ב"ה אנחנו חווים הרבה אירועים בחיים וחלקם פחות נעימים.
הזכרון מהאירועים הללו יכול מאוד להקשות עלינו. ואת העבר אי אפשר לשנות.
אך הזכרון הוא בשליטתנו. איך נפרש את האירועים. ידוע אמירתו של (שכחתי מי) שבסתירה של הבחירה החופשית וידיעה מצד הקב"ה. ברגע שקרה משהו בעבר - זה היה מן השמיים, משהו שלא היה, לעתיד, זה בידיים שלנו (לפתר את הסתירה למי שציפה). ע"פ הכלל הזה המאורעות שעברו עלינו תלויות בפירוש שלנו אותם. אם נדע לפרש אותם נכון לדעת מה הקב"ה רצה מאיתנו - מתוך כך נסתכל על האירוע. הסתכלות זאת ודאי תהיה אופטימית וכמו כן, מחייבת בהרבה.
כך יוצא שברגע שאני נזכר באירוע הנ"ל (במקרה שלי ה'אקסית') ואני יודע מה הקב"ה רצה ללמד אותי (להבנתי המוגבלת) מאותו אירוע. אני נזכר בדבר מדרבן, ולא בדבר שמוריד. אני מקווה מאוד שאני לא נאיבי ושאני באמת אצליח להגיע למדרגה כזאת.
כך הם כמו כן זכרון חגי ישראל - חנוכה למשל, היו תקופות שניתן דגש יות על נס פך השמן והיו תקופות שנס נצחון המלחמה הפיזית. שמיני עצרת בזמן המקדש היה יום אחד נוסף שרק ישראל נשארים בירושלים והיום מציינים בחג את סיום התורה. כל אירוע ומה שאפשר ללמוד ממנו על ציר הזמן של עכשיו.
יהי רצון שנלמד לקשר את האירועים שעוברים עלינו אל התועלת המירבית שעלינו ללמוד מהם.
עוד דבר - ממש יפה לראות שכלחברי הפורום עוזרים אחד לשני. משיכו שירבו כמותכם.
שבת שלום!

