אני יודע שאחרי זמן, אפשר להתרגל למראה. נוכחתי בזה בעצמי. 

אבל עכשיו אני מרגיש שזה יותר מפריע

אני אישית מכירה זוג שמתכסח כמו בכיתה א'.

והאישה יפה יותר מגדר הרגיל.

דיברנו על זה שבסוף הבת\בן זוג צריך שיהיה מישהו שיהיה לנו כיף איתו ונחמד איתו, וזה קפץ לי ש..את לא. זה משו שהציק לי. 

מכמה שיחות שעשיתי עם קרובים, זה הרגיע אותי שכן צריך את המקום הזה. הוא לא יהיה מס' 1 תמיד, אך אם אינו קיים-זה הרבה סימני שאלה. 

תודה בכל מקרה

שנתיים אחרי החתונה כבר לא מעניין אותך איך היא נראית.

אתה כבר עסוק בחיים עצמם, במשכנתא ודירה.

אם מרובה המשותף על המפריד, מברוק.

כיעור כמו היופי,  הוא יחסי.

היחס לכיעור הוא גם רגשי (כמו כהה או בהירה עיניים תכולות או כהות עניין של טעם ורגש)

מה שכן, יש יפיפיות (מכירה מקרוב)  שהן טיפשות ומרושעות להפליא.

לכן חוץ מתמונה אתה צריך גם דייט, להיות קצת מעבר לגוף.

ואגב, אסור להתחתן עם אשה מכוערת (לדעתך) עיין בקידושין האיש המקדש, בסוגיא ש'שמא תתגנה עליו'.

אלא מאי, ששלש פגישות או יותר יכולות להפוך אותה ממכוערת ליפה בעינך.

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. (גירסה אחרת למשנה: אל תסתכל בקנקן, קח אותו) 

אני לא חושבת שאני צריכה להתיימר על משהו כשאני מנסה להבין ראש של גבר.

מה רע בכך?

מה שמאחד את כולנו, גברים ונשים, זה האנושיות.

אי לכך אין לי שום בעיה להבין גבר, מהבחינה האנושית הדורשת עוצמה, כבוד וממון.

נכון שישנם דברים שאני לא אבין כי זה תקף רק אצל המין השני.

בדברים כגון השרשורים עכשיו, שייך לכל מאן דבעי.

כי זה ככה עבור זוגות שהתחתנו בצורה תקינה. אין לנו סטטיסטיקה של זוגות שבמשך שנתיים הגבר חשב שהאשה ממש מכוערת ואחר כך פתאום זה כבר לא משנה (האמת היא שכן שמעתי על מקרה כזה, אבל לא מכיר אישית וזאת בוודאי לא סטטיסטיקה)

אסור להתחתן עם אשה מכוערת, עיינו בפרק האיש המקדש מס' קידושין.

אמרתי כך, מכוערת ויפה זה עניין של הרגל.

צא לפגישות, תעשה לך איזו רשימה של רווח מול הפסד. אם אתה יותר מרוויח ורק בגלל שהיא מכוערת (לדעתך) אתה מנתק, אז חבל.

אסור להיכנס תחת החופה באכזבה שהיא מכוערת. תפתחו סופסוף גמרא ותגלו שנישואין כאלו שנכנסים תחת החופה עם משהו שאתה לא לגמרי שלם, נקרא בלש' הגמרא: מקח טעות.

כיעור ויופי זה יחסי, תנסה לחוש איפה החסמים שלך.

אל תילחץ ואם אתה ממש ממש לא יכול לסבול אסור לך להתחתן איתה, לא ככה.

כאן זה לא אירן.

רק תבחר.

את צודקת שזה טוב לעשות חשבון של רווח הפסד לפני שפוסלים על מראה.

את צודקת שזה לא בסדר להתחתן עם מישהי שלא יפה בעיניו - בגמרא הסיבה היא שעוברים על "ואהבת לרעך כמוך", באבות דרבי נתן יש רשימה ארוכה יותר.

אבל זה לא מקח טעות. מקח טעות זה שהוא חשב שהיא יפה והיא לא יפה, ואילו הוא היה יודע שהיא לא יפה אין סיכוי שהוא היה מתחתן איתה, או שהוא היה מתייחס לנישואין האלה באופן שונה לגמרי.

בכל מקרה היה קצת קשה לעקוב אחרי המסר שלך (גם בהודעה האחרונה). אז בבקשה, לא רק סגנון אלא גם סדר ועקביות. אני בטוח שתצליחי.

כיף לך - תמשיך

פערים בהשקפה - צריך לברר

מראה - זה משתנה, אבל השאלה היא כמה אתה מוכן להשקיע בזה. זה לא מגעיל לפסול על זה, וזה בסדר גמור אם זה ממש מפריע לך

מקווה שימשיך להיות לך כיף ושגם המראה ישתפר בעיניך

וזה מצוין שאתה לא מבקש תמונה. אני בעד, גם אם המחיר הוא שפעם בכמה זמן תפסול על מראה (כמובן אם זה כל הזמן אולי כדאי לחסוך מאמצים ולבקש תמונה. אבל לא חייב). לא אומר שחייבים לנהוג כך, אבל זה מצוין

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.