לרוב זה קשור.

אם תרצה להתכחש לזה.. בכבוד.

זה מותר,

אבל זה לא סותר.

עפ רוב, המניע הוא אותו מניע.

ועכשיו כל ה"נאורים" למינהם ימשיכו לחזק את מה ש@עוד סתם אחד כתב..

שמעו,

לאשה יש המון דרכים לעילוי נשמה. קדיש זה משהו שמצריך מניין, תפילות וכו.

תגידו מה שתגידו, זה חוסר צניעות.

ולפני שכולכם תתלהמו עלי שהרב עובדיה התיר לאשה לומר קדיש

הוא התיר לה לומר בשקט מהעזרה רק אם עוד מישהו אומר, בצניעות וכו'

וכמובן מיותר לציין שלא כל מה שמותר חובה לחרוש עליו, בפרט שלא נהגו ככה מעולם.

לא כמו ברית שהייתה אצלנו פעם בבית הכנסת שהסבתא הביאה את התינוק למוהל, ונשארה בעזרת גברים

ואחרי הברית עלתה לבמה ואמרה קדיש.

זה לא מה שהרב התיר.

ועובדה שתשימו לב שדווקא ה"נאורים" יותר יחזקו את הדברים.

כי צריך שוויון ובלה בלה בלה.

עפ רוב אשה שבאמת רוצה לעשות דברים לענ הוריה תעשה את זה עי ארגון שיעורי תורה, שיעורי תורה לנשים (שזה דבר שחסר מאוד היום), תתרום ספרי תהילים וסידורים וכו'.

מי שאומרת קדיש, בפרט כדי שיראו, זה לא כדי לעשות נחת רוח להורים (ואני באמת בספק אם זה נחת רוח שכל הבית כנסת רואה אותה אומרת קדיש.. אבל בסדר..).

וקיצרתי כי זה לא הנושא. תודה.

אף אחד כאן לא מעודד נשים לומר קדיש, פשוט הפריע לנו שאתה אומר שהמטרה שלהם היא שיוויון.

בהחלט יתכן שהמטרה שלהם היא למען הנפטר, ונכון שלפי ההלכה זה בעייתי ולכן א"א לגדיר אותן בתור "עבדי ה'" מושלמות, אבל זה עדיין לא אומר שכל המטרה שכל האמירת קדיש שלהן נובעת מפמניזם.

החוות יאיר החמיר וסבר שנשים יאמרו רק אם יש גבר שאומר בנוסף, אבל יש שהורו שנשים תאמרנה קדיש. (ממש לא ברור שזה בעייתי)

1. זה דבר שנהגו דורות רבים, הרי החוות יאיר דן בנושא והוא חי הרבה לפני הרפורמים. (יאיר חיים בכרך – ויקיפדיה)

אז לטעון שלא נהגו כך מעולם זה פשוט טעות.

2. אני לא יודע מה היה אצלך בבית הכנסת, אינני יודע מה הייתה כוונתה ומה בדיוק הנידון שם, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שאנשים מחפשים לעשות טוב. והייתי דן אותה לכף זכות גם.

3. במקומות מסוימים לא חסר שיעורי תורה גם לנשים

4. אל תצא מנקודת הנחה שהם עושים זאת מסיבות אחרות.

לדוגמא, פעם ביקרתי באוניברסיטה אחת וראיתי שם שהיה מניין מצומצם של מנחה עם אישה שאמרה קדיש. תאמין לי שאת השוויון היא תפגוש ברוב היום שלה בכל מקרה, היא פשוט טורחת לוותר על ההפסקה הנצרכת באמצע היום כדי להתפלל כי היא רוצה לעשות נחת רוח להוריה.

זה רק לכאורה.

בפועל,

כולנו יודעים שזה בשביל להיות שווים.

להגיד שזה תמיד?

טעות. זה לא תמיד.

לכן כתבתי על פי רוב.

בכ"מ

למרות שאני לא מסכים אתכם

אני כבר לא יכול לערוך... ניסיתי..

יש לי שכנות כאלה..

אתן לך דוגמא,

אחת שדוגלת אצלנו בקריאה בתורה של נשים, וכל השטויות שזה כולל

היא כמובן אומרת שהכל לשם שמים, וככה היא מרגישה עבודת ה'

היא ראש איזה ארגון נשים שדוגל בשוויון

אה. כן. והיא בלי כיסוי ראש. עם מכנסיים.

והקטע שהיא לא היחידה. יש עוד כאלה (אמנם הן לא ראש ארגוני נשים..)

על מי אנחנו עובדים.

הנשים האלה לא הולכות עם כיסוי ראש.

זה עבודת ה', או עבודת עצמן??

לאמשנה מה היא תגיד, אני יודע בדיוק מה המניעים שלה

גם אם היא תשקר לעצמה

ברור לכל בר דעת שזה לא עבודת ה'

חוצמזה

שאפשר לנהל דיון בצורה מתורבתת גם בלי לעקוץ אותי.

תודה.

(ואתה לא היחיד פה בדיון הזה. אני מבקש מכל מי שקורא את זה. די. לא עקצתי פה אף אחד מכם ואני מרגיש שאתם ממש מזלזלים בי. תודה.)

קשה לא להחזיר במקרה כזה

ב. כמו שאמרתי זה לא המטרה של השרשור שלי אז בכלל זה לא המטרה לזלזל אלא רק דוגמא

ג. אישית, לענות למישהו תשובה מזלזלת עם תיאורים של המידות שלו - לא עשיתי. לפחות לא פה.

הפורום הוא מקום פתוח כאן לאינטרנט, ויש כאלה שקוראים שיחלקו עלי ועליך בכל מצב וסביר שגם יתנהלו בדרך אחרת מאיתנו, צריך לקחת את זה בחשבון בכתיבתנו.

ב. יופי.

ג. קשה כשמתנהלים באופן לא ראוי לצפות שישמרו בדיוק על אותו סף של לא ראוי

קודם כל מאיפה אני יודע שנשים שקוראות את זה אומרות קדיש - צעירים מעל עשרים

נשים של רבים מרבותינו בארצות המערב לא נהגו לכסות את שערן, אז ברור שאתה גם יודע שהן לא עבדו את ה', נכון?

א. היא רוצה לקיים דברים שמותרים מדינא דגמרא, יש מקום לדון אם הגיוני שנשים יקראו בתורה כיום, אבל מה הקשר בין זה להתנהלות אחרת.

אתן לך דוגמא אחרת:

יש רב שנוהג לדרוש על חשיבות שמירת השבת, אבל הוא גם מוכן לראות סרטים צרובים. (שלדעת פוסקים רבים מהווה איסור דאורייתא) האם זה אומר שכל מעשיו שלא לשם שמיים?

אולי הוא עובד את עצמו?

ב. יש שאמרו שכיום אין חובת כיסוי ראש לנשים נשואות. (הרב יוסף משאש, הרב משה מלכה, הרב מתתיהו ברויד לדוגמא)

ולגבי מכנסיים, במקום שנהגו נשים להסתובב עם מכנסיים הרב רבינוביץ התיר.

ג. נניח שכך היא מתנהלת האם ראוי לדון ככה אחרים? (ונניח שזה בעייתי, אם כי כפי שהערתי לא ברור שזה בעייתי.)

ד. אמרו חז"ל "והוי דן את כל האדם לכף זכות", לא נאמר לדון דווקא צדיקים לכף זכות אלא את "כל האדם" וגם נשים בכלל...

ה. ה' אמר לשמואל "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" וכן משה אמר בתורה "הנסתרות לה' א-לוקינו", מאיפה אתה יודע מה כוונת אחרים?

ו. האם המטרה שלך הייתה להעלות שאלות למחשבה או לתקוף את החולקים עליך? 

אתה כאילו דן את כולם לכף זכות

אבל אוי אתה תרמוס. ותגיד איזה ביטוי שתגיד..

א,ב. מה שאתה אומר מסתמך על פסיקת הלכה כלשהי. היא לא יודעת הלכה. היא לא מכירה את הרבנים שכתבת פה. וסלח לי... ללבוש חולצה קצרה גם יש מי שמתיר? לצעוק את הקדיש בבית הכנסת גם? נונו לדון לכף זכות זה טוב. כשזה לא המציאות וכשאתה מנסה להעביר פה רעיון שהוא לא נכון... אתה יכול לדון לכף זכות ולהיות עוור. הנשים האלה רוצות שוויון. אתה רוצה להתעלם מהמציאות? רק אל תקרא לי דוס חשוך. החשוך הוא מי שמכסה את העינים שלו איפה שצריך להיזהר מסכנה.

ג. לא דנתי ואמרתי שבמקומה הייתי עושה אחרת. לא שופט ואין לי זכות. אבל בהחלט מותר לי להגיד שזה מעשה לא בסדר שאסור לעשות.

ה. לא צריך לראות ללבב כדי לדעת את מה שכתבתי.

ו. המטרה שלי היא משהו אחר. אתם אלה שתקפתם אותי על דוגמא ספציפית מאוד והתעצבנתם עלי. עד אפילו זה עונה לגדר של לנצלש. זה לא השרשור שלי!! אני באתי לעורר פה נקודה למחשבה. אתם אלה שהערתם לי כמה שאני חסר התחשבות והכלה ובלה בלה בלה. זה לאנכון. נימקתי את עמדתי. אני עדיין מאמין בה. ואני לאא היחיד בכלל.

תודה רבה

אם כן, אני ממש מצטער...

אבל לא הייתי עדין, כי אני מכיר יתומים שנעלבים מהערות כאלה.

א,ב. מה דעתך על הרב שציינתי? (זה דוגמא די דומה, בשניהם מדובר על מחלוקת על איסור, אם כי לראות סרט צרוב או מורד כשזה לא חוקי זה כנראה חמור יותר, כי האוסרים סוברים שמדובר בדאורייתא בעוד בלבוש נחלקו אם זה דאורייתא או דרבנן)

זה שונה?

ביחס להלכה, האם זה משנה אם מישהו יודע על מי הוא מסתמך?(שאלה שאני תוהה לגביה, הרי אני מדבר על ארצות המערב ששם התנהלו ככה לפני חמישים שנה ורובן לא ידעו על מי והאם הן מסתמכות בכלל על מישהו. אם אתה חושב שהן עבדו את עצמן אז זו דעתך על כמעט כל נשות מרוקו היהודיות לפני כחמישים שנה.)

האמת שלגבי חולצה קצרה, הרב רבינוביץ התיר גם. (בערך סימן קו באבן העזר בשיח נחום חלק א)

לא קורא למי שמחמיר בזה דוס חשוך, יוצא כנגד הזלזול במי שמקל כשיש לו על מי לסמוך.

ג. דבריך בנתינת הדוגמא הם די לדון.

ה. תמיהני

ו. מעולה (מטרה חשובה לדעתי)
לכן כתבתי בתחילה, העלית שאלות למחשבה חשובות, אבל הערה אחת לא נכונה.

ולגבי עיקר דבריך אני מסכים שזה שאלה חשובה שצריך לשאול את עצמנו.

אם המטרה שלך לעורר נקודות למחשבה, לדעתי ראוי יותר להביא דברים מתוך העולם שלך, שאתה חושש שאתה עלול להכשל בהם (כמעט כתבתי "נכשל", ואז נזכרתי שאתה מושלם; אבל לפחות בחירה חופשית יש לך)

להביא דברים שאחרים עושים, ולדון בשאלה אם הם עבדי ה' או עבדי עבדים - לדעתי זה לא נכון. לא עניינך לדון בעבודת ה' של אנשים מאחורי הגב שלהם. אם אתה רוצה להוכיח אותם, דבר איתם. אם אתה מנסה להבין את המניעים שלהם לפני שאתה מוכיח אותם, כדי דבריך יתקבלו על הלב - זה היה נראה קצת אחרת.

ויש עקרון פסיכולוגי שאומר שאם יש למעשים שלך תוצאות מסוימות שלא התכוונת אליהן, כנראה בסתר לבך זה מה שרצית (אומרים את זה למשל לגבי נסיונות התאבדות שנכשלו - שאנשים שניסו להתאבד ונכשלו זה בגלל שהרצון לחיות גרם להם לעשות את זה בצורה כזאת שהם ייכשלו. דוגמה די ידועה, היחידה הקונקרטית שאני מכיר שמדגימה את הרעיון הזה)

להיות עבד ה' אין פירושו לשלול את העצמיות אלא למסור אותה לעבודת ה'.

וזה אומר, שאני לומד שיש מצוות כיבוד אב, ומעכשיו אני מכבד את אבא שלי - כי זאת צורת ההתנהגות שלי מעכשיו.

אני מרחם על העניים כי הקב"ה רוצה את זה.

אני מרגיל את עצמי לעשות מצוות כי הקב"ה רוצה את זה.

התנגשויות קורות במקום שיש הבדל בין האינטואיציה (איך אפשר לוותר על תפילה במניין?!) לבין "לפי הספר", או כשיש שני ערכים שמתנגשים - לפעמים ערכים דתיים (כיבוד הורים, חמלה על עניים) ולפעמים ערכים שהדת מכירה בהם (להתנהג בנחת עם אנשים, דרך ארץ)

לפעמים האינטואיציה או ההכרעה שלנו הם נכונים, גם כאשר יש לנו כביכול אינטרס להכריע ככה

אז זה הכל ביחד נו

לא מכיר

תקרא את ההתחלה.

שזה חשוב ההרגשה

אבל האם זה המניע היחידי

לא כתבת סתם

אשריך

ונמאס להיות עבדים שחוקים.

אז משנים כיוון. זה יכול להתבטא בהרבה צורות. אני יותר חושב על עלוני השבת ודומיהם כנקודת גישה אפשרית לתופעה הזו מזווית אחרת.

(כמובן לא ילד וכו')

זה לא בגלל שהוא מורד. מי הוא בכלל שימרוד בה'

הסיבה שהוא יוצא זה כי בית הכנסת מקיא אותו.

הערה שישמעו רק ממך

בגלל שאני עובד אותו. ולא את ההישגים שלי. אז אני לא יכול להיות בדכיאון?

לא הבנתי.

ההישג שלי זה להצליח לעבוד אותו

ברגע שלא הצלחתי.. לא הצלחתי להגיע להשגים שלי = לעבוד את ה' אני נעצב מזה

שלא התגברתי על היצר וכל מה שזה כולל. לא הצלחתי.

אחכ מגיע העצב, הדיכאון, איך שלא תקראי לזה.

מצד אחד יש בו צד טוב. כמובן. אבל הוא לא הנושא שאני מדבר עליו כרגע

העצב הזה כרגע מפריע לי לעבוד את ה' (כמובן, אחרי שאנחנו מבינים שיש בו צד ואני כרגע מתייחס לצד הרע שבו)

אני לא רוצה את העצב הזה אבל הוא קיים

וקשה להיפתר ממנו. והעצב מביא לידי עוד חטאים.

השכינה שורה במקום שמחה. וככה גם להפך.. מה קורה במקום עצב ודיכאון.

להתמרמר זה לא עוזר.

אתה יודע, הוא בחר ללכת להתפלל. היה יכול לבחור שלא.

אני לא בדיוק דיברתי עליך. אתה אני יודע.

(אבל גם הפרעות קשב.. אתה יכול להתפלל בדרך שלך. בסופו של דבר אתה לומד להכיר אותך. זה שאתה עם הפרעות קשב זה לא תירוץ למה אין לך תפילה מרוממת שגורמת לך להרגיש חלק מהקב"ה. אני לא יודע מה קורה אצלך בפועל אבל רק אמרתי)

נכון שהוא בחר לבוא להתפלל

אבל מי שמתפלל כדי לסמן וי

ויש מי שמתפלל כדי לנשום

תפילה של שעתיים שלוש (שלא לדבר על יותר מזה) זה ממש אתגר קשה למי שלא מסוגל לשבת כ"כ הרבה זמן בצורה פאסיבית.

תפילה מרוממת זה דבר אחר. זה יכול להיות בתוך סביבה שמעודדת את זה וזה יכול להיות בסיטואציות אחרות בכלל. לבד, למשל. במקום שפותח את העיניים.

מה גם שאל תשכח שאתה יכול לטייל עם הסידור ביד נניח עד ברכו לחכות עד אחרי החזרה ושוב לטייל.

יש פתרונות יצירתיים.

שאתה צריך (ואני מניח שגם עושה) לסגל לעצמך כדי לגרום לתפילה שלך להיות כמה שיותר מרוממת.

זה לא שחור ולבן, אחד הוא עבד ה' ואחד הוא עבד של עצמו, כמובן שכל אדם שהוא עבד ה', אחרי הכל הוא גם בן אדם והוא אוהב את עצמו ויש לו חשיבה עצמית ולכל בן אדם קשה יותר לעשות דברים שלא מסתדרים לו עם ההיגיון מאשר דברים שכן הגיוניים בשכל, אז גם אם יש בן אדם שמצליח להתנתק מהשכל ולעשות כמו שה' אמר נגיד להיראות משוגע ולנענע ענף דקל לכל הכיוונים, שזה לא דבר שמישהו ביקש ממך להבין אלא אתה פשוט צריך לעשות כי ככה זה וזהו, אז זה עוד שייך להתנתק ולעשות את זה, אבל עדיין כשיש איזשהו משהו בדרגה מעל זה כמו כשמספרים לך שכשאתה שומע שירת נשים אז זה עושה תאוה, או דברים כאלה אז כאן  אצל אדם שזה לא כך אצלו זה כבר קשה עד בלתי אפשרי להתנתק מהשכל ולהגיד טוב אני עבד ה' אז ככה זה.

ההבדל בין האנשים שיתקפו את התורה בכל דבר שלא מסתדר להם עם השכל לבין אלה שיסכימו שהתורה נשארת בכל דבר (כולל דברי חכמים) גם בדברים קיצוניים, זה שני הצדדים הקיצוניים של עד כמה בן אדם יכול שלא לחשוב על עצמו כמשהו בכלל (ושוב, כל אדם חושב גם על עצמו כמובן, זה פשוט ענין של דרגות, אין דבר כזה או עבד ה' או עבד עצמו)  

ולברר.

מה בעצם הקטע לתפוס ענף של דקל ולנענע לכל הכיוונים ולהיראות...?

מה יש לברר בדבר כמו שירת נשים? חכמים אומרים לך שאתה מרגיש ככה ואתה לא מרגיש שזה ככה.

הזוהר הקדוש כותב שעל 4 המינים הללו אין מלאך שאומר להם גדל (או שזה מדרש? אוף. לא זוכר)

ואז על ידם אנחנו מנענעים ל4 רוחות העולם למעלה ומלמטה כדי להוריד שפע מ6 קצוות למלכות (זה לא נראלי מהזוהר. אולי מהארי. לאיודע. לא פתחתי בפנים..).

הנה. אחד הטעמים.

זה לא דברים שמתיישבים בשכל, בהיגיון.

כל דבר שאתה עושה למטה עושה דברים בעולמות עליונים

גם זה.

וכשכולם יוצאים עלי יחד אין לי ממש זמן ויכולת להגיב לכולם.

שמעו

לא מסכים אתכם

ונעצור כאן.

ואני יודע על עוד כאן שבדעתי

ואין לי כוחות כבר לענות לכולם

באמת שזה מטריד אותי, אני כבר תשוש פיזית.

גם חוות גלעד לא מקרה? גם השריפות כל שנה בהרי ירושלים גם לא מקרה?

בכללי לא כדאי לנסות להבין חשבונות שמים.

נסי להסביר את השואה למשל או את ה7.10 גם כן כנראה לא מקרה, מן הסתם.

לדעת הבעש"ט יש השגחה על כלל הבריאה.

לדעת שאר היהדות באופן כללי ככל שאדם יותר צדיק או יותר חשוב כמו מלך או כהן גדול או נביא, יש עליו השגחה יותר גדולה.

גם על מדינות באופן כללי יש שר שתפקידו כאשר המדינה צריכה לכלות או לשגשג לדאוג לכך.

זה עדין לא אומר שכל אסון שפוקד מדינה מסויימת זה בגלל השגחה פרטית וגם אם כן מה החטא בעבורה זה מגיע לה.

ואני יכול לחשוב על הרבה מאוד מדינות רשעות יותר מצרפת וספרד וכרגע לא קורים בהם אסונות.

חכה....(לגבי המדינות האחרות...אני מאוד ממתינה לפולין, ליטא, וכל השאר שם......)

כדאי להקשיב לשיעורו של הרב אהרן לוי על הנושא (כביכול ההבדל בין השקפתו של הבעש"ט להשקפת....שכחתי מי..

אולי הרמב"ם...) מאוד מעניין. עד כמה שאני זוכרת, הוא מראה שאין כל סתירה. למרות שזה נראה כך, לכאורה....

מסר תקיף של הרב לבנון למנהיגי צרפת וספרד

ודעתי איננה נוחה עימה, א בגלל שלמיטב ידיעתנו עתה ישראלים ויהודים הם לא אלה שהציתו את האש (ואוי ואבוי אם כן).

שנית נראה שהנביא עובדיה בוחר בלשון מליצית ולאו דווקא אש ממש.

שלישית משום שלא נראה שדווקא צרפת וספרד הן הנציגות האולטימטיביות לייצג את עשו.

זו דעתו של הרב לבנון, אני קשה לי עם הקביעה שיש קשר בין דבריו לדברי הנביא נראה לי מאולץ משהו.

עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה.

אלא מה?

אין לנו נביאים שיסבירו מה ה' עושה.

אפשר רק לשער, וככל שהדבר יותר חריג כך זה יותר סביר ש "אין מקרה".

וגם בחיים ה"קטנים" שלנו; שמתי לב שככל שאני מתחברת אליו, מבקשת

ממנו (אפילו על דברים פעוטים), הוא עונה. ולהיפך, ככל שאני לא "לוקחת

אותו בחשבון", יש יותר לפי הטבע , סטטיסטיקה...

כל ההערה שלי היא רק ביחס לכלל ישראל, ובדגש על הנמצאים בארץ

טוב. צדיקה אני לא. מדומיינת? לא יודעת. אבל כן שומעת וחשה את התשובות שלו לפעמים.

"תן חסדך עלי כאשר ייחלתי לך" - הייחול הוא המביא את הקרבה, התשובה. כך נראה לי.

אגב, בצרפת שרפו את התלמוד. ספרד - נו, אין צורך להזכיר, זה עדיין נושם ובועט...

כשפוטין התחיל עם אוקראינה, חשבתי על כך, שכמה זה מן השמים; הם לא

היו פחותים מהגרמנים באכזריות שלהם כלפינו. וכששמעתי על קברי אחים

אצלם..... חשבתי על מידה כנגד מידה...אמנם לא מה שבאמת מגיע להם

(עדיין) אבל משהו בכל זאת.

הרי זה קידוש השם; במיוחד כשזה יהיה ברור לכל שהם "חוטפים"

לא סתם.

ואותו דבר, אני מאמינה, יהיה עם כל המדינות האחרות שבמקרה

הטוב שתקו....לא היו רבות כאלו כמובן....

גם עם האנטישמים בארה"ב יהיה אותו דבר. יש דין ויש דיין

ואין ספק שהשם ידאג לכך שנראה מהו צדק. אמיתי.

ברור. ללא שום ספיקות.

ובו אמר הרב על "קרוב השם לכל אשר יקראהו באמת" - הדגש הוא על באמת.

צדיק או רשע - העיקר לקרוא לו באמת. באמת.

היפלא מה' דבר?!

ברירת המחדל היא חוק נתן ולא יעבור, ויש עוד ראיות למכביר בדבר ההנהגה הפשוטה של דרך הטבע. ואמנם הקב"ה יכול להתערב ולהחליט להשגיח דווקא עלי באופן אינטימי, אבל כיוון שאין לי איך לדעת את זה, ואני גם לא רואה את זה בפועל בחיים שלי, אז אני לא מניח את זה אלא אם כן קרה משהו באמת יוצא דופן שבו נראה שהכוכבים הסתדרו באופן לא טבעי בעליל.

הרמב"ן אמר שאין כזה דבר כמו טבע, לא?

אם אנו לא מחוברים אליו, לא מדברים איתו, לא מקיימים איתו קשר קרוב, אישי,

אז במה אנו שונים מאנשים שלא לוקחים אותו בחשבון?

אוקי. הולכים לבית כנסת. שבת. כשרות.

זה לא מספיק, לדעתי. זה לא קשר חי וזורם. אני חושבת.

לא שאני מצליחה לעשות זאת, רק לפעמים.

להרגש ולדעת שכל רגע של נשימה שלי, כמו שזה הוא שמנשים אותי,

כך זה הוא שמשגיח עלי ומצפה שאחזק את הקשר שלי איתו.

אני לא חושב שהרמבן מכחיש את המציאות, אגב. טבע הוא חוקים קבועים שנבראו במציאות.

ולא ברור לי מה זה "לא לוקחים בחשבון". בגלל שמישהו לא מרגיש השגחה פרטית אז הוא לא לוקח בחשבון את ה'?! איזה מין מסקנה מוזרה.. מסקנה שגם מנוגדת לרוב חכמי ישראל במהלך הדורות. ההשגחה הפרטית אינטימית היא רעיון די חדש. חפשי את מאמרו של הרב שמואל אריאל על זה.

עכשיו הקשבתי לראיון עם עודד ניר (המראיין הוא הרב לוינשטיין).

זה הקשר של היהודי עם הקב"ה (של עודד ניר). כנראה איבדנו

את זה מאז תקופת ההשכלה.

תתחיל לדבר איתו (גם בלב) ותקשיב. פשוט תקשיב.

הכוונה, בכל פרט ופרט בחיים. ולו הפעוט ביותר.

מהבוקר ועד שהולכים לישון.

(אני לא כל כך מצליחה וזה גם עניין של תקופות אבל אין לי ספק שהוא כל

הזמן מביט ומאזין ומקשיב......

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

20260802034022.mp3

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

שאפשר לוותר על השימוש בהן ולא לאשר אותן. השאלה - האם זה יעשה לי באלאגן במחשב, שכל פעם אאלץ

להגדיר מחדש וכו'? מה דעתך?

אפשר לאשר בכל מקרה.

עם פגיעה שעלולה להיות בפרטיות איך שהוא?

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם