בפרשה שלנו יש אמירה הנקראת "וידוי", המדהים הוא שבוידוי הזה אנחנו אומרים:
"יב כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ. יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. יד לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי." (פרשת כי תבוא, דברים פרק כו)
אמירה זו מרתקת, אנחנו באים לקב"ה ואומרים לו: אמרת לעשות כך וכך, עשינו את זה בדיוק כמו שאמרת. לומדים מזה שוידוי כולל פן חיובי בו אנו מכירים בטוב שעשינו ובדברים שהקב"ה רצה שנקיים ועמדנו בהם. נכנסים כעת לימי הסליחות שסוחפים אותנו לצדדים שליליים, אבל בואו נזכור שיש דברים חיוביים ונשים עליהם דגש.
ואולי כדאי שנעשה חשבון נפש לפני ראש השנה, בו נבחן אלו דברים טובים עשינו השנה ומה הדברים בהם התקדמנו.
שנזכה להכיר בטוב שיש בנו ולזכות לדברי הפסוק הבא "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ." (פרשת כי תבוא, פרק כו פסוק טו)