לרוב זה קשור.

אם תרצה להתכחש לזה.. בכבוד.

זה מותר,

אבל זה לא סותר.

עפ רוב, המניע הוא אותו מניע.

ועכשיו כל ה"נאורים" למינהם ימשיכו לחזק את מה ש@עוד סתם אחד כתב..

שמעו,

לאשה יש המון דרכים לעילוי נשמה. קדיש זה משהו שמצריך מניין, תפילות וכו.

תגידו מה שתגידו, זה חוסר צניעות.

ולפני שכולכם תתלהמו עלי שהרב עובדיה התיר לאשה לומר קדיש

הוא התיר לה לומר בשקט מהעזרה רק אם עוד מישהו אומר, בצניעות וכו'

וכמובן מיותר לציין שלא כל מה שמותר חובה לחרוש עליו, בפרט שלא נהגו ככה מעולם.

לא כמו ברית שהייתה אצלנו פעם בבית הכנסת שהסבתא הביאה את התינוק למוהל, ונשארה בעזרת גברים

ואחרי הברית עלתה לבמה ואמרה קדיש.

זה לא מה שהרב התיר.

ועובדה שתשימו לב שדווקא ה"נאורים" יותר יחזקו את הדברים.

כי צריך שוויון ובלה בלה בלה.

עפ רוב אשה שבאמת רוצה לעשות דברים לענ הוריה תעשה את זה עי ארגון שיעורי תורה, שיעורי תורה לנשים (שזה דבר שחסר מאוד היום), תתרום ספרי תהילים וסידורים וכו'.

מי שאומרת קדיש, בפרט כדי שיראו, זה לא כדי לעשות נחת רוח להורים (ואני באמת בספק אם זה נחת רוח שכל הבית כנסת רואה אותה אומרת קדיש.. אבל בסדר..).

וקיצרתי כי זה לא הנושא. תודה.

אף אחד כאן לא מעודד נשים לומר קדיש, פשוט הפריע לנו שאתה אומר שהמטרה שלהם היא שיוויון.

בהחלט יתכן שהמטרה שלהם היא למען הנפטר, ונכון שלפי ההלכה זה בעייתי ולכן א"א לגדיר אותן בתור "עבדי ה'" מושלמות, אבל זה עדיין לא אומר שכל המטרה שכל האמירת קדיש שלהן נובעת מפמניזם.

החוות יאיר החמיר וסבר שנשים יאמרו רק אם יש גבר שאומר בנוסף, אבל יש שהורו שנשים תאמרנה קדיש. (ממש לא ברור שזה בעייתי)

1. זה דבר שנהגו דורות רבים, הרי החוות יאיר דן בנושא והוא חי הרבה לפני הרפורמים. (יאיר חיים בכרך – ויקיפדיה)

אז לטעון שלא נהגו כך מעולם זה פשוט טעות.

2. אני לא יודע מה היה אצלך בבית הכנסת, אינני יודע מה הייתה כוונתה ומה בדיוק הנידון שם, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שאנשים מחפשים לעשות טוב. והייתי דן אותה לכף זכות גם.

3. במקומות מסוימים לא חסר שיעורי תורה גם לנשים

4. אל תצא מנקודת הנחה שהם עושים זאת מסיבות אחרות.

לדוגמא, פעם ביקרתי באוניברסיטה אחת וראיתי שם שהיה מניין מצומצם של מנחה עם אישה שאמרה קדיש. תאמין לי שאת השוויון היא תפגוש ברוב היום שלה בכל מקרה, היא פשוט טורחת לוותר על ההפסקה הנצרכת באמצע היום כדי להתפלל כי היא רוצה לעשות נחת רוח להוריה.

זה רק לכאורה.

בפועל,

כולנו יודעים שזה בשביל להיות שווים.

להגיד שזה תמיד?

טעות. זה לא תמיד.

לכן כתבתי על פי רוב.

בכ"מ

למרות שאני לא מסכים אתכם

אני כבר לא יכול לערוך... ניסיתי..

יש לי שכנות כאלה..

אתן לך דוגמא,

אחת שדוגלת אצלנו בקריאה בתורה של נשים, וכל השטויות שזה כולל

היא כמובן אומרת שהכל לשם שמים, וככה היא מרגישה עבודת ה'

היא ראש איזה ארגון נשים שדוגל בשוויון

אה. כן. והיא בלי כיסוי ראש. עם מכנסיים.

והקטע שהיא לא היחידה. יש עוד כאלה (אמנם הן לא ראש ארגוני נשים..)

על מי אנחנו עובדים.

הנשים האלה לא הולכות עם כיסוי ראש.

זה עבודת ה', או עבודת עצמן??

לאמשנה מה היא תגיד, אני יודע בדיוק מה המניעים שלה

גם אם היא תשקר לעצמה

ברור לכל בר דעת שזה לא עבודת ה'

חוצמזה

שאפשר לנהל דיון בצורה מתורבתת גם בלי לעקוץ אותי.

תודה.

(ואתה לא היחיד פה בדיון הזה. אני מבקש מכל מי שקורא את זה. די. לא עקצתי פה אף אחד מכם ואני מרגיש שאתם ממש מזלזלים בי. תודה.)

קשה לא להחזיר במקרה כזה

ב. כמו שאמרתי זה לא המטרה של השרשור שלי אז בכלל זה לא המטרה לזלזל אלא רק דוגמא

ג. אישית, לענות למישהו תשובה מזלזלת עם תיאורים של המידות שלו - לא עשיתי. לפחות לא פה.

הפורום הוא מקום פתוח כאן לאינטרנט, ויש כאלה שקוראים שיחלקו עלי ועליך בכל מצב וסביר שגם יתנהלו בדרך אחרת מאיתנו, צריך לקחת את זה בחשבון בכתיבתנו.

ב. יופי.

ג. קשה כשמתנהלים באופן לא ראוי לצפות שישמרו בדיוק על אותו סף של לא ראוי

קודם כל מאיפה אני יודע שנשים שקוראות את זה אומרות קדיש - צעירים מעל עשרים

נשים של רבים מרבותינו בארצות המערב לא נהגו לכסות את שערן, אז ברור שאתה גם יודע שהן לא עבדו את ה', נכון?

א. היא רוצה לקיים דברים שמותרים מדינא דגמרא, יש מקום לדון אם הגיוני שנשים יקראו בתורה כיום, אבל מה הקשר בין זה להתנהלות אחרת.

אתן לך דוגמא אחרת:

יש רב שנוהג לדרוש על חשיבות שמירת השבת, אבל הוא גם מוכן לראות סרטים צרובים. (שלדעת פוסקים רבים מהווה איסור דאורייתא) האם זה אומר שכל מעשיו שלא לשם שמיים?

אולי הוא עובד את עצמו?

ב. יש שאמרו שכיום אין חובת כיסוי ראש לנשים נשואות. (הרב יוסף משאש, הרב משה מלכה, הרב מתתיהו ברויד לדוגמא)

ולגבי מכנסיים, במקום שנהגו נשים להסתובב עם מכנסיים הרב רבינוביץ התיר.

ג. נניח שכך היא מתנהלת האם ראוי לדון ככה אחרים? (ונניח שזה בעייתי, אם כי כפי שהערתי לא ברור שזה בעייתי.)

ד. אמרו חז"ל "והוי דן את כל האדם לכף זכות", לא נאמר לדון דווקא צדיקים לכף זכות אלא את "כל האדם" וגם נשים בכלל...

ה. ה' אמר לשמואל "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" וכן משה אמר בתורה "הנסתרות לה' א-לוקינו", מאיפה אתה יודע מה כוונת אחרים?

ו. האם המטרה שלך הייתה להעלות שאלות למחשבה או לתקוף את החולקים עליך? 

אתה כאילו דן את כולם לכף זכות

אבל אוי אתה תרמוס. ותגיד איזה ביטוי שתגיד..

א,ב. מה שאתה אומר מסתמך על פסיקת הלכה כלשהי. היא לא יודעת הלכה. היא לא מכירה את הרבנים שכתבת פה. וסלח לי... ללבוש חולצה קצרה גם יש מי שמתיר? לצעוק את הקדיש בבית הכנסת גם? נונו לדון לכף זכות זה טוב. כשזה לא המציאות וכשאתה מנסה להעביר פה רעיון שהוא לא נכון... אתה יכול לדון לכף זכות ולהיות עוור. הנשים האלה רוצות שוויון. אתה רוצה להתעלם מהמציאות? רק אל תקרא לי דוס חשוך. החשוך הוא מי שמכסה את העינים שלו איפה שצריך להיזהר מסכנה.

ג. לא דנתי ואמרתי שבמקומה הייתי עושה אחרת. לא שופט ואין לי זכות. אבל בהחלט מותר לי להגיד שזה מעשה לא בסדר שאסור לעשות.

ה. לא צריך לראות ללבב כדי לדעת את מה שכתבתי.

ו. המטרה שלי היא משהו אחר. אתם אלה שתקפתם אותי על דוגמא ספציפית מאוד והתעצבנתם עלי. עד אפילו זה עונה לגדר של לנצלש. זה לא השרשור שלי!! אני באתי לעורר פה נקודה למחשבה. אתם אלה שהערתם לי כמה שאני חסר התחשבות והכלה ובלה בלה בלה. זה לאנכון. נימקתי את עמדתי. אני עדיין מאמין בה. ואני לאא היחיד בכלל.

תודה רבה

אם כן, אני ממש מצטער...

אבל לא הייתי עדין, כי אני מכיר יתומים שנעלבים מהערות כאלה.

א,ב. מה דעתך על הרב שציינתי? (זה דוגמא די דומה, בשניהם מדובר על מחלוקת על איסור, אם כי לראות סרט צרוב או מורד כשזה לא חוקי זה כנראה חמור יותר, כי האוסרים סוברים שמדובר בדאורייתא בעוד בלבוש נחלקו אם זה דאורייתא או דרבנן)

זה שונה?

ביחס להלכה, האם זה משנה אם מישהו יודע על מי הוא מסתמך?(שאלה שאני תוהה לגביה, הרי אני מדבר על ארצות המערב ששם התנהלו ככה לפני חמישים שנה ורובן לא ידעו על מי והאם הן מסתמכות בכלל על מישהו. אם אתה חושב שהן עבדו את עצמן אז זו דעתך על כמעט כל נשות מרוקו היהודיות לפני כחמישים שנה.)

האמת שלגבי חולצה קצרה, הרב רבינוביץ התיר גם. (בערך סימן קו באבן העזר בשיח נחום חלק א)

לא קורא למי שמחמיר בזה דוס חשוך, יוצא כנגד הזלזול במי שמקל כשיש לו על מי לסמוך.

ג. דבריך בנתינת הדוגמא הם די לדון.

ה. תמיהני

ו. מעולה (מטרה חשובה לדעתי)
לכן כתבתי בתחילה, העלית שאלות למחשבה חשובות, אבל הערה אחת לא נכונה.

ולגבי עיקר דבריך אני מסכים שזה שאלה חשובה שצריך לשאול את עצמנו.

אם המטרה שלך לעורר נקודות למחשבה, לדעתי ראוי יותר להביא דברים מתוך העולם שלך, שאתה חושש שאתה עלול להכשל בהם (כמעט כתבתי "נכשל", ואז נזכרתי שאתה מושלם; אבל לפחות בחירה חופשית יש לך)

להביא דברים שאחרים עושים, ולדון בשאלה אם הם עבדי ה' או עבדי עבדים - לדעתי זה לא נכון. לא עניינך לדון בעבודת ה' של אנשים מאחורי הגב שלהם. אם אתה רוצה להוכיח אותם, דבר איתם. אם אתה מנסה להבין את המניעים שלהם לפני שאתה מוכיח אותם, כדי דבריך יתקבלו על הלב - זה היה נראה קצת אחרת.

ויש עקרון פסיכולוגי שאומר שאם יש למעשים שלך תוצאות מסוימות שלא התכוונת אליהן, כנראה בסתר לבך זה מה שרצית (אומרים את זה למשל לגבי נסיונות התאבדות שנכשלו - שאנשים שניסו להתאבד ונכשלו זה בגלל שהרצון לחיות גרם להם לעשות את זה בצורה כזאת שהם ייכשלו. דוגמה די ידועה, היחידה הקונקרטית שאני מכיר שמדגימה את הרעיון הזה)

להיות עבד ה' אין פירושו לשלול את העצמיות אלא למסור אותה לעבודת ה'.

וזה אומר, שאני לומד שיש מצוות כיבוד אב, ומעכשיו אני מכבד את אבא שלי - כי זאת צורת ההתנהגות שלי מעכשיו.

אני מרחם על העניים כי הקב"ה רוצה את זה.

אני מרגיל את עצמי לעשות מצוות כי הקב"ה רוצה את זה.

התנגשויות קורות במקום שיש הבדל בין האינטואיציה (איך אפשר לוותר על תפילה במניין?!) לבין "לפי הספר", או כשיש שני ערכים שמתנגשים - לפעמים ערכים דתיים (כיבוד הורים, חמלה על עניים) ולפעמים ערכים שהדת מכירה בהם (להתנהג בנחת עם אנשים, דרך ארץ)

לפעמים האינטואיציה או ההכרעה שלנו הם נכונים, גם כאשר יש לנו כביכול אינטרס להכריע ככה

אז זה הכל ביחד נו

לא מכיר

תקרא את ההתחלה.

שזה חשוב ההרגשה

אבל האם זה המניע היחידי

לא כתבת סתם

אשריך

ונמאס להיות עבדים שחוקים.

אז משנים כיוון. זה יכול להתבטא בהרבה צורות. אני יותר חושב על עלוני השבת ודומיהם כנקודת גישה אפשרית לתופעה הזו מזווית אחרת.

(כמובן לא ילד וכו')

זה לא בגלל שהוא מורד. מי הוא בכלל שימרוד בה'

הסיבה שהוא יוצא זה כי בית הכנסת מקיא אותו.

הערה שישמעו רק ממך

בגלל שאני עובד אותו. ולא את ההישגים שלי. אז אני לא יכול להיות בדכיאון?

לא הבנתי.

ההישג שלי זה להצליח לעבוד אותו

ברגע שלא הצלחתי.. לא הצלחתי להגיע להשגים שלי = לעבוד את ה' אני נעצב מזה

שלא התגברתי על היצר וכל מה שזה כולל. לא הצלחתי.

אחכ מגיע העצב, הדיכאון, איך שלא תקראי לזה.

מצד אחד יש בו צד טוב. כמובן. אבל הוא לא הנושא שאני מדבר עליו כרגע

העצב הזה כרגע מפריע לי לעבוד את ה' (כמובן, אחרי שאנחנו מבינים שיש בו צד ואני כרגע מתייחס לצד הרע שבו)

אני לא רוצה את העצב הזה אבל הוא קיים

וקשה להיפתר ממנו. והעצב מביא לידי עוד חטאים.

השכינה שורה במקום שמחה. וככה גם להפך.. מה קורה במקום עצב ודיכאון.

להתמרמר זה לא עוזר.

אתה יודע, הוא בחר ללכת להתפלל. היה יכול לבחור שלא.

אני לא בדיוק דיברתי עליך. אתה אני יודע.

(אבל גם הפרעות קשב.. אתה יכול להתפלל בדרך שלך. בסופו של דבר אתה לומד להכיר אותך. זה שאתה עם הפרעות קשב זה לא תירוץ למה אין לך תפילה מרוממת שגורמת לך להרגיש חלק מהקב"ה. אני לא יודע מה קורה אצלך בפועל אבל רק אמרתי)

נכון שהוא בחר לבוא להתפלל

אבל מי שמתפלל כדי לסמן וי

ויש מי שמתפלל כדי לנשום

תפילה של שעתיים שלוש (שלא לדבר על יותר מזה) זה ממש אתגר קשה למי שלא מסוגל לשבת כ"כ הרבה זמן בצורה פאסיבית.

תפילה מרוממת זה דבר אחר. זה יכול להיות בתוך סביבה שמעודדת את זה וזה יכול להיות בסיטואציות אחרות בכלל. לבד, למשל. במקום שפותח את העיניים.

מה גם שאל תשכח שאתה יכול לטייל עם הסידור ביד נניח עד ברכו לחכות עד אחרי החזרה ושוב לטייל.

יש פתרונות יצירתיים.

שאתה צריך (ואני מניח שגם עושה) לסגל לעצמך כדי לגרום לתפילה שלך להיות כמה שיותר מרוממת.

זה לא שחור ולבן, אחד הוא עבד ה' ואחד הוא עבד של עצמו, כמובן שכל אדם שהוא עבד ה', אחרי הכל הוא גם בן אדם והוא אוהב את עצמו ויש לו חשיבה עצמית ולכל בן אדם קשה יותר לעשות דברים שלא מסתדרים לו עם ההיגיון מאשר דברים שכן הגיוניים בשכל, אז גם אם יש בן אדם שמצליח להתנתק מהשכל ולעשות כמו שה' אמר נגיד להיראות משוגע ולנענע ענף דקל לכל הכיוונים, שזה לא דבר שמישהו ביקש ממך להבין אלא אתה פשוט צריך לעשות כי ככה זה וזהו, אז זה עוד שייך להתנתק ולעשות את זה, אבל עדיין כשיש איזשהו משהו בדרגה מעל זה כמו כשמספרים לך שכשאתה שומע שירת נשים אז זה עושה תאוה, או דברים כאלה אז כאן  אצל אדם שזה לא כך אצלו זה כבר קשה עד בלתי אפשרי להתנתק מהשכל ולהגיד טוב אני עבד ה' אז ככה זה.

ההבדל בין האנשים שיתקפו את התורה בכל דבר שלא מסתדר להם עם השכל לבין אלה שיסכימו שהתורה נשארת בכל דבר (כולל דברי חכמים) גם בדברים קיצוניים, זה שני הצדדים הקיצוניים של עד כמה בן אדם יכול שלא לחשוב על עצמו כמשהו בכלל (ושוב, כל אדם חושב גם על עצמו כמובן, זה פשוט ענין של דרגות, אין דבר כזה או עבד ה' או עבד עצמו)  

ולברר.

מה בעצם הקטע לתפוס ענף של דקל ולנענע לכל הכיוונים ולהיראות...?

מה יש לברר בדבר כמו שירת נשים? חכמים אומרים לך שאתה מרגיש ככה ואתה לא מרגיש שזה ככה.

הזוהר הקדוש כותב שעל 4 המינים הללו אין מלאך שאומר להם גדל (או שזה מדרש? אוף. לא זוכר)

ואז על ידם אנחנו מנענעים ל4 רוחות העולם למעלה ומלמטה כדי להוריד שפע מ6 קצוות למלכות (זה לא נראלי מהזוהר. אולי מהארי. לאיודע. לא פתחתי בפנים..).

הנה. אחד הטעמים.

זה לא דברים שמתיישבים בשכל, בהיגיון.

כל דבר שאתה עושה למטה עושה דברים בעולמות עליונים

גם זה.

וכשכולם יוצאים עלי יחד אין לי ממש זמן ויכולת להגיב לכולם.

שמעו

לא מסכים אתכם

ונעצור כאן.

ואני יודע על עוד כאן שבדעתי

ואין לי כוחות כבר לענות לכולם

באמת שזה מטריד אותי, אני כבר תשוש פיזית.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?