מילים נכתבות בלהט,
מחפשות להם קהל,
רוצות להיכנס לקלחת,
אולי באיזה מאהל..
אותיות קידוש לבנה,
או אותיות טל ומטר,
מישהו חייב לקרוא את הכתבה,
אחרת 'ההוא' יפוטר..
וכך כורה החברה לעצמה את הבור,
מבלי משים לב,
ועד שמישהו יבין שצריך לעצור,
כבר נזדקק לקוצב לב.
אין ימין ואין שמאל,
לא 'גבר' ולא 'אישה',
יש רק איחוד גדול,
שמאמין שיש לו סיכוי להקים ממשלה.
אם לא מדובר בעניין 'פלילי' זה דבר לגיטימי,
אשר יזכה לחיבוק תקשורתי,
ואם מדובר בפשע מהשכן הערבי,
יסופר כי המניע נבדק, וככל הנראה לא מדובר באירוע לאומני.
הכל הפך חסר תוכן וסתמי,
ואין לנו נביא אשר יבכה את חללי בת-עמי,
אך אם גם אני לא אתאמץ להקים את ביתי,
מה יעורר את דודי לגאול את עמי?
