(בעצם שלוש פעמים, כי יש לי גם תאומים )

זה סהכ הפרש של חודשיים מה כבר ההבדל? וגם לא באמת תוכלו לתזמן את זה כ ז ה מדוייק מספיק שבועיים\חודש לפה ולשם וזה כבר יהיה אותו הדבר לא?

בכל אופן ההפרש הכי קטן שיש לי זה שנה ו8 וחצי חודשים, יש לי גם שנתיים, וגם שנתיים ושלוש (וגם 6 שנים...)
זה לא כזה משנה. ברור שככל שהילד גדול יותר זה יותר קל אבל זה לא כאלה הבדלים משמעותיים

 בחודש הראשון נקלטתי ונפל.

בחודש השני לנסיונות שוב נקלטתי.

עכשיו יהיה הבדל של שלוש שנים וחודש..

האמת כן יצא מבאס תכננתי כל אוקטובר בתשיעי לא לעבוד בגלל החגים ובסוף זה עבר לנובמבר..

אבל לא באמת קריטי ולא באמת אפשר לתכנן ..וחודשיים הפרש זה לא מורגש .

אם המינימום הוא שנתיים ועשר תכוונו לשם.

היה נשמע לי מצחיק דיון זוגי ארוך כמו שתיארת על הפרש של חודשיים , סליחה שנפגעת.

פשוט בגלל שהייתי במקום הזה של לעשות חישובים איה רווח יותר נוח, ובסוף חיכיתי 3 שנים להיקלט, אז דיון ברמה של חודשיים לפה או לפה היום נשמע לי הזוי. בכללי. לא משהו אישי אלייך

בכל מקרה ממש סליחה אם נפגעת 

כלאצלי כל חודש היה משמעותי.

ויש כאלו שנקלטים מיד. ממש לא מומלץ 'לבנות' על זה שאולי לא יהיה הריון מיד. ואם כן יהיה? צריך להרגיש בשלים ורוצים. 

אם אישה מרגישה שלא תוכל להסתדר עם שניים מתחת לגיל שנתיים, לא כדאי שתבנה על זה שהיא לא תיכנס להריון ישר. 

תכלס אין הבדל גדול.. אצלינו במשפחה בין כל האחים שלי שנה וחצי- חוץ מ2 אחיות שבניהם יש שנתיים.. והאמת שמבחינת הגיל אין הבדל ככ משמעותי, ברור שהקטנה פחות בוגרת אבל עדיין הן חברות מאוד טובות.. בכללי בעיניי הפרש של שנתיים זה עוד סבבה בין הילדים ויכול ליצור חברויות מקסימות, הפרש יותר גדול זה כבר מין הסתם משנה תהבדל והופך את הידל הגדול כמו אחראי על הקטן ופחות כחבר.. אבל שנתיים זה ממש אחלה

את יודעת מעכשיו לכמה ילדים יהיה ומתי?

זאת אומרת:

הרבה פעמים חושבים מראש-משפחה גדולה וכו'.

ויש חלומות.

וזה טוב ונחמד ויפה.

אבל אחרי כל ילד, המצב משתנה, 

ולפעמים פתאום דוקא אחרי שני ילדים מרגישים שצריך מנוחה יותר גדולה..

ולפעמים אחרי 4.

ואז כשרוצים,

לא תמיד נכנסים מיד להריון-והפערים גדולים ממה שחשבנו.

חלומות על מס' ילדים מסוים זה יפה להתחלה..

אחר כך החיים מלמדים אותנו..

שיש להם מקצב משלהם

ולה' יש תוכנית משלו עבור כל אחד\ת מאתנו

החיים מלמדים אותנו-

שאחרי כל ילד יש להתבונן מה נכון לנו כזוג וכמשפחה עכשיו.

וממספרים דמיוניים בחלומות-כדאי לפעמים להפרד בידידות

ולזרום עם מה שהחיים מזמנים לנו:

חוסר פניות נפשית או פיזית, חוסר מוכנות ובשלות של בן\ת הזוג בתקופה מסוימת.. רצון להריון שלא מתממש מיד וכו' וכו'

ואם בעלך לא בשל לזה -אז למה לדחוף  אותו?  תחכו עוד חודשיים לא יקרה כלום.

אני ובעלי תמיד אומרים וזוכרים:

שלעבור הריון ולידה-זה החלק הקל בלהביא ילד לעולם.

אחר כך-כל הגידול של הילד על כל המשתמע..

זה כבר החלק הארי והמורכב שצריך לחשוב אם יש אליו פניות, כוח רצון,..

רק תלחשי לו באוזן שלא תמיד זה יוצא כמו שרוצים

לפעמים בטוחים שנכנסים להריון ולוקח זמן ואז גם השנתיים כבר לא יפה כמו שרוצים כי הפער גדל

גם את ההודעה הקודמת וגם את זו

ואני אומר לך את דעתי בכנות

חודשיים זה לא הרבה זמן. לשום צד

זה לא ממש משנה ילד בן שנה ועשר לילד בן שנתיים, הם פחות או יותר מתפקדים אותו דבר. הולכים אבל לא גמולים.

זה לא ממש משנה חודשיים לתת לבעלך אם זה מה שגורם לו להיות יותר רגוע

וזה בטח ובטח לא משנה לכמות הילדים שתהיה לך אם יהיה לך הפרש של שנה ועשר או שנתיים בין ילד לילד. (אפילו אם תכפילי עשר ילדים בחודשיים האלו זה עדיין טווח של כשנה וחצי בסך הכללי, זה ממש לא משהו קריטי)

אז באמת, בלי שום כוונה לפגוע חס ושלום, את מתייעצת אז אני אומרת את דעתי האישית, ודעתי היא שזה ממש לא משנה בצורה משמעותית לכלום. חודשיים עפים מהר.

לדעתי בשורה תחתונה שכל צריך לגבור על רגש במיוחד אם זה לבעל ושלום בית וזה הפרש שהוא פשוט לא משנה (לדעתי) לשום דבר משמעותי. תחכי עוד חודשיים... קחי חומצה פולית. ומאחלת לך שתיקלטו בקלות ובמהירות בזמן שיתאים ונוח לכם והריון קל בריא ובידיים מלאות

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

בהצלחה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?

להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.

ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.

חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!

אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈

אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים

גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני

כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם

איזה שפע.

שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!

גידול קל ותהני!

א ש ר י י ך ! ! ! 

כל פעם שחוזרת מחלד

מלא מזל טוב

ברכה עצומה

היום אני מרגישה שזה גדול עליי

לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים

כמה דברים שעלו לי

א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית

ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.

ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.

זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר

הם גם מתחילים לעזור

בהצלחה אהובה!!

הריון אחד מישהי הגיבה- אוי ואבוי  עוד פעם?

והיו כאלה ש- מה זה מבחירה?

אהה והכי- רגע.. מה בן כמה הקטן שלך בדיוק?(לרגע רציתי לשאול אם היא רוצה לדעת גם באיזה תאריך היה הליל טבילה)

היו פעמים שהרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום כי הרי אני בחרתי אז כאילו איך אני מעיזה אני בישלתי את הדייסה לעצמי..

והיה לי פעם בעבודה אחת שאשכרה קיבלתי צעקות בערך על זה שאני בהריון ואיך לא סיפרתי בשבוע 4 בערך בראיון...(למה שאספר ביום שראיתי 2 פסים..?כדי שלא תקבלו אותי? לעדכן גם בתוצאות של הבטא...???)

למדתי הרבה מכל זה להיות על מקומי

גם אם את לא תכננת עכשיו הריון

את לא חייבת כלום לאף אחד

גם לעבודה אין סמכות להחליט על חייך הפרטיים

תהיי על מרומך

זה מה שה' זימן לך

ואת בסדר גמור

והשאר-י מחדדו

אל תבהלי אם יעירו משהו...תסנני רגשית

תגובות של אנשים בכל מני נושאים

בלי קשר ספציפי להריון

זה יכול מאד להציק

ההתערבות במשהו פרטי

האנרגיות שזה מצריך

לפעמים זה גם ככה קשה ואז זה מוסיף קושי

בפעם האחרונה שחוויתי את זה

חברה אמרה לי משפט יפה

'יש אנשים שחיים דרך חיים של אנשים אחרים'

כלומר התגובות שלהם

זה בעצם החוויה שלהם

אני בעיקר למדתי לא להסביר

לזכור שזה שלי ולא שלהם

אם בא לי לשתף אני אשתף

ואם בא לי לשתוק אז אני אשתוק

גם אם זה גורם לאנשים מבוכה 

ואני ממש ממליצה על זה.

בגדול אני יכולה לענות וגם יודעת לענות.

אבל מצאתי שלשתוק זה יותר יעיל לטווח ארוך.

למשל מקרה אמיתי:

שכנה- למה כ"כ מוקדם? מה זה מבחירה?

אני- ממשיכה לשחק עם הילדים שלי מבלי לזכות אותה במבט

האישה הולכת נבוכה

אני חושבת שזכותי לא לענות על שאלות חטטניות.

נחמדה ומקצועית מאןד.

לפעמים טיפה קרירה ולפעמים יותר נחמדה אבל אצלי היתה שליחה ממש טובה ב"ה 

אם את מחפשת רופאה נחמדה ולבבית, יש אחרות. היא ממוקדת  ועונה לשאלות בצורה מקצועית.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️