בפעם השלישית היינו כולנו בסלון והיה לנו ויכוח קולני שאחריו הוא הלך לחדר אחר ואני נשארתי עם הילדים. הבן שאל אם גם אנחנו נתגרש כמו סבא וסבתא (ההורים שלי) עניתי לו שמה פתאום, ושאנחנו מאד אוהבים אבל לפעמים לא מסתדרים וצריכים קצת מרחק (גם את האחים מפרידים בחדרים לפעמים אז הוא יודע בדיוק למה אני מתכוונת).
ברור לי שעדיף לא לריב לידם ואני באמת מאד משתדלת, כאמור, לא תמיד מצליחה. הייתן אומרות משהו שונה לגבי אפשרות של גירושים? הוא הסתפק בתשובה שלי ולא שאל עוד כלום, אבל עצם זה שהוא יודע שיש אפשרות כזו בעולם מכביד עליו.


