זאת שאלה באמת מצחיקה

אבל נפוצה.

תחליף ל -"אתה עושה רושם ממש טוב אז מה אתה מסתיר..?"

ולמה בחורה?

חשבתי שרמזת לזה שחוסר טאקט יכול להגיע יותר מהכיוון הגברי..

מאיפה אני יודעת למה אני לא נשואה.. כי ככה ה' רצה... שאלה מעצבנת

מה? 

שמישהי אמרה משהו בסגנון של "יהיו לי ילדים" ולא קלטתי שהיא מדברת על ילדים שהיא תטפל בהם בגן חינוך מיוחד או מה שלא יהיה שהיא עבדה בו, והיה לי נורא מוזר שהיא מציינת בדייט ראשון את הילדים שיהיו

עשה לי פלשבק מטורף ועוצמתי עשר שנים אחורה (ויותר). מריח את הדשא של אותו יום שישי חמים באמצע כסלו, רואה את תחנת הרכבת...

אבל באמת, לצאת במשך שנים, ועם בנות באמת מיוחדות וטובות, משאיר המון זכרונות.

אני באופן אישי לא רואה את זה כדבר שלילי. פגשתי אדם מיוחד וטוב, במקרה היה מדובר בבחורה, פיתחתי קשר בריא (אני מקווה), והקשר ניתק מסיבות נכונות או לא נכונות.

יש סוג של געגועים לא כ"אני מעוניין בקשר מחדש", אלא יותר "אדם שעבר סיפור שהייתי שותף לו, ואני מרגיש קשר לסיפור, ויש כאן מעגל לא סגור". זכרונות חזקים מאד שלפעמים מופיעים. תמימות וראשוניות שהיתה בתקופות האלה והיום לא קיימת - לא התמימות כי היום יש כל כך הרבה רגשות נוספים ונסיון כואב, ולא הראשוניות כי אחרי עשרות זה לא יהיה ראשוני.

העצוב זה שבניגוד לחברים מלפני חמש עשרה ועשרים שנה שאני יכול להתעניין ולפגוש, את הבנות האלה אני לא יכול. עזבתי אותן לנצח. המעגל לא ייסגר, לפחות לא באופן רשמי. היא כנראה לא תעדכן אותי כשהיא מתחתנת, וכנראה לא אדע אם הבחור ידע להעריך את הטוב שבה כמו שאני הערכתי. לעולם לא אדע אם היום היא מצטערת על זה שהיא חתכה את הקשר, או אם היא עדיין כאובה מזה שאני החלטתי לא להמשיך. זה לקחת אדם שהיה קרוב אלי למשך תקופה, ופשוט לחתוך את הקשר, עם המון חוטים פרומים וחיתוך מחוספס. 

זה בעיקר געגוע למי שאני הייתי בתוך הקשרים האלה, שהתערבב במי שהן היו. לא געגוע אליהן כאדם אלא כחלק מהעולם שלי שהן היו באותו זמן. לכן זה גם לא פוגע בקשרים שבאים אחר כך - זה לא אותו מקום בנפש או בלב. הזכרון הוא זכרון נקי, הוא זכרון שלי. יש תופעה אחרת של שאיפה לחזור לקשרים ישנים, זה משהו אחר שבאמת מתחרה על אותו מקום בלב עם קשרים חדשים (וצריך מאמץ נפשי כדי לנצח במאבק הזה, אבל לא זכור לי מקרה שרציתי ולא הצלחתי לנצח בו)

הרגשתי שאני צריך לכתוב את זה כאן. כמות מטורפת של זכרונות, עולמות שלמים, בני אדם שבאמת היו קרובים (קרובות..) אלי.

כתבתי "לא געגוע אליהן כאדם", ואני לא בטוח שזה התיאור הנכון.

יש יחס לאדם כאדם, גם אם היחס הוא בתוך עצמנו. גם אדם שמבחינתנו הוא ניצב בסיפור, יש לו עולם שלם משלו.

היחס למישהי שאני נמצא בקשר איתה הוא הרבה יותר מזה. היא אדם שאכפת לי ממנה כי היא חלק ממה שאני חווה, אני פוגשת אותה כמועמדת למקום הכי חשוב בעולם שלי, כחלק מהדרך בה אני רוצה לפגוש את העולם. חלק ממיצוי האישיות שלי. וכמובן מטען הרגשות העשיר מאד שהקב"ה נתן לנו כדי שנרצה לחזק קשר כזה.

וכל הדבר הזה כמובן צריך להעזב לבלי שוב ברגע שזה לא הולך לקרות. כמובן כמה שהרצון היה עוצמתי יותר, קשה יותר לוותר עליו.

זה מה שהתכוונתי במילים "לא געגוע אליהן כאדם". כי היחס לאדם תמיד צריך להיות כאדם. לכבד את האנושיות שבו.

----

והערה בקשר למה שאת כותבת - מפריע לי שמכניסים את הקב"ה בכל דבר שאנחנו לא יודעים לעשות בעצמנו. הוא יטפל ברגשות הלא מוסדרים שלנו, הוא יודע למה אנחנו סובלים... זאת כתיבה שמאד נוכחת כאן בפורום, ואני לא חי ככה...

לתפיסתי, הקב"ה נוכח בעיקר במקומות שבהם טוב לנו. זאת הארת פנים (עוד שרשור פעיל בימים האחרונים). כל הטוב העצום שמקיף אותנו זאת הארת פנים של הקב"ה. כשיש משהו שלא טוב לנו, זה הסתר פנים. אנחנו לא רואים את השגחת הקב"ה ועזרתו בדברים האלה. את המקומות שבהם הקב"ה הסתיר את פניו ונתן לנו לסבך את העולם, אנחנו אלה שצריכים לתקן. בשביל זה אנחנו פה. לא כדי להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו בעולם הזה (לפעמים יש הארת פנים שנותנת לנו משהו מזה, אבל זאת לא מטרתנו בעולם הזה). אם משהו נראה אצלנו רע, זה בגלל שבאמת הוא לא היה אמור לקרות. הוא קרה בגלל שעשינו משהו לא בסדר (אני יודע, יש את הנהגת היחוד והנהגת המשפט, וגם הדברים שקורים "לא לפי התוכנית" משתלבים בתוכנית... אבל זה מבט שלדעתי אנשים פשוטים כמוני לא אמורים לחיות לפיו רוב הזמן. ואני לא מכיר את כולם פה, אבל אני בטוח שיש פה גם אנשים כמוני)

זה כבר ניצלוש בתוך ניצלוש...

(אחרי פגישה שנייה)

אני מכיר מישהו שבשלב הזה הציע נישואין (וקיבל תשובה חיובית)

בכל זאת קצת מוגזם. אבל נחמד

עכשיו אחד הזוי שלי... 🙈

(ולא ממש מדייט)

הקדמה:

מישהי שדיברנו כמה זמן והיא לא רצתה שנצא כי היא חששה שנתאהב ובסוף זה לא ילך ואז לשנינו יישבר הלב (הייתה לה תחושה מראש שזה לא ילך).

אז שלחתי לה:

נ"ב

שאלתי אותה אם בסדר מבחינתה שאעלה את זה לכאן.

בדיוק בגלל זה זו שאלה טובה - מילא אם זה היה השם שלך, אבל למה שיקראו לך יובל אם זה לא השם שלך?

אולי הבחורה התקשרה בטעות למספר הלא נכון כדי לברר...

הבנתי מה קרה פה: התחלפתם במדוייטים - למה קוראים לך יובל?

🕵️‍♂️

היא אמרה שזה גם מטושטש (לדעתי זה ממש לא היה מטושטש). אז אמרתי לה שאני מטושטש במקור.

היו גם כאלה שהתלוננו שהתמונה שלי מטושטשת, אבל להן אין תמונה בכלל

הראשון לא כזה נורא, אפשר לדבר על זה רק צריך לומר בטקט

גם השני, חשוב לפעמים לשתף את השני במחשבות על ההתאמה, כמובן בטקט

"יופי, עכשיו אתה יכול להוסיף עוד אחת לרשימה"  

גם לי היו מקרים כאלה, של בנות שלפעמים אפילו לא התחברתי אליהן ברמה הרגשית מאד אבל כן היה כיף לדבר איתן ולשתף אותן, אפילו להתייעץ.

והיה לי רצון ממש משמעותי (זכור לי לגבי מישהי מסוימת, שעוד הרבה זמן חשבתי כך) לשמור אותן כ"ידידות".

אבל ידעתי שלהתחיל קשר זוגי חדש, שיהיה עמוק ומשמעותי, ושהיא תגלה שיש לי "חברה" - אין שום דרך לעשות את זה נכון.

באמת מעוניין להבין.

הרבה פעמים יצא לי להתייחס לבנות שמדברות עם בנים כ"פחות רלוונטיות", כי מבחינתי למה שהן יהיו אחרת אחרי החתונה, ואז זה באמת יהיה פחות נעים - מהסיבה שאת מתארת.

אם התיאור שלך הוא הסטנדרטי, אז בעצם הדבר הזה לא צריך להרתיע, ואז מה שאת כותבת זה ממש וואו.

אם זה רק במקרה שלך, אז זה יפה מאד אבל לא יעזור לי

השאלה שלי היתה אם בחורה שרגילה לדבר עם בנים זאת בדרך כלל "בחורה שרגילה לדבר עם בנים כי היא רווקה" או "בחורה שמדברת עם בנים"

זה כמובן לא באמת פתרון. הרי עד שמגיעים להבנה של המניעים העמוקים של בן אדם, צריך היכרות משמעותית מאד - ואם בפגישה שמינית גיליתי שהיא מדברת עם בנים קצת יותר ממה שאני חושב שראוי, קשה לי להאמין שאפסול על זה. אז השאלה היא בשלב ההצעה, ששם מאד קשה להעריך מראש

אבל אני חושבת שהוא התכוון לחלק הראשון שכתבת - על המשכורת

ואם עונים יפה אז השאלה הבאה היא " מה זה יפה?"

מישהי שפגשתי בבית קפה, דייט ראשון, הזמינה לא כוס קפה אלא פיצה (הבדל משמעותי במחיר וגם בדרך שאוכלים), טרפה אותה, ועוד שאלה אותי אם יש עליה פירורים

הייתי די המום, שילמתי את המחיר בול בלי להשאיר טיפ (מסכנים המלצרים, הם לא אשמים). כמובן לא פגשתי אותה שוב

היו שם עוד כמה דברים (היא סיפרה על זוג שהיא שידכה בדרך שממש לא התחברתי - היא התערבה איתם על משהו שאם היא צודקת הם ייפגשו. היא סיפרה שהיא הולכת לחתונה שלהם. מה שאומר שגם אם השדכנית שלך מוזרה זה יכול לעבוד)

חוץ מזה, אני קודם כל תמיד מציע לשלם - אלא אם זה נורא חשוב לבחורה לשלם על עצמה. זה קוד חברתי מקובל ואני חושב שחשוב לשמור על קודים חברתיים. קיוויתי שהיא תציע... היו כאלה שהגיעו מרחוק והזמינו ארוחה - אחת ציינה מראש שזה לא על חשבוני, אחרת הציעה לשלם

אני כנראה הייתי מסוגלת לאכול רק בוטן

אם הטחינה לא נוזלת לה זה כנראה לא ילך בינינו

נפלה מצחוק!!

יצאו כמה חודשים...

בדיוק קנה משקפי ראייה לפני הפגישה

כל הפגישה הוא שם ומוריד שם ומוריד

למי שמכיר יודע שלוקח זמן להסתגל למשקפיים חדשות אפילו עם שינוי הכי קל במידה

בקיצור היה מוזר

חצי מהפגישה דיברנו על המשקפיים

ובחצי השני הוא לא ראה אותי

מסקנה:

אל תרכיבו/תרכבנה משקפי ראייה חדשות בדייטים

זה שם של מישהו שהיא מכירה

גם היה לא קשור ברמות.
נשארתי את המינימום בשביל הנימוס

אני בנאדם מוזר מה את רוצה מהחיים שלי?

גם כשהם אומרים דברים ממש לא נכונים

חברה שלי שאלה בדייט ראשון ואחרון את מי ששידכתי לה..

הוא התקשר אלי להתלונן..

ושתביאי לפגישות אוכל שבישלת

כמו שזוג נשוי כשהוא רואה פער הוא עובד עליו ולא ישר הולך לרבנות, ככה כדאי להתנהל בדייטים (אפשר לא להסכים על זה, אבל זה לא מוזר).

לכן צריך לשאול

להתנהל בדייטים כאילו הכול מתאים ביניכם ולעלות דברים שאולי לא מתאימים ואז לפתור 

אם הבנתי את קוד

בבחירה להישאר ולנסות ולא ישר ללכת...

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!