אני יכול לפרש את המסר או המסרים ביותר מכיוון אחד...

רציתי לכתוב "ממש לא ברור", אבל זה לא נכון - יש מסר ברור והוא מורכב ממהלכים סותרים, וקשה לזהות מה המהלך הדומיננטי ומה מתאר תחושות רקע או דעות אחרות

מעניין אותי לדעת איזה מסרים שונים מצאת, אם תוכל לשתף...

בין השאר כי זאת סתירה (לכאורה? סתירה בעיני?) שנמצאת בהרבה פריקות שמופיעות פה. אולי אם תהיה הזדמנות אחרת אשתדל כן להתייחס. הבעיה זה שאנשים כותבים את תפיסת העולם שלהם מדם ליבם וממעמקי הנפש, ואז זה לא המקום להתווכח איתם על תפיסות עולם.

אדם תועה כשה אובד / מבקש משאת ליבו, / לא יעצור מלחפש / אך חלל בקרבו.

תנו שיכר וגם יין / לטשטש את בינתו, / כי רק בהיסח הדעת / יבוא למנוחתו.

ונפלה עליו תרדמה / ומצא אבידתו, / אז יֵדע כי טוב מצא / בסתר המדרגה / יונתו.

קורא עכשיו, והמסר הוא כזה: בן אדם מחפש ומתייאש, מרגיש מרוקן, אבל ממשיך לחפש.

הוא צריך משהו שיפעל נגד תחושת הייאוש והכאב (תנו שיכר לאובד ויין למרי נפש) באמצעות חוסר הבהירות. 

ואז, אחרי שמתוך יאוש וכאב וטשטוש הוא מרפה, הוא מצליח להגיע ליעד.

השאלה היא אם הבהירות סותרת את האפשרות למצוא. אתה כותב כאילו זה כן, כאילו אנחנו הורסים לעצמנו. זה כמובן קורה, אבל זה לא חייב להיות ככה. ולכן לא חייבים טשטוש כדי לאפשר לקבל משהו - לפעמים בהירות תעזור יותר.

----------

ועוד משהו - המסר הוא כאילו אנחנו בתהליך של אובדן, ולא רק במצב של אבידה. אבל אובדן שאפשר להיגאל ממנו... על ידי מישהי שמסוגל לתת את היין המשכר הזה שמאפשר לצאת מאותו מצב חסר סיכוי. סוג של ויתור על היכולת לפעול. ואני ממש לא מסכים עם זה - יש לנו המון יכולת לפעול, ויכולת מדהימה לפעול נכון ולהגיע ליעדים שאפילו לא ידענו עליהם בתחילת הדרך

-----------------

אם אחזור לתחושות המקוריות, אעדכן

קודם כל, הוא רוצה שאקשיב ואבין ואזדהה. ואולי אומר מילות הזדהות. ואני מניח שקלטתי נכון את הצורך שלו, כי הוא הגיב בצורה חיובית....

לא ניסיתי להעיר הערה מחוכמת. אם הייתי חושב שתפקידי כאן להעיר הערות מחוכמות, זה לא היה כיף לאף אחד (ויש כל כך הרבה הערות מחוכמות שהיה אפשר להעיר). באמת ניסתי להביע תגובה שפירושה "קראתי במטרה להזדהות, והתחושה שלי היא שיש מורכבות במה שאתה מתאר. אם תרצה אתה מוזמן לשתף אותנו"

אבל כשאדם כותב שיר, לדוגמה, על כמה זה נורא שהוא צריך להוציא כסף על דייטים - מותר לי להתייחס גם לתוכן, ולהסביר למה לדעתי זה דבר טוב. או כשמישהו יכתוב פריקה על זה שהוא כל הזמן פוגש בנות מכוערות, ואם התיאור שלו הוא כזה שלדעתי כדאי לו לשנות כיוון חשיבה, ואם ארגיש שהטקסט שלו משדר שהוא יוכל לשמוע ביקורת - אעיר לו על זה.

לא נראה לי שהפורום נועד כדי שאנשים יבטאו תפיסות עולם לא נכונות וכולם ימחאו כפיים. זה לא אומר שתמיד אעיר, אבל אם אני מרגיש שאני יכול וארגיש שיש לי חובה מוסרית כזאת, לפעמים אני עושה.

ברור שיש לאדם תחושות סובייקטיביות, אבל אם לדוגמה התחושה הסובייקטיבית שלו היא "נשים הן רעות ולא רוצה להתחתן" אני לא חושב שתגובה מחמיאה על החריזה שלו היא התגובה הנכונה (אולי משהו כמו "חבל שאתה מבזבז כשרון גדול כל כך על אמירות מזיקות כל כך"?, שזה יכול לבוא אחרי הזדהות עם התחושה הסובייקטיבית בסגנון "מבין את הכאב שלך")

אני לא יודע לגבי אחרים, אבל אני דווקא אוהב לשמוע מה דעתם של אחרים על דברים שאני כותב, גם אם כלולה בזה קצת ביקורת...

לגבי הביקורת - אני מסכים שיש פה מורכבות, ולדעתי אדם צריך לשלב בין הצדדים בחכמה - בהתחלה להתאמץ ולעשות ככל יכולתו על מנת להשיג את מבוקשו, ואח"כ, כשהדברים כבר לא תחת שליטתו, צריך לעצום עיניים, לשקוע ב"תרדמה" ולהסיח את הדעת ("שלושה דברים אינם באים אלא בהיסח הדעת: מציאה וכו'" - ציטוט משוער...).

כמה רמזים מפסוקים לשיר הנפלא

שהוא בסוד

"מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן" (קהלת)

"תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי" (תהלים)

"כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי" (תהלים)

"תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (משלי)

שלשה באין בהיסח הדעת: משיח, מציאה ועקרב (סנהדרין צז,א)

"וַיַּפֵּל ייְ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה" (בראשית)

"מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש, משל לאדם שאבדה לו אבידה – מי חוזר על מי? בעל האבידה מחזר על אבידתו." (קידושין ב,ב)

"מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְי" (משלי)

"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה"

ועוד סודות טמונים בשיר זה, כנודע, אך יותר מזה לא  גילה רביז"ל 

כיוונת לדעת גדולים! 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.