שיהיה שיטה אצלנו כמו במגזר החרדי, לפנות לשדכן\ית בתשלום מראש, גם בשיטה הזו יש חסרונות כמובן אבל לפי דעתי פחות מהמצב כיום

ועד שמישהו הולך לשדכן, יש כאלה שרואים את זה בעין שלילית, ושדכנים עצמם לא עושים את העבודה קלה מדי...

הלוואי והיה פתרון נראה לעין

זה נושא מעניין להבין למה זה כך, ואולי אז יהיה אפשר גם לשנות את זה

אם יש משהו, זה השתלשלות היסטורית של אבותינו שהלכו לבני עקיבא מעורב והיו מתחתנים עם מישהי שהכירו בסניף, או באופן כללי לא היו להם הרבה מגבלות כי דתיי הרצף של אז היו שונים מדתיי הרצף של היום (אז כולם הסתדרו עם כולם והיום אתה צריך להיות באותו מקום על הרצף), ובכלל המודעות הרגשית היתה נמוכה יותר אז היה קל יותר להתאים, ולכן לא נזקקו לשדכנים

(בניגוד לציבור החרדי, שדגל בהפרדה ולכן בחור ובחורה היו מתביישים להכיר בצורה טבעית)

ואז שכחנו שאנחנו כבר לא ושהדורות השתנו, והמשכנו עם המסורות הכובלות של לא ללכת לשדכנים, או שלשדכנים לא מגיע תשלום כי זה לא מקצוע אמיתי, ועוד ועוד

אולי זה יכול להסביר את זה.

אבל אנחנו משקיעים -ובצדק - את האנרגיה בלסבול מהמצב הקיים, כמו שאתה מתאר לא רע, ופחות במחקרים היסטוריים למה הגענו לזה

זה בדר"כ יהיה יותר מעיד על סגנון מסויים מאשר אולפנה...

אתה יכול גם ללמוד להכיר. מספיק שאתה סתם מכיר אפילו קרובת משפחה מאיזו מדרשה שנראת לך רצינית, אתה יכול לבדוק לגביה. אתה יכול גם לשאול ולברר קצת על מדרשות זה לא קשה.

אני פשוט מנסה לפנות לכל מיני מאגרים ושדכנים של אולפנות, מדרשות ואז יש כמה שיותר סיכוי לקבל הצעות טובות.

שום דבר לא מחייב אותך להנעל, לא משנה לאיזה שדכן אתה פונה. מקסימום מביאים הצעה אתה אומר לא.לנסות בחיים לא מזיק. להרחיב את מעגל האפשרויות להצעות תמיד מועיל.

סתם לגבי סגנונות של מדרשות, מהקצת שאני קצת מכיר - יש מדרשות 'רוחניות' (במלעיל) יותר חסידיות, ויש מדרשות יותר 'למדניות', ויש גם הרבה בין לבין כמובן. זה עולם הרבה יותר מגוון מעולם הישיבות (שהוא בדרך כלל חד משמעי).

אולי יש לך חברים שקצת יותר מכירים..

לדעתי זה מורכב גם אצל בנות (אולי אפילו יותר? לא מתחילה עם תחרויות.. פשוט עבר לי בראש שבד"כ בחורה מקבלת הצעה רק אחרי שהבחור אמר 'כן', אז יכול להיות שזה מעצים את העניין..)

מבאס שזה ככה, ומבאס שעניין הפניה לשדכנים מרגיש דיי נואש (למרות שזה ממש לא צריך להיות ככה. למה בשביל דברים אחרים, הרבה פחות חשובים, לגיטימי לפנות לבעל מקצוע, אבל בעניין הזה- לא?).

אני כן חושבת שהיום נעשה מקובל יותר ששדכנים לא עושים את העבודה שלהם לבד, ויש כלמיני קבוצות של שדכנים שמנסים לשת"פ (חוץ מ40 יום שמעתי על עוד כמה דברים שהם גם יותר שיתופיים כאלה), אבל גם בנושא הזה כנראה עוד יש לאן לשאוף.

לגבי רשימה מסודרת- אני כן חושבת שמתפרסמות כאלו אחת לכמה זמן, אבל אני לא בקיאה מספיק (יש לי משהו שעודכן לאחרונה לפני 3 שנים, אם יעזור במשהו..)

מה אפשר לעשות בינתיים?

א. ליידע חברים שאתה מחפש (אגב, גם כאלה שלא נשואים יכולים להפתיע).

מפדח. אפילו מאוד.. אבל אולי שווה לנסות להתגבר על זה.

לי עזר לנסח איזושהי הודעה קצרה לכמה חברות ולתת לה 'להתבשל' כמה ימים כטיוטה בפלאפון כדי להרגיש קצת יותר בנח עם הניסוח ועם הסיטואציה.

אם אפשר לנסות לעזור עם הניסוח- בכיף.

אגב. יכול להיות שיש איזו תחושה ש'נופלים' על החבר הזה שפונים אליו, אבל מהקצת ששמעתי מחברות- זאת לא טרחה.. באמת. הרבה פעמים אפילו ממש שמחים בזה. והרי תכל'ס מה שיקרה אם תבקש כזה דבר, זה שאותו החבר יחזור הביתה, יספר לאשתו עליך, וכשהיא תוכל, היא תנסה לחשוב על חברות שלה שאולי יתאימו. זהו.

לא תמיד צריך להיות אדם שמומחה בתחום בשביל להצליח. זה הרי בעיקר הרבה מאוד סיעתא דשמיא.. וגם. אתה לא מבקש מהם שעכשיו יקדישו את כל הזמן שלהם רק לזה.

ב. אמרת שאתה לא מרגיש בנח עם אתרי היכרויות.. אבל אולי אפשר למצוא מישהו שיעשה את זה בשבילך? (יש לי חברה שסיפרה שאח שלה חיפש בשבילה.. אני חושבת שפעם מישהי כתבה פה שחברה שלה ניהלה לה את הכרטיס וכו'..)

או משו דומה- היה איזה משהו שהרב יהושע שפירא הציע (נראה לי), למנות חבר שאחראי עליך. הוא עושה בשבילך את הפניות לשדכנים/בירורים/וכו'.. אני לא בקיאה בזה מספיק אז לא רוצה להגיד סתם, אבל אם מישהו מכיר את הקונספט אולי אפשר להרחיב..(:

להיות בחור זהב וחברותי.

אם שני התנאים מתקיימים הצעות בד"כ זורמות מעצמן.

אני רק חושבת שהשילוב הזה הכי מזרים הצעות.

כתבתי דוגרי , נא לא לבלוע אותי,

כשאני חושבת את מי להציע אני בד"כ חושבת על הטיפוסים האלה בהתחלה ולא ממקום שיפוטי כלפי מי שלא כזה!!

אני בעצמי עדיין רווקה.

אפשר להתעלם ואפשר לקחת את זה כטיפ. וזהו.

שיתחילו לשים לב לכאלה שהם לא ה"מגניבים" שכדאי לשדך

כי התפיסה הזאת מחלחלת, והתוצאה היא שיש כאלה שהם "בחור זהב ולא חברותי" או דברים כאלה, שגם אם מישהו עשה להם טובה וקיבלו הצעה, זה על תקן של לעשות להם טובה, ולא מתוך ההבנה שהם באמת טובים. ואז זה מנמיך את הסיכויים של ההצעה להתקבל (זה יישמע יותר כמו "הוא אמנם לא הבחור המושלם אבל הוא בסדר בשבילך"), והשדר מגיע לבחור ש"אתה לא מגניב מספיק כדי שמישהי תרצה אותך"

הרבה פעמים מי שמשדך מציע את האנשים שהוא אוהב 

ופעמים רבות מדי קל יותר להתחבר ולאהוב תוך זמן קצר את מי שיש לו נטייה להיות יותר מוחצן

מאשר לגלות את ערימות הטוב שיש במופנם 

מדוע? כי קל יותר ומהיר יותר, אנחנו אנשים שנוטים להכניס אנשים למשבצות מהר מדי וחבל.

סליחה אם נפגעת ממני. לא התכוונתי .חבל שהגבתי .

במקרים שאין מספיק זמן להכיר לעומק את מי שמולך.

במקרים שכן יש היכרות מעמיקה מוחצנות יכולה להתפס גם כתכונה לא טובה תלוי את מי שואלים.

אין עניין להיות מוחצן דווקא.

חשוב שזה לא יישאר מתחת לשולחן. הרבה אנשים עם כוונות טובות מציעים את רוב ההצעות למיעוט מהרווקים, ואין מודעות לזה שיש המון רווקים פחות בולטים שנשארים לבד

ורואים שיש לך כוונות טובות ורצון לעזור

יכול מאוד להיות שאתה מאוד צודק.

לצערנו ככה זה בכל תחום שאדם צריך לדעת לשווק את עצמו- מי שיודע לשווק מרוויח 

גם אם יש בו פחות ממי שלא יודע..

ראה מה שהגבתי לברוקולי.

גם לי אין כמעט הצעות

וככה אנשים פה יכולים לנסות להפנות אותך לשדכנים או מדרשה או בחורה מסוימת

ישיבה? שאיפות וזה?

באמת עסק ביש.

לא יודע באיזה שלב אתה, אני יודע שבמסגרות יותר קל (כשהייתי בייניש לא הייתי צריך לא ללכת לשדכנים ולא להירשם לאתרים כי ההצעות ב"ה הגיעו מעצמן, מטבע הדברים עכשיו זה יהיה סיפור אחר לגמרי. מרגיש שאתה לבד בסיפור הזה. מבאס ממש), אולי אתה יכול להתחבר למסגרת כלשהי.

והלוואי שהייתה דרך ליצור כאן יותר הזדמנויות, בסה''כ יש כאן המון בחורים ובחורות טובים ואיכותיים שיכולים להתאים וחבל לפספס הזדמנות שכזו.

יודע מה? חבל לומר חבל, אני בע''ה אחשוב איך להרים את הכפפה הזו.

וגם יצאו 70 זוגות פורום 

אבל בהחלט כדאי לא להתייאש ולחדש את הניסיון שוב  ! 

לכן אני רוצה לחשוב בכיוון אחר. יש לי רעיון גולמי, צריך לפתח אותו קצת.

(הזוגות שיצאו יצאו באופן ספונטני, לא בזכות איזו התארגנות. שזה טוב מאוד, אבל אולי יכלו לצאת יותר)

לאחד האברכים אצלכם, רציני ומבין לליבך - שידבר עם אשתו אם יכולה לחפש עבורך - וגם לבקש מחברות שלה. אפשר להתארח אצלם פעם, שיבינו יותר מה אתה מחפש.

ב. אתה יכול לכתוב כאן, עליך ומה אתה מחפש. שיפנו. אם יש מתאימות ומתביישות ישירות - אני מוכן לעזור בתיווך..

ג. אין לכם בישיבה מישהו שעוסק בשידוכים לחבר'ה? ומה אם לשאול את אחד הרמי"ם?

ד. תתקשר לחיים קורץ.....

גמר חתימה טובה. באהבה רבה.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!