אז בעקבות שהיה לי דימום וצירים (וב,ה הכל עבר והכל בסדר) התחלתי לחשוב על הלידה..
ולהבין שהיות ואנחנו נוהגים שנאסרים מפתיחה 4
לא לבנות על בעלי.
אמא שלי לא תבוא איתי( לא מתאים לי)
טכנית- תהיה דולה
אבל נפשית...
איך מתמודדים?
אני לא מצליחה לדמיין משהו אחר.
הוא כ"כ יודע להרגיע אותי
וכ,כ חשוב לי המגע שלו.
יש לכן עצות?
חברים סיפרו לנו שלא עמדו בזה וכן נגעו
אבל חשוב לנו מאד שמרת ההלכה ושהלידה תהיה כמו שד' רוצה
(אני יודעת שיש דעות יותר מקילות אבל ככה אנחנו נוהגים אז זה לא לדיון)
תודה מראש למגיבות!


