והמקום הזה נמצא לא פחות ולא יותר מאשר בתוכך.
לפני הרצון שלך שיבינו אותך, האם אתה מבין את עצמך ?
כפי שציינת, מתוך 27 שנים, רק 2 אנשים מבינים אותך.
בהנחה שכל שאר האנשים ניסו להבין אותך ולא הצליחו, אפשר לומר שנקודת המוצא שלך מצריכה הסתכלות פנימית מצידך, על הנקודות הספציפיות בהם אתה מרגיש שלא מבינים אותך. האם יכולת ההסברה שלך את המצב כלפי הצד השני היא מדויקת בפרטים ? האם אתה "מתחקר" את עצמך לאחר סיטואציות כאלו ושואל את עצמך האם באמת לא הבינו אותי, או שרק זו תחושתי ? האם אתה שואל שאלות על מנת לוודא שהבינו אותך?
בנוגע לבת זוג, זה עולם אחר. האישה בנויה בצורה נפשית אחרת מהגבר, ואם לא הקב"ה מזווג זיווגים, זה לא יעשה לעולם בדרך הטבע, כי זה נוגד את הטבע. לכן על מנת ליצור מערכת כזו שתאפשר הבנה של צד אחד את השני, צריך לעבוד על לשים "מתאם" בתוכנו על מנת לקלוט את השפה של אישה, וכך גם ההפך.
המתאם הזה, היא הדרכת התורה בעניינים האלו.
"להבין אותי" זה צמד מילים גדול שמסתתר מאחוריהם עולם ומלואו, אי אפשר על רגל אחת לתת תשובה כשלא מכירים את הרקע ואת התמונה המלאה של דבריך.
מה שכן אפשר לומר הוא שכשלאדם חשוב שיבינו אותו, יש לא מעט דרכים שניתן להשתמש בהם על מנת לשפר את יכולת ההבנה, ואלו דברים שתלוים בך, לא באחרים, לדוגמא: לדבר בשפה קלה ומדויקת, להסתמך על נתונים ולא על תחושות, לא להאריך במשפטים ארוכים, לקצר ולתמצת. לא לשאול "הבנת אותי?" אלא לשאול שאלות שמטרתם להראות האם הצד השני הבין כמו "איך את רואה את הדברים ?"