בנות, בבקשה.. (ומתוך הערכה)והוא ישמיענו

כשאתן מפסיקות קשר, אל תגידו מילים מכובסות.

 

אני רוצה להיות יותר טוב, אני רוצה להתקדם ולתקן דברים בעצמי.

לבוא מוכן יותר לפעם הבאה.

להיות בנאדם טוב יותר...

אז אנא, זה ממש מקשה על תהליך התיקון והבירור שלי עם עצמי. כי כרגע, אני מכיר את הדברים רק מהצד שלי, כל מיני השערות שאני חושב שהייתי יכול אולי לשנות וזה מה שהפריע,

וגם התיקון יכול להיות ממש חלקי.

 

אני מעדיף את הכאב של מילים ישרות, כפי שהן, כי זה כאב מרפא, מתקן.

מחילה..

אח"כ מתחילים גם להעלות כל מיני השערות על דברים שלא תלויים בי ויש בזה צד מתסכל.

וייתכן שהיא לא אמרה מילים מכובסות, אלא אמיתיות, אבל איך אני יכול לדעת?.. מרוב שהתופעה הזאת מצויה

 

ואני לגמרי מבין מאיפה זה מגיע. ומעריך מאוד את הרצון לא לגעת, לא לפגוע.

זה באמת מגיע ממקום מאוד יפה בנפש, ומעיד על מידות טובות. מעריך באמת ובתמים.

אבל אני חושב שמצד מצוות ואהבת לרעך כמוך, וגם הוכח תוכיח את עמיתך- צריך לפנות, בעדינות כמובן, ולומר- אתה זוכר את המשפט ההוא שאמרת? זה לא עשה לי כ"כ טוב.. (או קצת אחרת..) או את הדבר הזה?

 

 

תודה! ושוב, מחילה..

 

(אגב, לעניות דעתי זה ממש לא מופנה לבנים..! אני מדבר רק אל הצד של הבנות)

זה מאוד תלויהפואנטה
קשר וכימיה ואישיות וצורת אמירה

לא מומלץ תמיד
לא הבנתיn.l
כתבת בסוף - "אגב, לעניות דעתי זה ממש לא מופנה לבנים..! אני מדבר רק אל הצד של הבנות"

מניין לך שזו "בעיה" שקיימת רק אצל בנות?

דבר שני, אתה בעצם אומר להגיד בפרצוף בלי סיפור כיסוי, גם אם האמת כואבת. זה לא מידי ישיר ופוגע?
..והוא ישמיענו
אני חושב שאצל בנות זה יכול להיות יותר כואב ויותר פוגע דווקא להגיד את הדברים בדיוק


לגבי השאלה- אני יודע בוודאות שזה בגלל הפגישה עצמה. אעדיף שהבחורה תגיד לי מה בי הפריע לה במהלך הפגישה ואוכל לעבוד על זה (כמובן אם זה משהו בשליטתי)
אההה לא ירדתי לסוף דעתך..n.l
זה היה נשמע כאילו הם לא "לוקים" בזה
אוהו... מאוד "לוקים" בזהוהוא ישמיענו
אבל אני לא רואה את זה כדבר שלילי, אלא כדבר שצריך לדעת באיזה דרך ליעשות ככה שהפגיעה תהיה כמה שפחות גדולה
👍n.l
לא תמיד זה לא מתאיםחיות צבעונית
בגלל משהו שהשני 'עשה'. יש גם כימיה וחיבור ושאר דברים שיכולים להשפיע.
חוץ מזה שלרוב לא חותכים בגלל ''משהו שהשני אמר'' אלא אם כן זה משהו מגמתי שמצטרף לעוד דברים.
..והוא ישמיענו
ואם זה אחרי פגישה אחת?
אז סביר להניח שזה קשורחיות צבעונית
לכימיה וחיבור(אם הרגשת שמבחינה הדברים הטכניים' זה מתאים)
מסכימה איתך!ניצנים
אני חושבת שזה כל כך נכון

אבל אני לא מסכימה עם הסוף. בנות אולי אומרות מילים מכובסות. בנים פשוט חותכים בלי לומר כלום.
ההכי הרבה שלהם 'מצטער זה לא מתאים'

אבל תוכל לדייק קצת מה כן היית רוצה לשמוע?

אני למשל הייתי שמחה כשמישהו שהיה מסיים היה ואומר לי שיש משהו שמפריע לו ושלי אין אפשרות לשנות. זה אמנם לא היה משנה או מאפשר לי תיקון אבל זה כן היה נותן לי רוגע שאני לפחות בסדר.

או לדוגמא מישהו רצה לסיים אחרי 2 פגישות וכששאלתי מה הסיבה הוא אמר 'תקשורת'
וכאן אמרתי לו שמהכרות שלי עם עצמי זה יכול להשתנות והוא הסכים לתת צ'אנס.
וגם אם הוא לא היה מוכן לנסות. עצם ההבנה שאני צריכה לשפר את התקשורת עזרה לי.
מבינה את הרצון לתקן, אבלמחפשת111

לא תמיד הסיבה היא מופנת כלפי הבחור,

לא תמיד זה קשור לבחור, לפעמים זה דברים פרטיים שעוברים על הבחורה עצמה,

לא תמיד זה נכון לשתף מה הסיבה האמיתית,

ותאמין לי שיש דברים שעם כל הרצון לתקן- עדיף שלא תשמע.

לא תמיד יש סיבה ברורה. תרפה מזה, תתקן את מה שאתה מבין ותמשיך הלאה.

אל תתקע על זה. 

אז אפשר לומרניצנים
'יש משהו שמפריע לי והוא לא קשור אליך'

'או יש משהו שמפריע לי ואין לך יכולת לשנות'

קשה בהחלט ומצריך הרבה אומץ לומר את זה.
אבל הוודאות שאתה נותן באותו רגע לצד השני שווה לדעתי הרבה מאוד!!!

עצם הידיעה שבמקום לומר 'לא מתאים' ולזרוק אותו לאין ספור סימני שאלה. את אומרת לו 'שזה לא משהו שהוא יכול לשנות' כל כך מרגיעה ומאפשרת להמשיך הלאה. ממקום של אני את שלי עשיתי.

להילחם בסימני שאלה זו יכולה להיות מלחמה קשה ואם יש באפשרות שלנו לעשות חסד עם האחר ולהקל עליו 'רק מעצם האפשרות שנתנו לו ידיעה' בעיני זה חסד גדול.

יכולה לומר עליי בוודאות, שקשר שהסתיים כשידעתי מה הייתה הסיבה הקל עליי כל כך להמשיך הלאה.
מול קשר שלא ידעתי על מה הסתיים וחודשים ואפילו שנים נלווה אליי והקשה עליי להשתחרר.
מחילה אם הייתי לא מדוייק, או משהו.. זה נאמר מתוך כאבוהוא ישמיענו

וחוסר בהירות.

ב"ה כרגע אחרי זה

 

אבל עדיין אני עומד מאחורי עיקרי הדברים. אני חושב שזה ממש חשוב.

אולי לא לכולם, אבל לפחות לי.. כי באמת חשוב לי להתקדם ולעמוד מול עצמי באמת

אמממחפשת^
דבראשון; לא נעים בכלל, מקווה שהתאוששת ושתמצא את זיווגך בקלות ובמהירות בעז''ה.

דברשני;
אני לא אומרת למה לא מתאים.
למה?
הרבה פעמים הסיבות הן פוגעות,
יכול להפוך לדיון ארוךך, מיותר ומשיקולים פחות עניניים (אתה יותר סגור ממני, לא. מה פתאום, זה רק נראה לך. אני וכו' וכו')

באופן אישי קשה לי מאוד כשאומרים לי למה לא.
לא נעים לשמוע את החסרונות שלך, אתה בא עם פחות ביטחון לפגישות הבאות, פוגע, ויכול להתלבש על סיבות אחרות שלא אומרים.

ה'קיצר,נראה לי מיותר.
אם יש מסר להעביר, אפשר במהלך הפגישות (בפגישה שעברה היה **** ולא היה לי נעים, ולא כשחותכים.
אפשר גם דרך השדכן וכו'.

הצלחות!


מסכימה..מקום בעולם
וברור שיש דברים לא כיפים לומר, אבל מתגברים..

אם נגיד לט תמצא חן בעיני מישהי.. איך היית רוצה שהיא תגיד לך את זה?
כתבתי על דברים שניתנים לשינויוהוא ישמיענו

דברים שהם לא תחת אחריותי- שלא תגיד לי מה הם. אבל שתרגיע אותי לפחות שזה לא משהו שקשור למידות וכדו' (שאני יכול לעבוד על זה). שזה לא משהו לא טוב בי

שתרגיע אותי שהייתי בסדר..  : )

אהה אוקימקום בעולם
זה באמת כבר משהו אחר
אבל אולי לפעמים מכבסת המילים שאתה מרגיש זה כי הסיבה שלה היא כמו שנתתי דוגמא, ואז לא נעים לה
וואו, יפה לך.אהבתעולם

אני נוטה להסכים איתך שזה מה שנכון לעשות אבל הבעיה שלא כולם מונחים במקום בו אתה מונח- רצון לעבוד ולהשתפר וענווה כדי לקבל ביקורת..

אני חושבת שנכון לדבר על הדברים שמפריעים עוד לפני שמגיעים להחלטה סופית של פרידה,

לפעמים הסבת תשומת לב ושאלה יכולים ממש לשנות אפילו את ההחלטה שקיבלנו קודם.

צריך לדעת לקרוא נכון את מי שמולך כדי להגיב אליו בהתאם. והמון סיעתא דשמיא כדי חלילה לא להזיק.

 

ואני מסכימה מאוד עם מה שכתבת בסוגריים  בסוף..

אוליחלל הפנוי
הן לא אומרות לך כי אלו דברים שלא ביכולתך לשנות (מראה) או לא רואות בזה משהו פסול אלא פשוט לא מתאים לה (דרך עבודת ה שלך)
זה אמירה לא רק לבנות, אלא גם לבנים.(מחשבות)
תנסו להגדיר סיבה (גם אחרי פגישה או שתיים) למה לא מתאים.
גם אם זה משהו שאי אפשר לשנות בעצמינו.. פשוט להסביר למה.
מכמה סיבות- גם שלא ירוצו סתם סיבות לא קשורות בראש ויורידו את הביטחון, וגם כי לפעמים יש רעיונות לשדך אתכם, ואם אני לא יודעת למה פסלתם אותי אני לא אנסה כי יכול להיות שיפול על אותה נקודה..

ברור שלומר בעדינות וברגישות (ולא לומר את/ה מכוער/ת בעיני.. או אני לא רוצה להתחתן עם מישהו עם סיפור חיים כזה.. או שלל דברים אחרים שיכולים לפגוע) וברור שיש מקרים שאין מה לומר כי זה בהכרח יפגע.
אבל באופן כללי לנסות להשתדל להסביר (זה גם טוב בשבילכם להגדיר בצורה ברורה יותר למה לא, ולדייק את עצמכם לפעם הבאה)

משפט מסויים הפריע? תנסו להגדיר למה (מרגישה שאתה במקום מסויים מבחינה רוחנית, ואני לא שם./ מחפשת מישהו עם דעות יותר מכילות..)

זה לא נעים לצד השני לשמוע לא (אלא אם הוא גם רצה להגיד לא..) אבל שזה לפחות מדייק אותו הלאה- יש פה נקודת אור כלשהי..
אבל באמת צריך להביןשבותי
שלא תמיד יש בעיה!! לפעמים הכל אחלה פשוט לא הסגנון שלי.
לא אומרת לבחור סליחה אבל אתה מתלהב מדי
כי זה אחלה מתלהב! רק אולי פשוט לא מתאים לי.
מבין?
..והוא ישמיענואחרונה

כן. זה מה שהיה בסוף..

זה היה מוזר, כי באמת הכל היה אחל'ה

(אבל התחלתי לחשוב אולי בכל זאת עשיתי משהו לא בסדר, ולשכנע את עצמי בזה)

בהחלט מבין אותךבן מערבא

היו כמה שבאמת רציתי לדעת למה לא, מאמין שזה היה עוזר. אם כי לא מאמין שתהיה ״היענות לבקשה״ שלך. 

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

שיטת השוברים, בקרוב אצלנו. אמן.משה
מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

מזל שאת קיימת אחותיהפי
המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

תודהארץ השוקולדאחרונה
שואל מתוך ענייןאריק מהדרום

יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?

וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?


אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.

לאהפי

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

אני מעריך שמתחילים לצרוך את זהפתית שלג

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

לא לקחתי, אבל ממש לא מזלזלadvfb

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

לאLavenderאחרונה
לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

ע"ע רבי עקיבאפצל"פ

השאיר את אשתו בלי כלום והלך 12+12 שנה ללמוד תורה

בסוף אם זה משהו ששני בני הזוג רוצים בו אין בזה שום בעיה

הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטוב

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

שאלה אישיתמאור אדרי
עבר עריכה על ידי מאור אדרי בתאריך א' באב תשפ"ו 17:10

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

מעולם לא שמעתי שבציונות הדתית זה שיקולהסטורי
טוב, לא ממש מעולם, פגשתי כמה טפשים, אגב מכל העדות, שהנושאים הללו הטרידו אותם. אבל כמעט כל חבריי ממש לא הוטרדו משאלת העדה של מי שמציעים להם.
מנותק מאד. ודאי שקורה.יהודי שואף לטוב
גם אשכנזים לא בראש של אנשים כל הזמן, גם אחריהם לא תמיד רודפים.
זה נכון - יש חבר'ה שחובים יבוש מכל הכיווניםהסטורי
אבל (כמעט) מעולם לא שמעתי שעדה זו שיקול בציבור הציוני דתי.
במחילה, שטויותשלומית.אחרונה

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

גר/ חוזר בתשובה הם לא עדהאשר ברא

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.


בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

תה בבונג (קמומיל) מרגיע וגם בריאאורין
אולי זה נשמע מוזרהפי

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

בהמשך לשרשור שליאשר ברא

לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.


לענייננו.

יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.

אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..

נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.

והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.

שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.


אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-

או שהיא מחולקת.

מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.

איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).


בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..

אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.

לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!

בגדול, אלו דברים שאמורים להיות טבעיים ופשוטיםמתוך סקרנות

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.


אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.


לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.


ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.


יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).


למה את מתכוונת כשאת אומרת נשית?אונמר

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

 

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

 

 

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

יפה שאת ככה עובדת עם עצמךנוגע, לא נוגע

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.


צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.


אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.


קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.


יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".


אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.


אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.


ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".


יש דמיון בין אישה לילד קטן?!חושבת בקופסא

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

 

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

 

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

 

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

 

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

תכתבי מה שבא לך, אבל אל תהפכי אחרים לאיש הקש שלךנוגע, לא נוגעאחרונה

ואל תוציאי דברים מהקשרם

 

רק שתדעי, שרוב הבתים לא בריאים במובן של גבר-אישהמשה

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

 

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

משה אני מסכים חלקית. כי איפה עובר הגבול?והוא ישמיענו

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

יש המון תיאוריות על גבריות ונשיות וזה מעולהadvfb

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

 

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

ממליץ מאוד על התכנים של יהונתן ומרים קלייןהסטורי
שעוסקים הרבה בכיוונים הללו.

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

קראת את "לדעת להיכנע"?זיויק
אהבתי את השאלהPaslash

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

מציאת הצעות רלוונטיותאיתן אלון

שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית". 

התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).

אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.

 

זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?

ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.

אשמח לעזרה!

 

(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)

לחברים שעוד לא נפגשו יש אחיות, בנות דודות, שכנותיהודי שואף לטוב

ואפילו, בשטח בשקט, כאחד שלומד בישיבה גבוהה, לחלקם יש חברות/ידידות מהעבר הלא רחוק.

החברים מהישיבה, מהשכונה, מהתיכונית, מהסניף.

יש בישיבה גם בחורים מבוגרים יותר, אברכים ור"מים.

אולי יש לך אחיות שמכירות.

לאמא שלך יש חברות.

פשוט צריך להציף בפני הרלוונטיים שאתה מעוניין.

אני שידכתי את אחותי לחבר מהישיבה. היא נתנה כיוון מה היא מחפשת (היא לא תיארה אותו, היא גם לא ידעה כ"כ, וזה מובן, אלא הזכירה תכונות שחשובות לה. בפועל הרעיון הגיע בעיקר מההיכרות). קיבלתי לא מעט הצעות מחברים מהישיבה, לאו דווקא בגילי, על אחות/בת דודה/פגושה.

כנראה שרוב ההצעות שתקבל (מאחל שלא תצטרך הרבה), לפחות. הרלוונטיות, תהיה ממכרים ולא ממישהו שמשדך כרטיסים.

אולי יעניין אותך