רגש בקשררק שמחה!

מתי נכון לבחון את הרגש והמשיכה בקשר?

מבחינת האם הוא קיים וכמה.. 

עד איזה שלב בקשר זה תקין לא לדאוג על זה?

שמעתי ממישהי שאני סומכת עליהלגעת בלב
לפחות עד 8 או 10 פגישות לא להתעסק בשאלה הזו בכלל
ברור לא להתעסק, ולבנתיים לשבור את הלב לבחור.. (או הפוך)לב אוהב

פשוט עוול מה ששמדריכים היום...למשוך למשוך עד שנשבר הלב.. 

 

זה היה בציניות?רק שמחה!


אני מבקשת סליחה מלגעת בלב..לב אוהב

התגובה שלי לא הופנתה אליה.. אלא לעצה שהיא שמעה שעד פגישה 8 או 10 לא להתייחס לרגש. כי בעניין זה מתכון לכך שאחד מהצדדים ייפגע...

@לגעת בלב 

צדיקה🤗לגעת בלב
מחול כמובן.
והסברתי את דעתי בתגובה אחרת כאןלגעת בלב
תודה ♥לב אוהב


אז מתי כן לדעתך?רק שמחה!


לא הייתי נותנת הדרכה חותכת לכל זוג באופן כזה..לב אוהב

כי זה ממש משתנה אצל כל אחד

הציפיות לרגש שונות

התפתחות של רגש שונה

 

צריך להבין מי את כדי לענות על שאלה כזאת. ואיך את מגדירה את הקשר שלך לבחור כרגע. (איזה תיאורים את יכולה לתת שמצביעים על המקום שלך איתו בקשר...)

אצלי אישית אם זה לא מתפתח בין הפגישות הראשונות אז זה לא גם בהמשך. 

 

 

זה הגיוני שהרגש עוד לא שם בפגישות הראשונות?רק שמחה!

יחסית מתחברת בקלות לאנשים אבל לא מרגישה את זה שם כרגע..

זה יכול להיות, כן...לב אוהב


בעניין הרגש אצלך,יודו ל-ה' חסדו
קודם כל, קראתי הרבה תשובות שלך פה, ואת ממש עמוקה וחכמה, ותורמת לכולן. וגם, מצליחה לדייק דברים בהרבה שרשורים ברגישות.
מקוה שאפשר לשאול אותך על מה שכתבת,
אם לא - תעצרי כאן. אל תקראי..

חייב להיות שאם לא מתפתח בהתחלה, לא מגיע בכלל?
את מכירה אנשים מאושרים שהתחתנו מאהבה גדולה, שצמחה בהדרגה, שלא הייתה מהתחלה?
יכול להיות גם אצלך שלא יתפתח בהתחלה ובכ"ז יגיע בהמשך?


יתכן שהמחשבה הזו לבד, מונעת ממנו להתפתח לאט לאט, גם בקשר שאולי יש בו פוטנציאל.
ויתכן שאין אצלך אופציה אחרת, בדיוק כמט שתארת.
(השאלות נועדו רק להיפתח לעוד נ. מבט, שיכולה לקדם אותך, או לתת פרספקטיבה לאחרות שקוראות את דברייך)
תודה רבה על המחמאות חחלב אוהב

בעניין שאלתך 

המחשבה הזאת שככה זה אצלי זה הגיע מתוך נסיונות בדייטים של כן לבוא ולפתח שם משהו מתוך ההיכרות

וראיתי שבאמת תמיד על ההתחלה ידעתי לזהות אם יש שם פוטנציאל לזה... 

אני לא מאמינה, לפחות אצלי, שאפשר פתאום לפתח רגש, אני מאמינה שאם היו אנשים שבאמת עם הזמן התפתח שם רגש, היה שם בסיס התחלתי כלשהו, אולי הם פשוט לא שמו לב אליו מספיק, אבל בוודאי שהוא היה קיים. רגש לא צץ ונובע משום מקום.

מה שכן בתקופות זמן שונות אני מאמינה שקורים דברים. לדוג' אם בגיל 21 נפגשתי עם בחור שלא התפתח שם כלום

יכול להיות שלאחר שנתיים ששנינו עברנו כמה דברים בחיים, אז זה כן יכול לעבוד.. 

 

מסכים איתך גם מניסיון אישייוסי 7
חייב שיהיה ניצוצות של רגש בהתחלה אחרת אין טעם להמשיך.
לא יכול להיות זוג שיוצאים חודשיים-שלוש משקיעים מאמץ בעיקר נפשי גדול ואז פתאום מגיע אחד מהצדדים ומטיל פצצה ''אין לי רגש''
ואני רואה את זה מסביבי כל כך הרבה פעמים.
מה זה התחלה?יודו ל-ה' חסדו
ומה זה ניצוצות של רגש?
שנעים ונחמד יחד, הזמן עובר בטוב ובא לך עוד דייט, זה ניצוץ?
ואני מסכימה שאחרי 3 חוד' לשתף שאין לי רגש, זה שלב, שיכול בהחלט להרגיש הטלת פצצה.
בין התחלה ל3 חוד' יש הרבה אמצע
קשה להגדיר בדיוק מה זה רגשיוסי 7
אבל בגדול זה הרגשה שטוב לי איתה היא מתאימה לי ואני רוצה אותה לטווח רחוק/חתונה.
יש כאלה אומרים נחמד לי איתה אז נמשיך לצאת אולי ישתנה משהו. אבל עמוק בפנים הוא לא רוצה להתחתן איתה ואז אחרי חודשיים אומרים ''אין רגש''

אני מכיר 5 סיפורים מכלי ראשון דווקא על בנות שאחרי חודשיים שלוש פשוט אמרו אין לי רגש ונפרדו.
מה שכתבת עכשיו, הרבה יותר מאפשריודו ל-ה' חסדו
והרבה יותר פותח לעוד אפשרויות ונוסחאות של איך זה יקרה אצלך.

בלי בסיס התחתלתי כלשהוא, אכן לא סביר שיתפתח רגש.
כי אין התאמה.

ולגבי חזרה לקשרי עבר, זו בהחלט אופציה מצויינת, עם הצלחות.
מאד חשוב לבוא לקשר כזה עם הכלים החדשים והלמידה החדשה שצמחה בזמן שחלף. ולקחת ליווי אם יש צורך.

אני מכירה כמה וכמה זוגות כאלה.
לדוג', מישהי בת 28, שהתארסה עם בחור שבעבר נפגשה איתו חדשיים בערך ולא זז כלום ברגש. היא עברה תהליך אימון (לא אצלי) והחליטה לחזור אליו. וב"ה!
בטח כל אחת מכירה זוגות כאלו.
כן, נכוןלב אוהב

זה בדיוק העניין לזהות אם יש פוטנציאל- הבסיס ההתחלתי הזה.

השאלה היא מתי אמורים להרגיש את הבסיס ההתחלתי הזה... 

 

וכן בוודאי , מכירה סיפורים על כאלה שניסו אחרי תקופת זמן ארוכה והפעם זה עבד.. 

 

ציטוט אמיתי ממתאמנת שלי:לגעת בלב
"נפגשתי איתו, ולא הרגשתי שום דבר מיוחד... אפילו קצת להיפך.
עד היום במצבים כאלה התחושות שלי התבררו כנכונות..."
זה ציטוט קצר מתוך מה שאמרה לי בחורה מקסימה, שבוע וחצי אחרי שהכירה את הבחור שהיום הוא בעלה.
גם היא חשבה כמוך, וכמו רבים אחרים.
אבל האמת היא שהרגש שלנו עשוי מאד להיות מושפע מכל מיני גורמים. זה לא משהו אובייקטיבי.
גם אצל זוג נשוי, לא כל יום מרגישים אותו דבר. יום אחד מרגישים רגש בעוצמה מסויימת, ויום אחר בעוצמה אחרת. ובימים אחרים הרגש עשוי להיות הפוך...
איך זה יכול להיות?
כי הרגש תלוי בהרבה גורמים. הוא לא "נקי".
ולכן כדי למדוד קשר, צריך "לסנן" הפרעות לפני שנותנים תוקף משמעותי מדי להרגשה. זה יכול מאד להטעות.
כמו בדוגמה שהבאתי, אם המתאמנת שלי היתה קצרת רוח וחותכת (האמת שהיא עשתה את זה בקשרים קודמים שלה.. עד שבאה לאימון) - היתה ממשיכה לחפש את בעלה ולא למצוא....
אם מעניין אותך, או קוראים אחרים, לקרוא את הסיפור שלה, את יכולה ליצור איתי קשר לפי החתימה שלי ואשלח לך אותו בשמחה.
בעיני זו נקודה קריטית שמכשילה הרבה חתונות פוטנציאליות.
אממלב אוהב

אני אשמח לקרוא,

לא ניסיתי אף פעם אימון למציאת הרגש.. אז אני לא יודעת להגיד לך לגביי

ואני בטוחה שבתור נשואים יש ימים כאלה ויש כאלה... רגש באמת יכול להשתנות.

השאלה שוב אם יש פוטנציאל, ואני לא יודעת אם באמת יודעים להרגיש או להסביר אותו.. 

 

השאלה אם את מאמינה שאפשר ליצור רגש עם כל בחור...

הגבתי לתגובה קודמת שלך,לגעת בלב
בכותרת: מסבירה קצת יותר למה כדאי לא למהר לחתוך
מרשה לעצמי להגיד לך,לגעת בלב
שהתגובה שלך פגעה בי.
בדרך כלל אני חווה אותך כאן כרגישה ונעימה..

ראיתי שאלה ללא מענה של פותחת השרשור, ולמרות קוצר הזמן שבו הייתי, באתי עם רצון טוב, ועניתי לה תשובה שמנסיוני יכולה להועיל לה.
נכון שלא הספקתי להסביר, אבל גם אם את לא מבינה אפשר להקשות עלי, ולא לקטול חריף כל כך...
עונה לך עניינית בתגובה נוספת בהמשך דברייך.
אוי סליחה ממש לב אוהב

לא התכוונתי, עניתי מכאב..

התגובה שלי הופנתה למי ששמעת ממנה את העצה (הבנתי שזאת לא העצה שלך אלא רק ששמעת אותה ממישהי)

 

תודה שהסברת!לגעת בלב
רואה שגם אני הייתי צריכה ללמד עלייך יותר זכות...
לא לא, את בסדר, אני לפעמים קצת תקיפה בתגובות...לב אוהב


מסבירה קצת יותר למה כדאי לא למהר לחתוךלגעת בלב
יש הרבה מאחורי ההדרכה לתת זמן לקשר לפני שמודדים אותו.
אני לא חושבת שאצליח להקיף הכל, אבל אשתף בקצת מחשבה.
קשר בין אנשים הוא דבר עמוק מאד. לחשוב שבכמה שעות של היכרות אפשר לדעת מה עשוי להתפתח בהמשך - זה בדרך כלל די שטחי.
זה מאד רומנטי וקוסם לחשוב ש"כשזה זה - מיד מרגישים". לחלק מהאנשים זה גם קורה.
אבל לרוב המוחלט זה עובד אחרת. הקשר נבנה ומתפתח נדבך על גבי נדבך, הולך ומעמיק, עד שמבשיל להכרה פנימית עמוקה שעם האדם הזה אני רוצה לבנות את חיי.
כמו שכתבתי קודם, יש הרבה "רעשים" שעלולים להפריע לנו לשמוע בבירור את קול הנפש כשבאים לבחון התאמה לזוגיות.
זה עשוי להיות מעורבב עם דפוסי חשיבה שהתרגלנו אליהם אבל הם לא נכונים לנו, גם פחדים מודעים ולא מודעים עשויים להיות שחקנים במגרש הזה, ועוד.
לכן, אם עשינו בירור שכלי לפני שהתחלנו להפגש, וראינו שיש כאן פוטנציאל משמעותי,
וגם אין משהו שהוא סיבה ברורה לברוח מהקשר, כמו למשל סימנים לאלימות או דחיה,
אז כן כדאי לכבד את הקשר. לתת לו זמן ותנאים שיוכל להבשיל ולהעמיק.
בדרך כלל יש מה לעשות כדי להגיע למקום יותר נקי בקשר. אפשר לעשות עבודה עצמית כדי לדייק את עצמנו ולהיות מכוונים טוב יותר וזה משפיע על איכות הקשר. זה לא קורה בין רגע.
וחבל לזרוק פוטנציאלים טובים של קשרים לפח רק בגלל שלא היינו סבלניים ועמוקים מספיק. זה מתכון טוב לשנים ארוכות של חיפוש חסר תוחלת...
וחשוב לדעת, שהאהבה שתהיה בהמשך הדרך ממש לא תלויה בקליק של ההתחלה. האושר בנישואין תלוי הרבה הרבה יותר בהתנהלות נכונה ובהשקעה הזוגית.
לגבי זוגות שהפסיקו וחזרו אחרי זמןלגעת בלב
יכול להיות שאם בפעם הראשונה שהם נפגשו הם היו עושים עבודה עצמית משמעותית, היו יכולים כבר אז להמשיך.
חוסר ידע או הכוונה עשויים לגרום לחתוך קשרים שלא בצדק.
כמובן שאני לא אומרת גורף כי קשה מאד לדעת, אבל עבודה יכולה לחסוך...
מסכימה איתך.. אבל אולי רק עם הדרכה אפשר להגיע עם זהלב אוהב

והדרכה עולה כסף חח..

בקיצור, זה לא קל.. 

הכי כיף לסמוך על התחושות והשכל שלנו.. יותר קל פשוט...

 

מצד אחד זה נכוןלגעת בלב
הדרכה יכולה לעשות הרבה הבדל.
אבל גם אם לא הולכים על זה, אפשר לתת למה שכתבתי תשומת לב וזה יכול לשנות ולשפר, אפשר גם להתייעץ עם אנשים חכמים ומנוסים בסביבתך כדי לעשות עבודה עם עצמך.
ולגבי יותר קל ופשוט.... תסתכלי מסביב ותגידי אם אפשר להגיד על המצב היום שהוא קל ופשוט... היה הרבה יותר קל ופשוט אם אנשים היו לוקחים ליווי בזמן ולא מפסידים שנים ארוכות וכואבות בחייהם.
ולגבי כסף, משקיעים סכומים כאלו גדולים בערב החתונה, לא עדיף להשקיע בליווי שיצור את החתונה עצמה? ונגיד לוותר על מנה ראשונה בסעודת החתונה..
אני לא רואה את הכרטיס האישי שלך עכשיו, נשמע שאת צעירה ולא עברת הרבה חוויות שליליות בתחום, ב"ה!! ומאחלת לך מכל הלב שבע"ה לא תגיעי לשם ומה שכתבתי יהיה לא רלוונטי לך, ותתחתני בקלות ובשמחה בעזרת התחושות והשכל שלך.
אבל לא יכולתי לא לכתוב את הדברים, כי יש כאן קוראים מגוונים ולא כולם במצבך..
אני אגיד לך הכי בכנותלב אוהב

ברגע שחווים פעם אחת קשר שעל ההתחלה יש בו התלהבות ורגש ומשיכה והכל

אז מאוד קשה להשקיע מאמצים נפשיים/כספיים/אנרגטיים על קשר יבש.

 

אלא אם כן הבחור ממש מיוחד ששווה לנסות לעבוד על העניין הזה. 

ולבד, אני לא חושבת שזה אפשרי.. חייב הדרכה לדעתי.. 

 

זה משהו ששווה לחקור אותו איך רגש מתפתח ממצב של כלום למצב של יש.

(אני אישית מאמינה שהיה שם בסיס התחלתי...) 

מאד מבינה את מה שאת אומרת!לגעת בלב
באמת קשה.
אבל אם מבינים שהתחלת הקשר לא בהכרח משקפת את ההמשך, ויכולים להתפתח מקשר כזה חיי נישואין מאושרים מאד - זה יכול לעזור בזה.
וגם את מציינת נקודה חשובה.
בעיני, לפני שאת נפגשת עם בחור, כדאי להגיע אחרי שעשית עליו כבר בירורים ושמעת עליו דברים כאלו שגרמו לך ממש לרצות אותו.
ואז באמת יש מוטיבציה להשקיע בקשר, כמו שכתבת.
סליחה שרק עכשיו אני מגיבה לך..
נכוןלב אוהבאחרונה

זאת באמת עצה טובה להלהיב את עצמינו דרך שמבררים ושומעים דברים טובים

ולפעמים זה מתאים טכנית לא בגלל פרטים מיוחדים, פשוט כי זה מתאים... 

ועדיין אין התלהבות

כי מה שמלהיב זה הרגש ואיך שהפגישה מתנהלת... חח

 

 

תודה רבה!רק שמחה!


מהפגישה החמישית ואילך, אני חושבת שאמור להיות משהונפש חיה.
לדעתי אין צורך לבחון. פשוט מרגישים שהצד השני מעוניין בקרבהn.l
שלך. יותר התעניינות, רצון להפגש שוב....
בד"כ כשיש משיכה הצד השני מרגיש בזה.
וכשאין משיכה הקשר מתנהל בצורה פאסיבית.
אני חושבת שהיא התכוונה על עצמהלב אוהב

אבל תכלס ממש נכון מה שאמרת

שאין את זה, זה מתבטא גם בקשר.. יש פחות עניין.. 

נכון.. ועדיין התשובה לא משתנהn.l
היא צריכה לראות עם עצמה האם יש לה רצון להפגש איתו וכל מה שציינתי..
תודה, דייקתם לי!רק שמחה!


לא מסכיםיוסי 7
הרבה פעמים אחד מהצדדים מסונוור ואז זה מגיע לו בהפתעה.
ברור שזה אמור להיות הדדי..n.l
באיזה שלב את? ומה מרגישה?יודו ל-ה' חסדו
יש לנו נטייה להתיחס לרגש כאל משהו שקורה מעצמו.
האמת המחקרית היא, שרגש הוא תוצאה של פרשנות שלנו על המציאות בשילוב המחשבות שלנו.
ודוקא כשרודפים אחריו ובודקים כל רגע, הוא חמקמק יותר.
ולכן מאד חשוב להיות בפוקוס באופן הכרתי, מהשכל, כל הזמן.
מה טוב בו? מה טוב בקשר עצמו? עד כמה הזמן איתו עובר מהר?
ותשאירי את הפוקוס על איזה כיף יהיה בדייט.
בין הדייטים, תראי אם עולים לך ספקות או התלבטויות.
וכל כמה פגישות תשאלי את עצמך, מה אני מרגישה, תכתבי רגשות שעולים לך.
יתכן שכשיגיע בן זוגך, בהתחלה יהיה לך נחמד, אח"כ כיף, אח"כ מעולה, אח"כ מדהים וכו'.
לא כולן זוכות שהרגש חזק ויש בהירות מההתחלה.
לכן כדאי לקבל את התהליך בצעד צעד בלי מבחנים גדולים לרגש, רק תחושת התקדמות ושכיף יחד.
ולהפתח יותר ויותר. הרגש כבר יגיע בע"ה כתוצאה מקשר שנבנה הדרגתית

ויש כאלה שהרגש מגיע אצלן בקלות ובלי הדרגה.
כדאי להיות פתוחים להרבה אפשרויות
..הללויה~
לעניות דעתי כמו הרבה דברים אחרים זה עניין שמשתנה ממש בין זוג לזוג.
כל זוג ומה שמתאים לו...
יש כאלו שכבר מההתחלה מדברים עלכך. ויש כאלו שצרכים הרבה זמן..
גם כי בפשטות צריך פתיחות מסויימת בשביל לדבר עלכך, ורמת הפתיחות בשלבים מסויימים בקשר משתנה בין זוג לזוג.

לעניות דעתי אם אתה מרגיש שיש רגש טוב וכיף לך איתה וכו,
דבר עלכך עם הבחורה...
תשאל מה היא מרגישה בנוגע לקשר וכו.
אבל אל תלחיץ אותה!
אם היא לא מרגישה בנוח לענות עדיין אז בנחת...
זה יגיע בעזר ה'.
וכמובן רק אם אתם בשלב שאתה מרגיש שזה נכון לדבר על כך.
לא בתחילת קשר.

בהצלחה רבה~
על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

מזל שאת קיימת אחותיהפי
שואל מתוך ענייןאריק מהדרום

יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?

וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?


אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.

לאהפי

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

אני מעריך שמתחילים לצרוך את זהפתית שלג

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

לא לקחתי, אבל ממש לא מזלזלadvfbאחרונה

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

תודההפתק

מעריך ממש את כל העונים.
מאחל לכולנו תקופה טובה ושוולה וכל אחד ימצא את זיווגו בקלות ובשמחה.

(שמעתי סגולה נפלאה להגיד כל יום את פרק קיט בתהילים + שיר השירים, שמעתי על כמה חבר'ה שזה הריץ להם את הענינים)

בהמשך לשרשור שליאשר ברא

לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.


לענייננו.

יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.

אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..

נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.

והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.

שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.


אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-

או שהיא מחולקת.

מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.

איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).


בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..

אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.

לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!

בגדול, אלו דברים שאמורים להיות טבעיים ופשוטיםמתוך סקרנות

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.


אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.


לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.


ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.


יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).


למה את מתכוונת כשאת אומרת נשית?אונמר

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

 

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

 

 

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

יפה שאת ככה עובדת עם עצמךנוגע, לא נוגע

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.


צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.


אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.


קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.


יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".


אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.


אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.


ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".


יש דמיון בין אישה לילד קטן?!חושבת בקופסא

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

 

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

 

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

 

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

 

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

תכתבי מה שבא לך, אבל אל תהפכי אחרים לאיש הקש שלךנוגע, לא נוגעאחרונה

ואל תוציאי דברים מהקשרם

 

רק שתדעי, שרוב הבתים לא בריאים במובן של גבר-אישהמשה

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

 

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

משה אני מסכים חלקית. כי איפה עובר הגבול?והוא ישמיענו

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

יש המון תיאוריות על גבריות ונשיות וזה מעולהadvfb

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

 

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

ממליץ מאוד על התכנים של יהונתן ומרים קלייןהסטורי
שעוסקים הרבה בכיוונים הללו.

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

קראת את "לדעת להיכנע"?זיויק
אהבתי את השאלהPaslash

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטוב

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

שאלה אישיתמאור אדרי
עבר עריכה על ידי מאור אדרי בתאריך א' באב תשפ"ו 17:10

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

מעולם לא שמעתי שבציונות הדתית זה שיקולהסטורי
טוב, לא ממש מעולם, פגשתי כמה טפשים, אגב מכל העדות, שהנושאים הללו הטרידו אותם. אבל כמעט כל חבריי ממש לא הוטרדו משאלת העדה של מי שמציעים להם.
מנותק מאד. ודאי שקורה.יהודי שואף לטוב
גם אשכנזים לא בראש של אנשים כל הזמן, גם אחריהם לא תמיד רודפים.
זה נכון - יש חבר'ה שחובים יבוש מכל הכיווניםהסטורי
אבל (כמעט) מעולם לא שמעתי שעדה זו שיקול בציבור הציוני דתי.
גר/ חוזר בתשובה הם לא עדהאשר ברא

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.


בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

תה בבונג (קמומיל) מרגיע וגם בריאאוריןאחרונה
מציאת הצעות רלוונטיותאיתן אלון

שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית". 

התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).

אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.

 

זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?

ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.

אשמח לעזרה!

 

(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)

לחברים שעוד לא נפגשו יש אחיות, בנות דודות, שכנותיהודי שואף לטוב

ואפילו, בשטח בשקט, כאחד שלומד בישיבה גבוהה, לחלקם יש חברות/ידידות מהעבר הלא רחוק.

החברים מהישיבה, מהשכונה, מהתיכונית, מהסניף.

יש בישיבה גם בחורים מבוגרים יותר, אברכים ור"מים.

אולי יש לך אחיות שמכירות.

לאמא שלך יש חברות.

פשוט צריך להציף בפני הרלוונטיים שאתה מעוניין.

אני שידכתי את אחותי לחבר מהישיבה. היא נתנה כיוון מה היא מחפשת (היא לא תיארה אותו, היא גם לא ידעה כ"כ, וזה מובן, אלא הזכירה תכונות שחשובות לה. בפועל הרעיון הגיע בעיקר מההיכרות). קיבלתי לא מעט הצעות מחברים מהישיבה, לאו דווקא בגילי, על אחות/בת דודה/פגושה.

כנראה שרוב ההצעות שתקבל (מאחל שלא תצטרך הרבה), לפחות. הרלוונטיות, תהיה ממכרים ולא ממישהו שמשדך כרטיסים.

יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410

בחוץ/ בפנים בירושלים? 

לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט

וואי היה פה פעם משהו מושקע ממשזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך