כמו כל דבר- תלוי.

אבל כל אחד שמחזרים אחריו מדי בהתלהבות עלול לברוח,

גם בחור.

ולנשים יותר קשה לדעתי להכיל שמישהו באמת אוהב אותן/רוצה בהן...

ואת יודעת מה הבעיה?

שאני באמת רוצה להתחתן ולצאת מהמקום הנוכחי שלי. ו.. אני גרוע בהעמדות פנים...

באסה לי באסה לי באסה לי באסה לי באסה לי באסה לי באסה לי באסה לי

אל תשחק אותה אביר.

תהיה כנה ותמצא מישהי שתאהב את הכנות הזאת

וכמוני, תעדיף אותה על פני זיופים.

במיוחד אם תהיה פתוח ויוכלו לומר לך

כמו שאני אמרתי לבעלי בזמנו

הקצב הזה מדי מהיר לי

וככה היה לי את הביטחון הכיף

אבל באמת היה לי מהיר מדי ההתלהבות שהפגין

אז ביקשתי ממנו למתן..

ומה תעשי אם אחרי איקס שנים את באמת נואשת להתחתן? ובמובן מסויים עם כל אחד שמתאים לקריטריונים ולדרישות הפרטיות שלך?

אין מצב. אני בחיים לא אגרום למישהי להרגיש פגועה, גם היא ממש מעצבנת. אז כן, אנסה לגמור קצר ומהר, אבל בנימוס ובלי שהיא תרגיש שהיא מעצבנת - ותפגע.

רגשות של הזולת הם כזה דבר יקר. איך אפשר לפגוע בהם.

מינונים עם יד על הדופק

הרבה פעמים זה בא ביחד עם רגישות פיזית, אבל לא תמיד. יש אנשים שהעניין שלהם בעולם זה שהם רגישים וצריך לשלוט בזה או לקבל את זה.

אולי זה עניין לעבוד עליו באופן  כללי בלי קשר לסיפור של דייטים.

השאלה האם לאדם כזה נכון למחוק את המערכת הרגשית שלו בשביל לקדם דייט?

יש כלים לעשות את זה אם מודעים לזה. השאלה אם זה נכון והשאלה אם זה יביא אותו למקום שהוא רוצה להיות בו.

@חן, 

אני חושב שזה קצת קשור ל 'אני לא רוצה להיות במעדון שמוכן לקבל אותי' ועוד כמה מחשבות שיש לי בענין, קשה לי להביע אותן על הכתב

נא לפרט הכל עד שנבין

אולי זה גם כי אני לא יודע לשחק משחקים. אני אומר אם אני רוצה משהו וזורק הודעת שגיאה אם לא. כל המשחקים האלה של קרוב-רחוק זרים לי.

בדיוק

זה לבדוק אם האישיות מולך מתאימה לדרישות שלך 

זה הכי כנה

אבל אתה לא אמור להכיל את כל הבנות 

אלא כל פעם להתמודד עם זאת שלפניך

יש עניין לשחק אותה "קשה להשגה" אבל לפעמים זה יכול להיות משחק מוחות מתיש.

גם הרבה פעמים שמישהו מתלהב ממנו אז זה מעלה לנו את האף 

וזה מביא אותנו לחשוב "רגע, אז אנחנו שווים הרבה, אולי זה שמולי לא ראוי לי"

תנסה למצוא את האיזון

זה בסדר להראות התלהבות

אבל אל תוריד מערכך

וכן, תשחק אותה גם אחד כזה שקשה להשגה או שצריך להתאמץ ולחשוב לפני שמורידים

ולא שייקחו אותך מובן מאליו שאתה ממשיך וכל ההחלטה עליה

תשאיר גם ספק

מקווה שעזרתי ולא ביבלתי

זה נחמד.

כשאתה כותב על עצמך? 

וכאשר מגיע גבר חמאתי ורכוכי כמוני, גבר שרק רוצה להקים כבר בית, אמן אינשאללה ומוכן לעשות הכל כדי שזה יקרה - הן חשות שיש פה יותר מידי רצון מצידי - וזה גורם להן אי התלהבות.

זו הבעייתיות, 

אישה רוצה גבר שייתן לה ביטחון, הרגשה שהיא יכולה להישען עליו. 

שיש לו דעה, שהיא יכולה לסמוך עליו, שהוא לא נשבר ולא מתנדף עם הרוח. 

וגם באמת אישה רוצה גבר שרוצה אותה.

השאלה אם אתה משדר לה שאת רוצה אותה ואת המיוחדות שבה. או שאתה מראה לה שאתה רק רוצה להקים כבר בית, אמן אינשאללה ומוכן לעשות הכל כדי שזה יקרה

ואז אתה משדר לה שהיא בעצם כלי להגשים את שאיפותיך בזמן שאתה לא נותן לה משהו בתמורה. 

בשביל להתחתן לא מספיק רק לרצות.

צריך שיהיה לה מה לרצות. שהיא תרגיש שבקשר איתך היא כל כך מורווחת. 

אבל כשאתה אומר על עצמך שאתה - גבר חמאתי ורכוכי כמוני. 

זה באמת יכול לגרום לברוח...

הקצנתי קצת בהצגה של הדברים, ואלו גם לא דברים שאני אומר. אבל הבעייה קיימת. כי צריך לשחק אותה קשה להשגה, ו... לא כולם יודעים לשחק אותה!

ושזו לא המציאות. 

התשובה לבעייה לא תיפתר בכך שתשחק אותה קשה להשגה. 

אלא כאשר תצליח לתת לה הרגשה שלהיות איתך זה ניצחון. שאתה באמת יכול להיות אחלה גבר שבעולם. 

שאתה יכול להיות האיש שהכי אכפת לו ממנה. 

שאתה מתעניין בה. 

שאתה רוצה בטובתה. 

שאתה מעניין. 

שאתה כיפי. 

שאתה מלא בביטחון. 

כשהיא תרגיש שהקשר הזה נותן לה תאמין לי שהיא תרצה אותך

היו לי כבר כמה בנות שכמעט סגרתי איתן.

וזה מה שמשונה;

באמת היה לי אכפת מהן. ממש ממש. ידעתי מה עושה להן טוב, מה הן רוצות וצריכות בחיים, היו גם כאלה שאמרו לי - וואלה זה מוזר - שאני מקרין להן בטחון והן "רגועות איתי", אשכרה.

אבל איכשהו שום דבר לא הבשיל, כל הרכבות נסעו, ואני - ברציף.

אבל יש לי תזה

ולהעניק למי שצריך. 

כל בנאדם רוצה להיות נדרש ונצרך

פגשתי כמות גדולה של בנות עם השנים. מרובן לא ממש התלהבתי שלא הצטערתי ממש כשזה ירד.

אני מדבר  על קבוצה מאוד מסויימת וקטנה של בנות בודדות שממש ממש רציתי. אלו האיכותיות ביותר, עם עדינות ויושר פנימי ולב גדול.

ויכולת לראות את ההתלהבות וההתרגשות שלהן עם סיום הפגישה. עיניים קורנות, הרבה התרגשות. ואז זה פשוט שקע ונעלם והתאדה. עם כולן.

מסובך.

האמת שלא רק אתה.

היו כמה שהלכתי להתייעץ איתם - אחרי סדרת שיחות כולם הגיעו למסקנה שאני כמעט מושלם, כלומר - הרבה יותר מוצלח משאר המיוּעצים שלהם.

גם בבנות שגפשתי, קרה שיש הרבה התלהבות מצידן (ועל עוד תפיסות עולם שיש לי שלא פרטתי כאן). ואיכשהו כלום לא מבשיל, זאת הפואנטה.

משם התזה שאיתה פתחתי את השרשור. 

אגב, כבר קרה כמה וכמה פעמים שבדיעבד דיברתי עם יועץ לאחר שהצעה ירדה מהפרק (זה נורא קשה לי), ודווקא הוא אמר לי:  תשמע, משמיים שומרים עםיך ומצילים אותך. 

אני קורא את הדברים שלך ומרגיש מאד מזדהה - עד רמת הפרטים (אני יודע שלא אני כתבתי את מה שאתה כתבת, אז זה לא אותו בן אדם..)

עברתי גם את שלב התזה שלך, ועוד מגוון תזות אחרות שנוגעות אלי. יש תזה חדשה מסוימת שעדיין נמצאת בבדיקה.

על אף שכמוך אני ממשיך להמציא תזות של "מה הבעיה איתי" ולנסות להשתפר בתחום, אני מאמין שאחרי הכל זה שאלה על מי נפלת. קשה לי להאמין שדוקא הבעיות שלי הן קריטיות ולא מתאימות *לאף אחת*, בזמן שאנשים עם מגוון עשיר של חסרונות ובעיות כן מצליחים להתחתן. אז אני מרגיש שזה לא תלוי רק בשאלה מה אנחנו עושים, על אף שזה לא פוטר אותנו מלעשות.

מה שכן, יש כמובן הרבה דברים שאתה יכול לשפר - להיות נחוש יותר, כן להעזר בשדכנים ועוד, להיפתח לצורות חשיבה שונות שאולי יעזרו לך.

ואחרי הכל, כל פעם ששוב מנסים, ונופלים ונמצאים על סף ייאוש, לקום ולהתקדם בלי להסתכל אחורה. כי זה מה שיש ועם זה ננצח.

בנאדם שהוא 'חמאתי', בד"כ יהיה בעל טוב יותר ואבא טוב יותר.

אבל... רק שמישהי תיתן לי צ'אנס.

שמחתי לרומם את רוחך, רכרוכי

אין לי עצות, וצריך להתמודד עם מה שיש

מה זה ישיבות קו

איך אתה מדבר על עצמך ככה במין שלווה והשלמה שכזאת. מזעזע אפילו. מחילה. באמת, בלי כוונה לפגוע. 

למרות שהכנות שבדבר מרשימה, ובכל זאת.

אבל יש בזה משהו

אם בחור ישר שולח לי הודעה אחרי הדייט- מתי פגישה הבאה ומראה שהוא להוט, וכל הזמן עונה ישר וכו' וכו' זה קצת מרתיע.. כאילו גורם לי לחשוב שהוא מטריד או שתלטן או משהו, לא יודעת אולי זה רק אני.

(אבל מצד שני אולי כי לא באמת רציתי אותו...)

אתה משחק אותה לא מעוניין, אז היא רוצה אותך, ואז אתה פועל...

אחד ההסברים  הוא כזה, 

כשהבחור מאד מעוניין, ממש סגור והיא רק מתחילה להיפתח, היינו מצפים שלהגיד לה שזה זה, ישמח אותה. יש מישהו שרוצה אותך. בפועל, כיוון שהיא עוד לא שם, זה מלחיץ הרבה וגורם להן לחוסר יכולת להיפתח, להשתחרר ולפתח רגש. 

זה קצת כמו עוגה בתנור שפעם בחצי דקה תבדוק אם היא מוכנה.

ויש עניין לא להיות 100% קל השגה.

החוכמה היא להגיד ברמז, למשל, אני בהתלבטויות איפה להירשם שנה הבאה. אולי יהיה שינוי בחיים שלי... ולפי התגובה שלה להרגיש אם מתאים לפתוח יותר. לתת לה להבין שאתה נהנה וחושב על עתיד משותף. יש אופציה כזו. להגיש שתשמח לעוד פגישה, הזמן רץ לך כ"כ מהר. 

וכשהיא לא בקצב שלך בריקוד, להיות הכי מכיל ואמפתי. לראות מה הצור שלה. לשאול: מה יעזור לך להתקדם בקשר? להחליט? לרצות להעמיק את הקשר? 

!!

בהתאם לשלבים בקשר. אם אתה טיפוס רגשי בוודאי תוכל להשתמש בכישורים האלה גם כדי להרגיש ולהקשיב לבחורה,זאת מיומנות סופר חשובה בקשר זוגי, ואם הקשבת - איך מצאת את עצמך רץ למחוזות שהיא לא מונחת בהם?

כשיש נתק התוכן הרגשי עלול להצטייר כלא אמין ,שטחי, נואש ואפילו חסר טאקט כשמופיע מוקדם מדי..

כמה זמן אתה מכיר את הבחורה ? ..

(ממש סליחה שאני כותבת בטון חריף, אני רק מנסה להעביר את הנק')

בעיני ורק בעיני, זה מרגיש לא דוסי בעליל ואפילו חילוני ורדוד ולכן גם מרתיע.

(למה אני חושבת את זה ?כי חילונים עוברים מאחת לשנייה, חיים ביחד וכו' וממש מהר מגיעים למצבים קרובים מדי ,דיבורים והשתפכויות..אבל בחור תורני מתכנן לחיות רק עם בחורה אחת -אשתו. ולכן יש ציפייה ממנו להיות יותר בררן, שיבדוק טוב יותר שיש התאמה וממילא השחרור הרגשי אמור להגיע בצורה מדורגת וזהירה יותר..)

ולכן חשש המידי הוא שזאת אולי התנהגות סדרתית עם כל או כמעט כל מדוייטת..

בחורה רוצה להרגיש שבחרו בה ורק בה ולא שהתלבשו עליה כי היא נקרתה בדרך..

יש לי חברה כזאת שהייתה מלבישה על כמעט כל בחור תורן שהייתה יוצאת אתו  את כל מצבור הרגשות שלה, בחורה מצויינת והכל תקין אצלה אבל העניין הזה..היה מרתק לראות את זה..

גם מחוויה אישית

ותודה שטרחת להסביר כדי שנכיר את החוויה הזאת מהצד השני

אבל חשוב לי לומר שיש גם צד שני למטבע - כשבחור דתי משחרר את הרגש שלו יותר מהר ממה שאת חושבת שנכון, זה רק אומר שהוא משחרר את הרגש שלו יותר מהר ממה שאת חושבת שנכון.

יכול להיות שהוא זיהה תכונות חיוביות שיש בך ואת אפילו לא מבינה מה מיוחד בהן - אבל הוא כן, ואם היית מחכה היית מבינה ממנו

יכול להיות שהוא באמת חושב שאת מיוחדת. כן, יכול להיות שהוא חושב שאת מיוחדת.

ויכול להיות שבאמת יש לו נטיה לשחרר הרבה רגשות. אוקיי. לא קרה כלום. שחרר רגש. רגש זה דבר חשוב. והוא שחרר את הרגש טיפה יותר מוקדם ממה שאת חושבת. באמת זה לא פוגם בקדושה בשום צורה. הקשר שהוא מנסה לבנות עם המון רגש לא פחות קדוש מבחור שנשאר קר ומשאיר אותך רחוקה עד לפגישה חמישית. הקישור "מתקדם מהר - לא צדיק" הוא פשוט לא נכון. אני מכיר אדם שהוא "דוס" מוחלט בכל צורה, ובפגישה השניה הסביר למי שהיום היא אשתו שהוא מתכוון להתחתן איתה (למה רק פגישה השניה? כי הוא קצת ביישן) כמובן לא לנסות את זה בבית. מכיר גם כאלה שלא הצליח להם

גם כאלה אבל לענ"ד ממש לא הרוב. מתי  מעט. 

לא עשיתי קישור "מתקדם מהר-לא צדיק" 

אלא "משתפך באופן מוגזם מדי בלי להכיר מספיק- יש הרבה מה לבדוק אצלו".

תודה רבה על כל העצות המעניינות פה. חלק כמובן מרתקות ממש.

כבר קרה לי כבר במצטבר 3 פעמים סיטואציה דומה שלא מובנת לי. סיטואציה ממש דומה. ואני יודע ש-3 זו חזקה

קרה שפגשתי כמה בנות (-כל אחת בתקופה אחרת ובזמן אחרת, לא במקביל!), והן נפתחו בפניי בצורה עמוקה - והודו בפה מלא שאפילו אין להן מושג למה הן מרגישות איתי כ"כ בנוח (כלשונן). 

אני גם הרגשתי ככה, ואפילו חשבתי שנוצרה סוג של חברות טובה, גם היא הייתה ונגמרה בכמה פגישות שידוך ספציפיות ותו לא. ממש קשר עמוק והבנה טובה של אחד את השני.

אממה? שכאשר השידוך עלה שוב כעבור תקופה - נניח שנה או יותר - אני כמובן שמחתי לבדוק שנית, והן ענו חד משמעי שהן לא מעוניינות. כל אחת בסגנונה.

איך זה יכול להיות? כנראה שכל מה שכתבו פה איכשהו מתחבר ביחד.

עם השנים שאני בשוק השידוכים (פה קוראים לזה דייטינג) יצא שהלכתי לכל מיני מומחים. התייעצתי. להבין למה זה תקוע. יש לי בראש מחסן מלא קלסרים של עצות (המחסן שביבי גנב מהאיראנים קטן עליי), ו... הכל עדיין אותו דבר.

חשוב לי לציין עוד נקודה שכולכם פספסתם (איך? איך? בניתי עליכם).

ככל שבנאדם מתבגר יותר, והוא מתעייף מהכירויות, הוא נשחק.

זה כמו מגדל של קומה על קומה.

אז אחרי שהוא פגש איקס בנות במשך וואי שנים, ופתאום הוא נפגש עם בחורה שפתאום הוא חושב ש: "וואלה, הפעם סוף סוף יוצא לי לפגוש מישהי ממש... וואלה!", אז אין מה לעשות, הוא מגיב אמוציונלית, רגשית. וכמו בשיטת פאסיב אגרסיב המפורסמת - שעל קיומה למדתי לפני עשר דקות, שלא יהיה לכם ספק - הבחורה התורנית נלחצת.

אבל מדגיש לכם שוב. אין מה לעשות. יש טיפוסים שהרגש אצלם חזק מהשכל, והם גרועיייים בהחנקת רגשות. 

היכולת להביע רגשות ולהרגיש הן דבר טוב ונפלא  אבל הדבר הנפלא הוא כמו הר געש שלעיתים רדום ובדעיכה ולעיתים מתפוצץ ועולה וצריך לאזן אותו-

השכל מספק את עוגן והיציבות..

הרבה פעמים אנשים מחפשים את האיזון הנכון ביניהם.

חיבור נפשי ורגשי הוא  דבר חשוב ובסיסי בקשר זוגי אבל יש עוד נדבכים  נוספים שאנשים מחפשים, ואני חושבת שההסתכלות הנכונה צריכה להיות  על מכלול שלם.

וזה נכון שמרכיב הגיל העולה עם השנים משפיע - לעיתים לצד ההחצנה הרגשית ולעיתים לצד ההחנקה והזהירות המופלגת..

הנכון בעיני להשתדל להשאר על דרך המלך האמצעית ככל שניתן למרות שאין בזה כללים ויכול להיות שתמצא מישהי שיתאים לה בחור שדומה לה או שיאזן אותה..

אז תכל'ס, מה עושים?...

לא מדבר עם שדכנים. מתישהו הגעתי למצב שבו אני לא מסוגל להקדיש להם זמן. דיברתי עם הרבה יותר מידי מהם, ורובם המוחלט לוקחים כל פרט אפשרי שעולה בדעתם/ן, וכל פרט הכוונה ממש כל פרט שבא להם לשאול - ואח"כ הם נעלמים בלי לצייץ.

אני גם מאלו שהיו (ואולי עודם) גרועים בהחנקת רגשות. מה שעשיתי בזמנו והיה בעל תועלת מוגבלת היה למלא את המוח בתעסוקה מסוג אחר, מה שגרם לי להיות שקוע בעיקר בעבודה ופחות בקשר. היו לזה גם השלכות צד שליליות למדיי.

לגבי פתיחת הרגשות (שהוזכרה פה): בעולם החילוני זה מכונה FriendZone - כלומר ידיד. זה מסביר למה הן רצו אותך כידיד מקשיב ומקסים אבל פחות בתור בעל לחיים.

מכיר את התופעה הזו מקרוב מתקופות אחרות בחיים שלי. האמת שגם בכובע הנוכחי שלי (נשוי...) לפעמים אני מרגיש שיש כאלה שמנסות למשוך אותי לשם - גם להקשיב למה שיש להן להגיד כשהן נעדרות ה"סיכון" לצאת איתי. מושלם מבחינתן.

בתקופה ההיא הייתי מודע בצורה מוגבלת לטלטלה הרגשית ולנזק שהיא גורמת לי. אחת השיטות שפיתחתי אז הייתה לדאוג שתמיד יהיה לי בהישג יד אוזניות עם תעסוקה או מחשב עם עבודה. זה מנע ממני להתאהב חזק מדי ובכך לשרוף את הקשרים מוקדם מדי.

יש לזה גם חסרונות אחרים שגיליתי לאחר שנים, אבל ברמת העיקרון זה עבד לא רע בכלל.

זה בדיוק ככה. מבחינתן:

כחבר - כן.

כבעל - לא.

ואילו אני בפוזיציה הפוכה. אני רוצה אשה, ומוכן לעשות הרבה בשביל זה. אבל חברה? בשום אופן לא...

ברגע שהתחלתי לעשות את זה, הן נעלמו.

ולפעמים באמת רציתי חברה. גם זה לגיטימי. רק צריך להבין את ההבדל.

שאני לא מחפש חברה, מבחינה ערכית ורוחנית. זה פשוט חוק ולא יעבור אצלי.

אם אני נתקל בנשים שבמסגרת עבודתי מנסות לפתח כלפיי סוג של ידידות - אני מזהה את הדפוס ונסוג באיטיות.

מה הכוונה התחלתי לעשות את "זה". מה זה הזה? 

וגם יפה כי לא משנה כמה הבחור הראשון היה מנסה (או משתנה, נניח) זה אף פעם לא נועד להיות 'זה'.

כתבו פה כבר בשרשור קודם.

כמו שאפשר להעמיד פנים ולהסתיר את אי ההתלהבות (למענה!), אפשר גם להסתיר את ההתלהבות (למענה). אעבוד על זה בפגישה הבאה שתהיה לי, מתישהו. הלוואי והיה לי אפשרות להתאמן ולתרגל שיחה כזו עם מישהי.

אם כבר שאלת, והכל פה אנונימי - מקווה - אענה לך בצורה פשוטה.

מתישהו במהלך המסע פגשתי מישהי מושלמת. חד וחלק. מראה, מידות, יראת שמיים; הכל.

כשזה ירד (מסיבה מוזרה מאוד), לא התחרטתי. כי היה לי ברור שאומנם יכול להיות שהבחורה הייתה איכותית - אבל אין מצב שהיא הייתה הבחורה שהיא הציגה את עצמה, עם המושלמות הזו.

כי בעולם שלנו אין מושלמות.

אישית, כשבחורה נפתחת ומספרת לי את החסרונות שלה בכנות (!) - זה מאוד מדבר אליי.

א - כי זה אומר שיש לנו עסק עם אדם שמודע לעצמו ולחולשותיו

ב- ומוכן להודות בזה

ג- וסומך עליי ומרגיש בטוח ונינוח במחיצתי כדי לספר לי את זה.

אבל בעצם איך מבהירים לצד השני "אני מכיר את החסרונות שלך ובכל זאת חושב שזה כדאי"? רק לתת לזמן לעבור כדי לתת לצד השני אמון שכבר הספקתי לזהות את האישיות כולה ואני יודע לקראת מה אני הולך?

גם כי לכל זוג יש את הסיפור שלו, וגם כי קשה לי להסביר דברים שברגש בכללים. בעלי ואני דווקא החלטנו מהר מאוד, בלי ששנינו חשבנו שנהיה מאלה שמחליטים מהר... אבל פשוט הרגשנו את זה. לא ניסחתי את זה לעצמי אז במילים "הוא מכיר אותי יותר משלושה משפטים ובכל זאת אני מוצאת חן בעיניו", פשוט רציתי להתחתן איתו והוא רצה להתחתן איתי וזה היה אחרי שכבר ניהלנו כמה וכמה שיחות עומק, אז זה כנראה היה מובן מאליו בתוך ההקשר הזה (בין יתר התנאים הלא כתובים שיובילו לזה שמישהו ירצה להתחתן איתי). יש מי שיצטרך יותר זמן ויש שפחות. צריך בעיקר להיות קשוב ורגיש לעצמך ולצד השני.

וחוצמזה, זה לא בשליטה שלהן. אשה רוצה וצריכה בעל שהיא כביכול זוכה בו, במובן מסויים.

יש תמיד משחק עדין בזה. מצד אחד - גבר שיראה אפס התעניינות או לא מספיק יתחשב - לא יזכה באהדת האשה. (כוכבית)

וגבר שיראה התלהבות רבה מידי - גם כגבר נשוי - האשה לא תתלהב עליו.

המשחק תמיד צריך להיות איפשהו בסקאלה הזו. למצוא את המינון זה כישרון (שלי אין!!!!).

כוכבית:

הרבה פעמים אנחנו רואים אשה שנושאה לבעל שפל ועלוב נפש, והאשה מצליחה להשלות את עצמה במומחיות שהוא בעל נהדר - פשוט כי היא לא מוכנה להאמין ולקבל את האמת שהוא מי שהוא. כתוצאה מכך, לפעמים גברים טובים רואים בעיניים כלות איך הם לא זוכים בהערכה, וגבר אחר, גס רוח/ נוכל/ שקרן אובססיבי - זוכה בהערכת כזו...

לא מסכימה עם המסקנה הזאת-

כתוצאה מכך, לפעמים גברים טובים רואים בעיניים כלות איך הם לא זוכים בהערכה, וגבר אחר, גס רוח/ נוכל/ שקרן אובססיבי - זוכה בהערכת כזו..

עקבתי אחרי הדיון הארוך כאן, הוא מעניין מאד האמת.

אבל המסקנה הזאת פסימית מידי ומורידה את האינטיליגנציה של שני המינים לרצפה.

וכל תיאוריות המשחקים האלה טובות כדי להבין את הכיוון הכללי של שני המינים,

אבל הן לא מתכון לחתונה.

המתכון הנכון זה להיות אותנטי ומתחשב.

יש אנשים שעודף ההתלהבות שלהם לא מתחשב בכלל בשני.

גבר ששווה את ההערכה- יקבל אותה ממי שיודע להעריך. לא קשור למידת העדינות או הרגשנות.

מי שלא יודע להעריך- לא כדאי בכלל להתחתן איתו. נקודה.

ועכשיו השאלה היא במינונים.

אם אתה רגשן מידי או עדין מידי אבל עדיין יש לך אישיות מוצקה,

תגיע מישהי שכל סך האישיות יתאים לה בדיוק.

ואם הכל לא יציב, יהיה כנראה קצת יותר קשה.

אולי גם כל הבנות האיכותיות שסיפרת עליהן, באמת מעריכות אותך מאד,

אך היה חסר להן איזה חיבור פנימי שזה זה, 

שאתה לא הרגשת בגלל ההתלהבות?

בשורות טובות בקרוב!

שמתי לב שכתבת שהדיון מוצה, אבל כבר כתבתי...

יש בוחון עצמי מופרז, גם לנשים... זה תלוי באדם לא במגדר.

מיצה את עצמו, ואני שומר לי עותק שלו (אולי אשתי תהיה אסירת תודה על חלק מהעצות?)

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.