שלום לכולן, אשמח לשתף ולשמוע מניסיונכן (:
אני נשואה כבר שנתיים וחצי, ובחודש האחרון (ואחרי לבטים קשים) התחלנו לנסות להיכנס להריון. לבטים קשים כי אני מאוד פוחדת מזה - מאי הוודאות, מהקושי הגופני, מהלידה, מהעתיד הלוט-בערפל... בשבועיים-שלושה הראשונים של החודש (כן, זה כמעט כולו) הייתי בהיסטריה של ממש, לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר מלבד השאלה האובססיבית "האם אני בהריון? אני לא בהריון?". בשבוע האחרון נרגעתי סופסוף, ברוך השם, אחרי שגיליתי שלא חישבתי נכון את מועד הביוץ ואני בכלל לא בטוחה מתי הוא. ההבנה שבאמת אין לי שום שליטה על שום דבר בעניין הזה מאוד הכתה בי, וזאת הייתה הקלה גדולה. ההיסטריה הייתה סיוט וסבל מנטלי באמת נוראי. אחרי ההירגעות החלטתי שלא משנה מה, לא אעשה בדיקת הריון לפני שיהיה איחור משמעותי כדי לא להיכנס שוב למקום המאוד לא בריא הזה.
בתחילת החודש הרגשתי הרבה סימנים של כאילו היריון - עוד לפני שבכלל היה ביוץ - ככה שידעתי שהכל זה תופעות פסיכוסומטיות והיסטריה. בשבוע האחרון התחלתי להרגיש דברים משונים קצת, כאבי בטן, רגישות לריחות, פרצי עייפות בפתאומיים באמצע היום וכו', וגם אותם ייחסתי לפסיכוסומטיות כי כל רגע שאני חושבת על היריון (כמעט כל רגע החודש) אני מרגישה דברים כבר חודש שלם. כן שמתי לב שבאזור שש בערב מתחילה לי קצת בחילה, אבל לא משהו שמשפיע עליי ולא משהו חמור. אני יודעת שזה יכול לקרות גם רק מהציפייה עצמה. בכל מקרה, היום הכאבים הגיעו לשיא. הייתי בעבודה וכאב הבטן ממש התחזק, נוספו לו כאבי מחזור (כאבי גב ורגליים אצלי) והכל היה לי לא נעים - ואני שבוע לפני שאני אמורה לקבל מחזור בכלל. הלכתי לשירותים וראיתי שיש לי דימום, גם לא במועד של המחזור וגם לא דימום אופייני למחזור. הכאבים הלכו והתחזקו עד שכבר ממש הרגשתי עייפה וחלשה. עכשיו שאני שוכבת כבר איזה שעה-שעתיים, הכאבים חלפו מעצמם (במחזור זה בחיים לא קורה בלי אקמול).
רציונלית אני יודעת שזה יכול להגיד גם שיש היריון וגם שאין היריון, ושאין טעם לבדוק כי האיחור במחזור (אם יהיה) יהיה רק בעוד שבוע. אני גם יודעת שזה רק החודש הראשון לניסיונות והסיכויים קלושים, ושזה יכול לקחת גם שנה שלמה. אבל חוסר הידיעה הזה פשוט קשה... דימום כזה יכול להיות משהו מלבד דימום השתרשות? אם אעשה עכשיו בדיקת הריון, היא בוודאות לא תוכל לזהות הריון בשלב הזה? אי אפשר לגלות היריון מייד אחרי ההשתרשות? גם היריון כימי יכול להתאים לתיאור הזה, נכון? ממש קשה לי להרגיש כל כך הרבה דברים מוזרים בגוף ולא לדעת מה קורה לי! התחושה שהגוף שלי פתאום זר ולא מובן לי נורא נורא קשה.
זה יצא קצת ארוך גם כי אין לי למי לספר את כל זה מחוץ לאינטרנט (אני לא מספרת לחברות שאנחנו מנסים), וגם כי אני באמת אשמח לשמוע חוויות מנשים נוספות או אפילו את דעתכן... אני רציונלית יודעת שאין טעם לבדוק ושזה לא אומר כלום, אבל כשזו רק אני שאומרת את זה לעצמי, נורא קשה לי לא לקום ולעשות מייד בדיקת הריון.
