמים זו ברכה, ודווקא הלוואי שהיה אפשר למצוא בתי ספר רגילים כאלה אצלנו! (בעצם הבן שלי לומד בישיבה כזו שטרם הצליחה לצמוח ולהתמלא, ובשבילו זה מצוין!)
לאחרונה קראתי קצת על העניין הזהמרגול

הבעיה העיקרית בעיניי, זה שהמצב מוביל לעומס כלכלי גדול על משפחות עם ילדים במסגרות חינוך.

קראתי גם מעט רעיונות לשיפור של העניין הזה (למשל- ניהול אדמיניסטרטיבי משותף לכמה בתי ספר יחד).

ממה שאני מכירה, מסובך למצוא אולפנה / ישיבה תיכונית שהם אחלה וגם במחיר סביר.


החשיבות הגדולה שמייחסים לחינוך היא מעולה. אבל הרבה פעמים אני מאמינה שאפשר להניע שינוי/דיוק חינוכי גם במוסד קיים, אם היקף גדול מההורים מעוניין בכך ובשיח משותף עם ההנהלה…


ולצערי, הרבה פעמים המסגרות הקטנות הרבה פחות מקפידות על נהלים. אבל זה עניין אחר. 

אצלנו ניסו להקים כיתה תורנית בתוך בית ספר קייםמתואמת

(ממ"ד)

לדעתי זה פחות טוב, כי כך נוצרת תחושת התנשאות...

בעניין התשלומים לא העמקתי, מודה. אצלנו גם לת"ת ממ"ד צריך לשלם, על השעות הנוספות של לימודי הקודש. מבחינתי אלה ההוצאות הכי נכונות שיש, אבל מודה שהנושא הזה לא מעיק עלינו כמו על אחרים...

לגבי התשלום- שעות נוספות של קודש תמיד ישלמומרגול

זה לא ככ קשור לגודל בית הספר


אבל, וזה נכון באופן כללי על עסקים/חברות, יש הוצאות שתלויות גודל (יש יותר כיתות צריך יותר מורים, נכון? יש יותר תלמידים צריך יותר אוכל, וכו).


אבל בנוסף, יש הוצאות בסיסיות שלא קשורות ישירות לגודל בית הספר. למשל מנהל. למשל הנהלת חשבונות. למשל אבטחה (גדר, שומר). למשל חצר לבית הספר, וכו.

ואז, ככל שבית הספר גדול יותר, כך (בהכללה גסה), העלות הזו נמוכה יותר פר תלמיד.


אם תסתכלי למשל על הגבעה הצהובה בגוש עציון, שם הם עשו (לא יודעת אם במתכוון), משהו יעיל מהבחינה הזו.

שטח שבו יש מספר מוסדות לימוד. מגודר כולו יחד (הגיוני שיש גדרות לכל מוסד בשביל התחימה, אבל הגדרות הללו לא חייבות להיות בסטנדרט ביטחוני גבוה)

זה אומר שאפשר שלפחות ההסעות בבוקר יהיו משותפות (מישוב x למתחם החינוך. גם אם לומדים בבתי ספר שונים)

זה אומר שאפשר להביא קייטרינג בצורה מרוכזת (מצמצם את העלות של השילוח והבירוקרטיה של האוכל. כמובן שיותר מנות = יותר כסף, אבל פר מנה הסכום יורד)

זה אומר שאפשר שיהיו בעלי תפקידים שעובדים בכמה מוסדות (בעיקר תפקידים שעיקרם לא תלוי בתפיסה חינוכית. נניח רכז מתמטיקה שגם בקשר מול משרד החינוך. אותו רכז יכול להיות אחראי על מספר מוסדות מול המורים הרלוונטיים שמלמדים בכיתות.)


ואני לא יודעת כמה גובים אצלכם ואם אתם זכאים לסבסוד כלשהו, אבל הוריי ששילמו תמיד סכום מלא (מכאן את יכולה להניח שהמשכורות אחלה בחלה), הוציאו הון עתק בחלק מהשנים, רק על מסגרות החינוך העיקריות (לפני חוגים וכו).

חלקם אגב גבו מעבר למקסימום האפשרי ע"פ משרד החינוך (כן, יש מקסימום). חוצפה? בהחלט. אבל הם יכלו, והם היו מספיק קטנים בשביל שלא יתעסקו בבעיות שלהם. 

ישיבה תיכונית גדולה וישיבה תיכונית לא גדולהפילה

עולות אותו דבר. לפעמים יש הבדל של כמה מאות שקלים בשנה.

אולי במקום גדול יותר קל לקבל הנחה

מה שכן , במקום גדול יש יותר מגמות , יש תוכניות למתקשים , תוכניות המצטיינים , בדרך כלל יועץ יותר נכנס לעניינים. יותר מקפידים על כללים.

מה עוד? יותר קל להם למצוא פתרונות כשחצי מהצוות במילואים.

אבל אני כתבתי על ריבוי בתי ספר יסודיים.

בגיל תיכון זה דווקא טוב שיש מבחר. 

אני שמחה שאצלכם העלות דומהמרגול

אני מדברת על הפרשים של הרבה אלפים בשנה. על כל תלמיד. ורוב המשפחות הדתיות מעמידות כמה וכמה תלמידים…

כמובן מחשיבה בקטגוריות שונות עם/בלי פנימייה (כי אין מה להשוות את ההוצאות)

הפער בין האח ששילמו עליו הכי מעט לאח ששילמו הכי הרבה עומד על יותר מ10 אלף בשנה. נראה לי שזה משמעותי…

אולי זה השתנה בשנים אחרונותפילה

בארבע שנים אחרונות היינו בשלוש ישיבות תיכוניות וזה בערך אותו מחיר.

המממ אני מדברת על נגיד לפני 5-8 שניםמרגול

יכול להיות שזה גם תלוי איזור בארץ


אבל שוני של אלפי שקלים בשנה זה כן משמעותי בעיניי

זה ברמת ה*הפרש חודשי* של אלף ש"ח


ב"ה ההורים שלי יכלו לשלוח אותנו גם למסגרות יקרות (והן הצליחו לעבוד כי כמעט כולם קיבלו סבסוד גבוה), אבל ההפרשים בשם הלפתוח ישיבה בגוון צהוב בננה במקום צהוב לימון… זה מופרז ביותר בעיניי.

וגם עולה שאלה חברתית של האם זה עושה יותר נזק או יותר תועלת, כשיתכן שבגלל זה, הורים רבים לא יוכלו לשלוח לישיבות הקטנות, ויווצר מצב שהישיבות הגדולות יותר הן גם עם צוות חינוכי פחות…

לא בטוחפילה

במקום קטן יש פחות צוות. נגיד במלחמה ישיבה שהיא בגודל קטן לא תיפקדה כמעט חצי שנה כי ר"מים הצדיקים היו מגויסים. בישיבה יותר גדולה חיברו כיתות ומצאו פתרונות כי בצוות היו גם מורים יותר מבוגרים שכבר לא משרתים ובכללי היה יותר צוות.

מה שכן, במקום קטן כולם בערך אותו דבר, מי לא מתאים עוזב אחרי שנה , כך שנהיית קבוצה אחידה ומגובשת.

אבל בגיל תיכון זה כן מוצדק. יש הרבה גוונים דתיים , לימודיים , מישהי רוצה אולפנה לאומנויות , מישהו רוצה להתרכז דווקא בלימוד תורה , ילד אחר צריך מסגרת מאווררת יותר , ילדה אחרת רוצה לעשות תואר תוך כדי.

בגיל תיכון גם יכולים ללמוד רחוק מהבית , העיקר שיש ביקוש למוסד לימודים הזה.

ובגיל יסודי זה מוצדק רק במקרה של פערים רציניים ממש. נגיד ממ"ד מעורב חצי מסורתי לא מתאים למשפחה תורנית ולהפיך . אבל לפתוח בית ספר על דקויות דקויות וכשאין מספיק ילדים באזור , סתם מסכסך .

ולא דיברתי על הנחות בכללמרגול
מדברת על הסכום המלא

יש כאלו שלא זכאים לשום הנחה כי ההכנסות יחסית גדולות (אבל כשמחברים את הפער בסכומים של כל ילד וילד- מגיעים לסכום שכן משמעותי לתא המשפחתי)

אני חושבת דווקא הפוךאמאשוני

שביסודי טוב שיש מבחר ושיש בתי ספר עם כיתות קטנות ולא מוסד לימודים שמזכיר בית חרושת.

דווקא בתיכון יש יתרון למוסד עם הרבה תלמידים כמו ריבוי מגמות והקבצות וכו'

בגיל תיכון יש פחות משמעות לכיתת האם כמו ביסודי.

מבחינת תוכנית מצטיינים לא ראיתי הבדל בין בתיה"ס היותר מבוססים לחדשים, בין השאר כי יש פחות למידה שכבתית ויותר כיתתית.

אולי מבחינת מגוון חוגים עדיף בית ספר גדול

אבל זה לא שיקול מספיק חשוב בעיני.

מבחינת מורים לא נתקלתי בבעיה כזו.

יש מספיק מורים בבתי ספר החדשים לכיתות עם פחות תלמידים, יש פחות בעיות משמעת וכללים נוקשים וזה מבורך.

יש יותר חדוות למידה ולכן יש גם יותר למידה.


הילדים שלי סקרנים מאוד ופורחים בסביבת למידה קטנה ומותאמת.


אצלנו נבנות שכונות חדשות וקמים המון בתי ספר ויש מגוון, ועדיין שומרים על מוסדות של 2 כיתות בשכבה, כ25 תלמידים בכיתה. (לא כולל כיתות מקדמות)

יש ילדים שגם בתיכון זקוקים למסגרת קטנהמתואמת
הבן שלי, למשל. (נכון שהוא על הרצף האוטיסטי, אבל מצד שני זה לא שיכולנו למצוא לו ישיבה לילדי תקשורת, אז האפשרות היא רק ישיבה רגילה במתכונת שמתאימה לו. וב"ה שמצאנו כזו - לא מושלמת, אבל טובה בשבילו)
אצלכם זה מתמלאפילהאחרונה

ואצלנו לא. אם פותחים עוד בית ספר , בית ספר נהיה על גבול סגירה ואז מתחילים להילחם למי לסגור. ומתקשרים כל מיני הורים , מתחילים לשכנע . אם כל בית ספר באזורנו היה שתי כיתות מלאות בשכבה , זה היה מבורך ...

שבת שלום

מתנה להוריםאנונימית בהו"ל

רציתי לארגן לאמא שלי מתנה לפורים/פסח

ההורים שלי עוזרים המון לכל הילדים- לא כלכלית כי באמת אין להם יכולת

באירוח מפנק ובשמירה על נכדים.

בערך פעם בשנה אנחנו מוצאים עיתוי מתאים וקונים להם משהו (לא יקר מאד, 80-100 שח מכל זוג)

אמא שלי מבקשת לא להביא דברים כשמגיעים לשבת (לא מצעים לא אוכל לא עוגה) 

כי כבר ככה אנחנו עובדים קשה...

מכל הלב באהבה.

 

אחותי הרווקה אומרת שאמא שלי לא אוהבת שמביאים מתנות

אני מעולם לא שמתי לב היא תמיד מודה וגם אני רואה שהיא מתרגשת

לדברי אחותי כל פעם אחרי שאנחנו הוליכם היא אומרת לא נעים לי זה מביך אותי למה הם קונים לי ועוד דברים יקרים..

אני בטוחה שזה גם משמח אותה, אני קורבה אליה אליה מספיק בשביל לראות שהיא לא מזייפת

אולי בגלל שהם די דחוקים כלכלית היא מחשבנת כמה זה עלה וקשה לה שמוציאים עליה סכומי כסף

(אל תציעו להביא כסף, רובינו נותנים להורים גם מעשרות/כסף מפעם לפעם)

 

האם לדעתכן צריך להתחשב בזה? לא להביא? להביא משהו קטן?

מציינת שחוץ מזה מי שיהיה שם בסעודה יביא משהו קטן לארוחה

 

דברים יכולים להיות מביכים ומשמחים בו זמניתכורסא ירוקה
השאלה עם איזה טעם היא נשארת - "לא נעים אבל איזה כיף", או "הם מקסימים אבל זה ממש לא נעים"? לדעתי רק היא ואולי אבא שלך ידעו לענות על השאלה. גם מי שגר בבית ושומע את האמירות אחרי שהולכים לא בהכרח ידע מה גובר אצלה בפנים.

אישית במקומכם הייתי מביאה דברים אבל לא מנקרי עיניים שהעלות זה הדבר הראשון שעולה לראש אלא יותר צנועים מבחוץ ומושקעים מבפנים. או דברים שהם לא חפצים אלא חוויות - שובר לארוחה זוגית, סדנה נחמדה שההורים יהנו ממנה וכד'

אפשר להביא משהו לא יקר אבל עם ערך רגשירוני 1234
למשל משהו עם תמונות של הנכדים (לוח שנה, שעון קיר, ספלים לקפה וכדו').

אני חושבת שגם אם זה מביך אותה, חשוב לתת ולהביע הערכה.

בדיוק, לזה התכוונתי בסוף מה שכתבתיכורסא ירוקה
להביאהמקורית

אני מביאה בלי חשבון

אמא שלי גם היתה מגיבה כמוך, ב"ה התרגלה ואני נהנית מזה וגם היא והכל טוב

יכול להיותרקאניאחרונה

2 המצבים יחד

זה משמח ומרגש

וגם קצת לא נעים ומביך

לא הייתי נמנעת מלהביא בגלל זה

לא צריך להגזים אבל הכרת הטוב זה חשוב מאוד

התייעצות מתנה מטפלות במעוןפרח חדש

קניתי למטפלת במעון של הקטן שלי מתנה מיוחדת ויקרה

כי היא באמת מטפלת מהממת

וגם היו עכשיו כמה שבועות קשוחים איתו (הוא היה עם גבס ברגל 🙄) והיא התאמצה מאוד כדי שיהיה לו טוב למרות המצב.

השאלה אם זה יפה להביא רק לה מתנה מבלי שהמטפלות האחרות בקבוצה יראו את זה?

כי בעיקרון היא המטפלת של הקבוצה שלו

מצד שני הם כולם יחד באותו חדר כל היום,

מצד שלישי אין לי באמת כח להתעסק עם זה אבל אם צריך אז נעשה מאמצים.


 

אם כן מה מקובל להביא בתור משהו סימחי ולא מתנה יקרה? 

מקפיצה כי זה דחוף לי למחר 😶פרח חדש
אולי אקפוץ לסופר לקנות חבילת בונבונים לגננות האחרות..
לדעתי ממש הגיוני להביא רק למטפלת של הקבוצה שלושיפור
גם בעיני. להביא לה בצדיעל מהדרום
לק"י

אם מתחשק לפרגן, חבילת בונבונים זה נחמד.

נראה לי הגיוני אם הקבוצות נפרדות מבחינת האחריותכורסא ירוקה

אם כולן עם כולם אז הייתי מביאה להן משהו קטן סמלי.

וכדאי לשים את מה שקנית לה בתוך אריזה לא שקופה או שקית נייר/ניילון, כשרואים רק שקית ולא רואים את התוכן זה נראה לי פחות מנקר עיניים מאשר כשרואים ממש מה יש בפנים, במיוחד אם זה יקר ומושקע

פעם היה פה שרשור של מטפלת מעון שנפגעה מזה מאודPandi99

זכור לי

קודם כל את מהממת


אם שאר המטפלות מטפלות בו גם, נראה לי שאם את כבר מביאה.. אז גם להן משהו קטן ייתכ

אם הן רק באותו חדר אבל לא מטפלות בורק טוב!

אז ממש אין צורך להביא להן. רק להשתדל לא לנקר עיניים.

אפשר גם להביא בסוף היום בתוך שקית לפני שהולכת הביתה, כדי שזה לא יהיה כל היום מול העיניים.


אם זה קבוצות שמתערבבות בינהן, וגם האחרות מטפלות בו, אז ראוי להתייחס גם אליהן. ואם זה גדול עליך, אז להביא לה מחוץ למעון, הביתה למשל.

אני גם קניתי למטפלת של הקטןאהבה.

ויש באותה כיתה עוד שתי מטפלות

לא רואה בזה בעיה

תודה לעונותפרח חדש

בסופר הקרוב מצאתי בונבונים אבל זה יקרר

אז החלטתי לתת למטפלת שלו בצד שלא יראו.. אני ממש  מקווה שלא יפגעו

אבל באמת מגיע לה הערכה מיוחדת

הגיוני שבסוף הן ישימו לבשם משתמש:

אז ישוב לא לנסות מידי להסתיר

שלא ייפגעו שחושבים שהן דביליות שלא רואות מה קורה סביבן....


מאמינה שאם המתנה כהוקרה על מאמץ חריג בתקופה הזו, הן יפרגנו למטפלת וישמחו איתה שפרגנו לה


מקסימום תביאי חב' שוקולד שווה עם פתק פורים שמח ביום ראשון לשאר המטפלות בכיתה

או פס עוגה שיהיה להן להתפנק בבוקר.

שירגישו שאת רואה גם אותן

רעיון מצויין להביא משהו כללי לכל המטפלותפרח חדש

שיתפנקו עם זה במעון 

אצלינושומשומונית

היו מעונות שכל מטפלת טיפלה רק בילדים שלה. אז הבאתי רק למטפלת האישית שלו.

היו לי מעונות שכולם טיפלו בכולם, ואז נתתי לכולם אותו דבר.

זה מקובל לגמריניגון של הלבאחרונה

והם יבינו.

 

אבל כן אומרת שגם אם זה קבוצות נפרדות יש קשר עדיין, ובטח אם כמו שכתבת היתה תקופה מאתגרת הן כנראה עזרו לה מאוד, אז אם באמת יהיה לך אפשרות כמו שכתבו פה להביא גם להן משהו קטן כמו שוקולד או עוגיות זה יהיה נחמד

אולי יעניין אותך