באופן כללי לא נראה לי שיש בהכרח תפקידים ששייכים לגבר או לאשה. יש לכל היותר דברים שרוב הגברים עושים יותר טוב מרוב הנשים, ולכן בדרך כלל בזוגיות הם יהיו תפקידים גבריים.

אבל להיות לא בוגר, להיעלב משטויות, להיות נוקם ונוטר - אלה מידות רעות גם אצל נשים. אולי אלה מידות רעות שנפוצות יותר אצל נשים, לעומת מידות רעות אחרות שנפוצות אצל גברים, אבל לא מבין מה הערך בלהקפיד שהמידות הרעות שלך יהיו גבריות ולא נשיות. ואם יש לך מידות רעות, זה שהן תכונות נשיות זאת הבעיה הקטנה

הנחות היסוד שלך הן שיש ערך די חשוב לזה שלגברים יש תכונות גבריות ולנשים תכונות נשיות. בעיני זה תופעה סטטיסטית, בדיוק כמו שאין בעיני ערך שגברים יהיו גבוהים או מזוקנים.

אז אם למישהו יש מידות רעות שיעבוד עליהן. ממש לא אכפת לי עם איזה מידות הוא יצא. כמובן תמיד אפשר לשפר.

אם למישהו יש מידות טובות שלדעתך הן נשיות, אני לא רואה מה הבעיה. אם לאשתו זה מפריע - שיעבדו על זה, אם לא - שיהנו. אם הוא לא מצליח להתחתן בגלל שיש לו מידות טובות נשיות - שיחפש מי שרוצה את זה, או שיעבד על המידות. יש גם גברים נמוכים והם מתחתנים.

באופן כללי אני לא אוהב את ההמצאה של ערכים כדי לשמר מצב, ואת ההמצאה של ערכים כדי לשמר את המצב שישמר את הערכים האלה. אם החלוקה לעולם גברי ונשי משרתת אותך תשתמש בה, אם לא, תזרוק אותה. אם אתה מאמין במשהו כדאי שהוא יהיה מבוסס על ערכים אמיתיים שהמקור שלהם מחייב.

אין בעיני שום בעיה בזה. בדיוק כמו שאדם שנולד מכוער הוא בסדר ואין צורך שהוא ישנה את זה. אולי ברמה ממש גבוהה יכול להיות שהמראה המכוער משקף משהו לפי חכמת הפרצוף או לך תדע. הקב"ה לא ציוה אותנו להיות גבריים, הוא ציוה אותנו להיות טובים, ואם יש נטיה לצד מסוים זה כדי שנוכל להתגבר עליו כשצריך.

אין בעיני שום הבדל בין הנטיה של נשים לרגשות לבין הנטיה של גברים להיות גבוהים

זה נכון, הרבה גברים הופכים להיות נשיים. אגב זה גם הפוך, הרבה נשים הופכות להיות גבריות.
 

לא מסכים כל כך עם הדוגמאות הללו, שלדעתי מעידות על מידות לא טובות, ואין קשר בינן לבין גבריות.

אבל אם נסכים על כך שהתופעה קיימת, האם זה רע? האם יש פה בעיה? כדי לענות על זה צריך לשאול אם יש השלכות שליליות לכך? אם כן, האם הן עולות על ההשלכות החיוביות? אם כן, האם אפשר בכלל לשנות את זה? אם כן, האם ההשלכות יהיו שוות את ההשקעה?

בקיצור יש פה המון שאלות לפני שמגדירים את זה כבעיה, יכול להיות שהפתרון הוא פשוט לקבל את זה כמציאות קיימת לא בטוח שזה רע.

וכן, גם אם לאדם יש נטיות הפוכות אין בזה שום בעיה ערכית. לאחד יש תאווה לחטא אחד, לאחר יש תאווה לחטא אחר. שום בעיה ערכית. הוא שונה, וזה לא נוח. אבל אין כאן משהו חמור שצריך לשנות מהותית. זה כן עלול להפריע לו לקיים מצוות, וזה חבל, אבל זאת ההתמודדות שלו. מי שיש לו צליאק לא יכול לאכול מצות או צריך למצוא פתרון, מי שלא יכול להקים משפחה לא יכול להקים משפחה. אבל גם צליאק זה לא חטא (כמובן אם אותו אחד שיש לו צליאק יאכל חזיר במקום מצות, הוא עושה עבירה, אבל בעצם הנטיה אין שום איסור או עבירה)

הוא מסכן. אבל אתה רוצה לומר שהוא לא בסדר ושהקב"ה מבקש ממנו לשנות את זה.

יש תרי"ג מצוות, אם הקב"ה היה רוצה שגברים יהיו בעלי תכונות גבריות, זה היה כתוב.

ואם הקב"ה נתן לאדם תכונות ביולוגיות שמשפיעות על הנפש שלו, זה מתנה, לא חובה. הקב"ה ציוה אותנו להיות טובים, לא גבריים (או נשיות).

אני מסכים שמבחינת זהות זה טוב, ושנשים נמשכות לגבריות וגברים לנשיות (באופן כללי. יש חריגים, והקב"ה רוצה גם אותם, אחרת זה לא היה קורה). אבל זה לא בעל משמעות אצל הקב"ה. דם מבולבל אהוב אצל הקב"ה בדיוק כמו אדם שזהותו ברורה לו, ובטוח יותר מאדם שחושב שכולם צריכים להתיישר לפי הקו שלו.

מי שזה טוב לו - שזה רוב האנשים - זה טוב לו. אבל המחשבה שזאת בעיה שאדם הוא לא כזה היא לא נכונה. אתה הבאת דוגמא של מידות רעות, שזה רע בלי קשר. ונכון שגבר עם מידות רעות "נשיות" זה נראה רע יותר מאשר גבר עם מידות רעות "נשיות". פשוט כי באופן טבעי אנחנו סלחניים למי שמתנהג במידות רעות "אופייניות".

אתה מחליט שהקב"ה ציווה על משהו, או יצר משהו מסיבות מסוימות, ולכן אתה טוען שמי שלא מתיישר עם הסיבות שאתה המצאת הוא לא בסדר? אולי הסיבות של הקב"ה היו אחרות?

אגב, שני "פנים", בלי אלף. אנשים רצו להדגיש "פן" שזה כביכול יחיד של "פנים", כמו "שבעים פנים לתורה", אז שמו אלף, ואתה מחזיר את האלף לפנים. אז פשוט פנים.

טעמי מצוות לא התפרשו, כי לאדם אחד טעם מסוים רלוונטי, ולאדם אחר הטעם הזה לא רלוונטי, וחכמתו של הקב"ה מעל הכל.

הרמב"ם מונה טעמי מצוות בספר מורה הנבוכים, ספר החינוך מזכיר "שרשי המצוה". אף אחד מהם לא כותב את מה שאמרת. אם זה היה כל כך ברור, הם היו אומרים את זה.

אם אתה שואל אותי מה יש לי להציע במקום, אז התשובה שלי תהיה שהקב"ה רצה שנשתמש ביצר רק כדי להקים משפחות, ולמטרה הזו בלבד היצר קיים. אז קשר שלא מקים משפחה הוא קשר פסול. וזה רעיון שאנחנו רואים בעוד הרבה הקשרים, לעומת ההסבר על החשיבות של הזהות הגברית והנשית, שאני לא מכיר שום מקור רציני שרואה *חשיבות* בזה שגבר יהיה גברי ואשה תהיה נשית. ולמדתי כמה ספרים בחיים שלי. לכל היותר בספרים מתוארת מציאות ולמה המערכת הזאת היא טובה, בדיוק כמו שמוסבר למה יש לגבר זקן ומה המשמעות הרוחנית של זה, אבל זה לא אומר שר' יוחנן, שלא היה לו זקן, היה פגום רוחנית.

אתה יודע לכמה אנשים יש אהבה שהם לא יכולים לממש? למה הקב"ה אסר אשת כהן שנאנסה? או מי שאוהב אשת איש? או סתם רווקים שלא מתחתנים כל חייהם - ויש כאלה?

שוב, אתה אומר שיש להם חובה לתקן. כי משהו מקולקל בעיניך. יש לנו מספיק מידות רעות לתקן (אני יודע על חלק מהמידות הרעות שלי), שאני לא מבין מה הטעם להשקיע בלהיות גברי יותר - אלא אם זה משרת את המטרות האחרות של מה ה' דורש מאיתך באופן עקיף.

אתה בונה המון תיאוריות, אתה לא מבסס אותן. אתה מסביר שלא היה צורך לכתוב את זה כי זה ברור. אז הנה, לי זה לא ברור. למה לא כתבו בשבילי? אולי לא כתבו כי זה פשוט לא נכון?

ברגע שאני מרגיש שהטיעונים לא ישתנו, או שהם לא ישתנו מספיק כדי להצדיק את המשך הדיון, מבחינתי אפשר להשאר באי-הסכמה. שוב, חשוב לי לומר שלדעתי אתה לא צודק, וגם אם המחשבות שייחסתי לך לא קיימות אצלך, הן קיימות אצל אחרים שמסכימים עם הדברים שאמרת, ולכן היה חשוב לי לומר את מה שאמרתי, ביחוד כי אני מרגיש שזה עוול כלפי אנשים שהם סובלים ומסכנים גם בלי שיגידו להם שהם צריכים להשתנות (גם בעלי נטיות שונות, גם גברים "לא גבריים" אבל בעלי מידות טובות). בשלב הזה לא נראה לי שנתקדם הרבה, בתגובה אחרת עשיתי סיכום מסוים של מה דעתך כמו שאני מבין אותה ומה דעתי, ואני מקוה שהקוראים יסכימו איתי ;)

כדי להציל את הקב"ה מזעמם של כל מיני אנשים (ואולי אתה ביניהם), שלא יגידו חס ושלום שהקב"ה סתם שונא את בעלי הנטיות ההפוכות, אתה מסביר שהוא שונא אותם בצדק.

אולי הוא לא שונא אותם? אולי הוא אסר משהו בלי קשר אליהם, והם מסכנים - בדיוק כמו שיש בעולם הרבה חולים ואתה לא מסביר שהקב"ה החלה אותם כי הם רעים

אז הקב"ה ברא אותך, וכנראה לא כדי שתציל אותו. הוא ברא אותך כדי שתהיה טוב לבריות ותגרום לאנשים להיות שמחים יותר, וגם טובים יותר.

אם ההסבר שלך למה מה שהקב"ה עושה הוא טוב, עובר דרך לחשוב על בריותיו שהם רעים - אולי עדיף לוותר על ההסבר. גם אם לא היה לי הסבר אחר, עדיף להשאר עם שאלה ולא להחליט שלעשות כך וכך זה לא בסדר, ושמישהו מסוים הוא דפוק וצריך להשתנות.

יש רשימה של אנשים שהקב"ה שונא. וזה אנשים עם מידות רעות מדי.

אם אני מנסה להבין אותך, אז מה שאתה אומר זה ככה:

כמו שיש מידה טובה שנקראת "נדיבות" כך יש מידה טובה שנקראת "גבריות" (לגברים) ו"נשיות" (לנשים). כמו שבכל מידה טובה, נולדנו עם חסרונות כדי שנתקן אותם, כך גם המידות האלה. איסורי תורה מסוימים מראים עד כמה המידות האלה הן חשובות.

מי שלא תיקן את המידות האלה הוא אדם טוב, אבל פשוט לא עשה את המוטל עליו, ולכן __ (יחזור בגלגול לתקן את זה? אין לי מושג. אם זה משהו שבשבילו מישהו בא לעולם, מה יקרה אם הוא לא יעשה את זה. יעשה תעניות כדי לכפר?).

אני מבין שזה הלך החשיבה שלך, על אף שזה קצת מוזר לי.

בכל מקרה לא מסכים איתך. בעיני גבריות היא תכונה, ולא מידה *טובה*. מי שהוא לא כזה זה בסדר גמור, ואם נשים לא נמשכות אליו זה גם בסדר (כל עוד הוא מקים משפחה כמו שהקב"ה ציוה). כמובן כדאי לפתח את כל צדדי האישיות כי זה טוב. איסורי התורה בעיני בכלל לא נובעים משם.

ולגבי אותם הדברים שאדם אכן בא לעולם לתקן אותם - כן, השכר שלו בעולם הבא תלוי בשאלה עד כמה הוא יתקן. כי הקב"ה אמר שהוא רוצה את זה, ולכן זאת חובה.

יש רשימה ארוכה של דימויים או מושגים נשיים וגבריים גם בעולם העתיק וגם בקבלה

"שווה" להיות "גברי"- עם כל המשמעויות של זה בלי סתירה למידות טובות

ומניחה שרובם היו רוצים להיות כאלה מלכתחילה אם הייתה ניתנת להם האפשרות לבחור,

אבל המציאות היא שחלקם לא כאלה והם לא פחותים מהראשונים ..

מה יעשה מי שלא כזה?

אתה באמת חושב שאפשר לעבוד על זה בצורה שורשית ? איך?

הנטייה שלי לחשוב שעדיף שאדם יהיה שלם עם עצמו ומתוך זה להגיע לביטחון עצמי וכחלק מהפירות של הביטחון העצמי יבואו מעצמם לידי ביטוי תכונות שנחשבות ל"גבריות"..

מאשר לנהל מאבק, לעתים בלתי אפשרי, כדי לעטות על עצמו מסכה אולי שקרית בעיניו..

מעניין שלרוב אצל אנשים שפחות מחנכים על פי התורה זה דווקא כן חשוב שגבר שיהיה גבר..

אולי יש עניין כשמידי פעם מחמיאים או מחזקים ילד/נער לעשות משהו להשתמש במילים "איזה גבר" או "תהיה גבר!!"  ולא רק כי זה מצווה או כי כתוב

אולי..

אני בכל אופן, לפעמים עושה את זה לאחיינים שלי

רק את הכותרת לא ממש הבנתי חח 

[לא מכירה כל כך הרבה נשים כדי לומר, אבל כנראה שנשים מחפשות היום פחות 'גבר']

אני לא מכירה אחת שלא הייתה רוצה בחור עם מאפיינים "גבריים" בתוספת רגישות וכו'.

חלום של כמעט כל בחורה. אבל זה לא אומר שבנות  יתעקשו רק על זה וכן יהיו מסוגלות להיות שמחות גם עם אחרים.. 

למשל אצלי הקשר המשמעותי הראשון שלי היה עם בחור רגיש ועדין והיה חיבור טוב בינינו ואחריו הייתי בטוחה שרק זה מה שטוב לי..אבל אז פגשתי בחור אחר סופר 'גנטלמן'..וואלה, הרגשתי כיף אחר איתו, נשית, מפונקת בקטע טוב.

ג'נטלמניות עם עדינות ורגישות זה השילוב המנצח שיפיל כמעט כל אחת לדעתי. 

כולם טובים.

או לעשות התקדמות בשביל להיות מישהו יותר 'נחשק'.

אין קשר בין זה ובין זוגיות.

רצון של נשים לגבר כזה הוא לא סיבה לעשות את זה (חוץ מזה שלא כל הנשים אותו דבר וכו')

לחבר שלך היו חסרונות. במקרה הם חסרונות שנפוצים אצל נשים. יכול להיות שלאשתו לא יהיה החסרון הזה. 

כל הדיון הזה מוזר לי ומעצבן אותי.

יצא לי לחשוב על זה היום - לכן חזרתי לדיון הזה - ואותי לא חינכו להיות "גבר". התפיסה הזאת - כאילו להיות גבר היא הישג - היתה מאוסה בכל המסגרות בהן חונכתי. כן חינכו אותי להיות אדם טוב ולעשות מעשים טובים. אלה הישגים. חינכו אותי ללמוד תורה ולמצות את היכולות שלי. חינכו אותי להיות עובד ה' וירא שמים. חינכו אותי למה שכתוב בספרי ההלכה והמוסר - ואני באמת לא מכיר אף ספר ששימש את היהודים בשלשת אלפים השנים האחרונות שהעיר שגברים שאינם גבריים זה לא בסדר. בעיני מדובר בערכים לא יהודיים (אפילו "להיות ג'נטלמן" זה מושג אנגלי שמתייחס למעמד חברתי מסוים מאד של אנשים שכל עסקיהם היו להתרועע עם נשים. המעמד החברתי שמתחת לזה פרנס את משפחתו - אם היתה לו - בעמל כפיו, והמעמד החברתי שמעל זה לא היה צריך גינונים כדי שנשים ירדפו אחריו).

לדעתי התפיסה שלך - כמו שהבנתי את מה שתיארת - היא שהזהות הגברית (או הנשית) היא חשובה מאין כמוה. לכן אתה מבין את הייסורים של טרנסג'נדרים, שמרגישים שהזהות שלהם לא מתאימה לגוף. אני ממש לא מבין את זה. גבר זה גבר, ולא משנה מה אתה מרגיש. גם אם הזהות שלי תהיה עץ אקליפטוס, אני לא אייבש ביצות. זהות זה משהו שבונים בעמל ומתוך מחויבות, לא פשוט כי ככה נולדתי. ולכן אני לא מוצא שום חשיבות בזהות הגברית שלי. הייתי יכול להיות עובד ה', ירא שמים, אדם טוב שמוסיף אור בעולם באותה מידה בדיוק אם הייתי אשה עם אותן תכונות שיש לי היום בדיוק, על כל "גבריותן" - מקווה שאני גברי מספיק (גם אם המצוות שהייתי מחוייב - בעצם מחוייבת - היו שונות). 

בקיצור, אני ממש מרגיש שהטיעון היסוד כאן הוא מוטעה, ולתחושתי אפילו מאוס. כאילו תמצית הזהות שלך טמונה בשאלה אם אתה גבר או אשה. יש לך כל כך הרבה במה להתבטא ומה להיות, שלהיות גבר (או אשה) זה כמו שתרגיש שכל זהותך מוכללת בזה שאתה כהן או לוי, או גר או משבט זבולון. אין לזה משמעות. השאלה עד כמה אתה רצוי לפני ה', וזה מה שנותן לך את הזהות שלך.

כמו "אשרי האיש ולא אשרי אשה, אלא אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש" ולא זקן וחלש

התכונות ה"גבריות" היחידות שאני מכיר במקורות הן להיות חזק פיזית, ולהיות חזק נפשית במובן שיש לו ביטוי פיזי. לא זכור לי משהו אחר, אולי כי המקורות לא מרבים לעסוק בכל רבדי הרגשות שאנחנו מכירים היום. בכל זאת, זה נכתב על ידי גברים ... ;)

"יותר מדי רגישות כלפי עצמם,

רגשנות,

חוסר יכולת להיות הבוגר שמכיל והראשון לסיים מריבה (גם בין חברים),

רצון גדול מדי לקבל,

נסיון להעביר תפקידים ש"שייכים" אליהם לאשה ועוד"

נראה לומר שחוזק נפשי הוא ההפך מהתנהגות כזאת

אבל עכשיו אני נזכר שיש בפלא יועץ משהו בסגנון של עצה לגברים לוותר לנשים במריבות כי "גם ככה הם לא מבינות הרבה, אז תהיה בוגר ותוותר לה". בכלל היחס לנשים בכמה ספרי מוסר ותיקים הוא איום (פלא יועץ, שבט מוסר)

לא מכיר מה שכתבת... נשמח שתביא לנו במדויק כי זה נשמע מוזר.

בכל אופן, ידוע שלנשים קצת יותר קשה לוותר בוויכוחים. זה לא סוד..

פרק 22 אולי, שכולו עוסק בהוראות מוסריות לנשים. לדוגמה: אשה צריכה לא לדבר הרבה, כי היא תגיד שטויות ובעלה יגרש אותה כדי להתחתן עם מישהי אחרת, כי הוא לא יודע שכל הנשים ככה.

הציטוט בפלא יועץ הוא משהו כמו "האשה שערה ארוך ושכלה קצר, לכן האיש צריך שהשכל יבוא ממנו"

כן, זה קצת חריף, לכן לא רציתי להביא את זה, אבל ביקשת ציטוט. וזה שני משפטים לדוגמה, אולי חריפים יחסית.

אני יכול לקבל טענה שזה שזה ההבדל בין גבריות לנשיות, אבל אני לא חושב שנאור יפתח שרשור בנושא "אני חושב שיש בעיה שנשים הן לא נשיות מספיק. הן צריכות לדבר שטויות ולא לוותר בוויכוחים"

לגבי השאר אני מסכים.

תודה! 

כתבתי את זה בעיקר די לחזק את עצמי.

לא עבודה

בעניינים הללו..

אבל זה דור חלוש בדברים האלה מרוב הטפה להכלה והכלה בכל מקום אנשים שכחו שיש גם עבודה..ושאפשר גם לשנות .

מרגיש כבר אבוד מראש ,ברמה הציבורית ודאי.

לעשות בעניין יותר ממה שכבר עושים- שיעורי הבית היהודי וכו' מה שאין במגזרים אחרים: חילונים וכו'

ואל תשכח שהתורה מאוד מעדנת ואם ככה כנראה שזה הרצוי יותר בעיני ה'.. 

אז יכול להיות שבעצם מי שצריך לעשות עבודה בעניין הן הבנות- שנעשה רצונינו כרצונו

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!