יש כאלה שאני כותב בהקשר שלהם (בעיקר דברים שאני חושב על פרוייקטים של עבודה - בעמוד כרטיס של הפרוייקט, ולפעמים בתגובות לכרטיס של הפרוייקט)
יש דברים שאני כותב בקבצי טקסט לשמור - סתם על המחשב
ויש דברים שאני כותב בקבצי טקסט לא לשמור. כשהמחשב עובר הפעלה מחדש דברים כאלה צריכים להימחק, כדי שלא יגררו אותי אחורה הלאה.
היה גורם לי ממש להתחבר לעצמי ולמצוא פתרונות ומסקנות
עכשיו אני עושה את זה במקרה שאני צריכה להחליט בדברים ויש לי בלגן בראש
אולי באמת אני יחזור לכתוב
זה עשה לי הרגשה טובה בזמנו
זה לא כתיבה בשביל ליצור משהו
זה לכתוב הכוללל, אפילו מילות ביניים ובלי תיקונים
אפשר אח"כ לסכם
אבל אם תכתוב בצורה כזאת ואחר כך תחזור לקרוא את זה בעוד נגיד חודש, אתה תרגיד ממש את התחושות שהיו לך שכתבת.
זה כמו לדבר לפסיכולוג/מאמן אישי
) חדשכאןחדשכאן
) את התכונות הטובות שבך. 
יש דברים שלא מעוניין לשתף עם אחרים,
אז כותב לעצמי.
דבר חשוב לגבי הכתיבה: ראיתי שכתבת שזה קצת מלאכותי. אתה צודק, זה חשש שצריך לשים לב אליו.
אבל אם אתה פשוט בא בגישה של לכתוב, הרי רק אתה קורא את מה שאתה כותב, אחרים לא אמורים להסתכל ביומנך האישי- אז זה יעזור לך לכתוב בשפה שלך, מה שבא לך.
פשוט לקנות פנקס, וכשיש לך מחשבות על הימים האחרונים/ תובנות/ התמודדויות/ סיפור- פשוט לכתוב..
זה מאוד עוזר לסדר את המחשבות, וגם לפתח את הכתיבה, ולהוציא מעצמך דברים. מניסיון אישי
(ולמשל את מה שכתבתי כאן- מובן שאיני משתף עם אחרים. יומן זה דבר אישי לדעתי, אנשים לא צריכים לדעת)
יכולה לנסות להסביר יותר אם לא ברור.בראשי פרקים כזה - כדי שלא יברח לי מהראש ויעלם כמו שהופיע
כל דבר שלדעתי הוא משהו חשוב שצריך לזכור לעתיד.
אם לדעתי זה משהו חולף אני לא כותב
כתבוני לדורות כך נאמר על אסתר המלכה בגמרא.
גא אם הכתיבה שלכם היא לא משהו, והתובנות, בטטה.
תנציחו.
תודה על החיזוק קודם כל.. אבל זה לא בגלל שאני מתבייש במה שעבר לי בראש או איך כתבתי את זה
פשוט יש לפעמים מחשבות שזה סתם איזה תסביך רגעי,
ואני לא חושב שזה יהיה חכם להנציח תסביכים.
(אגב, גם ראיתי בספר "עלי שור" שהוא כותב על החשיבות של פנקס צמוד לרשום בו דברים שצריך לתקן וכו'
הוא אומר שם לרשום רק דברים שהם חלק מאיתנו ולא סתם דברים חולפים. אז אולי כיוונתי לדעתו )
שמעתי מאבי מורי בשם האוה"ח, כל תורה שיהודי מחדש היא תורה הניתנה לו, ורק לו, במעמד הר סיני.
תסביכים רגעים זה מעולה. תחיה עם זה, העבר אין, העתיד עדיין, דאגה מיניין???
בנאדם חיי הוא בנאדם שחי את הרגע הזה.
מאחלת לך שתגמור את הש"ס
אורות הכתובה
חדשכאןכתיבה עושה לי ממש סדר בראש. עכשיו יותר כותבת לעצמי במחשב\ באיזו מחברת מזדמנת.
משתפת גם את בעלי.
והקישור לא טוב אצלי.ענבלככה אני גם לא שוכחת וגם אני מגלה עוד דברים שתוך כדי נשפכים לי למחברת..
הכתיבה מוציאה ממך עוד דברים שנמצאים בתת מודע או כאלה שפתאום צפים לך תוך כדי..
וישלי כבר 2 מחברות כאלה
היא בדכ איתי בתיק ביחד עם איזה פיילוט חמוד, וכשיש לי חשק או תובנה או משהו כזה אני פשוט פותחת וכותבת..
זה בדכ בא בשלוף
תרגישו התחדשות? או שגרה משעממת?
מה עושה את ההבדל?
אה.. וחודש טוב! 😊
אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער
נעשה לו קוקיות, שיהיה בת
איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉
"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?"
"ראש עיר או ראשת עיר?"
כן ראשת זה חארטה..
מחבבת שגרה
היא לא חייבת להיות משעממת
בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה
שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי
לא שזכרתי את זה
אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)
עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
