עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך ח' באב תשע"ט 12:13
בשנים האחרונות יש השתלטות מוגברת על שטחי ארץ ישראל, גם על שטחים בבעלותה של מדינת ישראל (כשטחי c). ביו''ש, בנגב, בגליל, בהר הבית ועוד. המדינה כפי הנראה בשנים הקרובות לא מתכוונת לעשות משהו רציני בענין. אם נגיד על כל מקום כזה- 'זה תפקיד של המדינה' פשוט שלא נתקדם לשום מקום. אם לפני ארבעים שנה כשהמצב ביו''ש לא היה כמו היום אלא יותר פשוט- לא היינו מיישבים את המקומות הללו- תיאורטית (כי ה' לא היה נותן לזה לקרות- גאולה שלישית אין לה הפסק) כיום אנחנו היינו באירופה.. פספסנו את ההזדמנות האלוקית.
בעבר פספסנו מספיק הזדמנויות כאלה. אתה יודע למשל שבשנים שקדמו לגירוש ספרד היה דיבור על רכישת ארץ ישראל כולה מיד העותמאנים? והכל היה חתום ומוגמר.. אבל היהודים חששו מ'מה יגידו'. וזמן מה לאחר מכן היה גירוש ספרד. וגם בית שני הוקם בזכות דלת העם שהאמינו. ועוד..
אם היינו מחכים להנהגה המדינית בכל דבר לא היינו קרובים לגאולה כמו שאנו כיום.
ביהודה שומרון אין כל כך הרבה יהודים כמו שאתה חושב, לצערנו. יש ארבעה ערים די ב'ספר' של יהודה ושומרון וכל השאר זה עשרות אלפים בודדים. מאוד דומה למה שהיה בגוש קטיף. דיברת על סיכון- יש הרבה ישובים בלי גדר. יש הרבה ישובים שאתה צריך לעבור בתוך כפרים עוינים כדי להגיע אליהם.
זה שאין שם יותר יהודים זו בעיה. לא רק של המדינה, של אנשים שהיו אמורים ליישב את המקום הזה אבל עושים שיקולים צדדיים. שחוששים מאיכות חיים וכו' ומתרצים את זה בסברות תורניות- ממש כמו בבית שני.
אנשים, שבלי להיכנס עכשיו למחלוקות בענין, אומרים שמורא מקדש זה דוקא להתרחק מהר הבית ומתנגדים אפילו להקמת בית כנסת על הר הבית במקומות המותרים.. ולא עושים משהו כנגד מסגדים חדשים שצומחים שם בשטח מדינת ישראל כמו בשער הרחמים. כי הרי המצווה היא דוקא להתרחק, ו'הריחוק מקרב'..
והכל בשם הפחד. אז בשבת הקרובה כשאנחנו אומרים 'התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי' כדאי באמת לחשוב האם איננו מכסים את עצמנו בעפר וטומנים את הראש בחול.
''השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ''. זה עכשיו... ה' חפץ
אנחנו עושים את כל ההשתדלות? אנחנו ערים לקול ה'?
היינו כחולמים...
סתם, ברוך הנמצא.)
)